לשום מאזניים

לשון מאזניים
ביטויים ופתגמים פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on לשום מאזניים

לשום מאזניים

לשון מאזניים

פורסם לראשונה ב- 31.10.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת מירב בצר.
מירב שלחה לנו ציוץ בטוויטר של הח”כ אַיְמַן עודֶה, יו”ר הרשימת המשותפת, מה- 19.9.19, ימים ספורים לאחר הבחירות האחרונות, בו כתב:
“לידיעתכם, לשון מאזניים בערבית זה בידט אלקבאן”
עניתי למירב שאני בהלם.
מירב סברה שאני בהלם מהתוכן, אבל הסברתי לה שאני בהלם מהתעתיק…
אז מילת היום היא –
בַּיצַ’תֶ (בידת) אלְקַבַּّאן بيضَة القَبَّان – לשון מאזניים
לשמיעה:

תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית והאות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל, והאות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
מה זה בכלל לשון מאזניים?
הנה ציטוט מויקימילון, שזועק לעריכה לשונית (הסנדלרים שם הולכים לפעמים יחפים, וחבל):
לְשׁוֹן מֹאזְנַיִם
לשון חז”ל: הציר עיקרי במאזנים המונח על הקנה האמצעי ומחובר באמצע מוט המיתנות.
“תנו רבנן נפש מאזנים תלויה באויר ג’ טפחים וזהו לשון המאזנים וגבוה מן הארץ ג’ טפחים וקנה ומתנה שלה י”ב טפח פסיקתא זוטרתא”. ויקרא פרשת קדושים דף נה עמוד א.
עברית חדשה: מה שמכריע מערכות גדולות. בד”כ דבר קטן, שהכרעתו לא בהתאם לחשיבותו אלא שנמצא במיקום אסטרטגי.
“אמנם אין למפלגה אלא רק 4 מנדטים אבל השיגיה גדולים עקב היותה לשון מאזניים בהקמת הקואליציה”.
כבר היה לנו בעבר פוסט על ביצה:
השורש הערבי ק.ב.ן עוסק במאזניים ובשקילה.
בצה”ל הוא משמש כראשי תיבות… קב”ן (קצין בריאות הנפש). זו הייתה הלצה, למי שלא הבין…
* קַבַּّאן قَبَّان וברבים קַבַּאבִּין قَبَابين, במשקל בעלי המלאכה – פירושה מאזני מנוף, כלומר מאזניים פשוטים; מפקח
* קַבַּّאני قَبَّانيّ וברבים קַבַּّאנִיֶּה قَبَّانيّة – מי שמשתמש במאזניים לשם שקילה
* קִבַּאנַה قبانة או קֻבּוּנַה قبونة, שתיהן צורות שם פעולה/מצדר של הבניין הראשון, שאינו בשימוש בשורש זה – מלאכתו של השוקל במאזניים. קבאנה פירושה גם דמי השקילה, שכרו של הקבאן
* הפועל קַבַּّנַ قبّن בבניין השני – שקל במאזניים
* מֻקַבִּّן مقبّن, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שקלן רשמי; הממונה על אישור המשקל
* לַא בִּמִיזַאן וַלַא בִּקַבַּّאן لا بميزان ولا بقبّان – בשום אופן, בשום דרך
* חֻכְּם לַא יֻטִיקֻהֻ לַא בִּמִיזַאן וַלַא בִּקַבַּّאן حكم لا يطيقه لا بميزان ولا بقبّان – פסק דין חמור ביותר (מיל’: פסק דין שאי אפשר למדוד [לסבול] לא במאזניים [מסוג קבאן] ולא במאזניים)
האם שמעתם פעם על –
“נִזַאר תַוְפִיק קַבַּאנִיּ (ערבית: نزار توفيق قبّانيّ, 21 במרץ 1923 – 30 באפריל 1998) היה משורר, מוציא לאור ודיפלומט סורי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים הערבים בתקופה המודרנית. סגנון השירה שלו הוא פשוט ורוב שיריו אשר עוסקים בנושאים מגוונים, בהם פמיניזם, דת ולאומיות ערבית, הם שירי אהבה”.
=-=-=-=
ומכיוון שבתחילה חשבתי בטעות ש- קבאן הוא משורש ק.ב.ב, זכרתי שכתבנו עליו פוסט. אז הנה הוא, למרות שאין קשר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של חברי הקורא יפתח גץ.
יפתח שאל אותי מה השוני בערבית בין קֻבַּה ל- כֻּבֶּה (המאכל), שכן נתקל בפתגם היפה:
עִמֶל מִנֶּ אלְחַבַּّה קֻבַּّה عمل من الحبَّة قُبَّة – ניפח את העניין, הגזים והפריז, עשה מנמלה פיל (מיל’: עשה מגרגר מִבְנֶה מקומר)
אז מילת היום היא –
קֻבַּّה قُبَّة וברבים קִבַּאבּ قباب או קֻבַּבּ قبب – כיפה של מבנה, תקרה קמורה; אוהל עגול
לשמיעה:

השורש הערבי ק.ב.ב (בגזרת הכפולים) עוסק בדברים קמורים, בצורת כיפה.
בעיקרון, אין קשר בין השורשים ק.ב.ב הערבי ל- כ.פ.ף העברי, אבל אם נתעקש, בין ק ל- כ יש קשר פונטי מובהק, וכך גם בין ב ל- פ העברית, על שני מופעיה (חילופי בומ”פ):
* הפועל קַבּّ قبّ בבניין הראשון – הופיע, נגלה; צף; סמר (שיער), התרומם. בספרותית גם: התייבש; בנה כיפה
* הפועל קַבַּّב قبّب בבניין השני – בנה כיפה; כיסה משהו במבנה כיפתי; אסף לערימה
* מְקַבַּّבּ مقبّب, צורת הבינוני הפעול של הבניין – קמור, דמוי כיפה
* הפועל תְקַבַּّבּ قباب בבניין החמישי – נכנס לבניין עם כיפה (הכיפה בבניין, לא על ראש הנכנס…)
* קֻבַּّתֶ אלצַּחְ’רַה قُبَّة الصّخرة – כיפת הסלע בהר הבית בירושלים (כן, כן, המבנה המוזהב)
* פַכַּّר אִנֹּה תַחְתֶ אלְקֻבַּّה שֵיח’ فكّر إنّه تحت القُبَّة شيخ – חשב שיש דברים בגו, אבל בעצם אין (מיל’: חשב שמתחת לכיפה [קבור] שיח’)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top