פורסם לראשונה ב- 5.8.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal.
אז מילת היום היא –
עַגְ’וֶה عَجْوة – גלעין, גרעין, חרצן
בעיקר של תמר או זית, אבל לא רק.
וגם: תמרים מיובשים, דחוסים ודבוקים; ממרח או עיסת תמרים
במצרים המילה נהגית עַגְוַה.
השורש הערבי ע.ג’.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בחרצנים או במאכלים מבוססי תמרים.
הוא אינו נפוץ פרט להקשרים אלה.
עַגְ’וֶה / בִּדְ’רַה זֵיתוּנִיֶּה בִּתְסַנֶּד חַ’אבְּיֶה عَجْوة / بذرة زيتونيّة بتسنّد خابية – גם עזרה קטנה יכולה לעזור, אין לזלזל בדבר הפעוט (מיל’: חרצן של זית [יכול] לתמוך בכד חרס גדול)
רק לא מזמן הבנתי סוף סוף למה לגלעיני המשמש, הגוגואים, קוראים בירושלים עג’ואים. האלף הזו בעברית, שה”מהדרין” אף הגו אותה כקוף (עג’וקים) חרפנה אותי מאז ילדותי בשנות השבעים.
=-=-=
במהלך היום הפוסט עורר מהומה בקרב קוראינו ששפת אמם ערבית.
הם טוענים שזו פיקציה, ש- עג’וה זה אך ורק ממרח תמרים ובשום אופן לא גלעין של פרי.
הפוסט אף הגיע לדיון בדף המרשים @البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية ומשם ליקטתי שתי תגובות, אחת מהן של Manal Hazzan:
عند اليهود من أصول عربية، وبالذات في القدس، يستخدمون مصطلح عجوة لوصف بذرة التمر أو المشمش، بالأخص في العاب الأطفال. ولكنها لغة اطفال عامية.
תרגום:
אצל היהודים ממוצא מזרחי (שעלו מארצות ערב), ובמיוחד בירושלים, משתמשים במונח עג’וה לתיאור גלעין התמר או המשמש, בעיקר במשחקי ילדים, אולם זו שפת ילדים מדוברת.
הקורא Eyad Khateeb ציין שאצלם בכפר (דיר חנא) משתמשים במילה ושהיא קיימת בערבית מדוברת.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
