פורסם ב- 20.2.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
קַארֶבּ قَارب וברבים קַוַארֶבּ قوارب – סירה, ספינה
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
יהושע שלח לי סרטון נוסף של הירושלמי אבו מחמוד (החמוד…) מ- 16.1.22.
בחודשים האחרונים אני מאוהב בשניים:
באבו מחמוד, בשל הערבית המדוברת הנפלאה והקולחת שלו
ובכמאל אלח’טיב, סגן ראש התנועה האסלאמית בישראל, בשל הערבית הספרותית הנפלאה והמוקפדת שלו
כותרת הסרטון:
אשתרי קארב קבל אלסכנה
اشتري قارب قبل السّكنة
קנה סירה לפני הדירה
בסם אללה ואלצלאה ואלסלאם ע סידנא מחמד
אללהמ צלי ע סידנא מחמד
יסעד מסאכם ג’מיען.
יעני אקסם באללה, אקסם באללה, אלואחד מאהו עארף שו בדה יחכי בהאלפידיו.
יעני אלדניא ענא שתת יום, יום ואחד, לילה.
אלבלד ע’רקת, יא עמי!
אלנאס ע’רקת ג’וא דורהא, מש ברא דורהא, אלמיה ג’וא אלדור דאח’לאת.
אקסם באללה, פיצ’אנאת, פיצ’אנאת!
יעני אלואחד בטלע מן דארה בלאקי נהר קדאמה, נהר! יא בחר, יא ברכה,
אקסם באללה, אלואחד מאהו עארף שו בדה יחכי ומין בדה יסאל.
אנא מתאכד פי נאס הלק תקול לכ: “הד’א כלה, וין אלחכומה ווין אלמסאולין?”
לא יא עמי, קבל אלחכומה ואלמסאולין, תאעוא ובס נחכי שע’לה ואחדה:
אלנאס אללי קאעדה תבני אסכאנאת פי כפר עקב וע’יר כפר עקב, ובתעמלוא לכל אסכאן מית עילה, ואלאסכאן ג’נב אלאסכאן מתל אלליע’ו,
אנת, יא עמי, וין אלבניה אלתחתיה אללי בתעמלוהא? וין אלצרף אלצחי? וין ג’ור אלאמתצאץ?
אנת, ביג’י אלואחד ישתרי מנכ, בתכון קאעד זי דיכ אלחבש, נאפש רישכ, ובדכ 200 אלף ו 300 אלף ו 500 אלף ו”הדי מנטקה קדס והדי”,
שו אלקדס? אלנאס ע’רקת, יא זלמה! יעני אלואחד למא בשתרי ענדכ פי כפר עקב, אקסם באללה, באלעקד לאזם יכתב:
“מע אלדאר לאזם יתואג’ד קארב”, יא עמי!
לאזם אלואחד יכון ענדה קארב ללנג’אה, הו וולאדה!
שו האלמסח’רה האי? אלמיה ג’וא אלדור, מש ברא אלדור, ג’וא אלדור!
חיטאן אנהדת, סיאראת ע’רקת, בתבני אלעמארה מית טאבק, מיה! מא שאא’ אללה ענכ! ובס בדכ תקומ כיאס מצארי, עלא קלבכ! כיאס מצארי.
וין, יא עמי, ג’ורת אלאמתצאץ, וין אלבניה אלתחתיה אללי בתעמלוהא להאי אלעמאראת ג’נב בעצ’,
כל אלעיל חאטינהם, יא בתד’בחוא ע סקף אלסיארה, יא בתד’בחוא, פש מחל ל-,
וין, יא עמי? בס בדכם תכנסוא בהאלמצארי
ח’אף אללה באלנאס, יעני ביג’י ואחד מסח’ם, מעוש, בדה ישתרי, ולא ואחד פיכם בתטלע לה, ובתחססוה אנכם בדכם תביעוה ארצ’ באלג’נה, באלג’נה בחס אלואחד.
אד’א בית חנינא, אללי הי בית חנינא, אלואחד בכון מאשי, ובערם: “אנא סאכן בבית חנינא”, ע’רקת,
אלעאלם אללי בתעמלה, בתבני, יא עמי, ח’אף אללה באלנאס
ביג’י עליכ אלואחד חאטט תחוישת עמרה מנשאן יע’רק הו ודארה, יא עמי!
אולאד מש עארפה תטלע ע אלשארע ולא ע אלמדרסה.
אנתו, שו יעני, בס עליכ תבני האלעמארה ותחט מית עילה באלאסכאן, ואללה לא ירדהם, עלבת סרדין צפת אלשע’לה
למא אנת תחט עלא קלבכ כומת מצארי, יא מעפן, ועאמל לי פיהא רג’ל אעמאל ויא מין שאיפני שו, ענדכ בזנס, “רג’ל אעמאל, בבני אסכאנאת”,
יא זלמה, אקסם באללה, בדכם אלואחד פיכם חרק!
אבני אסכאן, אעמל אללאזם, אעמל ג’ורת אמתצאץ אקל מא פיהא,
יא זלמה, אעמל בניה תחתיה ללנאס, ח’אפוא אללה באלנאס אללי ע’רקת בדורהא, אללי ע’רקת ג’וא דורהא, האי אלנאס שו ד’נבהא?
האי אלנאס דאפעה דם קלבהא, חאטה מצארי עשאן תסכן, מש עשאן תדח’ל מיה תע’רקהא בדורהא
ועשאן חצ’רת ג’נאבכ תעמל רג’ל אעמאל ותקעד בין אלנאס תג’מע במלאיין, יא האפי!
ח’אף אללה באלנאס, חסבי אללה ונעמ אלוכיל כל ואחד פיכם בעמל היכ באלנאס
ואלסלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה.
بسم الله والصّلاة والسّلام ع سيّدنا محمّد
اللهم صلّي ع سيّدنا محمّد
يسعد مساكم جميعًا.
يعني أقسم بالله، أقسم بالله، الواحد ماهو عارف شو بدّه يحكي بهالفيديو.
يعني الدّنيا عنّا شتّت يوم، يوم واحد، ليلة.
البلد غرقت، يا عمّي!
النّاس غرقت جوّا دورها، مش برّا دورها، الميّة جوّا الدّور داخلات.
أقسم بالله، فيضانات، فيضانات!
يعني الواحد بطلع من داره بلاقي نهر قدّامه، نهر! يا بحر، يا بركة،
أقسم بالله، الواحد ماهو عارف شو بدّه يحكي ومين بدّه يسأل.
أنا متأكد في ناس هلّق تقول لك: “هذا كلّه، وين الحكومة ووين المسؤولين؟”
لا يا عمّي، قبل الحكومة والمسؤولين، تاعوا وبس نحكي شغلة واحدة:
النّاس اللّي قاعدة تبني إسكانات في كفر عقب وغير كفر عقب، وبتعملوا لكلّ إسكان مية عيلة، والإسكان جنب الإسكان متل الليغو،
انت، يا عمّي، وين البنية التّحتيّة اللّي بتعملوها؟ وين الصّرف الصّحّيّ؟ وين جور الامتصاص؟
انت، بيجي الواحد يشتري منّك، بتكون قاعد زيّ ديك الحبش، نافش ريشك، وبدّك ٢٠٠ ألف و ٣٠٠ ألف و ٥٠٠ ألف و”هدي منطقة قدس وهدي”،
شو القدس؟ النّاس غرقت، يا زلمة! يعني الواحد لمّا بشتري عندك في كفر عقب، أقسم بالله، بالعقد لازم يكتب:
“مع الدّار لازم يتواجد قارب”، يا عمّي!
لازم الواحد يكون عنده قارب للنّجاة، هو وولاده!
شو هالمسخرة هاي؟ الميّة جوّا الدّور، مش برّا الدّور، جوّا الدّور!
حيطان انهدّت، سيّارات غرقت، بتبني العمارة مية طابق، ميّة! ما شاء الله عنّك! وبس بدّك تقوّم كياس مصاري، على قلبك! كياس مصاري.
وين، يا عمّي، جورة الامتصاص، وين البنية التّحتيّة اللّي بتعملوها لهاي العمارات جنب بعض؟
كلّ العيل حاطّينهم، يا بتذبّحوا ع سقف السّيّارة، يا بتذبّحوا، فش محلّ ل-،
وين، يا عمّي؟ بس بدكم تكنسوا بهالمصاري؟
خاف الله بالنّاس، يعني بيجي واحد مسخّم، معوش، بدّه يشتري، ولا واحد فيكم بتطلّع له، وبتحسّسوه إنّكم بدكم تبيعوه أرض بالجنّة، بالجنّة بحسّ الواحد.
إذا بيت حنينا، اللّي هي بيت حنينا، الواحد بكون ماشي، وبعرم: “أنا ساكن ببيت حنينا”، غرقت،
العالم اللّي بتعمله، بتبني، يا عمّي، خاف الله بالنّاس
بيجي عليك الواحد حاطط تحويشة عمره منشان يغرق هو وداره، يا عمّي!
أولاد مش عارفة تطلع ع الشّارع ولا ع المدرسة.
انتو، شو يعني، بس عليك تبني هالعمارة وتحطّ مية عيلة بالإسكان، والله لا يردّهم، علبة سردين صفّت الشّغلة
لمّا انت تحطّ على قلبك كومة مصاري، يا معفّن، وعامل لي فيها رجل أعمال ويا مين شايفني شو، عندك بزنس، “رجل أعمال، ببني إسكانات”،
يا زلمة، أقسم بالله، بدكم الواحد فيكم حرق!
ابني إسكان، اعمل اللّازم، اعمل جورة امتصاص أقلّ ما فيها،
يا زلمة، اعمل بنية تحتيّة للنّاس، خافوا الله بالنّاس اللّي غرقت بدورها، اللّي غرقت جوّا دورها، هاي النّاس شو ذنبها؟
هاي النّاس دافعة دمّ قلبها، حاطّة مصاري عشان تسكن، مش عشان تدخل ميّة تغرّقها بدورها
وعشان حضرة جنابك تعمل رجل أعمال وتقعد بين النّاس تجمّع بملايين، يا هافي!
خاف الله بالنّاس، حسبي الله ونعم الوكيل كلّ واحد فيكم بعمل هيك بالنّاس
والسّلام عليكم ورحمة الله وبركاته.
בשם אללה, והתפילה והשלום על אדוננו מוחמד
אלוהים, התפלל על אדוננו מוחמד
ערב טוב לכולם.
אני נשבע באלוהים, נשבע באלוהים, אני לא יודע מה להגיד בסרטון הזה.
ירד אצלנו גשם יום, יום אחד, לילה.
כל העיר טבעה, בן אדם!
אנשים טבעו בתוך הבתים שלהם, לא מחוצה להם, המים נכנסו לתוך הבתים.
נשבע באלוהים, שיטפונות, שיטפונות!
הבן אדם יוצא מביתו ורואה מולו נהר, נהר! או ים, או בריכה,
נשבע באלוהים, הבן אדם לא יודע מה להגיד ולמי לפנות.
אני בטוח שיש אנשים שעכשיו יגידו: “איפה הממשלה, איפה האחראים?”
לא, בן אדם, לפני הממשלה והאחראים, בואו נגיד דבר אחד:
האנשים שבונים בניינים בכפר עקב או במקומות אחרים, ואתם מתכננים בכל בניין מאה דירות, ובניין ליד בניין כמו לגו,
איפה התשתית שאתם אמורים לעשות? איפה הביוב? איפה בורות הניקוז?
מגיע אליך בן אדם לקנות ממך, ואתה יושב כמו תרנגול הודו, מנפח את הנוצות, ודורש 200 אלף, 300 אלף, ו- 500 אלף, ו(אומר): “זה אזור ירושלים”,
מה ירושלים? אנשים טבעו, בן אדם! מי שקונה ממך בכפר עקב, אני נשבע באלוהים, הוא צריך לכתוב בחוזה שלו:
“לצד הבית צריכה להיות סירה”, בן אדם!
הבן אדם צריך שתהיה לו סירת הצלה, לו ולילדיו!
מה זה המסח’רה הזו? המים בתוך הבתים, לא מחוצה להם, בתוך הבתים!
קירות קרסו, מכוניות טבעו, אתה בונה בניין עם מאה קומות, מאה! בלי עין הרע עליך! ואתה רק רוצה למלא שקי כסף, שיהיה לך לבריאות! שקי כסף.
איפה בור הניקוז, איפה התשתית שאתם צריכים להקים לבניינים האלה שממוקמים זה לצד זה?
את כל המשפחות אתם שמים, או שהם מתים על גג המכונית, או שהם מתים, ואין מקום ל-
איפה, בן אדם? אתם רק רוצים לגרוף כסף?
שמרו על האנשים! מגיע מישהו מסכן, שאין לו (כסף), רוצה לקנות (דירה), אף אחד מכם לא מתייחס אליו, ואתם גורמים לו להרגיש שאתם מוכרים לו חלקת אדמה בגן עדן, בגן עדן הבן אדם מרגיש (שהוא קונה).
אם בית חנינא (שנחשבת שכונה יוקרתית יחסית בירושלים. שָלֵו), בה הבן אדם הולך לו ומתפאר: “אני גר בבית חנינא!”, טבעה,
האנשים שבונים (בניינים), שִמרו על האנשים
בא אליך בן אדם, מפקיד אצלך את כל חסכונות חייו, וזאת כדי לטבוע הוא וביתו?!
ילדים לא יודעים איך לצאת לרחוב וללכת לבית הספר.
אתה רק רוצה לבנות בניין ולשכן בו מאה משפחות? שילכו לעזאזל, זה ממש כמו קופסת סרדינים
כשאתה רק חושב על ערימת כסף, יא מעפן, ומשחק אותה איש עסקים, ו”תראו מי אני!”, יש לך ביזנס, “(אני) איש עסקים, בונה בניינים”,
בן אדם, אני נשבע באלוהים, שתי-שרף!
תבנה בניין, תעשה מה שצריך, תדאג לפתח ניקוז לפחות,
תדאג לתשתית עבור האנשים, שמרו על האנשים שטבעו בבתיהם, שטבעו בתוך הבתים שלהם, מה חטאם של האנשים האלה?
האנשים האלה שילמו מדם ליבם, שילמו כסף כדי לגור, לא כדי שיכנסו מים ויטביעו אותם בבתים שלהם,
רק כדי שכבודך ישחק אותה איש עסקים ותשב בין האנשים כדי לגרוף מיליונים, יא אפס*
שמרו על האנשים, ושאלוהים יעניש כל אחד מכם שעושה דברים כאלה לאנשים.
השלום עליכם, רחמי האל וברכותיו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הַאפִי هافي הוא אדם שאין לו מה להפסיד, והוא מוכן נפשית וגופנית למריבות
=-=
אבו מחמוד מדבר על המקרה הבא:
“עד שמישהו ימות לא יעשו כלום”: בכפר עקב במזרח ירושלים כל גשם הופך להצפה
בנייה בלתי חוקית נרחבת בשכונה הכחידה את שטחי החלחול, גדר ההפרדה שנבנתה בצמוד לה חסמה את מוצא המים והרשויות חדלו לפקח. התוצאה: עשרות בתים ומכוניות הוצפו היום, כפי שקורה בכל שנה ושנה
ניר חסון, “הארץ”, 16.1.22
בכל אירוע גשם חריג סובלות שכונות מזרח ירושלים מבעיות קשות של ניקוז והצפות. מבין כל השכונות, המצב הגרוע ביותר הוא בשכונת כפר עקב שבצפון ירושלים, מעבר לגדר ההפרדה. היום (ראשון) הוצפו בשכונה עשרות דירות ומכוניות, לאחר שהגשמים שירדו במוצאי שבת הצטברו בחלק מהמקומות לגובה של מטר. “מ-2017 זה קרה אולי כבר עשר פעמים. עד שמישהו ימות לא יעשו כלום”, אומר נאסר סלאימה, יזם שבנה את אחד המבנים שהוצפו היום. בעיריית ירושלים מבטיחים שעד החורף הבא הבעיה תיפתר.
להמשך הכתבה:
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
לסירות, ספינות ואוניות יש שמות רבים בערבית: זַוְרַק, קַארֶבּ, בַּאבּוֹר, סַפִינֶה, בַּאחִ’רַה ו- מַרְכַּבּ.
=-=-=
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yifat Aharon Yadger:
יפעת רצתה פוסט על קרובי משפחה.
על קרובי המשפחה השונים היו לנו פוסטים רבים, וציינו לא פעם, שבשל המבנה המשפחתי הערבי החמולתי, קיימים מונחים ומינוחים שזרים לשפות
אחרות, גם לעברית.
הנה תקציר (מדגיש: תקציר. יש צורות נוספות, גם בספרותית וגם במדוברת):
אֻםּ أمّ – אמא
אַבּ أب – אבא
אַח’ أخ – אח
אֻחְ’ת أخت – אחות
אִבֶּן إبن – בן
בִּנְת بنت – בת
גַ’דּ جدّ – סבא (במדוברת: סִידִי זה סבי [האדון שלי], אך גם גַ’דִּי)
גַ’דֶּה جدّة – סבתא (במדוברת: סִתִּי זה סבתי [גברתי], וגם: תֵיתַה)
עַםּ عمّ – דוד מצד האב
חַ’אל خال – דוד מצב האם
חַפִיד حفيد – נכד
אז מילת היום היא –
קַרַאיֶבּ قَرَايب, בספרותית קַרַאאִבּ قرائب – קרובי משפחה
וכן, גם נַסַאיֶבּ نسايب
השורש הערבי ק.ר.ב עוסק, בדיוק כמו בעברית, בענייני קרבה:
* הפועל הספרותי קַרִבַּ قرِب בבניין הראשון – התקרב ל-. במדוברת קִרֶבּ قرب – היה קרוב משפחה של-
* הפועל הספרותי קַרֻבַּ قرُب בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התקרב
* הפועל קַרַּבּ قرّب בבניין השני – התקרב; קירב; הקריב קורבן; (כפועל עזר:) כמעט ו… (עשה פעולה כלשהי)
* תַקְרִיבּ تقريب, שם הפעולה/מצדר של הפועל – קירוב. תַקְרִיבַּן تقريبًا – בקירוב, בערך
* קֻרְבּ قُرب, צורת שם הפעולה של הבניין הראשון – קרבה. בִּאלְקֻרְבִּ מִן بالقرب من – בקרבת, ליד
* קַרַאבֶּה قرابة, צורת שם פעולה נוספת – קרבה. פִי טַרַף קַרַאבֶּה בֵּינַאתְנַא في طرف قرابة بيناتنا – יש בינינו יחסי קרבה
* קֶרְבֶּה قربة במדוברת, קִרְבַּה בספרותית – נאד מים
* נַפַח’ פִי קֶרְבֶּה מַחְ’רוּמֶה نفخ في قربة مخرومة – התאמץ לשווא (מיל’: ניפח נאד מנוקב/מחורר)
* הפועל הספרותי קַארַבַּ قارب בבניין השלישי – התקרב (בעיקר בדעות)
* הפועל אִקְתַרַבּ اقترب בבניין השמיני – התקרב
* קַארֶבּ قارب וברבים קַוַארֶבּ قوارب – סירה, ספינה
* קַארֶבּ שִרַאעִיּ قارب شراعيّ – מפרשית, סירת מפרש
* קַארֶבּ חַ’שַבִּיּ قارب خشبيّ – סירת עץ
* קַארֶבּ מַטַּאטִיּ قارب مطّاطيّ – סירת גומי
* קַארֶבּ סַרִיע قارب سريع – ספינה/סירה מהירה, סירת מרוץ, ספידבואט
* קַארֶבּ צֵיד قارب صيد – סירת דיג
* קַארֶבּ סִיַאחִיּ قارب سياحيّ – ספינת תיירות, ספינת נופש, ספינת תענוגות
* קַארֶבּ נַגַ’אה قارب نجاة – ספינת הצלה
* קַארֶבֶּ אלְחֻבּ قارب الحبّ – ספינת האהבה (סדרת טלוויזיה אהובה משנות השבעים והשמונים. מופיעה בתמונת הפוסט)
* קֻרְבַּאן قربان – קורבן (פחות בשימוש)
* קַרִיבּ قريب וברבים אַקְרִבַּאא’ أقرباء או קֻרַאבַּא قرابى או אַקַארֶבּ أقارب, כשם תואר – קרוב (בזמן או במקום)
* קַרִיבּ قريب ורבים קַרַאיֶבּ قرايب, היא מילת היום, כשם עצם – קרוב משפחה
* עַן קַרִיבּ عن قريب – מקרוב / בקרוב
* פִי אלְקַרִיבֶּ אלְעַאגֶ’ל في الْقَريبِ الْعاجِل – בקרוב מאוד
* בִּאַקְרַבּ וַקְת / בִּאַקְרַבּ וַקְת מֻמְכֶּן بأقرب وقت / بأقرب وقت ممكن – בהקדם, בהקדם האפשרי
* גַ’ארַכֶּ אלְקַרִיבּ וַלַא אַח’וּכֶּ אלֶבְּעִיד جارك القريب ولا أخوك البعيد – טוב שכן קרוב מאח רחוק (מיל’: שכנך הקרוב ולא אחיך הרחוק)
* לַא מִן קַרִיבּ וַלַא מִנֶ בְּעִיד لا من قريب ولا من بعيد – בכלל לא (מיל’: לא מקרוב ולא מרחוק)
* אֶלְקַרַאיֶבּ/אֶלְאַקַארַבּ עַקַארֶבּ القرايب/الأقارب عقارب – הקרובים (קרובי המשפחה) הם כמו עקרבים
* מַא בְּתִגִ’י אֶלְמַצַאיֶבּ אִלַּא מִנֶ אלְקַרַאיֶבּ/אלְחַבַּאיֶבּ ما بتجي المصايب الّا من القرايب / الحبايب – הצרות באות רק מהקרובים/יקירים
שני הפתגמים האחרונים הם שניים מפתגמים רבים, המתארים יחסי קרבה משפחתיים באור שלילי.
אבל כמו כל דבר בחיים, על כל פתגם שלילי בנושא כלשהו נמצא פתגם חיובי. אז כדי שנסיים עם טעם טוב, קבלו את:
מַא בִּחְמֶל הַמַּכּ אִלַּא אִללִּי מִן דַמַּכּ ما بحمل همّك الّا اللّي من دمّك – דואג לך רק מי שהוא מהדם שלך (קרוב משפחה קרוב)
בתמונה: “ספינת האהבה”
זה היה הפוסט ה- 1,628 שלנו.
זה היה הפוסט ה- 1,628 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
