ארכיון מיליות - ערביט

מוקדם

admin — Fri, 26 Sep 2025 15:33:32 +0000

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי הופיעה בסרטון.

אז מילת היום היא –

בַּדְרִי بَدْرِي – מוקדם, בשעה מוקדמת. בספרותית: היורה (גשם); מי שלחם לצד הנביא מוחמד בקרב בדר; ביכורי פירות ותבואה; שם פרטי (בַּדְרִיַּה לאישה)

דרך נוספת להגיד מוקדם: בַּכִּיר بكّير

נתקלתי בסרטון נוסף של ברהום סאק אללה.

הסרטון פורסם ב- 27.5.25. בעיניי זו יצירת-מופת קצרצרה:

סלאם.
אלחכי בינאתנא ויא רית בס מא יטלעש לחדא.
בס אנ שאא אללה, אנ שאא אללה, יום אלקיאמה, בס אשוף סידנא אלנבי סלימאן, בדי אג'י לענדה ואקול לה: עלא פכרה, חכית מע חיואנאת אכתר מנכ!
עשאן היכ תעאלוא בדרי יומת אלקיאמה. רח יכון צ'ע'ט, ורח תשופוא אלחיואנאת אללי חכית ענהא.

سلام.
الحكي بيناتنا ويا ريت بس ما يطلعش لحدا.
بس إن شاء الله، إن شاء الله، يوم القيامة، بس أشوف سيّدنا النّبيّ سليمان، بدّي أجي لعنده وأقول له: على فكرة، حكيت مع حيوانات أكتر منك!
عشان هيك تعالوا بدري يومة القيامة. رح يكون ضغط، ورح تشوفوا الحيوانات اللي حكيت عنها.

שלום.
הדיבור הזה בינינו, והלוואי שלא יגיע לאיש.
אבל בעזרת האל, בעזרת האל, ביום הדין / יום תחיית המתים, אני אראה את אדוננו הנביא סלימאן (הוא שלמה המלך, שנחשב נביא באסלאם), אבוא אליו ואגיד לו: אגב, דיברתי עם יותר חיות ממך!
לכן בואו מוקדם ביום הדין. יהיה לחץ/עומס, ותראו את החיות שדיברתי עליהן.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@brho…/video/7509158887031983368…

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ב.ד.ר עוסק בדברים מוקדמים, בהזדרזות ובירח המלא:

* הפועל בַּדַרַ بَدَرَ בבניין הראשון – מהר, הזדרז; הופיע לפתע, נגלה, הפתיע; הקדים את-; (הירח) היה מלא
* בַּאדֶר بادِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – ירח מלא; שם פרטי
* בַּאדִרַה بادرة וברבים בַּוַאדֶר بوادر, בנקבה – סימן ראשון או מוקדם; אות מבשר; יוזמה, התחלה; ניבול פה
* בַּאדִרַת חַ'יְר بادرة خير – אות מבשר טובות
* בַּאדִרַת חֻסֶן נִיַּה بادرة حسن نيّة – מחווה של רצון טוב
* הפועל בַּדַּרַ بدّر בבניין השני – השכים קום, הקדים; פיזר, הפיץ
* הפועל בַּאדַרַ بادَر בבניין השלישי – יזם; מיהר לעשות; הקדים את-
* מֻבַּאדַרַה مبادرة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יוזמה; הפתעה
* הפועל אַבְּדַרַ أبدر בבניין הרביעי – (הירח) האיר; הלך בליל ירח
* הפועל תַבַּאדַרַ تبادر בבניין השישי או אִבְּתַדַרַ ابتدر בשמיני – מיהר, הזדרז
* בַּדְר بدْر וברבים בֻּדוּר بُدور או אַבְּדַאר أبدار – הלבנה במילואה; עלם בוגר; בעל פנים עגולים ויפים; אישה יפה; שם פרטי
* בַּדְר תַמַאם بدر تمام – ירח מלא
* בַּדְרֶ אלְבֻּדוּר بدر البدور – אישה יפה ומרהיבה (מיל': הירח המלא של הירחים המלאים)
* בַּדְרֶ אלדִּין بدر الدّين – שם פרטי של גבר, שאפילו מילוני השמות הערביים אינם מסבירים את משמעותו המילולית. זה משהו בסגנון: הירח המלא של הדת
* בַּדְרַה بدرة – שק המכיל כמות גדולה של כסף; שם פרטי לאישה
* בַּיְדַר بيدر וברבים בַּיַאדֶר بيادر – גורן; התבואה שנאספה בגורן
* לֶסַּא בַּדְרִי لسّا بدري – עדיין מוקדם, עוד יש זמן. כותב לנו שמעון נווה: התשובה היא בַּדְרִי מִן עֻמְרַכּ بدري من عمرك – יש עוד זמן לחיים שלך (חיים ארוכים)
* מִן בַּדְרִי من بدري – מזמן
* עַאלְבַּדרי عالبدري – כמה שיותר מוקדם

האם שמעתם על:

"קרב בַּדְר (בערבית: غزوة بدر) בו נלחמו צבאו של מוחמד מול צבא מכה שהיה מורכב משבטים וחמולות תושבי העיר מכה וסביבתה. הקרב נערך ביום שבת, 13 במרץ 624 (17 בחודש הרמדאן שנה שנייה להג'רה בלוח השנה המוסלמי). שמו ניתן לו על פי המקום שבו הוא נערך – בדר שבאזור חג'אז.
זה היה הניצחון הראשון של הכוחות המוסלמים והוא אחד הקרבות המפורסמים באסלאם. המשתתפים בו זכו ליחס הערכה מיוחד, ונקראו בשם אנשי בדר.
[…]" (ויקיפדיה)

תמונה: Hayley Murray

זה היה הפוסט ה- 2,926 שלנו.

שיהיה יום מצוין, ושבת שלום

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מוקדם הופיע לראשונה ב-ערביט.

בעלי צרכים מיוחדים

admin — Wed, 03 Sep 2025 12:08:37 +0000

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.

אז מילת היום היא –

דַ'ווּ אלִאחְתִיַאגַ'אתֶ אלְחַ'אצַּה ذَوُو الِاحْتِيَاجَاتِ الْخَاصَّة – בעלי צרכים מיוחדים

תזכורת: האות הערבית ד'אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.

יהושע שלח לי הקלטה מ- 18.7.22:

אח'ואן,
הד'א אלטפל מחתג'ז ענד אלאסראאיליין פי אלארתבאט אלפלסטיני, מן ד'וי אלאחתיאג'את אלח'אצה.
אללי ביערף אהלה, יא רית יטלע עלא ג'אל אלאלתפאפי, עלא ג'אל בואבת אלפחץ, מנשאן יסתלם הד'א אלטפל.
ביעינכו אללה, ותעממוא אלצורה מנשאן אהלה יטלעוא ויאח'דוה מן ענד אלאסראאיליין.
יעטיכו אלעאפיה, ע אלמתאבעה.

إخوان،
هذا الطّفل محتجز عند الإسرائيليّين في الارتباط الفلسطيني، من ذوي الاحتياجات الخاصّة.
اللي بيعرف أهله، يا ريت يطلع على جال الالتفافي، على جال بوّابة الفحص، منشان يستلم هذا الطّفل.
بيعينكو الله، وتعمّموا الصّورة منشان أهله يطلعوا وياخدوه من عند الإسرائيليين.
يعطيكو العافية، ع المتابعة.

אחים,
הילד הזה מוחזק אצל הישראלים ב(יחידת) הקישור הפלסטינית, והוא בעל צרכים מיוחדים.
מי שמכיר את הוריו/משפחתו, הלוואי שיצא לכיוון(?) (השביל/כביש) העוקף, לכיוון(?) שער הבדיקה, כדי לקבל (לקחת) את הילד הזה.
שאלוהים יעזור לכם, ותפיצו את התמונה (שכנראה צורפה להקלטה) כדי שהוריו יצאו לקחת אותו מהישראלים.
תהיו בריאים, (ותודה) על המעקב.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://youtu.be/D2rLe79HeP0

=-=-=-=-=-=-=

המילה ד'ו היא מילה ספרותית די ייחודית מבחינת צורתה, והיא מופיעה בעשרות ביטויים (שלא הובאו כאן, פרט לשלושה אקראיים):

* ד'וּ- ذو וברבים דַ'ווּ- ذوو- או אוּלוּ- أولو, בנקבה דַ'את ذات וברבות דַ'וַאת ذوات או אוּלַאת أولات, תמיד במעמד נסמך בסמיכות – בעל- (לא בהקשרי חתונה!)
* ד'וּ ذو ביחסת הנושא, דַ'א ذا ביחסת המושא ו- דִ'י ذي ביחסת הקניין (גם צורות הרבים משתנות בהתאם ליחסה התחבירית)
* דַ'ווּ- ذوو- – קרובי משפחה של-
* ד'וּ אלְפַקַאר ذو الفقار – החרב של עלי בן אבי טאלב (הערה, שלקוחה ממילון מילסון: יש מסורות שונות על תולדות החרב הזאת לפני שהגיעה לידי עלי, אך מוסכם שהיא הייתה ברשות הנביא מוחמד והוא נתנה לעלי. המסורת המוסלמית, ובעיקר השיעית, מייחסת לה כוחות על-טבעיים)
* ד'וּ אִחְ'תִצַאץ ذو اختصاص – בעל סמכות, מוסמך, מומחה; נוגע בדבר
* ד'וּ אֶלְחִגַּ'ה ذو الحجّة, ד'ו אֶלְקַעְדַה ذو القعدة – שמות חודשים אסלאמיים

תמונה: Care Assure

זה היה הפוסט ה- 2,903 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט בעלי צרכים מיוחדים הופיע לראשונה ב-ערביט.

מלמעלה עד למטה

admin — Sun, 20 Apr 2025 10:53:11 +0000

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.

אז מילת היום היא –

מִן פוֹק לַתַחְת – مِنْ فوق لَتَحْت – מלמעלה עד למטה

לשמיעה:

אבי שלח לי סרטון נוסף של המאייר הסורי ג'מאל.

הסרטון פורסם ב- 28.2.25.

בסרטון משוחחות שתי נשים, אחת מהן מבוגרת יותר.

זהירות! ה- PC כנראה טרם הגיע לדמשק…

– ח'יר? סלאמתכ, אם תחסין, שו צאיר מעכ?

– אללה יסלמכ. ואללה גריב עלא רשח, עלא חרארה

– אללה יעאפיכי. ואללה בהאלברד כל אלנאס מרצ'אנה

– איה צחיח, האלג'ו עם יתקלב, ברד ושוב, ואלנאס כלהא עם תמרצ'

– רחתי ע אלדכתור שי?

– לא ואללה, מא בדהא דכתור. ג'בת דוא מן אלצידליה

– איה בס אד'א רחתי ע אלדכתור אחסן לכ. ביפחצכ מניח, ביכתב לכ אלדוא אלמנאסב

– לכ אנו דכתור? הלק מא פי דכאתרה פהמאנה

– לכן בלא. פי כתיר דכאתרה פהמאנה

– ואללה אלדכתור, וקת כנת צביה, כנת רחת לענדה, ענדי שוית חרארה. ישלחני ויפחצני פחץ טויל מן פוק לתחת

– איה, כתיר מניח. רוחי לענדה טאלמא שאטר באלפחצ

– רחת לענדה מן כם יום, יא דוב קאל לי מדי לסאנכ, וח'לץ. מא פחצני מניח יעני מתל זמאן

– איה לכן? הדא מענאתה אלטב תקדם כתיר

– קולתכ?

– خير؟ سلامتك، أم تحسين، شو صاير معك؟

– الله يسلّمك. والله جريب على رشح، على حرارة

– الله يعافيكي. والله بهالبرد كلّ النّاس مرضانة

– ايه صحيح، هالجوّ عم يتقلّب، برد وشوب، والنّاس كلّها عم تمرض

– رحتي ع الدكتور شي؟

– لا والله، ما بدّها دكتور. جبت دوا من الصّيدليّة

– ايه بس إذا رحتي ع الدكتور أحسن لك. بيفحصك منيح، بيكتب لك الدّوا المناسب

– لك انو دكتور؟ هلق ما في دكاترة فهمانة

– لكن بلا. في كتير دكاترة فهمانة

– والله الدكتور، وقت كنت صبيّة، كنت رحت لعنده، عندي شوية حرارة. يشلّحني ويفحصني فحص طويل من فوق لتحت

– ايه، كتير منيح. روحي لعنده طالما شاطر بالفحص

– رحت لعنده من كم يوم، يا دوب قال لي مدّي لسانك، وخلص. ما فحصني منيح يعني متل زمان

– ايه لكن؟ هدا معناته الطّبّ تقدّم كتير

– قولتك؟

– הכול בסדר? תהיי בריאה, אֻם תחסין, מה קרה לך?

– תהיי בריאה. בחיי, חטפתי שפעת ואני מצוננת, עם חום

– תהיי בריאה. באמת, בקור הזה כל אנשים חולים

– כן, נכון, מז"א משתנה, קור וחום, וכל האנשים חולים

– הלכת לרופא?

– לא, לא צריך רופא. הבאתי תרופה מבית המרקחת

– אבל היה עדיף אילו היית הולכת לרופא. הוא היה בודק אותך היטב וכותב לך את התרופה המתאימה

– איזה רופא? כיום אין רופאים שמבינים

– מה? יש הרבה רופאים שמבינים

– בחיי, כשהייתי צעירה, הייתי הולכת לרופא כשהיה לי מעט חום. הוא היה מפשיט אותי ובודק אותי בדיקה ממושכת מלמעלה למטה

– כן, זה טוב. לכי אליו כל עוד הוא מבין בבדיקות

– הלכתי אליו לפני מספר ימים, הוא בקושי ביקש שאוציא את הלשון (לבדיקה), וזהו. הוא לא בדק אותי טוב כמו פעם

– מה? זה אומר שהרפואה התקדמה מאוד

– כך את סבורה?

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@with_jamal/video/7476230132932381968

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי ת.ח.ת קיים בעיקר במילת היחס תַחְתַ – מתחת (בדיוק כמו בעברית).

באופן טבעי, המילה מופיעה בעשרות ביטויים ופתגמים, ולכן אציג כאן אך ורק את מופעיה העצמאיים:

* תַחְתַ تَحْتَ, במדוברת תַחְת – תחת, מתחת, תת- (קרקעי, למשל); (גורם ש)נתון ל-

* תַחְתִיּ تحتيّ או תַחְתַאנִיּ تحتانيّ – תחתי, תחתון, שנמצא למטה

* תַחְת تحْت וברבים תֻחֻות تحوت, כשם עצם, ואל תתבלבלו עם תח'ת, במדוברת (מיטה) – מנוול, רשע; מטמון קבור באדמה (לא בשימוש)

צילום: Artem Beliaikin

זה היה הפוסט ה- 2,764 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מלמעלה עד למטה הופיע לראשונה ב-ערביט.

טוב; רגוע

admin — Sun, 09 Mar 2025 20:44:38 +0000

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק יאיר ליברמן.

אז מילת היום היא –

דַחַּה دَحَّة – טוב; רגוע; רעשן צעצוע

לשמיעה:

יאיר שאל אותי לגבי תמלול שהופיע אצלנו לפני כחודשיים בפוסט מהד'ב (מחונך):

"בוקר טוב,

מה הפירוש של دحّة במשפט הזה رسالة للي مناخيرهم واصلة السّقف. اههه للي مناخيره – مش قادرين نحكي معهم، للي شايفين حالهم علينا إنّهم دحّة".

עניתי ליאיר ששאלתי חברים ובדקתי במילונים ולא מצאתי תרגום או הסבר (פרט ל: רעשן), ולכן לא תרגמתי את המילה.

אבל יאיר לא ויתר; הוא מצא ביוטיוב את הסרטון הבא:

شو يعني كلمة دحة؟؟

מה המשמעות של המילה דַחַּה?

הסרטון פורסם ב- 25.12.17 בערוץ יוטיוב:

Alordonalyoom

ירדן היום

הכתב בסרטון שואל עוברים ושבים בירדן על משמעות המילה.

– דחה יעני מבסוט ומרתאח. וצ'עה ראיק

– דחה אשי כויס, רוח, ללואחד מן ואחד, ביקול הדא דחה, יעני כויס

– דחה יעני אשי כתיר מרתאח, יעני אשי כתיר חלו. דחה, יעני וצ'עה מרתאח

– דחה מרתב, כויס. האי אלכלמאת אלקדימה כאן יחכוהא, מת'לן אלואחד ישתרי אואעי ללעיד, יקולוא לה: הדול דחה, יעני כויסה, יעני תמאם אלתמאם

– כלמת דחה פי אלהא טבען מענא אאח'ר, ברצ'ו ימכן אלואחד מא יפהמה, אללי הי ג'ח'ה. פדחה אנה יעני הי אנה שי תמאם, אנה יעני מת'לן באחכי לכ: ואללה האי אלסאחה דחה, יעני האי אלסאחה יעני אשי ביג'נן מן אלאאח'ר, אשי מניח. פנאס ביחכוא להא ג'ח'ה, נאס ביחכוא להא, כלמת דחה בתיג'י במענא אנה אשי ממתאז. פכל ואחד ענדה הוא

– כלמת דחה יעני בתחכי ען אשי כתיר חלו, או פיכ תקול אשי ממתאז, וצ'ע מניח. יעני הדא אללי אנא פהמתה מן כלמת דחה

– دحّة يعني مبسوط ومرتاح. وضعه رايق

– دحة اشي كويس، روح، للواحد من واحد، بيقول هدا دحة، يعني كويس

– دحة يعني اشي كتير مرتاح، يعني اشي كتير حلو. دحة، يعني وضعه مرتاح

– دحة مرتّب، كويس. هاي الكلمات القديمة كان يحكوها، مثلًا الواحد يشتري أواعي للعيد، يقولوا له: هدول دحة، يعني كويسة، يعني تمام التّمام

– كلمة دحة في الها طبعًا معنى آخر، برضو يمكن الواحد ما يفهمه، اللي هي جخّة. فدحة إنّه يعني هي إنّه شي تمام، إنّه يعني مثلًا باحكي لك: والله هاي السّاحة دحة، يعني هاي السّاحة يعني اشي بيجنّن من الآخر، اشي منيح. فناس بيحكوا لها جخّة، ناس بيحكوا لها، كلمة دحة بتيجي بمعنى إنّه اشي ممتاز. فكلّ واحد عنده هوا

– كلمة دحة يعني بتحكي عن اشي كتير حلو، أو فيك تقول اشي ممتاز، وضع منيح. يعني هدا اللي أنا فهمته من كلمة دحة

– דחה, כלומר מרוצה ורגוע. מצבו שלֵו

– דחה זה משהו טוב, לך מאחד לאחד, הוא יגיד: זה דחה, כלומר טוב

– דחה, כלומר משהו מרוצה מאוד, משהו טוב מאוד. דחה, כלומר מצבו רגוע

– דחה זה מסודר, טוב. מהמילים הישנות שדיברו, למשל מישהו קנה בגדים לחג, אז אומרים לו: הם דחה, כלומר טובים, כלומר משהו משהו

– למילה דחה יש משמעות אחרת, שאולי אינה מובנת, שהיא להשוויץ. דחה זה משהו מצוין, למשל אומרים לך: הכיכר הזו דחה, כלומר היא משגעת לגמרי, משהו טוב. אנשים גם אומרים ג'ח'ה (להשוויץ), אנשים אומרים, המילה דחה פירושה משהו מצוין. לכל אחד יש …

– המילה דחה מתארת משהו טוב מאוד, או שאתה יכול להגיד משהו מצוין, מצב טוב. זה מה שאני מבין מהמילה דחה

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

צילום: Toa Heftiba

זה היה הפוסט ה- 2,722 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט טוב; רגוע הופיע לראשונה ב-ערביט.

כמו שאני רוצה

admin — Sun, 12 May 2024 11:58:13 +0000

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא עידן להב.

אז מילת היום היא –

זַיּ מַא בִּדִּי زَيّ مَا بِدِّي – כמו שאני רוצה

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/vWnUV85GXNhvfTMS8

עידן שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:

anisak86

Anoosaلبنه ومكدوس

לַבַּנַה וּמַכְּדוּס

=-=

כולם יודעים מה זה לבנה, ומכדוס הוא מאכל מבוסס חצילים

לחשבון יש כמעט 68,000 עוקבים. אנוּסה (במלעיל!!!) כותבת על עצמה:

بسم لله الرحمن الرحيم تبارك الرحمن

#anoosaproducts#labanaوmakdoos

ترمسعيا

בשם האל הרחמן והרחום, יבורך הרחמן

תֻרְמֻסְעַיַּא (כפר בין ראמאללה לשכם)

אנוסה? אנוסה הוא כינוי חיבה. אבל אני חייב לדעת עליה עוד פרטים.

היא גרה בארה"ב, בזה אין ספק. מצמד האותיות IL שמופיעות בכתובת שלה (בסרטונים אחרים) עולה שהיא גרה במדינת אילינוי (יודע שלרגע חשבתם שמדובר בישראל…).

למזלנו היא מפרטת טיפה יותר על עצמה בחשבון אינסטגרם שלה, שהוא בעל אותו כינוי:

Anisa Khraiwish

יזם

بسم الله تبارك الرحمن Anoosa products Makdoos Labana ProChicago is ترمسعيا is

אם כן, שמה אַנִיסַה חַ'רַיְוִש أنيسة خريوش, ויש לה ליין מוצרי מזון.

היא גרה בשיקגו (שנמצאת באילינוי).

=-=

הסרטון פורסם ב- 8.3.24.

אניסה מתייחסת בו לתגובה שקיבלה ממשתמש בשם אבן אלקדס (בן ירושלים), שמתייחס לדיבור הכפרי (פלאחי) שלה, בו האות הערבית כאף נהגית לא פעם כ- צ' ch.

כבר התייחסנו פה בעבר לתופעה הזו.

בתגובה נכתב:

אנתי בתתצנעי תצנע באלחכי אלפלאחי. אנא פלאח בס מש היכ

מש כל שי באלתשאף אשי ומנו

אנא ועאיש חיאתי בקרית צפא ראמ אללה, בנחכי באלתשאף בס מש היכ

אנתו אלאמריכאן בתזודוהא כת'יר, בתציר תצנע

انتي بتتصنّعي تصنّع بالحكي الفلّاحي. أنا فلاح بس مش هيك

مش كلّ شي بالتشاف اشي ومنو

أنا وعايش حياتي بقرية صفا رام الله، بنحكي بالتشاف بس مش هيك

انتو الأمريكان بتزوّدوها كثير، بتصير تصنّع

את מדברת באופן מלאכותי עם הדיבור הפלאחי הזה. גם אני פלאח, אבל לא ברמה הזו

לא כל מילה היא עם צ'אף, יש ויש

אני חי בכפר צפא (ליד) ראמאללה, אנו מדברים בצ'אף אבל לא ברמה הזו.

אתם האמריקאים מגזימים מאוד, זה הופך למלאכותי

=-=

מוכנים לסרטון? זו חוויה לשונית מרטיטה, המשלבת בין דיבור כפרי שומרוני ל… אנגלית אמריקאית. תענוג לאוזניים!

אול אשי, אנא מש עארף שו מע'לבכ ושו מא'ת'ר עליכ אני בחכי פלאחי הידא.

ת'אני אשי הדא מש תצנע, יא פצח קראיבכ. אחנא אהל אמריכא ליש הידא מנחכי? ען אסיאדנא, ג'דאדנא אג'וא הנא, האג'רוא עלא אמריכא, עלמוא אהלנא, עלמוהם תעלם אלערבי, ובעדין אהלנא עלמונא אחנא אלערבי. so אחנא אלפלסטיני, אללע'ה אלפלסטיניה, אללהג'ה אלאצליה, יעני מן ג'דודנא, מן ג'דאדנא. OK, so I don't know שו משכלתכם. יעני קדיש, אלי סנתין באטלע עלא אל social media, אלי סנתין בחכי זי מא אנא. שו אללי מתצנע פי?

אקסם באללה אנא מש עארף שו האד. שו אלחכי האד?

ובעדין, עדם אלמאאח'ד'ה, בדאל מא אנת מרכז עלא טריקת חכיי, רכז עלא שו קאעד ביציר פי שעבנא, כיף קאעדין ביתקאתלוא. אה פעלן, אנא מש דאימן קאעד בנזל שו אללי ביציר פיהם עשאני קאעד בנזל שע'ל, קאעד בשתע'ל, מנשאן עיאלי! so מש צ'רורי תקעד תנק. באלעכס, לאזם נקף מע בעצ', שו אלחכי אלפאצ'י? אלענצריה האי? I'm sorry, I know אנכו מתעודין עלי אני אצ'ל אחכי ואמזח והיכ, בס צאירין יזאודוהא too much and it's unbearable.

חתא ע כלמה כנאפה. עמלנא דעאיה ללנאס "אכלנא כנאפה". אללה לא יוריכם! שו צאר פי! "כנאפה, מש צ'נאפה". עמי, אנא בדי אחכיהא זי מא בדי! אנא מש אלוחידה אללי בס בקול כנאפה. עאדי, "כנאפה, אצלן אטיב כנאפה".

ואללי מש מעג'בה כיף אנא בחכי ומש מעג'בה אלשע'לאת הדולה, keep scrolling! מע אלסלאמה, you know?

אהלן וסהלן פי כל ואחד וואחדה מחתרמה, אמא ח'לאף ען היד מא בקדר אקול לכם.

לא בקול לכם שע'לה: אללה יהדיכם.

أوّل اشي، أنا مش عارف شو مغلّبك وشو مؤثّر عليك إنّي بحكي فلّاحي هيدا.

ثاني اشي هدا مش تصنّع يا فصح قرايبك. احنا أهل أمريكا ليش هيدا منحكي؟ عن أسيادنا، جدادنا اجوا هنا، هاجروا على أمريكا، علّموا أهلنا، علّموهم تعلّم العربي، وبعدين أهلنا علّمونا احنا العربي. so احنا الفلسطيني، اللغة الفلسطينيّة، اللّهجة الأصليّة، يعني من جدودنا، من جدادنا. OK, so I don't know شو مشكلتكم. يعني قدّيش، الي سنتين باطلع على ال social media، الي سنتين بحكي زيّ ما أنا. شو اللي متصنّع فيّ؟

أقسم بالله أنا مش عارف شو هاد. شو الحكي هاد؟

وبعدين، عدم المؤاخذة، بدال ما انت مركّز على طريقة حكيي، ركّز على شو قاعد بيصير في شعبنا، كيف قاعدين بيتقاتلوا. اه فعلًا، أنا مش دايمًا قاعد بنزّل شو اللي بيصير فيهم عشاني قاعد بنزّل شغل، قاعد بشتغل، منشان عيالي! so مش ضروري تقعد تنقّ. بالعكس، لازم نقف مع بعض، شو الحكي الفاضي؟ العنصريّة هاي؟ I'm sorry, I know إنّكو متعوّدين علي إنّي أضلّ أحكي وأمزح وهيك، بس صايرين يزاودوها too much and it's unbearable.

حتّى ع كلمة كنافة. عملنا دعاية للنّاس "أكلنا كنافة". الله لا يورّيكم! شو صار فيّ! "كنافة، مش كنافة". عمّي، أنا بدّي أحكيها زيّ ما بدّي! أنا مش الوحيدة اللي بس بقول كنافة. عادي، "كنافة، أصلًا أطيب كنافة".

واللي مش معجبه كيف أنا بحكي ومش معجبه الشّغلات هدولة، keep scrolling! مع السّلامة، you know?

أهلا وسهلا في كلّ واحد وواحدة محترمة، أمّا خلاف عن هيد ما بقدر أقول لكم.

لا، بقول لكم شغلة: الله يهديكم.

קודם כל, אני לא יודעת* מה מפריע לך ומה מציק לך שאני מדברת ככה בניב הפלאחי.

שנית, זה לא מלאכותי או לשון צחה של אנשים (מיל': קרוביך). אנו, תושבי ארה"ב, למה אנו מדברים כך? זה (הגיע) מסבינו שבאו לכאן, שהיגרו לארה"ב. הם לימדו את הורינו, לימדו אותם ללמד ערבית, ואח"כ הורינו לימדו אותנו ערבית. כך שהשפה הפלסטינית, הלהג המקורי, היא מסבינו. אז אני לא מבינה מה הבעיה שלכם. כבר כמה? אני שנתיים ברשתות החברתיות, אני כבר שנתיים מדברת כפי שאני. מה מלאכותי בי?

אני נשבעת באלוהים שאני לא יודעת מה זה. מה זה הדיבור הזה?

חוץ מזה, במחילה מכבודכם, במקום שתתרכז בדרך הדיבור שלי, התרכז במה שקורה לעם שלנו, איך הם נלחמים אלו באלו. כן, אני לא תמיד מתייחסת למה שקורה להם כי אני מפרסמת דברים של העבודה, אני עובדת, למען ילדיי! אז זה לא קריטי שתתקרצץ. להיפך, אנו אמורים לעמוד זה לצד זה. מה זה דברי ההבל האלה? מה זו הגזענות הזו? אני מצטערת, אני יודעת שאתם רגילים שאני מדברת ומתלוצצת וזה, אבל הם מגזימים יותר מדי וזה בלתי נסבל.

אפילו בעניין המילה כנאפה. הכנו פרסומת לאנשים, "אכלנו כנאפה". שאלוהים לא יַראה לכם טוב! מה שקרה לי! "(אומרים) כנאפה, לא צ'נאפה". בנאדם, אני רוצה להגיד איך שבא לי! אני לא היחידה שאומרת צ'נאפה. זה רגיל, "צ'נאפה, עדיף (להגיד) צ'נאפה". (מצחקקת)

מי שלא מוצא חן בעיניו איך שאני מדברת ולא מוצאים חן בעיניו הדברים האלה, שימשיך לגלול. להתראות, אתה מבין?

ברוכים הבאים כל המכובדים, ומעבר לכך אין לי מה להגיד לכם.

לא, אגיד לכם משהו: שאלוהים ינחה אתכם בדרך הישר.

* כמו כפריות רבות באזורנו, גם היא מתייחסת לעצמה בצורות הבינוני הפועל בצורת הזכר ולא הנקבה.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://vt.tiktok.com/ZSFCcvaVq/

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו פוסט שהוקדש לשורש הספרותי ז.י.י, העוסק בבגדים.

גם מילת היום היא מהשורש הזה, אך היא במדוברת ואין לה זיקה לשום מילים אחרות מהשורש כך שאין קשר ביניהן.

* זַיּ زَيّ – כמו

* זַיּ מַא- زَيّ ما- – כמו ש-

* זַיּ בַּעֶץ' زَيّ بعض – (הם) אותו דבר

* זַיּ אלְמַיֶּה زَيّ الميّة – בקלות; לגמרי (מיל': כמו המים)

* רַאסֹה זַיֶּ אלְחַגַ'ר راسه زَيّ الحجر – עקשן (מיל': הראש שלו כמו אבן)

* זַיֶּ / מִתְלֶ אלְאַטְרַש פִי אלזַּפֶّה زيّ / متل الأطرش في الزّفّة – הוא לא יודע מה קורה סביבו (מיל': כמו חרש בתהלוכת שמחה, בחתונה, שאינו שומע את הזמרה והנגינה ואינו יודע מה קורה סביבו)

המילה מופיעה בעשרות ביטויים ופתגמים. היא זהה במשמעותה למילה מִתֶ'ל مثل.

מקור התמונה: ideogram

זה היה הפוסט ה- 2,426 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט כמו שאני רוצה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מאחורי

admin — Tue, 09 Apr 2024 13:17:44 +0000

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה שכן החלטתי למחזר מדי פעם פוסטים ממשכננו הקודם.

אז מילת היום היא –

וַרַאא' وَرَاء – מאחורי; אחרי; מעבר ל-; יותר; צאצאים, נכדים

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/h8bVkPca6SDHRDMW9

במדוברת היא מופיעה בצורה וַרַא ورا (במלעיל)

זה מה שפרסמנו לפני שנים:

מִן וַרַאאִ' אלְכַּוַאלִיס من وراء الكواليس – מאחורי הקלעים

וַרַאאַ', בספרותית, וַרַא (במלעיל קצר) במדוברת – מאחורי.

לפני, ממול: קֻדַּאם قدام, קְבַּאל قبال או אַמַאם امام (בספרותית).

תופסות עדכניות:

למילה כואליס, קלעים, התייחסנו פה לא פעם.

השורש הערבי ו.ר.א' (בגזרת פ"ו, ל המזה) קיים רק במילת היום, שבאה ברוב המקרים כמילת יחס. השורש העברי המקביל, י.ר.א, עוסק בפחדים ולא נראה לי שיש קשר ביניהם (במשמעות).

מילת היום מופיעה בביטויים ובפתגמים רבים, והפעם נביא פה אך ורק מופעים נבחרים שלהם:

* וַרַאאִיּ ورائيّ – אחורִי. במדוברת גם וַרַּאנִי ورّاني

* (מִן) וַרַאא' (من) وراء – מאחור; בעקבות, בגלל, בשל-

* אִרְגַ'ע לַוַרַא ارجع لورا – חזור לאחור

* וַרַא טַ'הְרֹה ورا ظهره – מאחורי גבו

* וַרַא בַּעְץ' ورا بعض – זה אחר זה, ברציפות

* מִנַּכּ וּוַרַאכּ منك ووراك – אל תתקרב אלי! (מיל': ממך ואחוריך)

* מִן וַרַאא' חַ'שְמֹה من وراء خشمه – מאחורי גבו (מיל': מאחורי אפו)

* מַא וַרַאאֶ אלטַּבִּיעַה ما وراء الطّبيعة – מטפיזיקה, על טבעי

* וַרַאאַ'/חַ'לְףֶ אלְקֻצְ'בַּאן وراء/خلف القضبان – מאחורי הסורגים

* לַאוַעי لاوعي, או: מַא וַרַאאַ אלְועי ما وراء الوعي – תת-מודע, לא-מודע

* אִיד מִן וַרַא ואִיד מִן קֻדַּאם إيد من ورا وإيد من قدّام – בידיים ריקות (מיל': יד מאור ויד מקדימה)

* אַנַא בַּחְכי לַקֻדַּאם וּאִנְתוּ בְּתִחְכּוּא לַוַרַא أنا بحكي لقدّام وانتو بتحكوا لورا – מה עניין שמיטה להר סיני? (מיל': אני מדבר קדימה ואתם מדברים אחורה)

תמונה: ideogram

זה היה הפוסט ה- 2,394 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מאחורי הופיע לראשונה ב-ערביט.

אני ואתה

admin — Sun, 09 Apr 2023 15:00:24 +0000

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Malachi Daniel, שכתב לנו:

"אהלן שלו,

כתבת פעם פוסט על הכינוי הפרוד המושאי? (איא-)"

אז מילת היום היא –

אַנַא וַאִיַּאכּ أَنَا وَإِيَّاك – אני ואתה

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/rdEi8

תשובתי הייתה:

מלאכי, התשובה היא: לא, לא כתבתי, משתי סיבות:

זהו נושא דקדוקי, והדף "ערביט" אינו מלמד נושאים דקדוקיים, בהגדרה.

שנית, זו מילה שאי אפשר למצוא לה תמונה… אז קצת שיחקתי איתה כדי להקל על רני.

בכל מקרה, בואו נצא לדרך, ונעשה זאת בקצרה:

אחד המשפטים הראשונים שתלמידיי שמעו ממני לאורך השנים היה:

"בניגוד, לעברית, בערבית אין מילה שמציינת את המילית 'את'. ואם חושבים על זה, גם באנגלית אין, כך שלא צריך להיבהל".

אגב, מילית המושא הישיר "את" באה בעברית רק לפני שמות מיודעים:

קראתי ספר, אבל: קראתי את הספר

ראיתי סרט, אבל: ראיתי את הסרט

בלשני העברית יכולים להרחיב עליה הררי מילים, אך לא בעברית עסקינן היום.

בקיצור, באותו משפט ראשוני שיקרתי, בעצם, לתלמידיי, מכיוון שיש מילה ערבית ל'את', היא מילת היום: אִיַּא-.

העניין הוא שהיא מופיעה רק בסביבות דקדוקיות מסוימות:

היא תופיע תמיד כשצמוד לה בסופה כינוי חבור, והיא תבוא לאחר פעלים שיוצאים לשני מושאים ישירים:

אַעְטַיְתֻ אלְוַלַדַ אלְכִּתַאבּ أعطيت الولدَ الكتابَ – נתתי לילד (מיל': את הילד) את הספר,

ובקצרה:

אַעְטַיְתֻהֻ אִיַּאה أعطيته إِيَّاه – נתתי לו (מיל': אותו) אותו

עַלַּמַתִ אלְאֻםֻּ בִּנְתַהַא אלְקִצַּה علّمتِ الأمّ بنتَها القصّةَ – האם לימדה את בתה את הסיפור,

ובקצרה:

עַלַּמַתְהַא אִיַּאהַא علّمتها إِيَّاها – לימדה אותה אותו

הדוגמאות הובאו פה בספרותית, אך התופעה קיימת גם במדוברת.

בביטוי שהוא מילת היום, אנא ואיאכ (יכול להיכתב גם: אַנַא וּיַּאכּ أنا ويَّاك), מופיעה המילה מכיוון שלפניה מופיעה ואו אלמעיה, ה-ואו של "הביחד", שדקדוקית בא אחריה מושא ישיר, ולכן המילה מופיעה (כתחליף, או תקציר, למושא).

בערבית לרוב לא יגידו אנא ואנת, אלא אנא ואיאכ.

לרוב התלמידים לומדים את המילה לראשונה דרך פסוק 5 בסורת אלפאתחה:

إِيَّاك نَعْبُدُ وإِيَّاكَ نَسْتَعِين

אִיַאכּ נַעְבֻּדֻ וַאִיַּאכַּ נַסְתַעִין

אותך (אללה) אנו עובדים ובך אנו נעזרים / ממך מבקשים עזרה

במקרה זה, אגב, הופעת המילה היא בניגוד לכללים הרגילים, אבל זהו טקסט ספרותי קאנוני, אז הכל מותר…

=-=-=-=

שימושים ספרותיים נוספים:

אִיַּאכַּ וַ- / מִן / אַן – הישמר לך מ-, היזהר פן-, אוי לך אם-

אִיַּאכַּ וַאלְכַּלְבּ! إِيَّاكَ والكلب! – היזהר מהכלב!

אִיַּאכַּ אַן תַפְעַלַ דַ'אלִכּ! إِيَّاكَ أن تفعل ذلك! – הישמר לך פן תעשה זאת!

שימושים מדוברים נוספים (ייתכן שמקור המילה הבאה שונה, לא הצלחתי להבין את הנושא):

וַַאיַּא! وايَّا – ועוד איזה!

אִשְתַרַא בֵּית וַאיַּא! اشترى بيت وايَّا! – קנה בית, ועוד איזה בית!

=-=-=

ואי אפשר לכתוב פוסט כזה בלי להזכיר את אחד השירים היפים של פריד אלאטרש:

ויאכ – איתך, העולם יפה איתך (הכוונה כמובן לאהובה שלו, אבל בשירה הערבית מקובל, מסיבות צניעות, לפנות לאהובה בלשון זכר)

מוסיף הקורא יובל ברגר:

אַנַא וּאִיַּאכּ וּאֶלזַּמַן טַוִיל انا واياك والزمن طويل – מילולית "אני ואתה והזמן (עוד) ארוך". המשמעות: חכה חכה, החשבון בינינו עוד לא נסגר

והקורא אייל דרחני:

הביטוי: אללה ויאכ الله وياك – אלוהים איתך, שנאמר לעיתים גם בצורה שלילית כשאתה מתעקש לעשות משהו שמישהו מפציר בך לא לעשותו.

צילום: Daniel J. Schwarz

זה היה הפוסט ה- 2,031 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט אני ואתה הופיע לראשונה ב-ערביט.

עליהם

admin — Tue, 01 Jun 2021 20:33:54 +0000

פורסם לראשונה ב- 30.5.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Baron Ebrani, שכתב לנו:

"שלום ערביט!

אשמח לשאול למה הכוונה ב"עליהום", האם זה عليهم ואיך זה הגיע למשמעות של "התנפלות המונית".

תודה!"

אז מילת היום היא –

עַלֵיהֹם عَليهم – עליהם

אין ראוי יותר לפתוח את הפוסט היום מאשר עם:

אַלסַּלַאםֻ עַלַיְכֻּם וַרַחְמַתֻ אללָּה וַבַּרַכַּאתֻהֻ السّلام عليكم ورحمة الله وبركاته – השלום עליכם, רחמי האל וברכותיו

לענייננו:

הופה!

נתפסתי לא מוכן!

תראו, אני עוסק בערבית אוטוטו 40 שנה, ברצף, כשהספירה מתחילה מבחינתי ביום בו למדתי לכתוב את האות הראשונה, אי-שם בתחילת כיתה ז'…

ומאז לא נחתי אפילו ליום…

ולמה הפתיח הזה שלי אמור לעניין מישהו?

מכיוון שאני בהלם מכך שמעולם לא התייחסתי לסוגית המילה העברית "עליהום". היא מעולם לא "הפריעה" לי.

"תופעת עליהום", "אווירת עליהום", ו"עליהום" בכלל…

"מילה עברית" כתבתי??? כן, עברית.

תקשיבו, מעולם לא שמעתי ערבים משתמשים במילת היחס התמימה הזו, שנמצאת בנטיית הקניין, במובן בה משתמשים בה דוברי עברית.

אין ספק שמדובר בהגיה של מילה ערבית, בל נתבלבלה! "עליהום" זה בערבית מדוברת.

אבל השימוש במשמעות העברית… מה מקורו? אני משער שאיזשהו דובר עברית, מתישהו בעבר הרחוק, לקח את המילה התמימה ונתן לה נופך אלים, כי "בערבית דברים כאלה נשמעים טוב יותר"…

בכל מקרה, לפני שכתבתי את הפתיח הדרמטי הזה, פניתי לסמכות מספר 1 בנושא, המורה Avshalom Farjun, שאישר שגם הוא אינו מכיר שימוש כזה בערבית ושכנראה מדובר בתהליך לשוני שקרה בתוך העברית, ורק בה.

כתב לנו בנושא בתגובות רוני הפנר:

הביטוי "עליהום" נכנס לעברית מהעדויות על המתקפה הערבית על תל-חי ב-1920. אני מצרף גזיר עיתון מאותה התקופה.

והוסיף יובל ברגר:

מקור הביטוי הוא בסיפורים מלפני קום המדינה על פרעות הערבים, לפיהם הקריאה שנשמעה הייתה "עליהם!".

מן עאשר אלקום ארבעין יום יא מנהם יא עליהם – מי שחי בקרב עם ארבעים יום או שהפך לאחד מהם או שהפך לאויבם.

=-=-=-=

יופי. עכשיו צריך לכתוב פוסט, נכון?

אימאל'ה! פוסט שעוסק במילת יחס? זו התאבדות, מכיוון שאלו מילים שימושיות ביותר, שמופיעות בכל מקום: בסביבת פעלים, בסביבת שמות עצם או שמות תואר, בביטויים, בפתגמים… איפה לא…

איפה מתחילים? איפה מסיימים? כמה משקיעים?

ובעיה נוספת: לרוב מילות היחס יש משמעות אחת או מקסימום שתיים. אבל למילת היחס עלא? אתם יושבים?…

עַלַא على – על; על אודות; אל, ל-; בשל; לפי; באופן; ליד; למרות; על אף; עד ש-; נגד, חובה על-; חֶלְקֵי (בחשבון)

במדוברת היא עשויה להופיע בצורה המקוצרת עַ عَ

* עַלַא מַא- على ما- – עד ש-; כפי ש-

* עַלַא מַא יַבְּדוּ عَلَى مَا يَبْدُو – ככל הנראה, כפי שנראה, נראה ש-

* עַלַא מִין?! على مين؟! – על מי? על מי אתה בא לעבוד או לשחק קטע?

* עַלֵיכּ… عليك… – אתה חייב לי (כך וכך, בעיקר סכום כסף)

* עַלֵינַא?! علينا؟ – מה, אתה מנסה לעבוד עלינו? (רצוי תוך משיכת העפעף התחתון כלפי מטה עם האצבע…)

* מַא עַלֵינַא ما علينا – בוא נעזוב את זה, בוא לא נדבר על זה (מיל': לא עלינו)

* עַלַא רַאסִי عَلَى رَاسِي – בחפץ לב, עם כל הלב, ברצון רב (מיל': על רֹאשי)

והמהדרין יגידו: עַלַא רַאסִי וַעַלַא עֵינִי عَلَى رَاسِي وعلى عيني (מיל': על ראשי ועל עיני), או: עַלַא רַאסִי מִן פוֹק عَلَى رَاسِي من فوق (מיל': על ראשי מלמעלה)

* עַשַרַה עַלַא חַ'מְסֶה عشرة على خمسة – עשר לחלק לחמש

* עַלַא רַאחְתַכּ على راحتك – כרצונך, איך שנוח לך

* עַלַא סַבֶּת- على سبة- – כדי ש-

* עַלַא אלְחַגַ'ר / אלְעַצֶ'ם على الحجر / العضم – על השלד, "על האבנים/העצמות"

* עַ אלְקַלִילֶה ع القليلة, עַלַא אלְאַקַלּּ على الأقلّ – לפחות

* עַלַא אַסַאס- على أساس- – על פי-, על סמך-, כך ש-, כדי ש-

* עַלַא חְסַאבּ- على حساب- – על חשבון-

* עַלַא שַאְן- على شأن-, שהפך במדוברת ל- עַלַשַאן علشان או עַשַאן عشان- – מכיוון ש-; בגלל; כדי, למען-

* עַ אלְעֻמוּם ع العُموم – בכל אופן, באופן כללי; בקיצור-

* עַ אלְחַ'טּ ع الخطّ – על הקו, נמצא על הקו (בטלפון)

* עַ אלרִּיק عَ الرِّيق – על בטן ריקה, בלי לאכול ארוחת בוקר, לפני כל דבר אחר בבוקר

יש אומרים: עַ רִיקֶ אלנּוֹם عَ رِيق النّوم – מיל': על הרוק של השינה

* עַ אלְפַאצִ'י ع الفاضي – לשווא, לריק

* עַ אלסִּכִּין ع السّكّين – "על הסכין" (בשוק)

* עַלַא בַּאבּ אַללָּה عَلَى بَاب الله – מה שיהיה יהיה (מיל': בפתח דלתו של אלוהים)

* עַלַא אַיֶּ/כֻּלִּ חַאל على أيّ/كلّ حال – בכל מקרה, בכל אופן

* עַלַא כֻּלֶּן على كلٍّ – בכל מקרה (יבוא בתחילת משפט. המקור ספרותי)

* עַ בַּעֶצ' ع بعض – ביחד

* מִש עַלַא בַּעְצ'ֹה مش على بعضه – אינו במיטבו, אינו כתמול שלשום, לא מרגיש טוב

* עַלַא וִשּ على وشّ- – לקראת-, על סף-, עוד מעט…

* עַלַא מַזַאג'ֹה على مزاجه – כרצונו, איך שהוא רוצה

* עַ שַרְט- ع شرط- – בתנאי

* עַלַא ד'וֹקַכּ على ذوقك – לטעמך, כרצונך

* עַלַא כֵּיפַכּ على كيفك – כרצונךָ, להנאתךָ

* עַלַא מַהְלַכּ على مهلك – לאט לך, לאט לאט, אל תמהר! עשה זאת בנחת

* עַלַא מֻסְתַוַא! على مستوى – על רמה! ברמה!

* עַלַא בַּאלֹה على باله – במחשבתו

* חַ'טַר עַלַא/פִי בַּאלֹה خطر على / في باله – עלה בדעתו, נזכר לפתע

* אַגַ'א עַלַא בַּאלֹה أجا على باله – התחשק לו; עלה על דעתו

* עַלַא חֵ'יר على خير – בסדר, טוב, כשורה

* תִצְבַּח עַלַא חֵ'יר تصبح على خير – לילה טוב (מיל': שתקום בבוקר בטוב)

* נְשוּף וִשַּכּ בְּחֵ'יר/עַלַא ח'יר نشوف وشّك بخير/على خير – להתראות; שנתראה (מיל': שנראה את פניך בטוב)

* עַלַא בַּרַכֶּתֶ אללָּה على بركة الله – בהצלחה, שיהיה בהצלחה (מיל': לפי ברכת האל)

* עַ אלְבַּרַכֶּה! ع البَرَكة – אדם תמים, נאיבי; "דפוק", מטורלל

* עַלַא חַ'אטֶר- على خاطر- – בגלל-, מחמת-

* עַלַא חַ'אטְרֹה على خاطره – איך שמתחשק לו

* עַ אלְמַאשִי / אלְוַאקֶף ع الماشي / الواقف – על רגל אחת, בחיפזון; על הדרך (מיל': בהליכה; בעמידה)

* עַ רַאיֶ אלְמַתַ'ל ع راي المثل – כדברי הפתגם

* עַלַא סַבִּילֶ אלְמִתַ'אל على سبيل المثال – לדוגמה, למשל

* עַ אלְמַכְּשוּף ع المكشوف – בגלוי, בפרהסיה

* עַ אלְמַחְ'פִיּ ع المخفيّ – בנסתר

* עַלַא קַלְבַּכּ! على قلبك! – בעל כורחך; לבריאות! (תשובה מקובלת לברכת "בתיאבון")

* עַלַא טוּל على طول – מיד, לאלתר, ממש עכשיו; תמיד, לעולם, לעד; כל הזמן, בלי הפסקה; ישירות, ישר, לא בעקיפין; לגמרי; ופשוט התרגום המילולי: לאורך… (למשל: לאורך החוף)

* עַלַא פִכְּרַה على فكرة – דרך אגב

* עַלַא צַעִיד- على صعيد – במישור כך וכך…

* עַ אלסַּרִיע ع السَّريع – במהירות

* עַ אלטַּרִיק ع الطَّريق – בדרך

* עַ אלשַּקַה ع الشقّة – בצד; הצידה; לחוד

* עַלַא אִידַכֶּ אלְיַמִין / אלשְּמַאל على إيدك اليمين / الشّمال – מימינך / משמאלך

* עַלַא אלְאַבְּוּאבּ على الأبواب – (משהו) שמתקרב, שנמצא בפתח (מיל': על הדלתות)

* עַ אלסֻּכֵּّית ع السّكّيت – בשקט, בלי לומר דבר, בחשאי (ביטוי שאבי המנוח רחמים כהן היה אומר הרבה)

* עַלַא אלְהַוַא على الهَوَا – בשידור חי, שידור ישיר (תרגום שאילה מאנגלית: on air)

* עַלַא הַוַאה على هَوَاه – לפי רצונו

* עַלַא רַוַאק/ה على رواق/ة – בשלווה, בניחותא, בנחת, בראש שקט, "בלי עצבים", (עשה זאת) בזמנך החופשי. וגם זה ביטוי ששמעתי רבות בבית אבי המנוח

* עַלַא אַאחֶ'רֶ אלְ- على آخر ال- – ב-/לפי ה… האחרון

* עַלַא אַאחֶ'רֶ אלזַּמַן على آخر الزّمن – בסוף החיים, בסוף התקופה (מיל': בסוף הזמן)

* עַ אלְאַאחֶ'ר ع الآخر – לגמרי, לחלוטין

* עַ אלְאַעְ'לַבּ ع الأغلب – לרוב, בד"כ; ייתכן

* עַלַא אלְעַ'אאֶבּ على الغائب – בעל-פה

* עַ אלְעַ'פְלֶה ع الغفلة – פתאום

* עַלַא אלְאַרְצ' / עַלַא אַרְצֶ' אלְוַאקֶע على الأرض / على أرض الواقع – בשטח, בפועל, דה פקטו

* עַלַא וִשֶּ אלְאַרֶצ' على وشّ الأرض – על פני האדמה

* עַלַא גַ'אנֶבּ على جانب – בַּצַּד. חַטּ עַלַא ג'אנב حطّ على جانب – חסך (מיל': שם בצד)

* עַלַא אַבּוּ גַ'נַבּ على أبو جنب – בפזיזות, ברשלנות

* עַלַא אלְאִטְלַאק! على الإطْلَاق – בשום אופן!; לחלוטין; ללא יוצא מהכלל

* אֶלְעֵין מַא בְּתִעְלַאש עַלַא אלְחַאגֶ'בּ العين ما بتعلاش على الحاجب – כל אחד צריך לדעת את מוקמו (מיל': העין [לעולם] לא תהיה מעל הגבה)

* טַפְרַאן עַלַא אלחַדִידֶה / אלְבַּלַאט / אלְגִ'לְדֶה طَفْرَان على الحديدة / البلاط / الجلدة – חסר פרוטה (מיל': מרושש שאין לו גרוש על הנשמה, "על חתיכת ברזל / על הבלטות, הרצפה / על העור")

* עַלַא רַאסֹה רִישֶה على راسه ريشة – חושב את עצמו, מחזיק מעצמו, מתהלך כמו טווס. מיל': (מתהלך כאילו) על ראשו נוצה

* עַלַא טִיזִי! على طيزي – על התחת שלי!!

* עַלַא אֵירִי! / אִגְ'רִי! على ايري / إجري! – על הז ין שלי!! (מיל', באופציה השנייה: על הרגל שלי)

* עַלַא קַדּ قدّ – בהתאם ל-, לפי

* עַלַא קַדֹּה على قدّه – לפי יכולתו

* עַלַא קַדֶּ לְחַאפַכּ מִדּ אִגְ'רֵיכּ على قدّ لحافك مدّ إجريك – חיה בהתאם ליכולתך! (מיל': בהתאם לאורך שמיכתך פרוס רגליך)

* חַאלֹה עַלַא קַדֹּה حاله على قدّه – הוא צנוע, הוא חי חיים ממוצעים (מיל': מצבו לפיו [לפי יכולתו])

* אֶלדֻּנְיַא עַלַא כַּףّ עַפְרִית الدّنيا على كفّ عفريت – העולם הפכפך (מיל': העולם על כף ידו של שד)

* עַלֵיה כַּלַאםֶ כְּתִיר عليه كلام كتير – מרכלים עליו (מיל': יש עליו דיבור רב)

* אַללָּה יְנַוֶּר עַלֵיכּ الله ينوّر عليك = עַלֵיכּ נוּר عليك نور – כל הכבוד! יפה דיברת! (מיל': שאלוהים יאיר אותך/עליך; יש עליך אור)

* עַלַא עֵינַכּ יַא תַאגֶ'ר على عينك يا تاجر – בגלוי, בפרהסיה, לעין כל, "עם כל הקלפים על השולחן"; איך אתה לא מתבייש? (מיל': על העין שלך, סוחר)

* עַלַא אַבּוּ מוּזַה على أبُو موزة – "שם פס", "צפצף" על-

ונסיים עם הדברים הבאים:

צַלִּי עַ אלנַּבִּיּ! صلّي ع النّبيّ – התפלל על הנביא!

בספרותית: صلِّ على النّبيّ

האמירה הזו נאמרת בכמה מקרים:

* כשהדובר מעוניין להיזכר במשהו ששכח והוא צריך כמה שניות למחשבה…

* כשהדובר מנסה להרגיע את בן שיחו הכועס, ואז נתרגם: תירגע!

* כשהדובר מנסה "להכניס מילה" ברצף הדיבור הבלתי פוסק של בן שיחו, ואז נתרגם: תשמע, תקשיב רגע!

ואז, אם בן השיח הוא מוסלמי טוב, והוא תמיד כזה כשאומרים לו צלי ע אלנבי (כי אינו יכול להתעלם מהנחייה/ציווי להתפלל על הנביא), הוא יענה אחת משתי תשובות, ואז ימשיך בדבריו, ברגיעה, או יעביר את זכות הדיבור לדובר השני:

* אַללָּהֻמַּ צַלִּי עַלַא סַיֶּדְנַא מְחַמַּד اللّهُمَّ صلّي على سيّدنا محمّد – אלוהים, התפלל על אדוננו מוחמד

* עַלַיְהִ אֶלצַּלַאה וַאלסַּלַאם عليه الصّلاة والسّلام – עליו התפילה והשלום

=-=-=

עַלַא הַאמַאן, יַא פַרְעוֹן? عَلَى هَامَان، يَا فَرْعون؟

מיל': על המן, הו, פרעה?

משפט זה נאמר כאשר אדם מרגיש שאדם מתוחכם או רשע (או שניהם), להלן פרעה, בא "לסדר" אותו, אבל הוא בעצמו חריף ומתוחכם כמו המן, והוא עלה על ה"תרגיל". פתגם שאפשר להחליפו באמירה "עלינא??!!" תוך מתיחת עפעף העין התחתון וגו'…

=-=-=-=

תוספות הקוראים:

אבשלום פרג'ון הוסיף את:

* עלא כתאף אלאג'אויד / ע חסאב אלאג'אויד / ע כיס אלאג'אויד على كتاف الاجاويد / ع حساب الاجاويد / ع كيس الاجاويد – חיים על חשבון אחרים.

* ע אלבארד אלמסתריח ع البارد المستريح – ללא כעס או מאמץ או חיפזון, באופן שקט.

* ע אלג'נט / ע אלחדידה / ע אלחצירה ع الجنط / ع الحديدة / ع الحصيرة – "על הפנים"

* עלא חפת קברה على حفة قبره – על סף המוות.

* עלא ראוס אלאשהאד على رؤوس الاشهاد – כינוי למי שאומר את כל האמת ללא מורא.

* ע אלשנכאש ع الشنكاش – כפי הנראה.

* ע אלטאיר / ביפהמא ע אלטאיר ع الطاير / بيفهمها ع الطاير – מבין עניין, חכם, פיקח.

* עלא בלטה على بلطة – ישר לפנים, ללא כחל ושרק.

חגי פודור הזכיר לי את:

* אַנַא וּאַח'וּי עַלַא אִבְּן עַמִּי וּאַנַא וּאִבֶּן עַמִּי עַלַא אלְעַ'רִיבּ أنا وأخوي على ابن عمّي وأنا وابن عمّي على الغريب – בעת סכסוך משתפים פעולה עם הקרוב ביותר שבנמצא נגד הזר (מיל': אני ואחי נגד בן דודי, אך אני ובן דודי נגד הזר). תשמעו, זה אחד הפתגמים, שמראה שבחיים, לצערנו, הכל מונע מאינטרסים והכל יחסי ברמת הליכוד החברתי, משפחתי, עדתי, דתי, לאומי וכו'.

רוני ברדה הזכיר את:

* עַלַא טַרַף לִסַאנִי على طَرَف لساني – על קצה לשוני

וכתב יאיר גולד:

לגבי הביטוי במדוברת עלא אסאס אפשר להוסיף למגוון הפירושים גם את הפירוש של "נראה ש-" וגם: "משום ש-".

מוכר גם הביטוי מא עליכ (אל)שר – שלא תדע צרות [נוספות].

ביטוי נוסף בעברית שלא ברור אם מקורו בערבית: עליי (אני אדאג לזה, אני אשלם את זה).

לגבי הביטוי הראשון שהזכרת – עלא מא – ניתן אולי להוסיף תרגום של "כפי ש-" כמו בביטוי עלא מא יבדו (כפי הנראה).

למשמעויות הבסיסיות של עלא שציינת אפשר להוסיף את המשמעות של "אל", "ל-" (וצלנא ע-לחפלה) וכן משמעות של באמצעות [כלי תחבורה]: וצלת ע-לבאצ, ע-לאקדאמ.

אלחק עליכ – אתה טועה.

ע-טאיר (מייד).

=-=-=-=

בתמונה: אמא אופוסום ועליה אופוסומיה הקטנים…

זה היה הפוסט ה- 1,352 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט עליהם הופיע לראשונה ב-ערביט.

ישר

admin — Tue, 06 Apr 2021 14:49:52 +0000

פורסם לראשונה ב- 1.4.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.

אז מילת היום היא –

דֻעְ'רִי دُغْرِي או דוּעְ'רִי دُوغْرِي – ישר, בקו ישר, בלי לסטות; אמת, דברי אמת; בגלוי, בגילוי לב, בכנות; אדם ישר; מייד, תכף; בדיוק

תזכורת: האות הערבית ע'ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.

התפרסמו אצלנו בעבר הדברים הקצרים הבאים:

דע'רי זה ישר, גם מבחינת הכוונה בדרכים, וגם ישירות. מדברים דע'רי (דוגרי), אתם יודעים…

במקור מתורכית doğru – ישר

שתי תוספות חדשות:

* צַאר יִמְשִי דֻעְ'רִי صار يمشي دُغْرِي – חזר למוטב (מיל': התחיל ללכת ישר)

* קוּלֶ אלדֻּעְ'רִי قول الدُّغْرِي – דבר אמת! אל תשקר!

מוסיף הקורא יובל ברגר:

אִמְשִי דֻעְ'רִי יִחְתַאר עַדֻוַּכּ פִיכּ امشي دُغْرِي يحتار عدوّك فيك – לך ישר והאויב שלך לא ידע מה לעשות איתך (מילולית – יהיה מבולבל בקשר אליך)

ואין מתאים מספירת העומר כדי לציין ש-

זה היה הפוסט ה- 1,287 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

הפוסט ישר הופיע לראשונה ב-ערביט.

איך

admin — Sat, 20 Feb 2021 13:36:05 +0000

פורסם לראשונה ב- 22.6.18

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ran Yaacov, שכתב לנו:

"אני אשמח אם תוכלו לפרט קצת על המילה "שלון" (شلون).

הבנתי שהיא מילה שמשתמשים בה בעיקר בלהג הסורי והיא הלחם של המילים شو لون (איזה צבע).

אני נתקל במילה זו יחסית הרבה לאחרונה, בעיקר ברשת"

אז מילת היום היא –

שְלוֹן شلون או אֶשְלוֹן أشلون – איך? מה עם-?

המילה היום חריגה, שכן בדף הזה אנו מנסים להתמקד בערבית של אזורנו, ולמרות שהניב הסורי שייך לאותה קבוצת הלהגים (הלבנטיניים, בה הוא המרכזי והגדול ביותר מבחינת מספר הדוברים), הוא מעט שונה. במילים אחרות: בארצנו לא תשמעו ערבים רבים שמשתמשים במילת היום, אם בכלל.

אז כן, מדובר בהלחם של המילים אֵיש (מה) ו- לוֹן (צבע).

העיראקים ביניכם מכירים אותו בצורה אַשְלוֹן أَشلون.

* שלונַכּ? شلونك – מה שלומך?

* פְהִמְתֶ אשלון? فهمت اشلون – הבנת? הבנת איך?

* עְרִפְת עַלַיּ אשלון? عرفت عليّ أشلون – כנ"ל (מיל': הבנת עלי איך?)

* שַאיֶף שלון? شايف شلون – כנ"ל (מיל': רואה איך?)

* שלון אַיַּאמַכּ? شلون أيّامك – מה המצב? (מיל': איך ימיך?)

וחובה לסיים פוסט כזה עם שירו של הזמר העיראקי-כורדי צַלַאח עַבְּדֶ אלְעַ'פוּר صلاح عبد الغفور, שנהרג בתאונת דרכים לפני 5 שנים בעודו בן 60 –

شلونك عيني شلونك שְלוּנַכּ עֵינִי שְלוּנַכּ – מה שלומך, יקירי, מה שלומך?

شلونك عيني شلونك شو مخلّى على عيونك שְלוּנַכּ עֵינִי שְלוּנַכּ, שוּ מְחַ'לַּא עַלַא עֻיוּנַכּ

شقد شفت عيونا لا والله ما كُحلى من عيونك שְקַדּ שֻפְת עֻיוּנַא, לַא וַאללָּה, מַא כֻּחְלַא מִן עֻיוּנַכּ

מה שלומך, יקירי, מה שלומך? מה קרה(???) לעיניך

כמה עיניים ראיתי, בחייך, לא ראיתי שחורות יותר מעיניך

הובאו כאן שתי השורות הראשונות בלבד כי הניב העיראקי רחוק מלהיות משהו שאני שולט בו… ותודה לחברי חיים על העזרה בהתמודדות…

והמתחיל במצווה…

הנה שיר עיראקי נוסף, לא פחות מפורסם ודי מוכר (לחובבי הז'אנר, כן?), של הזמר עַבְּדֶ אלְגַ'בַּארֶ אלדַּרַאגִ'י عبد الجبّار الدّراجي, ששמו עַלַּמִתְנִי שְלון אַחִבַּכּ علّمتني شلون أحبّك – לימדת אותי איך לאהוב אותך (הקטע המוכר מתחיל בדיוק בדקה 5:00). אלדראג'י הלך לעולמו לפני 3 שנים בעמאן בירת ירדן בגיל 79.

שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט איך הופיע לראשונה ב-ערביט.