מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בסרטון.

אז מילת היום היא –

סְוִיסְרַא سْوِيسْرَا – שוויץ

נתקלתי בסרטון מדף פייסבוק:

Modar Shihab

ל- מֹצַ'ר שִהַאבּ יש 84,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:

 استشارات ونصائح عن الحياة والعمل والدراسة في ألمانيا
تمكينك من الوصول للخيار الأنسب إلك:
Ausbildung | عمل | مقعد جامعي

ייעוץ והכוונה על החיים, העבודה והלימודים בגרמניה
לאפשר לך להגיע לבחירה המתאימה ביותר שלך
בחירת מקצוע | עבודה | קבלה ללימודים אקדמאיים

לא הצלחתי למצוא עליו פרטים נוספים. מהמבטא שלו ייתכן שהוא סורי במקור.
אגב, שמו מצ'ר, והוא קרוי על שמה של קבוצת שבטים גדולה קדומה.

כותרת הסרטון:

اغرب 5 قوانين في سويسرا

חמשת החוקים המוזרים ביותר בשוויץ

אע'רב קואנין בסויסרא
אד'א בתסחב סיפון אלחמאם בעד אלעשרה מסאא תעתבר מח'אלפה ובתאח'ד ע'ראמה עליהא. יעני מא בתקדר תפות בעד אלסאעה 10 אלמסא בסויסרא עלא אלתואלית, אנתם אכבר קדר, ותסחב אלסיפון, פורן בתתע'רם עליהא.
תאני קאנון הו מא ביציר תרמי אלזג'אג' בעד אל 10 מסאא. הדא בשופה טביעי, מנשאן אלצ'ג'ה.
בס תאלת קאנון אנה מא ביציר תרבי ח'נזיר ע'יני ואחד, לאנה ביעתברוה חיואן אג'תמאעי כתיר ותרבאית בס חיואן ואחד רח תאת'ר ע צחתה אלנפסיה.
ראבע קאנון, אד'א ענדכ כלב, לאזם תטלע תמשיה יומין אקל אשי רבע סאעה מנשאן נפסיתה. לאנה ביעתברוא אנה אלחיואן כמאן אלה חקוק עליכ.
ח'אמס קאנון, אד'א בדכ תאח'ד ג'נסיה בסויסרא לאזם ממכן אלג'יראן יצותוא עליכ אנכ מסמוח לכ תאח'ד או לא. הנן בדהן ישופוא סלוככ באלחי ובישופוא קאנון טביעי, בס שוי יעני חד'ר זיאדה ען אללזום.

أغرب قوانين بسويسرا
إذا بتسحب سيفون الحمّام بعد العشرة مساءً تُعتبر مخالفة وبتاخد غرامة عليها. يعني ما بتقدر تفوت بعد السّاعة ١٠ المسا بسويسرا على التواليت، انتم أكبر قدر، وتسحب السيفون، فورًا بتتغرّم عليها.
تاني قانون هو ما بيصير ترمي الزّجاج بعد ال ١٠ مساءً. هدا بشوفه طبيعي، منشان الضّجّة.
بس تالت قانون إنّه ما بيصير تربّي خنزير غيني واحد، لأنّه بيعتبروه حيوان اجتماعي كتير وترباية بس حيوان واحد رح تأثّر ع صحّته النّفسيّة.
رابع قانون، إذا عندك كلب، لازم تطلّع تمشّيه يوميًّا أقلّ اشي ربع ساعة منشان نفسيته. لأنّه بيعتبروا إنّه الحيوان كمان اله حقوق عليك.
خامس قانون، إذا بدّك تاخد جنسيّة بسويسرا لازم ممكن الجيران يصوّتوا عليك إنّك مسموح لك تاخد أو لا. هنن بدّهن يشوفوا سلوكك بالحيّ وبيشوفوا قانون طبيعي، بس شوي يعني حذر زيادة عن اللّزوم.

החוקים המוזרים ביותר בשוויץ
אם אתה מדיח מים בשירותים אחרי השעה 10 בערב הדבר נחשב עבירה על החוק ואתה תיקנס על כך. כלומר אתה לא יכול להיכנס אחרי השעה 10 בערב בשוויץ לשירותים, מעמדכם רם יותר*, ולהדיח את המים, כי מיד אתה תיקנס על כך.
החוק השני הוא שאסור לזרוק זכוכית לאחר 10 בערב. אני סבור שזה הגיוני, בגלל הרעש.
אבל החוק השלישי הוא שאסור לגדל שרקן / קביה בודד, שכן הוא נחשב חיה חברתית מאוד וגידול של חיה בודדת ישפיע על בריאותה הנפשית.
החוק הרביעי הוא שאם יש לך כלב, אתה חייב להוציא אותו להליכה מדי יום לפחות לרבע שעה, למען בריאותו הנפשית. כי הם סבורים שגם לחיות יש זכויות / חובות שלך כלפיהן.
החוק החמישי הוא שאם אתה רוצה לקבל אזרחות שוויצרית השכנים יכולים להצביע אם תוכל לקבל או לא. הם רוצים להתרשם מההתנהלות שלך בשכונה, והם סבורים שזה חוק הגיוני, אבל הוא קצת יותר מדי חששני (לדעתו של מצ'ר, כך אני מבין. שלו).

* הביטוי הזה לא היה מוכר לי, והוא גם אינו מופיע במילונים. לאחר התייעצות עם חברי אורי טרוק אנו מסיקים שעושים בו שימוש כשמדברים על דברים לא נעימים, כמו שירותים, במשמעות של "במחילה מכבודכם שאנו מדברים על הנושאים האלה"

=-=

בתור מי שביקר בשוויץ מספר פעמים אני יכול להגיד שהיא אחד המקומות היותר נורמליים ונעימים לחיות בהם בעולם. מעבר לזה שהיופי הטבעי שלה עוצר נשימה.

=-=

מצ'ר הוסיף עדכון בתגובה לסרטון של עצמו:

تصحيح للمعلومة: ما في قانون عام في سويسرا بخصوص السيفون بعد 10 مساءً، لكن بعض الأبنية تضع لوائح داخلية للهدوء ليل…
תיקון הידיעה: אין חוק ציבורי בשוויץ בנוגע להדחת המים לאחר 10 בערב, אך במספר בניינים יש תקנונים פנימיים (בנוגע) לשקט בלילה…

מספר תגובות נוספות, מתוך 500 תגובות לסרטון:
صديقي انا في سويسرا من 1993 لا يوجد قانون مثل هاذا…
חברי, אני (חי) בשוויץ משנת 1993, אין חוק כזה

وماذا عن قوانين إداع الأموال المنهوبة والمسروقة والمشبوهة في البنوك السوسرية وضمان إحاطتها بالسرية والكتمان مقابل 30 في المية تاخذها هذه البنوك من أصحابها من كل أنحاء العالم أين هي الإنسانية والرحمة العدالة من هذه القوانين
ומה בנוגע לחוקי הפקדת הכספים הגזולים, הגנובים והחשודים בבנקים השוויצריים, והערבוּת לנהל(?) אותם בסודיות וחשאיות תמורת 30% (ריבית) שהבנקים האלה גובים מבעליהם מכל רחבי העולם? איפה האנושיות, הרחמים והצדק בחוקים האלה?

كيف جاره بدو يثبت انه سحب السيفون …والكلب كيف بده يشتكي على صاحبه ماعم ياخدو مشاوير ….
איך השכן שלו יכול להוכיח שהוא הדיח את המים? ואיך הכלב יכול להתלונן על בעליו שהוא לא מוציא אותו לטיולים?

תגובה לתגובה האחרונה:
كلامه غير مضبوط بعد الساعة العاشرة عدم احداث ضوضاء لان السكن في عمارات الصوت ينتقل في العمارة استخدام الدوش او سحب سيڤون الحمام كل سكان العمارة تسمع الصوت اني بالسويد ومرات كثيرة أصحى في منتصف الليل على صوت سحب السيڤون ويضيع نومتي هو مافي غرامة لكن يجب احترام راحة الساكنين
הדברים שלו אינם נכונים. לאחר השעה 10 אסור לעשות רעש, שכן במגורים בבניינים – הקול עובר בתוך הבניין, שימוש במקלחת או הדחת מים, כל דיירי הבניין שומעים את הקול. אני חיה בשוודיה, ופעמים רבות אני מתעוררת באמצע הלילה מקול הדחת המים, והשינה שלי "הולכת". אין קנס, אבל צריך לכבד את רווחת הדיירים

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1881178799205905

=-=-=-=-=-=

לגבי שם המדינה, אומרת ויקיפדיה:

בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra

שאלתי את AI שאלה, שהסקתי שאני יודע לבד את התשובה עליה, ובכל זאת…
שאלתי: האם המונחים Swiss ו- Schweiz מגיעים מאותו מקור לשוני?

תשובת הבינה המלאכותית:

כן, המונחים Swiss ו-Schweiz מגיעים שניהם מאותו מקור לשוני. שניהם נגזרים משמו של אחד הקנטונים (המחוזות) המייסדים של שווייץ: Schwyz.
כך התפתחו המונחים:
שוויץ Schweiz: (בגרמנית) התפתחה מהשם המקורי של אזור Schwyz, שהוא עצמו תועד לראשונה במאה העשירית כ-Suittes. לאחר מכן, השם התרחב וציין את כל הקונפדרציה השווייצרית.
סוויס Swiss: (באנגלית) מקורו במילה הצרפתית Suisse, שגם היא התגלגלה מגרמנית, ולאחר מכן הותאמה לשפה האנגלית יחד עם הסיומת Land כדי ליצור את השם Switzerland.

התמונה: נוף הררי עוצר נשימה ב- Mürren, שוויץ, כפי שצילמתי לפני 3.5 שנים.

זה היה הפוסט ה- 3,161 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט שוויץ הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חבר.

אז מילת היום היא –

דֻחְדֵילֶה دُحْديلة – ירידה, מדרון, מורד; שיפוע

החבר שלח לי סרטון כקובץ. עכשיו לך תבנה מדינה בצורה הזו אם אתה רוצה להבין מי האדם שמדבר בסרטון.
בזכות פלאי הטכנולוגיה, גוגל תמונות הצליח לאתר לי בן-רגע במי מדובר.

כך הגעתי לחשבון טיקטוק:

Jawad A. Sabha
anwjawad

לגַ'וַאד אַבּוּ צַבְּחַה יש 40,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:

 ممرض طوارئ وتلطيفية | توعية وتمريض مبسّط | طب موثوق للجميع 

אח חדר מיון וטיפול תומך / מקל (על החולה) | הקניית מודעות וסיעוד מעשי | רפואה מוסמכת / מהימנה לכולם

ביוטיוב יש לו 170,000 מנויים ושם הוא כותב על עצמו:

* جواد ابو صبحة، ٢٦ سنة
* مقيم في فلسطين – مدينة الخليل
* بكالوريوس في علوم التمريض
* ماجستير تمريض الطوارئ – Msc. Emergency Nursing
* خبرة في تمريض امراض السرطان 4 سنوات
* مدرب سريري في جامعة الخليل و جامعة القدس ابو ديس
– تم انشاء هذه القناة لتسهيل توصيل المعلومة للطلاب و للناس العامة بشكل عام باسلوب بسيط وسهل.
– تنوّع في المحتوى، تعليمي، طبي، ثقافي، ديني، وعرض بعض المواهب:
• التعليق الصوتي – القاء القصائد
• التصوير الفوتوغرافي
• المونتاج

* ג'ואד אבו צבחה, בן 26 (כיום הוא כבר בן 29)
* גר בפלסטין – בעיר חברון
* תואר ראשון בסיעוד
* תואר שני בסיעוד חדר מיון / מקרים דחופים
* ניסיון של 4 שנים בסיעוד מחלות הסרטון
* מדריך קליני באוניברסיטת חברון ואוניברסיטת אלקדס אבו דיס
– הערוץ הזה הוקם כדי להקל את הנגשת המידע לסטודנטים ולציבור הכללי בצורה כללית ובאופן פשוט וקל
– גיוון בתוכן: לימודי, רפואי, תרבותי, דתי והצגת מספר כישורים:
* פרשנות קולית – קריאת שירים
* צילום
* עריכה

בפייסבוק הוא כותב על עצמו:

‏‎Hebron‎‏
‏Augusta Victoria Hospital مستشفى الأوغستا فكتوريا-المُطّلع
‏مدرسة الحسين بن علي الثانوية للبنين
‏Arab American University / الجامعة العربية الأمريكية
‏
ובאינסטגרם:

30.9.96
𝓐𝓶𝓪𝓵 ༻꧂ 
Nurse / Photographer / Voice-over Actor / Youtuber

=-=

בכל פעם מדהימים אותי מספר דברים מאז שאני כותב פה פוסטים:
שפע המידע שאנשים מספקים על עצמם מבחירה ברשת
הקלות בה ניתן להגיע למידע זה
העובדה שבכל רשת חברתית הם מנדבים על עצמם פרטי מידע ייחודיים ושונים מהרשתות האחרות…

=-=

הסרטון פורסם – אתם יודעים מתי? – ב- 29.12.19 (!). כותרתו:

خرائط جوجل بس باللهجة الخليلية هههه

מפות גוגל, אבל בלהג החברוני חחחחח

לו כאן ח'ראאט גוגל ח'לילי, כיף בדה יוצף לנא אלמכאן? אסמע:
הלק בעד 500 מתר פי ענדכ עלא אידכ אלימין לודה. אללודה הדי אועכ תעדיהא. בתצ'לכ מאשי דוז לחד מא תוצל אלדואר. ע אלדואר פי ענדכ ימין ושמאל ולקדאם. אועא תרוח ע אלימין, פי ענדכ עלא אידכ אלשמאל אארמה, הדי אלאארמה בתאח'ד מנהא ע אידכ אלשמאל ותצ'לכ ואצל לתחת חתא תוצל, פי ענדכ דחדילה. הדיכ אלדחדילה בתצ'לכ נאזל דוז, בתוצל סוברמארכת אבצר שו אסמה, אלאמאנה. בתוצל הנאכה, בעדין בתאח'ד עלא אידכ אלימין דע'רי אלא אנת ואצל מכאנכ. ואול מא תוצל עלא הדיכ אלג'הה, חד אללה אד'א בתערף וין אנת ואצל.
לא דחדילה, ולא דוז ולא לודה. בדכ חדא יפצל לכ מענאהם.

لو كان خرائط جوجل خليلي، كيف بدّه يوصّف لنا المكان؟ اسمع:
هلق بعد ٥٠٠ متر في عندك على ايدك اليمين لودة. اللودة هدي أوعك تعدّيها. بتضلّك ماشي دوز لحدّ ما توصل الدّوّار. ع الدّوّار في عندك يمين وشمال ولقدّام. أوعى تروح ع اليمين، في عندك على ايدك الشّمال آرمة، هدي الآرمة بتاخد منها ع ايدك الشّمال وتضلّك واصل لتحت حتّى توصل، في عندك دحديلة. هديك الدّحديلة بتضلّك نازل دوز، بتوصل سوبرماركت أبصر شو اسمه، الأمانة. بتوصل هناكة، بعدين بتاخد على ايدك اليمين دغري إلّا انت واصل مكانك. وأوّل ما توصل على هديك الجهة، حدّ الله إذا بتعرف وين انت واصل.
لا دحديلة، ولا دوز ولا لودة. بدّك حدا يفصّل لك معناهم.

אילו מפות גוגל היו (מדברות/מנוסחות) בלהג החברוני, איך הן היו מתארות לנו את המקום (היעד)? הקשב:
עכשיו, אחרי 500 מטר יש לך מצד ימין לַוַדֶה (לא הצלחתי להבין מה המילה הזו אומרת, והפכתי את הרשת ואת כל המלונים שברשותי). אני מזהיר אותך לא לפספס את הלודה הזו. תמשיך ישר (דוּז – מילה תורכית במקור) עד שתגיע למעגל התנועה. במעגל אתה יכול לנסוע ימינה, שמאלה וישר. אני מזהיר אותך לא לנסוע ימינה. יש לך מצד שמאל שלט, מהשלט תיקח לצד שמאל ותמשיך לנסוע למטה עד שתגיע, יש לך ירידה. בירידה ההיא תמשיך לנסוע ישר, תגיע לסופרמרקט שאני לא זוכר את שמו, בחיי. תגיע לשם, אח"כ סע ימינה ישר עד שתגיע ליעד שלך. ברגע שתגיע לאותו כיוון (מקום), רק אלוהים ידע אם תבין לאן הגעת.
לא דחדילה, לא דוז ולא לודה. אתה צריך שמישהו יסביר לך את הפירוש שלהן.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@anwjawad/video/6775891551559093510

=-=-=-=-=

השורש הערבי המרובע ד.ח.ד.ל קיים רק במדוברת. הוא עוסק בדרדור דברים כמו השורש הקרוב מאוד ד.ח.ד.ר دحدر, ושניהם מתכתבים עם השורש הספרותי בעל המשמעות הזהה ד.ח.ר.ג' دحرج.

* הפועל דַחְדַל دَحْدَل על דרך הבניין השני – גִּלגל, דרדר במדרון
* מְדַחְדַל مدحدل, בצורת הבינוני הפעול – אדם שמתקדם לעבר מישהו אחר באיטיות

כתב לי יאיר פז-גולד:
נעזרתי בבינה המלאכותית כדי לענות על שאלתך. לואדה פירושה: דרך עוקפת, כביש עוקף, כביש צדדי. מקור המלה בשורש: ל.ו.י – היה עקום

ואני אוסיף: יחסי לכלי AI הוא כבדהו וחשדהו, אבל תודה ליאיר על הטרחה והשיתוף!

התמונה: נוף הררי עוצר נשימה ב- Mürren, שוויץ, כפי שצילמתי לפני 3.5 שנים.

זה היה הפוסט ה- 3,130 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט ירידה, מדרון הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

פַרַנְסַא فَرَنْسَا – צרפת

רעות שלחה לי סרטון אקראי של זמר ערבי בשם Albert Tawil, ששר בערבית מצרית באלפִּים של צרפת.

מחיפוש מהיר מצאתי עליו את המידע הבא בערוץ יוטיוב:

MTV Lebanon News

הסרטון פורסם ב- 19.4.25 וכותרתו:

ألبير طويل موسيقي لبناني – فرنسي يجمع بين الغناء والعزف

אלבר טויל הוא מוזיקאי לבנוני-צרפתי שמחבר בין השירה לנגינה

أنا درست Business Law وبس خلّصت الجامعة قرّرت إنّه أنا بدّي أعمل موسيقى بحياتي.
اسمي البير طويل، أنا فنّان لبناني وفرنساوي. بكتب أغانيّ وبألّف موسيقتي.
بلّشت الموسيقى من وقت ما كان عمري ستّ سنين لأنه أمّي مغنّية أوبرا. من فترة أنا نزّلت غنيّة اسمها اوريجين، فكرة إنّه أنا لبناني وفرنساوي بنفس الوقت، وبعد هيدي الغنيّة ترجمت كلمات شيرين عبد الوهّاب.
بعد كم سنة أنا بشوف حالي عم بعمل كونسيرات، بشوف حالي رايح وجاي من باريس للبنان.

למדתי משפט עסקי וברגע שסיימתי את האוניברסיטה החלטתי שאני רוצה לעסוק במוזיקה בחיי.
שמי אלבר טויל, אני אומן לבנוני וצרפתי. אני כותב את השירים שלי ומחבר את המוזיקה שלי.
התחלתי (לעסוק) במוזיקה מאז שהייתי בן שש, שכן אמי זמרת אופרה. לפני זמן-מה פרסמתי שיר ששמו "אוריג'ין", מכיוון שאני לבנוני וצרפתי באותו הזמן, ולאחר השיר הזה תרגמתי את המילים של שירין עבד אלוהאב (זמרת מצריה).
בעוד כמה שנים אני רואה עצמי עושה קונצרטים (הופעות), אני רואה את עצמי נוסע על הקו פריז-לבנון.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.youtube.com/watch?v=NRlaQ8syn6o

=-=-=-=-=

* פַרַנְסִיּ فرنسي – צרפתי; (השפה) הצרפתית
* אַללֻּעַ'ה אֶלְפַרַנְסִיַּה اللّغة الفرنسيّة – השפה צרפתית
* פְרַנְסַאוִי فرنساوي, במדוברת – צרפתי; (השפה) הצרפתית

הקורא אלי בן-משה הזכיר לי את המילה הקשורה פרנג'י, שפירושה אירופי, כמו למשל במונח: לִבַּאס פְרַנְגִ'י لباس فرنجي – בגדים אירופאיים.

אז הנה תוספת חשובה לפוסט:

אִפְרַנְגִ'י إفرنجي או אַפְרַנְגִ'י או פְרַנְגִ'י فرنجيّ, וברבים אִפְרַנְג' إفرنج או אַפְרַנְג' או פְרַנְג' فرنج או פַרַנְגַ'ה فرنجة או פִרַנְגַ'ה או אַפְרַנְגַ'ה أفرنجة – פרנקי; מערבי, אירופאי (גם סגנון באופנה); במצרים: זר, מי שאינו מצרי

* דִבְּס אִפְרַנְגִ'יּ دبس إفرنجيّ או דִבְּס בַּנְדוֹרַה دبس بندورة – רסק עגבניות
* דַבּّוּס אִנְכְּלִיזִיּ دبّوس إنكليزيّ או דַבּّוּס אִפְרַנְגִ'יּ دبّوس إفرنجيّ – סיכת ביטחון (מיל': סיכה אנגלית / פרנקית, מערבית)
* פֻרֹן אִפְרַנְגִ'יּ فرن إفرنجيّ – מאפיה מערבית, אירופאית
* עֵיש/חֻ'בֶּז אִפְרנג'י عيش/خبز إفرنجيّ – לחם אירופאי, כיכר לחם
* תוּתֶ אלְאַרְצ' توت الأرض או תוּת אִפְרַנְגִ'י توت إفرنجي – תות שדה
* כַּבִּינֵיה / כַּנִיף בַּלֶדי كبينيه / كنيف بلديّ (במצרים) – בית שימוש ללא אסלה, שירותי "בול פגיעה" (בניגוד ל- אִפְרַנְגִ'י افرنجي – מערבי, שירותים עם אסלה)
* בִּלַאדֶ אלְאִפְרַנְג' بلاد الإفرنج – אירופה (מיל': ארצות הפרנקים)

אומרת ויקיפדיה:
" השם "פרנס" France מגיע מהמילה הלטינית "פרנקיה" שמשמעותה "ארץ הפרנקים"."

"מקור השם "פרנקים" נובע מלשון הפרנקים, מהמילה "frankon", שמשמעותה חנית או כידון. בדומה לכך שבטים גרמאנים אחרים גם הם נקראו על שם כלי נשק, כמו הסקסונים ששמם בא מהמילה "סאקס" (סכין), או הלומברדים שכנראה נקראו על שם ה"האלברד" (גרזן-קרב). הגרזן הנזרק של הפרנקים נקרא "פרנסיסקה" אולם ככל הנראה הנשק נקרא על שם השבט, ולא להפך.
על פי פרשנות אחרת, פירוש השם "פרנקים" הוא "האמיצים" או "החופשיים"."

התמונה: תמונה שצילמתי בפריז בסתיו האחרון.

זה היה הפוסט ה- 3,128 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט צרפת הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

חוֹץ' حوض, חַוְץ' בספרותית, וברבים אַחְוַאץ' أحواض או חִיַאץ' حِياض או חִיצַ'אן حيضان – אגן; אגן הירכיים; מקווה מים, בריכה; מכל גדול; כיור; מספנה, מבדוק; קניין, רכוש. במדוברת: ערוגה, חצר, גינה

תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ') ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.

עובדיה שלח לי סרטון נוסף של הלבנונית ג'האד סעיד. גם הפעם אני "מזהיר": ג'האד הזו אינה מעודנת במיוחד…

כותרת הסרטון:

المهم الحنفية تكون شغالة 

מה שחשוב זה שהברז יעבוד

דכתור עט'אם עם בקלהא ללזוג'ה: ללאסף, יא מאדאם, זוג'כ חוצ'ה מכסור.
קאלת לה: אלחוץ' מש משכלה. אלמהם אלחנפיה תכון שע'אלה.
צבאחה!

دكتور عظام عم بقلّها للزّوجة: للأسف، يا مادام، زوجك حوضه مكسور.
قالت له: الحوض مش مشكلة. المهمّ الحنفيّة تكون شغّالة.
صباحه!

רופא עצמות (אורתופד) אומר לאישה: למרבה הצער, גברתי, האגן (כיור) של בעלך שבור.
היא ענתה לו: האגן אינו הבעיה. מה שחשוב זה שהברז יעבוד.
בוקר טוב!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1147889520685975

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי ח.ו.ץ' (בגזרת ע"ו) עוסק באגנים ובמקווי מים. בעברית הוא עוסק בדברים שנמצאים בחוץ.

* הפועל חַאצַ' حَاضَ בבניין הראשון – אסף, אגר
* הפועל חַוַּצַ' حوّض בבניין השני – יצר בריכה או אגן; אסף; חילק לערוגות
* הפועל אִחְתַאצַ' احتاض בבניין השמיני – יצר בריכה או מקווה מים
* הפועל אִסְתַחְוַצ'וּא استحوضوا בבניין העשירי – התאספו, התרכזו
* חֻוַיְצַ'ה حويضة – אגן קטן
* חַוְצֶ' אלנהר حوض النّهر – אגן הנהר
* חוצֶ' אלְבַּחְרֶ אלְאַבְּיַצֶ' אלְמֻתַוַסִּט حوض البحر الأبيض المتوسّط – אגן הים התיכון
* חוץ' סִבַּאחַה حوض سباحة – בריכת שחיה
* חוץ' עַ'סִילֶ (אלְאִידֵין) حوض غسيل (الايدين) – כיור
* חוץ' סַמַכּ حوض سمك – אקווריום, בריכת דגים
* חוצֶ' אלְְאֻדֻ'ן حوض الأذن – אפרכסת האוזן
* וִקֶע בְּחוֹץ' נַעְנַע وقع بحوض نعنع – נקלע לצרה צרורה, "אכל אותה", הסתבך (מיל': נפל לערוגת נענע)
* גַ'אבֹּה בְּחוֹץ' נענע جابه بحوض نعنع – הכניס אותו לצרה, סיבך אותו

מקור הביטויים האחרונים בשנת 2020, השנה בה הכרנו בשמחה רבה את הקורונה הארורה.
אז מה הקשר בין נפילה לערוגת נענע ובין הסתבכות?
הביטוי נוצר והתפתח בירדן ומשם עבר גם ליו"ש, בהתייחסו לאנשים שלא שמרו על מרחק ובידוד ובכך סייעו להפצת המגפה.
מחיפוש ברשת עולה שמקור הביטוי בחתונה שהתקיימה בעיר אִרְבִּד בירדן, שהייתה ככה"נ הסיבה להתפשטות קורונה בכל צפון ירדן.

ביטוי נוסף:
بالكم حوض النعنع، لسا في مكان فاضي؟
האם לדעתכם יש עדיין מקום פנוי בערוגת הנענע? (כך שעוד אנשים יידבקו ויידבקו)

ומה הקשר לנענע דווקא? מסתבר שהירק הזה נפוץ מאוד בירדן ומגדלים אותו בבתים רבים בממלכה.

=-=

כתב בר גרינברג:
ראוי גם להזכיר את חוצ' אלנבי حوض النبي, אגן המים של הנביא שנמצא ב- ארצ' אלמחשר أرض المحشر, המקום שבו מתאספות הבריות ביום הדין. האגן מוזן ממימי אלכות'ר الكوثر (הנהר בגן העדן).
מימי האגן לבנים מחלב, קרים משלג, מתוקים מדבש וריחם טוב יותר מריח המושק. מי ששותה מהם פעם אחת, לא יהיה צמא יותר לעולם.

התמונה: Bibi Pace

זה היה הפוסט ה- 3,099 שלנו.

שיהיה יום מצוין, וחג שמח!

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט אגן; כיור הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי הופיעה בפוסט.

אז מילת היום היא –

פִנַאא' חַ'לְפִיּ فِنَاء خَلْفِيّ – חצר אחורית

נתקלתי בפוסט נוסף מדף פייסבוק:

أطلس الجغرافيا والتاريخ

אטלס הגיאוגרפיה וההיסטוריה

لماذا المساجد في إيطاليا شبه معدومة؟
في ألمانيا يتجاوز عدد المساجد 2,750 مسجداً وفي بريطانيا 2000 مسجد بينما في إيطاليا 8 مساجد فقط. لماذا الفرق كبير؟
الفرق الصارخ في عدد المساجد بين هذه الدول يعود بشكل أساسي إلى التعريفات القانونية والاعتراف الرسمي، وليس بسبب عدم وجود أماكن للصلاة.
بينما تقوم ألمانيا وبريطانيا بإحصاء أي مبنى يُستخدم كمسجد (بما في ذلك المنازل المحولة والمحلات التجارية)، تتبع إيطاليا تعريفاً قانونياً صارماً للغاية لما يسمى "مسجداً رسمياً".
1. العائق القانوني في إيطاليا
رقم 8 مساجد في إيطاليا صحيح من الناحية التقنية ولكنه مضلل للواقع. هذا الرقم هي المباني الوحيدة التي تملك وضعاً قانونياً رسمياً كـ "مساجد". لكن هناك أكثر من 1000 مركز ثقافي إسلامي يستخدم للصلاة.
* غياب الاعتراف الرسمي: على عكس الكاثوليكية أو اليهودية، لا يعتبر الإسلام ديناً معترفاً به رسمياً من قبل الدولة الإيطالية (يفتقر إلى ما يسمى بالـ الاتفاقية الرسمية). وبدون ذلك، لا يمكن تسجيل المبنى كـ "دار عبادة".
* ثغرة "المراكز الثقافية": لأنهم لا يستطيعون التسجيل كمساجد، يدير المجتمع المسلم في إيطاليا ما يقرب من 1200 "مركز ثقافي إسلامي". هذه المراكز هي مساجد فعلياً حيث تقام الصلوات اليومية، لكنها تظهر في السجلات كجمعيات اجتماعية.
* المتطلبات المعمارية: تشترط إيطاليا غالباً خصائص معمارية معينة (مثل القباب أو المآذن) ليُطلق على المبنى اسم "مسجد" رسمياً، وهو ما يصعب الحصول على تصاريح له بسبب قوانين التخطيط العمراني والمعارضة السياسية المحلية.
2. النموذج "المفتوح" في ألمانيا وبريطانيا
في ألمانيا والمملكة المتحدة، العوائق القانونية لإنشاء دار عبادة أقل بكثير، وتاريخ الهجرة أقدم.
* ألمانيا (حوالي 2,750 مسجداً): معظم "المساجد" في ألمانيا هي مساجد الفناء الخلفي. غالباً ما تقع في مبانٍ صناعية محولة أو مجمعات شقق. تحصي ألمانيا أي "جمعية مسجد" مسجلة على أنها مسجد.
* بريطانيا (حوالي 2,000 مسجد): تتبع نظاماً لامركزياً للغاية. يمكن لأي جالية شراء منزل سكني أو مبنى تجاري وتحويله إلى مسجد بعد الحصول على تصريح "تغيير استخدام". رقم الـ 2,000 يشمل كل شيء، من مسجد شرق لندن الضخم إلى المنازل الصغيرة المستخدمة للصلاة.
مقارنة ملخصة (تقديرات 2026)
ألمانيا 
عدد المسلمين: 5.5 مليون. عدد المساجد: 2,750 مسجداً.
المملكة المتحدة 
عدد المسلمين: 4 مليون. عدد المساجد: 2,000 مسجد.
إيطاليا 
عدد المسلمين: 2.7 مليون. عدد المساجد الرسمية: 8 مساجد. بينما تعتمد الجالية في الواقع على أكثر من 1,000 مركز ثقافي ومصلى غير رسمي لممارسة الشعائر الدينية.
لماذا يهم هذا الفرق؟
في إيطاليا، يعني غياب الوضع الرسمي أن أماكن الصلاة هذه لا تحصل على نفس الإعفاءات الضريبية، الحماية القانونية، أو التمويل العام الذي تحصل عليه الكنائس. وهذا يخلق مشهداً دينياً "مخفياً" حيث يصلي الملايين في أماكن مثل المستودعات أو المرائب لأنهم غير مسموح لهم قانوناً بتسمية مبانيهم "مساجد".

למה המסגדים באיטליה כה נדירים?
בגרמניה מספר המסגדים הוא 2,750, בבריטניה יש 2,000 מסגדים, בעוד שבאיטליה יש 8 מסגדים בלבד. מדוע הפער כה גדול?
הסיבה לפער העצום במספר המסגדים בין המדינות האלה נעוצה באופן בסיסי בהגדרה החוקית ובהכרה הרשמית, ולא בשל היעדר מקומות לתפילה.
בעוד שגרמניה ובריטניה סופרות כל מבנה שמשמש כמסגד (כולל בתים שעברו הסבה ובתי עסק), איטליה דוגלת בהכרה חוקית נוקשה ביותר במה שמכונה "מסגד רשמי".
1. המגבלה החוקית באיטליה
האמירה "8 מסגדים באיטליה" נכונה מבחינה טכנית, אך היא חוטאת לאמת. המספר הזה מציין את המבנים הבודדים שיש להם מעמד חוקי רשמי כ"מסגדים". אולם ישנם יותר מ- 1,000 מרכזי תרבות אסלאמיים, שמשמשים לתפילה.
* היעדר הכרה רשמית: בניגוד ל(נצרות) הקתולית או ליהדות, האסלאם אינו נחשב דת מוכרת רשמית מטעם מדינת איטליה (אין לו "הסכם רשמי"), ובלי דבר זה אין אפשרות לרשום את המבנה כ"מקום פולחן דתי".
* פִּרצת "מרכזי התרבות": מכיוון שהם אינם יכולים להירשם כמסגדים, הקהילה המוסלמית באיטליה מנהלת בערך 1,200 "מרכזי תרבות אסלאמיים". מרכזים אלו הם מסגדים בפועל, שכן מתקיימות בהם התפילות היומיות, אולם הם מופיעים ברישומים כאגודות חברתיות.
* דרישות הבנייה: איטליה מַתְנה לרוב קיום של מאפייני בנייה ספציפיים (למשל כיפות או צריחים) כדי שהמבנה יכונה "מסגד" באופן רשמי, והדבר מקשה על השגת אישורים בשל חוקי התכנון העירוניים וההתנגדות הפוליטית המקומית.
2. המודל "הפתוח" בגרמניה ובריטניה
בגרמניה ובממלכה המאוחדת המגבלות החוקיות להקמת מקום פולחן פחותות משמעותית, והיסטורית ההגירה קדומה יותר.
* גרמניה (כ- 2,750 מסגדים): רוב "המסגדים" בגרמניה הם מסגדים בחצר האחורית. לרוב הם נמצאים במבנים תעשייתיים שעברו הסבה או בקומפלקסים של דירות. גרמניה סופרת כל "אגודת מסגד" כמסגד.
* בריטניה (כ- 2,000 מסגדים): דוגלת במנגנון בלתי ריכוזי בתכלית. כל פזורה (קהילה גולה) יכולה לקנות בית מגורים או מבנה מסחרי ולהפוך אותו למסגד לאחר השגת אישור "שינוי שימוש". המספר 2,000 כולל כל דבר, מהמסגד העצום במזרח לונדון ועד הבתים הקטנים שמשמשים לתפילה.
השוואה תמציתית (העֲרכות 2026)
גרמניה: מספר המוסלמים 5.5 מיליון, מספר המסגדים: 2,750
הממלכה המאוחדת: מספר המוסלמים 4 מיליון, מספר המסגדים: 2,000
איטליה: מספר המוסלמים 2.7 מיליון, מספר המסגדים הרשמיים: 8. הפזורה מסתמכת בפועל על יותר מ- 1,000 מרכזי תרבות ומקומות תפילה בלתי רשמיים לקיום הטקסים הדתיים.
מדוע השוני הזה חשוב?
באיטליה, היעדר ההגדרה הרשמית פירושו שמקומות התפילה האלה אינם מקבלים אותם פטורים ממס, הגנה חוקית או מימון כללי שכמותם מקבלות הכנסיות, והדבר יוצר סצנה דתית "נסתרת", כאשר מיליוני אנשים מתפללים במקומות כמו מחסנים או מוסכים, מכיוון שאסור להם חוקית לקרוא למבנים שלהם "מסגדים".

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי פ.נ.י (בגזרת ל"י) עוסק בעיקר בדברים חולפים או שנגמרו/התכלו, אך גם בחצרות (לא שימושי).
פִּנָּה בעברית (שם העצם, ברבים: פינות. לא הפעלים לִפְנות או לְפַנות) היא מילה מאותו שורש, ואין לי מושג מדוע יש במילה העברית דגש חזק.

* הפועל פַנַא فَنَى בבניין הראשון וגם פַנִיַ فَنِيَ במשקל אחר – הושמד, נספה, כלה, אבד, מת; נהיה תשוש מזקנה, היה קרוב למות מזקנה
* פַנַאא' فَناء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השמדה, כיליון, חידלון, אבדון, מוות; גמירה, חיסול
* פַאנִי فاني (פַאנִן فانٍ) בצורת הבינוני הפועל – בן-חלוף, בן-תמותה; ארעי, זמני; נגוז, חולף; זקן; חסר-אונים
* עַ'יְר פַאנִי غير فاني (פאנן) – נצחי, בן-אלמוות
* הפועל פַאנַא فانى בבניין השלישי – טיפל ב-; הרגיע
* הפועל אַפְנַא أفنى בבניין הרביעי – השמיד, הכחיד; בזבז, כילה, רוקן
* הפועל תַפַאנַא تفانى בבניין השישי – התמסר ל-, "הרג את עצמו"
* תַפַאנַוְא تفانوا – הרגו אלו את אלו
* פִנַאא' فٍناء וברבים אַפְנִיַה أفنية – חצר, מגרש, רחבה ליד הבית; אולם
* לַא יַמוּתֶ אלדּ'ִיב וַלַא יַפְנַא אלְעַ'נַם لا يموت الذّيب ولا يفنى الغنم – שני הצדדים יוצאים מרוצים ומורווחים מהמצב (לתיאור פשרה. מיל': הזאב אינו מת והצאן אינו נהרג/נאכל)

התמונה: Egor Komarov

זה היה הפוסט ה- 3,075 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט חצר אחורית הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק יאיר ליברמן.

אז מילת היום היא –

מַנְפַא مَنْفَى (מַנְפַן مَنْفًى), במשקל המקומות, וברבים מַנַאפִי مَنَافِي (מַנַאפִן مَنافٍ) – גולה, מקום הגלות או הגירוש; הגליה

השורש הערבי הספרותי נ.פ.י (בגזרת ל"י) עוסק בהכחשות, דחיות והרחקות. הוא גם עוסק באשפה.
בעברית המשמעות של ניפוי מתכתבת עם המשמעות של דחיה והרחקה בערבית.

* הפועל נַפַא نَفَى בבניין הראשון – הכחיש, סתר, דחה, שלל; סילק, הרחיק, הגלה
* נַפְי نفْي, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, גם בצורת הפרט הבודד נַפְיַה نفية – שלילה, הכחשה; הרחקה, הגליה, סילוק
* חַרְף נַפְי حرف نفي – מילית שלילה
* אַגַ'אבַּ בִּאלנַּפְי أجاب بالنّفي – ענה בשלילה
* נַפַיַאן نفيان – שלילה, הכחשה
* נַאפִי نافي (נַאפִן نافٍ) בצורת הבינוני הפועל – מכחיש, שולל, מתנגד, סותר
* מַנְפִיּ مَنفيّ, בצורת הבינוני הפעול – מוגלה, מגורש, מורחק; גולה; שלילי, דבר שנשלל או הוכחש
* הפועל נַאפַא نافى בבניין השלישי – היה בסתירה ובניגוד ל-, נגד, סתר; רדף
* מֻנַאפַאה منافاة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סתירה, ניגוד
* הפועל תַנַאפַא تنافى בבניין השישי – סתר, התנגד ל-, עמד בסתירה
* תַנַאפַוְא تنافوا – סתרו אלו את אלו, נחלקו
* תַנַאפִי تنافي (תַנַאפִן تنافٍ), בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניגוד, סתירה
* הפועל אִנְתַפַא انتفى בבניין השמיני – הורחק, גורש; התרחק, נעלם; נשר; הסיר אחריות מ-
* נֻפְיה نُفية או נַפַאא' نفاء או נֻפַאיַה نفاية וברבים נֻפַאיַאת نفايات – פסולת, אשפה; פסולת של תבואה; שארית
* נַפִיּ نفيّ – מנודה, מגורש, גולה; נשורת, נפולת
* חֻכּוּמַת מַנְפַא حكومة منفى – ממשלה גולה

הקוראת ג'וליה פרידמן מזכירה לי ששכחתי את:
לא אלנאפיה ללג'נס لا النافية للجنس – ה"לא" של השלילה המוחלטת (בדקדוק)

התמונה: James Beheshti
Toronto: SOS by Ann Hirsch & Jeremy Angier – 25 figures cling to inner tubes on the water, each figure represents more than one million refugees in the world.

זה היה הפוסט ה- 3,030 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט גולה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

סוּקֶ אלְעֻתֹק سُوق الْعُتُق – שוק הפשפשים (מיל': שוק העתיקות)

כך נקרא בערבית שוק הפשפשים ביפו.

דרכים מקובלות יותר להגיד את המונח בערבית:
סוק אלסלע אלמסתעמלה سوق السلع المستعملة (שוק הסחורות המשומשות)
מכאן אלמקאיצ'ה مكان المقايضة (מקום סחר החליפין)
סוק אלברע'ות' سوق البُرغوث (שוק הפרעוש)

נעיין שנייה בוויקיפידיה:

"שוק פשפשים הוא שוק המיועד בעיקר למכירת חפצים יד שנייה, אף כי נמכרים בו גם מוצרים חדשים. בשפות אחרות שוק זה נקרא "שוק פרעושים" (למשל באנגלית: flea market) אך מסיבה לא ברורה, אולי בלבול הנובע מהשם הדומה, בעברית נהוג לקרוא לשוק על שם סדרת חרקים אחרת, הפשפשים".

=-=

משה שלח לי סרטון נוסף של הג'וקר, היפואי החביב שמכיר מקרוב את עולם הפשע והחוק.

הסרטון פורסם ב- 9.11.25.

לכל עמאל אלצ'פה: בתסוק כורכינת, בתסוק בסכלית, ביוקפכ בוליס, ביקול לכ: מן וין הדא אלכורכינת? בתקול לה שריתה מן שוק הפשפשים, סוק אלעתק ביאפא, או מן התחנה מרכזית תבעון אלאתיופים.
הדא בידל אנה אנת עארף אנה הו מסרוק ואנת משתרכ מע אלאיש? אללי סארק. ימכן סארקינה מן ביתה, אלבית הדא מסרוק מנה תלפזיון ודהב ואלמאז וסלאח, ואנת בתערפש אשי. אנת מג'רד בס אח'דת אלבסכלית או אלכורכינת ולבסת אלקצ'יה כלהא. פמא בתשתרי אשיאא מסרוקה, בתלבסכ קצ'יה.
ואד'א ביסאלכ: מן וין ג'בתה? מא תקולוש שריתה. שריתה – יעני אנת איש? משתרכ מע צאחב אלג'רימה. דיר באלכ. בתצ'לכ סאכת למא יג'י איש? אלמחאמי, עשאן יחכי בדאלכ. אנת בתסכר תמכ עשאן חתורט חאלכ. אח'דת בסכלית מסרוק או כורכינת – בתצ'לכ מסכר, מא תקולש שריתה מן האן ולא ג'בתה מן האן. חתורט חאלכ וחתסוי איש? יציר צעב ע אלמחאמי יסאעדכ באלמחכמה, עשאן אנת ורטת חאלכ באלכלאם. מא תחכיש, דא ח'ליכ סאכת, צ'פאוי, אחסן. היכה איש? תטלע מן אלקצה בסלימה. אלמחאמי ביטלעכ מנהא בטריקה חלוה וסלימה.
ואלסלאם עליכם.

لكلّ عمّال الضّفّة: بتسوق كوركينت، بتسوق بسكليت، بيوقّفك بوليس، بيقول لك: من وين هدا الكوركينت؟ بتقول له: شريته من שוק הפשפשים، سوق العتق بيافا، أو من התחנה מרכזית تبعون ال אתיופים.
هدا بيدلّ إنّه انت عارف إنّه هو مسروق وانت مشترك مع الايش؟ اللي سارق. يمكن سارقينه من بيته، البيت هدا مسروق منه تلفزيون ودهب والماز وسلاح، وانت بتعرفش اشي. انت مجرّد بس أخدت البسكليت أو الكوركينت ولبست القضيّة كلّها. فما بتشتري أشياء مسروقة، بتلبّسك قضيّة.
وإذا بيسألك: من وين جبته؟ ما تقولوش شريته. شريته – يعني انت ايش؟ مشترك مع صاحب الجريمة. دير بالك. بتضلّك ساكت لمّا يجي ايش؟ المحامي، عشان يحكي بدالك. انت بتسكّر تمّك عشان حتورّط حالك. أخدت بسكليت مسروق أو كوركينت – بتضلّك مسكّر، ما تقولش شريته من هان ولّا جبته من هان. حتورّط حالك وحتسوّي ايش؟ يصير صعب ع المحامي يساعدك بالمحكمة، عشان انت ورّطت حالك بالكلام. ما تحكيش، دا خلّيك ساكت، ضفّاوي، أحسن. هيكة ايش؟ تطلع من القصّة بسليمة. المحامي بيطلعك منها بطريقة حلوة وسليمة.
والسّلام عليكم.

לכל פועלי הגדה: אתה רוכב על קורקינט, רוכב על אופניים, עוצרת אותך המשטרה ואומרת לך: מאיפה הקורקינט הזה? אתה עונה לו: קניתי אותו משוק הפשפשים ביפו, או מהתחנה המרכזית, של האתיופים.
זה יוכיח שאתה יודע שהוא גנוב ושאתה משתף פעולה עם מה? עם הגנב. אולי גנבו אותו מבית, שגנבו ממנו טלוויזיה, זהב, יהלומים ונשק, ולך אין מושג מזה. אתה רק לקחת אופניים או קורקינט אבל "אכלת" את התיק כולו. אז אל תקנה דברים גנובים, זה ילביש עליך את התיק.
אם הוא ישאל אותך: מאיפה הבאת אותו? אל תגיד לו: קניתי אותו. כי מה זה אומר? שאתה שותף לפושע. שים לב. תמשיך לשתוק עד שמי יגיע? העו"ד, כדי שידבר במקומך. אתה תסתום את הפה כי אתה תסבך את עצמך. לקחְתָּ אופניים גנובים או קורקינט – תמשיך לשתוק, אל תגיד קניתי אותו מפה או הבאתי אותו מפה. אתה תסבך את עצמך, ומה תעשה? יהיה קשה לעו"ד לעזור לך בבית המשפט, כי אתה סיבכת את עצמך במילים. אל תדבר, תשתוק, יא איש גדה, עדיף לך. כי ככה מה? תצא מהסיפור בשלום. העו"ד יוציא אותך ממנו בדרך יפה ובטוחה.
שלום עליכם.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@abd.ali19/video/7570760947426495764

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי ע.ת.ק, בדיוק כמו בעברית, עוסק בדברים עתיקים:

* הפועל עַתַקַ عَتَقَ בבניין הראשון – שחרר עבד; השתחרר מעבדות
* הפועל עַתֻקַ عَتُقَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – נעשה עתיק; הפך למשומר; נעשה אציל
* עִתְק عِتْق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כבוד, אצילות; חרות, שחרור; יושֶן, עתיקוּת
* עֻתְק عُتْق – יושן; דבר ישן
* עַאתֶק عاتِق וברבים עֻתֻק عُتُق או עַוַאתֶק عواتق, בצורת הבינוני הפועל – כתף, שכם; משוחרר; יין ישן
* אַחַ'דַ' עַלַא עַאתִקִהִ أخذ على عاتقه – קיבל על עצמו תפקיד או אחריות
* אַלְקַא עַלַא עַאתִקִהִ ألقى على عاتقه – הטיל על- תפקיד או אחריות
* מַעְתוּק معتوق, בצורת הבינוני הפעול – עבד משוחרר; קיים גם כשם משפחה
* הפועל עַתַּקַ عتّق בבניין השני – שיבח או שימר יין; בילה את-, הפך משהו לבלוי; עסק בחפצים משומשים; התיישן, בלה; היה אציל וחשוב
* הפועל אַעְתַקַ أعتق בבניין הרביעי – שחרר עבד
* מֻעְתַק مُعْتَق, בצורת הבינוני הפעול – משוחרר מעבדות
* הפועל אִנְעַתַקַ انعتق בבניין השביעי – השתחרר מהכלא
* אִנְעִתַאק انعتاق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אמנסיפציה/אמנציפציה, מתן שוויון זכויות
* עֻתַאק عُتاق – משובח, מובחר
* עַתִיק عتيق וברבים עֻתֻק عُتُق או עִתַאק عِتاق או עֻתַקַאא' عتقاء – עתיק, קדום, ישן; מובחר, משובח; משומר; אציל; עבד משוחרר
* אַלְבַּיְתֶ אלְעַתִיק البيت العتيق – כינוי לכעבה (הבית העתיק)
* פַרַס עַתִיק فرس عتيق – סוס אציל
* עַתַקְגִ'י عتقجي – סוחר בדברים ישנים, סוחר עתיקות; מתקן נעליים
* עַתִיקַה عتيقة וברבים עַתַאקִי عتاقي – תרנגולת זקנה
* אֶלדִּהְן פִי אלְעַתַאקִי الدّهن في العتاقي – הזקנים הם בעלי החוכמה, הידע והניסיון; היין הטוב ביותר מגיע בבקבוקים ישנים (מיל': השומן נמצא בתרנגולות הזקנות)

תוספות הקוראים:
יאיר פז-גולד:
אפשר לציין שלשורש ע.ת.ק יש בעברית מקראית (וגם חדשה יותר) משמעויות נוספות פרט למשמעות של העתיקות, וחלקן עשוי להתכתב במידה מסוימת עם משמעויות ערביות, לדוגמה: וצור יעתק ממקֹמו (איוב יד 18) – עתק = נעקר, זז – מתכתב במידה מסוימת עם "השתחרר" הערבי.
הנושא של כבוד, אצילות וחשיבות בערבית עשוי להתכתב במידה מסוימת עם המשמעות של עצימות וכבירות בביטוי הון עָתֵק – עושר רב, או המשמעות של הצלחה או התגאות/התרברבות במקרא: עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל (איוב כא, 7), אַל תָּרִימוּ לַמְרוֹת קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק״ (תהילים עה, 6), אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיהֶם״ (שמואל א' ב, 3).
לגבי أخذ على عاتقه – קיבל על עצמו תפקיד או אחריות, אפשר לציין שהביטוי נפוץ גם בהקשר האלים/השלילי יותר של הביטוי: נטל את האחריות [על ביצוע מעשה טרור].

ורה כהן בסו:
ברכה יפיפייה בעיראקית יהודית:
الله يعتقك ويعتق اولادك אללה יעתקכ ויעתכ אולאדכ
כמו الله يخليك ويخلي اولادك
ה' יאריך את ימיך (שתזכה לשיבה טובה), ה' ישמור אותך ואת ילדיך
פתגם שמספר על אדם שאינו משחרר את העבר, שומר טינה ופותח חשבונות ישנים במקום להתקדם, כמו תיבת פנדורה.
يدور على دفاتر عتق ידור על דפאתר עתק – מחפש על מחברות /ספרים ישנים
ענה לוורה שיח' רוחי ממצרים: نقول بيدور على الدفاتر العتيقة يعني بيرجع للماضي ويدور على أشياء كان مش محتاج لها، والآن أصبح بحاجة إليها.
ואני מוסיף פתגם שהופיע אצלנו בעבר:
* גֻ'חַא לַמַּא יִפְלֶס יְדַוֶּר/יְפַתֶּש פִי דַפַאתְרֹה אֶלְקַדִימֶה جحا لمّا يفلس يدوّر/يفتّش في دفاتره القديمة – כשאדם נמצא במצוקה, בעיקר כספית, הוא מחפש משהו שיציל אותו (מיל': כאשר ג'וחא פושט רגל הוא מחפש בפנקסיו/מחברותיו הישנים [לבדוק אם מישהו חייב לו כסף])

בר גרינברג:
אלעתק מן אלנאר العتق من النار – היחלצות המאמין מן הגיהינום. בזכות מעשים טובים וחזרה בתשובה, אללה מזכה את המאמינים בגן העדן ובכך מחלץ אותם מן הגיהינום.

רוני סאלם:
سوق الغبش، ويُعرف أيضاً بـ "سوق الرابش" أو "سوق البالة" أو "سوق العُتَق" في مناطق مختلفة في الشام وفلسطين، هو السوق الشعبي الذي يبيع الملابس المستعملة (سوق البالة)، والأغراض القديمة، والسلع المتنوعة بأسعار زهيدة، وهو مكان للتسوق الشعبي وتداول البضائع المستعملة

שיח' רוחי (ממצרים):
نحن نقول عن سوق الأشياء القديمة روبابيكيا او انتيكا أو خردة.
أيضا العتق من النار يعني الخلاص والنجاة والتحرر من نار جهنم، وفي الحديث النبوي [أن لله عتقاء من النار في كل ليلة من رمضان].
ونقول لا يضع العصا عن عاتقه، يعني كثير الاسفار أو قاسيا مع أهل بيته.
وأحيانًا نقول العهد العتيق يعني العهد القديم وهي التوراة.

ד"ר רון ארטשיין:
מעניין שבעברית המילה עַתִּיק נכתבת עם דגש בתי״ו, בהשפעה ארמית. מה מקור הדגש בעברית/ארמית? אינני יודע.
קיימת המילה הלטיניתantiquus , אבל שיטוט קצר במילונים מראה שהדמיון כנראה מקרי: عَتِيق/עַתִּיק באה משורש שמי, ואילו antiquus מבוסס על שורש הודו-אירופי. בעברית מודרנית קיימת גם ״ענתיקה״, שמשלבת את הצורה השמית והאירופית.

בתמונה: מראות מהעיר ביטולה במקדוניה, כפי שצילמתי בחורף 2018.

זה היה הפוסט ה- 3,020 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט שוק הפשפשים הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה שכן היא הופיעה בפוסט.

אז מילת היום היא –

נַאטִחַת סַחַאבּ/סֻחֻבּ نَاطِحَة سَحَاب/سُحُب, ברבים נַאטִחַאת/נַוַאטֶח סַחַאבּ نَاطِحَات/نَوَاطِح سحاب – גורד שחקים (מיל': נוגחת בעננים)

קפץ לי פוסט נוסף מדף פייסבוק:

التاريخ عالمنا والجغرافيا ملعبنا

ההיסטוריה היא עולמנו והגיאוגרפיה היא מגרש המשחקים שלנו

لماذا لا توجد في مدينة باريس ناطحات سحاب؟

إذا تأملت صور العاصمة الفرنسية باريس ، ستلاحظ غياب ناطحات السحاب العملاقة التي تميز عواصم أخرى حول العالم. السبب وراء ذلك يعود إلى قرار تاريخي اتخذ قبل عقود، حفاظًا على هوية المدينة المعمارية الفريدة.
في سبعينيات القرن الماضي، بُني برج مونبارناس  بارتفاع 210 أمتار، كأول ناطحة سحاب في قلب باريس. غير أن مظهره العصري أثار جدلاً واسعًا واستياءً بين الباريسيين، الذين رأوا أنه يتعارض مع الطابع الكلاسيكي والعريق لمدينتهم.
على إثر ذلك، فرضت السلطات قيودًا صارمة تمنع تشييد مبانٍ يتجاوز ارتفاعها 37 مترًا داخل النسيج العمراني التاريخي، لتظل شوارع باريس محتفظة بأناقتها وانسجامها المعماري المستلهم من القرن التاسع عشر.
لكن لم تُهمل فكرة الأبراج تمامًا، إذ خصصت منطقة لا ديفانس خارج حدود المركز التاريخي، لتكون الحي العصري للأعمال وناطحات السحاب، تاركة قلب باريس نابضًا بسحره الكلاسيكي وأفقه المنخفض الذي يعانق التاريخ.

למה אין בפריז גורדי שחקים?

אם תתבונן בתמונות של בירת צרפת פריז, תשים לב להיעדר גורדי שחקים עצומים, שמאפיינים בירות אחרות בעולם. הסיבה לכך נעוצה בהחלטה היסטורית שהתקבלת לפני עשרות שנים, מתוך שמירה על זהותה הארכיטקטונית הייחודית של העיר.
בשנות השבעים של המאה הקודמת נבנה מגדל מונפרנס בגובה 210 מטר, כגורד שחקים ראשון בלב פריז. אלא שהמראה המודרני שלו עורר ויכוח נרחב והסתייגות בקרב הפריזאים, שחשבו שהוא סותר את הצביון הקלאסי ועתיק-היומין של עירם.
בעקבות כך הרשויות הטילו מגבלות נוקשות, שאוסרות על בניית מבנים שגובהם עולה על 37 מטר בתוך (מִתְחם) המִרְקם הארכיטקטוני ההיסטורי, וזאת כדי שרחובות פריז ימשיכו לשמור על האלגנטיות שלהם ועל ההרמוניה הארכיטקטונית, שמקבלת את השראתה מהמאה ה- 19.
אולם רעיון המגדלים לא הוזנח לגמרי, שכן אזור לה דפאנס שנמצא מחוץ לגבולות המרכז ההיסטורי יוחד כך שיהיה הרובע המודרני לעסקים ולגורדי שחקים, בהשאירו את לב פריז פועם עם קסמו הקלאסי וקו האופק הנמוך שלנו, שמחבק את ההיסטוריה.

(התרגום שלי. שָלֵו. איזו שפה ספרותיות יפה, נכון? מלאה מטאפורות. אני מת על זה!)

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי נ.ט.ח עוסק בנגיחות:

* הפועל נַטַחַ نَطَحَ בבניין הראשון – נגח; הרחיק את- מ-
* נַטְח نطْح או נַטְחַה نطحة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נגיחה, ניגוח; לחימה
* נַאטֶח ناطح וברבים נַוַאטֶח نواطح, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, שמילת היום היא צורת הנקבה שלו, וגם נַטַּאח نطّاح, במשקל בעלי המלאכה – נוגח, נַגָּח, נגחן
* הפועל נַאטַחַ ناطَح בבניין השלישי – נגח, התנגש ב-
* הפועל תַנַטַּחַ تنطّح בבניין החמישי – התנגח, נאבק
* הפועל תַנַאטַחוּא تناطحوا בבניין השישי או אִנְתַטַחוּא انتطحوا בשמיני – נגחו זה בזה, התנגשו זה בזה
* נַטִיח نطيح – נגוח; מי שמת מנגיחה
* נַטִיחַה نطيحة – בהמה שמתה מנגיחה
* נַוַאטֶח نواطح, ברבים – צרות, אסון
* דוֹלַאר (או כל מטבע אחר) יַנְטַח דוֹלַאר دولار ينطح دولار – טבין ותקילין, "כסף טוב" (מיל': דולר נוגח בדולר)
* אַוַּל מַא שַטַח נַטַח أَوَّل مَا شَطَح نَطَح – רק הגיע וכבר עשה משהו לא טוב; כבר המעשה הראשון שלו היה לא טוב (מיל': מיד כשהשתחרר [הכבש] הוא נגח)

כתב לנו יובל ברגר:
אִשְרַבּ/כֹּל זֵית וּנַאטֶחֶ אלְחֵיט اشرب/كل زيت وناطح الحيط – שתה שמן (הכוונה לשמן זית) ונגח בקיר – שמן זית טוב לבריאות ומחזק את מי שצורך אותו.

בתמונה: קו הרקיע של ניו יורק כפי שצילמתי בשנת 2011.

זה היה הפוסט ה- 2,928 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט גורד שחקים הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה שכן "קפצה" לי בפוסט.

אז מילת היום היא –

מַלְעַבּ مَلْعَب וברבים מַלַאעֶבּ مَلَاعب – מגרש משחקים, גן שעשועים; מגרש ספורט, אצטדיון

קפץ לי פוסט מדף פייסבוק:

التاريخ عالمنا والجغرافيا ملعبنا

ההיסטוריה היא עולמנו והגיאוגרפיה היא מגרש המשחקים שלנו

לדף יש כמעט 300 אלף עוקבים והוא כותב על עצמו:

"لا تدع الفجر يمر دون أن تفتح أبواب السماء بدعائك. صلاة الفجر تُضفي على يومك بركة وحماية"

"אל תיתן לשחר לעבור מבלי שתפתח את שערי השמיים עם תפילותיך. תפילת השחר מַשרה על יומך ברכה והגנה"

 ملعب غولف بين دولتين!

يوجد في شمال أوروبا ملعب غولف يُعرف باسم Green Zone Golf Club يتميز بخصوصية نادرة في العالم، إذ يقع على الحدود بين السويد  وفنلندا .
ما يميز هذا الملعب أن بعض حفره موجودة في السويد، بينما الأخرى داخل فنلندا، أي أن اللاعبين قد يبدؤون اللعبة في دولة وينهونها في دولة أخرى! 

מגרש גולף בין שתי מדינות!

בצפון אירופה נמצא מגרש גולף שמוכר בשם Green Zone Golf Club, שמתאפיין בייחודיות נדירה בעולם, שכן הוא ממוקם על הגבול בין שוודיה לפינלנד.
מה שמייחד את המגרש הזה הוא שמספר גומות נמצאות בשוודיה, בעוד האחרות בתוך פינלנד, כלומר השחקנים יכולים להתחיל את המשחק במדינה (מסוימת) ולסיים אותו במדינה אחרת!

=-=

אגב, בדקתי את המידע, והוא נכון. אציין כי חלק קטן מאוד של המגרש נמצא בשוודיה. רובו נמצא בפינלנד.

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=-=

בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים אלישבע ורנר-רייז ו- Uri Dor.

מילת היום היא –

לֻעְבֶּה لُعْبة וברבים אַלְעַאבּ ألعاب – צעצוע, משחק, בובה; טריק

לשמיעה: https://clyp.it/nz2l2oxn

השורש הערבי ל.ע.ב עוסק במשחקים על צורותיהם השונות. הוא עמוס ביותר, בעיקר בביטויים ובפתגמים, ולכן נציג פה היום רק את עיקרי הדברים:

* הפועל לִעֶבּ لعب, במדוברת, לַעִבַּ لَعِبَ בספרותית, בבניין הראשון – שיחק, השתעשע, התבדח
* לַעִבַּ עַלַא لعب على, בספרותית – ניגן על כלי נגינה
* לִעֶבּ עלא لعب على, במדוברת – עבד על מישהו, סידר אותו
* לַעִבַּ דַוְרַן لعب دورًا – מילא תפקיד
* לַאעֶבּ لاعب וברבים לַאעְבִּין لاعبين, צורת הבינוני הפועל של הבניין – שחקן (בספורט, לא בהצגה או בסרט, שהוא מֻמַתֶּ'ל ممثّل)
* הפועל לַעַּבּ لعّب בבניין השני – נתן למישהו לשחק; העסיק, הפעיל; הזיז איבר בגוף כחלק מתעלול
* הפועל תַלַאעַבַּ تلاعب בבניין השישי – מָעַל בכספים, רימה, עשה צחוק מ-
* מַלְעַבּ ملعب וברבים מַלַאעֶבּ ملاعب, במשקל המקומות – מגרש, אולם משחקים
* מַלְעַבּ רִיַאצִ'יּ ملعب رياضيّ – אצטדיון (מיל': מגרש ספורט[יבי])
* אַלְעַאבּ נַארִיֶּה ألعاب ناريّة – זיקוקין די נור (מיל': משחקי אש)
* אֻלְעוּבַּה ألعوبة וברבים אַלַאעִיבּ ألاعيب – מִשחק, צעצוע; תעלול
* לַעוּבּ لعوب – אוהב לשחק ולהשתעשע; עליז ונמרץ; בנקבה גם: פלרטטנית
* עַ'אבֶּ אלְקִטּ, אִלְעַבּ יַא פַאר! غاب القطّ إلعب يا فار – כשהבוס נעדר, מי שמתחתיו עושים מה שהם רוצים (מיל': החתול נעדר/נעלם, שחק, יא עכבר!)
* אֶלְפַאר בִּילְעַבּ פִי עִבִּי الفار بيلعب في عبّي – התגנב חשד לליבי, התחלתי לחשוש (מיל': העכבר "משחק" בכיס הפנימי של הבגד שלי, זה שמול החזה)
* לִעֶבּ בִּאלנַּאר لعب بالنّار – שיחק באש, הסתכן
* לִעֶבּ עַ אלְחַבְּלֵין لعب ع الحبلين – רקד על שתי חתונות (מיל': שיחק עם שני חבלים)

כתב לנו מני פורת:
لَعِّيب לַעִּיבּ – שחקן ספורט מקצועי
لَعَّاب לַעַּאבּ, במשקל בעלי המלאכה – "ליצן", אדם שאוהב להתבדח (ואני מוסיף: גם נַגָּן)
لُعاب לֻעַאבּ – ריר, רוק

בתמונה: בתי הבכורה שקד לפני מעל 12 שנים בגן השעשועים ליד הבית.

זה היה הפוסט ה- 2,927 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מגרש משחקים הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת האדוקה רעות לויצקי.

אז מילת היום היא –

תַ'קְבּ (או תֻ'קְבּ) אַסְוַד ثَقْب أَسْوَد – חור שחור

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/wkox8ylvasy2

תזכורת: האות הערבית ת'א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three או thank you. במדוברת עירונית היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית. האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

רעות שלחה לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.

הסרטון פורסם ב- 22.3.25 וכותרתו:

كوكب مشكلجي..

כוכב בעייתי

רבנא ח'לק מליון תריליון כוכב, וכל כוכב עמלאק קד אלשמס עלא אלף מרה: מג'ראת, דרב אלתבאנה, שמוס, אלת'קב אלאסוד, אלדב אלאכבר, וכל אלכואכב עאישה בת'באת ונבאת, סבחאן אללה,
אלא האלכוכב, אללי אסמה כוכב אלארץ'. ביג'יש ד'רה באלכון, ד'רה, וכלה משאכל וצ'ג'ה ועאמל משאכל מע כל אלכואכב, מזעג'הן!
לא, ואלפילם – פיה מח'לוק אסמה אלאנסאן, מח'לוק זע'יר זע'יר, אסמה אלאנסאן. מצ'יק חיאתה ומזעג' ועאמל משאכל. לא, ופוק הדא פילסוף וכאפר. טאע'י! נמרוד! עאיש מתנמרד, מש עארף. וכל עמרה ביג'יש ע'יר 60-70 סנה הההההה
ואלחלזונה, אלחלזונה עמרהא 7000 סנה.
ע פכרה, הדא אלכוכב, אללי הו אלארץ', דאון, אסמה. מש אח שלי.

ربّنا خلق مليون تريليون كوكب، وكلّ كوكب عملاق قد الشّمس على ألف مرّة: مجرّات، درب التّبانة، شموس، الثّقب الأسود، الدّبّ الأكبر، وكلّ الكواكب عايشة بثبات ونبات، سبحان الله،
إلّا هالكوكب، اللي اسمه كوكب الأرض. بيجيش ذرّة بالكون، ذرّة، وكلّه مشاكل وضجّة وعامل مشاكل مع كلّ الكواكب، مزعجهن!
لا، والفيلم – فيه مخلوق اسمه الإنسان، مخلوق زغير زغير، اسمه الإنسان. مضيّق حياته ومزعج وعامل مشاكل. لا، وفوق هدا فيلسوف وكافر. طاغي! نمرود! عايش متنمرد، مش عارف. وكلّ عمره بيجيش غير ٦٠-٧٠ سنة هههههه
والحلزونة، الحلزونة عمرها ٧٠٠٠ سنة.
ع فكرة، هدا الكوكب، اللي هو الأرض، داون، اسمه. مش אח שלי.

אלוהים ברא מיליון טריליון כוכבים, וכל כוכב עצום, גדול פי אלף מהשמש: גלקסיות, שביל החלב, שְמָשות, חורים שחורים, הדובה הגדולה, וכל הכוכבים חיים בשלום ובשלווה, השבח לאל,
חוץ מהכוכב הזה, ששמו כדור הארץ. הוא לא יותר מגרגר קטן ביקום, גרגר קטן, וכולו מלא בעיות ורעש, הוא עושה בעיות לכל הכוכבים, הוא מטריד אותם!
לא, ומה הסרט? חי בו יצור ששמו האדם, יצור קטן קטן, ששמו האדם. הוא מפריע לחייו, מטריד ועושה בעיות. לא, ומעל הכול הוא מתפלסף וכופר. הוא רשע! הוא נמרוד (באסלאם נמרוד היה מלך רשע וכופר)! הוא חי חיי עריצות, לא יודע. ומשך חייו לא עובר את ה- 60-70 שנה חחחחח
וחילזון חי 7000 שנה.
אגב, הכוכב הזה, כדור הארץ, שמו Down. הוא לא אח שלי.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@ashraf…/video/7484538437069049095

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי ת'.ק.ב עוסק בחורים ובנקבים:

* הפועל תַ'קַבַּ ثَقَبَ בבניין הראשון או תַ'קַּבַּ ثقّب בשני – קדח, ניקב, חדר; הדליק אש עם מצית; נצנץ (כוכב); נדף, התפשט (ריח); היה חריף (שכל)
* תֻ'קוּבּ ثُقوب או תַ'קַאבַּה ثقابة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קדיחה, ניקוב
* תַ'אקֶבּ ثاقِب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נוצץ; חודר, חודר שריון; חריף, נוקב (שכל)
* נַגְ'ם תַ'אקֶבּ نجم ثاقب – כוכב נוצץ
* נַטַ'ר תַ'אקֶבּ نظر ثاقب – ראיה חודרת
* קַדִ'יפַה תַ'אקִבַּה قذيفة ثاقبة – פגז חודר שריון
* תַ'אקֶבֶּ אלְבַּצִירַה ثاقب البصيرة – חריף (אדם), פיקח
* הפועל אַתְ'קַבַּ أثقب בבניין הרביעי – הצית, הדליק
* הפועל תַתַ'קַּבַּ تثقّب בבניין החמישי וגם אִנְתַ'קַבַּ انثقب בשביעי – היה מנוקב, נוקַב
* תַ'קְבּ ثَقْب וברבים תֻ'קוּבּ ثقوب או אַתְ'קַאבּ أثقاب או אַתְ'קֻבּ أثقُب, או בנקבה תֻ'קְבַּה ثقبة ורבים תֻ'קַבּ ثُقَب – נֶקֶב, חור, קֶדַח; קדיחה
* תִ'קַאבּ ثِقاب וברבים תֻ'קֻבּ ثُقُب – גפרור
* מִתְ'קַבּ مِثْقب וברבים מַתַ'אקֶבּ مثاقب – מחורר ניירות
* מִתְ'קַאבּ مِثقاب וברבים מַתַ'אקִיבּ مثاقيب, או תַ'קַּאבַּה ثقّابة, במשקל בעלות המלאכה – מקדח, מקדחה
* תַ'קְבֶּ אלְבַּאבּ ثقب الباب – חור המנעול (הדלת)

כתב לנו קובי גוטהלף:
נתקלתי בפתגם יפה שאומר:
אֶלתֻּ'קוּבֶּ אלזְעִ'ירֶה תֻעְ'רִקֶ אלסַּפִינֶה الثّقوب الزّغيرة تغرق السّفينة.
החורים הקטנים מטביעים ספינה
הדברים הקטנים הם אלה שיכולים למוטט את הדבר הגדול (תשומת לב לדברים הקטנים).

מקור התמונה: NASA Hubble Space Telescope

זה היה הפוסט ה- 2,775 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט חור שחור הופיע לראשונה ב-ערביט.