ארכיון קרובי משפחה - ערביט https://arabit.me/category/קרובי-משפחה/ מילה ערבית ביום Wed, 23 Jul 2025 18:08:52 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.0.2 https://arabit.me/wp-content/uploads/2021/01/cropped-favicon-32x32.png ארכיון קרובי משפחה - ערביט https://arabit.me/category/קרובי-משפחה/ 32 32 נכד https://arabit.me/%d7%a0%d7%9b%d7%93/ https://arabit.me/%d7%a0%d7%9b%d7%93/#respond Wed, 23 Jul 2025 08:51:22 +0000 https://arabit.me/?p=12455 מרחבאשלום לכולם,מזל טוב לנו! אתמול נכנס לאתר שלנו המבקר מספר 200,000.מאתיים אלף איש ביקרו באתר האינטרנט של ערביט עד היום.=-=מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת רויטל בטאט.אז מילת היום היא –חַפִיד حَفِيد וברבים אַחְפַאד أحفاد או חֻפַדַאא' حفداء או חַפַדַה حفدة – נכד, צאצארויטל שלחה לי סרטון מחשבון אינסטגרם:samaher.salamaלסמאהר סעיד סלאמה יש 900,000 (!!!) […]

הפוסט נכד הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> נכד

מרחבא

שלום לכולם,

מזל טוב לנו! אתמול נכנס לאתר שלנו המבקר מספר 200,000.
מאתיים אלף איש ביקרו באתר האינטרנט של ערביט עד היום.

=-=

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת רויטל בטאט.

אז מילת היום היא –

חַפִיד حَفِيد וברבים אַחְפַאד أحفاد או חֻפַדַאא' حفداء או חַפַדַה حفدة – נכד, צאצא

רויטל שלחה לי סרטון מחשבון אינסטגרם:

samaher.salama

לסמאהר סעיד סלאמה יש 900,000 (!!!) עוקבים, והיא כותבת על עצמה:

سماهر سعيد سلامة
דמות ציבורית
لقب أوّل بالتربية والتعليم 📚
صفحتي لتعزيز مكانة المرأة العربية ♥️

תואר ראשון בחינוך
הדף שלי נועד לחיזוק מעמד האישה הערבייה

=-=-=

סמאהר סעיד, המוכרת בשם הבמה "תותי", היא אחותו של מיודענו פוזי סעיד ("פוזי מוזי") והיא שותפתו בתוכניות הטלוויזיה שלו.

הסרטון פורסם ב- 30.5.25.

ח'יתא, ח'יתא, ח'יתא, תעאלי מעי עלא יום פי חיאת אם עאמלה.
לאזם אנזל עלא אלסוק אשתרי אע'ראצ' ללע'דא.
טבח'ת אליום כוסא בלבן, והיכ נקית אלכוסאיאת, ח'צ'ר, ח'צ'ר, ח'צ'ר, ואכיד ג'בת אללבן מעזה.
טבען בינפעש ארוח עלא אלסוק מן דון מא אסלם ע כל בסס אלסוק הההההה
ע פכרה, אחנא בואדי אלנסנאס. ואדי אלנסנאס – דאר סידי אבראהים, כאן הון ביתה, כנא הון מניג'י כל יום ג'מעה, כל אלאחפאד, תח'ילי יעני. הון, וין אללמונה!
ח'ירו! אליום אנא ג'בת אלכוסאיאת! (אללה יסעדכ!)
אאח'ר מחטה ענד אללחאם עשאן נאח'ד לחמה מרתבה מתכתכה. יעטיה אלעאפיה.
רג'עת ע אלבית, ואסא ביבלש אלג'ד, וענדי סאעתין אחצ'ר אלאכל לאנה ולאדי טאלעין לאלי: למא מח'ורין ביערפוש חדא!
אה, ח'יתא, ח'יתא, ח'יתא, מנקור אלכוסא. בס תפרג'וש אלפידיו לחמאתי!
ע פכרה, אללי ביתאבעני ביערף אנה האי מן אכתר אלאכלאת אללי בחב אטבח'הא לולאדי. מסתוי, מש מסתוי, בדנא נד'וק!
אקול לכו שע'לה? אנה אנא ען ג'ד כת'יר בחב אנה היכ ולאדי ירוחוא ויכון אלע'דא ג'אהז.
והיכ טאר אלוקת מע חבאיב עמרי, ואסא בדי אח'דכו מעאי עלא לחט'ת אלנס

והיכ מנכון ח'לצנא כמאן נהאר נאג'ח, מנשכר אללה ומנחמדה, דאימן ואבדן, אלא אללקאא'!

خيتا، خيتا، خيتا، تعالي معي على يوم في حياة أمّ عاملة.
لازم أنزل على السّوق أشتري أغراض للغدا.
طبخة اليوم كوسا بلبن، وهيك نقّيت الكوسايات، خضر، خضر، خضر، وأكيد جبت اللّبن معزة.
طبعًا بينفعش أروح على السّوق من دون ما أسلّم ع كلّ بسس السّوق هههههه
ع فكرة، احنا بوادي النّسناس. وادي النّسناس – دار سيدي إبراهيم، كان هون بيته، كنّا هون منيجي كلّ يوم جمعة، كلّ الأحفاد، تخيّلي يعني. هون، وين اللّمونة!
خيرو! اليوم أنا جبت الكوسايات! (الله يسعدك!)
آخر محطّة عند اللّحّام عشان ناخد لحمة مرتّبة متكتكة. يعطيه العافية.
رجعت ع البيت، واسا بيبلّش الجدّ، وعندي ساعتين أحضّر الأكل لأنّه ولادي طالعين لالي: لمّا مخوّرين بيعرفوش حدا!
اه، خيتا، خيتا، خيتا، منقور الكوسا. بس تفرجوش الفيديو لحماتي!
ع فكرة، اللي بيتابعني بيعرف إنّه هاي من أكتر الأكلات اللي بحب أطبخها لولادي. مستوي، مش مستوي، بدّنا نذوق!
أقول لكو شغلة؟ إنّه أنا عن جدّ كثير بحبّ إنّه هيك ولادي يروّحوا ويكون الغدا جاهز.
وهيك طار الوقت مع حبايب عمري، واسا بدّي أخدكو معاي على لحظة النّسّ

وهيك منكون خلّصنا كمان نهار ناجح، منشكر الله ومنحمده، دايمًا وأبدًا، إلى اللّقاء!

אחותי, אחותי, אחותי, בואי אתי ליום בחייה של אם עובדת.
אני חייבת ללכת לשוק לקנות מצרכים לארוחת הצהריים.
תבשיל היום הוא קישואים בלבן (גבינה), ככה בחרתי את הקישואים, ירוק, ירוק, ירוק, וכמובן הבאתי גבינת עיזים.
כמובן אין טעם ללכת לשוק מבלי להגיד שלום לכל החתולים של השוק חחחחחח
אגב, אנו נמצאים בואדי נסנאס (שכונה בחיפה). בואדי נסנאס נמצא ביתו של סבי אבראהים, הבית שלו היה פה, היינו באים בכל יום שישי, כל הנכדים, תארי לעצמך. פה, איפה שעץ הלימון!
ח'ירו! היום אני הבאתי את הקישואים (ח'ירו עונה לה: תהיי בריאה!)
התחנה האחרונה היא אצל הקצב, כדי לקחת בשר טוב ומסודר. שיהיה בריא.
חזרתי הביתה, ועכשיו נהיה רציניים, יש לי שעתיים להכין את האוכל כי הילדים שלי יצאו דומים לי: כשהם רעבים מאוד הם לא מכירים אף אחד!
כן, אחותי, אחותי, אחותי, הקישואים "חפורים". אבל אל תראו את הסרטון לחמותי!
אגב, מי שעוקב אחריי יודע שזה אחד המאכלים שאני יותר אוהבת לבשל לילדים שלי. מוכן, לא מוכן, צריך לטעום!
אגיד לכם משהו? ברצינות, אני אוהבת מאוד שהילדים שלי חוזרים הביתה וארוחת הצהריים מוכנה.
וככה הזמן עף עם יקיריי, ועכשיו אני רוצה לקחת אתכם אתי ל…*
(קטע מהאירוע אותו מנחה סמאהר)
וכך סיימנו עוד יום מוצלח, נודה לאל ונשבחו, תמיד. להתראות!

* "רגע הנס"? מה? מה זה? הפכתי את הרשת ואת המילונים ולא הבנתי. אז השארתי שאלה בתגובות אצל סמאהר.
ענתה לי מגיבה בשם M:

لحظة النسكافيه بس منختصرها ب "نِس" Nescafé moment

מדובר ב"רגע/זמן הנסקפה", אבל אנו מקצרים את זה ל- נס (בדיוק כמו בעברית, רק שבחיים לא הייתי עולה על זה. שלו)

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1370985540885798

לשמחתי, הסרטון קיים גם בטיקטוק, שם משמעותית נוח יותר לעבוד איתו.

https://www.tiktok.com/@samaher…/video/7510179692868111634

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי ח.פ.ד עוסק בעיקר בנכדים:

* הפועל חַפַדַ حفد בבניין הראשון או אִחְתַפַדַ احتفد בשמיני – הזדרז; עזר ל-
* חַאפֶד حفد וברבים אַחְפַאד أحفاد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – נכד; משרת, עוזר; רוקם רקמה
* הפועל אַחְפַדַ أحفد בבניין הרביעי – מיהר; דרבן, זרז את-
* חַפַד حَفَد – רקמה

הקורא חד-העין (והאוזן) יאיר גולד מוצא (בצדק) קשר לשורש העברית ח.פ.ז.

תמונה: Camila Franco

זה היה הפוסט ה- 2,861 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט נכד הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%a0%d7%9b%d7%93/feed/ 0 סבתא https://arabit.me/%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90/ https://arabit.me/%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90/#respond Fri, 21 Mar 2025 11:36:44 +0000 https://arabit.me/?p=12006 מרחבא שלום לכולם, מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי. אז מילת היום היא – תֵיתַה تيتَة או תֵיתַא تيتَا – סבתא לשמיעה: כך ילדים פונים לסבתא שלהם, בעיקר במצרים, סוריה ולבנון. סבתא היא גם גַ'דַּה جدّة בספרותית וגם סִתּ ستّ במדוברת. זה לא סותר… עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק הלבנוני: […]

הפוסט סבתא הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> סבתא

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
תֵיתַה تيتَة או תֵיתַא تيتَا – סבתא
לשמיעה:

כך ילדים פונים לסבתא שלהם, בעיקר במצרים, סוריה ולבנון.
סבתא היא גם גַ'דַּה جدّة בספרותית וגם סִתּ ستّ במדוברת. זה לא סותר…
עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק הלבנוני:
Go Baladi
באינסטוש החברה הזו כותבת על עצמה:
Highly innovative, organically certified & ecologically sustainable Goat dairy
הסרטון פורסם ב- 9.2.25 וכותרתו:
منقوشة من القلب من ❤️💙 من إيد جدو كريكور وتيتا لور❤️💙 واكيد مع Go Baladi
מנקושה (סוג של מאפה) מכל הלב מהידיים של סבא כריכור (גרגור) וסבתא לור. ברור שעם גו בלדי
אלי 50 סנה מש נאזל עלא בירות ואלי 59 סנה באלמצלחה
אהלא וסהלא פיכו
קבל, מרתי אללי מעי 50 סנה
ג'בנה קשקואן מעזה מן Go Baladi
ביץ' וקורמא וג'בנה קשקואן Go Baladi
(תאע אלמחל)
الي ٥٠ سنة مش نازل على بيروت والي ٥٩ سنة بالمصلحة
أهلا وسهلا فيكو
قبل، مرتي اللي معي ٥٠ سنة
جبنة قشقوان معزة من Go Baladi
بيض وقورما وجبنة قشقوان Go Baladi
(تاع المحلّ)
אני כבר 50 שנה לא נוסע ל-/ לא ביקרתי בביירות, אני 59 שנים במקצוע
ברוכים הבאים
אשתי אתי 50 שנה
גבינת קשקבל עיזים תוצרת Go Baladi
ביצים, אוורמה וגבינת קשקבל תוצרת Go Baladi
(של המקום [משפט מנותק הקשר])
(ברקע שרה הזמרת הלבנונית פירוז)
אוורמה הוא מאכל הררי-חורפי לבנוני מסורתי, המורכב משפע בשר ושומנים. הוא מוגש לרוב עם ביצים מטוגנות או עם חומוס וטחינה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
מכיוון שלא הצלחתי למצוא הסבר למקור המילה במילונים השונים (שכן היא אינה ערבית, זה ברור), נזכרתי שאנו כבר בשנת 2025 ויש דבר שנקרא AI.
כששאלתי את Copilot את השאלה, הוא ענה לי:
الكلمة "تيتة" تعني "الجدة" في بعض اللهجات العربية، وخاصة في مصر. أصل هذه الكلمة يعود إلى اللغة القبطية، حيث كانت تُستخدم كلمة مشابهة تعني "أم". اللغة القبطية هي المرحلة الأخيرة من تطور اللغة المصرية القديمة والتي كانت تُستخدم كلغة يومية في مصر حتى العصور الوسطى.
لذا، فإن كلمة "تيتة" تعكس جزءًا من التراث اللغوي المصري القديم الذي استمر استخدامه حتى يومنا هذا.
פירוש המילה תיתה הוא סבתא במספר להגים ערביים, במיוחד במצרים. מקור המילה בשפה הקופטית, בה הייתה מילה דומה במשמעות אמא. השפה הקופטית היא השלב האחרון בהתפתחות השפה המצרית העתיקה, שהייתה בשימוש כשפת דיבור במצרים עד ימי הביניים.
לכן, המילה תיתה משקפת חלק מהמורשת הלשונית המצרית העתיקה, שנמצאת בשימוש עד ימינו אנו.
ואז פניתי ל- chatGPT, שענה לי:
كلمة "تيتة" في اللهجة العربية تعني الجدة (والدة الأم أو الأب)، وتستخدم في بعض البلدان العربية مثل مصر. أصل الكلمة يعود إلى اللهجات العامية العربية، ويُحتمل أن تكون مشتقة من كلمة "تاتا" أو "تتي"، وهي كلمات قريبة في النطق من "جدّة" في بعض اللهجات. هذه الكلمات غالبًا ما تكون موروثة من اللغات أو الثقافات القديمة، حيث كانت هناك محاولات للتمييز بين الأجيال باستخدام كلمات محببة أو دافئة.
وفي بعض الدراسات، يُعتقد أن كلمة "تيتة" قد تكون نشأت من لفظ قديم كان يُستخدم في لغات أخرى، وتم تكييفه باللهجات العربية.
من جهة أخرى، يُحتمل أن الكلمة قد تكون ناتجة عن تقليد الأطفال في نطق كلمات جديدة بطريقة بسيطة وسهلة، ثم أصبحت متداولة في المجتمعات العربية المختلفة.
פירוש המילה תיתה בלהגים הערביים הוא סבתא (אם האם או האב), והיא נמצאת בשימוש במספר ארצות ערב, כגון מצרים. מקור המילה בלהגים של הערבית המדוברת, ומשערים שהיא נגזרה מהמילה תאתא או תתי, שהן מילים דומות בהגייה למילה סבתא במספר להגים. ברוב המקרים המילים האלו לקוחות מהשפות או התרבויות העתיקות, שכן היו ניסיונות לעשות אבחנה (להבדיל) בין הדורות בשימוש בכינויי חיבה.
לפי מספר מחקרים, סבורים שהמילה תיתה התפתחה מהגייה קדומה שהייתה בשימוש בשפות אחרות, והיא נקלטה בלהגים הערביים.
מצד שני, משערים שהמילה נוצרה כתוצאה מחיקוי של ילדים כשהם הגו מילים חדשות בדרך פשוטה וקלה, ואז היא הפכה נפוצה בחברות הערביות השונות.
(התרגומים שלי. שָלֵו)
אז מי צודק? ואולי ההסבר שונה לגמרי?
כפי שלמדתי בשנתיים האחרונות משימוש ב- AI, למרות שאלו כלים נפלאים ונהדרים, עדיין צריך לנקוט מולם את גישת "כבדהו וחשדהו".
צילום: Ekaterina Shakharova
זה היה הפוסט ה- 2,735 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט סבתא הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90/feed/ 0 צאצא https://arabit.me/%d7%a6%d7%90%d7%a6%d7%90/ https://arabit.me/%d7%a6%d7%90%d7%a6%d7%90/#respond Sat, 27 Jul 2024 21:17:08 +0000 https://arabit.me/?p=11136 מרחבא שלום לכולם, מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof. אז מילת היום היא – נַגְ'ל نَجْل וברבים אַנְגַ'אל أنجال – צאצא, בן (לרוב של אישיות רמת מעלה) שימו לב: זו מילה קלאסית עתיקה, והיא מופיעה תמיד בצורת זכר. כדי לדבר על בנות שהן הצאצאיות, יגידו כַּרִימַה וברבים כרימאת (ותודה לקורא שמוליק […]

הפוסט צאצא הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> צאצא

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
נַגְ'ל نَجْل וברבים אַנְגַ'אל أنجال – צאצא, בן (לרוב של אישיות רמת מעלה)
שימו לב: זו מילה קלאסית עתיקה, והיא מופיעה תמיד בצורת זכר. כדי לדבר על בנות שהן הצאצאיות, יגידו כַּרִימַה וברבים כרימאת (ותודה לקורא שמוליק חן על ההבהרה)
מרק שלח לי סרטון מערוץ אלג'זירה.
הסרטון פורסם ב- 9.6.24, וכותרתו:
شبكات | عمرو دياب يصفع أحد المعجبين بحفل زفاف.. ما السبب؟
שבכאת (רשתות) | (הזמר) עַמְר דיאב סטר לאחד ממעריציו בחתונה. מה הסיבה?
דיאב, המצרי, הוא אחד הזמרים המפורסמים ביותר בעולם הערבי.
فرصة التقاط صورة مع نجم مشهور قد تأتي مرّة في العمر ولا تتكرّر. فإلى أيّ مدى يمكن للشّخص أن يزاحم أن ينتظر من أجل الظفر بتلك الصورة التاريخيّة؟
احيا عمرو دياب حفل زفاف نجل أحد رجال الأعمال الكبار في مصر وحضره عدد من نجوم ومشاهير الفن في البلاد.
حاول أحد الحاضرين التقاط صورة سيلفي مع الهضبة لكن الهضبة كان ردّة فعله غاضبة جدًّا، عنيفة.
النّجم صفع أحد المعجبين والشّخص الذي تلقّى الصفعة اسمه سعد أسامة، قال: أنا حزين جدا أنا واحد معجب كنت عاوز أتصوّر معاه مش أكثر من كده. الحركة اللي حصلت منه مش لطيفة خالص، وأنا رايح أشتكيه في النقابة الأول وأشوف أي إجراء رسمي عشان أعوض حقي في اللي حصل.
لكن لماذا غضب عمرو دياب من هذا المعجب؟ بالتأكيد هو لا يصفع كل من يريد أن يتصوّر معه.
لنرى الفيديو من زاوية أخرى ودقّقوا فيه:
هل لاحظتم كيف أمسك المعجب بعمرو دياب من خاصرته وشد الجاكيت؟
لكن حتّى لو كان المعجب مخطئًا هل يستحقّ الصفعة على وجهه من هذا النجم؟
طارق الشناوي يقول لك على فيسبوك طبعا: لا شيء يبرر الصفعة مع افتراض حتى إن كان هناك تجاوز لفظي أو حركي أصاب عمرو من أحد معجبيه، الاعتذار أوّلا وتوضيح الملابسات
ثانيا. هل يدرك عمرو كم خسر ويخسر بسبب هذا الفعل ويخسر أكثر لو استمر بالصمت الرهيب.
أحمد كوتي يقول لك: قبل ما تحاسبني على رد الفعل حاسب الناس على الفعل، ما تجيش تشدني من لبسي ودراعي وتيجي تقول لي انت ردّة فعلك وحش. احترم نفسك الأول وبعدين تطلب من الناس تحترمك.
محمود عيد يقول لك: هو الموقف رخم الصراحة من الاثنين، عمرو دياب متكبر بطبعه وزهق علشان الواد عمال يشدّه كل شوية من البدلة فعمل الموقف ده، والواد نفسه أرخم علشان هو من الأوّل رفض فكان يبعد مش لازم يكمل رخامة.
الرخامة هي الغلاظ بالمصري.
محمد دسوقي: الناس اللي هي بتجيب الإهانة لنفسها.. ايه اللي يخلي إنسان محترم يجري ورا مطرب ولا لاعب كورة أو ممثل فاشل علشان يتصور معاه؟
والد الشاب صرح لوسائل إعلام مصرية قال: ابني لم يصدر منه أي غلط. كان كل همه بأن يتصوّر مع الفنان عمرو دياب. أنا مش هسيب حق ابني وهحرر محضر ضد الفنان عمرو دياب.
عمرو دياب لم يعلق رسميا حتى الان على ما جرى، لكن متابعيه على منصات التواصل لاحظوا تغيرًا وهو أنّه قام بإغلاق مساحة التعليقات على حساباته في فيسبوك وفي انستغرام.
הזדמנות להצטלם עם כוכב מפורסם עשויה לקרות פעם אחת בחיים ולא לחזור. אז עד כמה אדם יכול להתאפק כדי לזכות בתמונה ההיסטורית הזו?
עמר דיאב השתתף בטקס החתונה של בנו של אחד מאנשי העסקים הבכירים במצרים, בו השתתפו גם מספר כוכבים ואומנים מפורסמים במצרים.
אחד הנוכחים ניסה לצלם תמונת סלפי עם ה"גבעה" (כינויו של דיאב. או "רמה", רמה כמו רמת הגולן), אך ה"גבעה" הגיב בזעם גדול ובתוקפנות.
הכוכב סטר לאחד המעריצים. האדם שחטף את הסטירה, ששמו סעד אסאמה, אמר: אני עצוב מאוד, אני מעריץ שרצה להצטלם אתו ולא יותר. התנועה שהוא עשה הייתה ממש לא נעימה, ואני מתכוון קודם כל להתלונן עליו באגודה וגם לשקול לקיים הליך רשמי כדי לקבל פיצוי על מה שקרה.
אך מדוע זעם עמר דיאב על המעריץ הזה? הרי ברור שהוא אינו סוטר לכל מי שרוצה להצטלם אתו.
הבה נצפה בסרטון מזווית אחרת, והתעמקו בו:
האם שמתם לב שהמעריץ תפס את עמר דיאב במותניים ואחז בז'קט?
אך גם אילו המעריץ טעה, האם הדבר מצדיק סטירה על פניו מצדו של הכוכב הזה?
טארק אלשנאוי הגיב בפייסבוק: שום דבר אינו מצדיק את הסטירה, גם אם נניח שהייתה שם אמירה או תנועה לא במקום, שפגעו בעמר מצד אחד המעריצים שלו. קודם כל הוא היה צריך להתנצל ואז ולהבהיר את הנסיבות. האם עמר מבין כמה הוא הפסיד ויפסיד בשל הפעולה הזו, והוא ימשיך להפסיד אם ימשיך לשתוק.
אחמד כותי אמר: לפי שאתה מתחשבן איתי על התגובה, תתחשבן עם האנשים על הפעולה. אל תבוא ותחזיק לי בבגד ובזרוע שלי, ואז תגיד לי שהתגובה שלי פראית. כבד קודם כל את עצמך ואז תבקש מהאנשים לכבד אותך.
מחמוד עיד אמר: התקרית הוציאה גסות רוח מהשניים. עמר דיאב מתנשא מטבעו, ונמאס לו, שכן הבחור משך אותו כמה פעמים מהחליפה והביא למצב הזה, והבחור עצמו היה גס רוח כי הוא (דיאב) מההתחלה סרב והתרחק. הוא לא היה צריך להגיב בגסות רוח.
בערבית מצרית רח'אמה פירושה גסות רוח.
מחמד דסוקי: האנשים הם אלה שמשפילים את עצמם. מה גורם לאדם מכובד לרדוף אחרי זמר או שחקן כדורגל או שחקן (קולנוע) כושל רק כדי להצטלם אתו?
אביו של הבחור הצהיר לאמצעי תקשורת מצריים: בני לא עשה שום טעות. הוא רק רצה להצטלם עם האומן עמר דיאב. אני לא אתעלם מזכותו של בני ואגיש תלונה נגד האומן עמר דיאב.
עמר דיאב לא הגיב רשמית עד כה על מה שקרה, אך עוקביו ברשתות החברתיות הבחינו בשינוי, שכן הוא סגר את האפשרות להגיב בחשבונות שלו בפייסבוק ובאינסטגרם.
(התרגום שלי, ותודה לערוץ אלג'זירה [או שמא ליוטיוב?] שמוסיף לסרטונים שלו תמלול אוטומטי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי נ.ג'.ל עוסק בצאצאים ובמַגָּלים. הרי גם השורש של מַגָּל בעברית הוא נ.ג.ל.
* הפועל נַגַ'לַ نَجَلَ בבניין הראשון – הוליד; חרש; קצר במגל
* הפועל נַגִ'לַ نَجِلَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היו לו עיניים גדולות ויפות
* הפועל תַנַאגַ'לוּא تناجلوا בבניין השישי – התקוטטו; הולידו ילדים
* הפועל אִנְתַגַ'לַ انتجل בבניין השמיני – ניקז מים מאדמתו
* אַנְגַ'לַ أنجل במשקל בעלי המום – מי שעיניו גדולות ויפות (וברור שבפועל אין פה מום. המילה אינה שימושית בצורת הזכר)
* נַגְ'לַאא' نجلاء, בנקבה – עין גדולה ויפה; מי שעיניה גדולות ויפות; שם פרטי של אישה
* אִנְגִ'יל إنجيل וברבים אַנַאגִ'יל أناجيل – אוונגליון; הברית החדשה
* מִנְגַ'ל مِنْجَل או מִנְגַ'לַה וברבים מַנַאגֶ'ל مناجل – מגל, חרמש; מלחציים
* רַגֻ'ל מִנְגַ'ל رجل منجل – גבר שהוליד הרבה ילדים, וולדן
* אַלְמִטְרַקַה וַאלְמִנְגַ'ל المطرقة والمنجل – הפטיש והמגל (סמלה של ברית המועצות)
* דַחַ'ל עַלֵיה בִּאלְחַנְגַל וּאלְמַנְגַל دخل عليه بالحنجل والمنجل – השיג את מטרתו בעורמה ובפיקחות (מיל': "בא לו מענטז", עד כמה שאפשר לתרגם זאת מילולית. זו אמירה מצרית)
המנגל פה אינו קשור ל"על האש":
ראשית, מנְגַ'ל הוא מגל, אבל לא כאן;
שנית, מנגל של "על האש" נכתב בערבית מנקל منقل והוא מייצג את דרך ההגייה הבדואית של האות קאף ق, ולא את דרך ההגייה המצרית של האות ג'ים, למרות שבפועל מתקבל אותו צליל;
שלישית, המילה מופיעה פה, לדעתי, רק לשם הדגשה וחריזה.
צילום: Bernd Dittrich
זה היה הפוסט ה- 2,502 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט צאצא הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%a6%d7%90%d7%a6%d7%90/feed/ 0 אלגנטי https://arabit.me/%d7%90%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99/ https://arabit.me/%d7%90%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99/#respond Fri, 09 Jun 2023 11:20:50 +0000 https://arabit.me/?p=9584 מרחבא שלום לכולם, מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Ovadia Mizrahi. אז מילת היום היא – אַנִיק أَنِيق או אַנִק أَنِق – אלגנטי, הדור, נאה לשמיעה: https://on.soundcloud.com/7evsh עובדיה שלח לי את הכתבה הבאה: رحمة رياض تتألق بفستان أنيق باللون الاصفر موقع بانيت وصحيفة بانوراما 04-05-2023 רחמה ריאצ' (ריאד) זוהרת בשמלה אלגנטית בצבע צהוב […]

הפוסט אלגנטי הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> אלגנטי

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
אַנִיק أَنِيق או אַנִק أَنِق – אלגנטי, הדור, נאה
עובדיה שלח לי את הכתבה הבאה:
رحمة رياض تتألق بفستان أنيق باللون الاصفر
موقع بانيت وصحيفة بانوراما
04-05-2023
רחמה ריאצ' (ריאד) זוהרת בשמלה אלגנטית בצבע צהוב
אתר פאנט ועיתון פנורמה
أطلت الفنانة العراقية رحمة رياض على الجمهور، مؤخراً، بإطلالة جديدة، اختارت من خلالها الظهور بإطلالة راقية وبدت بغاية الأناقة. وبدت رحمة غاية في الجمال وارتدت فستانا باللون الأصفر لامعاً وبراقاً تميز بقصته الفريدة، واعتمدت تسريحة شعر متميزة تناسقت مع إطلالتها، أما من الناحية الجمالية، فاختارت رحمة مكياجا ناعما أظهر جمال ملامحها. وفي الفيديو ذاته ظهرت رحمة في أحد المشاهد بالفستان الأصفر، الذي بدت فيه بإطلالة ساحرة.
وفي رصد للتعليقات، عبر الكثير من جمهور رحمة رياض عن حبهم لها، وإعجابهم بإطلالاتها التي دائما ما تبهرهم بها وتفاعل المتابعون بشكل كبير مع إطلالتها، وترك الجمهور الكثير من عبارات الحب لها، منها "قمر كده مش عادي"، "رحمه ارحمينا ما هذا الجمال"، "عمريي الجمال هوايهه احبج اكثر فنانة محبوبة".
האומנית העיראקית רחמה ריאצ' הופיעה לאחרונה בפני הציבור עם הופעה חיצונית חדשה. היא בחרה להופיע במראה יוקרתי ובשיא האלגנטיות. רחמה הפגינה יופי מושלם עם שמלה צהובה בוהקת ונוצצת, מיוחדת בגזרתה, וכן עם תסרוקת ייחודית תואמת להופעה. היא בחרה איפור עדין, שהבליט את יופיים של תווי פניה. רחמה הופיעה באחת הסצנות בסרטון עם השמלה הצהובה המכשפת.
רוב ציבור עוקביה של רחמה הביע בתגובות את אהבתו אליה ואת תדהמתו מהמראה שלה, שהם תמיד מוקסמים ממנו. העוקבים הגיבו רבות למראה שלה וכתבו לה גילויי אהבה, למשל: "היא ירח לא נורמלי", "רחמה, רחמי עלינו, מה זה היופי הזה", "… היופי … היא האומנית הכי אהובה".
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי א.נ.ק עוסק בדברים אלגנטיים:
* הפועל אַנִקַ أَنِقَ בבניין הראשון – היה הדור, אלגנטי, מסודר ומצוחצח; היה שמח; העריץ; אהב
* אַנַאקַה أناقة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הידור, אלגנטיות, טוב-טעם
* הפועל אַנַּקַ أنّق בבניין השני וגם אַאנַקַ آنق ברביעי – הפך את- לאלגנטי
* הפועל תַאַנַּקַ تأنّق בבניין החמישי – התהדר; מצא חן בעיני-
* תַאַנֻּק تأنُّق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התגנדרות
* מֻפְרִט פִי אלתַּאַנֻּק مفرط في التّأنّق – גנדרן (מיל': מגזים בהתגנדרות)
* אַנוּק أنوق – רָחָם (העוף. זהו אחד משמותיו)
* אַנַק أنق – שמחה, ששון; יופי, הידור
זה היה הפוסט ה- 2,092 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט אלגנטי הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%90%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99/feed/ 0 משפחה https://arabit.me/%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94-2/ https://arabit.me/%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94-2/#respond Wed, 22 Mar 2023 08:41:49 +0000 https://arabit.me/?p=8137 מרחבא שלום לכולם, מילת היום מופיעה כי הופיעה בווידוי שנתקלתי בו. אז מילת היום היא – אַהֶל أَهْل וברבים אַהַאלִי أهالي – משפחה, בני המשפחה, קרובים, הורים; רעייה; אנשי ה-, תושבי ה- לשמיעה: https://on.soundcloud.com/HRrk8 הווידוי פורסם ב- 27.1.23 בדף פייסבוק הפופולארי إعترافات عرب 48 (וידויים של ערביי ישראל). 3511 السلام عليكم… اليوم بالنسبة إلي يوم […]

הפוסט משפחה הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> משפחה

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי הופיעה בווידוי שנתקלתי בו.
אז מילת היום היא –
אַהֶל أَهْل וברבים אַהַאלִי أهالي – משפחה, בני המשפחה, קרובים, הורים; רעייה; אנשי ה-, תושבי ה-
הווידוי פורסם ב- 27.1.23 בדף פייסבוק הפופולארי إعترافات عرب 48 (וידויים של ערביי ישראל).
3511
السلام عليكم… اليوم بالنسبة إلي يوم صعب كثيير علي تعبانة كثيير.. ولا قادري أوكل ولا أنام ولا أعمل أي إشي… اليوم خطبة الإنسان اللي حبيتو وطلبني أكثر من مرة … وأهلي رفضوا لأنو بدهمش أتغرب هو زعل مني طبعا.. قلبي بوجعني.. بفوت وأشوف الكل بباركلو بحس حالي مش قادري أتنفس. ???? إللي جرب بس بحس فيي..
שלום עליכם.
היום הוא יום קשה מאוד עבורי, אני עייפה מאוד ולא יכולה לאכול, לישון או לעשות משהו.
היום מתארס האדם שאהבתי, שביקש את ידי יותר מפעם אחת, אך הוריי סירבו מכיוון שהם לא רצו שאעזוב את הארץ. הוא כעס עליו כמובן. הלב שלי כואב. אני נכנסת ורואה איך כולם מברכים אותו, אני מרגישה שאני לא יכולה לנשום. רק מי שהתנסה בכך יכול להרגיש כמוני.
תגובתה של Yasmin Najar:
انتي مش قادره تتنفسي وهو عم بتنفس عادي واسا رح يرقص ويضحك
بتعرفي ليش؟
لانك لازم تقتنعي انها الحياه بدها تكمل سواء رضينا او لا وتأكدي انه ربنا بختار الخير إلنا
يمكن لو خطبتوا .. ما تتفقوا وتتركوا او ممكن تطلقوا
او يمكن تعيشي مش مبسوطه معو
قومي توضي وصلي واستدعي لربنا يعوضك خير
وتأكدي انه اهلك ما رفضوه فقط لسبب المسافه
ما في اهل ما بحبوا يشوفوا بنتهن مبسوطة بس هني متأكدين انه هاد مش الشخص المناسب الك وبشي مرحله رح تعرفي انه اهلك كان معهن حق
את לא יכולה לנשום, אך הוא נושם כרגיל, ותכף הוא ירקוד ויצחק.
יודעת למה?
כי את צריכה לשכנע עצמך שהחיים ממשיכים בין אם נרצה ובין אם לא, והיי בטוחה שאלוהים בוחר עבורנו את הטוב.
יכול להיות שאילו הייתם מתארסים לא הייתם מסתדרים, ואז הייתם נפרדים ואפילו מתגרשים
ואולי היית חיה אתו כשאינך מרוצה.
קומי, היטהרי והתפללי, בקשי מאלוהינו שיפצה אותך בטוב.
דעי לך שהורייך לא סירבו לבקשתו רק בגלל המרחק;
אין הורים שאינם אוהבים לראות את הבת שלהם מאושרת, אבל הם בטוחים שהוא אינו האדם המתאים עבורך, ובשלב כלשהו את תדעי שהורייך צדקו.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מוטי דוד, שכתב לנו:
"אני שומע חבר'ה ערבים שאומרים
مش مستاهلة מש מסתאהלה
הם מסבירים כי פירוש הביטוי הוא "עזוב אותך, זה לא שווה את העצבים".
ישנה במקביל האמירה:
בתסתאהל אכתר מן היכ- מגיע לך יותר מזה
מה המקור של בתסתאהל? האם יש קשר בין הביטויים האם יש קשר לשורש סהל מישור?
תודה מראש"
אז מילת היום היא –
אִסְתַאְהַל إسْتَأْهَل – היה ראוי ל-

אַהְלַן أَهْلًا – ברוך הבא, שלום!
השורש הערבי א.ה.ל עוסק בעיקר במשפחה, ואם נחזור אחורה אלפי שנים, איפה היו חיות משפחות? באוהלים. והנה השורש הזה בעברית…
* הפועל הספרותי אַהַלַ أهل בבניין הראשון – התחתן; התאכלס (מקום)
* מַאְהוּל مأهول, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מאוכלס, מיושב
* הפועל אַהַּל أهّل בבניין השני – השיא (את בנו); קיבל בשמחה אורחים, אמר (להם) אהלן וסהלן; הכשיר
* תַאְהִיל تأهيل, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכשרה; שיקום
* מֻאַהַּל مؤهّل, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מוכשר, מוכן, מותאם, ראוי, כשיר, מתאים לתפקיד
* מֻאַהִּלַאת مؤهِّلات, צורת הבינוני הפועל ברבות – כישורים, כשרונות
* הפועל תַאַהַּל تأهّل בבניין החמישי – התחתן (פחות בשימוש)
* מֻתַאַהֶּל متأهّل, בצורת הבינוני הפועל – נשוי; מי שקיבל הכשרה למשהו
* הפועל אִסְתַאְהַל استأهل בספרותית, אִסְתַאהַל استاهل במדוברת, בבניין העשירי – היה ראוי/זכאי ל-. נטיותיו של הבניין הזה יופיעו פה עוד בהמשך
* אַהֶל أهل וברבים אַהַאלִי أهالي (במיוחד בשבילך, הקורא יהודה כץ: أهالٍ), המילה שמילת הברכה "אהלן" מבוססת עליה, שהיא שם הפעולה של הבניין הראשון – משפחה, בני המשפחה, קרובים, הורים; אנשי ה-, תושבי ה-
* אַהְלֶ אלְחֵ'יר أهل الخير – אנשי הטוב (צירוף המופיע בברכות ובאמירות חיוביות רבות), עושי חסדים, נדבנים; נכבדי הכפר או הקהילה
* אַהְלֶ אלדִּ'מַּה أهل الذِّمَّة – בני החסות היהודים והנוצרים שחיו תחת שלטון מוסלמי
* אַהְלִיּ أهليّ, צורת שם התואר – אזרחי, לאומי; מקומי; פרטי, ביתי
* חַרְבּ אַהְלִיַּה حرب أهليّة – מלחמת אזרחים
* אַלנַּאדִי אֶלְאַהְלִיֹּ לִלרִּיַאצַ'ה אֶלְבַּדַנִיַּה النّادي الأهليّ للرّياضة البدنيّة‎‎ – מועדון הספורט הלאומי, שמו המלא של מועדון אלאהלי המצרי, שהוא בעצם קבוצת כדורגל מהעיר קהיר
* אַהְלִיַּה أهليّة, כשם עצם – כשירות, התאמה
* אִללִּי עַנְד אַהְלֹה עַלַא מַהְלֹה اللّي عند أهله على مهله – לא צריך למהר לשום מקום (מיל': מי שנמצא עם משפחתו – שלא ימהר)
* הַלַא! هلا, או: יַא הַלַא! يا هلا – דרך מקוצרת, במדוברת, לאמירת אהלן
* אִנְתֶ כַּרִים וּאִחְנַא בְּנִסְתַאְהַל انت كريم واحنا بنستاهل – אתה נדיב ולנו מגיע. משפט שאומרים בצחוק למי שמביא/נותן משהו, או כשרוצים שהוא יקנה לנו משהו על חשבונו
* בְּתִסְתַאְהַל! بتستاهل! – מגיע לך! (במובן שלילי או חיובי)
מוסיף הקורא יובל ברגר:
אַהְלֶ אלסַּמַאח מְלַאח أهل السّماح ملاح – אנשי הסליחה טובים.
עדיף לסלוח מלנטור טינה

והקורא יאיר גולד:
אפשר להזכיר גם את הברכה (נכון יותר התשובה לברכה): ואנת מן אהלה وانت من اهله (ואתה מאנשיו, של הטוב) הנאמרת בתשובה לברכת: תצבח עלא ח'יר تصبح على خير (לילה טוב. מיל': תקום בבוקר בטוב)

גם בתנ"ך יש אזכור לאוהל במובן של משפחה או אנשי השבט: וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּֽי־שָׁל֣וֹם אׇהֳלֶ֑ךָ וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ֗ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא (איוב ה', כד)

=-=-=-=-=
המילה אהלן מופיעה בעיקר בצירוף אהלן וּסַהְלַן.
הסיבה לכך שהמילים אהלן וסהלן מסתיימות עם נון בסופן מצריכה הסבר קצר על יחסוֹת בערבית, והיום קצרה היריעה.
מה מקור הביטוי הנפוץ – והעתיק – הזה?
ראשית, צריך להבין שהערבית נולדה והתפתחה בחצי האי ערב, לפני אלפי שנים, בתרבות של שבטים בדואים נודדים. במציאות בה הם חיו, כללי המשחק היו שונים מהעולם המערבי של ימינו.
הדרך המקובלת להבין את הביטוי היא המשפט הספרותי הגרנדיוזי הבא:
صَادَفْتَ / حَلَلْتَ أَهْلاً لاَ غُرَبَاءَ وَوَطِئْتَ سَهْلاً لاَ وَعْراً
צַאדַפְתַ / חַלַלְתַ אַהְלַן, לַא עֻ'רַבַּאאַ', וַוַטִאְתַ סַהְלַן, לַא וַעְרַן
הזדמנתָ אל- / חנית בקרב משפחה, לא זרים, ודרכת על מישור, לא דרך חתחתים
ככה זה כשנודדים במדבר, בחום, ללא מים, עולים על דיונות ולא נחים לרגע, ואז מגיעים למאהל בדואי.
אגב, לפני שנים רבות אני למדתי הסבר אחר למקור הביטוי, שכנראה אינו הנכון:
أَتَيْتَ/جِئْتَ أَهْلاً وَسَهْلاً وَمَرْحَبًا
אַתַיְתַ/גִ'אְתַ אַהְלַן וַסַהְלַן וַמַרְחַבַּן
הגעת למשפחה, מישור ומרחב.
מרחבן היא המילה היחידה מבין השלוש, שאיבדה עם הזמן את הגיית הנון ונשארה מַרְחַבַּא, המילה איתה פותח פה כל פוסט שלנו…
קיימות גם הגרסאות:
ג'את אהלן ואתית סהלן جِئْتَ أَهْلًا وَأَتَيْتَ سَهْلًا
נַזַלְתַ אַהְלַן וַקַדִמְתַ סַהְלַן וַחית מַרְחַבַּן نزلت أهلًا وقدمت سهلًا وحيت مرحبا
אגב, במדוברת קיימת התשובה אַהְלֵין أهلين, כלומר "פעמיים אהלן", כאשר מבחינה דקדוקית ספרותית יש פה מה ש"הגשש החיוור" קראו לו "יציר לשוני וולגארי"…
דבר נוסף:
המילה אהלן חדרה גם לעברית, כידוע, ומשמשת בתור "שלום!" כללי שכזה.
אז זהו, שלא; בערבית יגיד אותה בעיקרון המארח, מקבל הפנים, ולא סתם כל עובר אורח בשכונה או בכפר, שהוא בחזקת זר-אורח.
ורגע, לפני שניפרד:
מוטי שאל מה פירוש מֻש מֻסְתַאהְלֶה. אז התרגום פשוט: לא ראוי. כלומר העניין אינו ראוי, אינו מצדיק (להתעצבן ממנו, או בכל הקשר אחר).
מדובר כאן, כפי שציינתי פה קודם לכן, בפועל בבניין העשירי. הסמך המופיעה בו היא חלק מתצורת בניין הפועל ולא אות שורש, ולכן אין קשר ל- סהל, מישור, שכן השורש שלנו היום הוא א.ה.ל.
צילום: Tobin Rogers
זה היה הפוסט ה- 2,013 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט משפחה הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94-2/feed/ 0 יש לך מזל https://arabit.me/%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%96%d7%9c/ https://arabit.me/%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%96%d7%9c/#respond Mon, 27 Feb 2023 11:58:33 +0000 https://arabit.me/?p=6928 מרחבא שלום לכולם, מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו: "במסגרת צפייה בדרמות טורקיות וכחוקרת תרבות נתקלתי במשהו נחמד. ראשית – אני מכירה את הסיטואציה בה אדם נכנס לבית בו מתקיימת ארוחה ואז הסועדים אומרים: אם הגעת עכשיו סימן שחמותך אוהבת אותך. הביטוי על החמות נלמד אצלי ממשפחתו הבולגרית של בעלי המנוח […]

הפוסט יש לך מזל הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> יש לך מזל

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
"במסגרת צפייה בדרמות טורקיות וכחוקרת תרבות נתקלתי במשהו נחמד.
ראשית – אני מכירה את הסיטואציה בה אדם נכנס לבית בו מתקיימת ארוחה ואז הסועדים אומרים: אם הגעת עכשיו סימן שחמותך אוהבת אותך.
הביטוי על החמות נלמד אצלי ממשפחתו הבולגרית של בעלי המנוח יוסי ז"ל. הבולגרים הושפעו גם הם מהטורקים".
אז מילת היום היא –
חַמַאתַכּ בִּתְחִבַּכּ حَمَاتَك بِتْحِبَّك – יש לך מזל! משחק לך המזל, "הולך לך קלף", זכית במשהו בלי להתאמץ
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/V91HF
מיל': חמותך אוהבת אותך. נאמר לרוב על מישהו שנקלע לסעודה וזוכה להשתתף בה, או כשמדברים על מעשהו והוא בדיוק מופיע
חַם حم וברבים אַחְמַאא' أحماء – חָם (אבי הבעל), חותן (אבי האישה)
בנקבה:
חַמַאה حماة וברבים חַמַוַאת حموات – חמות, חותנת
שתי המילים האלה נגזרו מהשורש ח.מ.ו (בגזרת ל"ו).
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
חִמְיַה حِمْيَة וברבים חִמְיַאת حِمْيَات – דיאטה
לשמיעה:

שמו המלא של המונח: חִמְיַה עִ'דַ'אאִיַּה حمية غذائيّة (דיאטה תזונתית)
זו המילה הערבית לדיאטה.
מילה נפוצה הרבה יותר, מצרפתית: רֵגִ'ים رجيم Régime (משטר תזונה).
וגם:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Elad Port, שכתב לנו:
"כעורך דין הייתי שמח אם הייתם מקדישים כמה פוסטים למילים מעולם המשפט- חוק, צדק, עורך דין, בית משפט וכיוצ"ב".
אז מילת היום היא –
מֻחַאמִי مُحَامِي וברבים מֻחַאמִין مُحَامِين – עורך דין
לשמיעה:

בספרותית כשהמילה אינה מיודעת: מֻחַאמִן مُحَامٍ
השורש הערבי ח.מ.י (גזרת ל"י) עוסק בהגנה ובחום:
* הפועל חַמַא حَمَى בבניין הראשון – הגן על-, שמר את-
* הפועל חַמִיַ حَمِيَ בבניין הראשון, במדוברת חִמִי, במשקל אחר – התחמם
* אַללָּה/רַבֶּנַא יִחְמִיכּ الله / ربّنا يحميك – שאללה ישמור/יגן עליך
* חַאמִי حامي (חַאמִן حامٍ, לא מיודע בספרותית) וברבים חֻמַאה حماة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שומר, מגן; חם; חזק; חריף
* חֻמַאתֶ אלְוַטַן حماة الوطن – מגיני המולדת (כינוי מליצי לכוחות הביטחון בארצות ערב)
* הוסיף הקורא חיים גיא: בעזה קיים כוח של חמאס ששמו حماة الثّغور (חֻמַאתֶ אלתֻּ'ע'וּר), בעברית: מגיני הסְּפר
* חִמַאיֶה حماية, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שמירה, הגנה; שימור
* חִמַאיֶתֶ אלְבִּיאַה حماية البيئة – הגנה/שמירה על הסביבה
* חִמַאאִ'יּ حمائيّ – הגנתי, של שמירה
* מַחְמִיּ محميّ, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מוגן, נמצאת בחסותו של מישהו
* מַחְמִיֶּה محميّة, בצורת הנקבה, כאן במעמד שם עצם – ארץ חסות; שמורת (טבע)
* הפועל חַמַּא حمّى בבניין השני – חימם; הסעיר; עשה אמבטיה/מקלחת ל-
* הפועל חַאמַא حامى בבניין השלישי, שאינו בשימוש בנטייה – הגן על-
* מֻחַאמַאה محاماة, שם הפעולה של הבניין – עריכת דין; מלאכתו של עורך הדין; סנגוריה; הגנה, חסות
* מֻחַאמי مُحَامِي, היא מילת היום, היא צורת הבינוני הפועל של הבניין
* הפועל הספרותי אִחְתַמַא احتمى בבניין השמיני – נשמר מ-, התגונן מפני-
* חֻמַּא حمّى – קדחת
* חַמְיַאן حميان, במדוברת – "מיוחם", "חרמן"
* חַאמִיהַא חַרַאמִיהַא حاميها حراميها – לתת לחתול לשמור על השמנת (מיל': השומר שלה הוא הגנב שלה)
* אֻצְ'רֹבֶּ אלְחַדִיד וּהֻוֶּ סַחֶ'ן/חַאמִי أضرب الحديد وهوّ سخن / حامي – הכה בברזל בעודו חם
מֻחאמִי אֶלדִּפַאע مُحَامِي الدّفاع הוא סנגור (מיל': עורך הדין של ההגנה). אז איך נגיד קטגור? מחאמי אֶלְהֻג'וּם (עורך הדין של ההתקפה)?
ממש לא.
נעבור למילה אחרת, משורש אחר, בבניין אחר: מֻדַּעִי مُدَّعِي (מֻדַּעִן مُدَّعٍ) – תובע, קטגור
שני דברים נוספים לפני שניפרד:
מה הקשר בין הגנה לחום?
אין קשר. ישנם לא מעט שורשים בשפות השמיות, שהם מרובי משמעות.
ואפשר לראות שכדי להביע את שתי המשמעויות הנפרדות, הערבית משתמשת בבניין-פועַל נתון, הבניין הראשון, בשני משקלים שונים זה מזה.
שנית, השורש של היום, ח.מ.י, עוסק בחום, כשבעברית השורש המקביל לו הוא מגזרת הכפולים: ח.מ.ם.
המעניין הוא, שגם בערבית קיים השורש ח.מ.ם בענייני חימום, וזו הוכחה נוספת לתיאורית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות, בה עסקנו כאן לא פעם:
במקור, לפני אלפי שנים, השורשים היו בני שני עיצורים, וכאשר התחילו "להיגמר" השילובים (אך העולם "הצריך" אלפי מילים) נוספה אות שלישית. זה על רגל אחת…
תוספות הקוראים:
ורה כהן בסו:
דמה חאמי دمه حامي – כינוי לאדם עצבני, רגזן
נושא הקללות שהוא נושא בלתי נפרד מלימוד שפה כמו:
חמא תחרקכ حمى تحرقك (קדחת תשרוף אותך) לעזאזל איתך
יבעתלכ חמא يبعتلك حمى (ה' ישלח לך קדחת) לעזאזל
שירה פריד אביבי:
כדאי להוסיף/לחדד שגם החם והחמות וגם עורך הדין נקראים כך כי הם מגנים או אמורים להגן על הכלה ועל מרשם, בהתאמה
גילה יונה:
1. أنكوي بالنار ولا تقعد حماتي بالدار – אשרף באש רק שחמותי לא תשב בבית
2. الحماية ما بتحب الكنة لو كانت حورية بالجنة – החמות אינה אוהבת את הכלה גם אם היא אחת מיפות העיניים (הבתולות) בגן עדן
3. إن كثر ضحك حماتك خاف على نفسك وحياتك – אם חמותך צוחקת הרבה חשוש לעצמך ולחייך
4. حظو من السما إللي بتحبو الحما – למי שחמותו אוהבת ואתו יש מזל משמיים
יובל ברגר:
בקיד חמאתה בצ'ראטה بقَيّد حماته بضراطه – מגביל את חמותו בנפיחותיו (נופח בבית בתקווה שעקב כך החמות לא תסתובב שם), עושה מעשה חסר תוחלת, שלא יעבוד
=-=-=-=
פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"
"חַמַאה (בערבית: حماة) היא עיר גדולה על גדות נהר העאסי ובירת מחוז חמאה בסוריה של ימינו. חמאה היא העיר החמישית בגודלה בסוריה אחרי חלב, דמשק, חומץ ולאד'קיה. אוכלוסיית העיר מונה כ-698,928 איש. חמאה היא מרכז חקלאי ותעשייתי חשוב במדינה.
[…]
הישוב הקדום ביותר התקיים במקום עוד מהתקופה הנאוליתית אך עיקר האזכורים מגיעים אלינו אודות יישוב גדול ומרכזי בתקופת התנ"ך, המוזכר בשם חֲמָת (לעיתים גם בתור חֲמָת צוֹבָא וחֲמָת רַבָּה).
במאה ה-18 לפנה"ס נכללה בתחום ממלכת קטנה. במאה ה-14 לפנה"ס היה שטחה מחולק בין קדש שליד נהר הארנת מדרום, תוניפ מצפון וקטנה ממזרח. בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס היא הפכה להיות עיר חתית פורחת, ובתנ"ך היא נזכרת בתקופה זו כבירת מחוז וממלכה חיתית-ארמית, כאמור: ”וַיִּשְּמַע תֹּעִי מֶלֶךְ חֲמָת…” (שמואל ב', ח', ט').
העיר נכבשה וסופחה לתחומי ממלכת ישראל המאוחדת בידי דוד המלך יחד עם כל ממלכות ארם, ובנו שלמה בנה בה ערי מסכנות (ערים מבוצרות הכוללות מחסני תבואה מלכותיים) כפי שכתוב בספר דברי הימים: ”וַיֵּלֶךְ שְּלֹמֹה חֲמָת צוֹבָא וַיֶּחֳזַק עָלֶיהָ וַיּבֶן… וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶּר בָּנָה בַּחֲמָת.” (דברי הימים ב', ח', ד'). […]" (ויקיפדיה)
בשפות הכנענית והארמית חמת' פירושה מצודה.
צילום: Alain Pham
זה היה הפוסט ה- 1,989 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט יש לך מזל הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%96%d7%9c/feed/ 0 אחות https://arabit.me/%d7%90%d7%97%d7%95%d7%aa/ https://arabit.me/%d7%90%d7%97%d7%95%d7%aa/#respond Wed, 26 Oct 2022 06:40:27 +0000 https://arabit.me/?p=6378 מרחבא שלום לכולם, מילת היום מופיעה בזכותו של אחד הקוראים הנאמנים. אז מילת היום היא – אֻחְ'ת أُخْت וברבים אַחַ'וַאת أخوات – אחות (ביולוגית); נזירה במדוברת צורת הרבים היא חַ'וַאת خوات, והפניה ל"אחותי" היא יַא אֻחְ'תִי يا أختي, על דרך הספרותית, או יַאחְ'תִי ياختي ואפילו חַ'יְתַא خيتا (תלוי במיקום, בכפר וכו'). הקורא שלח לי סרטון […]

הפוסט אחות הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> אחות

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של אחד הקוראים הנאמנים.
אז מילת היום היא –
אֻחְ'ת أُخْت וברבים אַחַ'וַאת أخوات – אחות (ביולוגית); נזירה

במדוברת צורת הרבים היא חַ'וַאת خوات,
והפניה ל"אחותי" היא יַא אֻחְ'תִי يا أختي, על דרך הספרותית, או יַאחְ'תִי ياختي ואפילו חַ'יְתַא خيتا (תלוי במיקום, בכפר וכו').
הקורא שלח לי סרטון מ- 15.9.22.
הוא פורסם בחשבון baselsabbah4 של אדם בשם basel sabbah.
לא מצאתי פרטים נוספים על האדם.
סלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה.
יעני כסרת אלקזאז וסרקת אלשנטה, יעני אנת שו אסתפדת בהאי אלחרכה? בס אנא בחב אחכי לכ שע'לה, ללי סרק, בחב אחכי לכ שע'לה: אול אשי, אלסיארה לואחדה ערביה, יעני אללי הי אח'תי, ופש פיהא אלשנטה אשי מחרז.
אקול לכ, יא עמי, ללי סרקהא: רג'ע אלשנטה, ואד'א אנת, יא עמי, מעתאז מצארי, יא עמי, רג'ע אלשנטה וח'ד מצארי.
חסבי אללה ונעמ אלוכיל, וקסמן באללה מא אנא עארף שו בדי אחכי. עלא כל, פי פידיו הון, יא עמי, פי כאמיראת צורתכ, ופי פידיו אלכ. אנא מא בדי אודי ללשרטה. אחנא במנטקת אלת'ורי הון, מא בדי אנא אודי ללשרטה.
תעאל, יא עמי, ג'יב אלשנטה, ואד'א מעתאז מצארי, יא עמי, ח'ד. ח'ד מצארי, וחיאכ אללה, יא עמי, ואנא מסאמחכ, בס רג'ע אלשנטה ואלהויה, ובדנאש אשי מנכ.
חסבי אללה ונעמ אלוכיל.
سلام عليكم ورحمة الله وبركاته.
يعني كسرت القزاز وسرقت الشّنطة، يعني انت شو استفدت بهاي الحركة؟ بس أنا بحبّ أحكي لك شغلة، للّي سرق، بحبّ أحكي لك شغلة: أوّل إشي، السّيّارة لواحدة عربيّة، يعني اللّي هي أختي، وفش فيها الشّنطة إشي محرز.
أقول لك، يا عمّي، للّي سرقها: رجّع الشّنطة، وإذا انت، يا عمّي، معتاز مصاري، يا عمّي، رجّع الشّنطة وخد مصاري.
حسبي الله ونعم الوكيل، وقسمًا بالله ما أنا عارف شو بدّي أحكي. على كلٍّ، في فيديو هون، يا عمّي، في كاميرات صوّرتك، وفي فيديو إلك. أنا ما بدّي أودّي للشّرطة. احنا بمنطقة الثّوري هون، ما بدّي أنا أودّي للشّرطة.
تعال، يا عمّي، جيب الشّنطة، وإذا معتاز مصاري، يا عمّي، خد. خد مصاري، وحيّاك الله، يا عمّي، وأنا مسامحك، بسّ رجّع الشّنطة والهويّة، وبدّناش إشي منّك.
حسبي الله ونعم الوكيل.
שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו.
אתה שברת את החלון וגנבת את התיק, מה השגת במעשה הזה? אני רק רוצה להגיד לך משהו, למי שגנב, רוצה להגיד לך משהו: קודם כל, המכונית שייכת לערביה, שהיא אחותי, ואין בתיק שום דבר בעל ערך.
אני אומר לך, מי שגנב אותו: תחזיר את התיק, ואם אתה זקוק לכסף, תחזיר את התיק וקח כסף.
שאלוהים יעניש (את הפושעים), אני נשבע באלוהים, אני יודע מה אני אומר. בכל מקרה, יש סרטון פה, מצלמות צילמו אותך, ויש סרטון איתך. אני לא רוצה להעביר אותו למשטרה. אנו (גרים) פה באזור אבו תור (בירושלים), אני לא רוצה להעביר למשטרה.
בוא, תביא את התיק, ואם אתה זקוק לכסף, קח. קח כסף, תהיה בריא, אני סולח לך, רק תחזיר את התיק ואת תעודת הזהות, ואנו לא רוצים ממך דבר.
שאלוהים יעניש (את הפושעים).
=-=-=-=
בעבר פרסמנו פוסט ארוך על אחים, אז החלטתי לשים קישור שלו במקום להעתיקו במלואו:
זה היה הפוסט ה- 1,865 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט אחות הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%90%d7%97%d7%95%d7%aa/feed/ 0 ילדים https://arabit.me/%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d/ https://arabit.me/%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d/#respond Sun, 17 Jul 2022 14:41:22 +0000 https://arabit.me/?p=6000 פורסם ב- 17.7.22 מרחבא שלום לכולם, מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור. אז מילת היום היא – וַלַאוִיד وَلَاوِيد – ילדים לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/jbpyytlrhzsp צורת הריבוי המוזרה הזו של ילדים הפתיעה אותי. מעולם לא שמעתי עליה, היא גם אינה מופיעה בשום מילון. בגוגל המפואר כולו היא מוזכרת 80 פעם בלבד. מצאתי גם אזכור שלו […]

הפוסט ילדים הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> ילדים

פורסם ב- 17.7.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
וַלַאוִיד وَلَاوِيد – ילדים

לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/jbpyytlrhzsp

צורת הריבוי המוזרה הזו של ילדים הפתיעה אותי. מעולם לא שמעתי עליה, היא גם אינה מופיעה בשום מילון. בגוגל המפואר כולו היא מוזכרת 80 פעם בלבד. מצאתי גם אזכור שלו לצד צורת הריבוי המפתיעה של בנות/ילדות: בַּנַאוִית بناويت. ככל הנראה מדובר באיזו יוזמה פרטית של מישהו, אבל עדיין, מילה חביבה.
לענייננו: יהושע שלח לי את ההקלטה הבאה מ- 10.6.22:
הבחור מההקלטה כבר מזוהה על פי קולו, הוא אחד הנהגים (המקצועיים, נהג הסעות או משאית) הדברנים ביותר ברשת…
ואללה אשהד באללה אנא מע הד'א אלאשי, כל אלאחתראם ללחכומה אללי צחית ע חאלהא וחטת כאמיראת בשארע בית חנינא ושעפאט.
אנ שאא' אללה באד'ן אללה, יא רב, יא אללה, ביסווהא 2000, מש 500, אנ שאא' אללה בתציר 2000 שיכל לכל ואחד ביוקף וביסכר אלשארע.
הדול, יא ח'אלי, האלולאויד הדול תאעון אלסיאראת: "ג'נטי אחלא", "לא לא ג'נתכ אחלא", "לא ג'נטי אחלא", "ג'נטה אחלא".
פהמתו, יא ג'מאעת אלח'יר? בדהם יורג'וא ג'נטאת בעצ'.
אנו ג'נטה אחלא ואנו סקפיתה אחלא ואנו אללי מאתורה אכבר.
בחלוא אלמאתור ובירכבוה וביחטוא סתוב באס בנצ אלשארע ענד (חלויאת) אלדמשקי וענד אלטיבאת, כוכתיל אלטיבאת.
ואלעאלם בתבכי, אללי מעאה מרה כבירה באלסן אללי ג'אי מועד דואהא, אללי מעאה זלמה כביר אללי לאזם, מרוח מן ע'סיל כלא, אללי מריצ', אללי בערפש איש, יסתנא באלשארע, עאדי ג'דן, פש פיהא משכלה, יט'ל מקטוע נצ סאעה.
אקסם באללה ברמצ'אן 20 דקיקה ואנא באלאזמה. בס פי הד'א, מן ענד אלדמשקי לענד רמזונאת סמארה 20 דקיקה, אלקעדה. טב מש הדא אלאשי עיב, יא ג'מאעת אלח'יר? ואללה עיב. ואלת'אני כל ואחד ענדה ולד יצ'בה, יא עמי. … יצ'בוא ולאדהם.
والله أشهد بالله أنا مع هذا الإشي، كلّ الاحترام للحكومة اللّي صحيت ع حالها وحطّت كاميرات بشارع بيت حنينا وشعفاط.
إن شاء الله بإذن الله، يا ربّ، يا الله، بيسوّوها ٢٠٠٠، مش ٥٠٠، إن شاء الله بتصير ٢٠٠٠ شيكل لكلّ واحد بيوقّف وبيسكّر الشّارع.
هدول، يا خالي، هالولاويد هدول تاعون السّيّارات: "جنطي أحلى"، "لا لا جنتك أحلى"، "لا جنطي أحلى"، "جنطه أحلى".
فهمتو، يا جماعة الخير؟ بدّهم يورجوا جنطات بعض.
أنو جنطه أحلى وأنو سقفيّته أحلى وأنو اللّي ماتوره أكبر.
بحلّوا الماتور وبيركّبوه وبيحطّوا ستوب باس بنصّ الشّارع عند (حلويات) الدّمشقي وعند الطّيّبات، كوكتيل الطّيّبات.
والعالم بتبكي، اللّي معاه مرة كبيرة بالسّنّ اللّي جاي موعد دواها، اللّي معاه زلمة كبير اللّي لازم، مروّح من غسيل كلى، اللّي مريض، اللّي بعرفش ايش، يستنّى بالشّارع، عادي جدًّا، فش فيها مشكلة، يظلّ مقطوع نصّ ساعة.
أقسم بالله برمضان ٢٠ دقيقة وأنا بالأزمة. بس في هذا، من عند الدّمشقي لعند رمزونات سمارة ٢٠ دقيقة، القعدة. طب مش هدا الإشي عيب، يا جماعة الخير؟ والله عيب. والثّاني كلّ واحد عنده ولد يضبّه، يا عمّي. … يضبّوا ولادهم.
בחיי, אלוהים עדי שאני תומך במהלך הזה, כל הכבוד לממשלה שהתעוררה על עצמה והציבה מצלמות ברחוב בית חנינא ושעפאט (בצפון ירושלים).
הלוואי, בעזרת האל, אלוהים, ריבון העולמים, שיעלו (את הקנס) ל- 2000 שקל, לא 500, בעזרת האל הוא יהיה 2000 שקל לכל מי שעוצר וחוסם את הכביש.
הילדים האלה עם המכוניות: "הג'נט* שלי יפה יותר", לא לא, הג'נט שלך יפה יותר", "לא, הג'נט שלי יפה יותר", "הג'נט שלו יפה יותר".
הבנתם, אנשי הטוב? הם רוצים להראות אלו לאלו את הג'נטים שלהם.
של מי הג'נט יפה יותר, של מי הגג (הנפתח) יפה יותר, למי יש מנוע יותר גדול.
הם מפרקים את המנוע ומרכיבים אותו ושמים בתחנת אוטובוס** באמצע הרחוב, ליד (ממתקי) הדמשקאי וליד אלטיבאת, קוקטיל אלטיבאת (שתי חנויות ממתקים מפורסמות).
והאנשים בוכים, מי שמסיע זקנה שצריכה לקחת תרופה, מי שמסיע איש מבוגר שחייב, חוזר מדיאליזה, מי שחולה, מי שלא יודע מה, הם מחכים ברחוב, זה רגיל מאוד, אין בעיה, אז שייתקע חצי שעה.
אני נשבע באלוהים, ברמדאן עמדתי 20 דקות בפקק, רק בחלק מהדמשקאי עד הרמזור של סמארה 20 דקות, בלי לזוז. זו לא בושה, אנשי הטוב? בחיי בושה. כל מי שיש לו ילד שייקח אותו, בן אדם. … ייקחו את הילדים שלהם.
העיפו מבט בכוכתיל אלטיבאת:
* השם העברי של ג'נט הוא חישוק מסגסוגת קלה (העצלנים יגידו: ג'נט מגנזיום). מקור המילה ג'נט בצרפתית: Jante, בה המילה תבוא לרוב לצד היסוד אלומניום.
** לקח לי ימים רבים להבין שבְּלִיל הצלילים שהוא אומר, שגם שלושה מחבריי התותחים לא הבינו אותו, הוא אחת הדרכים המוזרות בערבית להגיד תחנת אוטובוס: סְתוּבִּ(י) בַּאס, כלומר bus stop, רק הפוך. אני עדיין בהלם…
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום היא –
וַלַד وَلَد וברבים אַוְלַאד أولاد או וְלַאד ولاد במדוברת – בן, ילד, נער (בעיקר עד נישואיו), בחור; נסיך בקלפים

השורש הערבי ו.ל.ד (בגזרת פ"ו) עוסק בילדים, בהורים ובכל הקשור ללידות והולדות. בכך הוא זהה לשורש העברי י.ל.ד.
הוא נפוץ ביותר ומופיע במילים ובמונחים רבים:
* הפועל וִלֶד ولد במדוברת, וַלַדַ בספרותית, בבניין הראשון – יָלַד, הוליד; המליט(ה); במדוברת גם: נולד
* וִלַאדַה ولادة וברבים וִלַאדַאת ولادات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לידה; היווצרות, התחלה
* תַאְרִיחֶ' אלְוִלַאדַה تاريخ الولادة – תאריך לידה
* לִדַה لِدة, בצורת שם פעולה נוספת – לידה ; שעת הלידה
* וַאלֶד والد ובזוגי וַאלְדֵין والدين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הורֶה, אב, מוליד
* יִרְחַם וַאלְדַכּ / וַאלְדֵיכּ يرحم والدك / والديك – אנא ממך; עשה לי טובה (מיל': שאללה ירחם על אביך / הוריך)
* מַלְעוּנֶ אלְוַאלְדֵין ملعون الوالدين בצורת סמיכות מדומה – ארור, ששני הוריו מקוללים
* מַוְלוּד مولود וברבים מַוַאלִיד مواليد, בצורת הבינוני הפעול – תינוק, ילוד; יליד שנת-. בצורת הרבים: לידות
* מִן מַוַאלִיד… من مواليد… – מילידי שנת… / מילידי (שם מקום הלידה)
* הפועל וַלַּד ولّد בבניין השני – יִלֵּד; הוליד; יצר, הפיק
* תַוְלִיד توليد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יצור, הפקה; מקצוע המיילדת
* מֻוַלִּד مولّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רופא מיילד; מיילד (לרוב יופיע בנקבה: מֻוַלִּדֶה مولّدة – מיילדת); מחולל, מייצר, גנרטור
* מֻוַלִּד כַּהְרַבַּאאִיּ مولّد كهربائيّ – גנרטור (ליצור חשמל)
* הפועל תַוַלַּד تولّد בבניין החמישי או אִנְוַלַד انولد בשביעי – נולד
* הפועל הספרותי תַוַאלַדוּא توالدوا בבניין השישי – התרבו, פרו ורבו
* וֻלְד وُلْد – צאצאים
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַלַאל / אלנַּאס ولد / ابن الحلال / النّاس – בן טובים, איש הגון
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַרַאם ولد / ابن الحرام – ממזר, בן לא חוקי; פרחח, נוכל, מנוול
* וְלַאדֶ אלְחַרַאם מַא יֶעֶרְפוּש בַּעֶצ' ولاد الحرام ما يعرفوش بعض – המנוולים מתכחשים זה לזה (מיל': המנוולים אינם מכירים אלו את אלו. לתיאור יחסי האיבה השוררים בין הפושעים)
* אִללִּי בִּלְעַבּ מַעַ אלֶוְלַאד לַאזֶם יִסְתַחְמֶל בַּעַאבִּיצְהֹם اللّي بلعب مع الولاد لازم يستحمل بعابيصهم – מי שמתרועע עם נחותים ממנו (מיל': ילדים) צריך לקחת בחשבון שיזלזלו בו (מיל': צריך לסבול את המעשים המגונים שלהם). זהו אחד מפורמטי המשפטים שאני יותר אוהב בערבית. הוא מופיע עם חתולים, כלבים ומה שאתם רק רוצים…
* כֻּלְּנַא וְלַאד תִסְעַה كلّنا ولاد تسعة – כולנו נולדנו שווים (מיל': כולנו בני תשעה [חודשים])
* טִלֶע וַלַד طلع ولد – התברר שהוא לא רציני ואי אפשר לסמוך עליו. הוא לא גבר (מיל': יצא ילד)
* וְלַאדִי ولادي – של ילדים
* קַמִיצֶ וְלַאדִי قميص ولادي – חולצת ילדים
* וֻלוּדִיַּה ولوديّة – ילדותיות
* וַלִיד وليد וברבים וֻלְדַאן ولدان – תינוק שזה עתה נולד, תינוק בן יומו; צעיר, נער; עבד, משרת; תוצר, תוצאה; שם פרטי
* וַלִידִיַּה وليديّة – תקופת הילדות
* מִילַאד ميلاد וברבים מַוַאלִיד مواليد – לידה, הולדת; שעת הלידה
* שַהַאדֶת מִילַאד ميلاد – תעודת לידה
* עִיד / יוֹם מִילַאד عيد / يوم ميلاد – יום הולדת
* עִידֶ אלְמִילַאד عيد الميلاد – חג המולד
* מִילַאדִיּ ميلاديّ – מילה המציינת שתאריך הוא לפי השנה הגרגוריאנית, לפי הולדת ישו (בניגוד ל- הִגְ'רִי)
* מַוְלִד مَوْلد וברבים מַוַאלִד موالد – לידה, הולדת; מקום הלידה, זמן הלידה; יום ציון הולדת של קדוש מוסלמי
* לֻעַ'תֶ אלְמַוְלִד ولد المولد – שפת אם
* עִיד מִילַאדֶ אלנַּבִּיּ عيد ميلاد النّبيّ, או: אלְמַוְלִדֶ אלנַּבַּוִיֶּ אלשַּרִיף المولد النّبويّ الشّريف – חג/יום הולדת הנביא מוחמד
* ומכאן, במצרים, וגם בסודאן: מַוְלִד או מוּלִד مولد – כל חגיגה דתית (המואלד מפורסמים גם בזכות חלוקת המאכלים העממיים); יריד עממי, פסטיבל, חגיגה המונית, לונה פארק; בהשאלה: מהומה גדולה. במצרים מתקיימים כ- 3,000 מולדים בשנה, הגדול שבהם לכבודו של הקדוש הצופי אחמד אלבדוי. למולד הזה מגיעים כ- 3 מיליון אנשים
* טִלֶע מִנֶּ אלְמוּלד בַּלַא חֻמֹּץ طلع من المولد بلا حُمّص – יצא בידיים ריקות (מיל': יצא מחגיגות ציון יום הולדת הנביא, או כל מולד אחר, אפילו בלי גרגר חומוס אחד)
* מוּלִד וּצַאחְבֹֹּה עַ'איֵבּ مولد وصاحبه غايب – הפקרות, אנרכיה, בלאגן, כל אחד עושה מה שהוא רוצה (מיל': חגיגת מולד ללא בעלים/אחראי)
* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד, או: וַלַוְ קַאצִ'י בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد / ولو قاضي بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל': ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ / גם אם הוא השופט של הארץ) [ראו תוספת בנושא בהמשך]
* וַלְדַנֶה ولدنة, עם שורש תנייני מרובע ו.ל.ד.ן – ילדותיות, מעשה ילדות, מעשה שטות, התנהגות ילדותית. ומכאן:
* הפועל תְוַלְדַן تولدن, על דרך הבניין השני – התנהג כמו ילד
תוספות של הקוראים:
الولد ولد ولو صار قاضي البلد
אלולד ולד ולו צאר קאצ'י אלבלד
elwalad walad walaw sar kadi elbalad
תרגום: הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר
משמעות: ילדים הם ילדים, גם כשהם מאוד חכמים.
הסיפור מאחורי פתגם זה:
מחמד עלי באשא (שליט מצרים) יצא יום אחד לטיול בכפרים עם הפמליה שלו.
הם פגשו ילדים משחקים ב"גולות". משך את תשומת ליבו של מחמד עלי ילד שלראשו חבש טרבוש חדש ויפה.
הניח מחמד עלי ידו על ראשו של הילד ושאל "בכמה אתה מוכר את הטרבוש הזה?"
ענה לו הילד: "מחירו של הטרבוש היה עשרים גניה (לירה מצרית) לפני שנגעת בו בידיך המכובדות, עכשיו לאחר שנגעת בו- הוא יקר מכל מחיר".
התפעל מחמד עלי מהילד ואמר לאלו שהיו איתו כי זה הילד לבטח יגיע רחוק.
לאחר מכן פנה אל הילד ושאל אותו "אם אשלם לך עבור הטרבוש אלף גניה, מה תעשה בהם?"
ענה לו הילד: "אקנה לי גולות ואשחק עם חבריי".
צחק עלי באשא ואמר: "הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר".
כתב יובל ברגר:
* וַלַד בִּסַכֶּר בַּלַד ولد بسكّر بلد – ילד סוגר עיר. ביטוי מימי האינתיפאדה הראשונה שמתאר איך הילדים, בשליחות הארגונים, היו מודיעים לבעלי העסקים בערי הגדה/איו"ש על שביתה כזו או אחרת וכולם היו מצייתים להם.
* אללי בעמל חב באלכתאבה בטלעוא אולאדה טואבע – اللّي بعمل حبّ بالكتابة بطلعوا اولاده طوابع – מי שעושה אהבה בכתיבה ייוולדו לו ילדים בולים
כתב אורי טרוק:
אם מזכירים שופטים וילדים איך אפשר בלי הפתגם: קאצ'י אלאולאד שנק חאלה قاضي الاولاد شنق حاله (השופט של הילדים תלה את עצמו), כלומר אל תנסה להיות השופט של ילדים מתקוטטים כי לעולם לא תצליח להבין מי דובר אמת ומי "התחיל" וממילא אחרי כמה דקות הילדים מתפייסים ושבים לשחק ואז שוב רבים וחוזר חלילה.
=-=-=-=
הבה ניזכר ב-
"סוּרַתֶ אלְאִחְ'לַאץ (ערבית: سورة الإخلاص), או סורת טוהר האמונה, היא סורה מספר 112 בקוראן. סורה קצרה זו מונה ארבעה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְּריל (جبريل), כפי הנראה, במכה. […]
סורה זו מהווה הצהרה קצרה בדבר אמונת הייחוד (בערבית: توحيد, תַוְחיד), המבססת את האסלאם כדת מונותאיסטית. שם הסורה, "טוהר האמונה", מתייחס לחובה להישאר טהור ונאמן, או במצב של היטהרות מאמונות לא-אסלמיות, כגון עבודת אלילים או פוליתאיזם.
נוסח
قُلْ هُوَ اللَّهُ أَحَدٌ קֻלְ הֻוַ אללָּהֻ אַחַד
اللَّهُ الصَّمَدُ אַללָּהֻ אלצַּמַד
لَمْ يَلِدْ وَلَمْ يُولَدْ לַם יַלְד וַלַם יוּלַד
وَلَمْ يَكُنْ لَهُ كُفُوًا أَحَدٌ וַלַם יַכֻּן לַהֻ כֻּפֻוַן אַחַד
112.1. אמור: הוא אללה [הוא] אחד
112.2. אללהֻ א (ל)-צַמַדֻ [להלן]
112.3. אינו יולד ואינו נולד
112.4. שווה לו אין אף אחד [אחר]
[…]" (ויקיפדיה)
=-=-=-=
האם שמעתם על-
"וליד ג'ונבלאט (בערבית: وليد جنبلاط, תעתיק מדויק: גֻ'נְבְּלַאט, ובשפות מסוימות נהגה: "ג'ומבלאט") (נולד ב-7 באוגוסט 1949) הוא פוליטיקאי לבנוני דרוזי ממוצא כורדי, אשר עומד בראש המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית בלבנון. המנהיג הבולט ביותר של הקהילה הדרוזית במדינה. […]" (ויקיפדיה)
=-=
"וליד חאג'-יחיא (ידוע גם בשם וליד צאדק; בערבית: وليد حاج يحيى; 1936, טייבה – 19 במרץ 2015, טייבה) היה פוליטיקאי ומחנך ערבי-ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מחנה של"י ומרצ, כסגן יושב ראש הכנסת ה-14 וכסגן שר החקלאות בממשלת רבין השנייה (1992-96). […]" (שם)
=-=
בנוסף, כינויו של בכיר חמאס ח'אלד משעל הוא אבו אלְוַלִיד.
=-=-=-=
על "יא ורדי" היה לנו הפוסט הבא:
=-=-=-=
בתמונה: הכירו את ג'ים בוב ומישל דאגר, שיש להם 19 ילדים:
זה היה הפוסט ה- 1,776 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט ילדים הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d/feed/ 0 סבתא שלי https://arabit.me/%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%a9%d7%9c%d7%99/ https://arabit.me/%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%a9%d7%9c%d7%99/#respond Sun, 14 Nov 2021 11:52:37 +0000 https://arabit.me/?p=5063 פורסם לראשונה ב- 14.11.21 מרחבא שלום לכולם, מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Eli Lein, שכתב לנו: "ממליץ על שיר פופולרי מאוד שזכה ליותר מ-70 מיליון צפיות". אז מילת היום היא – סִתִּי سِتِّي – סבתא שלי לשמיעה: אלי התכוון לשיר הבא: دحيّة يا ستّي هووو هووو هووو – شادي البوريني – قاسم النّجّار / […]

הפוסט סבתא שלי הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> סבתא שלי

פורסם לראשונה ב- 14.11.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Eli Lein, שכתב לנו:
"ממליץ על שיר פופולרי מאוד שזכה ליותר מ-70 מיליון צפיות".
אז מילת היום היא –
סִתִּי سِتِّي – סבתא שלי
לשמיעה:

אלי התכוון לשיר הבא:

دحيّة يا ستّي هووو هووو هووو – شادي البوريني – قاسم النّجّار / إخراج: عادل الظاهر
דחית יא סתי הווו הווו הווו
על ז'אנר ה- דַחִיַּה כתבנו פה כבר הררי מילים:
שם הדחיה הזו: הו סבתי!
והיא מפורסמת גם בזכות המוטיב החוזר: הווו הווו הווו
צמד הזמרים הם שַאדִי אֶלְבּוּרִינִי ו- קַאסֶםֶ אלנַּגַּ'אר
הבמאי ועורך הוידאו: עַאדֶלֶ אלטַּ'אהֶר
השיר פורסם ביוטיוב ב- 1.8.17.
בדף הפייסבוק של שַאדִי אֶלְבּוּרִינִי شادي البوريني (מוצאו מהכפר בורין דרומית לשכם) יש 1.1 מיליון עוקבים.
קאסם אלנג'אר قاسم النّجّار הוא יליד 1985. הוא זמר, מלחין ומפיק, גם הוא נולד בבורין, ויש לו תואר במדעי החברה מאוניברסיטת אלנג'אח בשכם.
הוא התפרסם בשירה עממית בה הוא מספר על החיים באזור מגוריו.
תאמינו או לא, את המידע הזה לקחתי מערך הויקיפידיה שיש לו (לשאדי אין ערך).
לקאסם יש "רק" 170,000 עוקבים בפייסבוק.
הקליפ של השיר, שהוא די מושקע, הוא מבית היוצר של ערוץ "אתר כיפכ" והוא מביא לנו את כל המסורת הכפרית הערבית האותנטית של ערביי השומרון.
השיר מושר בניב הכפרי של כפרי השומרון. תמונת היום לקוחה מהקליפ.
כמה מילים על ערוץ היוטיוב מוקע כיפכ, "אתר כיפכ" ("מה שלומך?"), כפי שהוא מגדיר עצמו:
قناة موقع كيفك: قناة متخصّصة في نشر أعمال الفنّانين "شادي البوريني" و" قاسم النّجّار" التي تحمل رسالة وهدف ومضمون واضح
ערוץ אתר כיפכ: ערוץ ייעודי לפרסום פועליהם של האומנים שאדי אלבוריני וקאסם אלנג'אר, שנושא מסר, מטרה ותוכן ברורים
לערוץ יש 700,000 עוקבים.
=-=-=
נחזור לשיר.
בתפקיד הסבתא: השחקנית נַגַ'אח אַבּוּ אלְהֵיגַ'א نجاح أبو الهيجا
להקת הדבקה: "להקת שגרירי פלסטין", פרקת ספראא' פלסטין ללדבכה אלשעביה فرقة سفراء فلسطين للدّبكة الشّعبيّة
הקליפ צולם בכפר גַ'מַּאעִין جمّاعين, שנמצא דרומית לבורין וממש צפונית לאריאל.
בקיצור, תקשיבו ליצירה היפה הבאה, שהיא בפירוש משהו מרענן מִצֶּמֶד שלרוב שר שירים לאומניים אנטי-ישראליים:
يا ستّي تسلم هالطّلة
دخيلك عالنّبي صلّي
جاي احكيلك عن زمنّا
خلّيني أفشّلك غلّي
هووو هووو هووو هووو
סבתא, איך את נראית טוב!
בחייך, התפללי על הנביא (במובן: קחי נשימה)
באתי לספר לך על הזמן שלנו (הנוכחי, של הצעירים)
תני לי לפרוק את העצבים שלי
הווו הווו הווו
يا ستّي صارت حياتي معروضة على سناب شاتي
هالجنن عقل الشّبابي والجنن عقل البناتي
يا ستّي صرنا نحبّ ونعشق على الواتسبي
على التويتر والمسنجر مظلّش اشي متخبّي
هووو هووو هووو هووو
סבתא, החיים שלי הפכו חשופים בסנפצ'ט
הוא שיגע את השכל של הבחורים ואת השכל של הבנות
סבתא, התחלנו לאהוב ולפלרטט בווטסאפ,
בטוויטר ובמסנג'ר לא נותר דבר נסתר
يا ستّي فينا شو صاير
لو تدري فينا شو صاير
أدمنّا على الفيسبوكي
وفتحنا البثّ المباشر
ويا ستّي يا أمّ الهندامي
أيّامك مو زيّ أيّامي
كلّ لحظة صرنا نتصوّر وننشر على الانستجرامي
هووو هووو هووو هووو
סבתא, מה קורה לנו
אילו רק היית יודעת מה קורה לנו
התמכרנו לפייסבוק
ופתחנו שידור ישיר
הו, סבתא, את סמל ההידור
הזמנים שלך אינם הזמנים שלי
בכל שניה אנו מצטלמים ומפרסמים באינסטגרם
يا ستّي الحلوة البغيّة مهرك ليرة عصمليّة
اليوم البنت مهرها هوّي سبب العزوبيّة
يا ستّي يا بيّ محلاكي
اشتقنا لطبخك الزّاكي
هسّا البنت ما بعجبها إلّا البتزا والكنتاكي
هووو هووو هووو هووو
סבתא היפה, את שכמהים אליך, המוהר שלך היה לירה עותמאנית
היום המוהר של הבחורה הוא הסיבה לרווקוּת (בשל גובהו)
סבתא, כמה את יפה/טובה
התגעגענו לאוכל הטעים שלך
כיום הבחורה אוהבת רק פיצה וקנטאקי (פרייד צ'יקן)
يا ستّي يا أحلى النّاسي دمّرونا بالسّياسة
اتفرّقنا واتقسّمنا كلّو عشان الكراسي
يا ستّي يا أم الدّشداشي
وضعي واقف مهو ماشي
من كثر غلا المعيشة شو بدّو يكفّي معاشي
هووو هووو هووو هووو
סבתא, הטובה באנשים, הרסו אותנו עם הפוליטיקה
התפלגנו והתפצלנו והכל בשביל הכיסאות
סבתא, בעלת הגלביה
החיים שלי תקועים, לא זזים
בשל יוקר המחיה, לְמה תספיק המשכורת שלי?
يا ستّي الحلوة الفهماني
ثلثين العالم طفراني
صار الموظّف يتخبّى من بيّاع الدّكّاني
يا ستّي العامل مشحّر
وضعو المسكين معثّر
عشان يطعمي ولاده
بتمرمط على المعبر
هووو هووو هووو هووو
סבתא היפה והמבינה
שני שליש מהעולם/מהאנשים מרוששים
הפקיד התחיל להסתתר מהמוכר בחנות.
סבתא, הפועל חסר מזל
מסכן, המצב שלו על הפנים.
וכדי להאכיל את ילדיו
הוא משפיל עצמו במעבר (בכניסה לישראל כדי להתפרנס)
يا ستّي الحلوة اللّطيفة
في الجيبة ما في تعريفة
شباب بلادي بتتخرّج
لكن ما فش وظيفة
يا ستّي والله لك منّا بالحكي ما زعلتي منّا
وان شاء الله الوضع بتحسّن
أهمّ شي رضاكِ عنّا
סבתא היפה והעדינה
בכיס אין אגורה
צעירי ארצי מסיימים (אוניברסיטה)
אבל אין שום עבודה
סבתא, בחיי, לך מאיתנו (?), מהדיבור אל תכעסי עלינו
בעזרת האל המצב ישתפר
הכי חשוב שתהיי מרוצה מאיתנו
(התרגום שלי. שָלֵו, ותודה לקוראים על ההארות והתיקונים)
לשמחתי, ובניגוד למה שקורה בדרך כלל, התמלול של השיר שמצאתי ברשת מדויק ו"נאמן למקור".
ולא תופתעו אם תגלו שאתם מכירים את הלחן הזה משיר החתונות הבא:

=-=-=-=
על השורש של מילת היום, ועל צורת הזכר שלה – סיד – כבר התפרסם אצלנו פוסט בעבר:
אלו הם עיקרי דבריו הנוגעים לעניינו היום, בנוסף לתוספות עדכניות:
* סַיִּד سَيِّد וברבים סַאדַה سادة, סַאדַאת سادات או אַסְיַאד أسياد – אדון, מר; מנהיג, מלך; ריבון; בעל רכוש/עבדים
בניבים של אזורנו גם: סבא
* אַלסַּיִּדֶ אלְמַסִיח السّيّد المسيح – ישו (האדון המשיח)
* אַלסַּיִּדַה السّيّدة – הגבירה (מריה אמא של ישו). במדוברת: סִתְּנַא מַרְיַם ستّنا مريم
* סַיֶּד קִשְטַה سيّد قشطة – היפופוטם (מבוטא: אִשְטה, שכן מדובר בשם מצרי, שם הוגים את האות הערבית קאף כאלף, כמו בערים באזורנו). "מר קשטה", והסיבה לכך היא שזה היה שמו של ההיפופוטם הראשון שהגיע לגן החיות החדש, שהוקם בזמנו בגיזה ליד קהיר
* סַיִּדַאתִי וַסַאדַתִי سيّداتي وسادتي – גבירותיי ורבותיי (אחד הצירופים המוכרים ביותר בקרב ישראלים ש"נחשפו" לשידורים בערבית בימי הערוץ הבודד בטלוויזיה)
* אַלסַּיִּדַאן السّيّدان – שני האדונים (כינויים של חסן וחסין, בניו של עלי, שדובר עליהם פה לפני כמה שבועות)
אַנְוַרֶ אלסַּאדַאת היה נשיא מצרים שחתם הסכם שלום עם ישראל. שימו לב, שתי האלפים בשם משפחתו אילמות.
=-=-=-=
צורת הנקבה הספרותית סַיִּדַה سيّدة הפכה במדוברת ל- סִתּ ستّ: גברת, אישה; סבתא
סִתִּי ستّي – סבתא שלי
* סִתְּנַא פַאטִמַה ستّنا فاطمة – גבירתנו פאטמה (בתו האהובה של הנביא מוחמד, וה"אמא" של הזרם השיעי באסלאם), ויש עוד "סתאת" מהמסורת המוסלמית הקדומה
* סִתּ בֵּית ستّ بيت – בעלת בית; עקרת בית
* סִתּ הַאנֶם ستّ هانم במצרים, ובלהג הסורי חַ'אנוֹם خانوم– המקבילה הנשית של המעמד העות'מאני בֶּכּ
* סִתֶּ אלְכֻּלּ ستّ الكلّ היה כינויה של הזמרת אם כלת'ום, דהיינו: הגבירה של כל (הזמרות)
* סִתֶּ אלְחַבַּאיֶבּ ستّ الحبايب – כינוי לאמא (מיל': גבירת היקירים)
* סִתֶּ אלסִּתַּאת ستّ السّتّات – הטובה בנשים (מיל': גבירת הגבירות)
* סִתֶּ אלְחַסַן ستّ الحسن – אישה יפהפיה (מיל': גבירת היופי)
* חַכִּי/כַּלַאם סִתַּאת/נִסְוַאן حكي/كلام ستّات/نسوان – פטפוטי נשים, דברים לא רציניים (כן כן, זה שוביניסטי)
* סִתֶּ אלְבַּצַ'אעַה ستّ البضاعة – הסחורה הטובה ביותר (מיל': גבירת הסחורה)
* בַּרַאעִ'יתֶ' אלסִּתּ براغيث السّتّ – ממתקים קטנים וצבעוניים (במצרים. מיל': פרעושי הגברת)
* מִן אַיַּאם סִתִּי من أيّام ستّي – מזמן, מימי סבתי
* בַּעְ'דַאד סִּתֶּ אלְבִּלַאד بغداد ستّ البلاد – בגדאד היא גבירת הערים
* סִתַּאתִי ستّاتي – של נשים, נשי
ותראו איזה קטע! בעודי כותב את הפוסט הזה שולח לי ידידי Ovadia Mizrahi תמונה שצולמה בארץ (מצורפת לתגובות) מיד לאחר העלאת המחירים של הכלים החד-פעמיים. וזו לשונה:
עזיזי אלזבון
אן לם יעג'בכ אסעאר כאסאת אלבלאסתיכ ואלכרתון ח'לי סת אלחבאיב תטלע טקום אלקזאז פי אלנמליה.
אללה אלמסתאן
عزيزي الزّبون
إن لم يعجبك أسعار كاسات البلاستيك والكرتون خلّي ستّ الحبايب تطلّع طقوم القزاز في النمليّة.
الله المستان
לקוח יקר
אם מחירי כוסות הפלסטיק והקרטון אינם מוצאים חן בעיניך, בקש מאמא שלך (סת אלחבאיב, במקור) שתוציא את הסטים של כלי הזכוכית שבארון (נמליה: ארון שיועד בעבר לאחסנת מזון בתנאים הכי טובים טרם המצאת המקררים).
האל יעזור
(התרגום שלי. שלו)
על דרך נוספת להגיד סבא וסבתא בערבית פירטנו כאן:
זה היה הפוסט ה- 1,528 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט סבתא שלי הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%a9%d7%9c%d7%99/feed/ 0 מוסר https://arabit.me/%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8/ https://arabit.me/%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8/#respond Sun, 02 May 2021 09:13:37 +0000 https://arabit.me/?p=4288 פורסם לראשונה ב- 27.4.21 מרחבא שלום לכולם, מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי Yosef Mahfoud Levi. אז מילת היום היא – אַחְ'לַאק أَخْلَاق – מוסר (בערבית המילה מופיעה בצורת רבים) יוסף שלח לי את הסרטון הבא, שמצורף לתגובה הראשונה. הסרטון, מתברר, הוא מהערוץ העיראקי "תַעְ'יִיר" ("שינוי", וה"עיראקיוּת" של הערוץ עולה גם מהמבטא של השדר). וזו […]

הפוסט מוסר הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> מוסר

פורסם לראשונה ב- 27.4.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי Yosef Mahfoud Levi.
אז מילת היום היא –
אַחְ'לַאק أَخْلَاق – מוסר (בערבית המילה מופיעה בצורת רבים)

יוסף שלח לי את הסרטון הבא, שמצורף לתגובה הראשונה.
הסרטון, מתברר, הוא מהערוץ העיראקי "תַעְ'יִיר" ("שינוי", וה"עיראקיוּת" של הערוץ עולה גם מהמבטא של השדר).
וזו לשון הסרטון, ואנא חגרו חגורות בטיחות, שכן זה הולך להיות רכבת הרים לשונית מטורללת לגמרי:
אכו טאלב סאל אסתאד' אללע'ה אערביה, מדרס אללע'ה אלערביה.
קאל לה אסתאד', שנו סבב הד'א אלבלאא' אללי אחנא בה?
ג'אובה אלאסתאד' וקאל לה:
אבני, למא תכון אלאח'לאק פעל מאצ'י
ואלוחשיה ואלקתל (אלענף) פעל אמר
ואלסיאסיין פאעל
ואלשעב מפעול בה
ואלמאל מפעול לאג'לה
ואלפסאד צפה
ואלרואתב ממנועה מן אלצרף
ואלצ'מיר ע'אאב
ואלמצלחה מבתדא'
ואלוטניה ח'בר כאן
ואלצ'ק מנפי
ואלכד'ב תוכיד
ואלאנתהאזיה מפעול מטלק
ואלוט'יפה אדאת נצב
ואלמוט'ף חרף ג'ר
ואלח'זינה אסם מג'רור
ואלפקר חאל אלנאס
ואלאוג'אע ט'רף
ואלחיאה ג'אמדה
ואלסרור מסתת'נא
פלא תתעג'ב, יא אבני, יציר מסתקבלנא מבני ללמג'הול ואחנא (מעט'מנא) לא מחל לנא מן אלאעראב
أكو طالب سأل أستاذ اللّغة العربيّة، مدرّس اللّغة العربيّة:
قال له: أستاذ شنو سبب هذا البلاء اللي إحنا فيه؟
جاوبه الأستاذ وقال له:
لمّا تكون الأخلاق فعل ماضي
والوحشيّة والقتل (العنف) فعل أمر
والسّياسيّين فاعل
والشّعب مفعول به
والمال مفعول لأجله
والفساد صفة
والرّواتب ممنوعة من الصّرف
والضّمير غائب
والمصلحة مبتدأ
والوطنيّة خبر كان
والصّدق منفيّ
والكذب توكيد
والانتهازيّة مفعول مطلق
والوظيفة أداة نصب
والموظّف حرف جرّ
والخزينة اسم مجرور
والفقر حال الناس
والأوجاع ظرف
والحياة جامدة
والسّرور مستثنى
فلا تتعجّب، يا ابني، يصير مستقبلنا مبنيّ للمجهول وإحنا (معظمنا) لا محلّ لنا من الإعراب
תלמיד אחד שאל את מורה השפה הערבית
שאל אותו: המורה, מה הסיבה לאסון שאנו נמצאים בו?
ענה לו המורה:
כאשר המוסר הוא פעולה בזמן עבר (מיל': פועל בזמן עבר)
והברבריות ומעשי הרצח (בגרסאות כתובות אחרות ברשת: האלימות) הם פעולת ציווי (פועל בזמן ציווי)
הפוליטיקאים הם המבצעים (נושא תחבירי)
העם הוא מי שעושים עליו פעולות (מושא ישיר)
הכסף הוא מה שפועלים למענו (תיאור תכלית)
השחיתות היא אופי (שם תואר)
המשכורות אינן מספיקות להוצאות (שמות עצם מחוסרי תנוין)
המצפון אינו קיים (כינוי חסר)
האינטרס הוא הדבר הראשון (נושא במשפט שמני)
הלאומיות היא עיקרון שחלף מהעולם (נשוא שמני במשפטי כאן ואחיותיה)
האמת מוכחשת/מסולקת/מגורשת (רכיב שולל/נשלל, של שלילה)
השקר מודגש/מאושר/מחוזק ([אות] הדגשה)
האופורטוניזם הוא פעולה מוחלטת (מושא פנימי)
המשרה היא כלי/אמצעי למעמד (רכיב שמצריך אחריו ניקוד סופי פתחה)
הפקיד הוא כלי גרירה (אות יחס)
אוצר המדינה הוא שם גרור (שם עצם ביחסה שלישית)
העוני הוא מצב האנשים (תיאור מצב)
הכאבים הם מצב (תנאי)
החיים קפואים/תקועים (מילה חסרת נטייה)
והשמחה היא דבר יוצא מהכלל (רכיב הוצאה מהכלל)
אז אל תתפלא, בני, שעתידנו הופך למובנה על הבלתי נודע (פועל בצורת סביל) ואין לנו (לרובנו, בגרסאות אחרות) מקום להבעה (דיבור לפי כללי הדקדוק; מתן ניקוד סופי למילים לפי תפקידן התחבירי)
בגרסאות כתובות ברשת מופיעות שתי תוספות:
התלמיד ששואל את מורהו מוגדר כ-
טאלב מן דול אלרביע אלערבי אלפאשלה طالب من دول الرّبيع العربيّ الفاشلة – תלמיד מאחת ממדינות האביב הערבי הכושלות/נחשלות.
המדינות שאירועי האביב הערבי התרחשו בהן, בצורה זו או אחרת, הן: תוניסיה, מצרים, לוב, אלג'יריה, מרוקו, תימן, סודאן, סוריה, מאוריטניה וסעודיה
והמורה מוסיף שתי שורות לרשימתו הארוכה:
ואלחרב פעל מצ'ארע
וקלת אלאדב תמייז
والحرب فعل مضارع
وقلة الأدب تمييز
המלחמה היא פעולה נחשקת (זהו תרגום חופשי; פועל בזמן הווה-עתיד)
וחוסר הנימוס הוא מעלה טובה (ערך האבחנה)
=-=
תקשיבו, זה נפלא! נפלא! פשוט יצירת מופת ספרותית-לשונית-פוליטית
(התרגום שלי. שָלֵו, ואם יש לכם הערות תרגומיות או דקדוקיות – אשמח לשמוע)
=-=-=-=-=
בנובמבר 2016 התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
אנו בעיצומו של השבוע בו הדף "כלמה" שמח לשתף פעולה עם הסופר והמשורר אלמוג בהר ועם עמוד הפייסבוק הכותאב היהודי – الكتاب اليهودي, אשר נפתח לפני כמה שבועות, ובו מקליט אלמוג בהר את תפסיר רס"ג, תרגום התורה לערבית-יהודית, פסוק בעברית ופסוק בערבית-יהודית.
מילת היום שלנו היא חַ'לְק خلق – בריאה, יצירה; יצורים, ברואים, בריות, אנשים, בני האדם

גם בביטוי: חַ'לְקֶ אללָּה خلق الله – ברואי האל
השורש הערבי ח'.ל.ק עוסק במספר תחומים, אך הנפוצים ביותר הם אלו הקשורים לבריאה ולתכונות אנושיות אלו ואחרות.
* חַ'לַק خلق, הפועל בבניין הראשון – ברא, יצר
במדוברת, הפועל חִ'לֶק, גם הוא בבניין הראשון, פירושו נולד: (אַנַא) חְ'לִקֶת פִי אלְקֻדְס (أنا) خلقت في القدس – (אני) נולדתי בירושלים
* חַ'אלֶק خالق – יוצר, בורא; ממציא. אַלְחַ'אלֶק الخالق – הבורא, היוצר, אחד מ- 99 שמותיו של אלוהים בערבית, זו צורת הבינוני הפועל של הפועַל
* מַחְ'לוּק مخلوق וברבים מַחְ'לוּקַאת مخلوقات או מַחַ'אלִיק مخاليق – יצור (מיל': דבר שנברא), בצורת הבינוני הפעול
* אַלְמַחְ'לוּקַאת المخلوقات – הברואים
* וַלַא (גִ'נְס) מַחְ'לוּק ولا (جنس) مخلوق – ולא אף אחד; ולא נפש חיה
* חֻ'לְק خُلق או חֻ'לֻק וברבים אַחְ'לַאק أخلاق – תכונה, מידה, אופי; מוסר; סבלנות; הרגל
ומכאן, כשם תואר: אַחְ'לַאקִיֹ أخلاقيّ – מוסרי, אתי
* אַחְ'לַאקִיֶּה أخلاقيّة – מוסריות; מורל
* אַחְ'לַאקִיַּאת أخلاقيّات – אתיקה
* הפועל אִנְחַ'לַק انخلق בבניין השביעי – נברא, נוצר
* חִ'לְקַה خلقة וברבים חִ'לַק خلق – מזג, טבע; פרצוף, פנים; צורה חיצונית, מראה חיצוני. לרוב מתוך יחס שלילי, בעיקר מוכר בביטוי במדוברת:
מַא בִּדִּי אַשוּף חִ'לֶקְתֹה ما بدّي أشوف خلقته – אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלו
ח'לקה, כתואר פועל – טבעי, מלידה
אה, ולא להתבלבל עם חלק, حلق, שזה בכלל גרון, אבל גם האות הראשונה שונה…
ומכאן, זכות הדיבור לאלמוג:
כיצד מתרגמים את הפסוק הראשון בתורה, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"?
רס"ג מתרגם: "אול מא כ'לק אללה אלסמאואת ואלארצ'", והתרגום הנוצרי המודרני מתרגם: "في البدء خلق الله السّموات والأرض".
כפי שאפשר לראות שניהם מסכימים על כל המילים במשפט, כולל המילה כ'לק, ברא, מלבד המילה הראשונה, בראשית.
כבר בתרגומים לארמית אנחנו מוצאים שלושה תרגומים שונים למילה בראשית, המבטאים פרשנויות שונות שלה: אונקלוס מתרגם: "בְּקַדְמִין", ואילו בשני התרגומים האחרים אנחנו מוצאים: "מִן אַוְולָא" ו"בְּחוּכְמָא". כלומר התרגומים חלוקים האם המילה בראשית מציינת זמן קדמון, ראשוניות או חוכמה (מתוך מילת הראש שבתוך בראשית).
רס"ג מתרגם בראשית כדבר ראשון, ואילו התרגום הנוצרי מתרגם כהתחלה.
בנוסף לפעולת הבריאה, המיוחסת לאל מספר פעמים בפרשת בראשית מלבד בפסוק הראשון, למשל בבריאת התנינים ובריאת האדם, בבריאה אלוהים גם הבדיל – פצל, קרא (במשמעות של נתינת שם) – סמא, עשה – צנע, נתן – ג'על, בירך – בארכ, אמר – קאל, שבת – עטל וקידש – קדס.
קישור לעמוד הפייסבוק:
الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי
Almog Behar
קישור ליוטיוב לשמיעת התפסיר בערבית-יהודית:
الكتاب اليهودي – الموج بيهار – הכותאב היהודי – אלמוג בהר:
=-=-=-=
תוספות לפוסט המקורי:
נעיין בסורה 30, בני ביזנטיון, פסוק 22:
וַמִן אַאיַאתִהִ חַ'לְקֻ אלסַּמַאוַאתִ וַאלְאַרְצִ' וַאחְ'תִלַאפֻ אַלְסִנַתִכֻּם וַאַלְוַאנִכֻּם אִנַּ פִי דַ'לִכַּ לַאַאיַאתִן לִלְעַאלִמִין
وَمِنْ آيَاتِهِ خَلْقُ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ وَاخْتِلَافُ أَلْسِنَتِكُمْ وَأَلْوَانِكُمْ إِنَّ فِي ذَلِكَ لَآيَاتٍ لِّلْعَالِمِينَ
אחד מאותותיו הוא בריאת השמיים והארץ, ושלל לשונותיכם וצבעיכם. בזאת צפונים אותות לשוכני העולמים
(תרגום רובין)
הפסוק הוא אחד משרשרת פסוקים המשבחים את האל ומעשיו.
=-=-=
ולמרות שזה לא בערבית, קבלו את-
"מוג'אהדין ח'לק (בפרסית: مجاهدین خلق – מוג'אהדין האומה) הוא ארגון גרילה שיעי הפועל באיראן החל משנות השישים של המאה העשרים. בראשית ימיו קיבץ הארגון מתנגדים לשלטונו של השאה מוחמד רזא פהלווי. בשנות השבעים ביצע הארגון מספר פיגועים נגד משטרו ונגד מטרות אמריקניות באיראן, שגרמו למותם של מספר אזרחים אמריקניים. […]" (ויקיפדיה)
תוספות עדכניות:
* הפועל הספרותי חַ'לִקַַ خَلِقَ בבניין הראשון – התבלה, התיישן
* הפועל חַ'לַּק خلّق בבניין השני – החליק, ריכך; בישם; חינך לנהוג בנימוס
* הפועל ה"הזוי" אִחְ'לַוְלַקַ اخلولق בבניין ה- 12 – נקרע מרוב יושן, התבלה, נחרב
* מִתְ'לֶ אלְחַ'לְק مثل الخلق – כמו שצריך, כמו אנשים נורמליים
* חֻ'לְקֹה צַ'יֶּק خلقه ضيّق, או צַ'אקַ חֻ'לְקֹה ضاق خلقه – חסר סבלנות, קצר רוח (מיל': האופי שלו צר)
* רַבְּנַא חַ'לַקֶ אלדֻּנְיַא פִי סִתִּ איַּאם ربّنا خلق الدّنيا في ستّ أيّام – סבלנות! אל תתייאש; אל תיחפז; גם רומא לא נבנתה ביום אחד (מיל': גם אלוהים ברא את העולם בשישה ימים)
* יִחְ'לֶק מִנֶ אלשַּבַּה אַרְבַּעִין يخلق من الشّبه أربعين – דומים כמו שתי טיפות מים (מיל': [אללה יכול] לברוא 40 [אנשים] דומים זה לזה)
* יִחְ'לֶק מִנֶּ אלְפַסִיח' שַרַבַּאת يخلق من الفسيخ شربات – בן מוצלח של הורה לא מוצלח; יין בן חומץ; מי שמסוגל לעשות הכל ולהפוך רע לטוב (מיל': עושה מהדג המלוח משקאות)
* מֻש אַללָּה חַ'לַקְהֹם? مش الله خلقهم؟ – אין להם זכויות כמו לכולם? הם אין הם בני אדם? (מיל': לא אלוהים ברא אותם?)
* רוּח מִן חִ'לֶקְתִי روح من خلقتي – לך מפה! עוף מהפרצוף שלי!
* טִלֶע חֻ'לְקֹה طلع خلقه – התעצבן, התרגז
* פַשּ חֻ'לְקֹה فشّ خلقه – פרק זעמו, כילה זעמו, "שחרר לחץ"
* מִתֶ'ל מַא אַללָּה חַ'לַקֹה مثل ما الله خلقه – ערום כביום היוולדו (מיל': כפי שאלוהים ברא אותו)
* חַ'לִיקַה خليقة – בריאה; בני אדם, ברואים
זה היה הפוסט ה- 1,316 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מוסר הופיע לראשונה ב-ערביט.

]]> https://arabit.me/%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8/feed/ 0