מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום, או פוסט היום, מופיע באופן חריג לבקשתה של ידידתי היקרה והאהובה, הקוראת האדוקה אסתר ספדיה (ילידת העיר ביירות בלבנון), שכתבה לנו בתגובה לפוסט "רקיק" השבוע:

"הברכות שלך תמיד מזכירות לי נשכחות.
אולי תעלה בבקשה פוסט על ברכות מהסוג הזה המאפיינות את השיח היומיומי .הן כל כך יפות ומלבבות והערבית שופעת בהן.
ביל עאפייה, סחתיין, סחתיין עלה אלבק, ביל הנה, פיה אל עאפייה…
יש מלא מלא. כל אחד מקוראיך יעשיר אותנו.
אני יודעת שזה לא ברוח ערביט וסגנונו אך תעשה מערוף.
תודה שלו"

אז מילת היום היא –

אַללַּה יַעְטִיכּ אלְעַאפְיֶה الله يَعْطِيك ٱلْعَافْية – תהיה בריא

ליקטתי פה אוסף של ברכות שימושיות, שהופיעו בפוסטים שונים בערביט במהלך השנים. יש עוד רבות וטובות, אבל "התכווננתי" לבקשה של אסתר.

אז, מבורכים תהיו, וקבלו:

* צַחַּה/צַחְּתֵין וּעַאפְיֶה/וּהַנַא صَحَّة/صَحَّتين وعافية/وهنا – בתיאבון! לבריאות! (מיל': בריאות ובריאות/הנאה). על ברכה זו עונים ב- עַלַא קַלְבַּכּ! على قلبك (מיל': על הלב שלך)
* צַחֶּ אלנּוֹם صحّ النّوم – בוקר טוב; "בוקר טוב אליהו!", עכשיו נזכרת?! (באירוניה)
* כִּיף צִחְּתַכּ? كيف صحّتك – מה שלומך? (מיל': איך בריאותך?)
* וּאִנְתֶ בִּאלצִּחַּה וּאלסַּלַאמֶה وإنت بالصّحّة والسّلامة – ואתה בבריאות ושלמות (תשובה אפשרית לברכת החגיגית: כֻּלּ עַאם וַאַנְתֻם בְּחֵ'יר كلّ عام وأنتم بخير כל שנה ואתם בטוב, כלומר: חג שמח)

* (אַללַּה) יַעְטִיכּ אלְעַאפְיֶה (الله) يعطيك العافية – תהיה בריא, מילולית: שאללה ייתן לך בריאות
* בִּאלְעַאפְיֶה بالعافية, כתואר פועל – בקושי; בכוח
* עַאלְעַאפְיֶה! عالعافية – שלום! צורה מדוברת מקוצרת שבאה להחליף את הצורה ה"ארוכה": אללה יעטיכ אלעאפיה
* אֶלְעַוַאפִי! العوافي – שלום! תהיה בריא! לבריאות!
המהדרין יגידו: יעטיכ אלף עאפיה – ייתן לך אלף בריאות.
אפשר לברך ברכה זו תמיד, בלי קשר למצב בריאותי או חולי, למשל במובן יישר כוח על פועלך/עבודתך.
התשובה לברכה הזו היא:
אללה יְעַאפִיכּ الله يعافيك – לגבר
אללה יְעַאפִיכִּ(י) الله يعافيكي – לאישה
* אִשְתַאקַת / תִשְתַאק לַכֶּ אלְעַאפְיֶה اشتاقت / تشتاق لك العافية –תהיה בריא (מיל': התגעגעה / מתגעגעת / תתגעגע אליך הבריאות. זו התשובה לאמירה הנפוצה: אִשְתַקְתִ לַכּ! اشتقت لك! – התגעגעתי אליך!)
* עַפוּ عفو (עַפְו عَفْو) – סליחה, מחילה; חנינה
* עַפְוַן عفوًا, כתואר פועל – על לא דבר (תשובה לאמירת תודה); סליחה (כשפוגעים במישהו, כשמבקשים סליחה); משהו שקרה מאליו, מעצמו, במקרה. ניתן לפגוש גם את הצורה המיודעת: אֶלְעַפוּ!

* בֶּאלְהַנַא! بالهنا – בתיאבון, לבריאות!
* בִּאלשִּפַא וּאלְהַנַא بالشّفا والهنا – לבריאות! (לאחר אכילה או שתיה, וגם לאחר נטילת תרופה. שתי המילים עברו תהליך פונטי של תח'פיף אלהמזה)
* אַללָּה יְהַנִּיכּ الله يهنّيك – שאללה יברך אותך; תתחדש!
* חַמַּאםֶ אלְהַנַא حمّام الهنا – מקלחת נעימה!
* מַאְכּוּל/מַשְרוּבֶּ אלְהַנַא مأكول / مشروب الهنا – בתיאבון! לרוויה! (מיל': מאכל/משקה ההנאה)
* מַלְבּוּסֶ אלְהנא ملبوس الهنا – תתחדש! (מיל': בגד ההנאה)

התמונה: Ricardo Maruri

זה היה הפוסט ה- 3,164 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט תהיו בריאים הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

דִרְהַם دِرْهَم וברבים דַרַאהֶם دَرَاهم – מטבע דרהם; 12 גרם, 1/12 של אונקיה

קיימת גם הצורה דִרְהַאם دِرْهام

משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:

المركز التخصصي
hyundai.kia.center.pal

המרכז המומחה
ל(מכוניות) יונדאי וקיה בפל(סטין)

המוסך כותב על עצמו:

ورشة تصليح سيارات
المختص وريح بالك 
رام الله

סדנת תיקון מכוניות
המומחה, ואין לך מה לדאוג
ראמאללה

הסרטון פורסם ב- 19.2.26 וכותרתו:

دفع شواقل قليلة الآن.. ولا دفع الآلاف لاحقاً؟
تذكر دائماً: تغيير الزيت "صيانة"، لكن تغيير الجير "كارثة مالية". حافظ على سيارتك!
تابعنا ع صفحاتنا حتى يوصلك كل جديد 
التخصصي بوفرلك الصيانة اللازمة وبالإضافة لتوفير القطع الأصلية لسيارتك .
 بنوفرلك العديد من الخدمات والعروض المميّزة فقط لدى المركز التخصصي.
بالاضافة الى صيانة كافة أنواع سيارات الهايبرد.

לשלם מעט שקלים עכשיו או לשלם אלפים בהמשך?
זכור תמיד: החלפת שמן זה (מוגדר) תחזוקה, אבל החלפת גיר (תיבת הילוכים) זה אסון כספי. שמור על מכוניתך!
עקבו אחרי הדף שלנו כדי שיגיע אליך כל דבר חדש
המומחה מעניק לך את התחזוקה ההכרחית בנוסף לאספקת חלקי (חילוף) מקוריים למכוניתך.
אנו מספקים לך שירותים רבים במחירים ייחודיים, רק אצל המרכז המומחה.
בנוסף לתחזוקה/טיפול בכל סוגי המכוניות ההיברידיות.

=-=

אלסלאם עליכם
נרג'ע מנחכי ען זית אלגיר.
האי אלסיארה איוניכ. ע'ירת קיר כאמל. שו אלסבב? מאשי 150000 ע זית אלקיר ולא מרה מע'ירה. תפצ'ל, קיר כאמל, בידפע ת'מן ע'אלי עשאן דרהם וקאיה.
דרהם וקאיה ח'יר מן קנטאר עלאג'. שואכל קלילה, זית קיר, בדה ידפע ת'מן קיר כאמל.
פתפצ'ל ע אלתח'צצי, ע'יר זית אלקיר לסיאראת אלהאיברד, ב 60, 70 אלף, סיאראת אלכהרבא, פול אלקטרישן, ע אל 40000 וריח ראסכ ואמשי מאאת אלאאלאף אלכילוואת.
ג'זאכם אללה ח'יר.

السّلام عليكم
نرجع منحكي عن زيت القير.
هاي السّيّارة أيونيك. غيّرت قير كامل. شو السّبب؟ ماشي ١٥٠٠٠٠ ع زيت القير ولا مرّة مغيّره. تفضّل، قير كامل، بيدفع ثمن غالي عشان درهم وقاية.
درهم وقاية خير من قنطار علاج. شواكل قليلة، زيت قير، بدّه يدفع ثمن قير كامل.
فتفضّل ع التّخصّصي، غيّر زيت القير لسيّارات الهايبرد، ب ٦٠، ٧٠ ألف، سيّارات الكهربا، full electrician، ع ال ٤٠٠٠٠ وريّح راسك وامشي مئات الآلاف الكيلووات.
جزاكم الله خير.

שלום עליכם.
נשוב לדבר על שמן גיר (תיבת הילוכים).
זו מכונית (יונדאי) איוניק. היא החליפה (החלפנו לה) גיר שלם. מה הסיבה? הוא נסע 150,000 (ק"מ) עם שמן גיר שהוא מעולם לא החליף. בבקשה, גיר שלם, הוא משלם מחיר יקר בשביל דרהם של שמירה (ראו מיד בהמשך, והוא עשה פה סלט עם הפתגם. שלו).
עדיף להקדים תרופה למכה (מיל': מטבע דרהם של שמירה עדיף על כמות גדולה של טיפול). (במקום לשלם) שקלים מעטים, על שמן גיר, הוא הולך לשלם מחיר של גיר שלם.
בוא למומחה, תחליף שמן גיר למכוניות היברידיות, ב- 60, 70 אלף (ק"מ), מכוניות חשמליות, חשמל מלא, ב- 40,000 (ברכב חשמלי יש תיבת הפחתה, לא הילוכים. שלו), תהיה רגוע וסע מאות אלפי קילווטים (הוא "הביא" פה משחק מילים).
שאלוהים יגמול לכם טוב.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@hyundai…/video/7608621731263139093

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי המרובע ד.ר.ה.ם נגזר מהמטבע הקדום דרהם.

* הפועל הדנומינטיבי דַרְהַמַ دَرْهَمَ על דרך הבניין השני, וגם דֻרְהִמַ دُرْهِمَ בסביל – נעשה בעל כסף רב
* דַרְהַמַה درهمة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – להפוך לבעל כסף רב
* רַגֻ'ל מֻדַרְהַם رجل مدرهم, עם צורת הבינוני הפעול – אדם שיש לו כסף רב
* דַרַאהֶם دراهم – כסף
* דֻרַיְהִמַאת دريهمات, במשקל ההקטנה – מעט כסף, דבר ששווה פרוטה
* לַא רַסוּלַ כַּאלדַּרַאהֶם لا رسولَ كالدّراهم – אין מליץ (שליח) טוב מהכסף
* דִרְהַם וִקַאיֶה חֵ'יר מֵן קֻנְטַאר עִלַאג' درهم وقاية خير من قنطار علاج – להקדים תרופה למכה (מיל': מטבע דרהם של שמירה עדיף על כמות גדולה של טיפול)

נעיין בפתיח של הערך בוויקיפדיה:
"דירהם (בערבית: درهم; תעתיק מדויק: דרהם) הוא מטבע ערבי עתיק העשוי מכסף. כיום המטבע משמש מספר מדינות ערביות, כמו איחוד האמירויות הערביות, מרוקו וארמניה. מספר מדינות נוספות משתמשות בתת-מטבע בשם דירהם: לוב, קטר, ירדן וטג'יקיסטן.
שמו של המטבע מגיע משם המטבע היווני העתיק דרכמה. […]"

הוסיף אורי טרוק:
אַלדַּרַאהֶם מַרַאהֶם الدّراهم مراهم – הכסף (הדרהמים) הוא כמו משחה (עוזר, מועיל)

הוסיף אריה גבאי:
דִרְהַם נַאמוּס וַלַא קִנְטַַאר פְלוּס درهم ناموس ولا قنطار فلوس – דרהם אחד של כבוד עצמי ומוניטין ולא שפע כסף (הכבוד עדיף על כסף)

התמונה: Atikah Akhtar

זה היה הפוסט ה- 3,144 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מטבע דרהם הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברה.

אז מילת היום היא –

דִשְדַאשַה دِشْدَاشَة וברבים דַשַאדִיש دَشَادِيش – בגד מסורתי לגברים, אך לא רק, כמו שמלה, שמגיע עד מעבר לקרסוליים ונלבש בעיקר בתוך הבית; גלימה או כותונת ארוכה ורחבה עם שרוולים ארוכים, בשימוש בעיקר בארצות המפרץ

החברה שלחה לי סרטון מחשבון אינסטגרם:

sety_almazza
ستي  في 

סבתי אלמאזה
(שחיה) בארה"ב

יש לה 91,000 עוקבים, ונכתב עליה:

ستي وكلامها الي ما بننساه، يوميات، حكايات ، وصفات ، نصائح

סבתא שלי ודבריה שאותם לא נשכח, עניינים יומיים, סיפורים, מתכונים, עצות

בטיקטוק שמה:

sety_almazza
Nosa.umkenan

יש לה 32,000 עוקבים והיא כותב על עצמה:

Mothershood, lifestyle, food, kids, shopping,
ام لأجمل طفلين معجزة

אם לשני ילדים, (זהו) נס

הסרטון פורסם ב- 27.12.25 וכותרתו:

الاميات بس يعرفو انه ChatGPT بعرف كل اشي

אימהות ברגע שהן מבינות ש- ChatGPT יודע כל דבר

יא חביבי, אנא, דשדאשתי אלכחליה אללי עליהא ד'הבי, וין ח'ביתהא? אלי אסבוע בדור עליהא פי אלדאר, מש מלאקיהא! יא זלמה, קול לי וין חטיתהא? פי אלשנטה אלכבירה אללי בצ'ב פיהא אלשתוי? ולא פי אלח'זאנה? וין צ'ביתהא?
קול לי, באללה עליכ, יא ChatGPT, ג'וזי, ג'וזי, אי סאעה ביוצל אלדאר? יעני אחט אלציניה הלקית ולא אסתנא? קול לי אלסאעה בדה יוצל והי סח'נה, מש יקעד יקול לי ברדת וברדת. ח'ברני!
יא ChatGPT, קול לי, באללה עליכ, אח'תי, יום סכרת מעאי אלתלפון וקאלת לי: אנא משע'ול. הי בקת משע'ולה ען ג'ד, ולא בדהא תח'לץ מני? ולא ראיחה משואר, בדהאש תקול לי וין ראיחה?
באללה עליכ, תקול לי, תח'ביש עלי, בזעלש אנא, בתערפני מא אנת, בזעלש!
יא ChatGPT, יא חביבי, מא ליש ע'ירכ, קול לי, קול לי, הדא אבני אלמכרום למא טלע, קאל לי: בדי ארוח אשוף צחאבי. ראח ען ג'ד מע צחאבה ולא ראח ישוף בנאת?
באללה עליכ, אפסד לי עליה, ח'ברני עליה, ח'ברני, טמני!

يا حبيبي، أنا، دشداشتي الكحليّة اللي عليها ذهبي، وين خبّيتها؟ الي أسبوع بدوّر عليها في الدّار، مش ملاقيها! يا زلمة، قول لي وين حطّيتها؟ في الشّنطة الكبيرة اللي بضبّ فيها الشّتوي؟ ولّا في الخزانة؟ وين ضبّيتها؟
قول لي، بالله عليك، يا ChatGPT، جوزي، جوزي، أيّ ساعة بيوصل الدّار؟ يعني أحطّ الصّينيّة هلقيت ولّا أستنّى؟ قول لي السّاعة بدّه يوصل وهي سخنة، مش يقعد يقول لي بردت وبردت. خبّرني!
يا ChatGPT، قول لي، بالله عليك، أختي، يوم سكّرت معاي التلفون وقالت لي: أنا مشغول. هي بقت مشغولة عن جدّ، ولّا بدّها تخلص منّي؟ ولّا رايحة مشوار، بدّهاش تقول لي وين رايحة؟
بالله عليك، تقول لي، تخبّيش عليّ، بزعلش أنا، بتعرفني ما انت، بزعلش!
يا ChatGPT، يا حبيبي، ما ليش غيرك، قول لي، قول لي، هدا ابني المكروم لمّا طلع، قال لي: بدّي أروح أشوف صحابي. راح عن جدّ مع صحابه ولّا راح يشوف بنات؟
بالله عليك، افسد لي عليه، خبّرني عليه، خبّرني، طمّني!

יקירי, הדשדאשה שלי בצבע כחול כהה, שיש עליה (רקמה בצבע) זהב, איפה השארתי (החבאתי) אותה? אני כבר שבוע מחפשת אותה בבית ולא מוצאת אותה! בנאדם, תגיד לי איפה שמתי אותה? בתיק הגדול שאני שמה בו את בגדי החורף? או בארון? איפה הנחתי אותה?
תגיד לי, בחייך, יא ChatGPT, בעלי, באיזו שעה הוא מגיע הביתה? שאשים את המגש/תבנית (מסוג ציניה. לחימום) עכשיו או שאחכה? תגיד לי באיזו שעה הוא צריך להגיע, כשהיא חמה, שלא יגיד לי: היא התקררה, היא התקררה. עדכן אותי!
יא ChatGPT, תגיד לי, בחייך, אחותי, ביום שניתקה לי את הטלפון ואמרה לי: אני עסוקה. היא הייתה באמת עסוקה או שהיא רצתה להיפטר ממני? או שהיא יצאה לסידורים, אבל לא רצתה להגיד לי לאן היא הולכת?
בחייך, תגיד לי, אל תסתיר ממני, אני לא כועסת, אתה הרי מכיר אותי, אני לא כועסת!
יא ChatGPT, יקירי, אין לי איש מלבדך, תגיד לי, תגיד לי, הבן המכובד הזה שלי, כשהוא יצא, הוא אמר לי: אני רוצה ללכת לפגוש את חברים שלי. הוא הלך באמת עם חברים שלו או שהלך לפגוש בנות?
בחייך, תלשין לי עליו, עדכן אותי לגביו, עדכן אותי, תרגיע אותי!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.instagram.com/reels/DSyF-c1CUz7/
https://www.tiktok.com/@sety…/video/7588656160337612063…

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי המרובע ד.ש.ד.ש עוסק בריסוק, אך גם בפריט לבוש ייחודי שהוא מילת היום (ומן הסתם אין שום קשר בין המשמעויות האלה).
בעברית מודרנית הוא נגזרת של הפועל דש ופירושו: עשה משהו באיטיות ובכבדות.

* הפועל דַשְדַש دشدش על דרך הבניין השני – מעך, כתש, שבר לרסיסים, ריסק, ניפץ
* הפועל תְדַשְדַש تدشدش על דרך הבניין החמישי – נשבר, התנפץ לרסיסים

כתבה ורה כהן בסו:
دشداشة عنوان الهيبة والاناقة
בגד הדשדאשה הוא סמל של יוקרה ואלגנטיות.
אני זוכרת את אבא שלי חוזר מהעבודה בעיראק, מחליף לבגדי הבית ולובש את הדשדושה שלו — בגד מסורתי בעיראק ובמדינות המפרץ. עבורי זה היה רגע קבוע שסימן את המעבר מהחוץ אל הבית, והדשדושה הפכה לסמל של נוחות, שגרה וחום משפחתי.

התמונה: Gemini

זה היה הפוסט ה- 3,084 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט דשדאשה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

בִּתְרוּח / דַאיְרֶה מִן בֵּית שְקַאע לַבֵּית רְקַאע بِتْرُوح / دايرة مِنْ بيت شْقَاع لَبيت رْقَاع – מרכלת בלי הפסקה (מיל': הולכת מבית משפחת שקאע לבית משפחת רקאע)

גרסה נוספת, פחות נפוצה:

בִּתְרוּח מִן בֵּית אַשְקַע לַבֵּית אַרְקַע بِتْرُوح مِنْ بيت أَشْقَع لَبيت أَرْقَع

רעות שלחה לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק של הסטנדאפיסטית עֹלַא אִסְחַאק, שהופיעה אצלנו בעבר:

olaizhaq
علا-اسحاق ola-izhaq

לעלא יש כבר 102,000 עוקבים והיא כתבה על עצמה לפני שנתיים:

علا إسحاق: ستاند اب كوميدي وعروض مسرحية ساخرة وهادفة ذات محتوى راقي بأسلوب مميز

עלא אסחאק, סטנד אפ קומדי ומופעים סאטיריים ומכווני-מטרה עם תוכן איכותי בסגנון מיוחד

כיום במקום שש המילים האחרונות (אחרי המילה סאטיריים) היא כתבה:

ومنسقة رحلات لخارج البلاد

ומתאמת טיולים לחו"ל

הסרטון פורסם ב- 19.1.26.

אמבארח טאלעה אנא ובנתי, כאן ענדי שע'ל, ורמיאל ג'אי מעאי. טאלעין היכ מן אלסבעה אלצבח, ואלדניא, מא שאא אללה: עאצפה, כבס, שתא, ברק, רעד.
עם נרכב אלסיארה, ולא ג'ארתנא ואקפה, לאבסה האלכבות ועם תקטע אלשארע.
בתקול לי בנתי: מאמא, האי שו מטלעהא? קלת להא: מאמא, אחנא שו מטלענא? קאלת לי: אנתי ענדכ שע'ל. קלת להא: והי ענדהא שע'ל!
צפנת היכ ובתקול לי: מאמא, בס הי בתשתע'לש! כיף בתשתע'לש? הי בתשתע'ל ושע'להא כתיר צעב.
בתקול לי: בשו בתשתע'ל? אנא בערף אנהא קאעדה. קלת להא: בתשתע'ל באל משלוחים. נקליאת. קאלת לי: שו בתנקל? קלת להא: בתנקל חכי. בתרוח מן בית שקאע לבית רקאע, בתודי אח'באר, בתג'יב אח'באר, בתבהר, בתזיד, בתנקץ, בתשתע'ל, צעב! בתצבח מן אלצבח, ענדהא וט'יפה והי אמינה לוט'יפתהא. לאבסה אלכבות, תחת אלשתא, טאלעה לשע'להא מן אלצבח עשאן תעמל שע'להא בכל אמאנה, יעני מג'בורה, ענדהא ביכון, מכסור עליהא אכם מן בודכאסת, לתעמלהן מע אלג'אראת.
פכל אלאחתראם! אנא באלעכס! בקדר תעבהא ע אלאאח'ר אלאאח'ר.
אלמשכלה אנה בתאח'דש אאג'אר, יא חראם. כל הדא פי מהב אלריח. פש אלהא אאגאר ולא אשי באלאאח'ר, היכ מעאש, מע אנהא בתתעב, ואללה בתתעב, בין מא אנהא בתחט בהאראת ותואבל ובתחמל אלח'בר ובתודיה ובתג'יב אח'באר, ומש בס-, זמאן כאן בס תודאית אח'באר וג'יבאן. אליום עלא אלואתסאב ביצורוא מחאדת'את, בתצור אנסתע'ראם, תבעת' צור. אללה יעטיהא אלעאפיה.
מציבה, ח'יאלהן ואסע, בינסג'וא נסיג' וביזידוא, אד'א אלקצה נקצת מעהן ביכמלוא מן נסיג' אלח'יאל. פשר תשאת ג'י בי תי. האי ביערפוא אשיאא עני, מת'לן אנא, אנא נפסי בערפהאש! פאיתין בחיאתי אכתר מני. שו בדנא נעמל?
ילא, נהארכו סעיד ואללה יבעדהן ענא.

امبارح طالعة أنا وبنتي، كان عندي شغل، ورميال جاي معاي. طالعين هيك من السّبعة الصّبح، والدّنيا، ما شاء الله: عاصفة، كبس، شتا، برق، رعد.
عم نركب السّيّارة، ولّا جارتنا واقفة، لابسة هالكبوت وعم تقطع الشّارع.
بتقول لي بنتي: ماما، هاي شو مطلّعها؟ قلت لها: ماما، احنا شو مطلّعنا؟ قالت لي: انتي عندك شغل. قلت لها: وهي عندها شغل!
صفنت هيك وبتقول لي: ماما، بس هي بتشتغلش! كيف بتشتغلش؟ هي بتشتغل وشغلها كتير صعب.
بتقول لي: بشو بتشتغل؟ أنا بعرف إنّها قاعدة. قلت لها: بتشتغل بال משלוחים. نقليّات. قالت لي: شو بتنقل؟ قلت لها: بتنقل حكي. بتروح من بيت شقاع لبيت رقاع، بتودّي أخبار، بتجيب أخبار، بتبهّر، بتزيد، بتنقّص، بتشتغل، صعب! بتصبّح من الصّبح، عندها وظيفة وهي أمينة لوظيفتها. لابسة الكبوت، تحت الشّتا، طالعة لشغلها من الصّبح عشان تعمل شغلها بكلّ أمانة، يعني مجبورة، عندها بيكون، مكسور عليها أكم من بودكاست، لتعملهن مع الجارات.
فكلّ الاحترام! أنا بالعكس! بقدّر تعبها ع الآخر الآخر.
المشكلة إنّه بتاخدش آجار، يا حرام. كلّ هدا في مهبّ الرّيح. فش الها آجار ولا اشي بالآخر، هيك معاش، مع إنّها بتتعب، والله بتتعب، بين ما إنّها بتحطّ بهارات وتوابل وبتحمل الخبر وبتودّيه وبتجيب أخبار، ومش بس-، زمان كان بس توداية أخبار وجيبان. اليوم على الواتساب بيصوّروا محادثات، بتصوّر انستغرام، تبعث صور. الله يعطيها العافية.
مصيبة، خيالهن واسع، بينسجوا نسيج وبيزيدوا، إذا القصّة نقّصت معهن بيكمّلوا من نسيج الخيال. فشر تشات جي بي تي. هاي بيعرفوا أشياء عنّي، مثلًا أنا، أنا نفسي بعرفهاش! فايتين بحياتي أكتر منّي. شو بدّنا نعمل؟
يلّا، نهاركو سعيد والله يبعدهن عنّا.

אתמול יצאנו אני ובתי, הייתה לי עבודה, ורמיאל (הבת שלה) באה איתי. יצאנו ככה בשבע בבוקר, ומזג האוויר היה בלי עין הרע: סופה, גשם, ברקים ורעמים.
נסענו במכונית, ופתאום (ראינו את) שכנה שלנו עומדת, לובשת מעיל וחוצה את הכביש.
בתי אמרה לי: אמא, מה הוציא אותה מהבית? עניתי: אמא, ומה הוציא אותנו? ענתה לי: יש לך עבודה. אמרתי לה: וגם לה יש עבודה!
היא הביטה בי ככה ואמרה לי: אמא, אבל היא לא עובדת! (אמרתי לה): איך לא עובדת? היא עובדת והעבודה שלה קשה מאוד.
היא אמרה לי: במה היא עובדת? אני יודעת שהיא לא עובדת / היא מובטלת. אמרתי לה: היא עובדת במשלוחים. היא אמרה לי: מה היא שולחת/מעבירה? עניתי לה: היא מעבירה דיבורים. היא עוברת מבית לבית, מעבירה ידיעות, מביאה ידיעות, מתבלת, מוסיפה, מפחיתה, היא עובדת, קשה! היא עובדת מהבוקר, יש לה משרה והיא נאמנה למשרתה. היא לובשת מעיל, בגשם, ויוצאת לעבודתה מהבוקר כדי לבצע את עבודתה בנאמנות רבה, כלומר היא חייבת, חסרים לה כמה פודקסטים, כדי להכין אותם עם השכנות.
אז כל הכבוד! אני – להיפך! אני מעריכה את טרחתה לגמרי לגמרי.
הבעיה היא שהיא לא גובה שכר טרחה, כמה חבל. הכול חולף עם הרוח. אין לה שכר ולא כלום בסופו של דבר, ככה, משכורת, למרות שהיא טורחת, בחיי היא טורחת, בזמן שהיא שמה תבלינים ונושאת את הידיעה, מעבירה ומביאה ידיעות. בעבר היו רק שליחה וקבלה של ידיעות. היום מצלמים שיחות בוואטסאפ, היא מצלמת לאינסטגרם, היא שולחת תמונות. שתהיה בריאה.
זו צרה, הדמיון שלהם מפותח (רחב), הן טוות אריג ומוסיפות לו, אם הסיפור דל מדי לדעתן הן משלימות אותו מאריג הדמיון. צ'ט ג'י פי טי הוא כלום ושום דבר (בהשוואה אליהן). הן יודעות עלי דברים, שאני בעצמי לא יודעת אותם! הן נכנסות לחיי יותר ממני. נו, מה נעשה?
יאללה, שיהיה לכם יום שמח ושאלוהים ירחיק אותן מאיתנו.

(התמלול בחלקו והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@olaizhaq/video/7596951402178481416

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי ש.ק.ע קיים רק במדוברת והוא מופיע בפעלים הבאים. לא מצאתי קשר לשקיעה בעברית.

* הפועל שַקַע شقع בבניין הראשון – סידר, ערם, שם דבר אחד על גבי השני
* הפועל שַקַּע شقّع בבניין השני – קילל, גידף
* הפועל תְשַאקַעוּא تشاقعوا בבניין השישי – גידפו איש את רעהו, קיללו זה את זה

מחיפוש מהיר ברשת עולים ההסברים הבאים לגבי הפתגם:

הפתגם נאמר על אישה שעוברת מבית לבית, היא אינה שוהה בבית שלה. היא אינה משאירה שום בית של קרובי משפחה שהיא אינה מבקרת בו. מטרתה לשמוע חדשות ולהעבירן הלאה (כלומר לרכל).

בית אשקע הוא בית שאין בו בושה, היא הולכת לשם ומקללת בצורה מנומסת. בית ארקע הוא בית עם בעיות וחיכוכים, היא הולכת לשם כדי לריב.

היא אינה מתעניינת בילדים או במשפחה של מארחיה, מה שחשוב לה הוא להעביר עדכונים (לרכל).

זו אמירה נשית על אישה חסרת מטרה בחיים, שהיא רכלנית חסרת מנוחה ותקנה.

ה- AI של גוגל מסכם (כל מה שמופיע פה הופיע בגוגל בערבית, למען הסר ספק):
זהו משל לבנטיני (האזור שלנו) שעוסק במעבר בין בתי קרובים ושכנים, בעיקר בנסיבות חברתיות, או במעבר בקושי ממקום למקום או ללא סיבה ברורה.
השמות שקאע ורקאע אינם אמיתיים, ותרגומם החופשי הוא חלקים ורכיבים (ואני מוסיף: ויש פה כמובן גם חרוז. שלו).

התמונה: Vitaly Gariev

זה היה הפוסט ה- 3,065 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מרכלת בלי הפסקה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

צַ֗רַּה ضَرَّة או צִ֗רַּה או צֻ֗רַּה וברבים צַ'רַּאת ضرّات או צַ'רַאאִר ضرائر – צרה, אשתו הנוספת של בעלי (כאשר לבעל יש מספר נשים); קושי, מצוקה; עוני (תחשבו על זה; בעיני האישה אחת אשתו הנוספת של בעלה, בשתי השפות, היא פשוט… צרה צרורה)

תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ') ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.

עובדיה שלח לי סרטון נוסף של הלבנונית ג'האד סעיד.

כותרת הסרטון:

حنون 

חנון/רחום

ואחד קרר יתזוג' ע מרתה.
סאלתה מרתה: ליש בדכ תג'יב לי צ'רה?
קאל להא:
מנשאן תסאעדכ באלתנט'יף, יום עליכי ויום עליהא
באלע'סיל, יום עליכי ויום עליהא
באלטבח', יום עליכי ויום עליהא
קאלת לה: ואנת, שו שע'לכ?
קאל להא: יום עליכי ויום עליהא

צבאחה!

واحد قرّر يتزوّج ع مرته.
سألته مرته: ليش بدّك تجيب لي ضرّة؟
قال لها:
منشان تساعدك بالتّنظيف، يوم عليكي ويوم عليها
بالغسيل، يوم عليكي ويوم عليها
بالطّبخ، يوم عليكي ويوم عليها
قالت له: وانت، شو شغلك؟
قال لها: يوم عليكي ويوم عليها

صباحه!

מישהו החליט לשאת אישה נוספת בנוסף לאשתו.
אשתו שאלה אותו: למה אתה רוצה להביא לי צרה?
הוא ענה לה:
כדי שהיא תעזור לך בניקיונות, יום עליך ויום עליה
בכביסה, יום עליך ויום עליה
בבישול, יום עליך ויום עליה
שאלה אותו: ומה אתה תעשה?
ענה לה: יום עליך ויום עליה

בוקר טוב!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1645614206414620

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

צַ'רּ (דר) ضَرّ – הזיק, גרם נזק

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/fz1fteichocx

וגם: מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.

יפתח שלח לי תמונה של מכונית עם מדבקה בזו הלשון:

خلّك شي عابر يمرّ ولا يضرّ חַ'לַּכּ שִי עַאבֶּר יְמֻרּ וּלַא יְצֻ'רּ

ואז שאל אותי אם אני מבין מה המשפט אומר.

אז מילת היום היא –

צַ'רַר (דרר) ضَرَر וברבים אַצְ'רַאר أضرَار – נזק, הפסד

לשמיעה: https://clyp.it/oguoqnxt

אני מודה; לא ידעתי מה לענות ליפתח שכן לא היה לי מושג איך לתרגם את זה.

זיהיתי מילה פה, מילה שם, אבל מה זה ביחד, כמשפט?

בשלב הראשון פניתי לחברים, שאמרו לי שהכוונה היא ככוונת הביטוי עֵ'ימֶה וּלַא בֻּדּ עַאבְּרַה غيمة ولا بدّ عابرة – זהו ענן שאין ספק שיחלוף

ואז פניתי, כפי שאני נוהג בחודשים האחרונים בעת מצוקה, לדף הנפלא البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.

וחיש קל, כרגיל, קיבלתי את ההסברים הבאים:

הפועל חַ'לַּכּ הוא הגרסה הבדואית של חַ'לִּיכּ خلّيك – הֱיֵה, הישאר!
אחרים טענו שזו צורה מקוצרת מוכרת של הפועל, לאו דווקא בקרב בדואים.

ואז גם קיבלתי את התרגום ההולם: תהייה כמו עובר אורח, הולך ולא מזיק

יפה, משפט יפה שכדאי לאמץ.

השורש הערבי צ'.ר.ר. (בגזרת הכפולים) עוסק באילוצים ובנזקים. בעברית הוא מופיע במילים כמו צר, צרה, צורר וכו', רק שבעברית אין רואים דגש שכן ריש עברית אינה סובלת דגשים.
צרור יריות או צרור פרחים מתכתב עם השורש הערבי צ.ר.ר.

* הפועל צַ'רּ ضَرَّ בבניין הראשון – הזיק, גרם נזק
* רֻבַּّ צַ'ארַּה נַאפִעַה رُبّ ضارّة نافعة, עם צורת הבינוני הפועל בנקבה של הבניין – לפעמים דבר מזיק גם מועיל
* הפועל צַ'רַּר ضَرَّر בבניין השני – הזיק
* הפועל אַצַ'רַּ أضَرَّ בבניין הרביעי – הזיק
* מֻצִ'רּ مضِرّ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מזיק, משחית, רע
* הפועל תַצַ'רַּר تضَرَّر, בספרותית, בבניין החמישי – ניזוק, נפגם
* הפועל אִנְצַ'רּ انضرّ, במדוברת, בבניין השביעי – ניזוק, נפגם
* הפועל אִצְ'טַרּ اضطرّ במדוברת בבניין השמיני – נאלץ, היה מוכרח
* בספרותית, אִצְ'טַרַּ اضطَرَّ בבניין השמיני, בצורה הפעילה, פירושו אילץ, הכריח, ו- אֻצְ'טֻרַּ اُضْطُرَّ, בצורת הסביל, פירושו נאלץ. במדוברת, בה לא שרדו צורות הסביל בפועל, הצורה הפעילה קיבלה את המשמעות הסבילה
* אִצְ'טְרַאר اضطرار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכרֵחַ, כורח, אילוץ
* אִצְ'טִרַארִיּ اضطراريّ – הכרחי
* הֻבּוּט אִצְ'טִרַארִיּ هبوط اضطراريّ – נחיתת אונס
* מֻצְ'טַרּ مضطرّ, בצורת הבינוני של הבניין – נזקק, נאלץ
* צַ'רַּה ضرّة וברבים צַ'רַּאת ضرّات או צַ'רַאאִר ضرائر – צרה, אשתו הנוספת של בעלי (כאשר לבעל יש מספר נשים); קושי, מצוקה; עוני (תחשבו על זה; בעיני האישה אחת אשתו הנוספת של בעלה, בשתי השפות, היא פשוט… צרה צרורה)
* צַ'רוּרַה ضرورة וברבים צַ'רוּרַאת ضرورات – צורך, הכרח
* צַ'רוּרִיּ ضروريّ – הכרחי, דחוף; חיוני
* עִנְדֶ אלצַּ'רוּרַה عند الضّرورة – בשעת הצורך
* לִלצַּ'רורה للضّرورة – בשל הצורך
* לִלצַּ'רורה אַחְכַּאם للضّرورة أحكام – אין ברירה; כשאין ברירה (מיל': לצורך/הכרח חוקים [משלו]). וגם בצורה: הֵיכּ חַכְּמַתֶ אלצַּ'רוֹרַה هيك حكمت الضّرورة (מיל': כך הצורך פסק)
* צַ'רִיר ضرير – עיוור (אחת מכמה מילים בערבית לעיוור)
* אַצְ'רַאר מַאדִּיַּה أضرَار مادّيّة – נזקים/פגיעות ברכוש
* אַצְ'רַאר גַ'סַדִיַּה أضرَار جسديّة – נזקים/פגיעות בנפש
* מַצַ'רַּה مضرّة וברבים מַצַ'רַּאת مضرّات או מַצַ'ארּ مضارّ – נזק
* אֶלטַּמַע צַ'רּ מַא נַפַע الطّمع ضرّ ما نفع – תפסת מרובה – לא תפסת (מיל': החמדנות פוגעת במה שמועיל. מי שחומד דברי מעבר ליכולתו עלול לאבד גם את מה שכבר ברשותו)

כותבת לנו Gila Yona:
אני מכירה פתגם סורי: "אִללִּי בִּינְפַעְהֹם – בְּבַּלַאש מַא בְּיאחְ'דוּה, וּאִללִּי בִּיצִ'רְּהֹם – בִּישְתְרוּה בְּמַצַארִי" إللي بينفعهم – ببلاش ما بياخذوه، وإللي بيضرّهم – بيشتروه بمصاري. המשמעות מה שמועיל (לבני אדם)- (אפילו) בחינם הם לא מקבלים/מעוניינים, אך מה שמזיק להם – הם קונים (אפילו) בכסף. לדוגמה: עצה שניתנת בחינם וסיגריות שקונים בכסף.
על אדם אינטרסנט אומרים: "בַּאחִבַּכּ יַא נַאפִעְנִי" باحبّك يا نافعني

כותב בועז ישי:
מה מניע אנשים או בעלי חיים? גַ'רֶּ אלְמַנְפַעַה וַדַפְעֶ אלְמַצַ'רַּה جرّ المنفعة ودفع المضرّة:
(האינסטינקט הביולוגי הוא) חתירה למה שמועיל והימנעות ממה שמזיק…

מוסיף מיכה חנונה:
אֶלצַּ'רַּה מֻרַּה וַלַו כַּאנַת גַ'רַּה الضّرة مُرّة ولو كانت جرّة – האישה השנייה (הצרה) מרה אפילו הייתה כד. משפט המראה את גודל קנאתה של האישה הראשונה לאשה השנייה

בר גרינברג ויאיר פז-גולד הזכירו לי ששכחתי את:
פִי אלסַּרַּאאִ וַאלצַּ'רַּאא فِي السَّرَّاءِ والضَّرَّاء – בזמנים טובים ובזמני מצוקה, בטוב וברע, באושר ובעוני

=-=-=

אגב, הפועל אצ'טר בבניין השמיני הוא פועל "מסכן", ונפלא, כי אפשר ללמד עליו כמה חוקים לשוניים-פונטיים במילה אחת:
גם הבניין השמיני, גם התנהגות גזרת הכפולים בבניין וגם מה קורה כשאות (עיצור) השורש הראשונה היא צ': ה- ת העדינה של הבניין הופכת ל- ט נחצית (הידמות חלקית בנחציות. והשוו בעברית הצטלם במקום *התצלם, הצטנע, הצטמק וכו').
במקור הפועל היה אִצְ'תַרַרַ.

התמונה, לצורך המחשה בלבד: Hoi An and Da Nang Photographer

זה היה הפוסט ה- 3,063 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט צרה (פוליגמיה) הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.

אז מילת היום היא –

קַאת (גאת) قَات – גת

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

מרק שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:

alaa abu khet

לאלאא' (זהו שמה הפרטי. آلاء, חסדים. ותודה לחברתי נ. שעזרה לי להבין זאת) אבו ח'יט יש פחות מ- 40,000 עוקבים והיא כותבת על עצמה:

محاضرة מרצה
סיעוד BSN تمريض
BA ניהול
MA ניהול
ד"ר בניהול دكتورة بالإدارة

מפייסבוק שלה עולה שהיא מא-טירה (במשולש) ושהיא לומדת לדוקטורט ב- בר אילאן (כך במקור, אותי זה משעשע).

הסרטון פורסם ב- 8.11.25.

אלקאת הו אסם נבתי תסתח'דם פי אלבלדאן אלערביה ואלאפריקיה, מת'ל אלימן ואלצומאל ואת'יוביא. וזאד אסתח'דאמה באלוסט אלערבי באלפתרה אלאח'ירה עלא איד אלשבאב ואלצבאיא.
שו הדא אלמשרוב וליש ביסתח'דמוה ושו אלאעראץ' מן אסתח'דאמה?
מאדת אלקאת תחתוי עלא מאדת אלכאת'ינון אללי תעתבר מן אלמנבהאת אללי ג'דן קויה, אזיד מן אלכפאיין, ויעתבר נוע מן אנואע אלסמום.
מאדת אלקאת, במא אנה הי אחדא אלמנבהאת, פהי בתזיד נשאט אלג'סם, בתזיד אלתרכיז, בתקלל מן אלשעור פי אלתעב ואלנעאס ובתזיד מן תחסין אלמזאג' ואלסעאדה ענד אלאנסאן אללי ביסתהלכהא.
בס בחאלה אנה אנתהא מפעול הדא אלסם ביפות אלג'סם בחאלת הבוט, מא יסמא נוע מן אנואע אלאכתאאב. למג'רד אסתח'דאם הדא אלמשרוב ביזיד כמית אלאדרנאלין פי אלג'סם ולענד אנתהאאה ביציר אלג'סם יטלבה בזיאדה, והדא אסמה אדמאן. מאדת אלקאת בתזיד ח'פקאן ודקאת אלקלב לחתא בתוצל קצור פי עצ'לת אלקלב, אי אי ספיקת לב, ופשל פי עמלאן אלקלב.
מאדת אלקאת בתסבב פשל פי אלכבד או עוארץ' פי אלכבד ח'טירה ג'דן, בתזיד מן צ'ע'ט אלדם ענד אלאנסאן או בתסבב פי נוע מן אנואע אלח'מול מא בעד אנתהאא מפעולה. בתעמל משאכל פי אלמעדה, בתעמל משאכל ת'אניה כת'ירה.
פחסב ראיי, אנתבהוא ע צחתכם, מא תסתח'דמוא מואד אנתו פי ע'נא ענהא.

القات هو اسم نبتي تستخدم في البلدان العربيّة والإفريقيّة، مثل اليمن والصّومال واثيوبيا. وزاد استخدامه بالوسط العربي بالفترة الأخيرة على ايد الشّباب والصّبايا.
شو هدا المشروب وليش بيستخدموه وشو الأعراض من استخدامه؟
مادّة القات تحتوي على مادّة الكاثينون اللي تعتبر من المنبّهات اللي جدًّا قويّة، أزيد من الكفايين، ويعتبر نوع من أنواع السّموم.
مادّة القات، بما إنّه هي إحدى المنبّهات، فهي بتزيد نشاط الجسم، بتزيد التّركيز، بتقلّل من الشّعور في التّعب والنّعاس وبتزيد من تحسين المزاج والسّعادة عند الإنسان اللي بيستهلكها.
بس بحالة إنّه انتهى مفعول هدا السّمّ بيفوت الجسم بحالة هبوط، ما يسمّى نوع من أنواع الاكتئاب. لمجرّد استخدام هدا المشروب بيزيد كميّة الأدرنالين في الجسم، ولعند انتهائه بيصير الجسم يطلبه بزيادة، وهدا اسمه إدمان. مادّة القات بتزيد خفقان ودقّات القلب لحتّى بتوصّل قصور في عضلة القلب، أيّ אי ספיקת לב، وفشل في عملان القلب.
مادّة القات بتسبّب فشل في الكبد أو عوارض في الكبد خطيرة جدًّا، بتزيد من ضغط الدّم عند الإنسان أو بتسبّب في نوع من أنواع الخمول ما بعد انتهاء مفعوله. بتعمل مشاكل في المعدة، بتعمل مشاكل ثانية كثيرة.
فحسب رأيي، انتبهوا ع صحّتكم، ما تستخدموا موادّ انتو في غِنى عنها.

הגת הוא שם של צמח שנמצא בשימוש (הטעות בניסוח אצלה במקור. לדעתי היא חושבת בעברית ומתרגמת לערבית) בארצות ערב ואפריקה, כמו תימן, סומליה ואתיופיה. בתקופה האחרונה גדל השימוש בו במגזר הערבי בקרב הצעירים והצעירות.
מהו המשקה הזה, מדוע משתמשים בו ומה הסימפטומים של השימוש בו?
הגת מכיל את החומר קאתינון (Cathinone, מוכר בארץ בשם "חגיגת", שהוא סם פסיכואקטיבי), שנחשב ל(חומר, סם) מעורר/ממריץ חזק מאוד, חזק יותר מקפאין, והוא נחשב לסוג של סם.
מכיוון שגת הוא סם מעורר, הוא ממריץ את פעילות הגוף, מגביר את הריכוז, מקטין את תחושת העייפות והישנוניות ומשפר את מצב הרוח והשמחה אצל האדם שצורך אותו.
אולם ברגע שהשפעת הסם הזה חולפת הגוף נכנס למצב של "דָאון"/נפילה, שנחשב לאחד מסוגי הדיכאון. עם השימוש במשקה הזה עולה רמת האדרנלין בגוף, ועם התפוגגותו הגוף דורש אותו בכמות גדולה יותר, וזו מוגדרת התמכרות.
הגת מגביר את קצב הלב ואת דפיקות הלב עד כדי הגעה לכשל בתפקוד שריר הלב, כלומר אי ספיקת לב, ולכשל בפעילות הלב.
הגת גורם לכשלים מסוכנים מאוד בתפקוד הכבד, שמגבירים את לחץ הדם או גורמים לסוג של ישנוניות עם התפוגגות השפעתו. הוא גורם לבעיות בקיבה ולבעיות רבות נוספות.
לדעתי, שמרו על בריאותכם ואל תשתמשו בחומרים שאתם יכולים לוותר עליהם.

(התרגום שלי. שָלֵו)

איזו באסה! עכשיו אצטרך לזרוק לזבל את כל הגת שקניתי דרך אתרים סיניים עלומי-שם…

https://www.tiktok.com/@alaa…/video/7570168958267968789

=-=-=-=-=-=

הפוסט היום יציג רק את המילה הזו, שלא בטוח שיש לה שורש מוגדר (כלומר אם נתאמץ נוכל לייחס לה אחד, אולם המילה הזו קיימת בפני עצמה, באזורים מסוימים של העולם הערבי). ההגייה גאת היא הגייה תימנית (בין השאר).

* בְּלַאדֶ אלְקַאת بلاد القَات – ארץ הגת, הכוונה לתימן (זהו כינוי)
* אַהְלֶ / אַצְחַאבֶּ אלְקַאת أهل / أصحاب القَات – אנשי הגת, הכוונה לתימנים (גם זה כינוי)
* חַ'זַּנֶ אלְקַאת خزّن القَات – לעס גת ("אחסן" אותו בפה, שכן את הגת לא בולעים)
* תַחְ'זִינֶ/ה تخزين/ة, בצורת שם הפעולה של הפועל – פעולת האחסון של הגת בפה

אומרת ויקיפדיה:

"בחלק מהדיאלקטים של הערבית המדוברת, בעיקר במרכז וצפון תימן כמו באזור צנעא, סעדה וד'מאר נהגית הקו"ף כגימ"ל סותמת, ומכאן ההגייה הרווחת של הצמח בעברית כגת.

בקרן אפריקה, באתיופיה ובסומליה, הצמח נקרא צ'את, במזרח אפריקה – מירה, באוגנדה – מוסיטאט ובסוואהילית – מלונגה. שמות נוספים באפריקה ובאסיה: Tohat, Catha, Gat, Ciad, Tschat, Mustsawari.

לדעת הרב יצחק רצאבי, השם "קאת" מצוי בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל בבראשית כ"ב ג' ("ויבקע עצי עולה"): ”וקטע קיסין דקיתא ותאנתא ודקלא דחזיין לעלתא”. לדעת אחד מחכמי תימן שכתב את פירוש המרגלית על מדרש הגדול בשנת 1580, הקאת הוא ה"קניא" שנזכר בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף נ"ו, עמוד ב')".

אגב, ההסברים בוויקיפדיה לגבי ההשפעות של צריכת גת, התמכרות וכו' קצת שונים ממה שמציגה ד"ר אבו ח'יט בסרטון.

התמונה: Gemini

זה היה הפוסט ה- 2,994 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט גת הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

שַאוִרְמַא شَاوِرْمَا – שווארמה

ואפשר גם שַאוַרְמַא או שַאוֻרְמַא, ואפשר שלוש הצורות עם ה בסוף (תא מרבוטה): שאורמה شَاوِرْمَة

משה שלח לי סרטון נוסף של מספר הסיפורים אלחכואתי.

הסרטון פורסם ב- 3.11.25 וכותרתו:

يوم التوفير العالمي عند المرأة

יום החיסכון העולמי של האישה

אמבארח דקת לי אלמרה תלפון. קאלת לי: חביבי, שו חאבין תתע'דוא אליום? קלת להא: ואללה יא חביבתי, אללי בתשופיה מנאסב אנא ג'אהז. אעמלי אללי בדכ איאה.
קאלת לי: לא, יא חביבי, לא, יא אבו אסאמה, אנא עארף אנה וצ'עכ אלמאלי האליומין צעב ועליכ שוית אלתזאמאת, ועשאן היכ אנא קררת אליום אעמל ללולאד שורבת עדס.
קלת להא: אללה ירצ'א עליכי, יא חביבתי, ואללה אנכ חאסה פיי. קלת להא: פעלן אנא האליומין ענדי שוית אלתזאמאת וקאעד בלוב לוב, ואללה מאני עארף כיף בדי אופר.
קאלת לי: ח'לץ, תקלקש, אנא אליום בעמל להם שורבת עדס. קאלת לי: בס חביבי, פי שע'לה: אנת בתחבש אלעדס, שו בדכ תאכל? קלת להא: אנא בדבר חאלי, חביבתי, לו באג'יב לי סנדויש פלאפל. קאלת לי: לא! אועא! אועא יא חביבי, שו תג'יב לכ סנדויש פלאפל? אנת זלמה כביר, מעכ אלקולון ואלתהאבאת ואלדכתור מנעכ מן אלפלאפל. קלת להא: טב, שו אסוי? קאלת לי: ח'לץ, חביבי, אנת ג'יב לכ סנדויש שאורמא. יעני סנדויש ואחד, מש רח כת'יר יאת'ר עליכ. ואחנא מנאכל שורבת עדס. קלת להא: בס ואללה מא ביהון לי אנא יעני אנתו תאכלוא עדס ואנא שאורמא? קאלת לי: מעליש, יא חביבי, מא אנת יאמא טעמיתנא. קלת להא: ח'לץ, ולא יהמכ.
בעד ח'מס דקאיק רדת רנת עלי תלפון. קאלת לי: חביבי, בדי אקול לכ שע'לה בס ח'ג'לאנה מנכ. קלת להא: לא, אחכי, יא חביבתי. קאלת לי: אלולד אלזע'יר זיכ, ביחבש אלעדס. יעני לו הו אלאח'רא ג'בת לה כמאן סנדויש שאורמא מש רח יציר אשי. סנדוישין, מש רח יאת'רן. קלת להא: ח'לץ, באג'יב ללזע'יר כמאן סנדויש שאורמא.
רדת רנת עלי תלפון. קאלת לי: חביבי, אלבנת אלזע'ירה, כיף ערפת אנכ בדכ תג'יב לאח'והא שאורמא והי בדהא תאכל עדס, פקעת עיאט ובדהאש אלעדס. קלת להא: ח'לץ, באג'יב כמאן ללבנת אלזע'ירה הסא כמאן לפת שאורמא.
סכרת. בעד ח'מס דקאיק רנת תלפון. קאלת לי: ואללה, יא חביבי, מאני עארף שו בדי אקול לכ. הדול אלולאד אלתנין אלכבאר ערפוא בדכ תג'יב ללזע'אר ואנת תאכל שאורמא חרדוא וקלבוא בוזהם. וקאעד בחאול אקנע פיהם ומש ראצ'יין. קלת להא: ח'לץ, יא חביבתי, ח'לץ. מש אנתי חאבה תופרי עלי? ח'לץ, באג'יב כמאן ללתנין אלולאד שאורמא.
קלת להא: בס היכ, יא חביבתי, מא ט'לש אלא אנתי. יעני חלוה אחנא כנא נאכל שאורמא ואנתי תאכלי עדס? קאלת לי: אה, ח'לץ, מש משכלה, אנא, יא חביבי, אלמהם אופר עליכ.
עזא! קלת להא: יא חביבתי, שו ט'ל תופיר? מא ט'לש אלא אנתי, ח'לץ. שו ראיכ אג'יב לכ מענא שאורמא? קאלת לי: ואללה יא חביבי, אללי בתשופה מנאסב סויה.
קלת להא: טיב, באלנסבה ללעדס, אנתי רכבתי אלטבח'ה ולא לא? קאלת לי: רכבתהא. קלת להא: טב, יא חביבתי, ג'הזי טבח'ה אלעדס וטעמיהא ללג'יראן. ואחנא מנופר אליום ומנאכל שאורמא.
קלעאט!

امبارح دقّت لي المرة تلفون. قالت لي: حبيبي، شو حابّين تتغدّوا اليوم؟ قلت لها: والله يا حبيبتي، اللي بتشوفيه مناسب أنا جاهز. اعملي اللي بدّك ايّاه.
قالت لي: لا، يا حبيبي، لا، يا أبو أسامة، أنا عارف إنّه وضعك المالي هاليومين صعب وعليك شوية التزامات، وعشان هيك أنا قرّرت اليوم أعمل للولاد شوربة عدس.
قلت لها: الله يرضى عليكي، يا حبيبتي، والله إنّك حاسّة فيّي. قلت لها: فعلًا أنا هاليومين عندي شوية التزامات وقاعد بلوب لوب، والله ماني عارف كيف بدّي أوفّر.
قالت لي: خلص، تقلقش، أنا اليوم بعمل لهم شوربة عدس. قالت لي: بس حبيبي، في شغلة: انت بتحبّش العدس، شو بدّك تاكل؟ قلت لها: أنا بدبّر حالي، حبيبتي، لو باجيب لي سندويش فلافل. قالت لي: لا! أوعى! أوعى يا حبيبي، شو تجيب لك سندويش فلافل؟ انت زلمة كبير، معك القولون والتهابات والدكتور منعك من الفلافل. قلت لها: طب، شو أسوّي؟ قالت لي: خلص، حبيبي، انت جيب لك سندويش شاورما. يعني سندويش واحد، مش رح كثير يؤثّر عليك. واحنا مناكل شوربة عدس. قلت لها: بس والله ما بيهون لي أنا يعني، انتو تاكلوا عدس وأنا شاورما؟ قالت لي: معليش، يا حبيبي، ما انت ياما طعميتنا. قلت لها: خلص، ولا يهمّك.
بعد خمس دقايق ردّت رنّت عليّ تلفون. قالت لي: حبيبي، بدّي أقول لك شغلة بس خجلانة منك. قلت لها: لا، احكي، يا حبيبتي. قالت لي: الولد الزّغير زيّك، بيحبّش العدس. يعني لو هو الأخرى جبت له كمان سندويش شاورما مش رح يصير اشي. سندويشين، مش رح يؤثّرن. قلت لها: خلص، باجيب للزّغير كمان سندويش شاورما.
ردّت رنّت عليّ تلفون. قالت لي: حبيبي، البنت الزّغيرة، كيف عرفت إنّك بدّك تجيب لأخوها شاورما وهي بدّها تاكل عدس، فقعت عياط وبدّهاش العدس. قلت لها: خلص، باجيب كمان للبنت الزّغيرة هسا كمان لفّة شاورما.
سكّرت. بعد خمس دقايق رنّت تلفون. قالت لي: والله، يا حبيبي، ماني عارف شو بدّي أقول لك. هدول الولاد التّنين الكبار عرفوا بدّك تجيب للزّغار وانت تاكل شاورما حردوا وقلبوا بوزهم. وقاعد بحاول أقنع فيهم ومش راضيين. قلت لها: خلص، يا حبيبتي، خلص. مش انتي حابّة توفّري عليّ؟ خلص، باجيب كمان للتنين الولاد شاورما.
قلت لها: بس هيك، يا حبيبتي، ما ظلّش إلّا انتي. يعني حلوة احنا كنّا ناكل شاورما وانتي تاكلي عدس؟ قالت لي: اه، خلص، مش مشكلة، أنا، يا حبيبي، المهمّ أوفّر عليك.
عزا! قلت لها: يا حبيبتي، شو ظلّ توفير؟ ما ظلّش إلّا انتي، خلص. شو رأيك أجيب لك معنا شاورما؟ قالت لي: والله يا حبيبي، اللي بتشوفه مناسب سوّيه.
قلت لها: طيّب، بالنّسبة للعدس، انتي ركّبتي الطّبخة ولّا لا؟ قالت لي: ركّبتها. قلت لها: طب، يا حبيبتي، جهّزي طبخة العدس وطعميها للجيران. واحنا منوفّر اليوم ومناكل شاورما.
قلعاط!

אתמול התקשרה אלי אשתי. היא אמרה לי: יקירי, מה אתם רוצים לאכול היום? עניתי לה: בחיי, יקירתי, מה שאת מוצאת לנכון – אני מוכן. תכיני מה שאת רוצה.
היא אמרה לי: לא, יקירי, לא אבו אסאמה, אני יודעת שמצבך הכספי בתקופה האחרונה קשה ויש לך קצת מחויבויות, ולכן החלטתי היום להכין לילדים מרק עדשים.
אמרתי לה: תהיי בריאה, יקירתי, באמת את רגישה כלפיי. אמרתי לה: אכן בתקופה האחרונה יש לי קצת מחויבויות ואני מודאג ועצבני*, בחיי, אני לא יודע איך לחסוך.
היא אמרה לי: זהו, אל תדאג, היום אכין להם מרק עדשים. אבל יקירי, יש עניין: אתה לא אוהב עדשים, מה תאכל? אמרתי לה: אני אסתדר, יקירתי, אולי אביא לי מנה פלאפל. היא אמרה לי: לא! תיזהר! תיזהר יקירי, מה פתאום תביא מנה פלאפל? אתה אדם מבוגר, אתה סובל מהמעי הגס ויש לך דלקות, והרופא אסר עליך לאכול פלאפל. אמרתי לה: טוב, אז מה אעשה? ענתה לי: זהו, יקירי, לך תביא לך מנת שווארמה. כלומר מנה אחת, היא לא תשפיע עליך הרבה (במובן: מה היא כבר תעשה לך?). ואנחנו נאכל מרק עדשים. אמרתי לה: אבל לא נוח לי שאתם תאכלו עדשים ואני שווארמה. ענתה לי: לא נורא, יקירי, הרי אתה האכלת אותנו (בדברים טובים) פעמים רבות. אמרתי לה: זהו, אין בעיה.
אחרי 5 דקות היא שוב התקשרה אלי, ואמרה לי: יקירי, אני רוצה להגיד לך משהו אבל מתביישת ממך. אמרתי לה: לא, דברי, יקירתי. היא אמרה לי: הילד הקטן הוא כמוך, הוא גם לא אוהב עדשים. לא יקרה כלום אם תביא גם לו שווארמה. שתי מנות, הן לא ישפיעו. אמרתי לה: זהו, אביא גם לקטן מנת שווארמה.
היא שוב התקשרה אלי, ואמרה לי: ברגע שהילדה הקטנה הבינה שאתה תביא לאחיה שווארמה והיא תאכל עדשים, היא פרצה בבכי והיא לא רוצה עדשים. אמרתי לה: זהו, עכשיו אביא גם לילדה הקטנה לַפה עם שווארמה.
היא ניתקה. אחרי 5 דקות שוב התקשרה, ואמרה לי: בחיי, יקירי, אני לא יודעת מה להגיד לך. שני הילדים הגדולים הבינו שאתה הולך להביא לקטנים, וגם אתה תאכל שווארמה, אז הם כעסו ועיקמו את הפרצוף. ניסיתי לשכנע אותם אך הם לא מרוצים. אמרתי לה: זהו, יקירתי, זהו. את הרי רוצה לחסוך לנו, נכון? זהו, אביא גם לשני הילדים שווארמה.
אמרתי לה: אבל ככה, יקירתי, נותרת רק את. זה יפה שאנו נאכל שווארמה ואת תאכלי עדשים? ענתה לי: כן, זהו, אין בעיה, יקירי, מה שחשוב לי זה לחסוך לך.
לעזאזל! אמרתי לה: יקירתי, מה כבר נותר לחסוך? נותרת רק את, זהו. מה דעתך שאביא גם לך שווארמה? ענתה לי: בחיי, יקירי, עשה מה שאתה מוצא לנכון.
אמרתי לה: טוב, כבר הכנת את תבשיל העדשים (לבישול) או שלא? ענתה לי: הכנתי. אמרתי לה: טוב, יקירתי, הכיני את תבשיל העדשים ותני אותו לשכנים. ואנחנו נחסוך היום ונאכל שווארמה.
טינופת/גועל!

* תרגום של הפועל לאבּ, ממילון ליבינג ארביק: أصابه ضجر شديد جعله يتحرّك بصورة عصبية وعلى غير هدى

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@ash…/video/7568399376951807239

=-=-=-=-=-=

אומרת ויקיפדיה:

"מוצאה של השווארמה הוא מן המטבח הטורקי, שם היא נקראת "דונר קבב" (Döner Kebab – "בשר מסתובב") וביוון "גירוס" (Γύρος – "סיבוב"). גם השם שווארמה מקורו בשפה הטורקית, והוא הצורה הערבית של המילה çevirme (צ'ווירמה – סיבוב או להסתובב). המילה "שווארמה" בטורקיה משמשת כיום רק עבור בעל חיים שלם משופד וצלוי על אש".

=-=

פה המקום שלי להתוודות, שאם איאלץ לבחור מאכל אחד בלבד לקחת לאי בודד, זה יהיה שווארמה.
אני צופה לפעמים בתוכניות אוכל פלצניות ולא מבין ממה אנשים מתלהבים. בשבילי לעמוד מול הסיח' של השווארמה ולראות איך הלפה שלי נוצרת לנגד עיניי, ואז לטרוף אותה, זה אחד הדברים המרנינים.
ועם הצמחונים והטבעונים הסליחה.

בלי קשר, וממש במקרה, חברי עובדיה מזרחי שלח לי את הסרטון הבא. אם אתם מבינים ערבית אתם תתמוגגו, כמוני:
https://www.facebook.com/reel/3321889737959901

התמונה: Yoad Shejtman

זה היה הפוסט ה- 2,989 שלנו.

שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט שווארמה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בפוסט.

אז מילת היום היא –

אַעְגַ'מִיּ أَعْجَمِيّ וברבים אַעַאגֶ'ם أَعَاجِم – מי שאינו ערבי, נוכרי; אילם; מי שדיבורו הערבי לקוי

קפץ לי פוסט מדף פייסבוק:

الان تعلم

עכשיו אתה יודע

לדף יש מעל 411 אלף עוקבים, והוא כותב על עצמו:

هنا لا نفرق بين عربي واعجمي
لا تجعل قسوة العالم تسلب منك إنسانيتك.
سنترك أثراً طيباً 
جميع الارواح مقدسة 
𓊪𓉔𓄿𓂋𓄿𓅱𓉔

"وَقُل رَّبِّ زِدْنِي عِلْمًا " طــه{:114}


כאן איננו מבדילים בין ערבי למי שאינו ערבי
אל תאפשר לקושי שבחיים (בעולם) לגזול ממך את אנושיותך
נשאיר רושם טוב
כל הנשמות קדושות

"אמור: אלוהיי, הוסף לי ידע" (סורת) טה, פסוק 114

كنوز خفية في سرّة الإنسان

يبدو أن سُرّة البطن تخفي أكثر مما نتصور! فبحسب مشروع التنوع البيولوجي لسرّة البطن (Belly Button Biodiversity – BBB)، فإن استكشاف هذا الجزء الصغير من أجسادنا يشبه اكتشاف أعماق المحيطات المجهولة؛ عالم مليء بالحياة الدقيقة التي لم نرها من قبل. الهدف من المشروع هو تعريف الناس بعظمة التنوع المجهري الذي يشاركنا حياتنا اليومية دون أن نشعر به.
وفي تقرير لمجلة ناشيونال جيوغرافيك، تبيّن أن العلماء عثروا على 1,458 نوعًا من الكائنات الدقيقة، قد يكون العديد منها جديدًا تمامًا على العلم! بل إن بعض الأنواع وُجدت في أماكن لم يكن يُتوقع وجودها فيها إطلاقًا.
ومن أغرب ما اكتُشف أن سرّة أحد المشاركين كانت تحتوي على بكتيريا لم تُشاهد من قبل إلا في تربة اليابان، رغم أنه لم يزر اليابان في حياته. أما حالة أخرى، فقد كشفت عن وجود بكتيريا محبّة للظروف القاسية تعيش عادة في البيئات الجليدية أو في الفتحات الحرارية العميقة تحت سطح البحر!
هكذا تبيّن أن في داخل كل إنسان عالمًا مجهريًا ثريًا ينتظر من يكتشفه، تمامًا كما تخبئ أعماق المحيط أسرارها العجيبة.
فسبحان الخالق.

אוצרות נסתרים בטבור האנושי

נראה שהטבור מסתיר יותר ממה שאנו יכולים לתאר לעצמנו! לפי פרויקט הגיוון הביולוגי של הטבור, חקר החלק הקטן הזה של גופנו דומה לחשיפת המעמקים הלא נודעים של האוקיינוסים: זהו עולם מלא חיים זעירים, שמעולם לא ראינו קודם לכן. מטרת הפרויקט היא להכיר לאנשים את עוצמת הגיוון המיקרוסקופי ששותף לנו בחיי היומיום שלנו, וזאת מבלי שנרגיש.
מכתבה ב"נשיונל ג'יאוגרפיק" עולה שהחוקרים גילו 1,458 סוגים של אורגניזמים, שרובם חדשים לגמרי למדע! חלקם נמצאו במקומות שכלל לא ציפו שהם יימצאו בהם.
מבין הדברים המוזרים ביותר שנחשפו הוא שבטבור של אחד המשתתפים נמצאו חיידקים שנצפו בעבר רק באדמה ביפן, למרות שהוא מעולם לא ביקר ביפן. במקרה אחר נחשפו חיידקים שמעדיפים תנאים קשים ושחיים בד"כ בסביבה של קרח או בפתחים החמים העמוקים בקרקעית הים!
כך התברר שבתוך כל אדם קיים עולם מיקרוסקופי עשיר שמחכה להתגלות, בדיוק כפי שמצולות האוקיינוסים מסתירות את סודותיהן המופלאים.
השבח לבורא.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/share/p/14NkKyyoXLo/

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק Edov Toren, שכתב לנו:

"הי,
האם כתבת על המילה עג'ם عجم?
נתקלתי בה כאשר מישהו ניסה "לשחק אותה" בהומור ערבי "אסלי" והתגובה ההומוריסטית הייתה "يا عجمي!". ההסבר היה כי הערבים מכנים את מי שהוא מוסלמי אך אינו ערבי عجمي, כגון פרסים, קווקזים, תורכים וכן הלאה. זה כמובן מזכיר את שכונת עג'מי ביפו حي العجمي.
שווה בוסט?"

אז מילת היום היא –

עַגַ'מִיּ عَجَمِيّ וברבים אַעְגַ'אם أعجام או עַגַ'ם عَجَم – פרסי; לא ערבי, נוכרי

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/EzsQH

בצורת השם הקיבוצי: עַגַ'ם عَجَم או עֻגְ'ם عُجْم, ואז מצטרף גם התרגום גרעינים או גלעינים

השורש הערבי ע.ג'.ם עוסק בעיקר במי שדובר ערבית בצורה לקויה, למשל פרסים, ולכן הוא עוסק גם בפרסים או במי שאינם ערבים:

* הפועל עַגַ'מַ عَجَمَ בבניין הראשון – הוסיף לאותיות הערביות ניקוד דיאקריטי או סימני תנועות (פונטיות); העמיד במבחן; בדק את טיבו של-
* הפועל עַגֻ'מַ عَجُمَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה לו מבטא זר ולקוי
* הפועל עַגַּ'מַ عجّم בבניין השני או אַעְגַ'מַ أعجم ברביעי – הוסיף לאותיות ניקוד דיאקריטי או תנועות
* מֻעְגַ'ם مُعجم וברבים מַעַאגֶ'ם مَعاجم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הרביעי – (אות) שיש עליו נקודות דיאקריטיות; מילון, לקסיקון
* חַרְף מֻעג'ם حرف معجم – אות שיש עליה ניקוד דיאקריטי
* חַיַוַאן מֻעג'ם حيوان معجم – כל בעל חיים שאינו בן אדם (מיל': חיה שאינה יודעת לדבר), בניגוד ל- חַיַוַאן נַאטֶק حيوان ناطق – בן אדם, בעל חיים שיודע לדבר היטב
* מֻעְגַ'ם מֻפַהְרַס معجم مفهرس – קונקורדנציה
* עִלְמֶ אלְמַעַאגֶ'ם علم المعاجم – לקסיקולוגיה, תורת המילונות
* הפועל תַעַאגַ'מַ تعاجم בבניין השישי – דיבר ברמזים לא ברורים
* עִגְ'מַה או עֻגְ'מַה عُجمة – דיבור ערבי משובש ולקוי
* עַגַ'מַה عجمة או עֻגַ'אמַה عجامة – גלעין של פרי (הקורא "בלשנות יהודית" כתב לנו בתגובות בהקשר זה: "גם עג'ו ועג'ויים בערבית הם גלעינים כמו העג'מים שבפוסט". והוא צודק! יש כאן שני שורשים דומים, ששונים רק בעיצור האחרון שלהם, חילופי עיצורי בומ"פ השפתיים)
* בִּלַאדֶ אלְעַגַ'ם بلاد العجم – פרס, ארץ הפרסים
* אַעְגַ'ם أعجم, במשקל בעלי המום – אילם; מי שדיבורו הערבי לקוי; לא ערבי, נוכרי
* עַגְ'מַאא' عجماء, בנקבה – אילמת וכו'; בהמה
* אַעְגַ'מִיּ أعجميّ וברבים אַעַאגֶ'ם أعاجم – כמו אעג'ם (הצורה מוזרה, שכן נוספה בה יוד ההתייחסות למילה במשקל אפעל)
* סַגַּ'אד עַגַ'מִי/פַארִסִי/אִירַאנִי سجّاد عجميّ/فارسيّ/إيرانيّ – שטיח פרסי
* עַגַ'ם בַּגַ'ם عجم بجم – כינוי גנאי לפרסים: פרסים טיפשים
כותב בנושא הקורא Is St:
בתגובה האיראנים קוראים לערבים سوسمار خور (אוכלי לטאות), היינו בני מדבר פרימיטיביים. הפתגם אומר: "כשהערבי אוכל לטאות במדבר הכלב באצפהאן שותה מי קרח".

ומוסיף כפיר יהוד:
בעדה התימנית הביטוי "עג'ם בג'ם" מתייחס למי שאינו יודע לדבר כראוי (ממלמל או אילם).

=-=-=

הקורא נאצר אבו-ע'לוס כותב לנו בתגובות:
لا ننسى حديث النبي محمد صلى الله عليه وسلم: (لا فضل لعربي على عجمي، ولا لعجمي على عربي إلا بالتقوى).

ובל נשכח את החדית' של הנביא מוחמד: "אין עדיפות/יתרון לערבי על פני פרסי, ולא לפרסי על פני ערבי, אלא ביראת השמיים".

(התרגום שלי. שלו)

כותבים לנו-
כפיר דדון:
וגם אחד המקאמים בשירה ופיוט הוא מקאם עג'ם.

דודו כהן:
במערכת המוסיקה הערבית יש סולם מוזיקלי שקוראים לו עג׳ם שהוא שווה לסולם מזורי במוזיקה המערבית.
למדנו שמקור השם הוא פירוש לכל דבר שהוא לא ערבי/ אותנטי.

עמית כסיף:
ישנו גם מקאם עג'ם שהוא במובנים רבים דומה לסולם המז'ורי המערבי, אולי משם כך הוא נקרא עג'ם 

חגי פודור:
המקאום נחשב לשמח ועליז, ובפיוט החלבי ירושלמי משמש לליווי חתן כלה.

כתב לנו מני פורת:
מספר תוספות:
א. שמות-עצם:
מעג'ם – مُعجم – גם ש"ע (מלון, לכסיקון, אנציקלופדיה) וגם ש"ת: בלתי-מובן, סתום (לגבי דבור או שפה)
مفردات معجمية – פריטים הקשורים ללקסיקון
إعجام الكلمة – נִקּוד המִּלָּה
حيوان معجم או: عجماوات בעלי-חיים (יצורים אילמים)
ב. פעלים:
أَعْجَمَ (בנין IV) – הפך משהו ללא ברור, לא מובן
إستعجم (בנין X) – היה בלתי-מסוגל לדבר; הפך ללא-ערבי
إنعجم (בנין VII) – היה בלתי-מובן

=-=-=

פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"

"שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו. מלבד רחוב יפת, רוב הרחובות בשכונה צרים והבתים בה בנויים בצפיפות רבה. בשכונה שוכנים בתים עתיקים רבים, שנבנו בתקופה העות'מאנית, ולצידם בתים חדשים. בשכונה מתגוררים ערבים ויהודים.

[…]
היסטוריה
השכונה נקראת על שמו של איבראהים אל-עג'מי, שנמנה לפי המסורת המוסלמית על בני לווייתו של מוחמד. קברו של אל-עג'מי שוכן לפי המסורת בדרומה של השכונה, ובמאה ה-19 הוקם מסגד עג'מי במקום. […]" (ויקיפדיה)

הקורא יובל ברגר מוסיף ומחדש בנושא מקומות מהשורש של היום:
"ישנן סברות שונות לגבי מקור שם השבט אלעג'מאן (מהמפרץ הפרסי) – לפי סברה אחת, אחד מאבות השבט, עלי בן השאם, נקרא אלעג'ים משום שהיה כבד לשון ולכן דיבר ערבית במבטא לקוי. הסטוריון בשם ראשד בן חמדאן מציע הסבר חלופי, פתלתל משהו, לפיו הסיבה קשורה ליכולתם בשדה הקרב (ניתן למצוא את ההסבר בערך הערבי בויקיפדיה)"
ואני מוסיף: עג'מאן היא הנסיכות הקטנה ביותר בין שבע הנסיכויות המרכיבות את מדינת איחוד האמירויות (מדינה שמפורסמת הרבה יותר בזכות הנסיכות דובאי)

=-=-=

שימו לב:
חתול פרסי בערבית נקרא קט שיראזי או קט פארסי או קט איראני טויל אלשער القط الشيرازي أو القط الفارسي طويل الشعر أو القط الإيراني طويل الشعر

התמונה: תיירות בפריז, כפי שצילמתי בתחילת אוקטובר האחרון.

זה היה הפוסט ה- 2,963 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מי שאינו ערבי הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בסרטון.

אז מילת היום היא –

שַאלֵיה شَالِيه וברבים שַאלֵיהַאת شَالِيهَات – בית קיץ/קיט; בקתה אלפינית (שוויצרית); בקתה, בונגלו; בקתה בתערוכה

מצרפתית: Chalet

נתקלתי בסרטון נוסף של הקומיקאים הלבנוניים.

הסיטואציה: גבר ניגש לאישה שמצאה חן בעיניו במסעדה.

– ממכן אתערף עליכי?
– איה. בס לחט'ה!
– נעם
– ח'לינא מן אולהא, אוכי? מש תיג'י הלק תקלי: בעמל לכ אד עלא פיסבוכ, בתעמלי לי אד, נבלש תחכי אנת ואיאני, מעי ע אלמסנג'ר, מן כלמה לכלמה, אעטיני רקמכ, בתאח'ד רקמי, בתבלש תדקדק לי, צבח וט'הר ועשיה, בתעזמני עלא אלע'דא, בתרג'ע בתעזמני עלא אלעשא ובתאח'דני סהרה ולא תסהרני, וקאל יעני אנה אנת יאבא עם בתסירני, ותאעי ורוחי ורוחי ותאעי, ובעדין באלאאח'ר תטלעני ע אלשאליה. מא ענדי איאהן אנא. הלק מנטלע אנא ואיאכ ע אלשאליה!
– אלעמא!
– מת'ל מא עם באח'ברכ. … הדיכ אלאח'באר בלא טעמה, צ'יאעת וקת ע אלפאצ'י. ענדי 100 שע'לה! ילא קום!
– תפצ'לי!

– ممكن أتعرّف عليكي؟
– ايه. بس لحظة
– نعم
– خلّينا من أوّلها، اوكي؟ مش تيجي هلق تقلّي: بعمل لك add على فيسبوك، بتعملي لي add، نبلّش تحكي انت واياني معي ع المسنجر، من كلمة لكلمة، أعطيني رقمك، بتاخد رقمي، بتبلّش تدقدق لي، صبح وظهر وعشيّة، بتعزمني على الغدا، بترجع بتعزمني على العشا وبتاخدني سهرة ولا تسهّرني، وقال يعني إنّه انت يابا عم بتسيّرني، وتاعي وروحي وروحي وتاعي، وبعدين بالآخر تطلّعني ع الشّاليه. ما عندي اياهن أنا. هلق منطلع أنا واياك ع الشّاليه!
– العمى!
– مثل ما عم باخبّرك. … هديك الأخبار بلا طعمة، ضياعة وقت ع الفاضي. عندي ١٠٠ شغلة! يلّا قوم!
– تفضّلي!

– אני יכול להכיר אותך?
– כן. אבל רגע
– כן
– בוא נבהיר מהתחלה, בסדר? שלא תבוא עכשיו ותגיד לי: אוסיף אותך בפייסבוק, ואת תוסיפי אותי, נתחיל לדבר אתה ואני במסנג'ר, ממילה למילה, "תני לי את המספר שלך", תיקח את המספר שלי, תתחיל להתקשר אלי, בוקר, צוהריים וערב, תזמין אותי לארוחת צוהריים, תחזור להזמין אותי לארוחת ערב, תיקח אותי לבילוי ערב, ויצא שאתה לוקח אותי ברכב, ובואי ולכי, ולכי ובואי, ואח"כ בסוף תיקח אותי לבית קיץ. אין לי כוח לדברים האלה. עכשיו נצא אני ואתה לבית קיץ!
– לעזאזל!
– כמו שאני אומרת לך. … הדיבורים האלה בלי טעם, זה בזבוז זמן לרִיק. יש לי 100 דברים לעשות! קדימה, קום!
– בבקשה!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1937751587077790

=-=-=-=-=-=-=

בתמונה: הנופים המדהימים של שווייץ, כפי שצילמתי בסתיו 2022.

זה היה הפוסט ה- 2,911 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט בית קיץ הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

עַאדַאת וַתַקַאלִיד عَادَات وَتَقَالِيد – מסורות ומנהגים

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:

yousef_alshwiky
 يَۆسفَ 

ליוּסֶףֶ אלשְּוִיקִי יש 112,000 עוקבים, הוא ירדני והוא כותב על עצמו:

لا إله إِلَّا أَنْتَ سُبْحَانَكَ إِنِّي كنت مِنَ الظَّالِمِينَ


אין אלוהים פרט אליך, השבח לך. אני הייתי מבין העושקים/חוטאים

הסרטון פורסם ב- 21.6.25.

ענדנא מיזה חלוה באלארדן, יעני אד'א ואחד דח'ל אלמסתשפא מח'טר, ומת'לן בדה עמליה בתכלף 1000 דינאר ומא מעאה יעמל, או אהלה מא מעהם ידפעוא ענה, ובירוח פיהא, ובידפנוה, וביפתחוא בית אג'ר, ובידפעוא 10000 דינאר עלא, שו אסמה, אלאכל, ביסווא לה כל יום מנאסף וביעזמוא אלנאס, וכל קצת אלזלמה כאנת 1000 דינאר יעני וביציר צחתה מניחה.
פבתחס אלעאדאת ואלתקאליד אחסן מן אלאנסאן נפסה ענא.

عندنا ميّزة حلوة بالأردنّ، يعني إذا واحد دخل المستشفى مخطر، ومثلًا بدّه عمليّة بتكلّف ١٠٠٠ دينار وما معاه يعمل، أو أهله ما معهم يدفعوا عنّه، وبيروح فيها، وبيدفنوه، وبيفتحوا بيت أجر، وبيدفعوا ١٠٠٠٠ دينار على، شو اسمه، الأكل، بيسوّوا له كلّ يوم مناسف وبيعزموا النّاس، وكلّ قصّة الزّلمة كانت ١٠٠٠ دينار يعني وبيصير صحّته منيحة.
فبتحسّ العادات والتّقاليد أحسن من الإنسان نفسه عنّا.

יש לנו סימן היכר יפה בירדן, אם מישהו מתאשפז בבית חולים במצב קשה, ולמשל הוא זקוק לניתוח שעולה 1000 דינאר אך אין לו כסף, או למשפחתו אין (כסף) לשלם עבורו, והוא מת, וקוברים אותו, ופותחים בית אבלים, ומשלמים 10000 דינאר על האוכל, עושים לו כל יום סעודות ומזמינים אנשים, וכל הסיפור של האדם היה (יכול להיפתר עם) 1000 דינאר, והבריאות שלו הייתה טובה.
אתה מרגיש שהמסורות והמנהגים טובים (שווים) יותר מהאדם עצמו אצלנו.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@yousef…/video/7518368960710987015

=-=-=-=-=-=

בעבר הרחוק מאוד פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ovadia Mizrahi.

אז מילת היום היא –

קְלַאדֶה قلادة וברבים קְלַאד قلاد או קַלַאאֶד قلائد – שרשרת, מחרוזת, תליון; עיטור

 https://clyp.it/jdnycxh2

בספרותית: קִלַאדַה וברבים קִלַאד

השורש הערבי ק.ל.ד הוא ספרותי בעיקרו, ועוסק במספר תחומים, ביניהם שזירה.

* הפועל קַלַּד قلّد בבניין השני – ענד או העניק למישהו עיטור או שרשרת; חיקה; זייף; מינה לתפקיד
* תַקְלִיד تقليد וברבים תַקַאלִיד تقاليد, שם הפעולה/מצדר של הבניין – מסורת; חיקוי, זיוף (ומהי מסורת אם לא חיקוי של אירועים מהעבר?)
* הפועל תַקַלַּדַ בבניין החמישי – ענד על צווארו; עוטר באות הצטיינות
* תַקַלַּדַ אלסִּלַאח تَقَلَّدَ السِّلاَح – אחז בנשק
* עַאדַאת וּתַקַאלִיד عادات وتقاليد – מסורות ומנהגים (אלף-בית של לימוד שפה ותרבות זרה)
* תַקְלִידִיּ تقليديّ, כשם תואר – מסורתי; קונבנציונאלי
* סִלַאח תַקְלִידִיּ سلاح تقليديّ – נשק קונבנציונאלי
* מֻקַלַּדַאתֶ אלשִּעְר مقلّدات الشّعر, בצורת הבינוני הפעול רבות של הבניין – פניני שירה, שירים (קלאסיים) נבחרים
* קִלְד قلد, במדוברת – בור מים
* מַקַאלִיד مقاليد – מפתחות; מחסנים (לא בשימוש)

כתב לנו יובל ברגר:
قلّد זה גם חיקה בהקשר התנהגותי (למשל בדרן שמחקה אישיות מפורסמת או קוף שמחקה אדם)
تقليدي בהקשר של היכרות בין בני זוג משמעו שהמשפחות הן שארגנו את ההיכרות לצרכי שידוך (בניגוד להיכרות באוניברסיטה או במקום העבודה למשל) – تعرّفتوا تقليدي؟ – הכרתם בשידוך? (לנושא זה התייחס גם ערן באוברג: זואג' תקלידי زواج تقليدي כלומר נישואים שבני הזוג הכירו דרך בני המשפחה).
לעניין ה عادة
אמר לי בדואי בנגב שאורח שסועד באוהל אמור לומר:
العادة يا مْحَلّي – (הוא הסביר לי ש مْحَلّي מתייחס למארח, אין לי מושג מה התרגום המדויק) ותכלית האמירה היא לברר האם עליו להציע למארח את נתח המזון הטוב מתוך מה שהוגש לו . אם נענה ב- مش طالع עליו להציע את הנתח, ואם נענה ב- طالع אזי אין צורך. ממה שהבנתי הנתח מועבר לאשת המארח והיא, בתמורה , מביאה לאורח מים וסבון לשטיפת הידיים בסוף הארוחה.

תמונה: Tejas Gawde

זה היה הפוסט ה- 2,866 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מסורות ומנהגים הופיע לראשונה ב-ערביט.