מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yovel Haim, שכתבה לי:

"היי
אשמח אם תוכלו להקדיש פוסט למילה قَوْقَعَة, שהיא שבלול (כמו שבלול החילזון, וגם שבלול האוזן) ויש גם ממש פועל تقوقع במשמעות של ״להשתבלל״.
תודה רבה!"

אז מילת היום היא –

קַוְקַעַה قَوْقَعَة וברבים קַוַאקֶע قَوَاقِع – שבלול, חילזון; קונכייה, צֶדֶף; שבלול האוזן

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

השורש הערבי הספרותי המרובע ק.ו.ק.ע עוסק בשבלולים:

* הפועל קַוְקַעַ قَوْقَعَ על דרך הבניין השני – בודד את, הגביל את-
* מֻקַוְקַע مُقَوْقَع בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מכונס בתוך עצמו, מופנם
* הפועל תַקַוְקַעַ تقَوْقَعَ על דרך הבניין החמישי – הסתגר, התקפל/השתבלל בתוך עצמו, נכנס לתוך הצדפה שלו
* תַקַוְקֻע تقَوْقُع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הסתגרות, התכנסות (של אדם בתוך עצמו)
* קַוְקַע قَوْقَع – צֶדֶף
* קַוְקַעַתֶ אלְאֻדֻ'ן قَوْقَعَة الأذن – שבלול האוזן
* אַלְחֻ'רוֻג' מִנַ אלְקַוְקַעַה الخروج من القَوْقَعَة – יציאה מהבדידות, הפסקת ההתבדלות מהסביבה

הוסיף בר גרינברג:
יש גם: זראעת אלקוקעה زراعة القوقعة – שתל שבלול לכבדי שמיעה

כתב חברי הסופר-מוכשר רגב גולן:
ייתכן שהמילה הערבית قوقعة גזורה מהשם היווני cochlea. זו המילה היוונית לשבלול, וגם שמו של המבנה האנטומי שנקרא השבלול באוזן הפנימית ומאכלס את איבר השמיעה (כמו שתל קוכליארי).
מבדיקה ראשונית שלי, נראה שזה קשור או למילה cochlea (שבלול) או למילה concha (קונכיה). כך או כך, שניהם מושגים באנטומיה…

התמונה: את התמונה צילם חברי המוכשר אסף צבר. היא צולמה בתל קריות במרץ 2024.

זה היה הפוסט ה- 3,103 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט שבלול הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של חברתי רויטל בטאט, שכתבה לי לאחר פרסום הפוסט על עטלף:

"אם כבר ח'פאש خفاش, אז وطواط היה בערביט?"

אז מילת היום היא –

וַטְוַאט وَطْوَاط וברבים וַטַאוֶט وَطَاوط או וַטַאוִיט وَطَاوِيط – עטלף; חסר-דעת; חלש, פחדן; צעקן, צרחן

השורש הערבי המרובע ו.ט.ו.ט עוסק בעטלפים.
האם הוא אונומטופאי (מחקה את הצליל בטבע)? אין לי מושג. מעולם לא שמעתי עטלפים עד כדי כך מקרוב.

* הפועל וַטְוַט وَطْوَط על דרך הבניין השני – נחלש; היה חסר-דעת
* וַטְוַטַה وطوطة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – היחלשות; להיות חסר-דעת
* אַלרַּגֻ'לֶ אלְוַטְוַאט الرّجل الوطواط – באטמן (מיל': האיש העטלף)

התמונה: John Torcasio

זה היה הפוסט ה- 3,083 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט עטלף הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון.

אז מילת היום היא –

בַּרְדַעַה بَرْدَعَة או בַּרְדַ'עַה بَرْذَعَة וברבים בַּרַאדֶע/בַּרַאדֶ'ע بَرادع/براذع – מַרְדַּעַת, שמיכה או שטיח שמניחים מתחת לאוכף של החמור או הפרד שיחצוץ בין האוכף לעור/גוף של הבהמה; אוכף של חמור או פרד

קפץ לי סרטון של יקיר הדף, הלבנוני נביל קאסם. כעבור שעתיים חברי עובדיה מזרחי שלח לי את הסרטון גם הוא.

הסרטון פורסם ב- 25.1.26 וכותרתו:

مدمن خطابات
كل يوم خطاب

מכור לנאומים
כל יום נאום

פי ואחד, כל 3-4 איאם ביפקע ח'טאב, טבען הו בינתמי לג'מאעה ביחבוא אלח'טאבאת וביחבוא יעלקוא צור כתיר, עאישין עלא תעליק אלצור ואלשעאראת.
טיב, יעני אד'א צאר פי-, בינתט'ר חיאללה מנאסבה ליפקע ח'טאב. חיאללה מנאסבה! יעני אביח' מנאסבה ביפקע פיהא ח'טאב.
אד'א בכרא ביעמלוא יום אלתבולה אלעאלמי בתלאקי טלע עמל ח'טאב.
טיב, יעני מא חדן מנתבה אנה הידא אלזלמה מנה קריב עלא אלקלב ודמה תקיל וצותה תקיל וכל שי פיה תקיל. יעני לא כאריזמא ולא חצ'ור ולא שי. בעדין, בתעמל ח'טאבאת אנה נחנא באקיין ואלסלאח באקי ואל… אוכי, טיב, ליש מא בתחארב אסראאיל? שו בכ דאיר ע דולה, קאל ג'חא מא ביקדר אלא עלא ח'אלתה, שו אלדולה בתקדר תחארב אסראאיל? רוח אנת חארבהא. מא אנת מסמי חאלכ מקאומה, שו שע'לתהא ומש מבקא סלאח מעכ? טב, רוח, חארב! ליש מתח'בא ובדכ, יעני מש קאדר ע אלחמאר ביתשטר ע אלברדעה תבעית אלחמאר?
בלאש תח'לוה יטלע הידא ויחכי לאנה צראחה מא חדן ראדד עליה ומא חדן חאבה לאנה הו יעני זלמה דמה תקיל. סבחאן אללי ח'לקה. דמה תקיל. כל תלאת איאם ביטלע ביפקע ח'טאב אנה-, האלקד מפכר אלנאס משתאקין לכ … הם אלנאס בס בתפקע ח'טאב, מן תקל אלדם. ואללה עם בחכי ג'ד. מא עם בנתקד לאג'רח בס היכ בשוף.

في واحد، كلّ ٣-٤ أيّام بيفقع خطاب، طبعًا هو بينتمي لجماعة بيحبّوا الخطابات وبيحبّوا يعلّقوا صور كتير، عايشين على تعليق الصّور والشّعارات.
طيّب، يعني إذا صار في-، بينتظر حيالله مناسبة ليفقع خطاب. حيالله مناسبة! يعني أبيخ مناسبة بيفقع فيها خطاب.
إذا بكرا بيعملوا يوم التّبّولة العالمي بتلاقي طلع عمل خطاب.
طيّب، يعني ما حدًا منتبه إنّه هيدا الزّلمة منّه قريب على القلب ودمّه تقيل وصوته تقيل وكلّ شي فيه تقيل. يعني لا كاريزما ولا حضور ولا شي. بعدين، بتعمل خطابات إنّه نحنا باقيين والسّلاح باقي وال… اوكي، طيّب، ليش ما بتحارب إسرائيل؟ شو بك داير ع دولة، قال: جحا ما بيقدر إلّا على خالته، شو الدّولة بتقدر تحارب إسرائيل؟ روح انت حاربها. ما انت مسمّي حالك مقاومة، شو شغلتها ومش مبقّى سلاح معك؟ طب، روح، حارب! ليش متخبّأ وبدّك، يعني مش قادر ع الحمار بيتشطّر ع البردعة تبعيّة الحمار؟
بلاش تخلّوه يطلع هيدا ويحكي لأنّه صراحة ما حدا رادد عليه وما حدًا حابّه لأنّه هو يعني زلمة دمّه تقيل. سبحان اللي خلقه. دمّه تقيل. كلّ تلات ايّام بيطلع بيفقع خطاب إنّه-، هالقدّ مفكّر النّاس مشتاقين لك؟ … هم النّاس بس بتفقع خطاب، من تقل الدّم. والله عم بحكي جدّ. ما عم بنتقد لأجرّح بس هيك بشوف.

יש מישהו, שכל 3-4 ימים משחרר (או במילים פחות עדינות: נופח) נאום, הוא כמובן משתייך לקבוצה שאוהבת לנאום ואוהבת לתלות תמונות גדולות, הם חיים מתליית תמונות וסיסמאות.
טוב, הוא מחכה לכל אירוע שלא יהיה כדי לשחרר נאום. כל אירוע! גם באירוע הכי מעפן הוא משחרר בו נאום.
אם מחר יציינו את יום התַבּוּלֶה (סוג של סלט) העולמי תראה שהוא יצא ונאם נאום.
מה זה, אף אחד לא שם לב שהאדם הזה אינו קרוב ללב (אהוב), הוא בלתי נסבל, הקול שלו בלתי נסבל וכל דבר בו בלתי נסבל. אין לו לא כריזמה, לא נוכחות ולא שום דבר. חוץ מזה, אתה נואם נאומים (ואומר בהם) שאנו שורדים ויש לנו נשק ו…, בסדר, טוב, אז למה אתה לא נלחם בישראל? מה אתה מסתובב סביב מדינה (מנסה "לסובב" את כולם), אתה גיבור על חלשים (מיל': ג'וחא יכול לצעוק רק על דודתו. הגרסה המלאה: جحا ما بيقدر على مرته قام على خالته ג'וחא לא יכול על אשתו אז הוא צועק על דודתו). איזו מדינה יכולה להילחם בישראל? לך אתה והילחם איתה. הרי אתה קורא לעצמך התנגדות (כך חזבאללה מכנים את עצמם), אז מה הסיפור, לא נשאר לך נשק? אז לך, הילחם! למה אתה מתחבא, האם אתה גיבור על חלשים (מיל': מי שאינו יכול לגבור על החמור מראה כוחו נגד האוכף)?
אל תתנו לו לצאת ולדבר, כי בכנות, איש לא עונה לו ואיש לא אוהב אותו כי הוא אדם בלתי נסבל. השבח לאל שברא אותו (נאמר לא מתוך תמיכה ואהבה). הוא בלתי נסבל. כל שלושה ימים הוא יוצא ומשחרר נאום ש-, אתה עד כדי כך חושב שהאנשים מתגעגעים אליך? … האנשים ברגע שאתה משחרר נאום, מרוב שהוא בלתי נסבל. בחיי, אני מדבר ברצינות. אני לא מותח ביקורת כדי להטיל דופי, פשוט כך אני חושב.

=-=

למי שלא הבין, נביל מדבר פה על נעים קאסם, מזכ"ל חזבאללה.

שתי תגובות אקראיות לסרטון:

يقبرني الله لي خلقك على شجاعتك وفهمك
שאלוהים שברא אותך יקבור אותי (זו מחמאה בלבנונית, כמו: כפרה אני עליך) בשל האומץ וההבנה שלך

wala mafe at2al men damak enta sara7a
בחיי, אין אדם בלתי נסבל יותר ממך, בכנות

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי אורי טרוק על העזרה בתרגום)
שימו לב: הסרטון הוא מלפני סבב הלחימה הנוכחי מול חזבאללה.

https://www.facebook.com/reel/895281649618253
https://www.tiktok.com/@nabi…/video/7599240912253766930…

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי המרובע ב.ר.ד.ע (או ב.ר.ד'.ע) קיים רק בהקשר הנתון של מרדעת.
המילה מרדעת בעברית מתכתבת בעצמה עם השורש הערבי עם חילופי ב-מ (חילופי בומ"פ), אם כי בעברית המם בהתחלה נראית כאילו היא חלק ממשקל השם.
בארמית: מַרְדְּעָא, מַרְדַּעְתָּא

* כִּבֶּר אלֶחְמַאר וּצִעְ'רַתֶ אלְבַּרְדַעַה كبر الحمار وصغرت البردعة – הבגדים כבר קטנים עליך, גדלת! תפסיק להתעקש ללבוש בגדים קטנים (מיל': גדל החמור וקטן האוכף)
* מַא בִּקְדַרְש עַלַא אלֶחְמַאר/אלְגַ'מַל בִּעֹצֶ' אלְבַּרְדַעַה ما بقدرش على الحمار/الجمل بعضّ البردعة – חכם/גיבור על חלשים (מיל': אינו יכול לגבור על החמור/הגמל, אז הוא נושך את האוכף). גם עם הסיומת: בִּתְשַטַּר עַלַא אלברדעה بتشطّر على البردعة – מראה כוחו נגד האוכף
* בַּרַאדְעִי برادعي – עושה/מייצר אוכפים

כתב בתגובות אמיר אשור:
בערבית יהודית של ימי הביניים ברדעה לעיתים משמעה 'כר'.

התמונה: Roger van de Kimmenade

זה היה הפוסט ה- 3,076 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מרדעת הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי אורי טרוק.

אז מילת היום היא –

חֻ'פַّאש خُفَّاش או חַ'פַّאש וברבים חַ'פַאפִיש خفافيش – עטלף . במדוברת גם: אדם פחדן; חלש; טיפש; קולני, צעקן

תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.

קוראים מעירים, ובצדק, שגם וַטְוַאט وطواط הוא עטלף בערבית.

אורי שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:

m_abo_she7a
 محمد ابو شيحه 

למוחמד אבו שֵיחה הירדני יש 550,000 עוקבים.

הסרטון פורסם ב- 9.10.25 וכותרתו:

مش ألبومه الي بطلع بليل صح 

לא הינשוף מופיע בלילה, נכון

בסרטון מוחמד מופיע לצד אשתו היפאא'. הסרטון "חרך" את הרשתות החברתיות ורק בטיקטוק זכה ל- 4 מיליון צפיות ול- 72,000 לייקים.
בסרטונים שלו עם אשתו הוא מוצג כגבר ערבי רכרוכי שנשלט על ידי אשתו הכוחנית והצעקנית.

– עברנא יא מדמרנא. מסאא אלאנאנאס לאע'לא אלנאס. אלי סאעה קאעדה. מא תרמי האלתלפון, ח'ליני אקול לכ האלחזירה, ללאד'כיאא פקט, ואנת ד'כי, מא שאא אללה
– אה, מא שאא אללה
– טאלע ללואלדה, אללה יחפט'הא
– אללה יסעדכ
– הסא אלשמס, יא מחמד, אמתא בתטלע?
– באלנהאר
– באלנהאר!
– חזרת?
– אסתנא. באלליל אנא בטלע. מנו אנאאאאא? חזר!
– בומה
– יא זלמה, שו בומה?
– ח'פאש
– יא זלמה, שו ח'פאש?
– צראציר, ביטלעוא מן אלמנאהל, זואחף
– יא זלמה, בקול לכ אלשמס באלנהאר, אנא באלליל! אנא מין?
– ואללה אלאמאנה מאהי מלחקה, יא היפאא
– אמאנת מין?
– סם ורש וכד'א, בדכ רש יעני? ארשכ רש ולא שו בדכ אנתי?
– יא זלמה, אמאנת אללה, בתחכי ען ג'ד???
– יא עמי, ח'ליני אלעב באלתלפון, אחסן לי, אנא-
– יא זלמה, אנא שו אללי ח'לאני אצלן אג'י אקעד מעכ? אנא שו אללי ח'לאני אג'י אקעד מעכ אצלן? ח'פאש קאל, ואללה מא ע'יר אלח'פאש!
– בומה!
– אנת וח'ואתכ אלח'פאפיש, יא תיס!
– בומה
– יא אח'ו אלתסע!
– בומה, סבחאן אללה פי ח'לקה

– عبّرنا يا مدمّرنا. مساء الأناناس لأغلى النّاس. الي ساعة قاعدة. ما ترمي هالتلفون، خلّيني أقول لك هالحزّيرة، للأذكياء فقط، وانت ذكي، ما شاء الله
– اه، ما شاء الله
– طالع للوالدة، الله يحفظها
– الله يسعدك
– هسا الشّمس، يا محمّد، امتى بتطلع؟
– بالنّهار
– بالنّهار!
– حزّرت؟
– استنّى. باللّيل أنا بطلع. منو انااااا؟ حزّر!
– بومة
– يا زلمة، شو بومة؟
– خفّاش
– يا زلمة، شو خفّاش؟
– صراصير، بيطلعوا من المناهل، زواحف
– يا زلمة، بقول لك الشّمس بالنّهار، أنا باللّيل! أنا مين؟
– والله الأمانة ماهي ملحّقة، يا هيفاء
– أمانة مين؟
– سمّ ورشّ وكذا، بدّك رشّ يعني؟ أرشّك رشّ ولا شو بدّك انتي؟
– يا زلمة، أمانة الله، بتحكي عن جدّ؟؟؟
– يا عمّي، خلّيني العب بالتلفون، أحسن لي، أنا-
– يا زلمة، انا شو اللي خلّاني أصلًا أجي أقعد معك؟ أنا شو اللي خلّاني أجي أقعد معك أصلًا؟ خفّاش قال، والله ما غير الخفّاش!
– بومة!
– انت وخواتك الخفافيش، يا تيس!
– بومة
– يا أخو التّسع!
– بومة، سبحان الله في خلقه

– תתייחס אלינו, זה שהורס אותנו*, ערב של אננס לאנשים היקרים ביותר (בערבית זה חרוז). אני כבר שעה יושבת, אז תניח את הטלפון, תן לי לחוד לך חידה, לחכמים בלבד, ואתה הרי חכם, בלי עין הרע
– כן, בלי עין הרע (הוא פחות מרוצה מההפרעה)
– יצאת דומה לאימא שלך, שאלוהים ישמור עליה
– תהיי בריאה
– השמש, מוחמד, מתי יוצאת?
– ביום
– ביום! (היא מרוצה מהתשובה)
– ניחשתי? (עניתי נכון)
– חכה. בליל אני יוצא. מי אניייי? נחֵש!
– ינשוף
– בן אדם, מה ינשוף?
– עטלף
– בן אדם, מה עטלף?
– ג'וקים, הם יוצאים מהמנהולים**, זוחלים
– בן אדם, אני אומרת לך השמש ביום, אני בלילה! מי אני?
– בחיי, היא לא מספיקה (לרסס, ככה"נ, אולי לפי ההמשך), היפאא'
– בחיי מי?
– רעל וריסוס וככה, את צריכה ריסוס? ארסס לך ריסוס, או מה את רוצה?
– בן אדם, בחיי, אתה מדבר ברצינות???
– דוד, תני לי לשחק בטלפון, זה עדיף לי, אני-
– בן אדם, מה גרם לי בכלל לבוא לשבת איתך? (משליכה עליו כרית) מה גרם לי לבוא לשבת איתך בכלל? הוא אומר לי עטלף, בחיי, אין דברים חוץ מעטלף!
– ינשוף!
– אתה ואחיות שלך ינשופים, יא טיפש (תַיִש)!
– ינשוף
– יא אח של …!
– ינשוף, השבח לאל על הברואים/בריאה

* בערבית זה חרוז, הכוונה: תן לי קצת יחס, זו אמירה בסלנג מודרני שלא הכרתי לפני הקטע הזה. ותודה למוחמד עתאמנה שהאיר את עיניי.
** "כַּוַּת כְּנִיסָה או מנהול (מאנגלית: Manhole) הוא פתחו העליון של תא שירות, המאפשר גישה למערכות תשתית וצנרת ציבוריות תת-קרקעיות כגון מים, ביוב, חשמל, גז וטלפון" (ויקיפדיה).

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@m_abo…/video/7559307339166141703

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי ח'.פ.ש עוסק בעיוורון-יום, ועקב כך בעטלפים, ש"רואים" טוב יותר בלילה (ואולי המילה עטלף קדמה בערבית לעיוורון היום, אין לי מושג). בעברית השורש ח.פ.ש עוסק בחיפוש של דברים, אולי כי לא *רואים* אותם בתחילה.

* הפועל חַ'פַשַ خَفَشَ בבניין הראשון – השליך ארצה
* הפועל חַ'פִשַ خَفِشَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – היה עיוור-יום, לא ראה טוב בשעות האור
* הפועל חַ'פַשַ خفّش בבניין השני – נחלש; הרס בניין; השליך ארצה
* חַ'פַש خَفَش – עיוורון-יום ("עיוורון יום" (Hemer Heralopia) מתייחס למצב רפואי נדיר ותורשתי שבו ישנה ראייה תקינה בלילה, אך עם חשיפה לאור יום חזק יש ירידה דרמטית בראייה, עד כדי עיוורון, בגלל פגיעה בקולטני האור ברשתית (הקנים). AI)
* אַחְ'פַש أخفش, במשקל בעלי המום – עיוור-יום

כתב לנו אידוב תורן:
אלח'פאש מא ישוף ע'יר אלעתמה الخفاش ما يشوف غير العتمة
בתרגום חופשי: כל אחד רואה את הדברים מנקודת מבטו. מי שרגיל לחושך או לראות דברים באופן שלילי, יראה רק דברים שליליים גם כשיש סביבו אור או טוב. (מיל': העטלף אינו רואה דבר פרט לחשכה. שלו)

הוסיף בנושא שיח' רוחי ממצרים:
אלח'פאש לא ירא אלנור الخفاش لا يرى النور (העטלף אינו רואה את האור)

أما تعبير خفافيش الظلام، فيستخدم للتعبير عن الجماعات التي تسعى للفساد والافساد
ח'פאפיש אלט'לאם – עטלפי החשכה – כינוי של חבורות מושחתים (התרגום שלי. שלו)

התמונה: עטלף פירות שצילם חברי המוכשר אסף צבר בגבעת עדה

זה היה הפוסט ה- 3,048 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט עטלף הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.

אז מילת היום היא –

נַעְגֶ'ה نَعْجة וברבים נַעַגַ'את نَعَجَات או נִעַאג' نِعَاج – כבשה נקבה; בהשאלה: כינוי גנאי לגבר חסר-אונים וצייתן, שמתנהג כמו כבשה

הדרך הנפוצה יותר להגיד כבש היא חַ'רוּף.

מרק שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:

navar596
♡. ايوش .♡

איוש (כינוי חיבה של מי ששמה איה)

לאיוש יש 2.1 מיליון עוקבים!

באינסטגרם שמה aya_hosin ויש לה שם 3.2 מיליון עוקבים!!!

אז שמה אַיַה חֹסֵין והיא נשמעת לבנונית, אם כי חברי עובדיה מזרחי מצא מידע לפיו היא סורית שחיה בתורכיה. הופתעתי לגלות שלמרות פופולאריות-שיא ממנה היא נהנית לא מצאתי עליה פרטים נוספים. מה שכן, מדובר בבחורה צעירה בעלת יופי ייחודי מאוד.

הסרטון פורסם ב- 3.11.25 וכותרתו:

غزل شاوي 

ע'זל שאוי

ע'זל הוא ז'אנר ספרותית של שירי אהבה. אבל מה זה שאוי?
פניתי ל- AI, וזו תשובתו:

غزل شاوي هو مصطلح يشير إلى الشعر أو الكلام العذري والغرامي الذي يتغنى بجمال المرأة، وغالباً ما يرتبط بلهجة الشاوية (القبائل البدوية في شمال إفريقيا والجزائر) أو بصفات البدو الأقوياء والأصالة، ويعبر عن الحب الصادق والعميق بعبارات قوية مستمدة من البيئة الصحراوية أو الجبلية (مثل: حبك يضيء حياتي، في عينيك أجد وطني، قربك حياة وبعدك منفى).

התרגום בקצרה: ע'זל שאוי הוא שירת אהבה שמהללת את יופייה של האישה. שאוי – מלשון הלהג השאוי של השבטים הבדואיים בצפון אפריקה, בעיקר באלג'יריה.
זו שירה על אהבה כנה ועמוקה, ונעשה בה שימוש בדימויים מעולם הטבע המדברי או ההררי.

– ايوش! بدنا غزل شاوي
– عيوني! يقول:
حبش بقلبي يهبش هبش مثل حب النعجة للكبش.
حبش بقلبي يدحل دحل مثل التراكتور لما يغرز بالوحل.
يقول حبش بقلبي يعطر عطر مثل يوم أبوي يدير الموتور على التبر.

– איוש! אנו רוצים ע'זל שאוי
– עיניים שלי! הוא אומר:
אהבתך חופרת בליבי כמו אהבת הכבשה לכבש.
אהבתך בליבי מתאמצת כמו טרקטור כשהוא חורש בבוץ.
אהבתך בליבי מבשמת כמו ביום שאבי מפעיל את המנוע (של המכונות) בעופרות הזהב.

(התרגום שלי. שָלֵו, ובפירוש ייתכן שנפלו לי טעויות בתרגום. זה לא להג שאני בקי בו. במקור הערבי, אגב, הכול מתחרז)

https://www.tiktok.com/@navar596/video/7568471112762297621

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי נ.ע.ג' עוסק בכבשים ממין נקבה, והוא קיים אך ורק בשם העצם הזה:

* בִּנֶת מִתְלֶ אלנַּעְגֶ'ה بِنِت مِتْلِ النَعْجِة – ילדה/בחורה כמו כבשה (זו מחמאה!)
* סִיבֶּ אלנַּעְגַה יַא חַ'רוּף سيب النّعجة يا خروف – כבש, עזוב את הכבשה! (קריאה שקוראים ברחוב המצרי לגבר שהולך צמוד לאישה)
* אִללִּי יַאח'ֹדֶ אלנַּעְגַה לַזַמַן יַאח'ֹד עְיַאלְהַא מַעַאהַא اللي ياخد النّعجة لزمن ياخد عيالها معاها – אי אפשר לקחת רק חלקים מהעסקה/חבילה לפי רצונך (מיל': מי שלוקח את הכבשה [האישה הגרושה במקרה זה] צריך לקחת גם את ילדיה איתה)

אה, רגע! מצאתי גם פועל לא שימושי בספרותית:

הפועל נַעִגַ' نَعِجَ בבניין הראשון – שָמַן (כבש); אדם שאכל בשר כבש והדבר הכביד עליו

כתב לנו יורם מושעי:
הו זַיּ אִנ־נַעְגֶ’ה, בִּימְשִי וַרַא אַיּ חַדַא هو زيّ النَّعْجَة، بيمشي ورا أي حدا – הוא כמו כבשה, הולך אחרי כל אחד (בלי לחשוב לבד).
עִנְדוֹ נָעְגֶ’ה בִּאלְעַ’נַם عنده نَعْجَة بالغنم יש לו כבשה בעדר. הסביר את הפתגם מרק שוף: בסלנג בדואי הכוונה לפרוטקציה, כלומר יש לו מישהו בתוך המערכת.

בתמונה: כבשים שצילמתי בעמק הלואר בצרפת בסתיו האחרון.

זה היה הפוסט ה- 3,023 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט כבשה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.

אז מילת היום היא –

בַּכְּר بَكْر וברבים בִּכַּאר بِكار או אַבְּכֻּר أَبْكُر או בֻּכְּרַאן بُكْرَان – בֶּכֶר, גמל צעיר; שם פרטי עתיק, שכבר אינו בשימוש (אבו בכר היה הח'ליפה הראשון לאחר מותו של הנביא מוחמד)

יהושע שלח לי שתי הקלטות מקבוצות ווטסאפ, בשתיהן מדבר בחור בשם עלאא אלצבאריני.
אם הוא מזדהה בשמו, אמרתי לעצמי, אולי הוא מפורסם.

חיפוש של לא יותר מחמש דקות בגוגל העלה שמדובר בבן העיר ג'נין (אולי אם נדייק: מחנה הפליטים ג'נין), וזה גם עולה מהתוכן בהודעה הראשונה.

ברשתות החברתיות הוא מכנה את עצמו:

مخيمجي بكل فخر

בן גאה ביותר של מחנה הפליטים

(1)
שבאב, אללה ימסיכם באלח'יר, יא חבאיב.
אליום פקדנא תקריבן מע אלעצריה או אלט'הריה, מפתאח ע'יתס, מעאה מדאליה, עליהא רימות, מן מנטקה מקהא עמאן, אללי ענד אלמשפא אלחכומי, לענד שארע אבו בכר, האי כאן אלמג'רא פיהא. אללי בילאקיהא, אח'ואן, יתואצל מעי, אח'וכם עלאא אלצבאריני.

شباب، الله يمسّيكم بالخير، يا حبايب.
اليوم فقدنا تقريبًا مع العصريّة أو الظّهريّة، مفتاح غيتس، معاه مدالية، عليها ريموت، من منطقة مقهى عمّان، اللي عند المشفى الحكومي، لعند شارع أبو بكر، هاي كان المجرى فيها. اللي بيلاقيها، إخوان، يتواصل معي، أخوكم علاء الصّبّاريني.

אנשים, ערב טוב יקירים.
היום איבדנו בערך בשעות אחה"צ או הצהריים מפתח (של יונדאי) גטס, עם מדליה שיש עליה שלט רחוק, מאזור בית קפה "עמאן", שנמצא בבית החולים הממשלתי, עד רחוב אבו בכר (בג'נין), זה היה המסלול. מי שמוצא אותו, אחים, שייצור איתי קשר, אחיכם עלאא אלצבאריני.

(2)
יעטיכו אלעאפיה, יא חבאיב.
אליום כנת ואקף מע ואחד מן אח'ותנא אלנאזחין, באלצדפה, והו טלב מני טלב עשאן אנזלה ע אלמג'מועאת.
טלב מני אני אנאשד לה אהל אלח'יר בע'סאלה.
אללי ביחב ישארכ או יתברע בע'סאלה לאח'ונא האצ', יתואצל מעי ללצ'רורה, יא אח'ואן. האי אלדניא שתויה, ובתערפוא כיף, יעני לדרג'ה אנה אלזלמה ביחמל אע'ראצ'ה מן ביתה, בירוח ענד ג'מאעה, קראיבה, עשאן יע'סל מלאבסה ומלאבס עיאלה.
יעני אללי ביחב ישארכ וידעם הדא אלשח'ץ, יתואצל מעי, אח'וכם עלאא אלצבאריני.

يعطيكو العافية، يا حبايب.
اليوم كنت واقف مع واحد من إخوتنا النّازحين، بالصّدفة، وهو طلب منّي طلب عشان أنزّله ع المجموعات.
طلب منّي إنّي أناشد له أهل الخير بغسّالة.
اللي بيحبّ يشارك أو يتبرّع بغسّالة لأخونا هاض، يتواصل معي للضّرورة، يا إخوان. هاي الدّنيا شتويّة، وبتعرفوا كيف، يعني لدرجة إنّه الزّلمة بيحمل أغراضه من بيته، بيروح عند جماعة، قرايبه، عشان يغسل ملابسه وملابس عياله.
يعني اللي بيحبّ يشارك ويدعم هدا الشّخص، يتواصل معي، أخوكم علاء الصّبّاريني.

תהיו בריאים, יקירים.
היום פגשתי במקרה מישהו מאחינו העקורים (שאיבדו את ביתם עקב המלחמה/הפעילות הצבאית), והוא ביקש ממני בקשה, כדי שאפרסם אותה בקבוצות.
הוא ביקש ממני לבקש עבורו מכונת כביסה מאנשי הטוב.
מי שרוצה להשתתף או לתרום מכונת כביסה לאחינו הזה, שייצור איתי קשר בדחיפות, אחים. גשום בחוץ, ואתם יודעים איך זה, זה הגיע לרמה שהאדם לוקח את חפציו (בגדיו) מביתו והולך לקרוביו כדי לכבס את בגדיו ואת בגדי משפחתו.
מי שרוצה להשתתף ולתמוך באדם הזה, שייצור איתי קשר, אחיכם עלאא אלצבאריני.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://youtu.be/5CCTLuk_Yn4

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

בַּכִּّיר بَكِّير – מוקדם

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/nx6e4pzoutmd

השורש הערבי ב.כ.ר עוסק בדברים מוקדמים, כאלו שהבכירו, בדיוק כמו בעברית, שמוסיפה גם את עניין הבכירות ("מנהל בכיר").
והוא גם עוסק, במדוברת, ביום המחרת:

* הפועל הספרותי בַּכַּרַ بَكَرَ בבניין הראשון – יצא השכם בבוקר; הקדים ל-; עץ שהבכיר להניב פירות
* הפועל הספרותי בַּכִּרַ بَكِرَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – מיהר, הזדרז
* בַּאכֶּר باكر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – משכים קום; מחר
* הפועל בַּכַּّר بَكَّر בבניין השני – הקדים, הגיע מוקדם, יצא מוקדם
* מֻבַּכִּّר مبكِّر, בצורת הבינוני הפועל – משכים קום; מקדים, לפני זמנו
* מֻבַּכַּّר مبكَّر, בצורת הבינוני הפעול – מוקדם, שבא קודם
* אִנְדַ'אר מֻבַּכַּר إنذار مبكِّر – התראה מוקדמת
* הפועל הספרותי אַבְּכַּרַ أبكر בבניין הרביעי – יצא השכם בבוקר; בא ל- השכם בבוקר
* מֻבְּכִּר مبكِر, בצורת הבינוני הפועל – היורה (מיל': מקדים)
* הפועל הספרותי אִבְּתַכַּר ابتكر בבניין השמיני – המציא, יצא, חידש; השכים בבוקר
* אִבְּתִכַּאר ابتكار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – המצאה, יצירה
* אִבְּתִכַּארִיּ ابتكاريّ – יצירתי
* אִבְּתִכַּארִיַּה ابتكاريّة – יצירתיות
* מֻבְּתַכִּר مبتكِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – ממציא, מחדש
* מֻבְּתַכַּר مبتكَر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חדשני; מאולתר
* בִּכֶּר بِكر וברבים אַבְּכַּאר أبكار – בכור/ה; ולד ראשון של בהמה; בתולה; רווק
* בִּכְּרִיֶּה بكريّة או בֻּכּוּרִיֶּה بكوريّة – בת בכורה, בכורה; בתולה, בתוליות
* בַּכְּר بَكْر וברבים אַבְּכַּאר أبكار – סליל, פקעת
* בַּכַּרַה بَكَرَة – סליל, גליל; תוף גלילה
* בַּכְּר بكر וברבים בִּכַּאר بِكار – בֶּכֶר, גמל צעיר
* בַּכַּארַה بكارة – בתולין
* בַּכּוּר بَكور או בַּאכּוּרַה باكورة או בֻּכּוּר بُكور או מִבְּכַּאר مبكار – פרי מבכיר; ראשית הביכורים
* בַּכִּיר بكير – מקדים
* בַּכִּّיר بكّير – מוקדם; מוקדם בבוקר

תוספות של הקוראים:

כתב חגי פודור:
* אֻםֶּ אלְכַּדַּ'אבּ בִּכֶּר أمّ الكذّاب بكر – אימו של השקרן בתולה
* כִּלְמֶה בֵּין (אֶ)תְנֵין, בֻּכְּרַה בֵּין אַלְפֵין كلمة بين اتنين بكرة بين ألفين – מילה בין שניים, מחר תהיה בין אלפיים (על חשיבות שמירת סודות)

הוסיפה גילה יונה:
* נַאם בַּכִּיר וּקוּם בַּכִּיר, שוּף צִחְּתַכּ כִּיף בִּתְצִיר نام بكّير وقوم بكّير وشوف صحّتك كيف بتصير – לך לישון מוקדם, קום בבוקר מוקדם, ותראה איך הבריאות שלך תהיה (תשתנה לטובה)
* לֶסַּה בַּכִּיר / בַּדְרִי لسّة بكّير / بدري – עדיין מוקדם

כתב שימי לב:
גם בעברית המקראית:
״וַיֹּאמֶר לָבָן: לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה״ (בראשית כט כו).

כתב יובל ברגר:
כשקם אורח ללכת יגיד המארח המנומס "בכיר" (מוקדם). והאורח המנומס ישיב "מן עמרכ" (מהחיים שלך – אני מניח שזה מין איחול לחיים ארוכים)

וכותב עמוס נוי:
בכורה בעברית מקראית היא גם התאנה הראשונה להבשיל (כמו ביכורים). בישעיהו כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ, יִבְלָעֶנָּה ובהושע כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ

=-=-=-=

בעבר התפרסם אצלנו הפוסט הבא:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.

אז מילת היום היא –

בֻּכְּרַה פִי אלְמִשְמִש بُكْرَة فِي المِشْمِش

לשמיעה: https://clyp.it/dnouztl0

זהו הפוסט שפרסמנו בנושא לפני 3 שנים, ממש ממש בתחילת דרכנו (בשנת 2016):

התרגום המילולי של הביטוי הינו "מחר ב(עונת) המשמש"
עונת המשמש היא קצרה במיוחד (כ-3 שבועות) ולכן, כשמישהו אומר למישהו את הביטוי הוא מתכוון שברור שהדבר לא יקרה.

למשל אם פלוני אומר לאלמוני "מחר אתחיל דיאטה" אלמוני ימהר להשיב "בכרה פי אלמשמש".
מקבילות נוספות הן "כשחזירים יעופו / כשהגיהינום יקפא".

=-=-=

ביטוי מקביל: לַמַּא יִטְלַעֶ אלְמִשְמִש لمّا يطلع المِشْمِش (כשהמשמש יבשיל/יופיע/יגיע לשווקים)

מקבילות תרגום נוספות: אין סיכוי שהדבר יקרה; שיצמחו לך שערות בכף היד; אל תחלום על זה אפילו…

* בֻּכְּרַה بُكْرَة, במדוברת – מחר; השכם בבוקר; בעתיד
* בַּעֶד בֻּכְּרַה بعد بُكْرَة – מוחרתיים (אחרי מחר), גם: בֻּכְּרַה אַוְ בַּעְדֹה بكرة أو بعده
* בֻּכְּרַה אֶלצֻּבֹּח بُكْرَة الصّبح – מחר בבוקר
* בֻּכְּרַה נְשוּף بكرة نشوف – עוד נראה, ימים יגידו (מיל': מחר נראה)
* לַבֻּכְּרַה פַרַג' لبكرة فرج או בֻּכְּרַה (אַללָּה) יְהַוֶּן بكرة (الله) يهوّن – עד מחר אלוהים גדול (מיל': עד מחר הישועה; מחר אלוהים יביא הקלה)
* סִיבּ בֻּכְּרַה לַבֻּכְּרַה سيب بكرة لبكرة – דיה לצרה בשעתה (מיל': השאר את מה של מחר למחר)
* בֻּכְּרַה יִפְתַחֶ אלסּוּק וּיְבַּאנֶ אלְעַטַּאר מִנֶּ אלְבַּיְטַאר بكرة يفتح السّوق ويبان العطّار من البيطار – האמת עתידה להתגלות (מיל': מחר ייפתח השוק ויתגלה מי מוכר בשמים ומי רופא של בהמות)
* יַא חַ'בַּר בִּפְלוּס, בֻּכְּרַה יִבְּקַא בְּבַּלַאש يا خبر بفلوس بكرة يبقى ببلاش – מה שהיום סוד ייוודע מחר, אין טעם להסתיר סודות (מיל': הו ידיעה שהיום עולה כסף, מחר תהיה בחינם)
* הדרך הספרותית להגיד מחר: עַ'ד غد. כתואר פועל (תיאור זמן): עַ'דַן غدًا.

יש כותבים בֻּכְּרַא بُكْرَا עם אלף בסוף. לפי גוגל, על כל בכרא עם אלף יש 3 מופעי בכרה עם הא (תא מרבוטה).

=-=

כתב לנו יאיר פז-גולד:
אמרה עממית: اذا قوست من باكر احمل عصاك وسافر وان قوست من عشية فتش على قرنة دفية – קשת בענן בבוקר מרמזת על מזג אוויר יציב. לעומת זאת קשת בענן בשעות אחה"צ מרמזת על מזג אוויר לא נוח (מיל. אם הופיעה קשת בבוקר קח את מקלך וצא לדרך, ואם הופיעה קשת לקראת הערב חפש לך פינה חמה [להתכרבל בה]).

אבו בכר אלבע'דאדי أبو بكر البغدادي היה מנהיג ארגון הטרור الدولة الاسلامية في العراق والشام (בערבית ר"ת داعش שנפוצים גם בעברית) משנת 2010 ועד מותו בשנת 2019 במבצע אמריקאי במחוז אדלב בסוריה.

בר גרינברג:
ביטוי נפוץ: עַן בַּכְּרַת אַבִּיהִ عن بكرة أبيه (המילה أبيه משתנה בהתאם לגוף המדובר) מיל': על בכרת אביו. יש שהביטוי נכתב עם على במקום عن. (התרגום: כולם כולל כולם ללא יוצא מהכלל. שלו)
למשל יחיא סנואר אמר פעם בריאיון إننا جاهزون لأن نُقتل عن بكرة أبينا אנו מוכנים להיהרג כולנו עד האחרון שבנו
או نسفوا المنطقة عن بكرة أبيها הם השמידו את האזור לחלוטין.

התמונה: את התמונה צילם חברי המוכשר אסף צבר.

זה היה הפוסט ה- 3,021 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט בכר, גמל צעיר הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חיה לוי, שכתבה לי:

"השם שעולה חדשות לבקרים בתקשורת: "ח'ליל אלחיה" (בכיר חמאס) – מה המשמעות של חיה? השם שלי?"

אז מילת היום היא –

חַיֶּה حَيّة וברבים חַיַּאת حيّات או חַיַאיַא حيايا – נחש

לנחש יש שמות נוספים בערבית: אַפְעַא أفعى ו- תֻ'עְבַּאן ثعبان

אז יש קשר בין חיה/חווה ובין נחשים. זו עובדה ידועה כבר מתחילת ספר בראשית…

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

מִסְתְחִי מִן חַאלֹה مِسْتْحِي مِنْ حَاله – מתבייש בעצמו

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/kL8aTiKAGVFGiUQ38

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):

מילת היום היא –

חַיְוַאן حَيْوَان, בספרותית חַיַוַאן, וברבים חַיְוַאנַאת حَيْوَانات או חַוַאוִין حَوَاوِين – חיה; כינוי גנאי לאדם

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/heb70qln9ukq

התייחסנו לשורש של היום בעבר:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Matan Babian, שכתב לנו:

"אני מסוקרן לדעת מה פירוש המילה שהגיעה מערבית ונכנסה לעברית – "בחיאת". אולי המילה הערבית ל"בחייך"?"

אז מילת היום היא –

‎‏בִּחְיַאת רַבַּّכּ بِحْيَاة رَبَّك – בחיי אלוהים!

 https://clyp.it/kssyryod

מיל': בחיי ריבונך!

וכן, זהו ביטוי של שבועה, בדיוק כמו: וַחְיַאת רַבַּّכּ وَحْيَاة رَبَّك / בִּחְיַאת/וַחְיַאת אַללָּה بِحْيَاة / وحْيَاة الله
וגם רק: בִּחְיַאתַכּ! بِحْيَاتك – בחייך!

וזו גם אופציה להשביע את בן השיח.

השורש כבר הופיע אצלנו בעבר בשלושה פוסטים נפרדים, אז ריכזתי כאן את שלושתם.

השורש של היום, ח.י.י, שזהה לגמרי למקבילו בעברית, הוא שורש מורכב מבחינה דקדוקית שכן הוא גם בגזרת הכפולים וגם ב- ל"י. בקיצור, חוויה. בערבית הוא נוגע לשני תחומי משמעות – חיים ובושה.

על השורש ה"אח" ח.ו.י התפרסם אצלנו פוסט נפרד:

https://bit.ly/3ujPCWi

תיהנו, ואם זה יהיה ארוך מדי, אז ש-

אַללָּה יְחַיִּיכּ الله يحيّيك – שאלוהים יאריך ימיך

בפנייה לאישה: אַללָּה יְחַיִּיכִּ(י) الله يحيّيكِ(ي)
בפנייה לרבים: אַללָּה יְחַיִּיכּוּ/ אַללָּה יְחַיִּיכֹּם الله يحيّيكو/ الله يحيّيكم

הדרך הספרותית לאמירת הברכה: חַיַּאכַּ אללָּה حيّاك الله

=-=-=-=

תַחִיַּה تحيّة – ברכת שלום (בצבא – הצדעה). ברבים: תַחִיַּאת تحيّات. ואין קשר מבחינת משמעות לשם תחיה בעברית.

* הפועל חַיַּא حيّا בבניין השני, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – ברך לשלום; השאיר בחיים
* הפועל אַחְיַא أحيا בבניין הרביעי – החיה, השיב לחיים, השאיר בחיים; השביח
* חַיּ حيّ וברבים אַחְיַאא' أحياء – חי. וגם: שבט; שכונה
* חַיֶּה حيّة וברבים חַיַּאת حيّات או חַיַאיַא حيايا – נחש (רואים דמיון לשם חווה? מכירים את העוף הדורס חִוויאי, שצד למחייתו נחשים?)
* חַיַאה حياة – חיים (life)
* חַיַוִיּ حيويّ – חיוני
* חַיַוַאן حيوان וברבים חַיַוַאנַאת حيوانات – חיה, בעל חיים
* חַיַוַאן צאמֶת حيوان صامت – בהמה (מיל': חיה "שותקת", בניגוד לאדם, שיכול לדבר)
* חַיַוַאן מַנַוִיּ حيوان منويّ – תאי הזרע (מיל': חיה זרעונית)
* חַדִיקַתֶ אלְחַיַוַאנַאת حديقة الحيوانات – גן חיות
* הפועל אִסְתַחְיַא استحيا בבניין העשירי – התבייש (במדוברת: אִסְתַחַא استحى)
* חַיַאא' حياء – בושה

כתב לנו יובל ברגר:
אלחיה – ראסהא ואלעצאיה الحيّة – راسها والعصاية – הנחש – ראשו והמקל (כשרואים נחש ישר צריך לרוצץ את ראשו)

כתב יאיר גולד:
תוספות קטנות:
תחיאתי – בצבאות ערב: ברכה/פנייה למפקד בכיר ממך.
וחיאת (אל)נבי – לשון שבועה: בחיי הנביא wiXya:t innabi.
ואפשר להזכיר את הפתיחה המסורתית של מהדורות החדשות בערוץ הראשון בערבית בשנות ה-90: אחיכמ סיאדתי וסאדתי…

=-=-=

נשים מפורסמות עם שם זה:

* תחיה כַּרְיוֹכַּא تحيّة كاريوكّا הייתה רקדנית בטן ושחקנית מצרית. נולדה בשם בַּדַוִיַּה מְחַמַּד עַלִיּ אֶלנִּידַאנִיּ بدويّة محمّد عليّ النّيدانيّ (הדעות לגבי שמה המקורי חלוקות לגמרי בין הויקיפדיות בערבית, אנגלית ועברית…) אך אימצה את השם כריוכא לאחר שבשנות ה- 30 של המאה הקודמת נהגה לרקוד סמבה ברזילאית מסוג Karioka.
* תחיה אֶלְאַנְצַארִיּ تحيّة الأنصاريّ הייתה שחקנית מצרית.
* תחיה מחמד חַלִים تحيّة محمّد حليم הייתה אומנית חזותית מצרית.
* תחיה כַּאטֶ'ם تحية كاظم הייתה אשתו של הנשיא המצרי גמאל עבד אלנאצר. שיעית איראנית במקור.

האם כל התחיות הן מצריות? שאלה מצוינת. אולי אתם מכירים אחרות… ואולי גם כאלה שעדיין בחיים…

מילים מהשורש שעדיין לא אוזכרו על-ידינו:

* הפועל הספרותי חַיִיַ حَيِيَ בבניין הראשון (כן, כן, זה נשמע cha-yi-ya), במדוברת חִיִי – חי. צורת העתיד: יַחְיַא يحيا, שהוא כמובן אחד השמות הפרטיים המפורסמים (לא רק בקרב תימנים…). כשהפועל בא עם מילת היחס מִן من פירושו – התבייש מ-. הקורא יובל ברגר הזכיר לי ששכחתי את: תַחְיַא מַצְר! تحيا مصر! – תחי מצרים!
* חַיַּ אללָּה حيّ الله – ביטוי במדוברת שפירושו: לא חשוב, לא משנה, איך שאתה רוצה
* חַיּ עַלַא אלצַּלַאה, חַיּ עַלַא אלְפַלַאח حيّ على الصّلاة حيّ على الفلاح – מהרו לתפילה! מהרו להצלחה!; בואו אל דרך הניצחון והאושר! (זהו חלק מה- אַדַ'אן أذان, כלומר הקריאה המוסלמית לתפילה, אותה אפשר לשמוע בקרבת מסגדים כמה פעמים ביום)

מני פורת הזכיר לי ששכחתי את:
* (זַיֶּ) אלְחַיֶּה תַחְתֶ אלתִּבֶּן (زيّ) الحيّة تحت التّبن – (כמו) נחש מתחת לקש; רמאי, ערמומי, נוכל, רשע; מי שמעמיד פני תמים; מים שקטים חודרים עמוק

=-=-=-=-=

חַיּ حيّ – רובע, שכונה (בעיקר שכונה)

מילה זו, שצורת הרבים שלה היא אַחְיַאא' أحياء, פירושה גם חי, ההיפך ממת, בדיוק כמו בעברית, והיא מופיעה היום בשל קיומם של ארבעה רְבָעִים בעיר העתיקה בירושלים.
"רבעים אמרת?"
כן, רבעים.
"מה פתאום רבעים? רבעים זה רבים של רֶבַע. רובעים זה רבים של רובע".

ממש לא. בואו נשווה:

כותֶל – כְּתָלים
בורֶג – בְּרָגים
תואַר – תְּאָרים
נוהַל – נְהָלים
אז רובַע – רְבָעים.

המעניין הוא, שהרבעים היהודי והמוסלמי מכונים בערבית חי:
אַלְחַיֶּ אלְיַהוּדִיּ الحيّ اليهوديّ
אלחי אלְאִסְלַאמִיּ الحيّ الإسلاميّ

בעוד שהרבעים הנוצריים, הנוצרי והארמני, מכונים עם מילה אחרת לשכונה – חַארַה حارة:
חַארֶתֶ אלנַּצַארַא حارة النّصارى
חארת אלְאַרְמַן حارة الأرمن
הרובע היהודי מקבל גם הוא גרסה עם חארה:
חארת אלְיַהוּד حارة اليهود

אגב, חארת אליהוד הוא שם מקובל לשכונות של היהודים גם בערים ערביות בארצות ערב, למשל בקהיר ובדמשק.

אה… חבר'ה… אני שומע. להפסיק עם הצחקוקים!

חארה זה שכונה. עם חית גרונית גאה, עם הארכת התנועה. יופי של מילה.
זה שבעברית הפסקנו להבחין בין חית לח'ית (כף שאינה דגושה, לצורך העניין), ושאיננו מאריכים הברות ארוכות – זו בעיה שלנו, לא של הערבית.
המילה שמעוררת בכם אסוציאציות היא חַ'רַא, خرى, שנכנסה כפי שהיא לעברית המדוברת המודרנית. המילה עצמה קיימת בעברית כבר בתנ"ך.

=-=-=-=

כאן הובא בפוסט המקורי חלק קטן מהערך "חווה" בויקיפדיה.

=-=-=-=-=-=-=

נסיים את הפוסט עם שירו המפורסם של הזמר העיראקי האחד והיחיד נַאטֶ'םֶ אלְעַ'זַאלִי ناظم الغزالي. השיר נקרא מַיְחַנַא (שם של בחורה) וברכת היום מופיעה בו בגרסה מקוצרת…

הנה קישור להופעה של אלע'זאלי עם השיר, וישנם ביצועים מודרניים יותר (של מבצעים אחרים, מן הסתם) באיכות טובה יותר:

https://www.youtube.com/watch?v=YUnHjb0c3AM

=-=-=-=

תוספות ששלח לנו בזמנו הקורא יהודה כץ ז"ל:

ביוגרפיה: סירת חיאה سيرةُ حَياة
ביולוגיה: עלם אלאחיאא' عِلْمُ الْأَحْياء
בירך לשלום: אלקא אלתחיה أَلْقى التَّحِيّة
הביא למותו: אודא בחיאתה أَوْدَى بِحَياتِهِ
הצדיע: אלקא אלתחיה אלעסכריה أَلْقى التَّحِيّة الْعَسْكَرِيّة
אורח חיים: נמט אלחיאה نَمَطُ الْحَياة
איכות החיים: ג'ודת אלחיאה جَوْدةُ الْحَياة
כיבד בנוכחותו: אחיא أَحْيا
מהלך החיים: מג'רא אלחיאה مَجْرى الْحَياة
נותר בחיים: בקי עלא קיד אלחיאה بَقِيَ عَلى قَيْدِ الْحَياة
סיכן את חייו: ח'אטר פי חיאתה, ערצ' חיאתה ללח'טר خاطَرَ في حَياتِهِ, عَرَّضَ حَياتَهُ لِلْخَطَر
עורק החיים: שריאן אלחיאה شَرْيانُ الْحَياة

כתב לנו מני פורת:
למלה حَيّة ישנם שלשה פרושים נוספים, בנוסף לנחש:
1. תולעת (worm)
2. שבט (tribe) – פחות נפוץ, ארכאי
3. חיה (בעל-חיים), כמו בעברית
תרגום לערבית של ספר בראשית, פרק א, פסוק כ"ד:
وَقَالَ الرّٰبُّ: «لِتُخْرِجِ الْأَرْضُ ذَوَاتِ أَنْفُسٍ حَيَّةٍ كَجِنْسِهَا: بَهَائِمَ، وَدَبَّابَاتٍ، وَوُحُوشَ أَرْضٍ كَأَجْنَاسِهَا». وَكَانَ كَذَلِكَ.
בעברית:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ־אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי־כֵן.
המקור:
https://thearabicbible.org/arabic-bible?book=1&chapter=1

כתב לנו חגי פודור:
אד'א אכל (א)לע'ני (א)לחיֶה, קאלו מן חכמְתו, ואד'א אכלהא (א)לפקיר, קאלו מן ג'הלו – אם עשיר אוכל נחש, אומרים שזה כי הוא חכם, ואם אוכל אותו עני, אומרים שזה כי הוא בור (התרגום שלי. שלו)

התמונה: David Clode

זה היה הפוסט ה- 2,973 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט נחש הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של בְּני שחק.

אז מילת היום היא –

דַבּוּר دَبُّور וברבים דַבַּאבִּיר دبابير – צִרעה, דבור

לפני מעל שש שנים פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:

"שלום,
השורש ד.ב.ר دبّر מעניין מאד ושווה פוסט. עסקתי בזה קצת היום ולכן מביא את זה מהכתובים שלי.

צורת השאלה: مدبّر حالك؟ הסתדרת?
מְדָבֵּّר חָאלָכְּ? (כלומר: העניין הסתדר לך?)

צורת הציווי: دبّر حالك!
דָבֵּّר חָאלָכְּ! הסתדר בעצמך! (כמו שאומרים "תסתדר לבד!")

צורת האמירה/קביעה
אמירה המציינת על מישהו שהוא יודע להסתדר, אחד שאצלו הכל תמיד מסתדר לטובה.
אחד שהכל אצלו תמיד בסבבה, אומרים לו: مدبّر حالك מְדָבֵּّר חָאלָכְּ, כלומר: אתה אחד שתמיד יודע להסתדר.

או אם מדברים עליו אומרים מְדָבָּّר חָאלֹה مدبّر حاله, כלומר: הוא אחד שתמיד יודע להסתדר.

צורת העברת המידע
הוא הסתדר (העניין הסתדר לו) دبّر حاله
דָבָּّר חָאלֹה

בקשה או ציווי
دبّرني
דָבֵּّרְנִי / דָבֵֵֵּّרְנִי מן פדלכ, סדר אותי/תארגן אותי

תודה!"

אז מילת היום היא –

דַבַּّר חַאלֹה دَبَّر حَاله – הסתדר

לשמיעה: https://clyp.it/tn3vr1ch

השורש הערבי ד.ב.ר הוא ספרותי מאוד ואינו בשימוש במובניו הספרותיים.
במדוברת הוא מופיע בעיקר בהקשרים שיוצגו פה היום, של "להסתדר", והוא גם עוסק בצרעות, דבורים, שהן מהשורש של דבורה בעברית:

* הפועל הספרותי דַבַּרַ دَبَرَ בבניין הראשון – חלף, עבר (לא בשימוש. ייתכן שמשמעות זו מתכתבת עם המילים העבריות להדביר, הדברה וכו': לגרום למשהו להיעלם)
* הפועל דַבַּّר دبّر בבניין השני – פתר בעיה, סידר עניין; השיג; ארגן; סידר משהו עבור מישהו
* דַבֶּّר חַאלַכּ! دبّر حالك – תסתדר, תדאג לעצמך
* בַּדַבְּّרַכּ! بدبّرك – אני עוד אראה לך מה זה!
* תַדְבִּיר تدبير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סידור, ניהול; אמצעי
* מְדַבֶּר חַאלֹה مدبّر حاله, עם צורת הינוני הפועל של הבניין – מסתדר, דואג לעצמו
* מְדַבֶּר מַצַארִי مدبّر مصاري – מסתדר באמצעות כסף, קומבינטור
* מְדַבַּّר مدبَّر, בצורת הבינוני הפעול – מסודר
* הפועל תְדַבַּّר تدبّر בבניין חמישי – הסתדר
* אֶלְעַבֶּד פִי אלתַּפְכִּיר וּאַללָּה פִי אלתַּדְבִּיר العبد في التّفكير والله في التّدبير – רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום (מיל': העבד/האדם במחשבה ואללה בניהול)
* דַבּّוּר دبّور וברבים דַבַּאבִּיר دبابير – צרעה, דבור. במצרים: רודף נשים
* עִשּ דַבַּאבִּיר عشّ دبابير – קן צרעות
* דַבּّוּרַה دبّورة – פטיש סתתים
* דַבּّוּר זַנּ עַלַא חַ'רַאבּ בֵּיתֹה دبّور زنّ على خراب بيته – גרם במו ידיו לחורבנו שלו, עשה נזק לעצמו (מיל': צרעה זמזמה [ליד הקן, יותר מדי, משכה אויבים] והביאה לחורבן ביתה)
* מַא תְדִיר טִיזַכּ לִלדַּבַּאבִּיר וּתְקוּל עַלַא אַללָּה אֶלתַּדַאבִּיר ما تدير طيزك للدّبابير وتقول على الله التّدابير – אל תפנה את ישבנך לצרעות ואז תאמר אלוהים יסדר את העניין.
נאמר על מישהו שבונה על אלוהים ולא עושה מאמץ בעצמו (ותודה למיכה חנונה על הפתגם)

התמונה: את התמונה צילם חברי המוכשר אסף צבר

זה היה הפוסט ה- 2,972 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט צרעה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי הופיעה בסרטון.

אז מילת היום היא –

קִרְש قِرْش וברבים קֻרוּש قروش – כריש

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

קפץ לי סרטון נוסף של ברהום סאק אללה.

הסרטון פורסם ב- 27.9.25 וכותרתו:

في ناس حوليك

יש סביבך אנשים

יעטיעו אלעאפיה, יא רב.
ג'מאעה, כליאתנא בנערף אנה אלקרש בישם ריחת אלדם מן מסאפה. אד'א פי ריחת דם בישמהא מן מסאפה. ואלכלב, אללה יג'לכם, בישם ריחת אלסמום ואלמח'דראת מן כד'א כילומתר.
בס אללי מש דאח'ל עקלי אלבני אאדם כיף מש קאדר ישם ריחת ערקה, בילפלף, יח'נק פינא אהההההה
יעני, פכר בע'ירכ! פי נאס ענדהא אחלאם וח'טט ללמסתקבל, מש לאזם תח'נקהא באלריחה תבעתכ ותלפלף כאנה מש צאיר אשי. אעמל לאאח'רתכ, אסתעמל אלמזיל. אףףףף
אלמהם אנתו, איש אח'בארכם אליום? אללה יהדי אלבאל, ויעקל האלנאס ויסתעמלוא מזיל אלערק.

يعطيعو العافية، يا ربّ.
جماعة، كليّاتنا بنعرف إنّه القرش بيشمّ ريحة الدّمّ من مسافة. إذا في ريحة دمّ بيشمّها من مسافة. والكلب، الله يجلّكم، بيشمّ ريحة السّموم والمخدّرات من كذا كيلومتر.
بس اللي مش داخل عقلي البني آدم كيف مش قادر يشمّ ريحة عرقه، بيلفلف، يخنّق فينا اهههههه
يعني، فكّر بغيرك! في ناس عندها أحلام وخطط للمستقبل، مش لازم تخنقها بالرّيحة تبعتك وتلفلف كأنّه مش صاير اشي. اعمل لآخرتك، استعمل المزيل. افففف
المهمّ انتو، ايش أخباركم اليوم؟ الله يهدّي البال، ويعقّل هالنّاس ويستعملوا مزيل العرق.

תהיו בריאים.
אנשים, כולנו יודעים שכריש מריח את ריח הדם מרחוק. אם יש ריח דם הוא מריח אותו מרחוק. וכלב, במחילה מכבודכם*, מריח סמים מכך וכך ק"מ.
אבל מה שאני לא מצליח להבין זה איך בן אדם לא יכול להריח ריח הזיעה של עצמו, הוא מסתובב ומחניק אותנו חחחחחחח
כלומר, תחשוב על זולתך! יש אנשים עם חלומות ותוכניות לעתיד, אתה לא חייב לחנוק אותם עם הריח שלך ולהסתובב כאילו לא קרה כלום. חשוב על יום הדין, השתמש בדיאודורנט! אוף!
בקיצור, אתם, מה שלומכם היום? אלוהים יביא מרגוע, ויכניס לאנשים האלה שכל כדי שישתמשו בדיאודורנט.

* כלבים הם חיות טמאות באסלאם. אסור אפילו לגעת בהם. אגב, גם ביהדות.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@brhommmmm/video/7554784975212514578

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר הרחוק מאוד פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Maayan Gal, שכתב לנו:

"קרש היא מילה עם כמה צורות הגייה וכמה פירושים: 1. פרוטה, גרוש (خبي قرشك الأبيض ليومك الأسود) 2. כריש 3. במשמעות פועלית – ׳הקריש׳, ׳הקרים׳, לעס"

אז מילת היום היא –

קִרְש قِرْش וברבים קְרוּש قروش – גרוש, אגורה; מעט כסף
במצרים: מאית הלירה המצרית

 https://clyp.it/0pugzl4t

וגם: כריש

השורש הערבי ק.ר.ש, כפי שנרמז לנו כבר בפתיח, עוסק בכמה תחומים: כסף (ובכך הוא זהה לשורש העברי ג.ר.ש עם חילופים פונטיים פחות מקובלים בין השפות; חילופי קוליות); כרישים (ובכך הוא זהה לשורש העברי כ.ר.ש, עם חילופים פונטיים פחות מקובלים בין השפות; חילופי מקום החיתוך: חך מול ענבל); והקרשה של חלב.

אפרופו כרישים, בערבית או בעברית, רצף העיצורים הוא k.r.sh, בעוד שבאנגלית כריש הוא shark, עם רצף עיצורים הפוך: sh.r.k. האם יש קשר? נראה שלא, כי המקור של האנגלית הוא יווני.

* הפועל הספרותי קַרַשַ قرش בבניין הראשון – לעס בקול; אסף, קיבל
* הפועל קַרַּש قرّش בבניין השני – הקריש (את החלב); סָפַר כסף קטן
* חַ'בִּי קִרְשַכֶּ אלְאַבְּיַצ' לַיוֹמַכֶּ אלְאַסְוַד خبّي قرشك الأبيض ليومك الأسود – שמור את הגרוש הלבן שלך ליום השחור שלך (פתגם שמעודד לחסוך)
* מַא בִּסְוַאש קִרְש ما بسواش قرش – לא שווה אגורה, לא שווה גרוש, חסר ערך
* אִללִּי מַא עַנְדֹה כִּרְש מַא בִּסְוַא קִרְש اللّي ما عنده كرش ما بسوى قرش – מי שאין לו כרס אינו שווה גרוש (משפט אנטי-אנורקסי…)
* יְבִּיע אֻמֹּה בְּקִרְש يبيع أمّه بقرش – מוכן למכור את אמא שלו (עבור גרוש)
* קֻרַיְש قُريش – מיל': כריש קטן. שם שבטו של הנביא מוחמד. השבט שכן בעיר מכה
* קַרִישֶה قريشة – גבינה רכה ומפוררת (כמו קוטג')

כתבה לנו גילה יונה:
רציתי להוסיף שיש במדוברת הפועל קרש قرش בבניין 2. הכוונה לחתוך לעיגולים (כמו מטבעות قروش קרוש). למשל כשחותכים מלפפון או גזר לרוחבו. כאן הפועל נגזר מהשם.

כתב מנחם לריאונוב:
מילה זו בצורה של גרוש (gros, грош, groš) נכנסה להמון שפות אבל המקור שלה כנראה בשפה לטינית מ: grossus denarius

כתב יובל ברגר:
קְריש قْريش – צנוברים (זרעי אצטרובלים)

=-=

בזכות הערתו של חברי אלי משעניה: אלבטאטא עם תקרש קרש البطاطا عم تقرش قرش- תפוח האדמה הפך ל"קריספי"
הבנתי שבשל "עתיקותו" של הפוסט המקורי שמובא כאן, שכחתי מספר דברים:

העניין הראשון הוא שהשורש הזה עוסק גם בדברים פריכים וקריספיים. לפועל בבניין הראשון במדוברת יש גם המשמעות של כרסם או כסס.
קַרְשֶה, בצורת שם הפעולה – פריכות, קריספיות; מעטה פריך

בזכות ליאת רונית לוי הבנתי שלא התייחסתי למקור המילה גְּרוש, המטבע.
המילה הזו נכנסה לשפות של אזורנו בהשפעה עות'מאנית-תורכית, בה שם המטבע הוא kurûş. המקור בכלל בלטינית מדוברת, בה פירושו הוא (מטבע) עבה denarius grossus. ותודה לוויקיפדיה!

התמונה: Marcelo Cidrack

זה היה הפוסט ה- 2,958 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט כריש הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חיה לוי, שכתבה לי:

"איך אומרים תוכי בערבית?
בלדינו אומרים פאפאגיו. בטורקית Papağan"

אז מילת היום היא –

בַּבַּעַ'אא' بَبَّغَاء או בַּבְּעַ'אא' بَبْغَاء או בַּבַּעַ'אא' بَبَغَاء וברבים בַּבַּעַ'אוַאת بَبَّغَاوَات; או בַּבַּעַ'אן بَبَغَان או בַּעְ'בַּעַ'אן بَغْبَغَان – תוכי

תזכורת: האות הערבית ע'ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.

לדינו היא ניב ספרדי. בספרדית, באופן לא מפתיע, גם אומרים Papagayo.

מה מקור המילה? מן הסתם הערבית שאלה את המילה מספרדית, לא? שכן הספרדים היו מגלי ארצות, בעיקר טרופיות עם תוכים, והערבים פחות.

אומר ויקימילון באנגלית:

Borrowed from Byzantine Greek παπαγᾶς (papagâs), from Arabic بَبَّغَاء (babbaḡāʔ), of onomatopoeic origin.

ספרדית שאלה את המילה מיוונית ביזנטית, ש… שאלה את המילה מערבית!!!!
מה? קרה פה תהליך הפוך? הזוי לגמרי.
בערבית המילה היא אונומטופיאית (תצליל), כלומר מחקה את הצליל בטבע.

ויקימילון ממשיך ומסביר:
ערבית הושפעה כנראה משפה אפריקאית או דרום אסייתית.

Perhaps of onomatopoeic origin. In view of the bird’s range, borrowing from an unknown African or South Asian language is possible. Related to Classical Syriac ܒܒܓܐ (/⁠bbgʾ⁠/), ܦܵܦܵܐ (ppʾ /⁠pāp̄ā⁠/), Old Armenian պապկայ (papkay), Persian ببغا (babġâ), بپغا (bapġâ, “parrot)"

=-=-=

כתב לי בתגובות בנושא חברי הבלשן רון ארטשטיין:
בשאלות אטימולוגיות תמיד כדאי לבדוק אם קיימת מילה מקבילה באנגלית, כי אז אפשר לבדוק במילון אוקספורד שהוא מאוד מוסמך ואמין.
מסתבר שבאנגלית הייתה קיימת בעבר המילה popinjay במשמעות תוכי. הנה מה שכותב מילון אוקספורד בערך הנ״ל:
Probably the med.Gr. and Arabic represent the earliest form, due to an imitation of the cry of the bird in some African or other non-European language.
נראה לי שהערך בויקימילון מסתמך על מילון אוקספורד, אבל לא מצטט באופן מדויק. לפי אוקספורד, לא ידוע אם היוונית שאלה את המונח מערבית או להיפך.

=-=-=

* סַמַכַּתֶ אלְבַּבַּע'אא' سمكة البَبَّغَاء – דג תוכי
* כַּרַּרַ אלְכַּלַאם כַּאלְבּבּע'אא' كرّر الكلام كالبَبَّغَاء – חזר על הדברים כמו תוכי

=-=-=-=

אז למה אומרים תוכי בעברית?
נעיין בוויקימילון בעברית:

"המילה מופיעה בתנ"ך ברשימת בעלי החיים שהביא שלמה ממקומות רחוקים: ”כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם, עִם אֳנִי חִירָם; אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים.“ (מלכים א׳ י, פסוק כב).
כנראה מקור המילה מניב דרום הודי לטווס (מטמילית: tōkai). הפסוק ממלכים א' מתייחס למטען של בעלי חיים אקזוטיים שיובאו אולי מתת היבשת ההודית וכוללים את הציפור הססגונית טווס. הייחוס של המילה ל־parrot במקום ל־peacock כנראה מקורו בטעות".

תמונה: Zdeněk Macháček

זה היה הפוסט ה- 2,914 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט תוכי הופיע לראשונה ב-ערביט.