מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

נַתַע نَتَع – טלטל בכוח, נדנד בחוזקה; היכה; גרר בכוח; הרים, סחב, נשא, העביר ממקום למקום; זייף, "השתעל" (מנוע), טפטף, ניגר אט אט (דם, מים, זיעה)

רעות שלחה לי סרטון נוסף של הירדנית נאדיא אלזעבי.

הסרטון פורסם בחשבון שאינו שלה, אז יצאתי למסע חיפושים קצר ומצאתי את הפרסום המקורי שלו, בדף פייסבוק שלה עצמה.

הסרטון פורסם ב- 2.2.24 וכותרתו:

إتصال مش طبيعي صار معي على الهواء مباشرة متت من الضحك

הייתה לי שיחת טלפון לא נורמלית בשידור ישיר, מתִּי מצחוק

– אלו
– אה מרחבא
– אהלן
– כיפכ נדוש?
– שו עלומכ?
– ואללה זין, עלומי-
– עלומ זינה, הלא יא מחמד
– שו אלאח'באר?
– ואללה תמאם אלתמאם. שו, סולף אלנא! סולף אלנא שע'לה מתו-
– בדי אסולף לכ כתיר אנא בס אמי קאעדה ג'נבי
– הההההההה
– טבען הי אליום שרפת(?) בית ג'דיד ללעילה
– מא שאא אללה! אלף מברוכ
– אללה יבארכ פיכי
– מחמד, טב, אחכי לי אלאשיאא אללי אח'דתוהא מן ג'הת אלאב, במא אנה אמכ קאעדה
– לא! מא אנא בדי אחכי עשאן אמי קאעדה הההה
– עשאן אמכ קאעדה? טב, האת
– בס אסמעי, ענדהם ג'ח'ה מש טביעיה, אהל אמי
– ג'ח'ה?
– עלא איש – מש עארף
– ע פשוש? ההההה
– הההההה הסא דאימן אלואחד בימיל למין? לאהל אמה
– לח'ואלה
– לח'ואלה, אלא אנא!
– ההההההההה
– מש עארף שו ביציר, יא עמי, הדולה מאח'דין לכ אלדניא באלתרכיז
– ההההה טב, אסתנא
– (הי) ח'איפה, בתקול: הסא ביסמעוכ
– מחמד, הסא ח'ואלכ ענדהם ג'ח'ה. עמאמכ שו ענדהם?
– הבל
– ההההההההההה
– הההה לא, הם הבל ע אלטיבין, יעני אחנא עילתנא, אהל אבוי מסאכין
– ליש אלמסכין-, אסמע, ליש אלטיב מנחכי ענה אהבל ומסכין?
– מא הו ח'לץ, דראויש כמאן
– דראויש. שאיף, יעני פי האלזמן טיבת אלקלב בתתעיב, יא מחמד
– לא ואללה, מא בתתעיב, בס הי לפט' ענדנא יעני
– לאזמה ע אללסאן
– אלמסכין ואלטיב מנחכי ענה אהבל
– אה ואללה. והדולכ ענדהם ג'ח'ה?
– איוא … ג'ח'תהם נאשפה ומחמצ'ה
– מחמצ'ין?
– אה ההה
– והדא אמה ג'מבה, כיף לו אמה תקום? הההההה
– ואללה מאני עארף עלי ואסמעי, ומש לאקיין יאכלוא
– הההההה מש לאקיין יאכלוא!! יא מחמד, יעני בהניכ ע האלעילה, שו בדי אקול לכ?
– שו בדנא נעמל?
– יעני נציב, נציב! עאד, שו בדכ תסוי?
– נציב, אלחמד ללה
– תחיאתנא אלכ וללואלדה
– ח'לקת רבנא
– הההה אללהמ לא אעתראץ'! שכרן יא מחמד

– الو
– اه مرحبا
– أهلًا
– كيفك ندّوش؟
– شو علومك؟
– والله زين، علومي-
– علوم زينة، هلا يا محمّد
– شو الأخبار؟
– والله تمام التّمام. شو، سولف النا! سولف النا شغلة متو-
– بدّي أسولف لك كتير أنا بس أمّي قاعدة جنبي
– هههههههه
– طبعًا هي اليوم شرفت(؟) بيت جديد للعيلة
– ما شاء الله! ألف مبروك
– الله يبارك فيكي
– محمّد، طب، احكي لي الأشياء اللي أخدتوها من جهة الأب، بما إنّه أمّك قاعدة
– لا! ما أنا بدّي أحكي عشان أمّي قاعدة هههه
– عشان أمّك قاعدة؟ طب، هات!
– بس اسمعي، عندهم جخّة مش طبيعيّة، أهل أمّي
– جخّة؟
– على ايش – مش عارف
– ع فشوش؟ ههههه
– هههههه هسّا دايمًا الواحد بيميل لمين؟ لأهل أمّه
– لخواله
– لخواله، إلّا أنا!
– ههههههههه
– مش عارف شو بيصير، يا عمّي، هدولة ماخدين لك الدّنيا بالتّركيز
– ههههه طب، استنّى
– (هي؟) خايفة، بتقول: هسّا بيسمعوك
– محمّد، هسّا خوالك عندهم جخّة. عمامك شو عندهم؟
– هبل
– ههههههههههه
– هههه لا، هم هبل ع الطّيّبين، يعني احنا عيلتنا، أهل أبوي مساكين
– ليش المسكين-، اسمع، ليش الطّيّب منحكي عنه أهبل ومسكين؟
– ما هو خلص، دراويش كمان
– دراويش. شايف، يعني في هالزّمن طيبة القلب بتتعيّب، يا محمّد
– لا والله، ما بتتعيّب، بس هي لفظ عندنا يعني
– لازمة ع اللّسان
– المسكين والطّيّب منحكي عنه أهبل
– اه والله. وهدولك عندهم جخّة؟
– أيوا … جخّتهم ناشفة ومحمّضة
– محمّضين؟
– اه ههه
– وهدا أمّه جمبه، كيف لو أمّه تقوم؟ هههههه
– والله ماني عارف علي واسمعي، ومش لاقيين ياكلوا
– هههههه مش لاقيين ياكلوا!! يا محمّد، يعني بهنّيك ع هالعيلة، شو بدّي أقول لك؟
– شو بدّنا نعمل؟
– يعني نصيب، نصيب! عاد، شو بدّك تسوّي؟
– نصيب، الحمد لله
– تحيّاتنا الك وللوالدة
– خلقة ربّنا
– هههه اللهمّ لا اعتراض! شكرًا يا محمّد

– הלו
– כן, שלום
– שלום
– נדוש (כינוי חיבה), מה שלומך?
– מה העניינים?
– בחיי הם טובים (יפים), העניינים שלי-
– עניינים יפים, שלום, מוחמד
– מה נשמע?
– בחיי הכול מצוין. מה, ספר לנו! ספר לנו משהו-
– אני רוצה לספר לך הרבה אבל אמא שלי יושבת לידי
– חחחחחחחחחחח
– היא היום … בית חדש למשפחה
– בלי עין הרע! אלף מזל טוב
– תבורכי
– מוחמד, ספר לי על הדברים שלקחתם מהצד של אבא, שכן אמא שלך יושבת
– לא! אני רוצה לספר דווקא מכיוון שאמא שלי יושבת חחחח
– מכיוון שאמא שלך יושבת? טוב, ספר!
– אבל תקשיבי, הם שוויצרים/סנובים בצורה לא נורמלית, המשפחה של אמא שלי
– סנובים?
– בגלל מה – לא יודע
– סתם? חחחחח
– חחחחח עכשיו, תמיד הבנאדם נוטה לצד מי? לצד המשפחה של אימו
– לדודים שלו מצד האם
– מצד האם, חוץ ממני!
– חחחחחחחח
– אני לא יודע מה קורה, בנאדם, הם לוקחים לך את העולם בריכוז (כלומר הם אנשים מצליחים ויציבים נפשית, ותודה לחברי אורי טרוק על הבהרת הביטוי)
– חחחח טוב, חכה
– (היא) פוחדת, היא אומרת: עכשיו הם שומעים אותך
– מוחמד, עכשיו הדודים שלך מצד האם הם סנובים. ואיך אלו מצד האב?
– הם טיפשים
– חחחחחחחחחחח
– חחחחח לא, הם טיפשים בקטע טוב, כלומר המשפחה שלנו, המשפחה של אבא שלי מסכנים
– למה המסכן-, שמע, למה אנו מכנים את האדם הטוב טיפש ומסכן?
– הם גם אנשים פשוטים (וגם: אנשים עלובים ומרושלים במראה ובלבוש)
– אנשים פשוטים. אתה רואה, בזמן הזה טוב הלב מושמץ ומגונה, מוחמד
– לא, הוא לא מושמץ, זה רק ביטוי אצלנו
– זו מטבע לשון
– למסכן ולטוב אנו קוראים טיפש
– כן, נכון. וההם סנובים?
– כן … הסנוביות שלהם יבשה וחמוצה
– הם חמוצים?
– כן חחחח
– ואמא שלו נמצאת לידו, מה יקרה אם היא תקום (תלך)? חחחחחחח
– בחיי אני לא יודע … ותקשיבי, הם לא מוצאים מה לאכול
– חחחחחח לא מוצאים מה לאכול!! מוחמד, אני מברכת אותך על המשפחה הזו, מה אגיד לך
– מה נעשה?
– זה גורל, גורל! מה יש לך לעשות בעניין?
– גורל, השבח לאל
– ברכותינו לך ולאימא
– זו בריאת האל
– חחחח אלוהים, אין התנגדות*! תודה, מוחמד

* اللهم لا اعتراض على حكمك وقضائك لكنني اسألك اللُطف فيه
הביטוי המלא הוא: אלוהים, אין התנגדות לפסק הדין ולגורל (שקבעת), אך אני מבקש ממך להיות טוב לב / עדין בהם

אחת התגובות צדה את עיני, והיא זו שגרמה לי לבחור את מילת היום:

ليش هيك بتنتعي حالك لايطقلك عرق
למה את ככה כל כך משתנקת (מיטלטלת בחוזקה)? שלא יתפוצץ לך איזה עורק (כלי דם)

מספר תגובות נוספות מתוך מעל 2,200 תגובות:
ما اجملك يا ناديا قتلتيني في جمالك
כמה את יפה, נאדיא, הרגת אותי עם היופי שלך

فش بعد السراحه لخوال كبيرين جخه ولعمام هبل ولخوال مو لاقين يوكلو
אין כמו כנות. הדודים מצד האם מלאי גאווה ומצד האב טיפשות. ואלו מצד האם לא מוצאים מה לאכול

بس أنا عندي ملاحظه ليش الواحد بحترم الخال اكتر من العم في عندك اجابه
אבל יש לי הערה (שאלה): למה אנשים מכבדים את הדוד מצד האם יותר מאשר את זה מצד האב? יש לך תשובה?

احدى جرعات السعادة والفرح في هذه الحياةهو الجلوس مع الفتاة التي تصدر صوت فرامل سيارة بأخر ضحكتها
(זו) אחת מִמְּנות האושר והשמחה בחיים האלה. זה כמו לשבת עם בחורה שמפיקה קול של בלמי מכונית בסוף הצחוק שלה

والله اكون شايله هموم اشوفك بس واسمع ضحكتك واضحك معاكي وانسى همومي
الله يديم ضحكتكم
בחיי, הייתי נפטרת מהדאגות אם רק ראיתי אותך ושמעתי את הצחוק שלך, הייתי צוחקת אתך ושוכחת את דאגותיי
שאלוהים ישאיר לנצח את הצחוק שלכם

دائما منورة وبشوشة
תמיד את מוארת ומאירת פנים

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/watch/?v=1478816176315098

=-=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי נ.ת.ע עוסק בתחומים הבאים:

* הפועל נַתַע نَتَع בבניין הראשון – מילת היום
* נַתְע نَتْع או נֻתוּע نُتوع, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – טלטול בכוח, גרירה, וכו'
* הפועל נַתַּע نَتَّع בבניין השני – זייף (מנוע)
* אֶלְקִרְד יִנְתַעַכּ! القرد ينتعك! – לך לעזאזל! (מיל': שהקוף ייקח אותך)
* אֶלְמוֹתוֹר בִּינַתֶּע المُوتور بينَتِّع – המנוע "משתעל", "מגמגם", מזייף

התמונה: Jakub Klucký

זה היה הפוסט ה- 3,291 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט טלטל בכוח הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

אִרְתַבַּט اِرْتَبَط – נקשר (לא באופן פיזי, אם כי במילונים קלאסיים גם אפשרות זו קיימת), היה מחויב ל-

רעות שלחה לי סרטון נוסף של ברהום סאק אללה.

כותרת הסרטון:

كله طلع على الفاضي

הכול היה לשווא

שימו לב!
פייסבוק כבר אינו מאפשר לצרף קישורים לפוסטים בדפים. הקישור לסרטון יופיע בתגובה הראשונה.

סלאם.
צדקוא, בעד תפכיר עמיק אכתשפת אנה אשי אסמה עדל פי אלדניא האי – פש מנה אלחכי הדא. יוכ. ע אלפאצ'י.
יעני עלא סביל אלמת'אל, ביעלמוכ 12 סנה לע'ה ערביה. יא עמי, 12 סנה! בעד 12 סנה בתרוח, בדכ תתקדם לאי וט'יפה, פג'אה הנאכ בדה מנכ לע'ה אנגליזיה. ואללה? טב, ואל 12 סנה? בלאש אל 12 סנה.
ט'הרי אללי אנכסר ואנא בג'ר באלג'ר ואלמג'רור. איש מעאה? בלאש אלג'ר ואלמג'רור!
כאן ואח'ואתהא ואללה יסתר עלא ולאיאנא כליאתהם. אללי אנא כנת מפכר ארתבט בואחדה מנהם. איש, אנסאהם ברצ'ו? בלאש!
אלצ'מיר אלמסתתר אללי קעדת 12 ע בין מא לאקיתה, אפלתה הלק, בעד מא לאקיתה?
בקול לכם, פש עדל, פש עדל!
אהם אשי, אנתו, איש אח'בארכם אליום? אן שאא אללה אחסן, אללה יהדי אלבאל וימרק אלפתרה האי עלא ח'יר, ויציר עדל.

سلام.
صدّقوا، بعد تفكير عميق اكتشفت إنّه اشي اسمه عدل في الدّنيا هاي – فش منّه الحكي هدا. يوك. ع الفاضي.
يعني على سبيل المثال، بيعلّموك ١٢ سنة لغة عربيّة. يا عمّي، ١٢ سنة! بعد ١٢ سنة بتروح، بدّك تتقدّم لأيّ وظيفة، فجأة هناك بدّه منّك لغة انجليزيّة. والله؟ طب، وال ١٢ سنة؟ بلاش ال ١٢ سنة.
ظهري اللي انكسر وأنا بجرّ بالجرّ والمجرور. ايش معاه؟ بلاش الجرّ والمجرور!
كانَ وأخواتها والله يستر على ولايانا كليّاتهم. اللي أنا كنت مفكّر أرتبط بواحدة منهم. ايش، أنساهم برضو؟ بلاش!
الضّمير المستتر اللي قعدت ١٢ ع بين ما لاقيته، أفلّته هلق، بعد ما لاقيته؟
بقول لكم، فش عدل، فش عدل!
أهمّ اشي، انتو، ايش أخباركم اليوم؟ إن شاء الله أحسن، الله يهدّي البال ويمرّق الفترة هاي على خير، ويصير عدل.

שלום.
הַאמינו (לי), לאחר מחשבה עמוקה גיליתי שהדבר שנקרא צדק בעולם הזה – אין דבר כזה. יוק. לשווא.
למשל, מלמדים אותך 12 שנה את השפה הערבית. בנאדם, 12 שנה! לאחר 12 שנה אתה הולך, אתה רוצה להתקבל לאיזושהי משרה, פתאום הוא מבקש ממך (שליטה ב) אנגלית. באמת? טוב, ומה עם ה- 12 שנה? הלכו ה- 12 שנה.
הגב שלי שנשבר בעודי גורר את מילת היחס (בערבית זו אותה מילה במובן גְּרירה) ואת המילה שאחריה (הנגרר). מה איתם? הלכו הגרירה והנגרר!
כַּאנַ ואחיותיה (רשימת פעלים ייחודית בערבית, שקרויים על שם הפועל הנפוץ והעיקרי ביניהם, כאנ – היה), ושאלוהים ישמור על הנשים כולן. ואני חשבתי להיכנס לקשר עם אחת מהן. אז מה, לשכוח גם אותן? הן הלכו!
הכינוי החבוי (או הנושא החבוי, בתחביר: מקרים בהם פועל, שהוא הנשוא במשפט, מופיע ללא הנושא המפורש שלו), שעברו 12 שנה עד שמצאתי אותו, אז לשחרר אותו עכשיו, לאחר שכבר מצאתי אותו?
אני אומר לכם, אין צדק, אין צדק!
אבל הכי חשוב, אתם, מה שלומכם היום? בעזרת האל טוב יותר, שאלוהים יביא מרגוע ויעביר את התקופה הזו בטוב, וישכון צדק.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

רַאבֶּט رَابط וברבים רַוַאבֶּט رَوابط – קישור (לינק)

וגם:

מילת היום היא –

רִבַּאט رِبَاط – עיר סְפָר צבאית; מקום חניה של צבא, במקור למלחמה בכופרים; קשר, חבל, רצועה; תחבושת

השורש הערבי הנפוץ ר.ב.ט עוסק בעיקר בקשירות:

* הפועל רַבַּט ربط בבניין הראשון, שמילת היום, ראבט, היא צורת הבינוני הפועל שלו – קשר; חבש (פצע)
* רַבְּט ربْط, שם הפעולה/מצדר של הבניין – קשירה, חיבור; התחברות, התקשרות; התחייבות
* רַבְּטַה ربطة, צורת שם הפעולה בנקבה – קשר; חבילה; עניבה; שרוך
* רַאבְּטַה رابطة וברבים רַוַאבֶּט روابط, צורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין – ליגה, איגוד, התאחדות; רצועה
* מַרְבּוּט مربوط, צורת הבינוני הפעול – קשור
* תַאא' מַרְבּוּטַה تاء مربوطة – אות ערבית המציינת את סמן הנקבה בסיומת שמות עצם (מיל': תאא' קשורה, בניגוד לאות תאא' הרגילה, שהיא פתוחה: מפתוחה או מבסוטה)
* הפועל הספרותי רַאבַּטַ رَابَطَ, בבניין השלישי, שמילת היום היא שם הפעולה שלו – חנה (צבא), וראו בהמשך
* הפועל הספרותי תַרַאבַּטַוּא ترابطوا בבניין השישי – התקשרו, התאחדו והתחברו ביניהם
* הפועל אִרְתַבַּט ارتبط בבניין השמיני – התקשר (פיסית); נקשר, היה מחויב ל-
* אִרְתִבַּאט ارتباط, שם הפעולה של הבניין – קישור; התחייבות; קשר, קורלציה, זיקה
* צַ'אבֶּט אִרְתִבַּאט ضابط ارتباط – קצין קישור
* מַרְבַּט مربط וברבים מַרַאבֶּט مرابط, במשקל המקומות – מקום לקשירת הבהמות; מכלאה
* הֻנַא מַרְבַּטֶ אלְפַרַס هنا مربط الفرس – "פה קבור הכלב", זה העניין! (מיל': פה מקום קשירת הסוסים)
* אִנְרַבַּטֶ לְסַאנֹה انربط لسانه, עם הפועל בבניין השביעי – נותר עם פה פעור (מיל': לשונו נקשרה)
* אֻרְבֹּטֶ אלְחְמַאר מַטְרַח מַא בִּקוּל לַכּ צַאחְבֹּה أربط الحمار مطرح ما بقول لك صاحبه – תעשה מה שאומרים לך, מלא הוראות (מיל': קשור את החמור במקום שאומר לך בעליו)
* לַא יְחִלּ וַלַא יֻרְבֹּט لا يحلّ ولا يربط – לא מסוגל לעשות דבר; לא מסוגל להחליט או לפתור בעיות (מיל': אינו פותר/פורם [קשרים] ואינו קושר)

הוסיף בזמנו הקורא יהודה כץ ז"ל:
* עַאמֶל רַבְּט عامِلُ رَبْط – גורם מקשר
* צַ'בְּט וַרַבְּט ضَبْط وَرَبْط – משמעת (צבאית)
* רַבְּטַתֶ אלְעֻנֻק رَبْطَةُ الْعُنُق – עניבה (מיל': עניבת צוואר)
* שַהֶר שְבַּאט מַא עַלֵיה רִבַּאט شهر شباط ما عليه رباط – חודש פברואר הוא חודש הפכפך מבחינת מזג האוויר (מיל': לפברואר אין כבלים, מגבלות)

והקורא עדי עזורי:
ארבט אצבעכ מניח לא בדמי ולא בקיח اربط اصبعك منيح لا بدمي ولا بقيح מי שמשקיע ובוחן את הדברים מצליח (מיל': קשור/חבוש את האצבע שלך טוב כדי שלא תדמם ולא תזדהם)

הוסיפה עידית בר:
כששואלים מישהו "אנת מרתבט"? מתכוונים לשאול אותו אם הוא פנוי לשידוכים, או שמא הוא בקשר עם בחורה (אירוסין…)

=-=-=-=

רִבַּאט אלְחַ'יְל رباط الخيل – מקום החנייה של סוסי הקרב; מעגן.
המונח לקוח מסורת המלקוח (אלְאַנְפַאל), פסוק 60:

وَأَعِدُّواْ لَهُم مَّا اسْتَطَعْتُم مِّن قُوَّةٍ وَمِن رِّبَاطِ الْخَيْلِ تُرْهِبُونَ بِهِ عَدْوَّ اللّهِ وَعَدُوَّكُمْ وَآخَرِينَ مِن دُونِهِمْ لاَ تَعْلَمُونَهُمُ اللّهُ يَعْلَمُهُمْ وَمَا تُنفِقُواْ مِن شَيْءٍ فِي سَبِيلِ اللّهِ يُوَفَّ إِلَيْكُمْ وَأَنتُمْ لاَ تُظْلَمُونَ
וַאַעִדּוּא לַהֻם מַּא אסְתַטַעְתֻם מִּן קֻוַּתִן וַמִן רִּבַּאטִ אלְחַ'יְלִ תֻרְהִבּוּנַ בִּהִ עַדֻוַּ אללָּהִ וַעַדֻוַּכֻּםְ וַאַאחַ'רִינִ מִן דוּנִהִםְ לַא תַעְלַמוּנַהֻםֻ אללָּהֻ יַעְלַמֻהֻםְ וַמַא תֻנְפִקוּא מִן שַיְאִן פִי סַבִּילִ אללָּהִ יֻוַפַّ אִלַיְכֻּםְ וַאַנְתֻםְ לַא תֻטְ'לַמוּן

הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו, וסוסים רתומים לקרב, אשר בהם תזרעו מורא בלב אויב אלוהים ואויבכם, ובלב אחרים מלבדם אשר לא תכירום, אך אלוהים יכירם. כל אשר תוציאו למען אלוהים, תוּשב לכם תמורתו במלואה, ולא תקופחו.
(תרגום רובין)

לא צריך להיות גאון כדי להבין שזהו אחד מהפסוקים בקוראן שעוסק בג'האד, כלומר בלחימה בכופרים (המוזכרים במפורש כמה פסוקים לפני כן).

=-=-=-=

מה זה סְפָר?
ספר הוא גבול.
אזור ספר המדבר הוא האזור הגיאוגרפי שגובל, מפריד בין אזורים שאינם מדבריים לכאלה שהם כן.
למשל, השכונות המזרחיות של ירושלים, ערביות כיהודיות, נמצאות בספר המדבר: מי שעולה ירושלימה ממערב מתמוגג מיערות ירוקים, אך אם הוא ממשיך ממנה מזרחה הוא נפעם מהשינוי הדרמטי בנוף למראות צחיחים וצהובים (שהם פחות לטעמי, למרות שאלו הנופים שאני רואה מחלונות בתיי ב- 22 השנה האחרונות…).

פעם, בימי הביניים, בזמן כיבושי האסלאם, הלוחמים המוסלמים הגיעו מדי כמה ימים או שבועות למקומות חדשים, ומדי פעם הם נאלצו, או רצו, לעצור למנוחה. אותו אזור מנוחה נקרא רבאט, שכן הוא היה… על הגבול: כל מה שמאחור הוא כבר דַאר אלאסלאם, שטחים בשליטה מוסלמית, וכל מה שקדימה, בחזית, הוא דַארֶ אלְחַרְבּ, אזור המלחמה.
לעיתים הם גם הקימו במקומות החניה ערי-ספר צבאיות, שנותרו עד היום.

גֵ'יש מֻרַאבֶּט جيش مرابط – חיל ספר, מיל': צבא חונה, קושר את סוסיו למנוחה

אַלמֻרַאבִּטוּן المرابطون – שושלת ברברית במרוקו במאה ה- 11.

ולא צריך להרחיק עד ימי הביניים ועד צפון אפריקה כדי לפגוש מראבטון כיום. אתם פשוט יכולים לצאת קצת מהבית ולחפש פעילי חמאס.

תנועת חמאס רואה בעצמה ובאנשיה מראבטון מודרניים.
כן כן, זה המונח וזו הטרמינולוגיה שלהם.
כל חמאסניק שעושה פטרולים בשמירות ברצועת עזה הוא בעצם מֻראבֶּט.

"איפה אזור הספר שלהם?", אתם וודאי שואלים את עצמכם. "הם לא קצת נסחפים?"

בעיניהם הם על הגבול משתי סיבות:
גיאוגרפית – כי הם על חוף הים התיכון, שהוא גבול טבעי
פוליטית – כי הם מגינים על דת האסלאם בגבול מול האויב הציוני הכופר, העושק והנפשע

נעיין בפתיח של הערך מויקיפדיה:

"מוּרַאבִּיטוּן (בערבית المرابطون) ומוּרַאבִּיטַאת (בערבית المرابطات) הם שני ארגונים אסלאמיסטיים האחד של גברים (אָל-מוּראבּיטוּן) והשני של נשים (אָל-מוּראבּיטַאת), המגינים לטענתם על הר הבית והמבנים המוסלמים שעליו מפני לא מוסלמים, בעיקר יהודים.
מוראביט (ערבית) הוא מונח שמקורו בקוראן, המזמין את המאמינים לשמש כחיל חלוץ של נאמני האסלאם המגינים בגופם על מקומות קדושים מאימת הכופרים שמאיימים לבזותו. הארגון מונה למעלה מ-1000 חברים וחברות. פעילי שני הארגונים מתקבצים על הר הבית בכל יום ליד מסגד אל-אקצא. הם מתפללים, לומדים קוראן ותג'ויד (تجويد), שהיא אמנות הקריאה הנכונה בקוראן. כאשר נחשפת לדעתם נוכחות של קבוצות יהודיות בהר הבית או תפילת יהודית במקום, הם מסתופפים מסביב בקריאות "אל-אקצא בסכנה" ו"אללהו אכבר".
ב-8 בספטמבר שנת 2015 הוכרזה על יד שר הפנים פעילותן של שתי עמותות אלו כבלתי חוקית".

=-=-=-=-=

ה- רבאט, עיר הספר, המפורסמת ביותר היא בעצם… בירת מרוקו, שהגייתה שונתה מעט מ- רִבַּאט ל- רַבַּאט (הצרפתים הוגים בכלל רַבַּא…).

הנה השורה הרלוונטית בנושא מוויקיפדיה (עם ליטושים רבים שלי. הכתיבה שם חובבנית לגמרי):

"בימי אלמֻוַחִּדוּן באמצע המאה ה-12 הוקמה ברבאט מצודה ששימשה כבסיס צבאי עבור השליט עבד אלמֻאְמִן. היא כונתה בתקופה זאת "רבאט אלפַתְח" (מצודת הניצחון) ומזה נגזר שמה הנוכחי "א-רבאט" שמשמעותו המילולית "המצודה" ".

אז לא סתם מצודה, כי אם מצודה שנמצאת בעיר ספר צבאית. חובה לדייק, שלא נעצבן את המרוקאים…

אגב, ילדיי הם רבע מרוקאים מרבאט, אז בכלל כבוד!

קיימים עוד ישובים שנקראים רבאט. אחד המפורסמים ביניהם הוא:

"ויקטוריה (במלטזית: Victoria) או בשמה הקודם רבאט של גוזו או רק רבאט (Ir-Rabat Għawdex או Rabat) היא העיר הגדולה באי גוזו שבמלטה ומרכזו המנהלי של האי. שמה המקורי של העיר היה "רבאט" או "רבאט של גוזו" (כדי להבדילה מהעיר רבאט שבאי מלטה), אך ב-1887 העניק לה המושל הבריטי את השם "ויקטוריה" לרגל יובל החמישים של המלכה ויקטוריה. עם זאת שני השמות עדיין רווחים, ותושבי העיר מכונים "Rabtin t'Għawdex". […]" (ויקיפדיה)

וכתב לנו בזמנו הקורא רן ברק:
"משמעות הפועל ראבט رابط היא גם "תפס עמדה" בהקשר צבאי, של מוכנות לקרב.
ישנו הביטוי: אַלרִּבַּאט עַלַא אלתֻּ'ע'וּר الرِّباط على الثّغور שניתן לתרגמו "עמידה על המשמר" או "מוכנות לקרב"
(ת'ע'ור ثُغور רבים של ثَغْر, "פִּתחה" שממנה עשויה להגיע התקפת האויב, וגם: "עיר ספר מבוצרת", מילה נרדפת ל-رباط)".

התמונה: Krishna Varshney

זה היה הפוסט ה- 3,290 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט נקשר הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא אלעד סיטון.

אז מילת היום היא –

וַרַּא وَرَّى – הראה, הציג; "הראה לו מה זה", לימד לקח; גרם ל- לראות

אלעד שלח לי סרטון שפורסם אצל המוזיקאי ישי רזיאל Yishay Raziel.

כותרת הסרטון:

What if Knight Rider was made in Egypt?

איך זה היה אילו "אביר על גלגלים" היה תוצרת מצרים?

רגע, לפני שניגש לסרטון, שהוא יצירת AI חביבה ביותר, הנה כמה מילים מוויקיפדיה:

"אביר על גלגלים (באנגלית Knight Rider) היא סדרת פעולה פופולרית משנות ה-80 של המאה ה-20, אותה יזם והפיק גלן א. לארסון. התוכנית שודרה במשך כארבע עונות בטלוויזיה והפכה לסדרת קאלט. הסדרה מתמקדת במייקל נייט (Knight, אביר באנגלית), לוחם למען הצדק הנלחם נגד הפשע בעזרת מכונית משוכללת ובעלת בינה מלאכותית. הסדרה הפכה ללהיט ובעקבותיה הופקו מספר רב של סדרות על לוחם-פשע הנעזר בטכנולוגיה מתקדמת ו"פטנטים" כדי לתפוס פושעים.

כוכב הסדרה היה דייוויד הסלהוף (שמאוחר יותר כיכב ב"משמר המפרץ") שגילם את מייקל נייט, שוטר שנשבע להקדיש את חייו למען הלחימה בפשע ולהגנת הנדכאים והחפים מפשע. אבל מי שגנבה את ההצגה בסדרה הייתה דווקא מכוניתו המשוכללת K.I., אותה דיבב ויליאם דניאלס. המכונית ניחנה בבינה מלאכותית ומלבד השכלולים הבדיוניים בורכה גם בחוש הומור סרקסטי. […]"

אז גם אני, שלו, "גדלתי" על הסדרה הזו, והייתי מאוהב ברכב, שהוא מסוג פונטיאק טרנס-אם מתחילת שנות ה- 80.
חיפשתי קצת ברשת לראות אם הסרטון הוא מבית היוצר של ישי רזיאל, ונראה שכן, זו יצירה שלו. אז יפה מאוד, הסרטון יפה ומשכנע.

לפני שניגש לתמלול הסרטון חשוב לי לציין שהמכונית המוצגת בו היא פיז'ו 504, שהייתה כל כך אהובה גם בארצנו אבל בעולם הערבי כולו. הדוברים בסרטון מדברים בניב הקהירי הכה יפה בעיניי.

פארס אלטריק

מחמד מעי. שאב עאיש לוחדה ואאח'ד' עלא עאתקה אנה ידאפע ען אלאבריאא' ואלע'לאבה ואללי מא אלהמש ט'הר.
פעאלם אלמגרמין פיה פוק אלקאנון.

– מסא אלח'יר, יא מחמד, ענדנא משכלה
– יא סאתר! חתא אלערביה בקת בתתכלם? ילא יא גד, וריני שטארתכ!
– אלמסאר מחסוב בדקה, אנת בס ח'ליכ האדי!
– האדי איה? אחנא פי קלב אלקאהרה!
– והדא סבב אצ'אפי יח'ליכ תסוק ב…
– אנטלק, יא גד!
– תם אלתנפיד', יא מחמד

فارس الطّريق

محمّد معي. شابّ عايش لوحده وآخذ على عاتقه إنّه يدافع عن الأبرياء والغلابة واللي ما الهمش ظهر.
فعالم المجرمين فيه فوق القانون.

– مسا الخير، يا محمّد، عندنا مشكلة
– يا ساتر! حتّى العربيّة بقت بتتكلّم؟ يلّا يا جدّ، ورّيني شطارتك!
– المسار محسوب بدقّة، انت بس خلّيك هادي!
– هادي ايه؟ احنا في قلب القاهرة!
– وهدا سبب إضافي يخلّيك تسوق ب…
– انطلق، يا جدّ!
– تمّ التّنفيذ، يا محمّد

אביר הכביש/הדרך

נמצא איתי מוחמד. בחור שחי לבדו ולקח על עצמו להגן על החפים מפשע / התמימים, הנזקקים ומי שאין לו גב.
עולם הפשע אצלו נמצא מעל החוק.

– ערב טוב, מוחמד, יש לנו בעיה
– שלא נדע! אפילו המכונית מדברת? קדימה סבאל'ה, הראה לי את חוכמתך (ראו הרחבה בנושא הביטוי בהמשך)!
– המסלול מחושב בדיוק, אתה רק תישאר רגוע!
– איזה רגוע? אנו בלב קהיר!
– וזו סיבה נוספת שתגרום לך לנהוג ב…
– צא לדרך, סבאל'ה!
– הפקודה בוצעה, מוחמד

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/29392294213694002

=-=-=-=-=-=-=

בניגוד להרגלי, היום לא אציג פה שורש ערבי "תקני" שלם.
מילת היום היא אחת הדרכים להגיד במדוברת את הפועל הראה.

אפתח עם קטע שהופיע אצלנו פה אינספור פעמים:

מילת היום היא הפועל פַרְגַ'א فرجى במרובעים על דרך הבניין השני. השורש הוא פ.ר.ג'.י, והוא מבוסס על השורש הערבי ה"רגיל" פ.ר.ג', שעוסק בכמה תחומים: צפייה והסתכלות; פרצות, בקעים והתרחבויות; ישועה והצלה; פרגיות (הקישור היחיד שמצאתי לעברית).

הראה אפשר להגיד גם: וַרַּא ورّى, וַרְגַ'א ورجى ו- שַוַּף شوّف. בספרותית אַרַא أرى (שורש ר.א.י, בניין 4)

* רַח אַפַרְגִ'יכּ رح أفرجيك – אני אראה לך מה זה! אלמד אותך לקח!
* אַפַרְגִ'יכֶּ נְג'וּםֶ אלסַּמַא! أفرجيك نجوم السّما – אראה לך את כוכבי השמיים! (ממכות…)
* פַרְגִ'ינִי עַרְצֶ' כְּתַאפַכּ! فرجيني عرض كتافك – תעוף מפה! (מיל': הראה לי את רוחב כתפיך!)
* וַרִּינִי/פַרְגִ'ינִי קַפַא טַ'הְרַכּ ورّيني / فرجيني قفا ظهرك – תסתלק מכאן! לך מפה! (מיל': הראה לי את החלק האחורי של גבך)
* וַרַּאה/פַרְגַ'אה אֶלנְּג'וּם פִי אלטֻּ'הֶר ورّاه / فرجاه النّجوم في الظّهر – הציק לו; לימד אותו לקח; "הראה לו מה זה" (מיל': הראה לו את הכוכבים בצהריים)

תוספות עדכניות:

הפועל וַרַּא נמצא בשימוש בעיקר בניב המצרי.
חשוב לציין, שקיימת לו גם צורה ספרותית, כפועל בבניין השני מהשורש ו.ר.י (גזרת פ"ו-ל"י), והמשמעות היא הסווה או הצפין. אולם לא נעסוק פה בשורש הספרותי הזה היום.

* רַבֶּנַא מַא יְוַרִּיכּ ربّنا ما يورّيك – שאלוהים ישמרך מצרות, שלא תדע צרות (מיל': שאלוהים לא יראה לך)
* וַרִּיה אֶלְעֵינֶ אלְחַמְרַא ورّيه العين الحمرا – תפגין מולו קשיחות, תזעיף לו פנים, כְּעס עליו (מיל': תראה לו את העין האדומה)
* וַרִּי לֹה אֶלְבַּאבּ! ورّي له الباب! – תראה לו את דלת היציאה (שיסתלק מפה)!
* וַרא לֹה אֶלְמֻרּ ورّى له المرّ – מירר את חיו, עשה לו חיים קשים (מיל': הראה לו את המרירות)
* רַבֶּנַא יְוַרִּינִי פִיכּ יוֹם ربّنا يورّيني فيك يوم – הלוואי שהאל יעזור לי לנקום בך, הלוואי שאנקום בך (מיל': שאלוהים יראה לי יום איתך)
* וַרַּא לֹה אֶלְעַדַ'אבּ אַלְוַאן ورّى له العذاب ألوان – עינה אותו בכל דרך אפשרית, התעלל בו בדרכים רבות ומגוונות (מיל': הראה לו את העינויים בצבעים)
* וַרַּאה אֶלְעַ'לַבּ ورّاه الغلب – גרם לו סבל רב, מירר את חייו (מיל': הראה לו את הטרחה)
* וַרִּינִי שַטַארְתַכּ ورّيني شطارتك, הביטוי שהופיע בסרטון היום – תוכיח לנו כמה אתה מוצלח ופיקח ולמה אתה מסוגל, בוא נראה איזה גיבור איתה, בוא נראה אותך (מיל': תראה לי את חוכמתך [או פיקחות, תושייה, ערמומיות]. נאמר לרוב למי שמתפאר או מעמיד פנים שהוא מסוגל לבצע משהו)

התמונה: Fotos

זה היה הפוסט ה- 3,289 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט הראה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

קֻוַּארַה قُوَّارَة או קֻוַּאר قُوَّار או קַוַּאר قَوَّار וברבים קַוַאוִיר قَوَاوِير או קֻוַּארַאת قُوَّارَات – עציץ; קערת חרס; סכין להוצאת תוך הפרי
גם: קֻוַּארַת וַרְד قُوَّارَة ورد (עציץ פרחים)

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

להבנתי מילת היום אינה דרך המלך להגיד עציץ בערבית. מילים מקובלות יותר הן:

זַהְרִיֶּה زهريّة או מַזְהַרִיֶּה مزهريّة
אַצִיץ أصيص וברבים אַצַאאֶץ أَصَائِص או אֻצֻץ أُصُص

רעות שלחה לי סרטון נוסף, שהוא קטע מסדרה קומית, עם השחקנית, אשת התקשורת ומגישת התוכניות הירדנית נאדיא אלזעבי.
מסתבר שלשחקן המוכשר שלצידה קוראים עֹמַר זוֹרְבַּא عمر زوربا.

– קאנון אלמראה אלחאמל. בדי תקול לי, בדי אעטיכ אופשנס ותג'אובני, אה? לו מרתכ אלחאמל תהאושת מע ח'ואתכ. אלחק ע מין?
– עליהא, הרמונאתהא. ואללה ח'ואתי אטיב מן אלטיבה. זיי, וקלבהם טיב ואביץ'
– מעקול?
– אה
– טיב
– הי בתתבלא, בתתבלא בתכון. יעני הי למא תחמל בתציר תתבלא. אנא בערפהם
– לו מרתכ אלחאמל תהאושת מע ג'אראת אלחארה. ע מין אלחק?
– ע ג'אראת אלחארה, טבעא
– אה, שפת? ח'ואתה, מש ג'אראת אלחארה
– … חטוא צ'דהא. הו עשאן בתנקט מי ע'סיל מן אלברנדה. מא אחנא ע אלתאני, בינזל מי עלא קואויר אם פתחי אללי תחת, פביציר בינאתהם מנאושאת. מרה שדוא והדא, ושכינא לחמאית אלאסרה, בלע'נא. ח'רמשוהא לאנה מן רקבתהא. אם פתחי ח'רמשתהא מן רקבתהא עשאן קואר אלזריעה, פי זריעה תם אלסמכה חאטה תחת, ותעבת מי מן אלע'סילאת. בתקול להא: לא, אנא ע'סילי נט'יף לאני נאשרה אלאביץ'. הי למא בתנשר אלאביץ' מיתה תנזל צאפיה. ד'בחוא בעץ', רנינא ע מרכז אמן זהראן, אג'ת אלדולה, שכוא בשכוא, יא עמי. לאנה הדיכי ח'רמשתהא, אם פתחי ח'רמשת חאלהא. קאלת איש? מרתי ח'רמשתהא. שכוא בשכוא, אצלחנא ורוחנא
– ע מין טלע אלחק?
– עלי
– טיב, לו- ההההההה. לו מרתכ אלחאמל תהאושת מע אח'תכ אלחאמל, ע מין אלחק?
– איה?
– אה!
– אסמעי, משתרכ

– قانون المرأة الحامل. بدّي تقول لي، بدّي أعطيك options وتجاوبني، اه؟ لو مرتك الحامل تهاوشت مع خواتك. الحقّ ع مين؟
– عليها، هرموناتها. والله خواتي أطيب من الطّيبة. زيّي، وقلبهم طيّب وأبيض
– معقول؟
– اه
– طيّب
– هي بتتبلّى، بتتبلّى بتكون. يعني هي لمّا تحمل بتصير تتبلّى. أنا بعرفهم
– لو مرتك الحامل تهاوشت مع جارات الحارة. ع مين الحقّ؟
– ع جارات الحارة، طبعًا
– اه، شفت؟ خواته، مش جارات الحارة
– … حطّوا ضدّها. هو عشان بتنقّط مي غسيل من البرندة. ما احنا ع التّاني، بينزل ميّ على قواوير أمّ فتحي اللي تحت، فبيصير بيناتهم مناوشات. مرّة شدّوا وهدا، وشكينا لحماية الأسرة، بلغنا. خرمشوها لأنّه من رقبتها. أمّ فتحي خرمشتها من رقبتها عشان قوّار الزّريعة، في زريعة تم السّمكة حاطّة تحت، وتعبّت ميّ من الغسيلات. بتقول لها: لا، أنا غسيلي نظيف لأنّي ناشرة الأبيض. هي لمّا بتنشر الأبيض ميّته تنزل صافية. ذبحوا بعض، رنّينا ع مركز أمن زهران، اجت الدّولة، شكوى بشكوى، يا عمّي. لأنّه هديكي خرمشتها، أمّ فتحي خرمشت حالها. قالت ايش؟ مرتي خرمشتها. شكوى بشكوى، أصلحنا وروّحنا
– ع مين طلع الحقّ؟
– عليّ
– طيّب، لو- ههههههه. لو مرتك الحامل تهاوشت مع أختك الحامل، ع مين الحقّ؟
– ايه؟
– اه!
– اسمعي، مشترك

– חוקי האישה ההרה. אני רוצה שתגיד לי, אתן לך אפשרויות ותענה לי, בסדר? אם אשתך ההרה רבה עם אחיות שלך. מי אשמה?
– היא, בגלל ההורמונים שלה. בחיי, האחיות שלי הכי טובות שיש. הן כמוני, והלב שלהן טוב ונקי
– הגיוני?
– כן
– טוב
– מאשימים אותה שלא בצדק. כשהיא בהיריון מאשימים אותה שלא בצדק. אני מכיר אותם (לא הבנתי את הלוגיקה במשפט האחרון, אבל מילא)
– אם אשתך ההרה רבה עם השכנות בשכונה. מי אשמה?
– השכנות בשכונה, כמובן
– (היא פונה לצופים) אה, ראית? אחיות שלו, לא השכנות בשכונה
– … נגדה. כי נוזלים מים של הכביסה מהמרפסת. הרי אנו גרים בקומה השנייה, מים נוזלים על העציצים של אם פתחי ש(גרה) למטה, אז יש ביניהן מריבות. פעם זה החמיר, אז התלוננו ל(מחלקת) ההגנה על המשפחה, דיווחנו. כי שרטו אותה בצוואר. אם פתחי שרטה אותה (את עצמה, לפי ההמשך) בצוואר בגלל העציצים, יש לה עציצים עם לוע ארי גדול שהיא שמה למטה, והם התמלאו מים של כביסה. היא (אשתי) אמרה לה: "לא, הכביסה שלי נקייה כי תליתי כביסה לבנה". כשהיא תולה כביסה לבנה המים שלה נוזלים נקיים. הם הרגו זו את זו, אז התקשרנו לתחנת המשטרה בזהראן (שכונה בעמאן, ירדן), הגיעה המדינה (המשטרה), תלונה נגד תלונה, בן אדם. כי ההיא שרטה אותה, אם פתחי שרטה את עצמה. אבל מה היא אמרה? שאשתי שרטה אותה. תלונה נגד תלונה, השלמנו והלכנו הביתה
– אז מי הייתה אשמה?
– אני
– טוב, חחחחחחחח. אם אשתך ההרה רבה עם אחותך ההרה, מי אשמה?
– מה?
– כן!
– תקשיבי, זו אשמה משותפת

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1051380040616281

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ק.ו.ר (בגזרת ע"ו) עוסק בחפירה ובריקון של דברים.
השורש של היום הוא עוד וריאציה על שורשים שמיים די דומים, שעוסקים בחפירה, ניקור וריקון ירקות: נ.ק.ר, נ.ק.ו.ר, נ.ח'.ר, נ.ח'.ו.ר, נ.ח.ר
כל השורשים האלה פורסמו פה בעבר.

* הפועל קאר قَارَ בבניין הראשון – הלך על בהונות רגליו כדי לא להשמיע רעש; קדח חור באמצע של-; ניקר עין
* הפועל קַוִרַ قَوِرَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – נעשה עיוור בעין אחת
* הפועל קַוַּרַ قوّر בבניין השני – הפך את- לחלול או נבוב, הוציא את החלק הפנימי של-, קדח חור או חלל באמצע של-; בהקשר של בגדים: היה עם מחשוף
* מֻקַוַּר مقوّر, בצורת הבינוני הפעול – מנוקר, שהוציא את תוכו, שעשו אותו חלול
* תַ'וְבּ מֻקַוַּר ثوب مقوّر – בגד עם מחשוף
* הפועל תַקַוַּרַ تقوّر בבניין החמישי – נעשה חלול
* תַקַוַּרַתִ אלְחַיַּה تقوّرت الحيّة – הנחש נכרך סביב עצמו
* הפועל אִקְוַרַּ اقورّ בבניין התשיעי – מי שעורו התייבש והתקמט מזִקנה או חולשה
* קוּרַה قورة – מצח (לא בשימוש פה. המילה במדוברת במצרית)
* קַאר قار – זפת, עִטרן
* אַקְוַר أقور – גדול, רחב-ידיים (בית)
* קֻוַארַה قوارة – חתיכת חרס; חומר שנופל מגילוף או קדיחת חור; בד שנגזר מאמצע האריג כדי ליצור פתח או מחשוף
* מִקְוַרַה مِقْورة – סכין להוצאת תוכו של ירק כדי למלאו באורז או בשר ולבשלו
* קַוַּארַת בַּוְל قوّارة بول – סיר לילה

כתבה סמא צברה:
افضل كلمة عن القوار: رفقًا بالقوارير

המילה הטובה ביותר בהקשר השורש:
רִפְקַן בִּאלְקַוַארִיר – (יש לנהוג) בעדינות עם הנשים (מיל': לאט לכם בכלי הזכוכית. מקור הביטוי בחדית'. מילון מילסון)

התמונה: עציץ שצילמתי באי היווני קוס בשנת 2012.

זה היה הפוסט ה- 3,288 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט עציץ הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

בִּאלזַּמַאנַאת بِالزَّمَانَات – פעם, בעבר, בזמנו

עובדיה שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של אפליקציית ההיכרויות הלבנונית תַעַארֻף (היכרות).

באלזמאנאת כאן אלשאב, אד'א שאף בנת חלוה ועג'בתה, מא ענדה חל ע'יר אנה ילחקהא. ואד'א טלעת ע ביתהא, אלמשכלה כיף בדה יחכיהא.
ויא וילה אד'א שאפתה אלג'ארה אלח'תיארה:
רוח מן הון!

לאנט'ף תעארף נזל אפליקיישן תעארף.

بالزّمانات كان الشّابّ، اذا شاف بنت حلوة وعجبته، ما عنده حلّ غير إنّه يلحقها. وإذا طلعت ع بيتها، المشكلة كيف بدّه يحكيها.
ويا ويله إذا شافته الجارة الختيارة:
روح من هون!

لأنظف تعارف نزّل application تعارف.

פעם, אם בחור ראה בחורה יפה שמצאה חן בעיניו, לא הייתה לו ברירה אלא לעקוב אחריה. ואם היא עלתה לביתה, הייתה לו בעיה איך לדבר איתה.
ואוי לו אם ראתה אותו השכנה הזקנה:
"לך מפה!" (היא שופכת עליו מים מהמרפסת)

להיכרות הכי נקייה/טהורה (טובה) הורד את אפליקציית תעארף.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1224552419827374

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.

אז מילת היום היא –

זַמַאן زَمَان (במלרע) וברבים אַזְמִנַה أزمنة או זַמַאנַאת زَمَانات – זמן; תקופה, עידן

וגם זמן زَمَن (במלעיל) וברבים אַזְמַאן أزمان או אַזְמֻן أزمن

השורש הערבי (והעברי) ז.מ.ן עוסק ב… זמנים, והוא אף התפשט לשפות אסייתיות נוספות, למשל טורקית: Zaman
אחד הקוראים העיר בנושא:
"זמן היא מילה פרסית שהתפשטה לשפות המזרח התיכון כמו ערבית טורקית, עברית, אזרית, טאג'יקית, דארי, ואוזבקית. בפרסית עתיקה ג'מאן הוא דבר שמתקדם קדימה ומכאן המקור לכל הלשונות האחרות".

* הפועל הספרותי זַאמַנַ زامن בבניין השלישי – תזמן, סנכרן
* מֻזַאמַנַה مزامنة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תזמון, סנכרון
* הפועל הספרותי אַזְמַנַ أزمن בבניין הרביעי – התמיד, התמשך; נשאר
* אִזְמַאן إزمان, בצורת שם הפעולה – התמדה, המשכיות, כרוניות
* מַרַץ' מֻזְמִן مرض مزمن, עם צורת הבינוני הפועל של הבניין – מחלה כרונית
* הפועל הספרותי תַזַאמַנוּא تزامنوا בבניין השישי – קרו בו-זמנית, היו מסונכרנים
* תַזַאמֻן تزامُن, בצורת שם הפעולה – סינכרוניזציה
* תַזַאמֻנִיּ تزامنيّ או מֻתַזַאמִן متزامن בצורת הבינוני הפועל – סינכרוני, מסונכרן
* זַמַאן!!! زمان! – זה קרה לפני זמן רב, זמן רב ש-; זה ישן, קדום
* מִן זַמַאן من زمان – מזמן
* אַיַּאם זמאן أيّام زمان – הימים הטובים ההם, שחלפו לבלי שוב
* כַּאן זמאן كان زمان – (אלה) היו זמנים! (מיל': היה זמן. וגם שם של מסעדה נחשבת בעמאן בירת ירדן ובערים רבות באזורנו…)
* פִי קַדִימֶ אלזַּמאן في قديم الزّمان – בימי קדם
* זמאן כַּאן… زمان كان – תחילה אפשרית לסיפור: היה היה (כן, גם: כאן יא מא כאן)
* חַכַּם עַלַיֶּ אלזַּמאן حكم عليّ الزّمان – נגזר עלי להגיע למצב הזה
* בִּאלזַּמַאנַאת بالزّمانات – בזמנו, פעם
* מִן זַמאנאת من زمانات – זה כך מאז ומתמיד
* צַאר לֹה זמאן + פועל صار له زمان… – כבר מזמן שהוא …
* זַמַנִיּ زمنيّ – זמני; הקשור לזמן
* גַ'דְוַל זַמַנִיּ جدول زمنيّ – לוח זמנים
* סַאעַת זַמַן ساعة زمن – תוך שעה (מיל': שעת זמן)
* סַאעַה זַמַנִיֶּה ساعة زمنيّة – שעה שלמה (מיל': שעה זמנית)
* זַמַאנַה زمانة – נָכות, שיתוק
* אַאחֶ'ר זַמן آخر زمن – גרוע, לא טוב, "על הפנים" (מיל': סוף הזמן)
* זַמַאן אַוַּל חַוַּל زمان أوّل حوّل – הזמנים השתנו; כל דבר בעיתו (מיל': הזמן הראשון השתנה)
* אַח'ח' עַלֵיכּ יַא זמן! أخخ عليك يا زَمَن – איזה עולם אכזר! מה שהחיים מעוללים… (מיל': אוח יא זמן!)
* אֶלזַּמַאן דַוַּאר الزَّمان دوّار – בחיים יש עליות וירידות, החיים הפכפכים
* אַנַא וּאִנְתַ וּאלזַּמַן טַוִיל أنا وانت والزمن طويل – עוד יבוא יום ואנקום, עוד אגמור אתך את החשבון (מיל': אני ואתה והזמן ארוך)
* אופציה נוספת של אותו רעיון: אנא וַרַאכּ ואלזמן טויל أنا وراك والزمن طويل (אני אחריך)
* סֻלְטַאן זַמַאנֹה سلطان زمانه – מרוצה מאוד, מרגיש כמו מלך (מיל': הסולטאן של הזמן שלו)
* פַלְתַה מִן פַלְתַאתֶ אלזַּמַאן فلتة من فلتات الزّمان – גאון הדור; פלא טבע

בערבית זמן הוא גם וַקְת وقت, גם אַאן آن, וגם חִין حين

כתבה בזמנו גילה יונה ז"ל:
ע זמן אלאתראכ ع زمن الأتراك בתקופת הטורקים. לעומת: מן זמאן من زمان = מזמן. יש הבדל בשימוש בצורה הקצרה והארוכה.

כתבה עידית בר:
תוספת קטנה. אני שומעת שאומרים: נסאא' אא'חר זמן نساء اخر زمن – הנשים של עכשיו… הנשים המודרניות…

הוסיף יאיר פז-גולד:
לגבי 'זמאן!!' – במדוברת אחת המשמעויות היא גם: "לא ראיתיך זמן רב / לא התראינו זמן רב"

כתב ערן באוברג:
זמאן ענכ زمان عنك – ביטוי שפירושו "הרבה זמן לא התראינו"

התמונה: Gayatri Pandkar

זה היה הפוסט ה- 3,287 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט פעם, בעבר הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה, שכתב לי:

"בוקר טוב
אם יש בקבוצה שאמים (יוצאי דמשק. שלו) וחלבים ואפילו לבנונים – הטבחית הנחמדה הזאת מכינה מאכלים שנשכחו. שם המסעדה שלה Nawal Beirut
היא נמצאת בדרך לג'ונייה צפונית לביירות.
שלחתי לך בעיקר לאוכל. אני מחפש כבר הרבה זמן מסעדה סורית אותנטית, הבעיה שתמיד אומרים לי איפה היה או שהבעלים היו, או מסעדה לבנונית, זה הכי קרוב של הצד"לניקים, אבל זה לא כשר.
היא גם חביבה, מזכירה דודה רחוקה, ויש לה סיפור חיים מאד מעניין, היא הייתה הבשלנית של בית הנשיא הלבנוני".

אז מילת היום היא –

סַכַּבּ سَكَب – שפך, יצק; הזיל דמעה; נשפך, זרם

אבי שלח לי סרטון מדף פייסבוק:

Nawal Beirut

לנַוַאל מביירות יש 480,000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:

Authentic Lebanese flavors with 45 years of culinary excellence.
Open daily from 12 PM to 12 AM.
+961 3 896 780!

באינסטגרם שלה היא מוסיפה:

Authentic Lebanese flavors crafted for the finest plates

כותרת הסרטון:

Berbara vibes at Nawal Beirut Warm, authentic, and full of childhood memories. Come taste the real Berbara spirit with us

הסרטון עוסק בהכנת מאכל שנקרא בֶּרְבַּארַה/בֻּרבארה. הנה כמה מילים עליו מאלג'זירה נט:

البربارة هي أكلة حلوة تقليدية تُحضر من القمح المسلوق، وتُقدم في شهر ديسمبر احتفالاً بـعيد القديسة بربارة في بلدان الشام مثل فلسطين ولبنان وسوريا والأردن.

הברבארה היא מאכל מתוק מסורתי, שעשוי מחיטה שלוקה/מושרית במים. הוא מוגש בחודש דצמבר בחגיגות לרגל חג הקדושה ברבארה (כלומר זה מאכל נוצרי. שלו) בארצות א-שאם.

=-=

ואין זה מפתיע, כי הסרטון פורסם ב- 3.12.25.

الصفية بربارة، والقمح بالمغارة!
عنّا قمح، بدّنا نسلق قمح. هيدا مغسّل القمح. بدّنا نحطّهن هون.
هون منحطّ يانسون، يانسون منحطّ هيك حبّة، طيّب اليانسون حبّ فيها.
بدّنا نحطّ ميّ هون.
هيدا قمح بقشره، في ناس بتحبّه بلا قشر. يعني بلا قشر بيبقى فيه صوص كثير ومعقّد. هيدا طيّب كمان.
يللي رح يجي اليوم ويجي بكرا رح ياكل عنّا أطيب قمح.
هيدا حطّيناهن هون ع النّار، هلق بدّنا ننطر ليستووا، ومنرجع منفرجيكن كيف بدّنا نزيّنه.
وهدول قمحاتنا استووا. شوفوا كيف صاروا، بيجنّنوا.
وهلق بدّنا ناخدهن ع السّكب. وهلق منحطّ ماء زهر، شي ملعقتين تلاتة.
استووا وعم نسكبهن هلق.
بدّنا نحطّ سكّر، في ناس بتحبّ سكر كثير، وناس بتحبّ شوي سكّر، هون تلات معالق.
شو لابس اليوم، يا فرانسوا، ع البربارة؟
بدنا نبلّش بالتّزيين. بنحطّ أوّل شي زبيب، منحطّ لوز، أكيد مقشّر، ما بينحطّ بقشره. ومنحطّ جوز. وصنوبر بدّنا نحطّ.
بكرا عنّا حفلة عود، إذا بتحبّوا تيجوا – تاعوا لعنّا وأنا هون موجودة باستقبلكن، أهلًا وسهلًا فيكن.
وانتو بتعيّدوا البربارة ببلدكن؟

(היא שרה) ברבארה הטהורה, והחיטה במערה! (ראו בהמשך)
יש לנו חיטה, אנו צריכים להשרות אותה. זו חיטה שטופה. נשים אותה פה.
פה נשים (נוסיף) אניס. אניס נשים ככה, קורט. אניס שמים מעט.
נוסיף פה מים.
זו חיטה עם הקליפה. יש אנשים שאוהבים אותה בלי הקליפה. כשהיא בלי קליפה נשאר הרבה נוזל והיא דביקה. כך זה גם טוב.
מי שיבוא היום ומחר יאכל אצלנו את החיטה הכי טובה.
שמנו אותה פה על האש, עכשיו נחכה שהיא תהיה מוכנה, נחזור ונראה לכם איך אנו הולכים לקשט אותה.
החיטה שלנו מוכנה. ראו איך היא נהייתה, זה משגע.
עכשיו נשפוך אותה. עכשיו נוסיף מי ורדים, 2-3 כפות.
היא מוכנה, ואנו שופכים אותה עכשיו (היא מעבירה את החיטה מהסיר באמצעות מצקת).
נוסיף סוכר, יש אנשים שאוהבים הרבה סוכר ואנשים שאוהבים מעט סוכר, פה הוספתי 3 כפות.
מה אתה לובש היום, פראנסוא, לחג?
נתחיל בקישוט. נוסיף קודם כל צימוקים, נוסיף שקדים, ברור שמקולפים, לא מוסיפים אותם עם הקליפה. נוסיף אגוזים וצנוברים.
מחר יש אצלנו מסיבת עוֹּד, אם אתם רוצים לבוא – בואו אלינו ואני נמצאת פה כדי לקבל את פניכם. ברוכים הבאים.
אתם חוגגים את חג ברבארה בארצותיכם?

מספר תגובות לסרטון:

خالتي انا من السعوديه وهالاغنيه لها يوم وهي معلقه براسي
דודה, אני מסעודיה והשיר הזה יום שלם תקוע לי בראש

انا مسلمة و لا نحتفل بهذا العيد و لكن شفت الفيديو مشان الوصفة و بتمنى يعم السلام و الحب بين كل اطياف مجتمع لبنان الشقيق
אני מוסלמית ואנו לא חוגגים את החג הזה, אבל ראיתי את הסרטון בשביל המתכון ואני מקווה שישכנו שלום ואהבה בין כל העדות של לבנון האחות (מקובל להתייחס לארצות ערב כאחיות)

كل عيد بربارة وانتو بخير
والله نحنا بي المانيا واسلام وعايدنا هيدا العيد وسلقنا قمح وعملنا معكرون ⚘️
חג ברבארה שמח
בחיי, אנחנו בגרמניה ואנו מוסלמים, אבל חגגנו את החג הזה, השרינו חיטה והכנו ספגטי

حنى في جزائر نقلولو شرشم
אנחנו באלג'יריה קוראים לזה שרשם

حبيبتي كل عام وانتي بالف خير وصحة وسلامة يارب تحيه طيبه لكي من العراق
יקירתי, חג שמח עם אלף טוב, בריאות ושלום, אמן. ברכה טובה שלוחה לך מעיראק

صار لي خمسين سنه ما أكلت القمح بسكر شكراً ذكرتيني بالزمن الجميل
כבר 50 שנה שלא אכלתי חיטה עם סוכר. תודה, הזכרת לי את הזמנים היפים

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

ברקע מתנגן השיר של החג, כנראה בביצוע של הזמרת הלבנונית צבאח.

הנה גרסה מודרנית יותר שלו:

https://www.youtube.com/watch?v=_k3wm84cEm0

"هاشلي بربارة والقمح بالكوارة" (أو بالمغارة) هو شعار وهتاف تراثي شعبي يرتبط بـ [عيد القديسة بربارة] الذي يُحتفل به في 4 كانون الأول من كل عام في بلاد الشام. يُردد الأطفال هذا الهتاف وهم يرتدون التنكر، ويحملون حبات القمح المزروعة خصيصاً لهذه المناسبة.
"האשלי ברבארה והחיטה בכוורת" (או במערה) הוא שיר מסורתי עממי, שקשור ל"חג הקדושה ברברה", שנחגג ב- 4.12 בכל שנה בארצות א-שאם. הילדים חוזרים על השיר הזה בעודם מחופשים ונושאים גרגרי חיטה, שנשתלו במיוחד לאירוע הזה.

אוקיי, יפה וחביב, אבל מה זה האשלי?

عبارة "هاشلي بربارة" هي جملة تراثية مرتبطة بـ عيد البربارة الذي يُحتفل به في 4 كانون الأول (ديسمبر) من كل عام. تعني كلمة "هاشلة" أو "هاشلي" في اللهجة الشامية "الهاربة"، وتُشير العبارة إلى هرب القديسة بربارة من وجه والدها الوثني الذي عارض إيمانها المسيحي.
הביטוי "האשלי ברבארה" הוא משפט מסורתי שקשור לחג […]. משמעות המילה האשלה או האשלי בלהג השאמי (הלהגים בסוריה ובלבנון. שלו) היא "בורחת". הביטוי מתייחס לבריחתה של הקדושה ברברה מאביה עובד האלילים, שהתנגד לאמונתה בנצרות.

معنى هاشلة: هاربة أو مختبئة.
القصة: تذكر التقاليد أن القديسة بربارة هربت واختبأت في حقول القمح، وكان وجهها يتغير أو تتنكر لكي لا يتعرف عليها أحد، وهو ما أصل عادة التنكر ووضع الأقنعة في هذا العيد.
המשמעות של (המילה) האשלה: בורחת או מסתתרת.
הסיפור: לפי המסורת, הקדושה ברברה ברחה והתחבאה בשדות החיטה, והפנים שלה השתנו או שהיא התחפשה כדי שלא יזהו אותה, וזהו מקור מנהג התחפושות והשימוש במסכות בחג הזה.

*** התרגום שלי, ותודה למי שהמציא את גוגל ואת AI!!! ***

ומי היה מאמין שמסרטון לבנוני חביב נגיע לכך שיש ערך על החג בוויקיפדיה בעברית (הערך היה גולמי ביותר והוא הצריך הגהות רבות מצידי. חלקן מובאות פה, ויש משפטים שלא נגעתי בהם. בנוסף, עדכנתי את שם הערך):

"עיד אלבורבארה (בערבית: عيد البربارة), חג הקדושה ברברה Saint Barbara's Day, הוא חג שנחגג מדי שנה ב-4 בדצמבר (על פי הלוח השנה הגרגוריאני), או ב-17 בדצמבר (על פי הלוח השנה היוליאני). החג מצוין על ידי ערבים נוצרים שגרים בעיר העתיקה בירושלים, לבנון, סוריה, ירדן והרשות הפלסטינית, טורקיה ובחלקים נוספים בלבנט.

החג חולק אלמנטים רבים עם ליל כל הקדושים וזאת על אף העובדה שהחג ציון עוד לפני ליל הקדושים.

באופן מסורתי, מבוגרים וילדים לבושים בתחפושת ומסתובבים ברחבי הכפרים ואף רוקדים במקביל. כמו כן, על פי המסורת, לכל בית אשר מגיעים אליו, אנשים בעלי הבית מציעים להם אוכל שהוכן במיוחד לאותה סעודה (ולפעמים גם כסף). החג נחגג לכבוד הקדושה הנוצרית ברברה הקדושה. האמונה בקרב הנוצרים הלבנונים היא שברברה הקדושה התחפשה לדמויות רבות ושונות כדי לחמוק מהרומאים שרדפו אותה.

מסורות אשר מזוהות עם החג
האוכל המסורתי המזוהה עם החג הוא זה הוא בורברה, תבשיל חיטה שמכיל לעיתים גם צימוקים, אניס וסוכר. המאכל מוצע לילדים שעוברים מבית לבית בתחפושות.

נוהג זה נפוץ בלבנון. בסיפור על ברברה הקדושה מסופר כי ככל הנראה היא ניצלה בדרך נס בעת שנמלטה לאחר שרדפו אחריה כשהיא עברה בין שדות חיטה שגדלו מיד על מנת להסתיר את עקבותיה.

נס זה נחגג באופן סמלי על ידי הנבטת זרעי חיטה (או אפונה, גרגרי שעורה, שעועית, עדשים וכו') בצמר גפן ביום החג של סנט ברברה. הזרעים נובטים וגדלים לגובה של 15 סנטימטר במועד חג המולד, כאשר הזרעים משמשים לקישוטי החג, המונחים בדרך כלל מתחת לעץ חג המולד".

ישנו גם ערך נפרד ומעניין על ברברה הקדושה, אך קצרה פה היריעה…
ואם הבנתי נכון, כל המקומות בעולם שנקראים סנטה ברברה קרויים על שמה של אותה ברברה מבעלבכ בלבנון, ילידת שנת 300 פלוס-מינוס.

https://www.tiktok.com/@nawalbeirut/video/7579593572568042770

https://www.facebook.com/reel/646140031919641

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי-בעיקרו ס.כ.ב עוסק בשפיכה וביציקה של נוזלים.
אם נשכל עיצורים ונשחק קצת עם הקוליות של הבי"ת נקבל את השורש העברי ש.פ.כ. (חילופי ש-ס הם דבר מקובל בין עברית לערבית).

* הפועל סַכַּבּ سَكَب בבניין הראשון – מילת היום
* סַכְּבּ سكْب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שפיכה, יציקה; גשם סוחף
* סַכְּבּ מַעַאדֶן سكب معادن – יציקת מתכות
* סָאכַּבּ ساكِب, בצורת הבינוני הפועל – יוצק, שופך; שפוך
* דַמְע סַאכֶּבּ دمع ستكب – דמעות ניגרות
* מַסְכּוּבּ مسكوب, בצורת הבינוני הפעול – שפוך, יצוק
* עַמַלִיֶּתֶ אלרַּצַאצֶ אלְמַצְבּוּבּ / אלְמַסְכּוּבּ عمليّة الرّصاص المصبوب / المسكوب – התרגום הערבי של שמו העברי של מבצע "עופרת יצוקה" (סוף 2008 עד תחילת 2009)
* הפועל תַסַאכַּבַּ تساكب בבניין השישי – המשיך לזרום
* הפועל אִנְסַכַּבַּ انسكب בבניין השביעי – נשפך
* סַכַּבּ سَكَب – כינוי לעופרת או נחושת
* סַכַּבַּה سكبة – קשקשים
* סַכִּיבּ سكيب או סַכּוּבּ سَكوب – שפוך, ניגר, נשפך, זורם
* מַסְכַּבּ مَسْكب וברבים מַסַאכֶּבּ مَساكب, במשקל המקומות – בית יציקה
* מִסְכַּבַּה مِسْكبة וברבים מַסַאכֶּבּ مَساكب – מצקת, כף גדולה
* אֻסְכּוּבּ أسكوب וברבים אַסַאכִּיבּ أساكيب – גשם מתמשך; ברק שנוגע באדמה

שימו לב:
מֻסְכּוּבִּיּ مسكوبيّ (רוסי, אזרח רוסיה) ו- מֻסְכּוּבִּיַּה مسكوبيّة (שייך לכנסייה הרוסית או למגרש הרוסים) הן מילים שנגזרו משמה של בירת רוסיה מוסקבה ואין להן קשר לענייננו היום.

כתב אביתר כהן:
איוב לח 37: "מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב" , נבלי (נאד) שמים = עננים, מי ישכיב = ישפוך / יוריד גשם.

התמונה: Deleece Cook

זה היה הפוסט ה- 3,286 שלנו.

שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט שפך הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של חברי הבלשן ד"ר רון ארטשטיין, שכתב לי:

"שלום שלו,
אחרי שנים, הגיע תורי להציע מילה לדף ערביט: مدمَّس, בהקשר של فول مدمس.
השורש دمس קיים במגוון צורות במשמעות של טמינה, אבל לגמרי לא ברור הקשר לפול. יש גם מספר לא גדול של צורות שקשורות לשיטת הכנת הפול: כמובן فول مدمَّس, גם تدميس כשם פעולה, ומילה חדשה שלמדתי היום – دَمَّاسة, שזה כלי בישול מיוחד לפול (חפש בגוגל دماسة الفول, אפשר לקנות באמזון ובמקומות נוספים).
מה שמוזר זה שאין קשר ברור בין המשמעות הרגילה של השורש לטכניקת הבישול של הפול; הרשת מלאה בכל מיני השערות, אבל למיטב הבנתי זה הכול סיפורי סבתא.
אם יש לך הסבר אטימולוגי רציני למקור של دمس במובן של טכניקת בישול אשמח לשמוע – אני לא הצלחתי למצוא.

הנה דוגמה לסרטון שמשתמש במילה تدميس ומסביר מה זה دماسة. זו סתם דוגמה – חיפוש בגוגל מעלה המון סרטונים דומים. מעט הסרטונים שדגמתי היו באופן לגמרי לא מפתיע בלהג מצרי".

https://youtu.be/uTNNOyTOEfA

אז מילת היום היא –

פוּלֶ מְדַמַּס (או מְדַמֶּס) فُول مْدَمَّس – גרגרי פול קטנים שבושלו ותובלו בתבלינים (בעיקר כמון), שמן זית, מיץ לימון, שום, פטרוזיליה קצוצה ומלח, ומוגשים עם בצל ופלפל חריף, ואפשר גם עם רוטב עגבניות וטחינה

בהמשך ההתכתבות הוסיף רון:
המילה مدمَّس יושבת לי בראש כבר כמה זמן, ואתמול בישלתי פול ונעזרתי בכמה סרטונים אז חשבתי שאולי הנושא מתאים לערביט. יצא טעים, דרך אגב.
מכיוון שאני נכשלתי בניסיונותיי למצוא הסבר אטימולוגי למילה مدمَّس, הפניתי את שאלתי לידידי הטוב ChatGPT.
ביקשתי מהצ׳אט למצוא הסברים מוסמכים, ולהחזיר רק הסברים שעוברים את מבחן הסבירות, עם מקורות.
אחד המקורות שהצ׳אט העלה הוא הספר An Account of the Manners and Customs of the Modern Egyptians שנכתב באמצע המאה ה-19 ע״י Edward William Lane. הספר אינו עוסק באטימולוגיה, אבל הוא מתאר את שיטת הכנת הפול במצרים לפני כמעט 200 שנה:

A very common dish for breakfast is “fool mudemmes,” or beans, similar to our horse-beans, slowly boiled, during a whole night, in an earthen vessel, buried, all but the neck, in the hot ashes of an oven or a bath, and having the mouth closely stopped: they are eaten with linseed-oil, or butter, and generally with a little lime-juice: thus prepared, they are sold in the morning in the sooks (or markets) of Cairo and other towns.

מה שמעניין בתיאור זה שהכלי להכנת הפול נשמע דומה ל-دَمَّاسة המודרנית (אבל עשוי מחרס ולא ממתכת), והבישול נעשה ע״י טמינת הכלי בתוך גחלים. שיטת ההכנה הזו עברה מן העולם, אבל בהחלט ייתכן שהשם فول مدمَّس משמר את הטכניקה הישנה. כמובן, איננו יודעים על סמך מה ליין כתב את מה שכתב, והאם באמת הייתה לו היכרות עם שיטת הבישול הזו או שזה סתם מעשיות שסיפרו לו. בכל אופן, הנה הקישור לספרו של ליין.

https://www.gutenberg.org/cache/epub/70796/pg70796-images.html

הצ׳אט מצא כמובן הרבה השערות נוספות עם מקורות נוספים, אבל הציטוט מספרו של ליין הוא המשכנע ביותר לטעמי.
אגב, לא הכרתי את המונח horse-beans, אבל מסתבר שזה סוג של פולים ששימש באנגליה להאכלת חיות משק, בעיקר סוסים. כלומר, לאנגלי הממוצע מהמאה ה-19, פול מצרי נראה כמו מספוא לבהמות.

=-=-=

אפתח את התייחסותי עם הערך בוויקיפדיה בעברית:

"פוּל מְדַ֫מֵּס (בערבית: فول مدمس) הוא מאכל העשוי פול המבושל בישול איטי, עם שמן זית ושום כתוש, ומוגש בתוספת פטרוזיליה, בצל, שום ומיץ לימון. המאכל מוגש כחלק מארוחת בוקר מצרית ונחשב למאכל הלאומי של מצרים. היות שזהו מאכל "ממלא", הוא נאכל כארוחת בוקר, ובשעות הלילה המאוחרות במהלך תקופת צום הרמדאן.
מקור שמו של המאכל במילה הקופטית "מדמס" שמשמעה "קבור" – בעבר בושל המאכל בתוך סיר שהוטמן בתוך בור ועליו הונחו גחלים לוחשות. הפופולריות של המאכל התפשטה ברחבי המזרח התיכון והוא הגיע אף לקרן אפריקה. במהלך המאה ה-20 נפוץ המאכל גם בארצות הברית ואירופה בשל הגירה ממצרים לאזורים אלה. בישראל הפול פופולרי בעיקר בחומוסיות, שבהן הוא מוגש כתוספת על חומוס, בדומה למסבחה".

=-=

טוב, מה אגיד ומה אומר?
מה כבר אני יכול להוסיף בנושא? אם דוקטור לבלשנות עשה עבודת מחקר כזו, מה אני אגיד? אני אזוב קיר לידו.
כל שיכולתי לעשות זה ללקט את מופעי השורש במילונים שברשותי. הנה:

אלו התובנות שלי על השורש הערבי הספרותי ד.מ.ס, שיש לו נוכחות חזקה בעיקר במדוברת מצרית:

* הפועל דַמַסַ دَمَسَ בבניין הראשון – נמחק; השכין שלום בין-; כיסה, קבר; במדוברת: הרג בסתר את-
* דַמְס دمْس או דֻמוּס دُموس, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – השכנת שלום; כיסוי וכו'
* הפועל דַמִסַ دَمِسَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – התלכלך, הזדהם
* לַיְל דַאמֶס ليل دامِس, עם צורת הבינוני הפועל, וגם לַיְל אֻדְמוּס ليل أدموس – לילה חשוך
* הפועל דַמַּסַ دمّس בבניין השני – החביא את- מתחת ל-; כיסה את-; טימא את-; בישל על אש קטנה
* דַמַּסַ קַדְרַ אלְפוּל دمّس قدر الفول – הכניס את סיר הפולים לרמץ כדי לבשלם
* מֻדַמִּס مدمِّس, בצורת הבינוני הפועל – בית כלא, בור כלא
* מֻדַמַּס مدمَّس, בצורת הבינוני הפעול, היא המילה שלשמה התכנסנו פה היום – מבושל בסיר סגור; מוחבא, מוסתר
* הפועל דַאמַסַ دامَس בבניין השלישי – הסתיר את כוונותיו
* הפועל אַדְמַסַ أدمس בבניין הרביעי – החשיך; הסתיר, העלים את-
* דִמְס دِمْس – רֶמֶץ, תערובת חומרי הסקה (זרדים, תבן, צואת חיות וכו'). במדוברת: מעלה, מעמד, דרג; שורת אבנים בבניין
* דַמַס دَمَس – דבר, משהו מכוסה
* דִמַאס دماس – מִכְסה
* דַמַאסַה دماسة – עלטה, אפלה

כתבה ורה כהן בסו:
ראסכ מת'ל אלדמס راسك مثل الدمس – ללכת עם ראש בקיר, ראש קשה
הביטוי קיים בעיראק וירדן ואצל הבדואים. הוא מתאר אדם עקשן כמו אבן, קשה לשכנוע, נוקשה ולא גמיש .
שג'רת אלדמס شجرة الدمس – קונוקרפוס הוא עץ ירוק-עד חזק ומהיר צמיחה המשמש לצל ולגדר חיה. הוא עמיד לחום ויובש, אך בעל שורשים אגרסיביים הדורשים מרחק ממבנים וביוב.

התמונה: Gemini

זה היה הפוסט ה- 3,285 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט פול מדמס הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

טַאגֶ'ן طَاجن או טַאגִ'ין طَاجِين וברבים טַוַאגֶ'ן طَواجِن – טאג'ין, כלי (או סיר) חרס עם חרוט המשמש לבישול, מוכר בעיקר מהמטבח המרוקאי; המאכל המבושל בטאג'ין; מחבת

רעות שלחה לי סרטון נוסף, שהוא קטע מסדרה קומית, עם השחקנית, אשת התקשורת ומגישת התוכניות הירדנית נאדיא אלזעבי.
מסתבר שלשחקן המוכשר שלצידה קוראים עֹמַר זוֹרְבַּא عمر زوربا.

כותרת הסרטון:

لما تكون عازمة أهلها عالغدا!

כשהיא מזמינה את ההורים שלה לארוחת צוהריים

– האי סנא, בכרא עזומת אהלכ, שופי שו בדנא נג'יב אלהם
– טבעא, מתד'כרה, יא חמודה, ולו! שוף שו מפכרה אעמל, חמודה: קלת באג'יב כתף
– כתף איש?
– כתף, כתף ח'רוף. ובאג'יב פח'ד'ה, בעמל עליהא היכ רז בריאני מלון. ובאג'יב כמאן קרידס. קרידס מטפא, היכה, זאכי, ביטלע היכה חאמץ'
– אה, בדכ תטפיה, אה, חאמץ'
– בטפיה. אה. ובאג'יב אלסמכה אלחמרא, ערפתהא, תכון מחשיה, אלחמרא!
– יאח'תי, ליש מחשיה? אסתני!
– אלחמרא, האי. לא! בתחשיהא ת'ומה, בתחשיהא כד'א אשי בצל. אה, אשי ביטלע מרתב
– טיב, ביכפי, ח'לץ! יעני ללגמאעה!
– ואללה ואנא בקול, לו כמאן אעמל היכ כם צאג'יה, היכה, ושוית-
– יא בנתי, אלצאג'יה? מין אנתי-? אנתי עאזמה פריק ריאל מדריד?
– ושוית טואג'ן ע אסאס אנה, ערפתהא?
– טואג'ן? ליה, יא בנת אלחלאל? כל האלאכל ליה?
– … לא, ביטלע זאכי. וכמאן מפכרה אד'א בתג'יב לי צפיחה מן הדא אלמחל אללי ע אלזאויה
– אן שאא אללה ביצפחוכי! תצפח אנתי ואהלכ!
– ושויה לבן ראיב, היכ זבדיה ענד כל ואחד, זבדיה
– זבדיה? ולכ, ליה? ליה? אנתי עאזמה מין אנתי? אלאע'ריק? היהם אלאע'ריק?
– טבעא הדא ע'יר אלמח'ללאת, ע'יר אלזיתון, ע'יר אלפג'ל, ע'יר אלכד'א. יעני בתערף אנה זיארתהם תעתבר אנה אלואחד-
– יא בנתי, אנתי מין עאזמה? יא בנת אלחלאל, ליה? מערכה?
– הסא באלנסבה ללחלו, ללחלו, קלת באג'יב מפרוכה
– אללה יופקכ! יא אללה! מין עאזמה?
– באג'יב שוית כלאג'
– אלפאיכנג? עאזמה אלפאיכנג?
– אבוי ביחב אלהריסה אלמפסתקה, באג'יב לה
– אנ שאא אללה בתתפסתקי, יא סנא!
– אהלי רבוני, רבוני, תעבוא עלי, חמודה, מא לכ?! לא, לא!
– יא בנת אלחלאל, בדכ …, כל אלאכל הדא מן וין?
– טבעא ע'יר אלשאי, ע'יר אלקרפה, ע'יר אלזנג'ביל, ע'יר אלעצאאר (הההההה)
– ולכ, אנ שאא אללה ביקרפוכי! עצאאר? ליה? ליה? מואאד אלרחמן? ליה בדכ תעמלי היכ לאהלכ?!
– ע'יר אלח'רוב, ע'יר אלכד'א, אה
– לא חול אללה, יא רבי!

– هاي سنا، بكرا عزومة أهلك، شوفي شو بدّنا نجيب الهم
– طبعًا، متذكّرة، يا حمّودة، ولو! شوف شو مفكّرة أعمل، حمّودة: قلت باجيب كتف
– كتف ايش؟
– كتف، كتف خروف. وباجيب فخذة، بعمل عليها هيك رزّ برياني ملوّن. وباجيب كمان قريدس. قريدس مطفّى، هيكة، زاكي، بيطلع هيكة حامض
– اه، بدّك تطفّيه، اه، حامض
– بطفّيه. اه. وباجيب السّمكة الحمرا، عرفتها، تكون محشيّة، الحمرا!
– ياختي، ليش محشيّة؟ استنّي!
– الحمرا، هاي. لا! بتحشيها ثومة، بتحشيها كذا اشي بصل. اه، اشي بيطلع مرتّب
– طيّب، بيكفّي، خلص! يعني للجماعة!
– والله وأنا بقول، لو كمان أعمل هيك كم صاجيّة، هيكة، وشويّة-
– يا بنتي، الصّاجيّة؟ مين انتي-؟ انتي عازمة فريق ريال مدريد؟
– وشويّة طواجن ع أساس إنّه، عرفتها؟
– طواجن؟ ليه، يا بنت الحلال؟ كلّ هالأكل ليه؟
– … لا، بيطلع زاكي. وكمان مفكّرة إذا بتجيب لي صفيحة من هدا المحلّ اللي ع الزّاوية
– إن شاء الله بيصفّحوكي! تصفح انتي وأهلك!
– وشويّة لبن رايب، هيك زبديّة عند كلّ واحد، زبديّة
– زبديّة؟ ولك، ليه؟ ليه؟ انتي عازمة مين انتي؟ الإغريق؟ هيّهم الإغريق؟
– طبعًا هدا غير المخلّلات، غير الزّيتون، غير الفجل، غير الكذا. يعني بتعرف إنّه زيارتهم تُعتبر إنّه الواحد-
– يا بنتي، انتي مين عازمة يا بنت الحلال، ليه؟ معركة؟
– هسّا بالنّسبة للحلو، للحلو، قلت باجيب مفروكة
– الله يوفّقك! يا الله! مين عازمة؟
– باجيب شويّة كلّاج
– الفايكنج؟ عازمة الفايكنج؟
– أبوي بيحبّ الهريسة المفستقة، باجيب له
– إن شاء الله بتتفستقي، يا سنا!
– أهلي ربّوني، ربّوني، تعبوا عليّ، حمّودة، ما لك؟! لا، لا!
– يا بنت الحلال، بدّك …، كلّ الاكل هدا من وين؟
– طبعًا غير الشّاي، غير القرفة، غير الزّنجبيل، غير العصائر (هههههه)
– ولك، إن شاء الله بيقرّفوكي! عصائر؟ ليه؟ ليه؟ موائد الرّحمن؟ ليه بدّك تعملي هيك لأهلك؟!
– غير الخرّوب، غير الكذا، اه
– لا حول الله، يا ربّي!

– סנא (השם נכתב בצורה סַנַאא' [רוממות, גדוּלה, הוד] אך נהגה סנא), מחר ההורים שלך מוזמנים, תראי מה אנו רוצים להביא להם (להכין, כלומר אוכל שצריך להכין להם)
– ברור, אני זוכרת, חמודה. כמובן! תראה מה חשבתי לעשות, חמודה: אמרתי שאביא כתף
– כתף של מה?
– כתף, כתף של כבש. ואביא ירך, אכין עליו ככה אורז ביריאני* צבעוני. גם אביא שרימפס**. שרימפס מושרה במיץ לימון, ככה, זה טעים, זה יצא כזה חמוץ
– כן, את צריכה להשרות אותו, כן, חמוץ
– אני אשרה אותו. ואביא דג אדום***, אתה מכיר אותו, ממולא, אדום!
– אחותי, למה ממולא? חכי!
– האדום הזה. לא! ממלאים אותו שום, ממלאים ככה בצל. כן, זה יצא משהו משהו
– טוב, מספיק, די! זה מספיק לאנשים!
– בחיי, ואני אומרת, אולי גם אכין ככה כמה צאג'יה****, ככה, וקצת-
– בתי, צאג'יה? את מי את-? את מזמינה את הקבוצה ריאל מדריד?
– וכמה טאג'ינים כדי ש-, אתה מכיר את זה?
– טאג'ינים? למה, יא בת טובים? לְמה כל האוכל הזה?
– … לא, זה יצא טעים. ואני גם חושבת שאולי תביא לי צפיחה (מאפה בצק עם בשר טחון, לחם בעג'ין) מהחנות הזו שבפינה
– הלוואי שירקעו אותך (זהו משחק מילים בערבית עם המילה צפיחה)! אותך ואת ההורים שלך!
– ומעט חלב דל-שומן*****, ככה צלוחית/קערה ליד כל אחד (סועד), צלוחית
– צלוחית? בואי'נה, למה? למה? את מי את מזמינה? את היוונים של יוון העתיקה? הנה הם, היוונים?
– כמובן זה חוץ מהחמוצים, חוץ מהזיתים, חוץ מהצנון, חוץ מהזה. אתה יודע שהביקור שלהם נחשב-
– בתי, את מי את מזמינה, יא בת טובים? למה? זו מלחמה?
– עכשיו בקשר למתוקים, אמרתי שנביא מַפְרוּכֶּה (קינוח סעודי)
– תהיי לי בריאה! אלוהים! את מי את מזמינה?
– אביא קצת כֻּלַּאג' (קינוח עם פיסטוק)
– את הוויקינגים? את מזמינה את הוויקינגים?
– אבא שלי אוהב הריסה (מאפה סולת, בסבוסה) עם פיסטוק, אביא לו
– הלוואי שיפסטקו אותך (כנ"ל, משחק מילים), סנא!
– ההורים שלי גידלו אותי, חינכו אותי, הם טרחו (התעייפו עלי), חמודה, מה קורה לך?! לא, לא!
– יא בת טובים, את רוצה …, מאיפה כל האוכל הזה?
– כמובן זה חוץ מהתה, חוץ מהקינמון, חוץ מהזנגוויל, חוץ מהמיצים (היא מתפקעת מצחוק, כהרגלה בסרטונים האלה)
– בואי'נה, הלוואה שיגעילו אותך (כנ"ל, משחק מילים)! מיצים! למה? למה? וכי מדובר בסעודות צדקה******? למה את רוצה לעשות את זה להורים שלך?
– חוץ מחרובים, חוץ מזה, כן
– אלוהים אדירים! אלוהים!

* ביריאני הוא תבשיל הודי עם אורז ועוף
** קְרֵידֶס הוא סוג מסוים של שרימפס, Prawn
*** היא ככה"נ מתכוונת ל- Red Snapper
**** צַאגִ'יֶּה אֻרְדֻנִּיֶּה صاجيّة أردنّيّة – צאג'יה ירדנית, תבשיל בשרים מטוגנים בתוך צאג' (כמו צלייה על האש, רק עם מעט שמן)
***** לַבַּן רַאיֶבּ لبن رايب הוא חלב דל שומן, שמקורו במצרים. אפשר לשתות אותו טרי או להשתמש בו בייצור גבינה
****** מַאאִ'דַתֶ אלרַּחְמָן مائدة الرّحمن – סעודת צדקה, בזמן שבירת הצום בחודש רמדאן, בה תורמים מזון לנזקקים. התורמים מזוכים במצווה על מעשיהם (מיל': שולחנו של הרחמן [אללה])

זה היה עוד קטע גאוני של הצמד המצחיק הזה, שמראה, שוב, את חשיבות האוכל במנטליות הערבית.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/819813287478425

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי ט.ג'.ן עוסק, באופן לא מפתיע, בטיגון (אם כי זו ממש לא דרך המלך בערבית להגיד לטגן. השורש הנפוץ יותר הוא ק.ל.י قلي):

* הפועל טַגַ'נַ طَجَنَ בבניין הראשון או טַגַּ'נַ طَجّن בשני – טיגן; בישל (במדוברת מצרית בבניין השני המשמעות היא גם של דיבור בחומרה ובלשון חדה וחריפה)
* טַגְ'ן طَجْن, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – טיגון; בישול
* טַאגֶ'ן طَاجن, מילת היום, היא צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון
* מֻטַגַּ'ן مطَجَّن, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מטוגן; צלוי
* צורות נוספות למילת היום: טַאגַ'ן طَاجَن או טַיְגַ'ן طَيْجن, וברבים טַוַאגֶ'ן طَواجن או טַיַאגֶ'ן طَياجن

=-=

האם הטאג'ין המסורתי קשור לשורש הערבי?
הטאג'ין מוכר גם לישראלים רבים בזכות יהדות צפון אפריקה, בעיקר מרוקו. הנה הפתיח של הערך הוויקיפדי:

"טאג'ין (בערבית: طاجين, מילולית "סיר חרס") הוא מאכל ברברי צפון אפריקאי היסטורי הנקרא על שם כלי החרס בו הוא מבושל.
טאג'ין מסורתי מבושל על גבי גחלים. תבשיל הטאג'ין דומה לנזיד.

קיימות תאוריות שונות לגבי מקור השם טאג'ין:

בפרסית טאח-צ'ין ته چین, מילולית: מונח על קרקעית (הסיר), התייחסות לאופן הבישול. טאצ'ין הוא מאכל פרסי עשוי אורז ובשר עוף או בקר.
בפרסית טאיין تیان – מחבת גדולה. מילה זו מתועתקת לערבית כטאג'ין או טאייג'ין.
מיוונית עתיקה: τάγηνον

סיר הטאג'ין המסורתי עשוי חרס, לעיתים צבוע או מזוגג. הסיר עשוי שני חלקים: בסיס שטוח עגול עם דפנות נמוכות, ומכסה חרוטי או כיפתי המונח על הבסיס בזמן הבישול. המכסה מתוכנן כך שיחזיר את התעבות האדים אל התחתית. […]"

כתב מני פורת:
גם ה- طَاجن הערבי וגם ה- טִגּוּן העברי
מקורן במלה היונית העתיקה: τήγᾰνον (טִיגָאנוֹן) שפרושה: מחבת, כלי בישול.

התמונה: Dee Dee

זה היה הפוסט ה- 3,284 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט טאג'ין הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי גיא שרת.

אז מילת היום היא –

בֻּרְג' מֻרַאקַבַּה بُرْج مُرَاقَبَة – מגדל פיקוח ; מגדל תצפית

גיא שלח לי סרטון מדף פייסבוק:

الهيئة العامة للطيران المدني السوري

הרשות הכללית הסורית לתעופה אזרחית (ותובלה אווירית, לפי ההמשך)

לדף, שנפתח רק לפני שנה וחצי, יש כבר – אתם יושבים? – 302,000 עוקבים.
הדף כותב על עצמו:

الهيئة العامة للطيران المدني والنقل الجوي السوري
General Authority of Civil Aviation and Air Transport -Syria

כותרת הסרטון:

من برج المراقبة تبدأ رحلة الأمان… تعرّف على عمل "المراقب الجوي" في قطاع الطيران المدني
الجمهورية العربية السورية

הטיסה הבטוחה מתחילה ממגדל הפיקוח. הכר את עבודת (אחראי) הבקרה האווירית (בקר/פקח טיסה) במגזר התעופה האזרחית
הרפובליקה הערבית של סוריה

בסרטון, בו רואים באיכות HD את נמל התעופה הבינלאומי של דמשק בתמונות שיכולנו עד היום רק לחלום עליהן, מדבר:

سليم بركات، رئيس دائرة المراقبة الجوية في مطار دمشق

סלים בַּרַכַּאת, ראש מחלקת הבקרה האווירית בנמל התעופה של דמשק

نحن الآن في برج المراقبة الجوّيّة، رح نحكي شوي عن عمل المراقبة الجوّيّة بالمطار وفي الأجواء السّوريّة.
يبدأ العمل على ثلاث وحدات رئيسيّة: برج المراقبة الجوّيّة، ومركز المراقبة الجوّيّة، وأيضًا هناك مكتب معلومات الطّيّارين.
مكتب معلومات الطّيّارين يزوّد البرج والمركز بخطط الطّيران والمعلومات اللّازمة لهؤلاء الوحدات.
عندنا برج المراقبة الجوّيّة يبدأ مسؤوليّته في إقلاع الطّائرات وهبوطها منذ بدء تحريك الطّائرة ع البوّابة، ثمّ تدحرجها إلى المهابط أو المدارج اللّازمة، ثمّ إعطاء الاتّجاهات المناسبة، الارتفاعات المناسبة، ثم تحويلها إلى الوحدة الأخرى اللي هي مركز المراقبة الجوّيّة، اللي هو المسؤول عن إقلاع الطّائرات وهبوطها بعد تحويلها من برج المراقبة، وأيضًا مسؤول عن الطّائرات العابرة فوق الأجواء السّوريّة جميعها.
طبعًا هذا العمل، إن كان برج المراقبة أو مركز المراقبة أو حتّى مكتب المعلومات، هو عمل دقيق جدًّا، يتطلّب مسؤوليّة كبيرة، ويتطلّب خبرات كبيرة على مستوى معلومات الطّيران المدنيّ العامّة، وكذلك على المستوى اللّغوي، لغة إنجليزيّة تكون ممتازة.
ونشكر جميع المراقبين الجوّيّين على هذا العمل العظيم.

אנו נמצאים עכשיו במגדל הפיקוח, נדבר קצת על פעולת הבקרה האווירית בנמל התעופה ובשמיים הסוריים.
העבודה מתחילה בשלוש יחידות ראשיות: מגדל הפיקוח, מרכז הבקרה האווירית (פיקוח טיסה) וגם קיים המשרד (שמספק) מידע לטייסים (תוכניות טיסה, ניווט וכו').
משרד המידע לטייסים מספק למגדל ולמרכז (הבקרה) את תוכניות הטיסה ואת המידע שהכרחי ליחידות האלה.
האחריות של מגדל הפיקוח אצלנו מתחילה בהמראת המטוסים ונחיתתם מרגע הזזת (עזיבת) המטוס מהשער, דרך הסעתו למסלולים ההכרחיים (הנכונים), אח"כ מסירת הכיוונים המתאימים והגובה המתאים ואז העברתם ליחידה האחרת, שהיא מרכז הבקרה האווירית, שאחראי על המראת המטוסים ונחיתתם לאחר שהם הועברו ממגדל הפיקוח, והוא גם אחראי על המטוסים שחולפים בכל שמי סוריה.
ברור שהפעילות הזו, בין אם מדובר במגדל הפיקוח או במרכז הבקרה, ואפילו במשרד המידע, היא פעילות מדויקת מאוד, שדורשת אחריות גדולה ודורשת ידע רב בעולם (מיל': במידע של) התעופה האזרחית הכללית/ציבורית, וכן ברמת השפה, השפה האנגלית צריכה להיות מצוינת.
אנו מודים לכל הבקרים האוויריים על הפעילות האדירה הזו.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/824814583422380

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר הרחוק פרסמתי את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ronnie Haffner, שכתב לנו:

"היי, אשמח לשמוע על השם בורייג' (נכתב לפעמים בוריג'). זה שם של מחנה פליטים ברצועת עזה ולא מצאתי אותו במילון. האם יש קשר לרובע בורג' אלבראג'נה בביירות?"

אז מילת היום היא –

בֻּרְג' بُرْج – מגדל, צריח, מבצר; מגדל מגורים, גורד שחקים. במדוברת מצרית: בורג ‏

אז הנה, היה לנו על זה פוסט בעבר:

הקורא האדוק נגה תדמר הציע לנו לעסוק בשמותיהם של המזלות השונים בערבית. אז אנו מרימים את הכפפה.

מילת היום היא בֻּרְג' برج, וברבים בֻּרוּג' بروج או אַבְּרַאג' أبراج – מזל (אסטרולוגי)

מילים נוספות למזל, לאו דווקא בהקשר אסטרולוגי, נלמדו פה כמה פעמים לאחרונה

דַאאִ'רַתֶ אלְבֻּרוג' دائرة البروج – גלגל המזלות
או: בֻּרוגֶ אלְאַפְלַאכּ بروج الأفلاك – המזלות של גלגל הרקיע

הביטוי אַלְבֻּּרוגֶ' אלְעַאלְיֶה البروج العالية פירושו: "החלונות הגבוהים"

עִלְמֶ אלְפַלַכּ (ביחיד) علم الفلك / אלְאַפְלַאכּ (ברבים) الأفلاك – אסטרונומיה, מיל': מדע גלגל הרקיע.
עִלְמ אלנְּג'וּם / אלתַּנְגִ'ים – علم النّجوم / التّنجيم – אסטרולוגיה, מיל': מדע הכוכבים.

השימוש היותר נפוץ של המילה ברג' הוא: מגדל, צריח

אַלְבֻּרֵיג' البريج – בצורת ההקטנה, "צריחון", שמו של מחנה פליטים במרכז רצועת עזה, שנקרא על שם מגדל שנמצא לידו.

בֻּרְגֶ' אלְבַּרַאגְ'נֶה برج البراجنة – שמו של מחנה פליטים במחוז בעבדא במרכז לבנון, בדרום ביירות, ממזרח לשדה התעופה של ביירות. במידה מסוימת הוא שוכן למרגלותיה של העיירה בעבדא המשקיפה עליו מלמעלה. (תודה לאידוב תורן על ההרחבה)
שם זה ליווה את שנות ילדותי בשנות השמונים כאחד מאזורי הקרבות במלחמת לבנון. בראג'נה הוא שמו של השבט הערבי שחי באזור במאה ה- 16. דוד גרוס כתב בתגובות ש- براجنة הוא שמה של השושלת הממלוכית השנייה.

=-=-=-=

והנה כמה תוספות:

השורש הערבי ב.ר.ג' עוסק במגדלים ובמזלות אסטרולוגיים. השורש העברי המקביל לו, העוסק בברגים, מתכתב עם השורש הערבי ב.ר.ע' ואינו קשור למילת היום.

* הפועל הספרותי בַּרַגַ' برج בבניין הראשון – התרומם, התנשא מעל-
* הפועל בַּרַּג' برّج בבניין השני – גילה עמידות; בנה מגדלים
* הפועל תְבַּרַּגַ'ת تبرّجت, צורת הנסתרת של הבניין החמישי – גילתה את חמודותיה לזרים לאחר שהתחנחנה והתקשטה
* בֻּרְג' עַאגִ'יּ برج عاجيّ – מגדל שן (מיל': מגדל שנהבי)
* ברג' מֻרַאקַבֶּה برج مراقبة – מגדל פיקוח; מגדל תצפית
* ברגֶ' אלְחַמַאם برج الحمام – שובָךְ יונים (שימו לב: שובך בעברית במלרע!)
* בַּארִגַ'ה بارجة וברבים בַַּוַארֶג' بوارج, בצורת הנקבה של הבינוני הפועל של הבניין הראשון – ספינת מלחמה
* סַלַּמוּא מַפַאתִיחֶ אלְבֻּרְג' לִלְקִטּ سلّموا مفاتيح البرج للقطّ – נתנו לחתול לשמור על השמנת (מיל': נתנו את מפתחות השובך לחתול)

הקורא שי בשארי מזכיר לי ששכחתי את:
"בֻּרג' ח'ליפה (בערבית: برج خليفة – מגדל ח'ליפה, היה ידוע בעבר כבורג' דובאי – برج دبي, או מגדל דובאי) הוא גורד השחקים, הבניין והמבנה הגבוה בעולם, אשר שוכן בעיר דובאי שבאמירות דובאי, איחוד האמירויות הערביות. הבניין מתנשא לגובה של 828 מטרים, והוא המבנה בעל מספר הקומות הגדול ביותר מאז ומעולם, עם 163 קומות. עלות הקמתו מוערכת בכ-1.5 מיליארד דולר" (ויקיפדיה).

על הדרך אוסיף את:
"ברג' אלערב (בערבית: برج العرب, תעתיק: בֻרְג' אלעַרַב, פירוש: "מגדל הערבים") הוא מלון פאר בדובאי, איחוד האמירויות הערביות. זהו המלון הרביעי בגובהו בעולם (321 מטר). הוא ניצב על אי מלאכותי בים במרחק של 280 מטר מהחוף במפרץ הפרסי, מחובר ליבשה רק דרך גשר מעבר פרטי. כשנחנך ב-1999 הוא היה המלון הגבוה בעולם עד 2009" (ויקיפדיה).

התמונה: David Syphers
Chicago O'Hare International Airport (ORD)

זה היה הפוסט ה- 3,283 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מגדל פיקוח הופיע לראשונה ב-ערביט.

https://www.facebook.com/photo/?fbid=1442792864645921&set=a.573808788211004

https://www.facebook.com/photo/?fbid=1442792864645921&set=a.573808788211004

https://www.facebook.com/photo/?fbid=1442792864645921&set=a.573808788211004

https://www.facebook.com/photo/?fbid=1442792864645921&set=a.573808788211004

הפוסט צבאים הופיע לראשונה ב-ערביט.