מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק אושרי כהן, שכתב לי:

"בוקר טוב שלו,
האם היה בעבר פוסט על מספריים مقص?
מילה מעניינת שנתקלתי בה: مقصلة = גיליוטינה. מצורף סרטון עם סיפור נחמד"

עניתי לו: כן, התפרסם פה בעבר פוסט על מספריים, שהם מהשורש ק.צ.ץ.

אז מילת היום היא –

מִקְצַלַה (מקסלה) مِقْصَلَة וברבים מַקַאצֶל مَقَاصِل – גיליוטינה, מַעֲרֶפֶת

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל. האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

הסרטון שאושרי שלח הוא מערוץ יוטיוב:

مشاعر راقيه

רגשות מפותחים / מעודנים / משובחים

הערוץ כותב על עצמו:

منوعات مختلفه

(תכנים) מגוונים ושונים

כותרת הסרטון:

لازم تعرف امتي تتكلم وامتي تسمع وامتي تسكت 

אתה צריך לדעת מתי לדבר, מתי להקשיב ומתי לשתוק

הדוברת האלמונית (מבחינתי) בסרטון היא מצרייה.

תלת רגאלה תחכם עליהם באלאעדאם באלמקצלה: שיח' ומחאמי ופיזיאאי.
אלשיח', קבל מא יעדמוה, קאל בכל ת'באת: רבנא הו אללי הינקד'ני. נזלת אלמקצלה, וקפת פוק רקבתה באלצ'בט. אלנאס אתח'צ'ת וקאלוא: אללה אכבר! די מעגזה! ואטלקוא סראח אלשיח'.
תאני ואחד, אלמחאמי, קאל במנתהא אלהדוא: אנא מש שיח', בס אערף אנ אלעדל עדל, והו אללי הינקד'ני. נזלת אלמקצלה וברצ'ו וקפת פוק רקבתה באלצ'בט. ראחוא קאילין: יחיא אלעדל! יחיא אלעדל! וראחוא איה, סאיבינה ימשי.
תאלת ואחד, אלפיזיאאי, וקף בת'קה וקאל: ואללה, לא אנא זי אלשיח' ולא אפהם פי אלעדל. לכן אנא שאיף עקדה אצלא פי חבל אלמקצלה, הי אללי מאנעאהא תנזל.
תלח'בטוא, ובצוא אלבעץ', פעלא לאקוא אלעקדה וראחוא מצ'בטינהא. הוב! נזלת אלמקצלה אלמרה די עלא רקבתה ותם אלאעדאם.
מש כל חקיקה בתתקאל פי כל וקת, ולא כל סכות מן דהב. ולכן, אלמהם אלאצעב, יא צדיקי, אנכ תערף אמתא תתכלם, אמתא תסכת ומין אללי ביסמע.

تلت رجّالة تحكّم عليهم بالإعدام بالمقصلة: شيخ ومحامي وفيزيائي.
الشّيخ، قبل ما يعدموه، قال بكلّ ثبات: ربّنا هو اللي هينقذني. نزلت المقصلة، وقفت فوق رقبته بالضّبط. النّاس اتخضّت وقالوا: الله أكبر! دي معجزة! وأطلقوا سراح الشّيخ.
تاني واحد، المحامي، قال بمنتهى الهدوء: أنا مش شيخ، بس أعرف إنّ العدل عدل، وهو اللي هينقذني. نزلت المقصلة وبرضو وقفت فوق رقبته بالضّبط. راحوا قايلين: يحيا العدل! يحيا العدل! وراحوا ايه، سايبينه يمشي.
تالت واحد، الفيزيائي، وقف بثقة وقال: والله، لا أنا زيّ الشّيخ ولا أفهم في العدل. لكن أنا شايف عقدة أصلًا في حبل المقصلة، هي اللي مانعاها تنزل.
تلخبطوا، وبصّوا البعض، فعلًا لاقوا العقدة وراحوا مضبّطينها. هوب! نزلت المقصلة المرّة دي على رقبته وتمّ الإعدام.
مش كلّ حقيقة بتتقال في كلّ وقت، ولا كلّ سكوت من دهب. ولكن، المهمّ الأصعب، يا صديقي، إنّك تعرف امتى تتكلّم، امتى تسكت ومين اللي بيسمع.

על שלושה גברים נגזר עונש מוות באמצעות גיליוטינה: שיח' (איש דת), עורך דין ופיזיקאי.
השיח', לפי שהוציאו אותו להורג, אמר בנחישות: אלוהים הוא זה שיצילני. הגיליוטינה ירדה, ונעצרה בדיוק מעל צווארו. האנשים נבהלו/נדהמו ואמרו: אלוהים אדירים! זה נס! ושחררו את השיח'.
השני, העו"ד, אמר במלוא השלווה: אני לא שיח', אבל אני יודע שהצדק ינצח, והוא זה שיציל אותי. ירדה הגיליוטינה, וגם כן נעצרה בדיוק מעל צווארו. הם אמרו: יחי הצדק! יחי הצדק! וגם לו אפשרו לצאת לחופשי.
השלישי, הפיזיקאי, עמד בביטחון ואמר: בחיי, אני לא כמו השיח' ואינני מבין בצדק. אבל אני רואה קשר בחבל של הגיליוטינה, והוא זה שמונע ממנה לרדת.
הם התבלבלו והביטו זה בזה. (אח"כ) הם מצאו את הקשר והתירו אותו. הופ! הגיליוטינה ירדה בפעם הזו על הצוואר שלו והוא הוצא להורג.
לא כל אמת צריכה להיאמר בכל זמן, ולא כל שתיקה שווה זהב. אולם, חברי, מה שקשה יותר הוא שתדע מתי לדבר, מתי לשתוק ותדע מי מקשיב.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.youtube.com/shorts/myUwNvqfC58

=-=-=-=–=-=

השורש הערבי הספרותי ק.צ.ל עוסק בחיתוך, ביתור וכריתה. ניתן לראות קשר לשורש השמי הדומה ק.צ.ר, שקיים גם בעברית.

* הפועל קַצַלַ قَصَلَ בבניין הראשון וגם אִקְתַצַלַ اقتصل בשמיני – חתך, קטע, כרת במהירות, בבת אחת; קצר, דש (תבואה)
* קַצַלַ עֻנְקַהֻ قصل عنقه – כרת את ראשו של- בגיליוטינה
* קַאצֶל قاصِل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – חותך, מבתר
* סַיְף קַאצֶל / מִקְצַל سيف قاصل / مِقْصَل – חרב חדה וחותכת
* הפועל תַקַצַּלַ تقصّل בבניין החמישי או אִנְקַצַלַ انقصل בשביעי או אִקְתַצַלַ اقتصل בשמיני – נחתך לחתיכות
* קֻצַאלַה قُصالة – מוץ, קש, פסולת
* קַצִיל قصيل – מספוא ירוק לבהמות
* קַצַּאל قصّال, במשקל בעלי המלאכה – חרב חדה
* לִסַאן מִקְצַל لسان مِقصل – לשון שנונה (מיל': חותכת)

התמונה: Gemini

זה היה הפוסט ה- 3,209 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט גיליוטינה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בסרטון.

אז מילת היום היא –

דֻבּّ קֻטְבִּיּ دُبّ قُطْبِيّ – דוב קוטב

נתקלתי בסרטון נוסף של ברהום סאק אללה.

כותרת הסרטון, שהתפרסם ב- 8.4.26:

قبل ما تنام دب حواليك

לפני שאתה נרדם תסתובב סביבך (יש כאן משחק מילים עם המילה "הסתובב", בציווי, שנשמעת בערבית בדיוק כמו דוב)

סלאם, יעטיכם אלף עאפיה.
ג'מאעה, אליום אסתוקפתני מעלומה שויה ע'ריבה, אללי בתקול אנה אלדב אלקטבי בידח'ל פי סבאת 6 אשהר, יעני בינאם 6 אשהר באלסנה. ובעד אל 6 אשהר נום ביקום אלזלמה, ביצחא, וביקעד איש? ילפלף. ובעד מא ילפלף בילפלף 6 אשהר ובירג'ע ינאם.
פפכרת פיהא, קלת: איש אלסבב אללי ביח'לי דב ינאם 6 אשהר באלסנה? קעדת אפכר ואכתשפת אנה אכיד אלסבב אנה ביסמע אלאח'באר אללי צארת פי אלדניא, לאנה כאן נאים 6 אשהר אלזלמה, אכיד סמע ען ע'לאא אלמעישה, אללי מש עארפין לוין בדה יוצל באלאאח'ר, וקצת אלחרובאת, אללי אללה ביעלם אמתא בדהא תח'לץ, ואכיד סמע ען אלג'רימה, ואלקתל אללי שע'אל עלא בטאל פינא, קאל לכ: לאיש וג'ע אלראס? אההה ארוח אנאם, אחסן לי.
ואללה פהמאן ביני ובינכם אלדב האד. בפכר אשתע'ל דב בעד אלט'הר, איש ראיכם?
יא רב, לטפכ!

سلام، يعطيكم ألف عافية.
جماعة، اليوم استوقفتني معلومة شويّة غريبة، اللي بتقول إنّه الدّبّ القطبي بيدخل في سبات ٦ أشهر، يعني بينام ٦ أشهر بالسّنة. وبعد ال ٦ أشهر نوم بيقوم الزّلمة، بيصحى، وبيقعد ايش؟ يلفلف. وبعد ما يلفلف بيلفلف ٦ أشهر وبيرجع ينام.
ففكّرت فيها، قلت: ايش السّبب اللي بيخلّي دب ينام ٦ أشهر بالسّنة؟ قعدت أفكّر واكتشفت إنّه أكيد السّبب إنّه بيسمع الأخبار اللي صارت في الدّنيا، لأنّه كان نايم ٦ أشهر الزّلمة، أكيد سمع عن غلاء المعيشة، اللي مش عارفين لوين بدّه يوصّل بالآخر، قصّة الحروبات، اللي الله بيعلم امتى بدّها تخلص، وأكيد سمع عن الجريمة، والقتل اللي شغّال على بطّال فينا، قال لك: لايش وجع الرّاس؟ اههه اروح أنام، أحسن لي.
والله فهمان بيني وبينكم الدّبّ هاد. بفكّر أشتغل دبّ بعد الظّهر، ايش رأيكم؟
يا ربّ، لطفك!

שלום, תהיו בריאים.
אנשים, צדה את עיני היום ידיעה קצת מוזרה, שאומרת שדוב הקוטב נכנס לתרדמת חורף במשך שישה חודשים, כלומר הוא ישן שישה חודשים בשנה. לאחר ששת חודשי השינה הבנאדם קם, מתעורר ומה הוא עושה? מסתובב. לאחר שהוא מסתובב שישה חודשים הוא חוזר לישון.
אז חשבתי על זה, ואמרתי: מה הסיבה שגורמת לדוב לישון שישה חודשים בשנה? חשבתי וגיליתי שוודאי הסיבה היא שהוא שומע את החדשות שקרו בעולם, כי הוא ישן שישה חודשים, הבנאדם. הוא מן הסתם שמע על יוקר המחייה, שאנו לא יודעים לאן הוא יגיע בסוף, על עניין המלחמות, שרק אלוהים יודע מתי יסתיימו, ומן הסתם הוא שמע על הפשיעה והרצח שלא מפסיק בתוכנו, אז הוא אמר: בשביל מה (אני צריך את) כאב הראש? חחח אחזור לישון, עדיף לי.
בחיי, ביני וביניכם, אני מבין את הדוב הזה. אני חושב לעבוד כדוב אחרי הצהריים, מה דעתכם?
אלוהים, רחמיך!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@brho…/video/7626428706524908808…

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

דַבְּדוּבּ دَبْدُوب דַבַּאדִיבּ دَبَادِيب – שמנמן; בובת "דובי"

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Ui8r77FzQRS4m7E8A

וגם:

הקורא Avi Itzhaki שלח לנו את התגובה הבאה בפוסט וַלְוַל (מאוק' 2020):

יש מילים של "כפוליות" כמו
התעורר (נהיה עירני) – صَحْصَح – צַחְצַח
או למשל וַלְוַל وَلْوَل – קיטר, התלונן, "יילל"; שהעליתם היום.

האם תוכלו לתת לנו דוגמאות של עוד מילים דומות?"

אז מילת היום היא –

דַבְּדוּבּ دَبْدُوب וברבים דַבַּאדִיבּ دباديب – שמנמן; בובת "דובי"

לשמיעה: https://clyp.it/stvz41gh

השורש הערבי המרובע ד.ב.ד.ב עוסק בזחילה של תינוקות, בשמנמנות חביבה ובחודים,
והוא קשור – באופן טבעי – לשורש המקביל בגזרת הכפולים ד.ב.ב, העוסק בזחילה (וטנקים, שכן הם זוחלים) ובחידוד, וגם בדובים.
בעברית הוא עוסק בדובים ובדביבונים, אך גם בדיבוב ובדיבה, ואפילו בטפטוף.

* הפועל דַבְּדַבּ دبدب על דרך הבניין השני – זחל (תינוק); הלך על ארבע; השמין; הרגיש, הקים רעש והמולה
* דַבְּדוּבַּה دَبْدُوبة וברבים דַבַּאדִיבּ دباديب – חוד של עיפרון
* מַאת פִי דַבַּאדִיבּ- مات في دباديب- – מת על מישהו/משהו (מיל': מת בחודים של-). הקוראים אסתר ספדיה ושילה שמש (מהדף ערבית מדוברת בהנאה") מזכירים גם את האופציות עִ'רֶק غرق (טבע) / עִשֶק عشق (היה מאוהב) פי דבאדיב

* הפועל דַבּّ دَبّ בבניין הראשון – הלך, זחל; חדר; זרם; נפל, נכשל; הסתבך
* דַאבּّ دابّ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – זוחל; נע
* דַאבַּّה دابّة וברבים דַוַאבּ دوابّ, בנקבה – בהמת רכיבה ומשא (מילה שכל מי שנחשף לטקסטים קלאסיים בערבית פגש פעמים רבות. יש גורסים שהיא המקור למילת הסלנג העברית המעליבה "דֶבָּה", אחרים טוענים שזו דווקא הדובה הערבית, וראו מיד בהמשך)
* הפועל דַבַּّבּ دبّب בבניין השני – חידד
* מֻדַבַּّבּ مدبَّب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מחודד
* הפועל אִנְדַבּّ اندبّ בבניין השביעי – כמו הבניין הראשון
* דֻבּّ دُبّ, בנקבה דֻבַּّה دبّة וברבים אַדְבַּאבּ أدباب או דִבַּאבּ دباب – דוב
* דִבּّ دِبّ – טיפש, מטומטם, גולם; כבד תנועה
* בְּקִרְד וּדֻבּّ بقرد ودبّ – ויהי מה! בכל מחיר! (מיל': [גם] בקוף ו[גם] בדוב)
* דַבִּיבּ دبيب – זחילה (לא בשימוש)
* דַבַּّאבּ دبّاب, במשקל בעלי המלאכה – זוחל, הולך לאט
* דַבַּّאבַּה دبّابة, בנקבה, וברבים דַבַּّאבַּאת دبّابات – טנק
* כֻּלּ מַן הַבּّ וּדַבּّ كلّ من هبّ ودبّ – כל אחד! (ייאמר בזעם. מיל': כל מי שנשב וזחל)
* הַרַבְּנַא מִנֶּ אלדֻּבּّ וְקִעְנַא פִי אלְגֻ'בּ هربنا من الدّبّ وقعنا في الجبّ – מן הפח אל הפחת (מיל': ברחנו מהדוב, נפלנו בבור)

הנה מה שיש לוויקימילון להגיד בנושא דיבוב בעברית:

"דּוֹבֵב
גרם לאחר לדבר.
* ”…דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים.“ (שיר השירים ז, פסוק י)
* הילד לא פצה את פיו עד שהמורה דובבה אותו.
* המשטרה הכניסה מדובב לתא החשוד.
* כדי לדובב את הסרט החדש, גויסה שורה של שחקנים מפורסמים.

הָגָה דיבור לא רצוני, דיבור של מת.
”שפתותיו דובבות בקבר“ (בבלי, מסכת יבמות – דף צז, עמוד א)

גיזרון
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מאותו שורש כמו דִבָּה (דברי גנאי בלתי מבוססים).
בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V באכדית, מצוי הפועל : "דָבְּאָּבֻּ" dabābu במשמעות לדבר, לאמור.
יש הגורסים בהקשר הקולנועי את הצורה דִּבֵּב, לפי המונח מאנגלית: dubbing, קיצור של double – כפיל".

כתב לנו אורי רוזן:
רציתי להוסיף את הביטוי: קד אלדב قد الدب (الدبة، الدبب) שמשתמשים בו לפחות בסוריה.
הוא מתאר מישהו מכובד או גדול. למשל אם ילדה בת 10 הולכת לשחק עם ילד בן שלוש, אפשר להגיד לה: إنتي قد الدبة و لساتك بدك تلعبي مع الأولاد الزغار؟ (את ילדה גדולה ועדיין את רוצה לשחק עם הילדים הקטנים?).

=-=-=

ורק בשביל הצחוקים, נסיים עם "שיר הדבה"…

https://www.youtube.com/watch?v=n4Wrg2dlXmY

התמונה: Annie Spratt

זה היה הפוסט ה- 3,208 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט דוב קוטב הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא אורי טרוק.

אז מילת היום היא –

וַאסְטַה وَاسْطَة – פרוטקציה, "קשרים"; פרוטקציונר; אמצעי (כשם עצם), כלי עזר; מתווך

אורי שלח לי סרטון מדף פייסבוק:

ابوعدنان خالد

לאבו עדנאן ח'אלד יש כמעט 400,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:

صانع محتوى كوميدي

יוצר תוכן קומי

בטיקטוק הוא נקרא:

خالد ولاء
Adnanlceoht

ח'אלד ולאא'

כותרת הסרטון:

مرتي والوظيفة السوريين ونهفاتون 

אשתי והמִשְׂרה. הסורים והסיפורים המצחיקים שלהם

ח'אלד מדבר עם אשתו, ומסתבר שגם הם זורמים עם הטרנד החדש של ערבים שנשלטים בסרטונים לגמרי על ידי נשותיהן, שלא מפסיקות להכות אותם מול המצלמה. אבל אל דאגה, זה מבוים וזה ממש מצחיק (אותי ואת אורי, לפחות…)

– אלסלאם עליכם
– ועליכם אלסלאם! וינכ להלק? יא בעדי, וינכ? רחת ואסתחית תרג'ע?!
– באלהפא!
– לכ, פאר קלבי! טמני, קדמת עלא אלוט'יפה?
– קדמת
– קבלוכ?
– לא! קלעוני
– ען ג'ד עם תחכי? קלעוכ?!? הדול כמאן קלעוכ?!?!
– הדול כמאן קלעוני
– ליש קלעוכ?
– ואללה מא בערף. פתנא ע אללג'נה, פי 3 מוט'פין, כל ואחד ביסאלכ סאאל. אי סאאל בתג'אובי עליה צח ביקבלוכי באלוט'יפה. אנא ג'אובת ע 3 צח וקלעוני
– טב ליש קלעוכ מא זאל ג'אובת צח?
– מא בערף
– האת לאשוף, שו סאלוכ ושו ג'אובת?
– לאנה מא מעי ואסטה. לו מעי ואסטה כאן דע'רי קבלוני
– ען ג'ד עם תחכי?
– איה
– ליש, שו סאלוכ?
– סאלני אול ואחד, קאל: ליש אלבטאקה תבע אלצראף אלאאלי בתטלע קבל אלמצארי? קלת לה: לאנה שעבנא, אד'א שאף אלמצארי, לח ינסא אלבטאקה
– ען ג'ד עם תחכי? היכ קלת לה? הדא ג'ואב הדא?
– שו ביכי, יא זלמה?
– ושו סאלוכ כמאן?
– סאלני אלתאני, קאל: שלון ביצנעוא אלחליב אלנאשף? קלת לה: ביעטשוא אלבקרה 3 איאם, בעדין ביחלבוהא
– אההההה יא וילכ מן אללה. ביעטשוא אלבקרה ולאכ! אח' אח' יא … עלא חט'י! ובעדין?
– סאלני אלתאלת, קאל לי: שו מענא כלמת נג'מה באלפרנסי? קלת לה: l'étoile. קאל לי: בראפו! קאל לי: חט לי איאהא בג'מלה מפידה! קלת לה: אלטואל (ל)ורא ואלקצאר (ל)קדאם
– אהההה לכ, יא וילכ מן אללה! מן וין ג'איב האלסאאל? לכ, מן וין ג'איב, קצדי, האלג'ואב! יא וילכ מן אללה!
– קאל: ואקפא, פי אנכ תנקלע באלטריקה אללי בדכ איאהא
– ארג'ע עד לי אאח'ר סאאל
–
– אההההה יא וילכ מן אללה! מניח אללי קלעוכ. אנא לו מני ומנון מא ב, שו אסמה, מא בקבלכ, איה ואללה

– السّلام عليكم
– وعليكم السلام! وينك لهلق؟ يا بعدي، وينك؟ رحت واستحيت ترجع؟!
– بالهفا!
– لك، فار قلبي! طمّنّي، قدّمت على الوظيفة؟
– قدّمت
– قبلوك؟
– لا! قلّعوني
– عن جدّ عم تحكي؟ قلّعوك؟!؟ هدول كمان قلّعوك؟!؟!
– هدول كمان قلّعوني
– ليش قلّعوك؟
– والله ما بعرف. فتنا ع اللّجنة، في ٣ موظّفين، كلّ واحد بيسألك سؤال. أيّ سؤال بتجاوبي عليه صحّ بيقبلوكي بالوظيفة. أنا جاوبت ع ٣ صحّ وقلّعوني
– طب ليش قلّعوك ما زال جاوبت صحّ؟
– ما بعرف
– هات لأشوف، شو سألوك وشو جاوبت؟
– لأنّه ما معي واسطة. لو معي واسطة كان دغري قبلوني
– عن جدّ عم تحكي؟
– ايه
– ليش، شو سألوك؟
– سألني أوّل واحد، قال: ليش البطاقة تبع الصّرّاف الآلي بتطلع قبل المصاري؟ قلت له: لأنّه شعبنا، إذا شاف المصاري، لح ينسى البطاقة
– عن جدّ عم تحكي؟ هيك قلت له؟ هدا جواب هدا؟!
– شو بيكي، يا زلمة؟
– وشو سألوك كمان؟
– سألني التّاني، قال: شلون بيصنّعوا الحليب النّاشف؟ قلت له: بيعطّشوا البقرة ٣ أيّام، بعدين بيحلبوها
– اههههه يا ويلك من الله. بيعطّشوا البقرة ولاك! اخ اخ يا .. على حظّي! وبعدين؟
– سألني التّالت، قال لي: شو معنى كلمة نجمة بالفرنسي؟ قلت له: l'étoile. قال لي: برافو! قال لي: حطّ لي ايّاها بجملة مفيدة! قلت له: الطّوال (ل)ورا والقصار (ل)قدّام
– اهههه لك، يا ويلك من الله! من وين جايب هالسّؤال؟ لك، من وين جايب، قصدي، هالجواب! يا ويلك من الله!
– قال: واقفًا، في إنّك تنقلع بالطّريقة اللي بدّك ايّاها
– ارجع عد لي آخر سؤال
– (חוזר על דבריו)
– اههههه يا ويلك من الله! منيح اللي قلعوك. أنا لو منّي ومنّون ما ب، شو اسمه، ما بقبلك، ايه والله

– שלום עליכם
– עליכם השלום! איפה היית עד עכשיו? כפרה שלי, איפה אתה? הלכת והתביישת לחזור?!
– (הייתי) בגיהינום!
– בוא'נה, הלב שלי נפל (מיל': הלב שלי רתח [מדאגה])! מה קורה אתך, ניסית להתקבל למשרה?
– כן
– קיבלו אותך?
– לא! גירשו אותי
– אתה מדבר ברצינות? גירשו אותך?!? גם אלו גירשו אותך?!?!
– גם אלו גירשו אותי
– למה גירשו?
– בחיי לא יודע. נכנסנו לוועדה, היו 3 פקידים, כל אחד שואל אותך שאלה. על כל שאלה (שהיא) שאת עונה נכון מקבלים אותך לתפקיד. אני עניתי על (כל) השלוש נכון ו(בכל זאת) גירשו אותי
– טוב, למה גירשו אותך אם ענית נכון?
– לא יודע
– בוא נשמע, מה שאלו אותך ומה ענית?
– כי אין לי פרוטקציה. אילו הייתה לי מייד היו מקבלים אותי
– אתה מדבר ברצינות?
– כן
– למה, מה שאלו אותך?
– הראשון שאל אותי: למה כרטיס האשראי נפלט מהכספומט לפני הכסף? עניתי לו: כי ברגע שהעם שלנו (כלומר האנשים) רואה כסף, הוא ישכח (שוכח) מהכרטיס
– אתה מדבר ברצינות? כך אמרת לו? זו נראית לך תשובה?!
– מה יש לָך, בנאדם?
– ומה עוד שאלו אותך?
– השני שאל אותי: איך מייצרים אבקת חלב (מיל': חלב יבש)? עניתי לו: מצמיאים את הפרה במשך 3 ימים, אח"כ חולבים אותה
– חחחחח אוי לך מהאל. מצמיאים את הפרה?! אוי אוי, יא … על המזל שלי! ואח"כ?
– השלישי שאל אותי: איך אומרים כוכב בצרפתית? עניתי לו: l'étoile (נשמע כמו המילה הערבית "הגבוהים"). הוא אמר לי: כל הכבוד! שים/שלב לי אותה במשפט תקין. אמרתי לו: הגבוהים מאחור והנמוכים מלפנים
– חחחח, אוי לך מהאל! מאיפה הבאת את השאלה הזו? כוונתי: את התשובה הזו? אוי לך מהאל!
– הוא אמר לי: עמוד זקוף (דום)! אתה יכול לעוף מפה בכל דרך שאתה רוצה
– חזור בשבילי על השאלה האחרונה
– (הוא חוזר על דבריו)
– חחחח אוי לך מהאל! זה טוב שגירשו אותך. אילו זה היה תלוי בי ובהם לא הייתי מקבלת אותך, כן, באמת

(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לאורי על העזרה בתרגום)

https://www.facebook.com/reel/1006929545086837
https://www.tiktok.com/@adna…/video/7646874899499273479…

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

אַלשַּרְקֶ אלְאַוְסַט أَلشَّرْق الْأَوْسَط – המזרח התיכון

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/o5vphljqgfk9

בזמנו פרסמנו את הפוסט הבא (מובא כאן ברובו):

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו:

"אשמח אם בעתיד תקדיש פוסט לים התיכון, אֶלְבַּחְרֶ (א)לְאַבְּיַד (א)לְמֻתַוַסֶּט البحر الأبيض المتوسّط, הים הלבן התיכון.
מהיכן התואר "הלבן"?
מצאתי שהתורכים נהגו לקרוא לכיווני השמיים בשמות צבעים וכי לבן זה מערב, איני יודע אם זו התשובה,
תודה".

אז מילת היום היא –

מֻתַוַסֶּט مُتَوَسّط – בינוני; ממוצע; מה שנמצא באמצע, במרכז

לשמיעה: https://clyp.it/4emlid50

השורש הערבי ו.ס.ט (בגזרת פ"ו) עוסק בדברים באמצע ובפעולת התיווך, שנמצא תמיד ב… אמצע.
המילה היחידה בעברית שעשויה להתכתב עם השורש הזה היא וֵשֶט, אותו צינור שרירי במערכת העיכול.

גורס בנושא ויקימילון:
"בלשון געז, "וֶסְטְ" = אמצע, תוך, פנים.
"וֶסְתַּ" =בתוך, באמצע. ראו גם בערבית وسط פירושו קשור במשמעויות של "היה בתווך" = מותניים, סוכן, מרכז".

=-=-=

* הפועל הספרותי וַסַטַ وَسَطَ בבניין הראשון – היה באמצע; תיווך, היה בורר
* וַסַט وَسَط או וַסְט وَسْط אַוְסַאט أوساط בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אמצע, מרכז; מותן; ממוצע; סביבה, חוג; אוכלוסייה; מגזר
* וַסַט או וַסְט, וגם: פִי וַסַטִ- في وسط- בשימוש כמילות יחס – בתוך, בין, בקרב, במחיצת-; בינוני
* וַסְטֶ אלדַּאר وسط الدّار – באמצע הבית
* וַסְטֶ אלְמַדִינַה وسط المدينة – בלב/מרכז העיר
* פִי וַסַטִ אלְבַּחֶר في وسط البحر – בלב ים
* חַלּ וַסַט حلّ وسط – פתרון ביניים, פתרון של פשרה
* וִסַאטַה وساطة, בצורת שם הפעולה נוספת של הבניין – תיווך, בוררות
* וַסַטִיַּה وسطيّة – דרך האמצע; יושר, צדק; מתינות, הגינות; "שביל הזהב"
* וַאסֶט واسِط, בצורת הבינוני הפועל – דלת (לא בשימוש); שם העמוד המרכזי באוהל הבדואי
* וַאסִטַה واسطة וברבים וַסַאאִט وسائط, בצורת הבינוני הפועלת – אמצעי (כשם עצם), כלי עזר; מתווך; פרוטקציה; פרוטקציונר (כן כן, יש כאן שתי התייחסויות לגברים שבערבית מגולמות בשם עצם ממין נקבה)
* בִּוַאסִטַת- بواسطة – באמצעות
* הפועל וַסַּט وسّط בבניין השני – מינה כמתווך; שם באמצע
* הפועל תַוַסַּט توسّط בבניין החמישי – היה באמצע של-; נקט עמדה אמצעית
* מֻתַוַסִּט רִיַאצִ'יּ متوسّط رياضيّ – ממוצע (מתמטי)
* מתוסט חִסַאבִּיּ متوسّط حسابيّ – ממוצע חשבוני/אריתמטי (מודה שזו פעם ראשונה שאני שומע שיש שני סוגים של ממוצעים)
* עֻמֶר מתוסט عمر متوسّط – גיל ממוצע
* תַרַדֻּד מתוסט تردّد متوسّط – גלים (אלקטרומגנטיים) בינוניים, תדר בינוני
* מַדְרַסֶה מֻתַוַסִּטַה مدرسة متوسّطة – (שם נוסף ל-) חטיבת ביניים
* חַאלַה מתוסטה حالة متوسّطة (בפציעות, מצב רפואי) – מצב בינוני
* אַוְסַט أوسط, במשקל ערך היתרון וההפלגה – שנמצא באמצע; מתון
* אֶלשַּרְקֶ אלְאַוְסַט الشّرق الأوسط – המזרח התיכון
* וֻסְטַא وسطى, בצורת הנקבה – אמצעית. אֶלְוֻסְטַא الوسطى – האמה, האצבע האמצעית ביד
* אֶלְקֻרוּנֶ אלְוֻסְטַא القرون الوسطى – ימי הביניים
* אַללֻּעַ'ה אֶלְוֻסְטַא اللّغة الوسطى או עַרַבִיֶּ/ה וֻסְטַא عربي/ة وسطى – ערבית בינונית, מִשְלָב לשוני מודרני שנמצא בין הספרותית המוקפדת למדוברת ה"חופשית"
* על הדרך נכיר את: ערוסֶ אלבַּחֶרֶ אלְאַבְּיַץ' عروس البحر الأبيض – כלת הים התיכון, כינויה של העיר אלכסנדריה במצרים, אך זהו גם כינוין של הערים חיפה ועזה…
* וַסִיט وسيط וברבים וֻסַטַאא' وسطاء – מתווך, בורר, איש ביניים; אמצעי, תיכון, שמצוי באמצע; חציון (בסטטיסטיקה)
* וַסְטַאנִיּ وسطانيّ – אמצעי. ומכאן, עם שורש תנייני מרובע:
* הפועל וַסְטַן وسطن על דרך הבניין השני – שם במרכז, מִרְכז
* הפועל תְוַסְטַן توسطن (במדוברת) על דרך הבניין החמישי – היה באמצע של-
* אֶלדֻּוַלֶ אלְמֻתַוַסִּטִיַּה الدّول المتوسّطيّة – מדינות הים התיכון
* מַנַאח' מֻתַוַסִּטִיּ مناخ متوسّطيّ – אקלים ים-תיכוני
* חֵ'ירֶ אלְאֻמוּר אֶלְוַסַט خير الأمور الوسط, או בספרותית: חַ'יְרֻ אלְאֻמוּר אַוְסַטֻהַא خير الأمور أوسطها – צריך ללכת בשביל האמצעי, פתרון הפשרה הוא הטוב ביותר, הטובים שבעניינים הם אלו שנמצאים באמצע, במרכז, שהם מתונים (בשבח הפשרה לפתרון בעיות. מיל': הטוב שבעניינים הוא האמצע/האמצעי ביניהם)
* בִּמְסֶכֶּ אלְעִצַאיֶה מִנֶּ אלנֻּץ/אלְוַסַט بمسك العصاية من النّص/الوسط – ניטראלי, ללא הזדהות עם שום צד; זהיר (מיל': מחזיק את המקל מהאמצע)

פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"

"ארמון האמיר פאעור قصر الأمير فاعور הוא מבנה חרב גדול הנמצא ברמת הגולן בצומת ואסט (צומת האמיר), על כביש 959.
הארמון היה שייך לאמיר מחמוד אל פעור, ראש שבט ערב אלפצ'ל عرب الفضل שהתיישב ברמת הגולן ובעמק החולה במאה ה-19.
האמיר בנה ברמת הגולן ארמון קיץ גדול במקום שהיה מרכז התיישבות השבט (ואסט בערבית – מרכז). […]" (ויקיפדיה)

אני חייב להגיד שאינני בטוח בפירוש השם ואסט, שכן זהו שם כפר שהיה במקום, והוא כולל את האות אלף. מרכז הוא וסט בערבית, בלי אלף. לא הצלחתי למצוא הסבר לעניין.

כתב בר גרינברג:
ראוי בהקשר זה לציין את פסוק 143 בסורת אלבקרה שאומר: وكذلك جعلناكم أمةً وسطًا
ריבלין מתרגם: וככה נתנוכם אומת ביניים
רובין מתרגם: כך עשינו אתכם אומה מן המיטב.
הגישה ה- וַסַטית שואבת את שמה מן הפסוק הזה, שלפי הפרשנים מדגיש את היותה של דת האסלאם דת הדוגלת במתינות והימנעות מקיצוניות.

התמונה: krakenimages

זה היה הפוסט ה- 3,207 שלנו.

שיהיה יום מצוין, ושבת שלום

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט פרוטקציה, "קשרים" הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

לַטַח' لَطَخ – הכתים, טינף; השמיץ, הכתים שם של מישהו

תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.

רעות שלחה לי שני סרטונים מחשבון טיקטוק:

El7ashoura | الحشّورة

ל- אֶלְחַשּוּרַה – הסקרנית – יש מעל 222,000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:

كل النّاس سألت، إلا الحشّورة: فتّشت وعرفت 
 Dubai

כל האנשים (רק) שאלו, חוץ מאלחשורה: היא בדקה וידעה

מדובר בלבנונית (לפי המבטא) שחיה בדובאי.

מאינסטגרם שלה, בו יש לה 217,000 עוקבים, עולה ששמה הפרטי מַיְסַם ميسم. היא כותבת על עצמה:

بجاوب على الأسئلة اللي بتجي على بالك قبل النوم 
محتوى علمي واجتماعي مبسّط 

אני עונָה על השאלות שעולות במחשבתך לפני השינה
תוכן מדעי וחברתי מפושט / קליל

בסרטון הבא היא מספרת מעט על עצמה ועל המיזם שלה:

https://www.tiktok.com/@el7ashoura/video/7621624355679751442

=-=

כותרת הסרטון השני, (הראשון הוצג אתמול):

معنى "يا عيب الشوم" هيدي كتير سألتوني عنها 

המשמעות של "יא עיב אלשום" – רבים מכם שאלו אותי לגביה

שו יעני "יא עיב אלשום"? מן וין אג'ת הידי אלכלמה?
כל אלנאס סאלת, אלא אלחשורה. פתשת וערפת.
פי תלאת נט'ריאת:
אול נט'ריה בתקול אנה מן זמאן כתיר כאן פי בנת בדויה. הי ורפיקתהא מאשיין בסהל. שאפת ורדה, עג'בתהא, קטפתהא ושמתהא. בעד שוי תפאג'את אנה הידי אלורדה לטח'ת להא ת'יאבהא וכאנת וקתהא לאבסה ת'וב אביץ'. פקאלת: יא עיב אלשום.
ליה קאלת שום? לאנה הידי אלורדה כאנוא ביסמוהא שום, וכאנוא יקולוא "יא עיב אלשום" לאנהא כתיר חלוה ולכן עיבהא אנהא בתלטח' אלת'יאב. ומן הון צאר אלתעביר יסתח'דם לוצף אלנאס או אלאשיאא או אלאחדאת' אללי פיהא שוי שי חלו ולכן עיב כתיר כביר.
אלנט'ריה אלת'אניה בתקול אנה כלמת שום באלאצל ג'איה מן כלמת שא'ם, יעני עאר. פלמא אנת תקול: יא עיב אלשום, כאנכ עם בתקול לחדא: יא ללעאר. וכמאן פי נאס בתקול אנה שום ג'איה באלאצל מן כלמה שיים באלאנגליזי ואללי כמאן בתעני אלעאר.
אמא אלתפסיר אלתאלת פהו תפסיר לע'וי, וביקול אנה כלמת שום ג'איה באלאצל מן כלמת שאם. פלמא אנת תקול לשח'ץ: יא עיב אלשום, הידא אלשי ביעני אנה אללי עמלה עיב מש בס לאלה ולכן לכל בלאד אלשאם, עלא מסתוא אלמנטקה.
אלח'לאצה, מא פי ג'ואב ואחד מות'ק, ולכן כל האלקצץ אלהא שוית מענא וממכן תכון מנטקיה.
ח'ברוני אנתו באלכומנתס אי קצה אקתנעתו פיהא אכתר.

شو يعني "يا عيب الشّوم"؟ من وين اجت هيدي الكلمة؟
كلّ النّاس سألت، إلّا الحشّورة: فتّشت وعرفت.
في تلات نظريّات:
أوّل نظريّة بتقول إنّه من زمان كتير كان في بنت بدويّة. هي ورفيقتها ماشيين بسهل. شافت وردة، عجبتها، قطفتها وشمّتها. بعد شوي تفاجأت إنّه هيدي الوردة لطّخت لها ثيابها وكانت وقتها لابسة ثوب أبيض. فقالت: يا عيب الشّوم.
ليه قالت شوم؟ لأنّه هيدي الوردة كانوا بيسمّوها شوم، وكانوا يقولوا "يا عيب الشّوم" لأنّها كتير حلوة ولكن عيبها إنّها بتلطّخ الثّياب. ومن هون صار التّعبير يُستخدم لوصف النّاس أو الأشياء أو الأحداث اللي فيها شوي شي حلو ولكن عيب كتير كبير.
النّظرية الثّانية بتقول إنّه كلمة شوم بالأصل جاية من كلمة شؤم، يعني عار. فلمّا انت تقول: يا عيب الشّوم، كأنّك عم بتقول لحدا: يا للعار. وكمان في ناس بتقول إنّه شوم جاية بالأصل من كلمة shame بالإنجليزي واللي كمان بتعني العار.
أمّا التّفسير التّالت فهو تفسير لغوي، وبيقول إنّه كلمة شوم جاية بالأصل من كلمة شام. فلمّا انت تقول لشخص: يا عيب الشّوم، هيدا الشّي بيعني إنّه اللي عمله عيب مش بس لإله ولكن لكلّ بلاد الشّام، على مستوى المنطقة.
الخلاصة، ما في جواب واحد موثّق، ولكن كلّ هالقصص الها شوية معنى وممكن تكون منطقيّة.
خبّروني انتو بالكومنتس أيّ قصّة اقتنعتو فيها أكتر.

מה הכוונה בביטוי "יַא עֵיבֶּ אלשּוּם" (אוי לבושה)? מאיפה באה המילה הזו?
כל האנשים (רק) שאלו, חוץ מאלחשורה: היא בדקה וידעה.
יש שלוש דעות (גרסאות):
הדעה הראשונה אומרת שבעבר הרחוק הייתה בחורה בדואית. היא וחברתה התהלכו במישור. היא ראתה פרח, הוא מצא חן בעיניה, היא קטפה אותו והריחה אותו. לאחר מכן היא הופתעה מכך שהפרח הזה הכתים לה את בגדיה. באותו מקרה היא לבשה בגד לבן. היא אמרה: יא עיב אלשום.
למה היא אמרה שום? כי הפרח הזה כונה שום, ונהגו לומר "יא עיב אלשום" מכיוון שהוא פרח יפה מאוד, אך הקלון/בושה שבו הוא שהוא מכתים את הבגדים. כך נוצר הביטוי שנעשה בו שימוש לתיאור אנשים, דברים או מקרים, שיש בהם מעט טוב אך הרבה מאוד בושה.
הדעה השנייה אומרת שהמילה שום באה במקור מהמילה (הספרותית) שֻאְם, שפירושה בושה. כשאתה אומר: יא עיב אלשום, זה כאילו אתה אומר למישהו: אוי לבושה. ויש אנשים שאומרים שמקור המילה במילה האנגלית shame, שגם פירושה הוא בושה.
ההסבר השלישי הוא הסבר לשוני, שאומר שהמילה שום באה במקור מהמילה שאם (ארצות א-שאם הן סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל, פלסטין לשיטתם). כשאתה אומר למישהו: יא עיב אלשום, זה אומר שמה שהוא עשה הוא בושה לא רק לעצמו, אלא לכל ארצות א-שאם, ברמת האזור.
בקיצור, אין תשובה אחת ודאית, אך לכל (אחד מ)הסיפורים האלה יש מעט משמעות ואולי הוא הגיוני.
ספרו לי בתגובות איזה סיפור (גרסה) הכי שכנעה אתכם.

=-=

רוב התגובות תומכות בהסבר השני, שאגב, הופיע אצלנו פה בעבר:

שֻאְ'ם شؤم – מזל רע, חוסר מזל, אות מבשר רעות
מילה זו עברה במדוברת תהליך שנקרא תח'פיף אלהמזה (תהליך פונטי בו המזה ערבית, כלומר אלף, הופכת לאם קריאה ומאבדת את העיצוריות שלה), ובמדוברת היא נשמעת שוּם, בעיקר בביטוי:
יַא עֵיבּ אלשּוּם! يا عيب الشّوم – אוי לאותה בושה! איזו בושה! בושה וחרפה! ככה מתנהגים?; מה פתאום, איך אתה מדבר (בצורה מתחנחנת)

=-=

תגובה שצדה את עיניי:

القصة الرابعة انها مأخوذة من اسم شمشوم الجبار، حيث اتى اسمه من شم شوم حين شم وردة الشوم وقالوا له عيب عليك رجل يشم الورود، فقالوا عيب الشمسوم، واختصارا للعبارة قالوا عيب الشوم 
(יש) סיפור/גרסה רביעית, והוא שהיא (המילה) לקוחה מהשם שַמְשוּם הגיבור, שפירוש שמו הוא: הֵריח את הפרח שנקרא שום (לא לבלבל בעברית עם השום שהוא פקעת), ואמרו לו: "תתבייש לך, גבר שמריח פרחים". מכאן אמרו: עיב אלשמשום, וקיצרו את הביטוי ל- עיב אלשום.

* כן, כן, שמשום, לא שמשון. שמו של שמשון הגיבור בערבית הוא שַמְשוּן, אך יש מבטאים שמשום עם חילופי למנ"ר.

תקשיבו, זה סיפור משעשע וחמוד בעיניי, שמדגים יפה את מה שמכונה בבלשנות אטימולוגיה עממית. אה, ושמישהו יעדכן את ממציא הסיפור שגבר לא מאבד מגבריותו המתפרצת אם הוא מריח פרחים… 

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@el7a…/video/7639422107536854273…

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי ל.ט.ח' עוסק בתמים ובטינופת:

* הפועל לַטַח' لَطَخ בבניין הראשון, הוא מילת היום, וגם לַטַּח' لَطَّخ בשני – הכתים, טינף; השמיץ, הכתים שם של מישהו
* לַטַח' אִסֶמְנַא בִּאלתְּרַאבּ لَطَخ اسمنا بالتّراب – השמיץ אותנו, הכפיש את שמנו, הבאיש את ריחנו, השליך בנו בוץ ורפש (מיל': הכתים את שמנו באדמה, בוץ)
* לַטַח' עַרְצ'ֹה لَطَخ عرضه – הוציא דיבה רעה, לכלך על-
* לַטְחַ'ה لَطخة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – כתם, רבב
* מֻלַטַּח' בִּאלדִּמַאא' ملطّخ بالدّماء, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מגואל בדם
* הפועל תְלַטַּח' تلطَّخ בבניין החמישי – נמרח, הוכתם, התלכלך
* לַטִח' لَطِخ – מלוכלך, מזוהם
* לַטֶח' لَطخ או לִטִּיח' لِطِّيخ – מטומטם, טיפש, דביל. האם זה מקור מילת הסלנג לאטח, בעברית, במובן חנון? אין לי מושג

התמונה: K8

זה היה הפוסט ה- 3,206 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט הכתים הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

מַרַּק مَرَّق – העביר, החדיר, הכניס; אפשר ל- לעבור; לש בצק

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

רעות שלחה לי שני סרטונים מחשבון טיקטוק:

El7ashoura | الحشّورة

ל- אֶלְחַשּוּרַה – הסקרנית – יש מעל 222,000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:

كل النّاس سألت، إلا الحشّورة: فتّشت وعرفت 
 Dubai

כל האנשים (רק) שאלו, חוץ מאלחשורה: היא בדקה וידעה

מדובר בלבנונית (לפי המבטא) שחיה בדובאי.

מאינסטגרם שלה, בו יש לה 217,000 עוקבים, עולה ששמה הפרטי מַיְסַם ميسم. היא כותבת על עצמה:

بجاوب على الأسئلة اللي بتجي على بالك قبل النوم 
محتوى علمي واجتماعي مبسّط 

אני עונָה על השאלות שעולות במחשבתך לפני השינה
תוכן מדעי וחברתי מפושט / קליל

בסרטון הבא היא מספרת מעט על עצמה ועל המיזם שלה:

https://www.tiktok.com/@el7ashoura/video/7621624355679751442

=-=

כותרת הסרטון הראשון, שיוצג היום:

مش عارفة كيف صارحكن بالموضوع  قلت ادخل عليكن ضغري بالمعلومة

לא יודעת איך לדבר אתכם בכנות /באופן ישיר על הנושא. אז אמרתי: אביא / אספר / אנגיש לכם ישר את המידע

שו יעני כלמת טז? וליה למא חדא יקול לכ: "טז פיכ!" בתתצ'איק?
כל אלנאס סאלת, אלא אלחשורה. פתשת וערפת.
אלחקיקה, אנה כלמת טז באלאצל מענאהא שי מח'תלף תמאמן ען אללי אנתו מפכרינה.
טז ג'איה מן כלמת טז ואללי בתעני מלח באללע'ה אלתרכיה.
זמאן, איאם חכם אלאתראכ ואלעת'מאניין עלא אלערב, כאן פי נקט תפתיש וג'מרכה לכל אלסלע אלא אלמלח. אלמלח כאן ביעדי בסהולה ג'דן ומן דון תפתיש.
פלמא כאן אלתג'אר יחבוא אנה הנ ימרקוא או יעדוא אלסלע אללי עם ביביעוהא מן דון מא תתפתש וידפעוא ג'מארכ, יח'ברוא צ'אבט אלג'מארכ ויקולוא לה: טז, טז, והידי אלג'מלה כאנת תעני אנה "אנא בס מעי מלח", ומע אלוקת הידי אלעבארה או אלכלמה אנתשרת בין אלנאס וצארוא אלערב יסתח'דמוהא בין בעץ' למא בדון ימרקוא שי או מא יעטוא שי שע'לה אהמיתהא. ושוי שוי אלכלמה צארת תנתשר ותתע'יר וצארת תסתח'דם באלטריקה אללי אליום בתסתח'דם פיהא.
קולוא לי: שו פי כלמאת ת'אניה, ע'ריבה, נחנא בנסתח'דמהא לנתמסח'ר עלא בעץ' מן דון מא נערף מענאהא?

شو يعني كلمة طزّ؟ وليه لمّا حدا يقول لك: "طزّ فيك!" بتتضايق؟
كل النّاس سألت، إلا الحشّورة: فتّشت وعرفت.
الحقيقة، إنّه كلمة طزّ بالأصل معناها شي مختلف تمامًا عن اللي انتو مفكّرينه.
طزّ جاية من كلمة Tuz واللي بتعني ملح باللّغة التّركيّة.
زمان، أيّام حكم الأتراك والعثمانيّين على العرب، كان في نقط تفتيش وجمركة لكلّ السّلع إلّا الملح. الملح كان بيعدّي بسهولة جدًّا ومن دون تفتيش.
فلمّا كان التّجّار يحبّوا إنّه هنّ يمرّقوا أو يعدّوا السّلع اللي عم بيبيعوها من دون ما تتفتّش ويدفعوا جمارك، يخبّروا ضابط الجمارك ويقولوا له: طزّ، طزّ، وهيدي الجملة كانت تعني إنّه "أنا بس معي ملح"، ومع الوقت هيدي العبارة أو الكلمة انتشرت بين النّاس وصاروا العرب يستخدموها بين بعض لمّا بدون يمرّقوا شي أو ما يعطوا شي شغلة أهمّيّتها. وشوي شوي الكلمة صارت تنتشر وتتغيّر وصارت تستخدم بالطّريقة اللي اليوم بتستخدم فيها.
قولوا لي: شو في كلمات ثانية، غريبة، نحنا بنستخدمها لنتمسخر على بعض من دون ما نعرف معناها؟

מה המשמעות של המילה טֻזּ? ולמה כשמישהו אומר לך: "טז פיכּ!" אתה מתעצבן / מרגיש אי נעימות?
כל האנשים (רק) שאלו, חוץ מאלחשורה: היא בדקה וידעה.
למען האמת, המשמעות המקורית של המילה טז שונה לגמרי ממה שאתם חושבים.
המילה באה מהמילה Tuz, שפירושה מלח בשפה התורכית.
פעם, בימי שלטון התורכים והעות'מאנים על הערבים, היו נקודות ביקורת/בדיקה ומכס על כל הסחורות, פרט למלח. המלח היה עובר בקלות רבה וללא בדיקה.
כשהסוחרים רצו להעביר את הסחורות שהם מכרו ללא בדיקה ותשלום מכס, הם היו מודיעים לעמיל (קצין) המכס ואומרים לו: טוז, טוז, ופירוש המשפט היה ש-: "יש אתי רק מלח", ועם הזמן הביטוי או המילה נפוצה בין האנשים, והערבים התחילו להשתמש בה ביניהם כשהם רצו להעביר משהו או כשהם לא רצו לייחס חשיבות לעניין כלשהו. לאט לאט המילה התחילה להתפשט ולהשתנות, והתחילו להשתמש בה בדרך שהיום משתמשים בה.
אִמרו לי: באלו מילים נוספות, זרות, אנו משתמשים כדי ללעוג אלו לאלו מבלי שאנו יודעים מה משמעותן?

=-=

אגב, בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

טֻזּ עַלֵיכֹּם طزّ عليكم – אני מצפצף עליכם

לשמיעה: https://clyp.it/tsvpolfs

הביטוי הזה, שבמצרים יכול להיכתב גם טט' طظّ, הוא קריאה בוטה להבעת בוז וזלזול.
למרות הדמיון, אין קשר ל- טיז, ישבן.

מסתבר שבמקור טט' הוא מלח בתורכית: Tuz.

במצרים: טֹזּ פִי… (כך וכך) طزّ في- – אני לא שם על-, אני מצפצף על-

טֹזּ יַא עַאשוּר طزّ يا عاشور – קפוץ לי!

מיל': (בתוך השק יש) מלח, יא עאשור. מסופר שאנשים שרצו להבריח סחורות בשקים בתקופה העות'מאנית ולא רצו לשלם מכס, היו עונים לשאלת המוכס עאשור לגבי מה יש בתוך השקים: זה מלח, יא עאשור!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@el7a…/video/7622353498365250837…

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם. הפוסט המקורי התייחס גם למילה הנוספת למרק – שורבה):

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Shira Mayzenberg, שכתבה לנו:

"היי,
האם אי פעם היה דיון במילה הערבית ל-מרק?"

אז מילת היום היא –

מַרַק مرق או מַרַקַה مَرَقَة – מרק; רוטב, ציר בשר או דגים

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Q7QfX

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא יפתח גץ.

אז מילת היום היא –

מַרַק مَرَق – עבר, חלף; הסתלק; העביר; פינק ילד

לשמיעה: https://clyp.it/2cx5vf15

יש כותבים מַרַא مرأ, כפי שמבטאים בפועל בניבים רבים.

וכן, לפני שאתם מפציצים אותנו בתגובות: גם מַרּ مرّ, בגזרת הכפולים, פירושו עבר, חלף, וגם עַבַּר عبر.

השורש הערבי מ.ר.ק עוסק במעברים, בכפירה, בפינוק של ילדים ובמרקים, במובן האחרון כמו בעברית. בעברית השורש גם עוסק במירוק וצחצוח של דברים, וגם ב- מֶרֶק זגגים (החומר המחבר את החלון למסגרת).

* הפועל מַרַקַ مَرَقَ בבניין הראשון, הפעם בספרותית (מילת היום היא במדוברת) – כפר בדת; שוטט (לא בשימוש)
* מַרַק עַלַא- مرق على – קפץ לביקור, ביקר; רימה
* מַארִק مارق, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – סוטה, תועה, חורג, כופר, מורד
* הפועל מַרַּק مرّق בבניין השני – העביר, החדיר, הכניס; אפשר ל- לעבור; לש בצק
* הפועל אִנְמַרַק انمرق בבניין השביעי – עבר, חלף
* הפועל אִמְתַרַק בבניין השמיני, אִמְתַרַק בִּאלְבֵּית امترق بالبيت – ישב בבית בחוסר מעש
* אִמְתַרַקַ מִנַ אלְבַּיְת امترق من البيت, בספרותית – יצא במהירות מהבית
* מִרֶק مِرق – דליל; ילד מפונק
* מַרַק مرق או מַרַקַה مرقة – מרק; רוטב (זה לא סותר את העובדה שגם שורבה זה מרק)
* מַמְרַק ممرق, במשקל המקומות – מוצא, דרך יציאה

מסביר ויקימילון:

גיזרון
המילה מופיעה לראשונה במקרא, בסיפור גדעון: ”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר, וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת הַמָּרַק שְׁפוֹךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן.“ (שופטים ו, פסוקים יט – כ), וכמו כן בספר ישעיהו: ”הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר ופרק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.“ (ישעיהו סה, פסוק ד). בשל ההקשר לבשר בשני המופעים, נהוג לפרש את המילה 'מרק' במקרא כ'רוטב הבשר' (עפ"י מילון קדרי) או כ'תבשיל נוזלי העשוי בשר' (עפ"י מילון קאהלר ובאומגרטנר). במשמעות דומה קיימת מילה ערבית مرق.

בספר השורשים לרד"ק, המילה מרק מקושרת לפועל לְמָרֵק: "וכן נקרא למים שנתבשל בהם הבשר מָרָק לפי שיש בו מריקת הבשר" (הכוונה כנראה לשטיפה או צחצוח במים). לעומתו, רוביק רוזנטל טוען כי אין קשר בין המילים למרות שורשן המשותף.

ממקור משותף לאמהרית – מֲאֹרְחְ mäwǧ בהוראת גל. ארמית-עתיקה מָאֻג' mäṷǧ. ערבית – מרקה مرقة בהוראת רוטב.

התמונה: Kelly Sikkema

זה היה הפוסט ה- 3,205 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט העביר הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.

אז מילת היום היא –

אֶלטַּבֶּע עַ'לַּאבּ اَلطَّبْع غَلَّاب – כוחו של הרגל (הטבע/ההרגל שולט [בו, גובר עליו])

תזכורת: האות הערבית ע'ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.

אבי שלח לי סרטון נוסף של המאייר הסורי ג'מאל.

– בסם אללה! רעבתיני!
– אנא רעבתכ? כתיר שכלי ביח'וף, אה?
– לכ, לא, בס תפאג'את!
– ומא תפות מן אלבאב? מו ביתכ הון? ליש פאית מן אלשבאכ מתל אלחראמי? ולא אלטבע ע'לאב?
– לכ, וטי צותכ, ברא פי שרטה עם תדור עלי!
– מא שאא אללה חולכ! כתיר ח'איף מן אלשרטה!
– לכ וטי צותכ! אנא הרבת מן אלסג'ן!
– איה בערף אנכ הרבת מן אלסג'ן! חטוכ באלתלפזיון. הרבת אלסאעה 10 אלצבח
– ולי! הדול מלאחקיני ע אלתכה!
– לא תע'יר אלמוצ'וע! אנת הרבת מן אלסג'ן אלסאעה 10 אלצבח, והלק אלסאעה 9 אלמסא!
– איה
– וין כנת להלק?!?!?

– بسم الله! رعبتيني!
– أنا رعبتك؟ كتير شكلي بيخوّف، اه؟
– لك، لا، بس تفاجأت!
– وما تفوت من الباب؟ مو بيتك هون؟ ليش فايت من الشّبّاك متل الحرامي؟ ولّا الطّبع غلّاب؟
– لك، وطّي صوتك، برّا في شرطة عم تدوّر عليّ!
– ما شاء الله حولك! كتير خايف من الشّرطة!
– لك وطّي صوتك! أنا هربت من السّجن!
– ايه بعرف إنّك هربت من السّجن! حطّوك بالتلفزيون. هربت السّاعة ١٠ الصّبح
– ولي! هدول ملاحقيني ع التّكّة!
– لا تغيّر الموضوع! انت هربت من السّجن السّاعة ١٠ الصّبح، وهلق السّاعة ٩ المسا!
– ايه
– وين كنت لهلق؟!؟!؟

– (הבעל, שנבהל) בשם האל! הפחדתְּ אותי!
– (האישה) אני הפחדתי אותך? באמת המראה שלי מפחיד, אה?
– בואי'נה, לא, אבל הופתעתי!
– למה אתה לא נכנס מהדלת? זה לא הבית שלך פה? למה נכנסת מהחלון כמו גנב? או שזה כוחו של הרגל?
– בואי'נה, תנמיכי את הקול, יש בחוץ משטרה שמחפשת אותי!
– בלי עין הרע! אתה ממש פוחד מהמשטרה!
– בואי'נה, תנמיכי את הקול! אני ברחתי מהכלא!
– כן, אני יודעת שברחת מהכלא! היית (הופעת) בטלוויזיה. ברחת בשעה 10 בבוקר
– מה זה? הם עוקבים אחריי ברמת הדקה!
– אל תשנה את הנושא! אתה ברחת מהכלא בשעה 10 בבוקר, ועכשיו השעה 9 בערב!
– כן
– איפה היית עד עכשיו?!?!?

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@with_jamal/video/7643748850821254408

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים, והפוסט היום הוא הפוסט הרביעי (!!!) שעוסק בשורש הזה.
אין מה לעשות; לאחר 3,200 פוסטים מתחילות להיגמר המילים (והשורשים), לפחות אלו שעולות בתכנים יומיומיים שמופיעים פה, שאינם עשירים במילים חדשות.

מילת היום היא –

טַבִּיעִי طَبِيعِي – טבעי, נורמלי

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):

מילת היום היא –

טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע

על השורש ט.ב.ע היו לנו שני פוסטים בעבר:

מילת היום היא –

טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע (בכל המשמעויות של השורש בעברית חוץ מטביעה בים); מזג, אופי

לשמיעה: https://clyp.it/pxkgfj34

צורת הרבים שלה היא טַבַּאאֶ'ע طبائع, וכמו בעברית, ניתן לתרגמה גם כ- מזג, אופי

השורש הערבי ט.ב.ע, בדיוק כמו העברי הזהה לו, עוסק בתחומים הבאים:

* טַבַּע طبع, הפועל בבניין הראשון – הדפיס, יצר מטבעות, הטביע חותם
* טִבַּאעַה طباعة, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מלאכת הדפוס, הקלדה
* טַבְּע طبْع וברבים טִבַּאע طِباع, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – דפוס, הדפסה; טבע, אופי, מזג, תכונה
* טַבְּעַן طبعًا או בִּאלטַּבְּע بالطّبع – כמובן, בוודאי; באופן טבעי
* טַאבִּעַה طابعة / אַאלַה טַאבִּעַה آلة طابعة, בצורת הבינוני פועל נקבה של הבניין – מדפסת / מכונת כתיבה
* טַבַּע طبّع בבניין השני – אילף, הקנה הֶרגלים, ומכאן:
* תַטְבִּיע تطبيع, שם הפעולה של הבניין השני – אילוף (לא שימושי), אבל בעיקר: נורמליזציה. כלומר להפוך מציאות בלתי נורמלית, כמו של מלחמה, לכזו שהיא טבעית. אוחחח, כמה שהמילה הזו מופיעה בשפת התקשורת, בעיקר בצירוף הלא מעודד מֻכַּאפַחַתֶ אלתַּטְבִּיע مكافحة التّطبيع – המאבק בנורמליזציה כלפי ישראל מצידן של מדינות ערביות שחתמו איתה הסכם שלום
ההגדרה הרשמית של המונח: נורמליזציה ביחסים בינלאומיים בין מדינות מתבטאת ביחסים דיפלומטיים, קשרי סחר, תרבות, תיירות ושיתופי פעולה שונים.
* טֻבְּעַה طبعة – מדבקה
* מַטְבַּעַה مطبعة וברבים מַטַאבֶּע مطابع במשקל המקומות – בית דפוס
* חַ'טַא' מַטְבַּעִיּ خطأ مطبعيّ – טעות דפוס, טעות הקלדה
* תַגְ'רִבַּתֶ אלטַּבְּע/אלטִּבַּאעַה تجربة الطّباعة / الطّبع – הגהה (לשונית). דרך נוספת בערבית היא תַצְחִיח تصحيح
* טַאבֶּע طابع וברבים טַוַאבֶּע طوابع – בול, חותמת; טבע, מזג, אופי
* טַבִּיעִיּ طبيعيّ – טבעי; הגיוני, נורמלי
* מֻש טַבִּיעִי مش طبيعيّ – לא טבעי; לא נורמלי
* מַחְמִיֶּה טַבִּיעִיֶּה محميّة طبيعيّة – שמורת טבע
* אֶלְעֻלוּםֶ אלטַּבִּיעִיֶּה العلوم الطّبيعيّة, או עֻלוּםֶ אלטַּבִּיעַה וַאלְחַיַאה علوم الطّبيعة والحياة – מדעי הטבע, מדעי הטבע והחיים
* אִללִּי עִנְדוֹ טַבִּיעַה מַא פִיש לַמִין יְבִּיעְהַא اللّي عنده طبيعة ما فيش لمين يبيعها – מי שיש לו טבע (אופי, הרגל), אין לו למי למכור אותו, כלומר קשה להיפטר מהרגלים
* אִללִּי בִּיחֶבּ בִּאלְמַכַּאתִיבּ בִּיחַ'לֶף טַוַאבֶּע إللّي بيحبّ بالمكاتيب – بيخلّف طوابع – מי שאוהב בהתכתבות, במכתבים – בולים הם צאצאיו (יוליד בולים)

=-=-=-=

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת ענת יניר.

ענת, שעובדת כקלדנית שופט ומנהלת קבוצת קלדניות שופטים, ביקשה לדעת איך אומרים קלדנית של שופט, ובכלל איך אומרים הקלדה.

אז מילת היום היא –

כַּאתֶבּ טִבַּאעַה كَاتِب طِبَاعَة – קלדן

לשמיעה: https://clyp.it/e2g3pguz

אני מודה: לא היה לי מושג איך אומרים הקלדה בערבית.
אני יודע איך אומרים הדפסה (במכונת כתיבה או במקלדת), אבל הקלדה?
ואולי רק בעברית יש שתי מילים שונות לפעולה, אחת מודרנית יותר, מאז שמקלדות אופפות אותנו בכל פינה?

אז פניתי לקבוצה הנהדרת البدائل اللسانية العربية ، للمفردات العبرية والأجنبية, שתרגום שמה לעברית הוא: "החלופות הלשוניות הערביות למילים עבריות וזרות".

ושם הציעו את ההצעות הבאות:

כַּאתֶבּ עַדֶל كَاتِب عدل – אולם התרגום המדויק יותר של המונח הוא נוטריון
כַּאתֶבֶּ אלסִּגִ'לּ كَاتِب السّجلّ / כַּאתֶבֶּ אלצַּ'בְּט كَاتِب الضّبط / כַּאתֶבּ סִגִ'לֶּ אלצַּ'בְּט كَاتِب سجلّ الضّبط – אולם התרגום המדויק יותר הוא רַשַּם ארכיון
כַּאתֶבֶּ אלְמַחְכַּמַה كَاتِب المحكمة – שהוא סופר או רשם בית המשפט (אפשרות לא רעה)
מֻחַצֶּ'ר محضّر – שהוא יותר אסיסטנט
טַאבֶּע طابع – שהוא מדפיס, מקליד, באופן כללי, מה שמראה שוב שבערבית הקלדה והדפסה הן אותה מילה
נַאסֶח' ناسِخ – שהוא יותר משכפל, מי שאחראי על יצירת עותקים ושמירתם

האופציה כאתב טבאעה, היא מילת היום, נבחרה כמתאימה ביותר. מיל': כותב/סופר ההקלדה

אחד ממנהלי הדף, אַחְמַד זֻעְבִּי أحمد زعبي, הציע את האפשרות כַּאתֶבֶּ אלִאחְ'תִזַאל كاتب الاختزال

אִחְ'תִזַאל הוא מקצוע מכובד בפני עצמו: קצרנות.

אחמד גם הציע את האופציה רַאקִם راقم: כותב (אותיות).

וכאן נשאלת השאלה – שכן אינני בקי בהלכות בתי משפט – אם כל קלדנ/ית הוא/היא בהֶכְרֵחַ קצרנ/ית.

אגב, אם השם זעבי עלה, הגיע הזמן למגר טעות שגורה:

שם המשפחה הנפוץ הזה הוא זֻעְבִּי زُعْبِي. עם שווא נח (סוכון, בערבית) מתחת/מעל לעי"ן. שתי הברות בלבד. כמו לֻטְפִי, כֻּרְדִי, רֻשְדִי וכו'.

זה שבעברית אין עי"ן עם שווא נח לא אומר שבערבית גם אין, וברור שאין לנו "זכות" להניע את העין ולבטא – שלא נדע מצרות, טפו טפו טפו, מלח, מים, שום בצל – זֻעֳבִּי, עם הוספת הברה והטעמה מלעילית, שמאריכה את התנועה הבלתי קיימת במקור, שהיא פיקציה פונטית.

זהו, הייתי צריך לשחרר את זה.

=-=

בזכות הקורא מני פורת אני מוסיף את ההערה הבאה:
שימו לב, המילה העברית טבע נכנסה לעברית מערבית בימי הביניים, יחד עם עוד מספר מילים מתחום המדעים. אותה תקופה הייתה תור הזהב של הערבים בתחום המדעים (כמו קוטב, מרכז, איכות, כמות ואקלים).

התמונה: Estúdio Bloom

זה היה הפוסט ה- 3,204 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט כוחו של הרגל הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

תְחַפֶّף تْحَفِّف – הסרת שיער; להיות שעיר; הקדשת יתר תשומת לב לטיפוח הגוף

שימו לב: אין שום קשר ל- תְחַ'פף! שחדר לסלנג העברי, מהשורש ח'.פ.ף.
בנוסף, זו צורת שם הפעולה של הבניין החמישי, אך ההגייה שלה, הניקוד, שונה לחלוטין מהמקובל (משקל תַפַעֻּל), וזו הפעם הראשונה בחיי בה אני נתקל בצורת הגייה כזו.

רעות שלחה לי סרטון מחשבון טיקטוק:

Marya Secret
marya_jadaoun

ל- מַארִיַא גַ'דְעוּן יש מעל 111,000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:

براند ماريا سيكريت الصفحه الوحيده انتبهوا ما ببيع لا اون لاين فيس بوك ولا اي رقم تاني غير رقمي وبس من هاي الصفحه

המותג מאריא סיקרט. (זהו) הדף היחיד. שימו לב, אני לא מוכרת לא און ליין בפייסבוק ולא משום מספר אחר חוץ מהמספר שלי (שמובא בהמשך) ורק מהדף הזה

באינסטוש שלה היא מוסיפה:

والأردن وكل دول العالم قريبا راح يصير توصيل

ירדן וכל מדינות העולם – בקרוב יהיו משלוחים

=-=

לקח לי זמן לאשר את מה שהבנתי לבד מהתחלה: היא ערביה ישראלית (נוצרייה) מחיפה.

כותרת הסרטון:

يلا عالتحفف لنسكر البلد تجددت لبضاعه 

קדימה להסיר שיער. כדי שנסגור את העיר. יש סחורה חדשה

עלי תחפף!
מחסובתכו ערוסה ג'דידה. ג'אהזה? סמעיני חסכ, יא קארוטה!
אהה!!!
בעד בדכ תתחפפי לי היכ?! באלסכר ובאלפאכס? תעאלי אפרג'יכי כיף בתתחפפי.
אלתחפף בסנת אל 2026 חלו ומריח ומן דון וג'ע. מנתג'ין אללי ביע'נוכי ען אלליזר וען אלהם, אלסכר ואלשפראת. אמחיהן מן אלקאמוס.
ח'צוצן ללעראיס. באכג' אלליזר אלביתי. כרים ביחפפכ בח'מס דקאיק, כל שעראת ג'סמכ ביכתהן ואלאחלא אנה ביכתהן מן שרושהן.
ביעמל בטא לנמו אלשערה. יעני לוין ווין לירג'ע יטלע לכ שער? בינפע תסתח'דמיה מן נץ רקבתכ לתחת, יעני כל אעצ'אאכ משמולה.
ביג'י מעה אלזית. פי כל יום בתחטי מנה מרתין ואדעי לי: שעראת ג'סמכ כלהא.
אלחקיני ע אלסריע. ענדכ רקם עם בינט באלצפחה, ואחד ווחיד, אנתבהוא, כמאן מוקעי באל ביו.
אנתבהוא! מלאן צפחאת מזיפה. לא בביע פיסבוכ ולא צפחה ע'יר האי אלצפחה. מלאן נצאבין, בס אלרקם ללטלב אללי ע אלפידיו.

علّي تحفّف!
محسوبتكو عروسة جديدة. جاهزة؟ سمّعيني حسّك، يا قاروطة!
اهه!!!
بعد بدّك تتحفّفي لي هيك؟! بالسّكّر وبالفاكس؟ تعالي أفرجيكي كيف بتتحفّفي.
التّحفّف بسنة ال ٢٠٢٦ حلو ومريح ومن دون وجع. منتجين اللي بيغنوكي عن الليزر وعن الهمّ، السّكّر والشّفرات. امحيهن من القاموس.
خصوصًا للعرايس. باكج الليزر البيتي. كريم بيحفّفك بخمس دقايق، كلّ شعرات جسمك بيكتّهن والأحلى إنّه بيكتّهن من شروشهن.
بيعمل بطء لنمو الشّعرة. يعني لوين ووين ليرجع يطلع لك شعر؟ بينفع تستخدميه من نصّ رقبتك لتحت، يعني كلّ أعضائك مشمولة.
بيجي معه الزّيت. في كلّ يوم بتحطّي منّه مرّتين وادعي لي: شعرات جسمك كلّها.
الحقيني ع السّريع. عندك رقم عم بينطّ بالصّفحة، واحد ووحيد، انتبهوا، كمان موقعي بال BIO.
انتبهوا! ملان صفحات مزيّفة. لا ببيع فيسبوك ولا صفحة غير هاي الصّفحة. ملان نصّابين، بس الرّقم للطّلب اللي ع الفيديو.

להסיר שיער!
נמצאת פה אתכם כלה טרייה. את מוכנה? השמיעי לי את הרגשתך, ילדונת! (היא מסירה לה שיער מהרגליים בדרך הישנה והכואבת)
אייי!!!!
את עדיין רוצה להסיר שיער ככה?! עם סוכר ושעווה? בואי אראה לך איך תסירי שיער.
הסרת שיער בשנת 2026 יפה, נעימה ובלי כאב. שני מוצרים שיאפשרו לך לוותר על הלייזר והדאגה, על הסוכר וסכיני הגילוח. מחקי אותם מהמילון.
במיוחד לכלות. חבילת הלייזר הביתית. קרם שיסיר לך שערות בחמש דקות, הוא יסיר את כל שערות גופך, והיפה בסיפור הוא שהוא מסיר אותן מהשורש שלהן.
הוא גורם לאיטיות בצמיחת השערה. כלומר מאיפה ישוב לצמוח לך שיער? את יכולה להשתמש בו מאמצע הצוואר שלך עד למטה, כלומר כל איברי גופך כלולים.
בא אתו שמן. בכל יום תמרחי ממנו פעמיים ותודי לי: כל שערות גופך.
צרי איתי קשר במהירות. יש לך מספר שקופץ פה בדף, הוא אחד ויחיד, שימו לב, וגם האתר שלי ב- ביו (לא הצלחתי למצוא לא את הביו שלה ולא את האתר).
שימו לב: יש מלא דפים מזויפים. אני לא מוכרת בפייסבוק ולא בשום דף חוץ מהדף הזה. יש מלא רמאים, רק המספר להזמנות שבסרטון.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@marya…/video/7635667486003842311

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Raanan Kovesh, שכתב לנו:

"זכורני שאמי המנוחה הייתה גוערת בי אם הייתי אוכל לחם ככה סתם בלי למרוח עליו משהו,
והייתה אומרת לי: 'למה אתה אוכל ככה לחם חאף?'
יש לזה משמעות אולי בערבית?"

אז מילת היום היא –

חַאףّ حَافّ – ללא תוספות, בלי כלום, ריק; בלבד

לשמיעה: https://clyp.it/pc4c4hok

השורש הערבי הספרותי ח.פ.ף (בגזרת הכפולים) עוסק בדברים יבשים ו/או מרשרשים, בדיוק כמו המילה העברית הזהה (בשורש ובמבנה הדקדוקי) חף, שפירושה דבר שאין בו לכלוך, נקי וזך. חף מפשע, למשל.

השורש הערבי עוסק גם בהקפה של דברים, ובכך הוא מתכתב עם המשמעות של חפיפה בשורש העברי הזהה. המשמעות העברית הנוספת, של חפיפת השיער במקלחת, אינה נראית באופן ישיר בערבית.

ונא לא להתבלבל עם השורש ח'.פ.ף, העוסק בקלילות, או עם השורש ח.פ.ו, העוסק ברגליים יחפות.

* הפועל חַףّ حَفّ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – היה יבש, היה מיובש; בספרותית גם: רשרש, המה; הקיף, אפף; התאסף; קילף
* חַפַף حَفف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עוני, מחסור (לא בשימוש)
* חַאפַّה حَافّة וברבים חַאפַّאת حَافّات או חַוַאףّ حَوَافّ, בצורת הבינוני הפועלת – קצה, שול, שפה, גדה (של רחוב, כביש, נהר וכו'). המילה חַאפַה حَافَة נטולת הדגש, בגזרת ע"ו, משמשת באותה משמעות
* מַחְפוּף محفوف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – אפוף, עטוף; דחוק, נמצא במצב קשה
* הפועל הספרותי חַפַّףַ حَفّف בבניין השני – הקיף, כיתר
* חַףّ حَفّ וברבים חֻפוּף حفوف – עקבות
* עֵיש חַאףّ عيش حَافّ – לחם בלי ממרח או שום דבר מונח עליו, לחם בלי כלום
* שַאי חַאףّ شاي حَافّ – תה ללא סוכר או חלב
* חַפִיף حَفيف, בספרותית – רשרוש, רחש, אוושה
* מִחַפַّה محَفّة – אפיריון
* אֶלְעֵישֶ אלְחַאףّ בִּרַבִּّי כְּתַאף العيش الحافّ بربّي كتاف – גם עם לחם לבד אפשר לגדול (מיל': [גם] לחם לבד ללא תוספות מגדל כתפיים). אלו דברי נחמה לעני שמאכלו רק לחם. גם בצורה: אֶלְחֻ'בֶּזֶ אלְחַאף בִּעַרֶּצ' אלֶכְּתַאף الخبز الحافّ بعرّض الكتاف – הלחם שאין מרוח עליו דבר, מרחיב את הכתפיים

מוסיף קוראנו הנאמן Avshalom Farjun:

* חַפֶّ אלרַּגֶ'ל حفّ الرجل – לא אכל בשר או מאכלים עם שומן
* חַףّ حفّ – קילף, הסיר את הקליפה הדקה ממשהו
* חַפַّת / חַפַّפַת / תְחַפַّפַת / תְחַפְחַפַת حفّت / حفّفت / تحفّفت / تحفحفت – הסירה שיער מיותר מהגבות ומהפנים בכלל
* חַףֶّ פְלַאן בְּעַלַּאן حفّ فلان بعلّان – נגע קלות בגופו במישהו אחר
והכי מגניב: אֶלְחַפוּף الحَفوف – סוכר מבושל עם לימון, שהופך לעיסה דביקה, באמצעותה היו הנשים מסירות שיער מגופן. שם נוסף ל-"מוצר" הזה: עקידה عقيدة

הוסיף יהודה כץ ז"ל:
עַלַא חַאפֶתִ-לִּסַאן على حَافَّة اللّسان – על קצה הלשון
ואצל אחינו יוצאי בבל: חִפַّאפַה حِفّافة – אישה שמסירה בעזרת חוט שיער מגוף הכלה לפני חופתה
חְפִיפִי حْفيفي – מריטת שערות

הערה עדכנית: בתוספות של אבשלום ויהודה רואים את הקשר לנושא הפוסט העדכני, של הסרת שיער גוף.

התמונה: Billie

זה היה הפוסט ה- 3,203 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט הסרת שיער הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק יאיר ליברמן.

אז מילת היום היא –

בִּרְדַאח' بِرْدَاخ – ליטוש, פיניש

תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.

השורש הנפוץ (והערבי) יותר העוסק בליטוש בערבית הוא צ.ק.ל صقل, שהופיע אצלנו בעבר.

יאיר שלח לי סרטון של איש מקצוע שמסביר איך הוא משייף סכינים עם מכונה.

הסרטון נישתי לגמרי והחלטתי לא לתמלל אותו, גם מכיוון שהוא ארוך יותר ממה שמאפשרים "חוקי הפורמט" שהמצאתי לעצמי פה בערביט…

https://www.youtube.com/watch?v=Ed50rk0bbVs

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי המרובע ב.ר.ד.ח', שנמצא בשימוש בעיקר במדוברת, עוסק בליטוש והברקה:

* הפועל בַּרְדַח' بَرْدَخ על דרך הבניין השני – מֵרֵק, ליטש, עשה פוליש, החליק; שייף או הבריק מתכת; הקציע/שייף עץ
* בַּרְדַחַ'ה بردخة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ליטוש, החלקה, שיוף וכו'
* מְבַּרְדַח' مبردخ, בצורת הבינוני הפעול – בוהק, מלוטש, שעבר פיניש
* הפועל תְבַּרְדַח' تبردخ על דרך הבניין החמישי – כל המשמעויות עוסקות בבני אדם ,והן מטאפוריות מעולם ליטוש חומרי הגלם: קיבל חשיבות (במעמדו החברתי); קיבל חינוך מעולה; נעשה נעים הליכות; התנהגותו השתפרה
* וַרַק בִּרְדַאח' ورق بِرْدَاخ או בִּרְדַאחֶ' אלזֻּגַ'אג' بِرْدَاخ الزّجاج – נייר זכוכית (לשיוף דק, עדין), נייר ליטוש

ברדח'? מאיפה צצו השורש והמילה האלו בערבית?

ישנם בלשנים ערבים שטוענים שהמקור פרסי pardâkhtan, וקיימות בהשראה פרסית גם הצורות סֻמְבַּאדַג' سُمبادَج ו- סֻנְבַּאדַה سُنبادَه.
קיימת גם הצורה צנבארה صنبارة.
יש גורסים שהמקור ארמי: pardech.

התמונה: Luay Barani

זה היה הפוסט ה- 3,202 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט ליטוש, פיניש הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

גַ'לַּאיֶה جَلَّاية – מדיח כלים; סקוץ'/כרית/ספוג להדחת כלים

עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:

Tasnim Zeitoun

ל- תַסְנִים זֵיתוּן יש 240,000 עוקבים והיא כותבת על עצמה:

haring real moments 
Knowledge is power.
Dubai

באינסטגרם יש לה 1.1 מיליון עוקבים, ושם היא כותבת על עצמה:

Dubai – Köln
Beauty&Brains | Motherhood | Lifestyle

היא סורית במקור, והדבר (גם) עולה מהרגע שהיא פותחת את הפה… 

כותרת הסרטון:

والله نحنا سهل التعامل معنا
بكلمتين بينضحك عالبنات

בחיי, קל להתייחס אלינו ("לתפעל אותנו")
בשתי מילים עושים צחוק מהבנות

– לכ, אנהארוא ידי מן אלג'לי! אנהארוא! אג'א רמצ'אן ומא ג'בת לי ג'לאיה! אמתא בדכ תג'יב לי ג'לאיה, אמתא?!?!
– בחיאתי מא רח אג'יב לכ ג'לאיה! בחיאתי!
– ליש מא רח תג'יב לי בחיאתכ?
– לאנה, יא עמרי, למא אנתי בתג'לי, היכ מבינה כתיר חלוה, חוריה, מלכת ג'מאל, ואנא בחב אתטלע פיכי ואנתי בתג'לי

– لك، انهاروا يديّ من الجلي! انهاروا! اجا رمضان وما جبت لي جلّاية! امتى بدّك تجيب لي جلّاية، امتى؟!؟!
– بحياتي ما رح أجيب لك جلّاية! بحياتي!
– ليش ما رح تجيب لي بحياتك؟
– لأنّه، يا عمري، لمّا انتي بتجلي، هيك مبيّنة كتير حلوة، حوريّة، ملكة جمال، وأنا بحبّ أتطلّع فيكي وانتي بتجلي

– בוא'נה, הידיים שלי נהרסו מהכלים! נהרסו! הגיע חודש רמדאן ו(עדיין) לא הבאת (קנית) לי מדיח כלים! מתי אתה מתכוון להביא לי מדיח, מתי?!?!
– בחיים לא אביא לך מדיח! בחיים!
– למה בחיים לא תביא לי?
– כי, חיים שלי, כשאת עושה / שוטפת כלים, את נראית יפה מאוד, יפהפייה, מלכת יופי, ואני אוהב להביט בך כשאת עושה כלים
(מפה צריך לצפות בסרטון כדי ליהנות עד סוף הסרטון מההומור)

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1328406105854662
https://www.tiktok.com/@tasnim…/video/7609669343772822816

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

גַ'לִי جَلِي (בספרותית גַ'לְי) – שטיפת/הדחת כלים; ליטוש, הברקה, צחצוח, ניקוי

לשמיעה: https://clyp.it/ckosxnmp

השורשים הערביים ג'.ל.י (בגזרת ל"י) או ג'.ל.ו (בגזרת ל"ו) עוסקים בדברים גלויים ובהגליה, ובכך הם זהים לשורש העברי המקביל, ובנוסף, בליטוש ובמירוק (פעולות שיש בהן מן הגילוי מחדש של משטחים שכוסו לכלוך, למשל):

* הפועל גַ'לַא جلى בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – מֵרֵק, ליטש, הבריק, צחצח; הדיח כלים
* הפועל גַ'לַא جلا בבניין הראשון, על דרך גזרת ל"ו – גילה, הבהיר; מרק, ליטש; גלה מ-
* גַ'לַא אלְעַרוּס جلى العروس – קישט את הכלה לקראת החתונה
* גַ'לְוֶתֶ אלְעַרוּס جلوة العروس, עם צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – טקס הכנת הכלה לחתונה; טקס גילוי פניה של הכלה בחתונה
* גַ'לַאא' جلاء, בצורת שם פעולה נוספת – בהירות; גילוי; מירוק, הברקה
* מַאכִּנַת גַ'לִי ماكنة جلي – מדיח כלים; מכונת ליטוש
* סִלְכּ גַ'לי سلك جلي – צמר פלדה (מיל': חוט/תיל לשטיפת כלים)
* מִגְ'לַאיֶה مجلاية – סקוץ'/כרית/ספוג להדחת כלים
* הפועל גַ'לַּא جلّى בבניין השני – חשף, הסיר
* גַ'לַּא אלְעַאר جلّى العار – מחק את החרפה (למשל הרג בת משפחה שחיללה, לשיטתו, את כבוד המשפחה)
כתב בנושא הקורא Israel Bl:
מעניין להשוות עם הפסוק:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע, פרק ה, פס' ט)
* גַ'לַּא אלְהַםּ עַנֶ אלְקַלְבּ جلّى الهمّ عن القلب – בידר, הסיר דאגה מלב; הסיח את הדעת
* הפועל אַגְ'לַא أجلى בבניין הרביעי – הגלה, הרחיק; גלה בעצמו
* הפועל תַגַ'לַּא تجلّى בבניין החמישי או אִנְגַ'לַא انجلى בבניין השביעי – נגלה, נראה, התבהר; מורק
* גַ'לִיּ جليّ – גלוי, ברור, ידוע; מלוטש, מבריק, מצוחצח
* גַ'אלִיַה جالية וברבים גַ'אלִיַאת جاليات או גַ'וַאלִי جوالي (גַ'וַאלִן جوالٍ), בצורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין הראשון – גולה, גלות; קבוצת גולים במדינה מסוימת; מהגרים
* גַ'לַּאא' جلّاء, במשקל בעלי המלאכה – שוטף כלים
* גַ'לַּאיֶה جلّاية, במשקל בעלי המלאכה בנקבה – מדיח כלים; סקוץ'/כרית/ספוג להדחת כלים
* מַגְ'לַא مجلى וברבים מַגַ'אלִי مجالي (מַגַ'אלִן مجالٍ) במשקל המקומות – כיור (וכן, יש מילים נוספות לכיור בערבית)
* עִנְד/וַקֶת תַוְזִיעֶ אלְעַ'נַאיֶם/אלְעַזַאיֶם אַנְטוֹן נַאיֶם, וּעִנְד/וַקֶַת גַ'לִי אֶלצְּחוּן, קוּם פִיק יַא אנטון! عند / وقت توزيع الغنايم / العزايم أنطون نايم، وعند / وقت جلي الصّحون – قوم فيق يا أنطون! – נזכרים בי רק כשצריכים אותי, ורק למטלות מרגיזות!
מיל': בזמן חלוקת השלל/ההזמנות אנטון ישן, אבל בזמן שטיפת הצלחות, קום, התעורר, אנטון!

התמונה: Olha Sobetska

זה היה הפוסט ה- 3,201 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מדיח כלים הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של חברתי רויטל בטאט.

אז מילת היום היא –

סַלְטַעוּן سَلْطَعُون וברבים סַלַאטְעִין سَلَاطْعِين – סרטן (החיה)

וגם צַלְטַעוּן صَلْطَعُون או סַלְצַ'עוּן سَلْضَعُون

רויטל שלחה לי שני סרטונים עם מכנה משותף: סרטנים. שימו לב, אנו הולכים לבקר כעת גם במצרים וגם בעיראק, ובשני המקרים לא בערי חוף.

הסרטון הראשון מדף פייסבוק:

سلطعون Saltaon

למסעדת סלטעון (סרטן) יש כמעט 290,000 עוקבים והיא כותבת על עצמה:

مطعم سلطعون.- اسماك وصواني سي فود
ملك صواني الـسي فود اللي تغير الموود
العنوان: الشيخ زايد، وصلة دهشور، مول بافليون بارك

מסעדת סלטעון – דגים ומגשי מאכלי ים
המלך של מגשי מאכלי הים, שמשנים את מצב הרוח
הכתובת: אלשיח' זאיד, (דרך/כביש) וצלת דהשור, קניון פאביליון פארק (מערבית לקהיר. שלו)

כותרת הסרטון:

لو عيدك مافيهوش فسفور راجع حساباتك دا صنيه فسفو العيد سعرررها عيدية صحيح 

אם אין בחג שלך זרחן* – עשה עם עצמך דין וחשבון. זה מגש הזרחן של החג, במחיר של מתנת חג (כמו דמי פורים/חנוכה)

* לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו. אולי כוונתו שבדגים יש זרחן שחיוני לתזונה בריאה.

כל סנה ואנתו טיבין, ועלשאן אלעיד אלכביר מחתאג פספור כתיר – סלטעון עאמל לכו צואני בחריה מן אללי הי.
תעאלוא בקא אקולכו עלא מכונאת ציניה פספור אלעיד: מעאנא סמכאיה בורי משוי וסנגארי, מעאנא תלת חבאת גמבארי מקלי, מעאנא ארבע חבאת כאלימארי מע אלמלוח'יה אלגמילה בתאעה סלטעון מע תנין צוץ מע פרשה אלרז אלגמיל.
וסערהא – הדיה אלעיד. סלאם!

كلّ سنة وانتو طيّبين، وعلشان العيد الكبير محتاج فسفور كتير – سلطعون عامل لكو صواني بحريّة من اللي هي.
تعالوا بقى أقولكو على مكوّنات صينيّة فسفور العيد: معانا سمكاية بوري مشوي وسنجاري، معانا تلت حبّات جمباري مقليّ، معانا أربع حبّات كاليماري مع الملوخيّة الجميلة بتاعة سلطعون مع تنين صوص مع فرشة الرّزّ الجميل.
وسعرها – هديّة العيد. سلام!

חג שמח, ומכיוון שהחג הגדול (חג הקורבן) זקוק ליותר זרחן, (מסעדת) סלטעון הכינה עבורכם מגשי מאכלי ים באופן הבא.
בואו ואספר לכם על המרכיבים של מגש זרחן החג: יש לנו דג בורי צלוי על האש (בסגנון) סנגארי*, יש שלושה שרימפס מטוגנים, יש ארבעה קלמרי (דיונונים), עם המלוח'יה היפה של סלטעון, עם שני רטבים, על מצע אורז יפה.
והמחיר – של מתנת החג. שלום!

* דג בסגנון סנגארי הוא דג שנפתח מכיוון הגב ולא הבטן, ואז הוא מתובל בירקות ובתבלינים.

=-=

הסרטון השני מדף פייסבוק:

سيدو للاسماك البحرية

סידו דגי ים

לבית העסק העיראקי הזה, מהעיר מוצול (אַלְמוֹצֻל), יש כמעט 50,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:

معرض سيدو للاسماك البحرية و النهرية
 الموصل الفيصلية مقابل شركة الحافظ
بيع فريش بالكيلو مع تنظيف وتوصيل مجاني
التوصيل فقط داخل أحياء الموصل 

תצוגת/יריד סידו – דגי ים ונהר
אלמוצל, (שכונת) אלפיצליה, מול חברת אלחאפט'
מכירה (של דגים) טריים לפי משקל עם ניקוי ומשלוח חינם
משלוחים רק בתוך שכונות העיר

כותרת הסרטון:

سلطعون  فقط ب سعر 9.000الف دينار 

סרטנים רק ב- 9,000 דינאר

אלסלטעון אללי ידעם אלג'סם באלטאקה ואללי יכון עלאג' ללאמראץ' אלח'בית'ה. פקט ב 9000 דינאר. יצלכ ני או מטבוח', מתל מא אנת תחב.

السّلطعون اللي يدعم الجسم بالطّاقة واللي يكون علاج للأمراض الخبيثة. فقط ب ٩٠٠٠ دينار. يصلك ني أو مطبوخ، متل ما انت تحبّ.

הסרטן נותן אנרגיה לגוף ומטפל במחלות הממאירות. רק ב- 9000 דינאר. הוא יוגש לך נא או מבושל, כפי שאתה אוהב.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי אורי טרוק על העזרה עם הקטע המצרי)

https://www.facebook.com/reel/1658812622120944
https://www.facebook.com/reel/1853815789132446

=-=-=-=-=-=-=

מילת היום היא וריאציה פונטית של מילה נוספת לסרטן בערבית: סַרַטַאן سَرَطَان (עם חילופי למנ"ר ותוספת ע אלמונית. במקרה של סרטאן מדובר לא רק בחיה אלא גם במחלה).

התמונה: Amy Perez
התמונה צולמה באיי גלפאגוס.

זה היה הפוסט ה- 3,200 שלנו.

שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט סרטן הופיע לראשונה ב-ערביט.