אבד

אבד
פעליםLeave a Comment on אבד

אבד

אבד

פורסם לראשונה ב- 6.8.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Hila Tlumak Shaham.
אז מילת היום היא –
צַ’אע (דאע) ضَاع – אבד
לשמיעה:

תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
השורש הערבי צ’.י.ע (גזרת ע”י) עוסק באובדן (פיזי):
* הפועל צ’אע ضَاع בבניין הראשון, הוא מילת היום – אבד; הרגיש אבוד; הוזנח
* צַ’איֶע ضايع, במדוברת, צַ’אאִ’ע ضائع, בספרותית, צורת הבינוני הפועל של הבניין – אובד, אבוד; נעדר; תועה, מבולבל
* צַ’יַאע ضياع, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אובדן; איבוד
* הפועל צַ’יַּע ضيّع בבניין השני – איבד; קלקל, בזבז
* תַצְ’יִיע تضييع, שם הפעולה/מצדר של הבניין – אובדן; איבוד
* הפועל הספרותי אַצַ’אעַ أضاع בבניין הרביעי – איבד
* צֵ’יעַה ضيعة במדוברת, צַ’יְעַה בספרותית, ברבים צִ’יַע ضِيَع – כפר קטן; משק קטן (בשימוש בעיקר בסוריה ובלבנון)
* צַ’יַּע וַקְתֹה ضيّع وقته – בזבז את הזמן שלו
* צַ’יַּע אֶלדֻּנְיַא/עֻמְרֹה/נַפְסֹה ضيّع الدّنيا/عمره/نفسه – בזבז את חייו; הרס, קלקל, החריב את חייו; איבד את חייו (מיל’: איבד את העולם/חייו/עצמו)
* בֵּין חַאנַא וּמַאנַא צַ’אעַת לִחַאנַא بين حانا ومانا ضَاعت لحانا – יצא קרח מכאן ומכאן (מיל’: בין חאנא ומאנא [שתי נשותיו, אחת צעירה ואחת מבוגרת] “הלך” הזקן שלנו [שכן הצעירה תלשה את השערות הלבנות והמבוגרת את השחורות…])
* אֶלטַּאסֶה צַ’איְעַה الطّاسة ضايعة – מהומה, אנדרלמוסיה, תסבוכת (מיל’: הכלי בו משתמשים לשטיפה בבית מרחץ אבד). טאסה היא סוג של צלחת, ואתם אולי מכירים את המילה מעולם המכוניות, מהתקופה בה למכוניות היו כיסויי/חיפויי גלגלים מפלסטיק, או ממתכת, שנקראו “טסות”. כיום רוב המכוניות מצוידות בג’אנטים (גלגלים) מסגסוגת קלה, “מגנזיום”, ואין לגנבים מה לגנוב. אלא אם הם מחליטים לפרק את הגלגל כולו. גנבים הם תת-אנשים מבחינתי. זבל אנושי. סתם, חשבתי לשתף…
גם היום נסיים את הפוסט עם השיר האלמותי “אִנְתַ עֻמְרִי”, أنت عمري “אתה חיי”, של אם כלת’ום أم كلثوم. והפעם – הבית הפותח המפורסם, בו מופיע השורש של היום.
رجّعوني عينيك لأيّام اللي راحوا רַגַּעוּנִי עֵינֵיכּ לִאַיַּאםִ אללִּי רַאחוּא
علّموني أندم على الماضي وجراحه עַלַּמוּנִי אַנְדַם עַלַא אלְמַאצִ’י וּגִרַאחֹה
اللي شفته قبل ما تشوفك عينيّ אִללִּי שֹפְתֹה, קַבְּלֶ מַא תְשוּפַכּ עֵינַיַּ
عمر ضايع يحسبوه إزاي عليّ עֻמְרֶ צַ’איֶע, יַחְסֶבּוּה אִזַאי, עַלַיַּ?
انت عمري اللي ابتدي بنورك صباحه אנת עמרי, אללי אבְּתַדַא בְּנוּרַכּ צַבַּאחֹה
أنت عمري אנת עמרי
עיניך החזירוני לימים שחלפו
לימדו אותי להתחרט על העבר ופצעיו
מה שראיתי לפני שעיניי ראו אותך
הוא חיים אבודים, איך אפשר לייחס אותם לי?
אתה חיי, שבוקרם התחיל עם אורך
אתה חיי
(התרגום שלי. שָלֵו)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top