אדם זקן

אדם זקן
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on אדם זקן

אדם זקן

אדם זקן

פורסם לראשונה ב- 31.12.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yael Lea Navon.
יעל הסבה את תשומת ליבנו לקרבה בין שיער שיבה בעברית ל- שאיב בערבית.
אז מילת היום היא –
שַאיֶבּ شَايب וברבים שַאיְבִּין شايبين, בספרותית שַאאִבּ شَائب – אדם זקן, בעל שיער שיבה; מלך בקלפים
השורש הערבי ש.י.ב (בגזרת ע”י) עוסק בזקנה מנקודת המבט של שיער השיבה, ובכך הוא זהה לשורש העברי הזהה (עם שין שמאלית). ואם חושבים על זה, כפי שציין פה בתגובות הקורא לידור לרדן, יש גם קשר לסבים ולסבתות.
* הפועל שַאבּ شَاب בבניין הראשון, שמילה היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – הזקין, מי ששערותיו הלבינו
* שַיְבּ شَيْب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיבה; שיער שיבה
* שַיְבַּה شَيبة, בצורת הנקבה (הפרט הבודד של שם הפעולה, שהוא שם קיבוצי), וגם מַשִִיבּ مَشيب (מצדר מִימִי) – זקנה, שיבה (ונא לא להתבלבל עם שייבה Scheibe, שהיא דיסקית או לוחית עגולה בגרמנית)
* שַאאִבַּה شائبة, בצורת הבינוני הפועלת של הבניין – מום, פגם, תקלה; פסולת
* הפועל שַיַּבּ شيّب בבניין השני – הזקין, נעשה זקן; הזקין את-, גרם ל- להיות זקן
* הפועל הספרותי אַשַאבַּ أشاب בבניין הרביעי – גרם ל- להזקין (מצרות)
* אַשְיַבּ أشْيب, במשקל בעלי המום – בעל שיער שיבה
* גַ’בַּל אַשְיַבּ جبل أشيب – הר המכוסה שלג
* יַוְם אַשְיַבּ يوم أشيب – יום קר ומעונן
* שַאיֶבּ וּעַאיֶבּ شايب وعايب, עם צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – אשמאי זקן, זקן שמתנהג באופן מביש, בעיקר מכיוון שהוא מפלרטט עם צעירות (מיל’: זקן ופגום, חסר בושה)
* בַּעֶד מַא שַאבּ וַדּוּה עַאלְכֻּתַּאבּ بعد ما شاب ودّوه عالكتّاب – עבר זמנו, בטל קורבנו; אחרי פורים משלוח מנות; כבר מאוחר מדי למעשה (מיל’: לאחר שהזדקן שלחו אותו ל”חדר”, לבית הספר לילדים קטנים. זהו משפט ששמעתי פעמים מאבי המנוח רחמים כהן)
ואי אפשר לסיים בלי השיר המרוקאי המפורסם:
דור בהא שיבאני
دور بها يا شيباني دور بها דור בהא, שיבאני, דור בהא
دور بها تخدم عليك وعليها דור בהא תח’דם עליכ ועליהא
סובב אותה, זקן, סובב אותה (את כוס המשקה)
סובב אותה והיא “תעבוד” עליך ועליה
כאן בביצוע הזמר האלג’יראי אלשאב ח’אלד:
וכאן בביצוע נוסף:
=-=-=
כותב לנו בתגובות יובל ברגר:
עירתני באלשיב והו וקאר, ליתהא עירת במה הו עאר عيّرتني بالشّيب وهو وقار ليتها عيَّرت بما هو عار – ביישה אותי בשיער השיבה בזמן שהוא אות כבוד, הלוואי והייתה מביישת אותי במה שהוא (באמת) בושה
=-=
מן שב עלא שיא’ שאב עליה من شبّ على شيء شاب عليه – מי שגדל כנער עם דבר מה, הזדקן עימו (כלומר המשיך לעשותו עד זקנה). נאמר כדי לציין את כוחו של ההרגל מגיל צעיר
מוסיף בהקשר עובדיה מזרחי:
“חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה” – משלי כ”ב ו’
“אלישע בן אבויה אומר: הלומד (המלמד) ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש. והלומד (והמלמד) זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק” אבות ד’ כ’.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top