אוטובוס

אוטובוס
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on אוטובוס

אוטובוס

אוטובוס

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
חַאפִלַה حَافِلَة וברבים חַאפִלַאת حَافِلَات או חַוַאפֶל حوافل – אוטובוס; חשמלית; קרון נוסעים
עובדיה שלח לי את הכתבה הבאה:
سائقة حافلة فحماوية تكسر الافكار النمطية: ‘يمكن للمرأة ان تقوم بكل عمل مثل الرجل‘
موقع بانيت وصحيفة بانوراما
06-06-2023
لم تكتف شيماء محاميد من أم الفحم، بدخول مجال عمل يرى كثيرون به حكرا على الرجال، وهو قيادة حافلة ركاب عمومية، لا بل وصلت الى عضوية لجنة العاملين في شركة “متروبلين” للنقليات، وهي عازمة على الاستمرار في رفع مطالب وقضايا السائقين والسائقات من العرب واليهود، العاملين في الشركة البالغ عددهم أكثر من 1600 سائق وسائقة، وهذه المطالب لا تقتصر على قضية الأجور فقط.
“انا طموحة”
تقول شيماء محاميد في حديثها لموقع بانيت وقناة هلا: “اعمل في شركة “متروبلين” للنقليات منذ ثلاثة أعوام كسائقة، واثناء عملي هناك اصبح طموحي اكبر وهو ان أكون ممثلة نقابة السائقين والتي من خلالها اريد ان اساعد السائقين واضمن لهم حقوقهم ونجد حلولاً لمشاكلهم. وقد تم اختياري من قبل السائقين لاكون ممثلة لهم وأتمنى ان أكون عند حسن ظنهم وسابذل قصارى جهدي لمساعدتهم فأنا طموحة ومعطاءة”.
وتابعت قائلة: “اشعر بالفخر كوني سائقة حافلات حتى ان عائلتي دعمتني لاتقدم اكثر وأتمنى ان أكون عند حسن ظن الجميع، خاصة زملائي في العمل”.
“اقبال كبير”
وأوضحت محاميد لقناة هلا وموقع بانيت “ان مجال قيادة الحافلات بات يشهد اقبالاً كبيراً من قبل الفتيات، ففي السنوات السابقة كان عدد سائقات الحافلات قليل جداً ولكن الان هناك عدد كبير منهن انخرطن في هذا المجال، فالمرأة تستطيع ان تقوم بأي شيء مثل الرجل”.
لمشاهدة المقابلة الكاملة عن قناة هلا – اضغطوا على الفيديو اعلاه.
נהגת אוטובוס מאם אלפחם שוברת את הגישות הסטריאוטיפיות: “אישה יכולה לעבוד בכל עבודה כמו גבר”
אתר פאנט ועיתון פנורמה
6.6.23
שַיְמַאא’ מחאמיד מאם אלפחם לא הסתפקה בהצטרפות למקצוע שרבים סבורים שהוא מונופול של גברים, והוא הנהיגה על אוטובוסים ציבוריים, אלא היא הפכה לחברה בוועדת העובדים בחברת ההסעות “מטרופולין”, והיא נחושה להמשיך להעלות דרישות וסוגיות של נהגים ונהגות ערבים ויהודים שעובדים בחברה, שמספרם מגיע ליותר מ- 1,600 נהג ונהגת. הדרישות האלה אינו עוסקות רק בסוגיית השכר.
“אני שאפתנית”
שימאא’ מחאמיד אומרת בריאיון לאתר פאנט וערוץ הלא: “אני עובדת כנהגת בחברת ההסעות “מטרופולין” (תחבורה ציבורית בע”מ) כשלוש שנים, ובמהלך עבודתי שם שאיפתי גדלה: רציתי להיות נציגה באגודת הנהגים, כי אני רוצה לעזור לנהגים, להבטיח להם את זכויותיהם ולמצוא פתרונות לבעיותיהם. הנהגים בחרו בי כדי שאהיה נציגה שלהם ואני מקווה שאזכה באמונם. אני אשקיע את כל מאמציי לעזור להם ואני שאפתנית ומלאת נתינה”.
היא הוסיפה: “אני מרגישה גאווה כנהגת אוטובוס ואפילו משפחתי תמכה בי כדי שאתקדם יותר. אני מקווה שאזכה באמון של כולם, במיוחד של עמיתיי לעבודה”.
“קבלה נרחבת”
מחאמיד הבהירה לערוץ הלא ולאתר פאנט “שמקצוע הנהיגה על אוטובוסים זוכה להיענות/קבלה גדולה בקרב צעירות. בעבר מספר נהגות האוטובוס היה קטן מאוד אך כיום נשים רבות הצטרפו למקצוע, שכן אישה יכולה לעשות כל דבר כמו גבר”.
לצפייה בריאיון המלא בערוץ הלא – לחצו על הסרטון למעלה (שמופיע בקישור המצורף. שלו)
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
חַפְלֶה حَفْلة – מסיבה, חגיגה; אסיפה
המילה הופיעה באחד הפוסטים היותר ישנים שלנו, בתקופה בה הצגנו בזו אחר זו את האותיות בערבית:
ה”אות” הבלתי רשמית הבאה שנעסוק בה השבוע, לאחר ההמזה, היא-
תאא’ מרבוטה ة (מילולית: האות תאא’ קשורה)
אבל לפני שאנו מאבדים 90 אחוז מכם בשלב הזה, מילת היום היא מילה עם תאא’ מרבוטה בסופה:
חַפְלֶה حفلة – חגיגה, מסיבה, וברבים חַפַלַאת حفلات
ההגייה חפלַה, עם פתח, היא בספרותית, ולמה הוגים שונה במדוברת? אם תקראו את כל הפוסט – תבינו ????
הכול מתחיל במשמעות הבסיסית של השורש הערבי ח.פ.ל., כפי שמתבטאת בפועל בבניין הראשון ובשמיני (פעמים רבות צמד הבניינים הזה שומר על זהות במשמעות):
חַפַלַ حفل, או אִחְתַפַל احتفل – התמלא, היה שופע, גדוש; התכנס, התאסף
צורות שם הפעולה (המצדר) בזכר, חַפֶל حفل ו- אִחְתִפַאל احتفال (בהתאמה), הן גם שמות עצם במשמעות: קהל, המון רב, וגם: חגיגה גדולה ומפוארת (רואים את הקשר, נכון?)
אִחְתִפַאלִיּ احتفاليّ – חגיגי
אִחְתִפַאלִיַּה احتفاليّة – טקס חגיגי
מֻחְתַפֶל محتفل וברבים מֻחְתַפְלִין محتفلين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין השמיני – חוגג
חַפִיל حفيل, בספרותית – רב, הרבה (לא בשימוש)
מַחְפִל محفل, במשקל המקומות, וברבים מַחַאפֶל مَحافل – כינוס, אסיפה; מקום כינוס
הפועל חַפַّלַ حفّل בבניין השני פירושו ייפה, קישט
מילת היום שלנו היא צורת שם הפעולה בנקבה של הבניין הראשון, ופירושה חגיגה, הצגה או טקס.
חַפְלֶת זַוַאג’ حفلة زواج – טקס/חגיגת נישואין (סמיכות)
חַפְלֶת דַפֶן – حفلة دفن טקס קבורה (סמיכות)
חַפְלֶה מוּסִיקִיֶּה حفلة موسيقيّة – קונצרט (שם ושם תואר)
חַפֶל תַחְ’רִיג’/תַחַ’רֻּג’ حفل تخريج / تخرّج – טקס סיום קורס או מוסד להשכלה
ויודעים מה מתקבל מצורת הבינוני הפועל בנקבה של הבניין הראשון? חַאפִלַה حافلة, וברבים חַוַאפֶל حوافل – אוטובוס, או חשמלית, כי הם מלאים בנוסעים.
יפה, לא?
חאפלה מַפְצִלִיַּה حافلة مفصليّة – אוטובוס מפרקי
חאפלה מַכּוּכִּיַּה حافلة مكّوكيّة – שאטל, היסעית
זו מילה ספרותית גבוהה. ברוב המקרים יגידו בַּאץ باص, מאנגלית, והשד יודע למה הם הפכו s אירופאית ענוגה ל- צ נחצית.
כותב לנו בנושא הקורא Assaf Katz:
השינוי בצליל העיצור של bus הוא כמובן בשביל להתרחק עוד יותר מ- בס (=אבל)
הקורא אורי טרוק סבור שאולי יש כאן בידול מכוון כדי שהמילה המיודעת האוטובוס, אלבאס (במקור), לא תיצור זהות עם מילה שנשמעת בדיוק כמותה: לְבַּאס (תחתונים, או בגד באופן כללי), ולכן הפכו את הסין לצאד נחצית.
-0-0-0-0-
תאא’ מרבוטה:
חלק א’
זו אות שפוגשים אותה בלי סוף, מכיוון שהיא נפוצה מאוד.
לפני שנדבר על ערבית מדוברת, נדבר על ספרותית, אבל לפני הכל – מה קורה בעברית?
נדגיש, שהדיון שלנו היום עוסק אך ורק בשמות עצם. לא בפעלים ולא במיליות.
איך הופכים בעברית, ברוב המקרים, שם עצם זכר לנקבה? מוסיפים ה:
ילד – ילדה
כלב – כלבה
מלך – מלכה
תלמיד – תלמידה
(כן, יש גם צורות נקבה שמסתיימות ב- ת, כמו מנהלת, חיילת, מתנחלת, אבל לא עליהן אני רוצה לדבר. בכל מקרה, זכרו את ה- ת בסופן, תכף נחזור אליה)
כשהמילה בנקבה במעמד דקדוקי ניטראלי, לא בסמיכות ולא בהטיית הקניין (מיד הסברים) – יש ה אילמת בסופה: yalda. זו סתם הברה פתוחה, אין שם עיצור.
אולם כשהמילה משנה את מעמדה הדקדוקי, והיא נכנסת למעמד נסמך (המילה הראשונה בין השתיים, השנייה נקראת סומך) בסמיכות (שני שמות עצם שיש ביניהם קשר של שייכות [בעיקרון], כמו: שעון יד, מכונית השר, גלידת אגוזים), ה- ה הזו הופכת ל… ת (זוכרים אותה?):
ילדת בית, כלבת רחוב, מלכת אנגליה, תלמידת כיתה א’.
וכשמוסיפים לשם כינוי שייכות או קניין מה קורה? גם מקבלים ת:
ילדתי, כלבתו, מלכתנו, תלמידתם.
נסכם: סימן הנקבה בשפות השמיות הוא הצליל t, שבא לידי ביטוי לפעמים, כשהמילה בנקבה במעמד עצמאי, עם התנועה a. אולם תנועה זו משתנה חיש קל בזמן שינוי המעמד הדקדוקי.
נעבור לערבית הספרותית:
בספרותית המצב כמעט זהה לעברית, עם טוויסט של תחכום:
גם בערבית מוסיפים ה בסוף שם בנקבה, אולם מכיוון שהם הבינו שהצליל הזה של ה נחה הוא זמני בלבד, הם לקחו מה- תאא’ הרגילה את הניקוד הדיאקריטי (מבחין) שלה, והוסיפו אותו (את שתי הנקודות) על ה- ה. גאוני, לא? כאילו אומרים לנו: זו ממש לא ה עיצורית, וגם לא ממש ה נחה. זה מצב נזיל (ומילה על השם: מדוע תאא’ קשורה? כי שמה המלא של התאא’ הרגילה הוא תאא’ מפתוחה, פתוחה, וכאילו לקחו את שני צידיה וקשרו אותם לכדי עיגול).
אז כשמילה עם תאא’ מרבוטה עומדת במעמד עצמאי נשמע ה נחה: מַלִכַּה ملكة – מלכה, או דַוְלַה دولة – מדינה (dawla, מילה שאינה נגזרת מצורת זכר, וגם יש כאלה).
אגב, זוכרים שיש יחסות בערבית ספרותית? אז מי שמקפיד לנקד כל מילה ניקוד סופי לפי היחסה התחבירית שלה, ינקד גם את התאא’ המרבוטה והיא תישמע, כמובן, כ- ת.
אם מוסיפים לשם כינוי קניין – התאא’ המרבוטה תיהפך ל- ת בדיוק כמו בעברית: דַוְלַתִי دولتي – מדינתי
אולם!!! וכאן השוני הגדול בין עברית לערבית, שעושה צרות צרורות לתלמידי ערבית רבים, בסמיכות התאא’ מרבוטה נשארת כפי שהיא (בניגוד לעברית), אולם נשמעת כמו ת (כמו בעברית):
דַוְלַה (נשמע: דַוְלַת) אִסְרַאאִ’יל دولة اسرائيل – מדינת ישראל
לפני שנעבור לראות מה קורה במדוברת, שתי הערות:
1. כפי שהבנו, זו אות שתופיע תמיד בסוף מילה
2. יש מקרים בהם נראה תאא’ מרבוטה בסוף מילים בצורת הרבים שלהן דווקא, ללא קשר לציון מין נקבה. זה לא כזה נפוץ, אבל קיים. זוכרים את המילה סֻאַאל (שאלה)? אז שאלות אומרים אַסְאִ’לַה أسئلة
במדוברת הייחוד הוא רק בצליל לפני התאא’ המרבוטה.
חלק ב’
בערבית ספרותית, כמו בעברית, הצליל לפני התאא’ מרבוטה הוא a.
בעברית יבוא קמץ לפניה: תלמידָה
בספרותית – סימן הניקוד פתחה: תִלְמִידַ’ה تلميذَة
במדוברת הצליל משתנה ל- e (אין סימן ניקוד בערבית שמבטא צליל זה): דַוְלַה (מדינה) הופך ל- דוֹלֶה, תלמידַ’ה ל- תלמידֶ’ה, השם פַאטִמַה فاطمة (בתו האהובה של הנביא מוחמד) הופך ל- פַאטְמֶה, ויש עוד אלפי דוגמאות.
אז זהו, אפשר להתקדם?
לא.
כי לכל כלל יש יוצא מהכלל.
זוכרים שיש אותיות (עיצורים) גרוניות בשפות השמיות? הגרוניות בערבית הן א’ ء (ההמזה האהובה שלנו), ה ه, ע ع ו- ח ح, אליהן מצטרפות בסוגיה שלנו היום גם ע’ غ, ק ق ו- ח’ خ (שתיים משש האותיות שאינן קיימות בעברית, על הכול דיברנו פה בעבר), שנהגות/נחתכות טיפה מעל הגרון, בחך.
זוכרים גם שיש אותיות נחציות (צלילים “רגילים” שנהגים עם לחץ, תהודה, מכיוון הגרון)? צ ص, צ’ ض, ט ط ו- ט’ ظ? (ברשימה זו עוד שתי אותיות שאינן קיימות בעברית)?
בקיצור, כל האותיות האלה, בגלל חיתוכן בגרון, בסביבתו או בהשפעתו, אינן רוצות לקבל e לפני תאא’ מרבוטה אלא לשמור על הצליל המקורי a, שהוא גרוני גם כן, והן נהגות כמו בספרותית:
בְּצַ’אעַה بضاعة – סחורה, בֵּיצַ’ה بيضة – ביצה, בַּטַּה بطّة – ברווז, פַצִ’יחַה فضيحة – חרפה (“פדיחה”), גַ’בְּהַה جبهة – חזית, מַחְ’לוּעַה مخلوعة – שובבה; משוגעת, וכו’.
דוגמה יפה להמחשה קיימת בביטוי רַאיְחַה וּגַ’איֶה رايحة وجاية – הולכת ובאה.
המילה ראיחה מסתיימת ב- ח גרונית, והצליל a נשמר. המילה ג’איה, לעומתה, מסתיימת ב- י, שאינה גרונית או נחצית, ולכן יש צליל e.
והנה שתי דוגמאות לא הכי חינוכיות, אבל מדהימות מבחינה לשונית:
נוֹמֶה בַּלַא קוֹמֶה نومة بلا قومة – שינה ללא קימה (מאחלים למי שאנו מאחלים לו ש….). שתי המילים מסתיימות עם צליל e.
רוֹחַה בַּלַא רַגְ’עַה روحة بلا رجعة – הליכה ללא חזרה (כנ”ל). שתי המילים עם צליל a, מבינים למה, נכון?
זהו? עכשיו אפשר ללכת להסדיר נשימה בצד או לשתות משהו?
לא. כי יש עוד יוצא מהכלל. האות רא ر, המקבילה ל- ר “תקנית”, קדמית, בעברית.
האות הזו, שאינה גרונית, “עושה בעיות” גם בעברית, למשל אי אפשר להדגיש אותה עם דגש חזק. בערבית היא עושה בעיות לפני תאא’ מרבוטה במדוברת:
היא שומרת על הצליל a כאילו הייתה גרונית, למשל במילים סַיַּארַה سيّارة – מכונית, מַרַה مرة, אישה, או מַרַּה مرّة (השוני בדיגוש) – פעם, אולם מקבלת e אם בספרותית, במקור, הצליל לפניה היה i, או שיש לפניה בכל מקרה צליל i. למשל העיר נצרת נקראת במדוברת אַלנַּאצְרֶה النّاصرة, כי בספרותית שמה אַלנַּאצִרַה (משמעות השם, אגב, “המנצחת”), ודוגמה נוספת: כְּבִּירֶה كبيرة – גדולה.
התופעה שלמדנו היום נקראת אִמַאלַה, שזה הטייה, בערבית. למה הטייה? אולי הטייה של התנועה, לא יודע באמת למה קוראים לזה ככה.
אם ניישם את כלל האמאלה על המילה אמאלה עצמה, נקבל אִמַאלֶה (לא אמאל’ה!!!, אלא אמאלֶה, מבוטָּא כמו פינאלה).
וכן, בניב הלבנוני יש אמאלה כזו, וגם מסוג אחר, אבל די להיסחף פה…
=-=-=
נסיים עם אחד השירים המושמעים ביותר בישראל של שנות השמונים:
צילום: Sandro Antonietti
התמונה צולמה בשוויץ.
זה היה הפוסט ה- 2,118 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

5 1 vote
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x