אח
קרובי משפחה שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on אח

אח

אח

פורסם לראשונה ב- 5.1.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שביקש פוסטים הקשורים לבני המשפחה.
אחרי שפגשנו את ההורים,
אז מילת היום היא –
אַח’ أَخ וברבים אִחְ’וֶה إخوة או אִחְ’וַאן أَخوان או אַאחַ’אא’ آخاء – אח; חבר; חבר בארגון
אִחְ’וֶה הם אחים ביולוגיים בעוד אח’ואן הם אחים לדרך, לרעיון, אך בדיבור, בשיח בפועל, אנשים משתמשים בכל צורה כראות עיניהם.
אַח’וּ- أَخو-, בסמיכות – אח של, אך גם: דומה ל-, ממש כמו-, זהה ל-
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
אֻחְ’ת أخت וברבים אַחַ’וַאת أخوات – אחות (ביולוגית); נזירה
בספרותית המילה נחשבת לאחת מ”חמשת השמות”:
מדובר בחמישה שמות עצם, שכשהם נמצאים במעמד נסמך בסמיכות או בנטיית הקניין הם מקבלים אות (אם קריאה, אות נחה) נוספת, בהתאם ליחסה התחבירית.
שלושת השמות הנפוצים מבין החמישה הם אַבּ أب, אַח’ أَخ (אח) ו- חַם حم (חם, אבי הרעייה או הבעל):
אִסְמִי אַבּוּ אִבְּרַאהִים اسمي أَبُو إبراهيم – ביחסת הנושא (יחסה ראשונה) – שמי אבו אבראהים
רַאַיְתֻ אַבַּא אבראהים رأيت أَبَا إبراهيم – ביחסת המושא (יחסה שנייה) – ראיתי את אבו אבראהים
כֻּנְתֻ מַעַ אַבִּי אבראהים كنت مع أَبِي إبراهيم – ביחסת הקניין (יחסה שלישית) – הייתי עם אבו אבראהים
ההמחשה אומנם הייתה בספרותית, אבל במדוברת שרדה רק הצורה עם ה- ואו:
אבו.
בעברית, אגב, שרדה דווקא הצורה עם יוד:
אביך, אבינו שבשמיים, אבימלך, אחינו, חמיך ועוד.
=-=-=
השורש הערבי א.ח’.ו (בגזרת ל”ו) עוסק באחים.
במקור מדובר בשורש דו-עיצורי: א.ח’; במקרה של הערבית הוא נכנס לגזרת ל”ו, במקרה של העברית לגזרת ל”י.
יש ערבים שהוגים את המילה על דרך גזרת הכפולים: אַחּ’ أَخّ
* הפועל הספרותי אַחַ’א أَخا בבניין הראשון – היה לאח של-
* הפועל הספרותי אַאחַ’א آخى בבניין השלישי, גם בצורה חַ’אוַא خاوى מהשורש ח’.ו.י – היה לאח של-, קיבל כאח את-; עשה את- כאחים
* הפועל הספרותי תַאַחַּ’א تأَخّى בבניין החמישי – אימץ כאח, חשב את- כאח
* הפועל הספרותי תַאַאחַ’וְא تآخوا בבניין השישי – היו כאחים
* אִחַ’אא’ إخاء או מֻאַאחַ’אה مؤاخاة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השלישי, או אִחַ’אוַה إخاوة של הבניין הראשון, או אֻחֻוַּה أُخوّة או אַחַוִיַּה أَخويّة – אחווה, חברות, ידידות
* אַח’ לַזַם أخ لزم – אח ביולוגי משני ההורים
כך גם: אַח’ שַקִיק أخ شقيق
על שקיק פרסמנו שני פוסטים:
* אַח’ פִי אללָּה أَخ في الله – אח לאמונה באללה, אח לאמונה באסלאם
* אַלְאִחְ’וֶה אֶלְמֻגַ’אהִדִין الإخوة المجاهدين – האחים לוחמי הקודש
* אִחְ’וֶה פִי אלסְּלַאח إخوة في السّلاح – אחים לנשק
* אַלְאַחֶ’ אלְכַּבִּיר الأَخ الكبير – האח הגדול (על כל משמעויותיו)
* אַחַ’וִיּ أَخويّ – של אחים, של אחווה וידידות
* כַּלַאם אַחַ’וִיּ كلام أَخويّ – דיבור ידידותי
* מַא אלְהוֹש אַח’ ما الهوش أَخ – אין כדוגמתו, מיוחד במינו, אין לו אח ורע
* גַ’ארַכֶּ אלְקַרִיבּ וַלַא אַח’וּכֶּ אלֶבְּעִיד جارك القريب ولا أخوك البعيد – טוב שכן קרוב מאח רחוק (מיל’: שכנך הקרוב ולא אחיך הרחוק)
* אַנַא וּאַח’וּי עַלַא אִבְּן עַמִּי וּאַנַא וּאִבֶּן עַמִּי עַלַא אלְעַ’רִיבּ أنا وأخوي على ابن عمّي وأنا وابن عمّي على الغريب – בעת סכסוך משתפים פעולה עם הקרוב ביותר שבנמצא נגד הזר (מיל’: אני ואחי נגד בן דודי, אך אני ובן דודי נגד הזר). תשמעו, זה אחד הפתגמים, שמראה שבחיים, לצערנו, הכל מונע מאינטרסים
* אֶלזַּאיֶד אַח’וּ אֶלנַּאקֶץ الزّايد أخو النّاقص, פתגם ששמעתי מהוריי אינספור פעמים – יותר (מדי) זה כמו (מיל’: הוא האח של-) הפחות (מדי), כלומר אין להגזים או להפריז בדברים
* עִנְדֶ אלצִּ’יק לַא אַח’ וַלַא צַדִיק عند الضّيق لا أخ ولا صدِيق – בשעת צרה אדם מגלה שאין לו ידידים (מיל’: בזמן צרה אין לא אח ולא חבר)
* אִן כִּבֶּר אִבְּנַכּ חַ’אוִיה إن كبر ابنك خاويه – כשהבן שלך גדל – התנהג אליו כאל מבוגר ולא כאל ילד קטן (מיל’: כשבנך גדל – התנהג אליו כמו אח)
* מַא פִי בַּעְדֶ אלְאַח’ ما في بعد الأخ – אין שום דבר השווה לאח. הביטוי הזה מופיע גם עם אמא, אבא ואחות. איזה יופי שיש שוויוניות, לפחות בתוך המשפחה הגרעינית…
* רֻבַּ אַחִ’ן לַכַּ לַם תַלִדְהֻ אֻמֻּכַּ رُبَّ أخٍ لك لم تلدهُ أُمك – נאמר על חבר כמו אח שעוזר מתוך גדלות ואחווה. מיל’: אחיך שאמא שלך לא ילדה
המילה אח’ משמשת גם בפניות מכובדות ומנומסות, וחשוב לי להבהיר זאת, מכיוון שכשערבי פונה למישהו ב:
יַא אַחִ’י يا أَخي
הוא לא מסתחבק איתו. אין מדובר ב”אחי” המאוס של העברית המודרנית, בה כל אדם זר הוא אח שלי ובשיח בין גברים כל מילה שניה היא “אחי”.
את ה- יא אח’י הערבי נתרגם: אדוני, ידידי היקר
=-=-=
המילה מופיעה, כמובן, גם בקללות:
אח’ו אלמניוכה, אח’ו אלשרמוטה, אח’ו אלשלכה וכו’.
=-=-=
תנועת האחים המוסלמים (בערבית: جماعة الإخوان المسلمين, תעתיק: ”ג’מאעת אַלְאִחְ’וָאן אַלְמֻסְלִמִין“) היא תנועה אסלאמיסטית סונית שנוסדה במצרים בשנת 1928 על ידי האימאם חסן אל-בנא. התנועה קוראת להשליט את האסלאם הסוני בחוקה ובחיי החברה באמצעות הפיכת מצרים ומדינות ערב האחרות למדינות הלכה שכל מערכותיהן מתנהלות בכפוף לחוקי השריעה. אחת מסיסמאותיה של התנועה היא “האסלאם הוא הפתרון”.
התנועה נוקטת קו רשמי של התנגדות לשימוש באלימות, וגינתה באופן עקבי פעולות טרור אסלאמי, לרבות פיגועי 11 בספטמבר. עם זאת, שאלת קשריה עם ארגוני טרור נוספים נמצאת במחלוקת והיא מוגדרת כארגון טרור על ידי מספר מדינות, ובהן מצרים, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, בחריין, סוריה ורוסיה.
האחים המוסלמים נחשב ארגון אנטי יהודי על ידי גורמים רשמיים כגון מרכז שמעון ויזנטל, בין השאר קרא הארגון להשמדת מדינת ישראל.
התנועה ונגזרותיה הצליחו לאחוז בהגה השלטון במספר מדינות, לרבות מצרים, שם זכה נציגה, מוחמד מורסי, בבחירות לנשיאות ב-2012 והיה בשלטון עד להפיכה הצבאית בשנה שלאחר מכן. כיום הארגון ומנהיגיו נמצאים תחת רדיפה מצד שלטונות מצרים. […]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
אחי, במדוברת של אזורנו, הוא אַח’וּי أخوي
בניבים צפוניים (סוריה, לבנון, וגם בשכם): חַ’יּוֹ خيّو או חַ’יִּ خيِّ
במצרים: אַח’וּיַא أخويا
במרוקו: חַ’י خيّ
=-=-=
קיים גם המבע החוץ-לשוני (אקסטרה-לינגוויסטי) אַחְ’! أخْ! שפירושו הבעת צער, אח!!!, אך הוא אינו חלק מהמערכת הסדורה של השפה.
ומוזמנים לעיין בפוסט שלנו שעסק בח’אוה, כלומר דמי חסות, פרוטקשן:
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top