בחינת בגרות

בחינת בגרות
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on בחינת בגרות

בחינת בגרות

בחינת בגרות

פורסם לראשונה ב- 4.8.19

מרחבא
שלום לכולם,
ראשית, מזל טוב לנו על העוקב ה- 7,000!
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Saar Ben Naim, שכתב לנו:
“שלום,
לאור הזיקוקים הרבים ששמעתי היום באזור מגוריי (ירושלים) בהקשר לסיום הלימודים במגזר הערבי, רציתי לדעת מה מקור המילה “תוג’יהי”?
הבנתי שזה כינוי לבחינות הבגרות בערבית, אך האם יש מקור למילה?
תודה”
אז מילת היום היא –
תַוְגִ’יהִיּ تَوْجِيهِيّ – בחינת/תעודת בגרות
לשמיעה:

וגם: בוגר תיכון (האדם עצמו)
במצרים משמעות המונח: השנה האחרונה ללימודים בסופה מקבלים תעודת בגרות
מינוחים נוספים:
* שַהַאדֶתֶ אלתַּוְגִ’יהִי شهادة التَّوْجِيهِيّ – תעודת בגרות
* אִמְתִחַאן שַהַאדַתֶ אלדִּרַאסַה אֶלתַּ’אנַוִיַּה אלְעַאמַּה امتحان شهادة الدّراسة الثّانويّة العامّة – בחינת תעודת לימודי התיכון הכלליים
* תַעְלִים תַוְגִ’יהִיּ – חינוך/הוראה הכוונתי/ת / מכווינ/ה
במונח האחרון מבינים למה הביטוי הקפוא הזה הוא במעמד שם תואר: הוא מתאר את המילה תעלים.
אכן, הערבים חוגגים בחודשי הקיץ ברעש רב את סיום שנת הלימודים וקבלת תעודת הבגרות.
כל מי שגר בסמיכות לישובים בעוטף ירושלים וביהודה ושומרון עד למופע האורקולי שנמשך כמה ימים.
מכיוון שמעולם לא גרתי בסמוך לישוב ערבי-ישראלי (אבל בתור ירושלמי כל חיי אני מכיר את התופעה מקרוב, לעתים יותר מדי מקרוב…), אין לי מושג אם התופעה קיימת גם בהם. אחרי הכל, מדובר במערכת חינוך שונה, עם לו”ז שונה וכו’.
***
חשוב לציין שהמונח הוא ירדני והוא נמצא בשימוש, באופן טבעי, גם בשטחי הרשות.
במדינות אחרות קוראים לבחינה בשמות אחרים, המפורסם ביותר הוא בַּכַּאלוֹרְיַא بكالوريا, והוא בשימוש במרוקו, אלג’יריה, תוניסיה, מאוריטניה, עיראק, סוריה ולבנון.
מילה דומה מאוד, שהיא בעצם אותו מילה, בכאלוֹרְיוּס بكالوريوس, היא השם המקובל בערבית לתואר אקדמאי ראשון, ובכך יש “יישור קו” עם המקור הלטיני, שמוכר יותר בקיצור BA.
למרבה ההפתעה, לתעודת הבגרות של המגזר הערבי בישראל קוראים בערבית… בגרות بجروت. אין מילה ערבית שהוקצתה למונח.
אם נתעקש, כפי שכתב לי Majd Ershed, נוכל להגיד:
الامتحانات الوزاريّة التّقييميّة الرّسميّة – בחינות ההערכה הרשמיות של משרד (החינוך)
امتحانات انهاء التّعليم الثّانويّ الرّسميّة – הבחינות הרשמיות של סיום לימודי התיכון
***
השורש הערבי ו.ג’.ה (בגזרת פ”ו) הוא אחד השורשים העמוסים והמגוונים ביותר בשפה, בעיקר מכיוון שהוא עוסק במילה פָּנים.
כנגזרת מעניין הפנים, השורש עוסק גם בכיוונים (שכן הפנים פונות לכיוון כלשהו) ובמעמד מכובד, נשוא-פנים:
* הפועל הספרותי וַגַ’הַ وَجَهَ או וַגֻ’הַ (משקלים שונים) בבניין הראשון – נעשה נכבד וחשוב
* וַגַ’אהַה وجاهة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חשיבות, כבוד (ספרותי)
* וִגְ’הַה وجهة וברבים וִגַ’הַאת وجهات, צורת שם פעולה נוספת – צד, כיוון; כוונה; השקפה
* וִגְ’הַת נַטַ’ר وجهة نظر – השקפה, דעה
* גִ’הַה جهة וברבים גִ’הַאת جهات, שם פעולה נוסף – צד, כיוון; חוג; גורם
* מִן כֻּלֶּ אלְגִ’הַאת من كلّ الجهات – מכל עבר, מכל הכיוונים
* וַאגְ’הַה واجهة וברבים וַאגְ’הַאת واجهات, בצורת הבינוני פועלת של הבניין – חזית (מכל סוג); מקום נכבד
* הפועל וַגַּ’ה وجّه בבניין השני – הדריך; כיוון, הפנה; העלה כבודו של מישהו
* תַוְגִ’יה توجيه, צורת שם הפעולה של הבניין, שהוא הבסיס הדקדוקי של מילת היום – הכוונה, הפניה, תדרוך, הנחיה; בקרה; היגוי של כלי רכב
* תַוְגִ’יה מַעְנַוִיּ توجيه معنويّ – טיפוח המורל, חינוך דוקטרינרי, אינדוקטרינציה (“תהליך של הנחלת דעות, עמדות, רעיונות, אמונות או השקפת עולם, בדרך כלל דעות דתיות או פוליטיות”. ויקיפדיה)
* מֻוַגִּ’ה موجِّه, צורת הבינוני הפועל של הבניין – וקטור; מנחה, מדריך
* מֻוַגַּ’ה موجَّه, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מונחה, מודרך. צַארוּח’ מֻוַגַּ’ה صاروخ موجّه – טיל מונחה
* הפועל וַאגַ’הַ واجه בבניין השלישי – פגש; עמד מול-, התעמת פנים אל פנים
* מֻוַאגַ’הַה مواجهة, צורת שם הפעולה של הבניין – פגישה, מפגש; עימות, לחימה, קרב (מילה נפוצה מאוד בעולם התקשורת המקומי, מלא-העימותים)
* הפועל הספרותי אַוְגַ’הַ أوجه בבניין הרביעי – עשה מישהו מכובד
* הפועל תְוַגַּ’ה توجّه בבניין החמישי – פנה, הלך בכיוון-
* תַוַגֻּ’ה توجّه, צורת שם הפעולה של הבניין – כיוון, מגמה, נטייה; סגנון, אוריינטציה
* תַוַגֻּ’ה גִ’נְסִיּ توجّه جنسيّ – העדפה/נטייה מינית
* הפועל תַוַאגַ’הוּא تواجهوا בבניין השישי – עמדו אלו מול אלו
* הפועל אִתַּגַ’ה اتّجه בבניין השמיני – פנה, הלך בכיוון-
* אִתִּגַ’אה اتّجاه וברבים אִתִּגַ’אהַאת اتّجاهات, שם הפעולה של הבניין – כיוון, מגמה, נטייה
* אִתִּגַ’אה סִיַאסִיּ اتّجاه سياسيّ – נטייה מדינית/פוליטית
* אֶלִאתִּגַ’אהֶ אלְמֻעַאכֶּס الاتّجاه المعاكس – הצד שמנגד, הכיוון הנגדי, וגם: שמה של תוכנית הדגל של ערוץ אלג’זירה, בה המנחה המיתולוגי ד”ר פֵיצַלֶ אלְקַאסֶם فيصل القاسم מעמת בכל פעם אנשים מהקצוות הנגדיים של נושא הדיון
* וַגִ’יה وجيه וברבים וֻגַ’הַאא’ وجهاء – אדם נכבד, נשוא פנים
* תֻגַ’אהַ تجاه או תִגַ’אהַ – מול, לעומת, כלפי-
* וַגְ’ה وجه וברבים וֻג’וּה وجوه או אַוְגֻ’ה أوجُه, במדוברת וִגּ’ وجّ או וִשּ وشّ – פנים, פרצוף; חזות; חזית; צורה, אופן; צד, כיוון
* וַגְ’הַן לִוַגְ’הֶן وجهًا لوجهٍ – פנים אל מול פנים
המילה פנים נפוצה ביותר ומופיעה, באופן טבעי, בעשרות ביטויים ופתגמים, בהם לא נעסוק היום בשל קוצר היריעה.
תמונה: יוסי אלוני
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top