בית בושת

בית בושת
מקומות שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on בית בושת

בית בושת

בית בושת

פורסם לראשונה ב- 13.1.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yoav Groweiss.
אז מילת היום היא –
כַּרַחַ’אנֶה كَرَخَانة – בית בושת
היה לנו בעבר פוסט בנושא:
היום נדבר על –
כַּרַחַ’אנֶה كرخانة – בית בושת
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
כן, כן, זו בדיוק המילה שאתם משתמשים בה בכתיב קרחנה (נשמע ממש כמו עיר בקולומביה עם הכתיב הזה…) לתיאור דברים שונים לגמרי (או שלא?)…
את המילה הזו אני (שָלֵו) מכיר עוד טרם נולד הסטלן הציוני הראשון, כך אני משער…
היא הופיעה במערכון הגאוני “שוק ספרים” של הגשש החיוור, בו לקוֹח לכאורה מהוגן (פולי ז”ל) מחפש בבסטה של ספרים שנפתחה בשוק חומר פורנוגרפי.
ואז גברי אומר לו: “פה זה בוטיק ספרים, לא כרח’אנה!”
היום אביא בנושא בעיקר ציטוטים.
נתחיל עם ויקימילון:
קָרָחָנָה:
1. בלאגן, חוסר אחריות, אי סדר
2. נקודת השיא במסיבות טראנס. זמן זריחת השמש והתגברות המוזיקה והאופוריה
מערבית: كَرَخَانَة (כַּרַחָ’אנַה, “בית בושת” או “בית חרושת”), אליה הגיעה מטורקית: kerhane (גם: karhane, מבוטא care-khah-nay; “בית בושת”), אליה הגיעה מפרסית, בה המילה מורכבת משני יסודות: کَار (כָּאר), “עבודה” + خَانِه (חָ’אנֵה), “בית”, כלומר: “מפעל”.
* אֶלשַּרְמוּטַה לַמַּא תִעְגֶ’זֶ תְעַרֶּץ / תִפְתַח כַּרַ’חַאנֶה الشّرموطة لمّا تعجز تعَرّص / تفتح كرخانة – אנשים לא משתנים, אי אפשר להשתחרר מתכונות רעות (מיל’: כשהזונה מזדקנת היא מתחילה לסרסר באחרות/פותחת בית זונות)
=-=-=
כותב בנושא הלשונאי רוביק רוזנטל:
המילה כרח’אנה אומצה בהתלהבות בסצינת הטראנס והפכה למילה המתארת אירועים שיצאו משליטה. מקור המילה טורקי-ערבי. פירושה המוקדם הוא בית מלאכה, ומאוחר יותר הפכה כינוי לבית זונות.
=-=-=
את החלק השני של המילה אנו מכירים ממילה שחדרה היטב לעברית: חאן (ח’אן בערבית خان), כמו תיאטרון החאן בירושלים, למשל:
חאן (מבנה, לקוח מויקיפדיה):
חאן (ברבים: חאנים; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.
אכסניה זו הייתה בדרך כלל רבועה או מלבנית ולה שתי קומות ערוכות סביב חצר מרכזית. בקומה התחתונה אוכסנו בהמות המסע (סוסים וגמלים) והסחורה, ובקומה השנייה לנו הנוסעים – בדרך כלל על הרצפה. בחצר שבמרכז החאן הכינו לעצמם הנוסעים את ארוחותיהם.
=-=-=
איך המילה כרח’אנה עברה מתחום בתי הבושת לעולמם ההזוי של הסטלנים?
אין לי מושג, אני פשוט יכול לשער שמישהו אמר פעם: “יש כאן במסיבת הטרנס ממש אווירה של בית זונות! בית זונות בערבית זה כרח’אנה, אין לי מושג בתעתיק מדויק בין שפות, ולשונות מעניינות אותי בדיוק כמו סחים, אז הנה, יצרתי מילה חדשה בעברית, קרחנה!”
=-=-=-=-=-=
ואם אנו באווירה:
הקורא פיסטוק כהן כותב לנו:
“אחרי דודה וסאחי מתבקש הסבר למילים סוטול, סאטלה, סטלן, מסטול. תודה”
סַטֶל سطل זה דלי בערבית, ומי שהוא מַסְטוּל مسطول הולך כמי שיש אסל עם שני דליים על כתפיו בדרכו מהבאר.
לשמיעה:

לפי הבנתי ובדיקתי החפוזה, וייתכן מאוד שאני טועה, המילים סַטְלָן (בערבית, לכאורה, או שלא, סַטְלַאן سطلان), סַטְלָה (סַטְלַה سطلة) ו- סוּטוּל (סֻטְל سطل) – כולן נראות ערביות, אך הן בשימוש רק בעברית.
אין להן תיעוד מילוני, ואני משער שהסטלנים למיניהם הגו אותן בהשפעת מבנים דקדוקיים ערביים ובהשפעת דברים אחרים…
סטלה במדוברת סורית זה כינוי לאדם טיפש. לא חושב שיש קשר לסמים.
****
והנה כמה הערות קוראים, שבעקבותיהן הוספתי את התוספת הבאה:
הפועל הערבי סַטַל سطل, בבניין הראשון, פירושו שיכּר או הרדים מישהו עם סמים
שם העצם סֻטַל سُطَل פירושו סמים מרדימים
הפועל אִנְסַטַל اتسطل בבניין השביעי פירושו נדהם; היה שיכור; היה מסומם; היה טיפש.
רק אושר ובריאות.
שיהיה יום מצוין,
התמונה היא ציורו של טולוז לוטרק “סלון ברחוב דה מולינס״ (des Moulins) שנהג לבקר בבתי בושת ונפטר בגיל 36 ממחלת העגבת (ואלכוהוליזם).
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top