בית ספר

בית ספר
מקומות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on בית ספר

בית ספר

 

בית ספר

פורסם ב- 24.6.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
מַדְרַסֶה مَدْرَسة וברבים מַדַארֶס مدارس – בית ספר; אסכולה, שיטה, דרך
לשמיעה:

יהושע שלח לי הקלטה מ- 26.5.22, שזו לשונה:
אול אשי סלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה.
ויסעד צבאחכו ג’מיען.
ביחכי מעאכם אח’וכם באללה חמזה עודת אללה
בדי אחכי באלנסבה למוצ’וע, יא ג’מאעת אלח’יר, אללי הו מוצ’וע חכית ענה קבל האלמרה, קבל רמצ’אן, ובדי ארד אעיד ע אלמוצ’וע האד כמאן מרה, לאנה אלאשי זאד ען חדה, ופש חדא מנתבה, ללאסף, אלא מנ רחם רבי, ען אלמוצ’וע האד.
יא ג’מאעת אלח’יר, באלנסבה לולאדכם, באלנסבה לבנאתכם, בשכל עאם אנא בחכי ען כל אהל אלקדס, ואהל פלסטין כמאן. בס באלד’את, תחדיד, אלקדס, יעני בע’צ’ אלנט’ר אני מנטקה בשכל עאם.
רג’אא’ ח’אצ, כל ואחד ינתבה עלא אבנה, אני סאעה ביפות אלמדרסה ואני סאעה ביטלע מן אלמדרסה, לאנה הדא אלאשי – מועד דח’ולה ללמדרסה ומועד אלח’רוג’ מן אלמדרסה ביבין לה שע’לאת כתיר כתיר כתיר ען אבנה, וביכשף לה אמור כתיייר ען אבנה.
פאלמדרסה הי אללי בתחדד כל מסתקבל אבנכ, וין כאן ווין ראח ושו סוא טול אליום.
אללי ביראקב דח’ול אבנה ע אלמדרסה וח’רוג’ אבנה מן אלמדרסה, ודח’ול בנתה ע אלמדרסה וח’רוג’ בנתה מן אלמדרסה – בתבין מעאה.
אחנא שופיריה באלשוארע, בנשוף אלשע’לאת בעינינא.
בלא מאאח’ד’ה, ואללה אשי ביח’זי. בדנאש נחדד שו בנשוף ובדנאש נחכי כתיר, בס אללי בדה ידיר באלה ע אבנה בידיר באלה ע אבנה, ואללי בדוש ידיר באלה ע אבנה רח יתע’לב וידפע ענה כל אללי חושה טול עמרה.
יא ג’מאעת אלח’יר, ולאד אליום ביתעאמלוא באלמח’דראת תחת אלסן אלקאצר.
מבליין(?) באלמח’דראת יא ג’מאעה. פתחוא עיניכו ע ולאדכו ואנתבהוא לולאדכו. בנאת אליום בתטלע ובתשרד מן אלמדארס, בתרוח מע צאחבהא, בתרוח הון והון והון והון, והאד אלאשי בנשופה בעינינא סוא ע אלג’באל סוא בואד לפתא, יא ג’מאעה אנתבהוא, סוא בואד לפתא, סוא ע’אד, סוא הון, סוא בעמואס, פאהמין כיף? פאנתבהוא, רג’אא’ ח’אצ, כל ואחד אלה בנת, כל ואחד אלה אבן, תחת אלסן אלקאצר, פאהמין כיף, תחת אלסן 18 או 17 סנה, או בישופה אנה קאצר לסה, אנה ינתבה עלא אבנה ויפתח עיניה עליה, לאנה ואללה, בכרה, לא סמח אללה, ביצ’יע אלולד פי אלמח’דראת וביע’רק פי אלמח’דראת, פי מוצ’וע, לאנה אלמח’דראת דרג’את, ביע’רק פי מוצ’וע אלמח’דראת וביציר בנסבה אעלא מן אלמח’דראת.
פאנא בשכר אלג’מיע עלא אסתמאעי, ובתמנא מן אללה אנכו תנתבהוא ע אלמוצ’וע האד, מא חדש יסתהתר ויחכי: “איה! אבני אנא בערף שו הו, ביטלע ע אלחצה אלאולא, בדח’ל אלחצה אלאולא וביטלע אלחצה אלת’אמנה”. לא יא עמי! אבנכ בדח’ל אלחצה אלאולא, ביח’תמ נצהא וביג’י טאלע.
אללה ירצ’א עליכו, אנתבהוא ע האי אלאמור אבנכ מש נבי ולא אבנכ יא עמי זי מא ביקולוהא, אלא מן רחם רבי.
פאנתבהוא ופתחוא עיניכו ודיניכו ע ולאדכם, לאנה אחנא מנשופ אמור קאעדין, אשי ביח’זי, אשי ביוטי אלראס, אשי ביצרע צרע.
תכון אג’ית תחכי מע אלשאב ולא מע אלהאד, בדהם יג’וא יקולוא לכ: “אה! שו אלכ דח’ל ענד אבני?!”
לא יא עמי, אבנכ ביצ’יע קאעד. פכל ראעי מסאול ען רעיתה.
ואלסלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה, וחאטין ברקבת אלג’מיע אנה תנקלוהא ע אלמג’מועאת,
משכורין ויעטיכ אלעאפיה.
أوّل إشي سلام عليكم ورحمة الله وبركاته.
ويسعد صباحكو جميعًا.
بيحكي معاكم أخوكم بالله حمزة عودة الله
بدّي أحكي بالنّسبة لموضوع، يا جماعة الخير، اللّي هو موضوع حكيت عنّه قبل هالمرّة، قبل رمضان، وبدّي أردّ أعيد ع الموضوع هاد كمان مرّة، لأنّه الإشي زاد عن حدّه، وفش حدا منتبه، للأسف، إلّا من رحم ربّي، عن الموضوع هاد.
يا جماعة الخير، بالنّسبة لولادكم، بالنّسبة لبناتكم، بشكل عامّ أنا بحكي عن كلّ أهل القدس، وأهل فلسطين كمان. بس بالذّات، تحديد، القدس، يعني بغضّ النّظر أني منطقة، بشكل عامّ.
رجاء خاصّ، كلّ واحد ينتبه على ابنه، أني ساعة بيفوت المدرسة وأني ساعة بيطلع من المدرسة، لأنّه هدا الإشي – موعد دخوله للمدرسة وموعد الخروج من المدرسة بيبيّن له شغلات كتير كتير كتير عن ابنه، وبيكشف له أمور كتييير عن ابنه.
فالمدرسة هي اللّي بتحدّد كلّ مستقبل ابنك، وين كان ووين راح وشو سوّى طول اليوم.
اللّي بيراقب دخول ابنه ع المدرسة وخروج ابنه من المدرسة، ودخول بنته ع المدرسة وخروج بنته من المدرسة – بتبيّن معاه.
احنا شوفيريّة بالشّوارع، بنشوف الشّغلات بعينينا.
بلا مؤاخذة، والله إشي بيخزي. بدّناش نحدّد شو بنشوف وبدّناش نحكي كتير، بس اللّي بدّه يدير باله ع ابنه بيدير باله ع ابنه، واللّي بدوش يدير باله ع ابنه رح يتغلّب ويدفع عنّه كلّ اللّي حوّشه طول عمره.
يا جماعة الخير، ولاد اليوم بيتعاملوا بالمخدّرات تحت السّنّ القاصر.
مبليين(؟) بالمخدّرات يا جماعة. فتّحوا عينيكو ع ولادكو وانتبهوا لولادكو. بنات اليوم بتطلع وبتشرد من المدارس، بتروح مع صاحبها، بتروح هون وهون وهون وهون، وهاد الإشي بنشوفه بعينينا سوا ع الجبال سوا بواد لفتا، يا جماعة انتبهوا، سوا بواد لفتا، سوا غاد، سوا هون، سوا بعمواس، فاهمين كيف؟ فانتبهوا، رجاء خاصّ، كلّ واحد اله بنت، كلّ واحد اله ابن، تحت السّنّ القاصر، فاهمين كيف، تحت السّنّ ١٨ أو ١٧ سنة، أو بيشوفه إنّه قاصر لسّة، إنّه ينتبه على ابنه ويفتّح عينيه عليه، لأنّه والله، بكرة، لا سمح الله، بيضيع الولد في المخدّرات وبيغرق في المخدّرات، في موضوع، لأنّه المخدّرات درجات، بيغرق في موضوع المخدّرات وبيصير بنسبة أعلى من المخدّرات.
فأنا بشكر الجميع على استماعي، وبتمنّى من الله إنّكو تنتبهوا ع الموضوع هاد، ما حدّش يستهتر ويحكي: “ايه! ابني أنا بعرف شو هو، بيطلع الحصّة الأولى، بدخل الحصّة الأولى وبيطلع الحصّة الثّامنة”. لا يا عمّي! ابنك بدخل الحصّة الأولى، بيختم نصّها وبيجي طالع.
الله يرضى عليكو انتبهوا ع هاي الأمور، ابنك مش نبيّ ولا ابنك، يا عمّي، زي ما بيقولوها، إلّا من رحم ربّي.
فانتبهوا وفتّحوا عينيكو ودينيكو ع ولادكم، لأنّه احنا منشوف أمور قاعدين، إشي بيخزي، إشي بيوطّي الرّاس، إشي بيصرع صرع.
تكون أجيت تحكي مع الشّابّ ولا مع الهاد، بدّهم يجوا يقولوا لك: “اه! شو إلك دخل عند ابني؟!”
لا يا عمّي، ابنك بيضيع قاعد. فكلّ راعي مسؤول عن رعيّته.
والسّلام عليكم ورحمة الله وبركاته، وحاطّين برقبة الجميع إنّه تنقلوها ع المجموعات،
مشكورين ويعطيك العافية.
קודם כל שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו.
בוקר טוב לכולם.
מדבר איתכם אחיכם לאמונה חמזה עודה אללה.
אני רוצה לדבר בקשר לנושא, אנשי הטוב, שהוא נושא שדיברתי עליו בעבר, לפני רמדאן, ואני רוצה לחזור לנושא הזה פעם נוספת, מכיוון שהעניין כבר עבר כל גבול, ואין מי ששם לב, למרבה הצער, “פרט לאשר עליו ירחם ריבוני”*, לנושא הזה.
אנשי הטוב, בקשר לילדים שלכם, בקשר לבנות שלכם, אני מדבר באופן כללי על כל תושבי ירושלים, ותושבי פלסטין גם כן, אבל אני מדבר במיוחד על ירושלים, לא משנה איזה אזור, באופן כללי.
בקשה מיוחדת: שכל אחד ישים לב לילד שלו, באיזו שעה הוא נכנס לביה”ס ובאיזו שעה הוא יוצא ממנו, שכן הדבר הזה, כלומר זמן כניסתו לביה”ס וזמן יציאתו ממנו, יוכיח/יבהיר לו דברים רבים מאוד מאוד על בנו, והוא יחשוף לו דברים רבייייים על בנו.
ביה”ס הוא זה שמגדיר את כל העתיד של בנך, איפה הוא היה, לאן הוא הלך ומה הוא עשה במהלך היום.
מי שעוקב אחר (שעת) כניסת בנו לביה”ס ויציאתו ממנו, וכניסת בתו לביה”ס ויציאתה ממנו – דברים יובהרו לו.
אנו נהגים בכבישים, אנו רואים את הדברים בעיניים שלנו.
במחילה מכבודכם, בחיי זה עניין מגעיל. אנו לא רוצים לציין במפורש מה אנו רואים ולא רוצים לדבר הרבה, אבל מי שידאג לבן שלו אכן ידאג לבן שלו, ומי שלא רוצה לדאוג לבן שלו ייכנס לצרות ויוציא עליו את כל מה שהוא חסך כל החיים.
אנשי הטוב, הילדים של היום משתמשים בסמים כבר כשהם קטינים.
הם נגמרים עם הסמים, אנשים. פִּתחו את עיניכם על ילדיכם ושימו לב לילדיכם. הבנות של היום יוצאות ובורחות מבית הספר, הולכות עם החברים שלהן, הולכות לכאן ולכאן ולכאן ולכאן, ואנו רואים את זה בעיניים שלנו בהרים או בואדי של ליפתא (שכונה ערבית נטושה בצפון ירושלים. שָלֵו), אנשים שימו לב, בואדי של ליפתא, שם, כאן, או בעמואס**, אתם מבינים? שימו לב, זו בקשה מיוחדת, כל מי שיש לו בת, כל מי שיש לו בן, קטינים, אתם מבינים, מתחת גיל 18 או 17, או שהוא עדיין קטין, שישים לב לבנו ויפתח עליו עיניים, שכן בחיי, מחר, שלא נדע, הילד ייפול לסמים ויטבע בסמים, כי בסמים יש שלבים, הוא יטבע בסמים ואז יגיע לרמה גבוהה (מסוכנת) יותר של שימוש.
אני מודה לכולם שהקשיבו לי, ואני מבקש מאלוהים שתשימו לב לנושא הזה, שאף אחד לא יזלזל ויגיד: “מה?! אני מכיר את הבן שלי, הוא יוצא (מבי”ס) רק בשיעור הראשון (מתבלבל ומתקן), הוא נכנס לשיעור הראשון ויוצא רק בשיעור השמיני”. לא, בן אדם! הבן שלך נכנס לשיעור הראשון, נוכח בחצי ממני ועוזב (את ביה”ס).
אנא מכם, שימו לב לעניינים האלה, הבן שלך אינו נביא, והוא, כמו שאומרים, “פרט לאשר עליו ירחם ריבוני”.
שימו לב ופתחו את עיניכם ואוזניכם על הילדים שלכם, שכן אנו רואים דברים, דברים מגעילים, דברים שגורמים לנו להשפיל ראש, דברים שמפילים אותנו לרצפה.
אם אתה בא לדבר עם הבן אדם (על הבן שלו), הוא בא ועונה לך: “מה?! מה אתה מתעסק בעניינים של הבן שלי?!”
לא, בן אדם, הבן שלך בדרך לאבדון. כל רועה אחראי לצאן מרעיתו***.
שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו, ואנו ממש מבקשים שתעבירו את המסר בקבוצות,
תודה ותהיו בריאים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הוא מצטט פה באופן חלקי ושגוי חלק מפסוק 53 בסורת יוסף:
ומא אברא נפסי אנא לנפס לאמארתן באלסוא’ אִלַּא מַא רַחִמַ רַבִּי אנ רבי ע’פור רחים
وَمَا أُبَرِّئُ نَفْسِي إِنَّ النَّفْسَ لَأَمَّارَةٌ بِالسُّوءِ إِلَّا مَا رَحِمَ رَبِّي إِنَّ رَبِّي غَفُورٌ رَحِيمٌ {يوسف:53}
לא ארחץ בניקיון כפיי, כי הנפש דוחקת לעשות את הרע, פרט לאשר עליו ירחם ריבוני. הן ריבוני סולח ורחום (תרגום רובין)
** עַמְוַאס הוא כפר ערבי ששכן עד שנת 1967 באזור מובלעת לטרון. למה הוא מזכיר דווקא אותו ומה הקשר שלו אליו? לאללה הפתרונים.
*** הוא משבש פה טיפה את החדית’ היפה של הנביא, שאמר: “האין כל אחד מכם רועה וכולכם אחראים על צאן מרעיתכם. המנהיג של האנשים הוא רועה, הגבר הוא הרועה של בני משפחתו, האישה היא הרועה של בית בעלה וילדיה, העבד הוא הרועה של רכוש בעליו. כולכם רועים, וכולכם אחראים על צאן מרעיתכם”. (התרגום שלי)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
דַרַס دَرَس – למד
לשמיעה:

וגם: מילת היום היא מַדְרַסֶה مدرسة וברבים מַדַארֶס مدارس – בית ספר; אסכולה, שיטה, דרך
לשמיעה:

אגב, ימאמה הוגה בהקלטה מדרסַה, כמו בספרותית.
השורש הוא ד.ר.ס, שקשור הן בערבית והן בעברית ללימודים (בעברית המקביל המדויק הוא ד.ר.ש; דרס בעברית קשור בעיקר לכבישים).
אולם גם בערבית הוא עוסק בדישה ובבליה, ואלו פעולות שתוצאותיהן מקבילות לפעולת הדריסה, שפוגעת ומפעילה לחץ על גופים אחרים.
בעברית: דָּרַש, דְּרָש, בית מדרש, מדרשה (המקבילה המושלמת ל- מדרסה). ובערבית:
* הפועל דַרַס درس בבניין הראשון – למד, עיין ב-; דש תבואה; התיישן, התבלה; מחה, מחק, בילה (במובן שחק); נמחה, נמחק, התבלה
* דַרְס درس וברבים דְרוּס دروس, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – שיעור; לקח; מחקר, בדיקה; עיון; בגד בלוי; דרך מטושטשת
* דִרַאסֶה دراسة וברבים דִרַאסַאת دراسات, שם פעולה נוסף של הבניין הראשון – לימוד, למידה; מחקר; בדיקה, בחינה, עיון
* מַדְרוּס مدروس, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – בדוק, בחון, שבחנו ובדקו אותו; מוצע (כמו מצעים על מיטה); דחוס וכבוש ברגליים
* הפועל דַרַּס درّس בבניין השני – לימד, הורה; אילף
* מֻדַרֶּס مدرّس, צורת הבינוני הפועל של הבניין השני – מורה, מלמד; מרצה
* מִדְרַאס مدراس וברבים מַדַארִיס مداريس – בית מדרש (יהודי); בית ספר
* תַדְרִיס تدريس, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – הוראה, לימוד
* תַדְרִיסִיּ تدريسيّ – לימודי
* הַיְאַתֶ אלתַּדְרִיס هيئة التّدريس – סגל המורים
* הפועל הספרותי תַדַארַס تدارس בבניין השישי – חזר ולמד, שינן. ברבים: שיננו אלו לאלו את השיעור
* דִרַאסִיּ دراسيّ – לימודי, חינוכי
* אֶלסַּנֶה אֶלדִּרַאסִיֶּה السّنة الدّراسيّة, אֶלְעַאםֶ אלדִּרַאסִיּ العام الدّراسيّ – שנת הלימודים
* מֻסְתַוַא דִרַאסִיּ مستوى دراسيّ – רמת השכלה
* זַמִילֶ אלדִּרַאסֶה زميل الدّراسة – חבר ללימודים
* תַחְתַ/קַיְדֶ אלדִּרַאסֶה تحت/قيد الدّراسة – (הנושא) בעיון, בבדיקה
* דַרְס חֻ’צוּצִיּ درس خصوصيّ – שיעור פרטי
* דַרְס קַאסִיּ درس قاسيّ – לקח אכזרי, קשה
* חֻ’טַּתֶ אלדַּרְס خطّة الدّرس – מערך השיעור (מיל’: תוכנית השיעור)
* דַרְס נָשָאט درس نشاط – חוג לימודי (מיל’: שיעור פעילות)
* אַדַּא לֹה דַרְס (במצרית) أدّى له درس – לימד אותו לקח
* מַדְרַסֶה אִבְּתִדַאאִיֶּה مدرسة ابتدائيّة – בית ספר יסודי (מיל’: ראשוני)
* מַדְרַסֶה אִעְדַאדִיֶּה مدرسة إعداديّة – חטיבת ביניים (מיל’: מכין, מכשיר)
* מַדְרַסֶה תַ’אנַוִיֶּה مدرسة ثانويّة – בית ספר תיכון (מיל’: שבא במקום השני [כרונולוגית, לאחר היסודי]. כנראה בהשפעת האנגלית)
* מַדְרַסֶה דַאחִ’לִיֶּה مدرسة داخليّة – פנימייה (מיל’: בית ספר פנימי)
* מַדְרַסֶה אִלְזַאמִיֶּה مدرسة إلزاميّة – בית ספר עממי (מיל’: של חובה, חינוך חובה)
* מַדְרַסֶה מֻחְ’תַלַטַה مدرسة مختلطة – בית ספר מעורב (בנים ובנות)
* מדרסה דִינִיֶּה יַהוּדִיֶּה مدرسة دينيّة يهوديّة – ישיבה (מיל’: בית ספר דתי יהודי)
* טַקֶם מַדְרַסֶה طقم مدرسة – תלבושת אחידה (מיל’: סט של בית ספר)
* מַדְרַסִיּ مدرسيّ – לימודי, של בית ספר
* דַרַּאס درّاس, במשקל בעלי המלאכה – מי שמרבה ללמוד; מי שדש את החיטה או סוחט את הזיתים לשמן
* דַרִּיס درّيس – מי שמרבה ללמוד, שקדן
* מִדְרַס مِدْرَس – ספר לימוד; בית ספר (לא בשימוש)
בתמונה: בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות (אנגלית: Hogwarts School of Witchcraft and Wizardry) הוא בית ספר בדיוני לקוסמים ולמכשפות, השוכן באנגליה, מקום התרחשותם של חלק ניכר מהאירועים המרכזיים בעלילת ספרי הארי פוטר. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,754 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x