פורסם לראשונה ב- 8.1.18
מילת היום מופיעה לבקשתה של ימאמה Yamama Dagash שלנו.
קְרֵידֶ אלְעֶשּ قريد العشّ – בן זקונים
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
למה ואיך הגענו למושג הזה?
לפני כמה שבועות דיברנו אני (שָלֵו) וימאמה על צורות הקטנה בערבית.
בערבית הספרותית צורת ההקטנה היא במשקל פֻעַיְל فُعَيْل:
לוקחים שם כלשהו, מתוך הנחה שהוא בן לא יותר מארבע אותיות, ומכניסים אותו למשקל ההקטנה:
כִּתַאב كتاب (ספר) הופך ל: כֻּתַיְבּ كتيب (ספרון, חוברת, עלון)
בַּחֶר بحر (ים) הופך ל: בֻּחַיְרַה بحيرة (אגם, ימה), כן, במקרה זה עם סיומת נקבה. לגיטימי
שַגַ’רַה شجرة (עץ) הופך ל: שֻגַ’יְרַה شُجيرة (עץ קטן)
דַוְלַה دولة (מדינה) הופכת ל: דֻוַיְלַה دُويلة (“מדינונת”, לרוב מעמדת לעג)
חַסַן حسن (יפה, טוב) הופך ל: חֻסַיְן حسين
קִרְש قرش (כריש) הופך ל: קֻרַיְש قريش (כריש קטן; מוכר בעיקר כשם השבט ממנו בא הנביא מוחמד)
בקיצור: לשם הקטנה, נוספת האות יוד לקראת סוף המילה, עם רצף התנועות ai
והנה עוד כמה צורות, עתיקות ברובן, רובן שמות פרטיים או משפחה, ולא באמת טרחתי לבדוק מה משמעותן. אחדות מהן קצרות (שלוש אותיות גם בהקטנה) בשל הגזרה הדקדוקית שלהן:
חֻדַ’יְפַה حُذيفة, חֻנַיְן حُنين, הֻרַיְרַה هُريرة (חתול קטן), פֻגַ’יְרַה فُجيرة, גֻ’מַיְרַה جُميرة, רֻוַיְדַן رُويدًا (לאט), לֻאַ’י لؤي (שור בר קטן), קֻצַי قُصي, עֻדַי عُدي (בדיוק, שני בניו של צַדַּאם חֻסֵין), דֻבַּי دُبي (כן, דובאי, הנסיכות)
צורות הקטנה מסוג זה נהגות במדוברת, אם הן הגיעו בכלל למדוברת, עם תנועת e ארוכה במקום ה- ai שמופיעה בספרותית: חְסֵין (שם פרטי), משפחת אַבּוּ-רְמֵילַה أبو رميلة ואבו-רְדֵינַה أبو ردينة, ועוד.
אבל למדוברת יש צורת הקטנה משל עצמה, הרבה יותר נפוצה, במשקל פַעּוּל فعّول:
יַמַאמַה يمامة הופכת בשם חיבה ל- יַמּוּמַה يمّومة (ימאמה, למי שאינו זוכר, היא יונת בר או תור. תור, נו, יונת הבר, לא כמו בדואר…)
נַסַמֶה نسمة (נשמה, נפש) הופכת ל- נַסּוּם نسّوم
וַסִים وسيم (נאה, יפה) ל- וַסּוּם وسّوم
וַרְד ورد (פרח, ורד) ל- וַרּוּד ورّود
קַמַר قمر (ירח) ל- קַמּוּרַה قمّورة (חמודה ומתוקה קטנה)
שַאטֶר شاطر (חכם, פיקח) ל- שַטּוּר شطّور
ועכשיו למילת היום. איך קריד אלעש קשור לבן זקונים?
קריד הוא קרד קטן. כלומר הקוף הקטן של הקן, הוא המשפחה.
השורש הערבי ק.ר.ד עוסק בשתי חיות: גם בקופים, וגם ב… קרציות:
קֻרַאד قراد, כשם קיבוצי, הוא קרציות, ו- קֻרַאדַה قرادة היא קרצייה אחת (אסם אלוחדה, שם של יחידה אחת בַּמין, בסוג).
קֻרַיְד قُرَيْد, בספרותית, ו- קְרֵיד قريد, במדוברת, זה פשוט קרצייה קטנה. וכן, אני רואה את הגבות המורמות: ממתי צ עברית מתחלפת עם ד ערבית? נו, הנה. אתם רואים שלפעמים גם זה קורה.
זה בכלל מעליב. הקרצייה הקטנה???
הביטוי לקוח מעולמם של גוזלים בקִנים: כשגוזל כלשהו נדבק בקרציות בעודו בקן, הוא נחלש שכן הן שותות ומוצצות את דמו, וכך הוא נשאר אחרון בקן, עם הוריו, בדיוק כמו בן הזקונים, להבדיל.
בן זקונים אפשר גם לומר: אַאחֶ’רֶ אלְעֻנְקוּד (פִי אלְעֵילֶה) آخر العنقود (في العيلة) – האחרון באשכול (במשפחה),
אאח’ר אלענקוד סֻכַּר מַעְקוּד آخر العنقود سكّر معقود – בן הזקונים הוא החביב והאהוב ביותר על הוריו (ומתוק כמו סוכר מרוכז)
פוסטים שהיה לנו בנושאים קשורים בעבר:
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.