פורסם לראשונה ב- 7.6.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
אז מילת היום היא –
וַאדִי وَادِي וברבים אַוְדִיֶה أودية או וֻדְיַאן وديان – גיא, ואדי, ערוץ, אפיק, נחל
בספרותית הצורה הבלתי מיודעת: וַאדִן وادٍ
בתאריך 30.4.20 יפתח שלח לי סרטון מאחת מקבוצות הווטסאפ של דיווחי התנועה.
בסרטון מצלם נהג אוטובוס – תוך כדי נסיעה – את שיירת המחאה של האוטובוסים שעלתה לירושלים (במסגרת אירוע מחאה נגד ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, אירוע שדי הלך לאיבוד בחדשות בין שלל אירועי סוף חודש אפריל הסוער…).
בסרטון, שמופיע כאן בתגובות, אומר הנהג:
باب الواد لاللّي طالع ع القدس، بلّشت المسيرة هاي، تبعة الباصات
באב אלואד לאללי טאלע ע אלקדס, בלשת אלמסירה האי, תבעת אלבאצאת
(אזור) שער הגיא (באב אלואד), למי שנוסע בכיוון ירושלים, התחילה השיירה הזו, של האוטובוסים
=-=-=-=
מהו בכלל ואדי?
“ואדי (מערבית: وادي) הוא נחל או גיא המנקזים מי גשמים או מי מעיינות עונתיים, אולם נותרים יבשים בהיעדר גשמים, כיוון שאינם מוזנים ממעיין או ממקור מים קבוע אחר. ואדיות נפוצים באזורים צחיחים או מדבריים. המונח משמש בערבית גם כתחילית לשמות של יישובים, אתרים או נחלים. כמו כן הוא כולל את המושגים: אפיק נחל, גיא, עמק, בקעה וכדומה. כך למשל, אזור אפיק הנילוס על שתי גדותיו מכונה בערבית “ואדי א-ניל” (وادي النّيل). ככלל, המושג ואדי נפוץ מאוד בטוֹפּוֹנִימים הערביים (חקר שמות ומקומות).
המונח נפוץ גם בשפות נוספות, אם כי במשמעות רחבה יותר. באנגלית (Wadi) עשוי לשמש לתיאור עמק או ערוץ במדבר. בערבית הוא גם שם לנחל קטן. בעברית, המונח “ואדי” מקביל לרוב למונח נחל אכזב, או לנקיק.
ואדיות נמצאים במקרים רבים סמוכים להתיישבות אנושית, משום שלעיתים קרובות ניתן למצוא בהם מים תת-קרקעיים. חציית ואדיות מסוימים, בתקופה מסוימת בשנה, עשויה להיות מסוכנת עקב שטפונות לא צפויים שעשויים להפתיע את החוצים. שטפונות מסוג זה גורמים למקרי מוות רבים בארצות המזרח התיכון ובאזורי אקלים דומים ברחבי העולם” (ויקיפדיה).
מוסיף בנושא יפתח:
“בניגוד לתפיסה הישראלית, ששם הנחל הוא קטע מתחילתו באגן הניקוז ועד לשפך, בתפיסה הערבית לכל מקטע בשטח יש שם אחר, גם אם בפועל זהו אותו הרצף של זרימת המים של הזרם/ניקוז מרכזי, ויש לכך המון דוגמאות. לעיתים זה מבלבל מטיילים כי הם שואלים בדואים או פלאחים היכן ואדי כך וכך, ובפועל כל אחד מתכוון למקטע אחר לגמרי במרחב”.
=-=-=
* הֻוֶּ פִי וַאד וּאַנַא פִי וַאד هو في واد وأنا في واد – אנו שונים לגמרי זה מזה, אנו לא מסכימים זה עם זה, לא מבינים זה את זה, אנו שונים בתפיסה ובדרך שלנו (מיל’: הוא בואדי ואני בואדי)
* וַאדִי אֶלסַּלַאם وادي السّلام – אחד משמותיו של נהר חידקל (מיל’: ואדי השלום)
* צַרְחַ’ה פִי וַאד(י) صرخة في واد(ي) – קול קורא במדבר, קריאה ללא השפעה (מיל’: צעקה בואדי)
* דַ’הַבַּ פִי כַּלַאמִהִ פִי כֻּלִּ וַאדי ذهب في كلامه في كلّ وادي – דיבר על נושאים מנושאים שונים, דיבר על קשת רחבה של נושאים בלי קשר ביניהם (מיל’: הלך בדבריו בכל ואדי)
=-=-=-=
הנה הפתיח של הערך “שער הגיא” מויקיפדיה:
“שער הגיא (בערבית باب الواد – באב אל-ואד) הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים, ממוקם על כביש 1 בקילומטר ה-35 מתל אביב בסמוך למחלף שער הגיא. כביש 1 ממשיך משער הגיא מזרחה לכוון ירושלים לאורך של כ-6 קילומטרים בעמק צר באפיק נחל הנקרא “נחל נחשון” עד לאזור שואבה. הנחל הוא יובל מזרחי של נחל אילון המוביל מערבה לנחל הירקון, בעבר שמו של נחל נחשון היה “ואדי עלי”.
שער הגיא הוא תרגום של שמו הערבי של המקום – באב אל-ואד.
שם המקום מימי קדם לא היה שער הגיא שכן זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים, כפי שמובא בספר דברי הימים:
“וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם”. ספר דברי הימים ב’, פרק כ”ו, פסוק ט’
[…]”
המשך הערך עוסק, בין השאר, בתיאור קורות האזור במהלך מלחמת העצמאות, עם סיפורי השיירות לירושלים.
הצורה הערבית באב אלואד היא קיצור, שכן לפי “כל הכללים” השם היה צרך להיות באב אלואדי, עם יוד בסוף, אבל למה צריך להוסיף סתם עוד הברה בדיבור קולח?…
נסיים עם השיר הבא:
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
רגע, מה סיימנו? שום מילה על השורש של ואדי?
אז השורש הופיע אצלנו בפוסט בעבר, אך כפי שתראו לבד, זהו שורש קצת מוזר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא כפיר דדון.
כפיר ביקש את המילה הבאה, ושלח איתה את שיר הילדים החביב שבהמשך.
אז מילת היום היא –
וַדַּא وَدَّى – שלח; הוביל, ליווה; הביא, לקח
השורש הערבי ו.ד.י (פ”ו, ל”י) די נדיר.
הוא קיים בפועל הזה, שהוא בבניין השני, ולמרות שהוא קיים בספרותית הוא בשימוש בעיקר במדוברת, ובמילה הנפוצה:
* וַאדִי وَادي וברבים וֻדְיַאן وديان או אַוְדִיֶה أودية, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – ואדי, ערוץ, גיא, אפיק, נחל
* צוֹתֶ אלטַּבֶּל לַבְּעִיד בִּוַדִּי صوت الطّبل لبعيد بودّي – הרבה רעש על לא כלום (מיל’: קול התיפוף רחוק מגיע)
* וַדַּאה עַאלְבַּחֶר וּרַגַּ’עֹה עַטְשַאן وَدَّاه عالبحر ورجّعه عطشان – היתל בו, עשה ממנו צחוק, ניצל אותו (מיל’: שלח אותו לנהר והחזירו צמא)
* אִלְחַקֶ אלְבּוּם / אלְעֻ’רַאבּ בִּוַדִּיכּ עַאלְחַ’רַאבּ الحق البوم/ الغراب بودّيك عالخراب – עקוב אחר הינשוף/העורב והוא יובילך לחורבן
* בַּעֶד מַא שַאבּ וַדּוּה עַאלְכֻּתַּאבּ بعد ما شاب ودّوه عالكتّاب – אחרי פורים משלוח מנות; כבר מאוחר מדי למעשה (מיל’: לאחר שהזדקן שלחו אותו ל”חדר”, לבית הספר לילדים קטנים. זהו משפט ששמעתי פעמים מאבי המנוח רחמים כהן)
* בִּיוַדִּי וּבִּיגִ’יבּ (כַּלַאם) بيودّي وبيجيب (كلام) – נאמר על רכלן וסכסכן (מיל: שולח ומביא [דיבורים], ותודה ל- Gila Yona)
כפיר שלח לנו שיר ילדים מוכר וותיק, שבעוונותיי לא הכרתי. אני סבור שהוא עיראקי, אבל אני לא בטוח. אולי אתם מכירים ויודעים?
השיר הוא ממש שיעור נפלא לתרגול הציווי של הבניין השני במערכת הפועל בערבית…
יש לו גרסאות רבות, בחרתי לשים בקישור את אחת החדשות שביניהן:
يا طير غنّي غنّي יַא טֵיר עַ’נִּי עַ’נִּי
على جناحك طيّرني עַלַא גְ’נַאחַכּ טַיֶּרְנִי
ودّيني للبساتين וַדִּינִי ללְבַּסַאתִין
أشرب ماي آكل تين אַשְרַבּ מַאי, אַאכֹּל תִין
ציפור, שירי, שירי
על כנפך הטיסיני
קחי אותי לגנים
אשתה מים, אוכל תאנים
فرّحني فرحة العيد פַרֶּחְנִי פַרְחַתֶ אלְעִיד
لبسني ثوبي الجديد לַבֶּסְנִי ת’וֹבִּי אלְגַ’דִיד
فرّحني فرحة العيد פַרֶּחְנִי פַרְחַתֶ אלְעִיד
كلّ ما يريد כֻּלּ מַא יְרִיד
بابا يريد בַּאבַּא יְרִיד
שמחיני את שמחת החג
הלבישיני את בגדי החדש
שמחיני את שמחת החג
כל מה שהיא תרצה
אבא ירצה
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
כתב לנו שגיא לבנון:
בחוגים מסויימים השתרש גם הביטוי “סיליקון ואדי”, הגירסה המזרח תיכונית לסיליקון ואלי.
צילום: Yadu sharon
שיהיה יום נהדר, ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
