דוד מצד האב

דוד מצד האב
פעלים קרובי משפחה שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on דוד מצד האב

דוד מצד האב

דוד מצד האב

פורסם לראשונה ב- 6.5.19

מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Haim Toeg.
חיים ביקש את המילה בעקבות הפוסט שהיה לנו על עַמַא, עיוורון, והדגיש שאין לבלבל עם עַמַּה, היא הדודה מצד האב.
אז מילת היום היא –
עַםּ عَمّ וברבים עֻמוּמֶה عمومة או אַעְמַאם أعمام – דוד מצד האב; אדון
וגם: “דוד” כפניה מנומסת למבוגרים וגם לזרים שעוסקים במקצועות עממיים (ואינם “מצריכים” פניה במשלב מכובד יותר)
לשמיעה:

השורש הערבי ע.מ.מ (בגזרת הכפולים) הוא נפוץ מאוד ועוסק במגוון תחומים, שרק אחד מהם מתכתב עם המשמעות העברית של עממיות:
* הפועל עַמַּ عمّ בבניין הראשון – נעשה כללי; הפך לדוד
* עַאםּ عامّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – כללי, כולל, מקיף; ציבורי (ויש מאות דוגמאות עם שם התואר הזה)
* עַאמַּה عامّة, צורת הנקבה של הבינוני הפועל – כללית; כלל האנשים, פשוטי העם (כשם עצם)
* עַאמִּיּ عامّيّ – עממי, רגיל, שכיח. אֶללֻּעַ’ה אֶלְעַאמִּיֶּה اللّغة العامّيّة – השפה המדוברת
* עֻמוּם عموم, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כלל, כל; עֻמוֹמִיּ عموميّ – ציבורי, כללי. עַאלְעֻמוּם عالعموم – בדרך כלל; באופן כללי
* הַאתֶף עֻמוּמִיּ هاتف عموميّ – טלפון ציבורי
* סַיַּארַה עֻמוּמִיּ سيّارة عموميّ – תחבורה ציבורית; מונית שירות
* הפועל עַמַּם عمّم בבניין השני – הפיץ חוזר; הפך משהו לכללי ולרווח
* תַעְמִים تعميم, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חוזר כללי, מכתב בתפוצה נרחבת
* הפועל הספרותי אִעְתַמַּ اعتمّ בבניין השמיני – חבש מצנפת
* עִמַאמַה عمامة – מצנפת
* אִבֶּן עַמִּי ابن عمّي – בן דודי; בעלי; גיסי
* מַרְת עַמִּי مرة عمّي – אשת דודי; חמותי
* אִללִּי יַאח’ֹד/יְגַ’וֶּז אֻמִּי אַקוּל לֹה עַמִּי اللّي ياخد أمّي أقول له عمّي – אני מוכן להשלים עם כל גורל ולקבל כל מרות (מיל’: מי שייקח/יישא את אמי אקרא לו “דודי”)
* אִללִּי בִּסְתְחִי מִן בִּנְת עַמֹּה מַא יְגִ’יבְּש מִנְהַא עְיַאל اللّي بستحي من بنت عمّه ما يجيبش منها عيال – אסור להתבייש (מיל’: מי שמתבייש מבת דודו לא יביא ממנה ילדים)
* אַנַא וּאַח’וּי עַלַא אִבְּן עַמִּי וּאַנַא וּאִבֶּן עַמִּי עַלַא אלְעַ’רִיבּ أنا وأخوي على ابن عمّي وأنا وابن عمّي على الغريب – בעת סכסוך משתפים פעולה עם הקרוב ביותר שבנמצא נגד הזר (מיל’: אני ואחי נגד בן דודי, אך אני ובן דודי נגד הזר). תשמעו, זה אחד הפתגמים, שמראה שבחיים, לצערנו, הכל מונע מאינטרסים.
הקורא Ovadia Mizrahi מזכיר לנו ש- ולאד עמנא ولاد عمنا הם בני דודנו, כלומר הכינוי ההדדי של יהודים לערבים, ומוסיף:
הערבים נקראים בפינו בני דודנו (לא דודינו) שכן הם מצאצאיו של ישמעאל שהיה דודו של יעקב (אחיו של יצחק שנולד מהגר שפחתה של שרה).
***
לשאלתכם האפשרית, מדוע בערבית יש מילה נפרדת לדוד מצד האב ולדוד מצד האם (חַ’אל), הנה משהו שכתבתי לפני כשנתיים:
בגלל המבנה החמולתי הקלאסי של המשפחות הערביות, בשפה הערבית ישנם קרובי משפחה, או אם נדייק: ישנן מילים ייחודיות לקרובי משפחה מסוימים, שאינן קיימות בשפות אחרות.
המשפחות גדולות, המעמד המשפחתי בעל חשיבות עליונה, וכך נוצרים מעמדות פנים-משפחתיים בנוסף לאלו המוכרים והצפויים באופן טבעי בכל משפחה בעולם.
כולם יודעים, למשל, שבערבית יש שוני בין דוד מצד האב (עַםּ عمّ) לדוד מצד האם (חַ’אל خال).
למה? כי בחברה בה הגברים חשובים יותר מנשים, הדוד מצד האבא, מן הסתם, יהיה “חשוב” יותר מזה מצד האמא. וכך השפה ודובריה מצאו צורך לקרוא לכל דוד בשם אחר.
ככה זה, נא לא לתקוף אותי בבקשה… אני מתאר מצב תרבותי קיים, ששורשיו רחוקים ועמוקים, והם נטועים בתרבות הבדואית הקדומה של חצי האי ערב, גם אם מצב זה מתעדן פה ושם בשנים האחרונות.
בחברה הערבית המסורתית, האישה שזה עתה נישאה עוזבת את בית/חמולת הוריה ועוברת, לעיתים באופן מוחלט ונוקשה, לבית/חמולת/השבט של בעלה. כך הדודים של הבעל מצד אבא גרים איתו, בעצם, באותו מתחם, בעוד שאת הדודים מצד אמא הוא רואה לעיתים רחוקות הרבה יותר.
אני שם לב שאתם מסדירים נשימה מתדהמה, אז רק אוסיף שבזמנו אמרו לי מבינים גדולים במקרא, שגם ביהדות, פעם, לפני אלפי שנים, המילה “דוד” התייחסה אך ורק לאחי האב, שכן לאחי האם כלל לא היה שם בעברית.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top