היה ראוי

היה ראוי
פעליםLeave a Comment on היה ראוי

היה ראוי

היה ראוי

פורסם לראשונה ב- 13.8.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקורא מוטי דוד, שכתב לנו:
“אני שומע חברה ערבים שאומרים
مش مستاهلة מש מסתאהלה
הם מסבירים כי פירוש הביטוי הוא “עזוב אותך, זה לא שווה את העצבים”.
ישנה במקביל האמירה:
בתסתאהל אכתר מן היכ- מגיע לך יותר מזה
מה המקור של בתסתאהל? האם יש קשר בין הביטויים האם יש קשר לשורש סהל מישור?
תודה מראש”
אז מילת היום היא –
אִסְתַאְהַל إسْتَأْهَل – היה ראוי ל-
לשמיעה:

השורש הזה כבר הופיע אצלנו בעבר, אז הנה תזכורת:
אַהְלַן أَهْلًا – ברוך הבא, שלום!
השורש הערבי א.ה.ל עוסק בעיקר במשפחה, ואם נחזור אחורה אלפי שנים, איפה היו חיות משפחות? באוהלים. והנה השורש הזה בעברית…
* הפועל הספרותי אַהַלַ أهل בבניין הראשון – התחתן; התאכלס (מקום)
* מַאְהוּל مأهول, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מאוכלס, מיושב
* הפועל אַהַּל أهّل בבניין השני – השיא (את בנו); קיבל בשמחה אורחים, אמר (להם) אהלן וסהלן; הכשיר
* תַאְהִיל تأهيل, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכשרה; שיקום
* מֻאַהַּל مؤهّل, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מוכשר, מוכן, מותאם
* מֻאַהִּלַאת مؤهِّلات, צורת הבינוני הפועל ברבות – כישורים, כשרונות
* הפועל תַאַהַּל تأهّل בבניין החמישי – התחתן (פחות בשימוש)
* הפועל אִסְתַאְהַל استأهل בספרותית, אִסְתַאהַל استاهل במדוברת, בבניין העשירי – היה ראוי/זכאי ל-
* אַהֶל أهل וברבים אַהַאלִי أهالي (במיוחד בשבילך, הקורא יהודה כץ: أهالٍ), המילה שמילת הברכה “אהלן” מבוססת עליה, שהיא שם הפעולה של הבניין הראשון – משפחה, בני המשפחה, קרובים, הורים; אנשי ה-, תושבי ה-
* אַהְלִיּ أهليّ, צורת שם התואר – אזרחי, לאומי; מקומי; פרטי, ביתי. חַרְבּ אַהְלִיַּה حرب أهليّة – מלחמת אזרחים
* אַלנַּאדִי אֶלְאַהְלִיֹּ לִלרִּיַאצַ’ה אֶלְבַּדַנִיַּה النّادي الأهليّ للرّياضة البدنيّة‎‎ – מועדון הספורט הלאומי, שמו המלא של מועדון אלאהלי המצרי, שהוא בעצם קבוצת כדורגל מהעיר קהיר
* אַהְלִיַּה أهليّة, כשם עצם – כשירות, התאמה
* אִללִּי עַנְד אַהְלֹה עַלַא מַהְלֹה اللّي عند أهله على مهله – לא צריך למהר לשום מקום (מיל’: מי שנמצא עם משפחתו – שלא ימהר)
* הַלַא! هلا, או: יַא הַלַא! يا هلا – דרך מקוצרת, במדוברת, לאמירת אהלן
=-=-=-=-=
המילה אהלן מופיעה בעיקר בצירוף אהלן וּסַהְלַן.
הסיבה לכך שהמילים אהלן וסהלן מסתיימות עם נון בסופן מצריכה הסבר קצר על יחסוֹת בערבית. הנה קישור להסבר שהבאנו כאן בנושא בעבר:
מה מקור הביטוי הנפוץ – והעתיק – הזה?
ראשית, צריך להבין שהערבית נולדה והתפתחה בחצי האי ערב, לפני אלפי שנים, בתרבות של שבטים בדואים נודדים. במציאות בה הם חיו, כללי המשחק היו שונים מהעולם המערבי של ימינו.
הדרך המקובלת להבין את הביטוי היא המשפט הספרותי הגרנדיוזי הבא:
صَادَفْتَ / حَلَلْتَ أَهْلاً لاَ غُرَبَاءَ وَوَطِئْتَ سَهْلاً لاَ وَعْراً
צַאדַפְתַ / חַלַלְתַ אַהְלַן, לַא עֻ’רַבַּאאַ’, וַוַטִאְתַ סַהְלַן, לַא וַעְרַן
הזדמנתָ אל- / חנית בקרב משפחה, לא זרים, ודרכת על מישור, לא דרך חתחתים
ככה זה כשנודדים במדבר, בחום, ללא מים, עולים על דיונות ולא נחים לרגע, ואז מגיעים למאהל בדואי.
אגב, לפני שנים רבות אני למדתי הסבר אחר למקור הביטוי, שכנראה אינו הנכון:
أَتَيْتَ أَهْلاً وَسَهْلاً وَمَرْحَبًا
אַתַיְתַ אַהְלַן וַסַהְלַן וַמַרְחַבַּן
הגעת למשפחה, מישור ומרחב.
מרחבן היא המילה היחידה מבין השלוש, שאיבדה עם הזמן את הגיית הנון ונשארה מַרְחַבַּא, המילה איתה פותח פה כל פוסט שלנו…
אגב, במדוברת קיימת התשובה אַהְלֵין أهلين, כלומר “פעמיים אהלן”, כאשר מבחינה דקדוקית ספרותית יש פה מה ש”הגשש החיוור” קראו לו “יציר לשוני וולגארי”…
דבר נוסף:
המילה אהלן חדרה גם לעברית, כידוע, ומשמשת בתור “שלום!” כללי שכזה.
אז זהו, שלא; בערבית יגיד אותה בעיקרון המארח, מקבל הפנים, ולא סתם כל עובר אורח בשכונה או בכפר, שהוא בחזקת זר-אורח.
ורגע, לפני שניפרד:
מוטי שאל מה פירוש מֻש מֻסְתַאהְלֶה. אז התרגום פשוט: לא ראוי. כלומר העניין אינו ראוי, אינו מצדיק (להתעצבן ממנו, או בכל הקשר אחר).
מדובר כאן, כפי שציינתי פה קודם לכן, בפועל בבניין העשירי. הסמך המופיעה בו היא חלק מתצורת בניין הפועל ולא אות שורש, ולכן אין קשר ל- סהל, מישור, שכן השורש שלנו היום הוא א.ה.ל.
שיהיה יום מצוין,
רפרנס לתמונה:

ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top