הלך

פורסם לראשונה ב- 13.12.19

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Rona Cohen.

אז מילת היום היא –

רַאח رَاح – הלך

בזמנו היה לנו פוסט מצומצם מאוד על השורש:

המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Gobi Honig:

גובי רצה לדעת איך אומרים בערבית רחפן.

אז מילת היום היא –

דַ’את מַרַאוֶח אַרְבַּע ذَات مَرَاوح أَرْبَع – רחפן

מיל’: בעלת ארבעה רוטורים

תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the (דהיינו כמו z עדינה). במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה.

רחפן נקרא באנגלית drone (מיל’: דבורה או צרעה ממין זכר) או quadcopter (מיל’: מרובע-כנפיים).

הערבי הממוצע עשוי, עקב כך, לקרוא לרחפן כואד كْواد.

השורש הערבי בו נתמקד (חלקית) היום הוא השורש ר.ו.ח בגזרת ע”ו, שעוסק ברוחות, פיזיות ומופשטות, בריחות וב… הליכה.

מכיוון שהוא נפוץ ושימושי, היום נתמקד רק בהיבטים הנוגעים למילת היום:

* רוּח روح וברבים אַרְוַאח أرواح – רוח, במובן נפש או נשמה

* רִיח ريح וברבים רִיַאח رياح – רוח (אוויר נע)

* מִרְוַח مرْوح או מִרְוַחַה مرْوحة וברבים מַרַאוֶח مَرَاوح – מניפה, מאוורר; מדחף, פרופלור; רוטור

=-=-=-=

תוספות עדכניות על אחד השורשים הנפוצים בשפה המדוברת, ואלו רק עיקרי מופעיו:

* הפועל רַאח رَاح בבניין הראשון – הלך, עזב, נסע, הסתלק; אבד, “הלך”, כלומר מת; היה “גמור”, מותש. בספרותית: הלך בערב

* רַאח رَاح או רַח رَح – מילית שבאה במדוברת לפני פעלים בזמן הווה-עתיד כדי להדגיש שהם יקרו בעתיד:

הֻוֶּ בִּחְכִּי מַעִי هو بحكي معي – הוא מדבר איתי

הו רַח יִחְכּי מעי هو رَح يحكي معي – הוא ידבר איתי

* רוֹחַה روحة וברבים רוֹחַאת روحات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הליכה, נסיעה, יציאה; דרך ההלוך בנסיעה שהיא “הלוך ושוב”

* רוֹחַה בַּלַא רַגְ’עַה روحة بلا رجعة – שתלך ואל תחזור לעולם!, שתמות! (מיל’: הליכה בלי חזרה)

* רַאחַה رَاحَة וברבים רַאחַאת رَاحَات – מנוחה, שלווה, מרגוע

* כַּתְ’רַתֶ אלְמַאל הַםּ וּקִלְּתֹה רַאחַה كثرة المال همّ وقلّته رَاحَة – מרבה נכסים מרבה דאגה (מיל’: ריבוי כסף/רכוש הוא דאגה, ומיעוטו – מרגוע)

* רַאחַתֶ אלְחֻלְקוּם رَاحَة الْحُلْقُوم – הממתק שהפך בתורכית ל- ראחת לוקום, ופירושו בערבית הוא “סיפוקו של הגרון”

* רַאחֶ בְּעִיד رَاح بعيد – הגזים, הרחיק לכת (מיל’: הלך רחוק)

* אַחַ’ד בַּעְצ’ֹה וּרַאח أخد بعضه ورَاح – הסתלק, לקח את הרגליים והלך

* רַאיֶח رَايح, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הולך

* רַאיֶח וּגַ’אי رَايح وجاي – הולך וחוזר. בהקשר של כרטיסי נסיעה: כרטיס הלוך ושוב

* רַאיֶח גַ’אי מִתֶ’ל בֵּיצַ’אתֶ אלֶמְעַ’רְבֶּל رايح جاي مثل بيضات المغربل – הולך ובא בתזזיתיות (מיל’: הולך ובא [זז] כמו הביצים, האשכים, של מנפה הקמח)

* אֶלְגַ’איַאת אַכְּתַר מִנֶ אלרַּאיְחַאת الجايات أكتر من الرَّايحات – ההזדמנויות הבאות יהיו טובות (מיל’: רבות) יותר, יום יבוא ואחזיר לך כגמולך (במובן חיובי)

* אִללִּי בִּרוּח מַא בִּרְגַ’עֶש اللّي بروح ما برجعش – מה שהלך הלך ולא יחזור, אין טעם לבכות על חלב שנשפך; לא היה עוד אדם כמותו

* אֶלְוַקֶת רַאח الوقت رَاح – הזמן עבר; נהיה מאוחר

* בִּרוּח וּבִּיגִ’י بروح وبيجي – הולך וחוזר, הולך חזור ושוב

* רַאח אלשַּרּ! رَاح الشّرّ – לבריאות! (למתעטש); ברוך רופא חולים (מיל’: הלך הרוע)

* רַאחַת עַלֵיה رَاحت عليه – הלך עליו, הוא נגמר/גמור

* רַאח לַעִנְדֶ אלְקַאצִ’י رَاح لعند القاضي – הלך לשירותים, הלך למקום חשוב… (מיל’: הלך לשופט)

* רַאח מִן בַּאלִי رَاح من بالي – פרח מזכרוני

* לַוֵין רַאח פִכְּרַכּ? لوين راح فكرك؟ – מה חשבת?; לא לזה התכוונתי (מיל’: לאן הלכה מחשבתך?)

* רוּח מִן וִשִּי! روح من وشّي – עוף מפה! תסתלק מפה! (מיל’: לך מהפרצוף שלי)

* תִיתִי תיתי מִתֶל מַא רֻחְתִי מִתֶל מַא גִ’יתִי تيتي تيتي متل ما رحتي متل ما جيتي – חזר בידיים ריקות (מיל’: תיתי תיתי [נאמר רק לשם חריזה עם הסוף] כמו שהלכתְ ככה חזרתְ)

* רוּח וּארְגַ’ע בִּאלסַּלַאמֶה روح وارجع بالسّلامة – דרך צלחה! (מיל’: לך וחזור בשלום)

* רַאח, אַללָּה לַא יְרַגְּ’עֹה / יְגִ’יבֹּה رَاح الله لا يرجّعه / يجيبه – ברוך שפטרנו ממנו! (מיל’: הוא הלך, שאללה לא יחזירו / יביאו)

* רוּח עַלַא אֻמַּכּ! / דַאהְיַה! روح على أمّك / داهية – תסתלק מפה! (מיל’: לך לאמא שלך! / לגיהינום!)

* יְרוּח מַטְרַח מַא יְרוּח يروح مطرح ما يروح – שילך לעזאזל! (מיל’: שילך למקום שילך)

* רוּח בַּלֶּטֶ אלְבַּחֶר! روح بلّط البحر – תעשה מה שאתה רוצה; אתה יכול “לקפוץ לי” (מיל’: לך תרצף את הים)

* רַאח? אַחְסַן מִנֹּה רַאחוּ! رَاح ؟ أحسن منّه رَاحو – הוא הלך? יותר טובים ממנו הלכו (כלומר שילך לעזאזל)

* הפועל רַוַּח رَوّح בבניין השני – הלך הביתה; השתחרר (מכלא, בית חולים וכו’). בספרותית: הלך בערב

* תַרְוִיח ترويح, צורת שם הפעולה של הבניין – נופש, מנוחה; בידור; אוורור

* תַרְוִיחַה ترويحة, בנקבה – ישיבה; מנוחת המתפלל בחודש רמדאן

* צַלַאתֶ אלתַּרַאוִיח صلاة التّرَاويح – תפילת הערב בחודש רמדאן

* הפועל רַיַּח رَيّح בבניין השני, במדוברת – הקל, נתן מנוחה

* רַיַּח רַאסֹה رَيّح راسه – נח, נרגע (מיל’: הקל על הראש שלו)

* מֻרִיח مريح, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי – נוח, נעים

* הפועל תְרַוַּח تروّح בבניין החמישי – נח

* הפועל תְרַיַּח تريّح באותו בניין, אך במדוברת – נח, הוקל לו

* הפועל אִרְתַאח ارتَاح בבניין השמיני – נח; היה מרוצה, היה שבע רצון

* מֻרְתַאח مرتَاح, בצורת הבינוני של הבניין – נינוח, רגוע, שָלֵו, מרוצה

* הפועל אִסְתַרַאח استرَاح בבניין העשירי, גם בצורה אִסְתַרְוַחַ استرْوَحَ על דרך גזרת השלמים – נח, מצא מנוחה

* אִסְתִרַאחַה استرَاحة, בצורת שם הפעולה של הבניין – הפסקה, מנוחה; נופש; בית הבראה; מזנון דרכים; עמידת נוח בצבא

* אִסְתְרִח! استرح! – עמוד נוח!

* אִסְתִרַאחַת אַרִיחַא استرَاحة أريحا – “אזור המנוחה של יריחו”. מדובר במתחם תחנות אוטובוס ליד גשר אלנבי (המקשר בין הגדה לירדן), שתמיד הומֶה במטיילים ובנוסעים

* אִללִּי מַא בִּתְעַבּ מַא בִּרְתַאח اللّي ما بتعب ما برتَاح – מי שלא עובד (בצעירותו) לא יוכל לנוח (בזקנתו)

* צַאחֶבֶּ אלְמַאל תַעְבַּאן וּאלטַּפְרַאן מִרְתַאֶח אלְבַּאל صاحب المال تعبان والطّفران مرتاح البال – מרבה הון מרבה דאגה (מיל’: בעל הרכוש עייף ופושט היד נינוח)

* אֶלְבַּאבּ אִללִּי יִגִ’י מִנֹּה אֶלרִּיח סִדֹּה וּאסְתְרִיח الباب اللّي يجي منّه الرّيح سدّه واستريح – תתרחק מצרות (מיל’: הדלת שנכנסת ממנה הרוח – סגור אותה ולך לנוח)

=-=-=-=

נסיים עם השיר “יַא רַאיֶח”, שנקרא בארץ “שיר הנודד” אם כי תרגומו המילולי הוא “הו, אתה שעוזב”.

זהו אחד השירים המרוקאיים המפורסמים ביותר, כאן בביצועו של יקיר הדף @חיים אוליאל-להקת שפתיים: