הסתובב ברחובות, שוטט

הסתובב, שוטט
פעליםLeave a Comment on הסתובב ברחובות, שוטט

הסתובב ברחובות, שוטט

הסתובב, שוטט

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
לַפְלַף لَفْلَف – הסתובב, שוטט, סייר; גלגל; בספרותית: עטף, כָּרַךְ; הסתיר, העלים, טשטש עקבות; התעטף, התכסה
משה שלח לי סרטון נוסף של הישראלי רואד אלסאנתי, שיש לו כבר מעל 145,000 עוקבים.
הסרטון מתאריך 11.12.23 וכותרתו:
فش شو احكي.
אין לי מה להגיד.
ראיח אשתרי אע’ראצ’ ללבית, אנא ואמי. רחנא נשתרי אע’ראצ’, תעבת ואנא אלפלף, קלת לאמי תכמל, ואנא בקית היכ עלא חיט עשאן אתריח.
תעבאן, היכ, לאבס אח’צ’ר, מבסוט, משח’צ.
מא בחס, אג’א ולד זע’יר, ימא, שו כיפת! חט עלי נג’מה הון, חביב קלבי.
רג’ע כמאן דקיקתין, חט עלי כמאן נג’מה הון, חביב קלבי.
רג’ע כמאן ת’לת’ דקאיק, חט עלי באבא נויל הון. חביב קלבי, ולכ, שכרן.
אשיאא’ זע’ירה בתח’לי שעור פרחה ג’ואתכ כביר.
פאנא בדי אשוף מין אבוה להד’א אלולד. תטלעת עליה, ולא הו טאלע מע אבוה ואנא מבסוט, שופה מא אחלאה!
מא בחס ולא ביתטלע ע אבוה, ביקול לה:
“פאפא, בינפע קבל מא נרוח נאח’ד מענא שג’רת עיד אלמילאד?”
יא אבן אלחראם! יא אבן אלחראם! קאעד תזין פי, מפכרני שג’רת אלכריסמס? יעני איש הד’א?
פח’ד’י ג’ד’ע שג’רה פכרתהא?!
יא אבן אלחראם! רבי אבנכ! רבי אבנכ! מא יעלקש נג’ום ע אלעאלם! …….
رايح أشتري أغراض للبيت، أنا وأمّي. رحنا نشتري أغراض، تعبت وأنا ألفلف، قلت لأمّي تكمّل، وأنا بقيت هيك على حيط عشان أتريّح.
تعبان، هيك، لابس أخضر، مبسوط، مشخّص.
ما بحسّ، أجا ولد زغير، يمّا، شو كيّفت! حطّ عليّ نجمة هون، حبيب قلبي.
رجع كمان دقيقتين، حطّ عليّ كمان نجمة هون، حبيب قلبي.
رجع كمان ثلث دقايق، حطّ عليّ بابا نويل هون. حبيب قلبي، ولك، شكرًا.
أشياء زغيرة بتخلّي شعور فرحة جوّاتك كبير.
فأنا بدّي أشوف مين أبوه لهذا الولد. تطلّعت عليه، ولّا هو طالع مع أبوه وأنا مبسوط، شوفه ما احلاه!
ما بحسّ ولّا بيتطلّع ع أبوه، بيقول له:
“פאפא، بينفع قبل ما نروّح ناخد معنا شجرة عيد الميلاد؟”
يا ابن الحرام! يا ابن الحرام! قاعد تزيّن فيّ، مفكّرني شجرة الكريسمس؟ يعني ايش هذا؟
فخذي جذع شجرة فكّرتها؟!
يا ابن الحرام! ربّي ابنك! ربّي ابنك! ما يعلّقش نجوم ع العالم! ……
הלכתי לקנות דברים לבית, אני ואמא שלי. הלכנו לקנות דברים, התעייפתי בעודי מסתובב, אמרתי לאמא שלי שתמשיך (לבד), ואני נשארתי ככה (להישען) על קיר כדי לנוח.
הייתי עייף, ככה, לבשתי ירוק, הייתי מרוצה, מתבונן באנשים.
לא הרגשתי, הגיע ילד קטן, אמא! כמה הייתי מרוצה! הוא שם עלי כוכב פה, יקיר ליבי.
הוא חזר אחרי שתי דקות, שם עלי עוד כוכב פה, יקיר ליבי.
הוא חזר אחרי שלוש דקות, שם עלי סנטה קלאוס פה. יקיר ליבי, תודה.
אלו דברים קטנים שגורמים להרגשת שמחה גדולה בתוכך.
רציתי לראות מי אבא של הילד הזה. הסתכלתי עליו, והוא היה עם אבא שלו, ואני מרוצה, תראו כמה הוא חמוד!
לא הרגשתי והנה הוא מסתכל על אבא שלו, ואומר לו:
“פאפא, זה בסדר שלפני שנחזור הביתה ניקח איתנו את עץ חג המולד?”
יא מנוול! יא מנוול! אתה מקשט אותי, חושב שאני עץ חג המולד? מה זה צריך להיות?
אתה חושב שהירך שלי היא גזע של עץ?
יא מנוול! חנך את הבן שלך! חנך את הבן שלך! שלא יתלה כוכבים על אנשים! … (מסנן קללות לא ברורות)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי המרובע ל.פ.ל.ף הוא וריאציה על השורש הנפוץ ל.פ.ף בגזרת הכפולים.
אין קשר ל- לפלף של ז’וז’ו חלסטרה מ”הקומדי סטור”.
* הפועל לפלף لَفْلَف על דרך הבניין השני – מילת היום
* לַפְלַפַה لَفْلَفة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, בספרותית – טשטוש, הסתרה, העלמה
* הפועל הספרותי תַלַפְלַפַ تَلَفْلَفَ על דרך הבניין החמישי – התעטף ב-, כרך סביבו בגד
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים בשני פוסטים נפרדים:
מילת היום היא –
טַרִיק אִלְתִפַאפִי طَرِيق الْتِفَافِيّ – דרך עוקפת, כביש עוקף
לשמיעה:

=-=
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yaniv Tillinger, שכתב לנו:
“המילה לפה (של השווארמה) קשורה ל- מלפוף (כרוב, כי הוא מלופף), לַבַּקָּשָה: לִפֶّ אלְהַדִיֶּה (עטוף את המתנה), וגם תחבושת היא לפה, כך לפחות שמעתי שאומרים”.
אז מילת היום היא –
לַפַّה, או לַפֶّה لفّة – פיתה מסוג “לפה”, אבל גם:
ליפוף; סיבוב, פניה; סליל; גליל; מצנפת; חבילה, צרור, פקעת; תחבושת (כלומר גם שמות פעולה וגם שמות עצם. מילה עמוסת משמעויות)
לשמיעה:

דרך מקובלת נוספת לקרוא לסוג הלחם הזה היא צַאג’ صاج, על שם המשטח הקמור עליו אופים את הפיתה,
כותב לנו בנושא Ron Artstein:
המילה סאג’ מקורה טורקי (לכן אינני מרגיש צורך לתעתק את האות صاد הערבית). בטורקית sac זו יריעת מתכת, וגם תבנית אפייה או משטח אפייה מיריעת מתכת; שתי המשמעויות קיימות גם בערבית (صاج مضلَّع = פח גלי). השימוש במונח במשמעות של משטח אפייה קדום מאוד, עוד מראשית המגע בין הערבים לטורקים: במילון ديوان لغات الترك‎ של محمود بن الحسين بن محمد الكاشغري משנת 1073 לערך (٤٦٦ ه) מופיע תרגום של המילה לערבית (שימו לב לכתיב): ساج – المقلاة.
בנוסף, בוויקיפדיה הערבית בערך צאג’ כתוב:
يُسمى في لبنان بخبز المرقوق وفي فلسطين الفرشوحة הצאג’ נקרא בלבנון לחם מרקוק ובאזורנו פה פרשוחה.
=-=-=
אז די הבנו באלו תחומים עוסק השורש הערבי ל.פ.ף (מגזרת הכפולים), המקביל לזהה לו בעברית:
* הפועל לַפّ لفّ בבניין הראשון – כרך, עטף, סובב; הסתובב. מילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר בנקבה של בניין זה
* עִמֶל לַפֶّה عمل لفّة – עשה סיבוב (במובן שוטטות)
* לַפّ וּדַוַרַאן لفّ ودوران – להסתובב; להתחמק ממשהו בצורה לא יפה. בַּלַאש לפ ודוראן! بلاش لفّ ودوران – דבר איתי ישירות! אל תתחמק!, בלי (ללכת) סחור וסחור!
לפ היא צורת שם הפעולה בזכר, או השם הקיבוצי
* הפועל לַפַַّף لفّف בבניין השני – ליפף, עטף; סובב את-, לקח מישהו לסיבוב
הוסיף לנו בהקשר אידוב תורן: תַעַאל נְלַפֶّפַכּ تعال نلفّفك במשמעות של תגיע וניקח אותך לסיבוב במקום, נראה לך את המקום
* הפעלים הספרותיים תַלַפַַّפַ בבניין החמישי וגם אִלְתַפַّ التفّ בבניין השמיני – התעטף ב-; נכרך סביב-; התרכז, התלכד או התקבץ סביב משהו
* אִלְתִפַאף التفاف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, שהיא חלק מהביטוי שהוא מילת היום – התקבצות סביב-, הקפה של-
* אִלְתִפַאפִיּ التفافيّ – מקיף; עוקף
* מִלַפّ ملفّ וברבים מִלַפַّאת ملفّات – תיק (משרדי, קייס), קובץ במחשב
* מַלְפוּף ملفوف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – כרוב; עטוף, כרוך
* לַפّ חַוַאלֵין נַפְסֹה لفّ حوالين نفسه – הסתובב סביב עצמו, לא התקדם, הלך סחור סחור
* לַפّ זַיֶּ אלנַּחְלֶה لفّ زيّ النّحلة – היה פעיל מאוד, עבד קשה. מיל’: הסתובב כמו דבורה
כתב לנו בזמנו הקורא יאיר גולד:
גם בשפות שמיות אחרות השורש ל.פ.(פ) משמעותו ללפף, לגלול. געז: lefa:f – מגילה. אמהרית: laffafa – גלל, ליפף.
כתב לנו יניב קראוס:
מאחר ונכתב בפוסט על لفّ ו- ملفوف מיד נזכרתי בלימודי האסלאם-קוראן.
זה “הטיס” אותי ישר לפרק 17 سورة الإسراء או בשמה המקורי סורת בני ישראל سورة بني إسرائيل
פסוקים 103-104 מדברים על وعد الآخرة – הבטחת האחרית, בה הובטח לבני ישראל להיכנס לארץ ישראל כאשר הם מכונסים/מלופפים – لفيف
מדגיש מוחמד נביא האסלאם את המילה – لفيف – לפיף, ומלומדים מוסלמים כמו א-טברי ואבן אסחאק כותבים שהכוונה היא לעשרת השבטים (ולא 12, כי השבטים גד, אשר וחצי המנשה לא נכללו) של ישראל להם ניתנה הבטחת האל לרשת את ארץ ישראל.
מקור התמונה: ideogram
זה היה הפוסט ה- 2,332 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x