התעלם

התעלם
פעליםLeave a Comment on התעלם

התעלם

התעלם

פורסם לראשונה ב- 9.2.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא

Amjad Atamna

.

אמג’ד שלח לי סרטון קצר, שמצורף פה לתגובה הראשונה.
אז מילת היום היא –
טַנַּש طَنَّش – התעלם, עשה עצמו לא שומע, עשה עצמו חרש, “שם פס”, “צפצף” על-
לשמיעה:

בסרטון רואים זוג צעיר יושבים ברכב (על המושב האחורי התינוקת שלהם שוכבת בתוך סלקל). לאישה כנראה קוראים הַדִיל (לפי הכיתוב בסוף סרטון הטיק טוק), והיא ערביה, ולידה, מול ההגה, יושב גבר עם חזות מזרח-אסייתית ומבטא זר בולט.
נראה שהסרטון הוא אחד מסדרת סרטונים בהם היא “מתקילה” אותו במילים במדוברת כדי לראות אם הוא מכיר אותן.
וזה מה שקורה בסרטון הספציפי הזה:
אול כלמה הי טנש
טנש
טנש
טנשני. יעני, לא, טנשני, אשי מזעג’ או מחרג’, פי קדאם נאס, טנשני, זי היכ?
לא, חאול כמאן
אנא סמעת הד’א אלכלמה, יעני: יא זלמה אנת לא תטנשי!
לא תטנשני? יעני זי שו? מת’לן אנא עמלת אשי –
זי עמלת אשי כביר
אוכי הלק אנא טנשתכ. שו יעני טנשתכ?
יעני אנתי פי קדאם נאס טנשתני
לא
לא?
לא
יעני מש האלמענא?
שו יעני טנשני?
שו יעני?
טנשני יעני הלק אנת חכית מעי ואנא מא רדית עליכ, זי היכ. הי יעני טנשתכ
אה, טנשני, היכ
סו אערפ כלמת טנשני. אלכלמה אלת’אניה: זהק, אנא זהקת
יעני אנתי שו?
אנא זהקת
אנא זהקת
אה
יעני נפס אלאשי, טנשתי?
– أوّل كلمة هي طنّش
– طنّش
– طنّش
– طنّشني. يعني، لا، طنّشني، إشي مزعج أو محرج، في قدّام ناس، طنّشني، زي هيك؟
– لا، حاول كمان
– أنا سمعت هذا الكلمة، يعني: يا زلمة إنت لا تطنّشي!
– لا تطنّشني؟ يعني زيّ شو؟ مثلًا أنا عملت إشي –
– زيّ عملت إشي كبير
– أوكي هلّق أنا طنّشتك. شو يعني طنّشتك؟
– يعني إنتي في قدّام ناس طنّشتني
– لا
– لا؟
– لا
– يعني مش هالمعنى؟
– شو يعني طنّشني؟
– شو يعني؟
– طنّشني يعني هلّق إنت حكيت معي وأنا ما ردّيت عليك، زيّ هيك. هيّ يعني طنّشتك
– اه، طنّشني، هيك
– (سو) so اعرف كلمة طنّشني. الكلمة الثانية: زهق، أنا زهقت
– يعني إنتي شو؟
– أنا زهقت
– أنا زهقت
– اه
– يعني نفس الإشي، طنّشتي؟
– (הקטע מתחיל קטוע, מכאן) המילה הראשונה היא “התעלם”
– (חוזר אחריה)
– התעלם
– (חוזר אחריה), כלומר משהו מציק או מביך, מול אנשים, משהו כזה?
– לא, נסה שוב
– שמעתי את המילה הזה (הטעות בהתאמה המינית במקור), כלומר: בן אדם, אל ת(חוזר על המילה בלי להבין)!
– אל תתעלם ממני? כלומר כמו מה? למשל אני עשיתי משהו- (נקטעת)
– עשיתי משהו גדול
– טוב, נניח אני התעלמתי ממך. מה הכוונה?
– כלומר את מול אנשים עשית לי את זה
– לא
– לא?
– לא
– כלומר זו אינה המשמעות?
– מה הכוונה במילה?
– מה הכוונה?
– הכוונה היא שלמשל אתה עכשיו דיברת איתי ואני לא עניתי לך, ככה, זה אומר שהתעלמתי ממך
– אה, ככה!
– אז תכיר את המילה. המילה הבאה: נמאס לו, נמאס לי
– אַת עשית מה?
– נמאס לי
– נמאס לי (חוזר אחריה בלי להבין)
– כן
– זו אותה משמעות של להתעלם? (הקטע נקטע כאן במקור)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
על הסרטון כתוב שהגרסה המלאה נמצאת ביוטיוב.
אז לא התעצלתי.
מסתבר ששמה הוא הַדִיל וַאאֶל, ובן הזוג שלה הוא סיני.
לדף היוטיוב שלהם קוראים:
ناصر الصّيني وهديل wang family
נאצר הסיני והדיל, משפחת וואנג (התרגום שלי)
עד היום הם העלו לדף שלהם 17 סרטונים (הם מעלים סרטון מדי מספר ימים, וכן, אני עוקב אחרי המספרים האלה…).
הדף שלהם נפתח באמצע דצמבר האחרון.
בסרטון החביב הבא הם עונים לשאלות הצופים והעוקבים (ויש להם מעל 37,000 כאלה, והמספר גדל בכאלף מדי יום), ועולים ממנו הפרטים הבאים:
נאצר הוא מוסלמי “עם תעודות”, הוא נולד מוסלמי למשפחה מוסלמית. הוא בן 25.
הם נשואים ויש להם תינוקת קטנה ששמה איילין. הם יחשפו אותה למצלמות רק כשתגדל קצת.
הם גרים בעמאן בירת ירדן, כשהם עמדו להתחתן נאצר הגיע עם חבריו וקרוביו הסיניים לבקש את ידה ממשפחתה לפי המסורת הערבית. אחד החברים ביקש את ידה מדודה הגדול מצד האב.
כשהם רבים כל אחד מהם מתעצבן בשפת האם שלו… אבל לפעמים “בורח” לנאצר והוא מתעצבן בערבית.
כשהוא הזמין אותה בפעם הראשונה לאכול אוכל סיני היא הייתה בהלם…
בסרטון הבא, מתחילת ינואר, הם מספרים איך הכירו. זהו הסרטון הנצפה ביותר שלהם נכון להיום, עם 231,000 צפיות, מספר שעולה בעשרות אלפים מדי יום.
הדיל מספרת שפגשה את נאצר כשהייתה באוניברסיטה. היא פגשה מולה בחור אסייתי, שנעץ בה מבט מוזר אך קסום. הדיל אינה שוכחת את המבט עד היום.
כן, זו הייתה אהבה ממבט ראשון. השניים נפרדו איש איש לדרכו, אך מבטו של נאצר המשיך לקנן בראשה של הדיל.
לאחר כמה ימים הדיל קיבלה בפייסבוק הודעה מבחור שהזדהה כבחור סיני ששמו נאצר שזקוק לעזרתה בקריאה וכתיבה. הדיל נענתה לקריאה.
עם חלוף הימים הדיל הבינה שזהו ה-בחור.
נאצר, מצידו, מספר שהוא פנה לעזרת אנשים בפייסבוק כדרך לחזק את השפה הערבית שלו. הוא התאהב בה מהאזנה לקולה בעודה מקריאה לו עיתונים בערבית.
הערבית שנאצר ידע כשהם הכירו הייתה ספרותית והוא התקשה, באופן טבעי, בהגייה.
עם התחזקות יחסי הלימוד בין השניים חבר סיני של נאצר כתב עבורו שיר אהבה בערבית (שכן הרמה שלו הייתה גבוהה יותר מזו של נאצר באותם ימים).
הוא התכונן לקרוא לה את מכתב האהבה והתרגש מאוד, אך ברגע האמת חטף רגליים קרות והתבייש.
אחר-כך הוא אזר אומץ ושלח לה את השיר, אך בצד השני שררה דממה ארוכה.
כשהדיל ענתה לו היא הסבירה לו שהפערים ביניהם עצומים. היא ניסתה להתחמק מהנושא שכן חשה שנאצר אינו אמיתי כלפיה.
נאצר הסביר לה שהוא מעוניין לבקש את ידה לפי ההלכה המוסלמית ואז היא הבינה שהוא באמת אִבֶּן חַלַאל (כך לדבריה), בחור טוב ובן טובים, ושהוא רציני ומעוניין לעשות צעד משמעותי לכיוון העתיד.
הדיל חשפה את משפחתה לנושא. על תגובת הוריה – בפרק הבא…
הדיל סיפרה לאביה בשיחת טלפון שיש איזה בחור סיני שרוצה לבקש את ידה.
תגובתו של אביה הייתה: “תשתקי את והשטויות האלה!” ואז הוא ניתק…
נאצר החליט להגיע בעצמו לביתה של הדיל ולדבר עם אמה ואחיה (הבנים) עד הגעתו של אביה.
הפגישה הייתה נעימה, אבל האחים לא יכלו לעכל את הרעיון שאחותם תתחתן עם גבר ממוצא זר.
בכל מקרה, מי שמחליט הוא האבא.
הדיל המתינה לאביה וניהלה איתו שיחה.
אביה דחה את המהלך, אבל הסכים לפגוש את נאצר במסעדה (עמאנית מפורסמת, ששמה דאנה. שָלֵו), שמתמחה ב- כַּרְשַאת וַפַוַארֶע’ (مطعم دانه للكرشات والفوارغ), שזה מעיים, קיבה ואיברים פנימיים.
האוכל היה טעים, לפי נאצר, אך האווירה הייתה מתוחה, והאבא אמר שעדיין מוקדם לנישואין.
הימים חלפו והאבא אמר שהוא עדיין חושב על הנושא.
בהבינה שכך לא יתקדמו, הדיל שאלה את אביה אם נאצר יכול לבוא עם ה- גַ’אהַה, המשלחת/הפמליה שמבקשת את היד ממשפחת הכלה. ואז אביה ענה נחרצות:
זהו, החלטתי! אני מסרב! שכחי מהנושא!
האבא חשש בעיקר מכך שהדיל תיסע (כמקובל בחברה הערבית) עם נאצר לסין והקשר איתה ייחלש ואף יתנתק.
הימים המשיכו לחלוף, האב נסע ליהודה ושומרון (ירדנים רבים הם פליטים או צאצאי פליטים) וחזר. ואז אמר לנאצר: יאללה, תגיע, בוא נקרא את סורת אלפאתחה (כסימן לאישור הנישואין). שבוע אח”כ הגיעה הפמליה הרשמית, טקס בקשת היד התנהל לפי המסורת הערבית מוסלמית הנהוגה בירדן, והייתה חגיגה (אין מדובר בחתונה, אלא באירוע בקשת היד), שהדהימה את נאצר, שכן אצלם בסין (וכזכור, הוא מוסלמי) האירוע הספציפי הזה אינו כולל שום מסיבה רעשנית.
התקופה הלחוצה וחסרת הוודאות הזו נמשכה למעלה מחצי שנה עד שהסתיימה כפי שהסתיימה.
=-=-=-=-=
השורש הערבי ט.נ.ש, ממנו התחיל כל סיפורנו היום, הוא שורש בערבית מדוברת שעוסק בעיקר בהתעלמות מהסביבה.
הקורא לידור לרדן מוצא קשר לשורש העברי נ.ט.ש.
* הפועל טַנַּש طَنَّش – התעלם, עשה עצמו לא שומע, עשה עצמו חרש, “שם פס”, “צפצף” על-
* טַנֶּש طَنِّش, בציווי – תתעלם! שים פס!
* טַנַּאש طَنَّاش, במשקל בעלי המלאכה – מי שמתחזה לחרש ואוטם את אוזניו למתרחש סביבו
הביטוי טַנֶּש תַעֶש תִנְתַעֶש طنّش تعش تنتعش היה חדש לי עד לפני כחודשיים.
תרגומו הוא: תתעלם, ותחיה בנינוחות
המילה שעברה בו שינוי מְכֻוון היא המילה תַעִיש, תחיה. כדי שהמצלול שלה לא יפגום בחריזה המשולשת ובמקצב, הורידו לה את היוד השורשית (יצרו צורה שמקבילה לצורת העתיד המג’זום בספרותית).
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top