פורסם לראשונה ב- 8.5.20
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי Yosef Mahfoud Levi, ששלח לי ב- 17.4.20 את סרטון הוידאו המצורף בתגובה הראשונה.
שַלַח شَلَح או שִלֶח במדוברת – התפשט, פשט בגדיו
בסרטון, כפי שהאיר את עיניי מאוחר יותר ידידי Ovadia Mizrahi, מופיעה “גרסת קורונה” לשיר המפורסם “יַא מְרַאיְתִי” يا مرايتي (מראתי) של הזמרת הלבנונית אֶלִיסַא ח’וּרִי إليسا خوري, המוכרת בקיצור בשם Elissa.
בפרודיה האדירה המופיעה בסרטון מזמר לו הזמר ג’ורג’ פַרַח:
يا مرايتي من وقت الحجر لليوم
أنا كم كيلو نصحت
يا مرايتي أنا من تياب النّوم
وحياة الله قرفت
يا مرايتي ما عم أشْلح مشّايتي
ما في مسلسل ما حضرت
منّو عم يمرق هالوقت
أيّامي نصّا بالتّخت
والباقي ع كنابيتي
يا مرايتي يللّي بتعرفي حكايتي
ما بيهدى تمّي من الأكل
كرشي صاير قدّ الطّبل
برّادي لازم لو قفل
قولي لي كيف نهايتي
יא מראיתי מן וקת אלחג’ר לליום
אנא כם כילו נצחת
יא מראיתי אנא מן תיאב אלנום
וחיאת אללה קרפת
יא מראיתי מא עם אשלח משאיתי
מא פי מסלסל מא חצ’רת
מנו עם ימרק האלוקת
איאמי נצא באלתח’ת
ואלבאקי ע כנאביתי
יא מראיתי יללי בתערפי חכאיתי
מא ביהדא תמי מן אלאכל
כרשי צאיר קד אלטבל
בראדי לאזם לו קפל
קולי לי כיף נהאיתי
מראתי, מהרגע שהתחיל ההסגר עד היום
כמה קילו העליתי!
מראתי, מהפיג’מה,
חי אללה, נמאס לי!
מראתי, אינני מוריד נעליים
אין סדרה שלא צפיתי בה
הזמן אינו חולף
חצי מימיי חולפים במיטה
והשאר על הספה
מראתי, את שמכירה את סיפורי,
הפה שלי אינו מפסיק לאכול
הכרס שלי הפכה לתוף
המקרר שלי זקוק למנעול
אמרי לי מה יהיה בסופי
הקטע שהכי אתגר אותי בתרגום היה המשפט: ما عم أشْلح مشّايتي מַא עַם אַשְלַח מַשַּאיְתִי.
לא הכרתי את המילה מַשַּאיֶה, במשקל בעלי המלאכה;
בדיקה קצרה בגוגל העלתה שתי תוצאות מיידות, אפילו בלי צורך במילון. הבעיה: הן הפוכות זו לזו:
מצד אחד הליכון, של ילדים שטרם למדו ללכת, או של זקנים שמתקשים ללכת
מצד שני הליכון של כושר, כמו שאלו שנמצאים בחדרי כושר או מעלים אבק אצלכם בבית
אז למה הוא התכוון? אין סיכוי שהוא מדבר על הליכון של כושר, שכן זה יסתור את כל המסר של השיר.
מנגד, מה לו ולהליכונים של זקנים?
מיד פניתי לידידי המומחה Amjad Atamna. אמג’ד אמר: משאיה היא מילה נרדפת לנעל. בינגו!
דעו לכם, שלא רק אתם סובלים; בכל העולם סובלים, גם שכנינו, והתחושות זהות לגמרי בכל מקום…
צרת רבים חצי נחמה, או נחמת טיפשים, או בקיצור: נח
על השורש ש.ל.ח היה לנו פוסט בעבר. הנהו עם תוספות:
אנו נעסוק גם היום בתופעה שנקראת בבלשנות (מצרפתית) faux amis, ידידי שקר, כלומר זוג מילים בשפות שונות, אשר נהגות או נכתבות בשתי השפות אך בעלות משמעויות שונות.
הרעיון למיזם הוא של “אשת הקול” המוכשרת שלנו, יַמַאמַה דַעַ’ש Yamama Dagash.
שַלַח شَلَح – התפשט; חלץ נעליים; זרק, השליך
במדוברת דרך ההגייה היא שִלֶח, כפי שימאמה הוגה בהקלטה. בשני המקרים מדובר בבניין הראשון במערכת הפועל.
השורש הערבי ש.ל.ח עוסק בעיקר בפשיטה של בגדים או נעליים:
* הפועל שַלַּח شلّح בבניין השני – הפשיט; שדד
* מְשַלַּח مشلّح, צורת הבינוני הפעול של הבניין השני – ערום; מלתחה, חדר הלבשה בבית מרחץ
* הפועל תְשַלַּח تشلّح בבניין החמישי, במדוברת – התפשט
* מַשְלַח مشلح במשקל המקומות – חדר הלבשה (בחוף רחצה); חגורה (במדוברת, לא בשימוש); בגד עליון ללא שרוולים
* שַלְחַה شلحة – בגד תחתון נשי
* אֶשְלֶחְנִי إشلحني – “רד ממני!”, עזוב אותי!
* שַלַּחֹה מַצְרִיַּאתֹה شلَّحُه مصريّاته – לקח את כספו במרמה (מיל’: הפשיט/שדד אותו מכספו)
אחדים מכם סבורים בוודאי שהמקבילה של מילת היום נמצאת בשורש העברי ש.ל.כ, כמו בפועל השליך; בערבית פשט את בגדיו, וגם פשוט זרק או השליך.
אז זהו, שאין קשר.
חית/חא ح וכף/כאף ك אינן אותיות (עיצורים) שנוטות להתבלבל זו עם זו. הן מייצגות צלילים שונים, והכף הבלתי דגושה בעברית, הָרָפָה, על אף צלילה, אינה קשורה לאות הערבית ח’א خ, שנשמעת בדיוק כמותה.
אז מה קורה עם השורש ש.ל.ח בעברית?
עיקר עיסוקו של השורש הוא בשליחה ובשליחות, ובכך אין קשר לערבית (אלא אם זריקה של דברים נחשבת אצלכם לסוג של שליחה…).
בואו כבר עתה נוריד מהשולחן את המילה “שולחן”, שכן למרות ששנים חשבו שמקורה כזה וכזה, ואז שינו את הדעה, היום הדעה המקובלת בקרב הבלשנים היא ש… אין יודעים מה מקורה.
שֶלַח בעברית הוא חרב קצרה או כל נשק לקרב פנים אל פנים. אולם מילה זו מתכתבת היטב עם השורש הערבי ס.ל.ח, העוסק באופן הברור והמוכר ביותר בכלי נשק سلاح.
רובכם שמעתם על חקלאות/גידולי שֶלַח, או שְלָחִין, הכוללים שליחת מים בתעלות לצורכי השקיה (בניגוד לחקלאות בעל, המתבססת על מי גשמים בלבד),
אבל, רגע, המתינו!
שֶלַח בעברית הוא גם עור הבהמה לאחר שהופשט ולפני עיבודו, ו- שַלָּח במשקל בעלי המלאכה הוא פושט עורות, וכאן יש גם התכתבות ברורה עם השורש הערבי ס.ל.ח’ سَلَخَ – פשט עורות.
וכך גם בארמית: “וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה” (ויקרא א, ו) מתורגם ל- “וְיַשְׁלַח יָת עֲלָתָא”, ועוד.
ואי אפשר לדבר על השורש הזה בלי להזכיר את:
“רמדאן עבדאללה מוחמד שלח (נולד ב-1958; בערבית: رمضان عبدالله محمد شلح; תעתיק מדויק: רמצ’אן עבדאללה מחמד שלח), הוא ממנהיגי הג’יהאד האסלאמי. מ-1995 ועד לשלהי 2018, כיהן כמזכ”ל הארגון” (ויקיפדיה).
ולמי שמילת היום מזכירה את השְלוּחִים, הרי שאין קשר: השלוחים הם קהילה בֶּרְבֶּרִית שחיה בדרום מרוקו, ואשר מדברת את שפת תַשֶלְחִית, ומכאן שמם. מכיוון שהברברים אינם שמיים ושפתם אינה שפה שמית, מדובר בדמיון שמקורו במקריות בלבד.
בברכת “אמרתי שלופים, לא שלוחים”
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.