פורסם ב- 26.6.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק יאיר גולד.
אז מילת היום היא –
תְזַחְזַח تْزَحْزَح – זז, התרחק
יאיר שלח לי סרטון קצר מיום ירושלים האחרון, שלדעתי צולם בתוך הר הבית, ורואים בו ילד עטוף כאפיה, ששר את הבית הראשון משיר קצבי ומפורסם שמייד נציג פה.
תוך כדי כתיבת הפוסט שאלתי את עצמי איך עד היום לא התייחסתי לשיר הזה.
על השיר סיפר לנו בזמנו, לפני חמש שנים, הקורא מיכה חנונה.
השיר (המקורי, לא הסרטון עם הילד) פורסם ביוטיוב ב- 24.4.15
שם השיר:
אנא אבן אלקדס ומן הון
انا ابن القدس ومن هون
אני בן ירושלים, מפה
אין לי מושג מי הזמר, אבל חכו, זה לא נגמר פה…
أَنَا ابْن الْقُدْس وَمن هون مش متزَحْزِح قَاعِد فِيهَا
أسْمعْنِي يَا كُلّ الْكون لَحْمِي وَعَظْمِي مِنْهَا وَفِيهَا
وَالْقُدْس اللَّه حاميها
إحنا الحَقّ الْمَاضِي طَالِع عَن قدس الْأُمَّة بندافع
وَمِنْ كُلِّ حَارَة وَبيت وَشَارِع يشْهَد اللَّه رَاح نفديها
لَو مَهْمَا بِتمر سِنِين ع بوابك نبقى صامدين
وَالْقُدْس قَلْب فِلَسْطِين وَالدَّم مَا بيغلى عَليهَا
لَو مَهْمَا تجوّع وتحاصر والْمَقَابِر فِيهَا تصادر
لا بنتاجر ولا بنهاجر أمانة ما نفرّط فيها
אני בן ירושלים, מפה, אני לא זז, אני נשאר בה
שִמעו אותי בכל העולם, הבשר והעצמות שלי הן ממנה ובה
על ירושלים אלוהים שומר
אנו האמת המפציעה של העבר, על ירושלים של האומה אנו מגינים
מכל שכונה, בית ורחוב, אלוהים מעיד שנפדה אותה
לא משנה כמה שנים יחלפו, על שערייך איתן נישאר עומדים
ירושלים היא הלב של פלסטין, והדם אינו יקר ממנה
לא משנה כמה היא תורעב ותהיה תחת מצור, ובתי הקברות שבה יוחרמו*
לא נסחר (לגביה עם האויבים) ולא נעזוב אותה, היא פיקדון שלא נתייחס אליו בזלזול
(התרגום שלי. שָלֵו)
* בהנחה שהבנתי נכון ותרגמתי נכון, הוא מתכוון לכך שישראל מבצעת עבודות במתחמי בתי קברות מוסלמים מסביב לחומות העיר.
הייתי בטוח שאני מזהה את הזמר לפי קולו.
חיפוש מהיר הביא אותי לממצא הבא:
זהו הזמר כִּפַאח זְרִיקִי كفاح زريقي
והנה ביצוע הרבה יותר יפה והרבה יותר מפורט (מבחינת תוכן, ושימו לב לסמלי הנרטיב), רק שמסתבר שהביצוע הזה אינו כזה פופולארי מבחינת מספר הצפיות:
https://www.youtube.com/watch?v=IkiQtbgsUWI
הסרטון פורסם באפריל 16′, אך כתוב עליו: “أنا إبن القدس” كفاح زريقي – فرقة الاعتصام الفنية 2014
“אני בן ירושלים”, כפאח זריקי ולהקת “אלאעתצאם” (מיל’: שביתת שבת או עיצומים. שם מוזר ללהקה…) 2014
מילים ולחן: מחמד אלע’אבלי محمد الغرابلي
בְּסוף הסרטון מובא תיעוד מ- 6.9.13, כאשר זריקי נקלע במהלך צילומי הקליפ למהומות בתוך הר הבית ובתוך מסגד אלאקצא, או כפי שכתוב בסרטון: “תוקפנות ציונית נגד המתפללים”.
=-=
זה מה שכתבתי על זריקי, בהקשר אחר, לפני פחות משנה:
אז מיהו הזמר כפאח זריקי? האם הוא נולד בירושלים, או שמא בראמאללה או בחברון?
ממש לא; הוא נולד בכפר כנא בגליל, ליד נצרת, בשנת 1974. כלומר הוא ישראלי “על מלא”.
בריאיון שכפאח נתן ב- 9.7.21 לערוץ הטלוויזיה שצילם את הסרטון הוא אמר שתושבי שיח’ ג’ראח עוזרים לפלסטינים לעמוד איתנים ולא לוותר על המגיע להם. בזכותם סוגיית פלסטין חזרה לכותרות. בקליפ הם צילמו מראות אמיתיים כתמיכה כנה בתושבי השכונה נגד התוקפנות. לדבריו, לָאומנות יש תפקיד לתעד את המאבק, לגרום לסוגיה להיות נוכחת תמיד בתודעת העולם וכן להרים את המורל של הפלסטינים באשר הם. כפאח גם הדגיש את נכונותו לשתף פעולה גם בעתיד עם הערוץ. הערוץ, מצידו, הדגיש את אחריותו לסוגיה באמצעות כל האמצעים הטכניים שלו ובהיעזרות בכל כוכבי האומנות בעולם הערבי.
=-=-=-=
את הדברים האלה פרסמנו בעבר:
מילת היום היא –
זַאח زَاح – זז, התרחק; הזיז, הרחיק
כן, גם כפועל עומד (חסר מושא) וגם כפועל יוצא-גורם (עם מושא שמשפיע על אובייקט נוסף). הכל תלוי הקשר.
בחרתי במילה מכיוון שהיא עלתה לי, פתאום, תוך כדי קריאת כתבה על רכב חדש (כתבה ב- Ynet על סקודה קארוק, מתאריך 24.10.17).
בכתבה צוין: “דלת תא מטען נפתח חשמלית (כולל הזחת הרגל מתחת לפגוש)”
הזחה!!! מי משתמש בעברית במילה הזו? מה זה בכלל הזיח?
אז הנה, ממילון אבן-שושן:
זָח (בבניין קל), משורש ז.ו.ח: זז; התרומם
הֵזִיחַ (בבניין הפעיל): הרים
אם כן: הזחת הרגל פירושה הרמתה, ובמקרה של הכתבה אפשר גם לתרגם, בהתכתבות עם בניין קל: הזזתה.
השורש הערבי ז.ו.ח (מגזרת ע”ו), וגם במקבילו ז.י.ח (ע”י) אינו נפוץ במילים רבות אך נמצא בשימוש:
* הפועל זַיַּח زَيّح במדוברת – הסתובב הלוך ושוב
* הפועל הספרותי אַזַאחַ أزاح בבניין הרביעי – שם בצד, הרחיק
כתבו לנו הקוראים בזמנו:
חרות שטרית:
ואני זוכרת כשלמדתי בתיכון במגמת מחשבים וכתבנו תכניות, המורה ביקשה שנקפיד על הזחה, דהיינו: כשיש תכנית בתוך תכנית וכד’ יש להיכנס עם השורות פנימה דהיינו להזיז את המקום שממנו מתחילים לכתוב
דביר כחלון:
בחומש שמות, כח, כח: “ולא יזח החושן” ומפרש רש”י: ולא יזח – לשון ניתוק, ולשון ערבי הוא
יהודה כץ ונוספים:
בתמלילן ובשפות תכנות, הזחה, כלומר הזזת טקסט = Indentation.
תוספות עדכניות:
השורש הערבי המרובע ז.ח.ז.ח, שהוא נגזרת של השורש ז.ח.ח (בגזרת הכפולים), עוסק בתזוזה:
* הפועל זַחַּ زَحّ בבניין הראשון – הזיז, הרחיק; דחף
* הפועל זַחְזַח زَحْزَح על דרך הבניין השני – הזיז, העתיק, עבר
* זַחְזַחַה زَحْزَحَة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הזזה, תזוזה
* מְזַחְזַח مزَحْزَح, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מוזז, מועתק ממקומו
* הפועל תְזַחְזַח تزَحْزح בבניין החמישי – מילת היום
* לַם יַתַזַחְזַח עַן מַוְקִפִהִ لم يتزَحْزح عن موقفه – לא שינה דעתו או את עמדתו (מיל’: לא זז מעמדתו)
* זַחְזַח زَحْزح וברבים זַחַאזֶח زَحازِح – מרחק (לא בשימוש)
בעברית השורש עוסק בזחיחות ובאנשים זחוחים. נעיין בויקימילון:
זְחִיחוּת
עברית חדשה: תחושת עליונות או זלזול בסביבה. בפרט, תחושת בטחון מופרז שאינה מוצדקת.
“כּ’אָחות רחמניה’ ממש, בּאותו הצלצול של זחיחות דעת ואי-נפקא מינה שכל אומן מדבר בו על אומנותו בנעימה מיוחדת של מומחית זכרה גם מילים טכניות” י.ח ברנר
לאחר הצלחתי במבחן הראשון חשתי זחיחות ולא התכוננתי כיאות למבחן השני.
“מיד זחה דעתי עלי ואני בוש מקוני לעמוד לפניו מתוך זחיחות הלב” (“תמול שלשום”, ש”י עגנון)
גיזרון
לשון חז”ל שרשים ז־ח־ח, ז־ו־ח משמשים במשמעות של ‘תזוזה’. כאן מן זח בצירוף זחה דעתו.
זה היה הפוסט ה- 1,756 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
