חבט

חבט
פעליםLeave a Comment on חבט

חבט

חבט

פורסם לראשונה ב- 24.3.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
יפתח שלח לי סרטון מאחת מקבוצות הווטסאפ המפורסמות של דיווחי התנועה, בו רואים רכב שפוגע כנראה במכוון באופנוע משטרתי שנמצא במרדף.
אחד החברים בקבוצה הגיב על הסרטון בשתי מילים:
بالعمدن خبطو
בִּאלְעַמְדַן חַ’בַּטוֹ
הוא פגע בו / דרס אותו בכוונה
אז מילת היום היא –
חַ’בַּט خَبَط – חבט, היכה חזק, סטר; דרס; נחבט בקרקע; התאמץ; גנב, “סחב”
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי ח’.ב.ט עוסק בחבטות ובהתחבטויות, בדיוק כמו בעברית:
* הפועל חַ’בַּט خَبَط בבניין הראשון – מילת היום
* הפועל חַ’בַּّט خَبَّط בבניין השני – היכה, חבט
* הפועל תְחַ’בַּّט تخَبَّط בבניין החמישי – דרך ברגלו על-; רקע ברגלו; התחבט, התלבט; התבוסס בדם
* תַחַ’בֻּّט تخَبُّط, בצורת שם הפעולה של הבניין – בלבול, ערבוביה, אי-סדר
* מֻתַחַ’בֶּّט متخَبّط – מתלבט, מתחבט; לא יציב
* חַ’בַּטֶ אלשַּגַ’רַה خَبَط الشّجرة – חבט על העץ כדי להשיר את עליו או פירותיו
* חַ’בַּטֶ אלְבַּאבּ خَبَط الباب – הקיש על הדלת
* חַ’בַּט לַזַק خَبَط لزق – תיכף ומיד, “צ’יק צ’ק”, בלי הכנה מוקדמת (מיל’: חבט נדבק)
* חַ’בַּטֹה זֶרּ خَبَطه زرّ – “סידר” אותו, דפק אותו
* מִחְ’בַּט مِخبط וברבים מַחַ’אבֶּט مخَابط, או מִחְ’בַּאט مخبَاط וברבים מַחַ’אבִּיט مخَابيط – מחבט לניקוי שטיחים; מקל חביטה בעצים להשרת הפרי
* אֻחְ’בֹּט רַאסַכּ פִי אלְחֵיט اخبط راسك في الحيط – תעשה מה שאתה רוצה, אבל זה לא יעזור לך; לא משנה מה תעשה, זה לא יעזור (מיל’: דפוק את ראשך בקיר)
* חַ’בַּט אַסְדַאסֹה פִי אַחְמַ’אסֹה خَبَط اسداسه في أخماسه – התלבט, התחבט, היה נבוך (מיל’: חבט את השישיות שלו בחמישיות שלו. מקור הביטוי בספרותית: צַ’רַבַּ אַחְ’מַאסַן לִאַסְדַאס ضرب أخماسًا لأسداس – תחבל תחבולות, חשב מחשבות רבות לפתרון הבעיה. מיל’: הכפיל חמישיות בשישיות)
* רֻכַּבֹּה בְּתֻחְ’בֹּט פִי בַּעְצ’ ركبه بتخبط في بعض – הוא רועד ומשקשק מפחד (מיל’: ברכיו נוקשות זו בזו)
שימו לב, קיים שורש מרובע המבוסס על השורש של היום כשלמד בתחילתו: השורש ל.ח’.ב.ט
* הפועל לַחְ’בַּט لخبط על דרך הבניין השני – ערבב, בלבל, בִּלגן; טעה; היה נבוך
* לַחְ’בַּטַה لخبطة, בצורת שם הפעולה – ערבוביה, בלבול, בלאגן, אנדרלמוסיה, אי סדר
* הפועל תְלַחְ’בַּט تلخبط על דרך הבניין החמישי – התבלבל, התבלגן, הסתבך; טעה, שגה
* לַחְ’בַּטֶ אלְגַ’וּ لخبط الجوّ – העכיר את האווירה
* לַחְ’בַּטֶ אלדֻּנְיַא لخبط الدّنيا – חולל אנדרלמוסיה נוראית, עשה בלאגן טוטאלי (מיל’: בלגן את העולם)
=-=-=-=
השורש ע.מ.ד הופיע אצלנו בעבר:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא אלון בלוך.
מילת היום היא –
עַמוּד عَمُود וברבים עַוַאמִיד عواميد או עֻמְדַאן عمدان או אַעְמִדַה أعمدة – עמוד; עמודה
🎵

וגם עמוד בספר, אם כי המילה הנפוצה ביותר לעמוד בספר היא צַפְחַה صفحة
קיימת גם צורת הכתיב עַאמוּד عامود, אולם מבדיקה חפוזה בגוגל עולה שיש 20 מיליון הופעות בלי אלף לעומת 900,000 איתה.
השורש הערבי ע.מ.ד עוסק בעמודים ובהסתמכות (שכן אפשר להסתמך על דבר שבנוי על עמודים, לא?), באימוץ (של דרך, שיטה, הבנות) ובאישור, וגם בדברים שנעשים בכוונה:
* הפועל הספרותי עַמַדַ عمد בבניין הראשון – התכוון; פנה אל-, הלך אל-
* עַמְד عمْد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כוונה תחילה, עשיית משהו בזדון. לרוב המילה תבוא במעמד תואר הפועל בצורות הבאות:
* עַמְדַן عمدًا או עַן עַמְד عن عمْد או בִּאלְעַמְד بالعمد – בכוונה תחילה, בזדון
* הפועל עַמַּד عمّد בבניין השני – הטביל לנצרות; מינה למנהיג; בנה (משהו) על עמודים
* יוֹחַנַּא אֶלְמַעְמַדַאן يوحنّا المعمدان – יוחנן המטביל
* הפועל תַעַמַּד تعمّد בבניין החמישי – הוטבל לנצרות; התכוון, עשה משהו בכוונה תחילה ו/או בזדון
* הפועל אִעְתַמַד اعتمد בבניין השמיני – סמך על-, הסתמך על-
* אִעְתִמַאד اعتماد, שם הפעולה/מצדר של הבניין – ביטחון; אשראי, הקצבה
* בַּאבֶּ אלְעַאמוּד باب العامود – שער שכם בעיר העתיקה בירושלים (על שם העמוד שהיה בשער בתקופה הביזנטית. העמוד, שהיה עשוי משיש בגובה 14 מטרים, ציין את המרחק מירושלים לערים אחרות)
* עֻמְדַה عُمدة – ראש כפר; מי שאפשר לסמוך עליו
* עַמִיד عميد וברבים עֻמַדַאא’ عمداء או עֻמֻד عمد – ראש, נשיא, מנהל; דיקן; דרגה צבאית המקבילה לתת-אלוף/תת-ניצב בישראל
* עִמַאד عماد וברבים עֻמֻד عمد – עמוד, משענת; מפקד, מנהיג; דרגה צבאית המקבילה לרב-אלוף (באחדות מארצות ערב)
=-=-=
שנית, הכותב שהגיב על הסרטון כתב בצורה עילגת ביותר, אז הערה קטנה על המילה הראשונה מבין השתיים בתגובה לסרטון שהובאה כאן – بالعمدن:
הצורה بالعمدن בִּאלְעַמְדַן משלבת הן את הצורה המיודעת, עם אל הידיעה, והן את הצורה הלא מיודעת, שמסתיימת עם פתחתין / תנוין פתחה בסופה.
עצם העובדה שהוא כתב את הפתחתין כ- נון ממשית (מדובר בסימן ניקוד שמציין בספרותית יחסה عمدًا, כלומר מציין מעמד תחבירי מסוים של מילה, כאשר אינה מיודעת) מראה לנו שאין לו מושג מה מקורהּ ותפקידהּ של הנון הזו.
הוא השאיר את הנון כנון, ובכך טשטש לגמרי את המעמד התחבירי של המילה, ודחף מקדימה אות יחס עם אל הידיעה…
זה מטורף! (בהנחה שהבנתם את מה שכתבתי בפסקה האחרונה…)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top