חזה

חזה
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on חזה

חזה

חזה

פורסם לראשונה ב- 25.2.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“תוכל בבקשה לכתוב על המילה إصدار?
מלשון הוציא לאור.
כמדוני מדובר בפועל ספרותי”
אז מילת היום היא –
צַדֶר (סדר) صَدر וברבים צֻדוּר صدور – חזה; לב; התחלה, ראשית; חזית, חלק קדמי; נשיא, ראש, מנהיג
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
השורש הערבי צ.ד.ר עוסק בפרסומים, יצוא והחרמה אך גם בחזה ובדברים שמופיעים בחזית.
הוא ספרותי במהותו אך נוכח לגמרי בשפה המדוברת, שכן הנושאים בהם הוא עוסק פוגשים את האדם הממוצע גם בחיי היומיום.
* הפועל צַדַר صَدَرَ בבניין הראשון – פורסם, יצא לאור, הופץ
* צַאדֶר صادر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – יוצא, יוצא לאור. צַאדֶר עַן- صادر عن – יוצא מ-, נובע מ-
* צַאדִרַאת صادرات, בצורת הבינוני פועל רבות – יצוא
* מַצְדוּר مصدور, בצורת הבינוני הפעול – חולה בשחפת או במחלת ריאות
* הפועל צַדַּר صدّر בבניין השני – ייצא סחורות; כתב הקדמה (לספר)
* תַצְדִיר تصدير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יצוא; ניפוק
* מֻצַדִּר مصدِّر, בצורת הבינוני הפועל – יצואן
* הפועל צַאדַרַ صادَرَ בבניין השלישי – החרים, הפקיע
* מֻצַאדַרַה مصادرة, בצורת שם הפעולה – החרמה, הפקעה, עיקול
* הפועל אַצְדַרַ أصدر בבניין הרביעי – פרסם, הוציא לאור; ייצא
* אִצְדַאר إصدار, צורת שם הפועלה של הבניין – פרסום, הוצאה לאור; הנפקה, הדפסה; יצוא
* הפועל תַצַדַּרַ تصدّر בבניין החמישי – עמד בראש (אסיפה, ארגון); ישב בחזית, ישב על כס הכבוד
* פַתַח צדרה فتح صدر ه– גילה סבלנות ואהדה, היה אוהד ומבין (מיל’: פתח את החזה שלו)
* צַ’אק צַדְרֹה ضاق صدره – נמאס לו מ-
* צִ’יקַתֶ אלצַּדֶר ضيقة الصّدر – אסטמה; דאגה, לחץ
* דַקּ צַדְרֹה دقّ صدره / דַקּ אִידֹה עַלַא צַדְרֹה دقّ إيده على صدره – נשבע, התחייב (מיל’: היכה בידו על חזהו, כאות לשבועה)
* בִּטְלַע מִן צַדְרֹה דֻחַּ’אן بطلع من صدره دخّان – הוא רווה נחת, נגרם לו סיפוק רב (מיל’: יוצא מהחזה שלו עשן)
* צַ’םּ לַצַדְרֹה ضمّ لصدره – חיבק, הצמיד לחזהו
* נַזְלֶה צַדְרִיֶּה نزلة صدريّة – שפעת (מיל’: נזלת של החזה)
* צֻדְרַה صُدرة או צַדְרִיֶּה صدريّة, וברבים צַדְרִיַּאת صدريّات או צַדַארִי صداري – חזייה, סינר; וסט של גברים
* מַצְדַר مصدر וברבים מַצַאדֶר مصادر, מילה שמופיעה פה מדי פוסט – מקור, עיקר; מוצא; שורש
אבל בדקדוק: שם הפעולה של כל פועל ופועל בשפה הערבית (בערבית יש רק שמות פעולה [הליכה, נסיעה] ואין שמות פועל [ללכת, לנסוע], כפי שיש בעברית)
הקוראת עפרה מהודר – מידענות רפואית בהתאמה אישית כתבה לנו שהשורש קיים גם בעברית (רפואית):
צדר (אדר, פלאורה) (pleura)
הציפוי של הריאות ושל המשטח הפנימי של דופן החזה.
=-=-=-=
תוספת מאוחרת:
השאלה האם מגש כנאפה נאמר בערבית צִדֶר כְּנַאפֶה صدر كنافة (מהשורש של היום) או שמא סדר כנאפה سدر كنافة (לא מהשורש של היום) העסיקה אותי ואת הקוראים פה מאוד.
יש גורסים כך, אחרים גורסים הפוך. בקיצור, לא יודעים.
מה שחשוב: כנאפה זה טעים.
בתמונה: שעיר, לעזאזל!
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top