חינם

חינם
פעליםLeave a Comment on חינם

חינם

חינם

פורסם לראשונה ב- 7.8.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
כהרגלו, יהושע העביר לי סרטון מתאריך 5.7.20 (מופיע בתגובה הראשונה), שנשלח באחת מקבוצות הווטסאפ.
אז מילת היום היא –
מַגַּ’אנַן مَجَّانًا – חינם
וזהו תוכן הסרטון:
يسعد مساكم
أنا حابب أورّيكم بسّ الكورونا في اسرائيل
احنا اليوم كنّا في مناطق اسرائيليّة
فشفنا قدّيش الشّعب اليهوديّ الحقيقة خايف من الكورونا
نفس قصّتنا احنا بالضّفّة الغربيّة وبالخليل وبالقدس
الحقيقة اشي بخوّف
يعني خرجوا حوالي ٨٨٠ سيّارة عائلة على هذا الشّاط
كلّه بسبح كلّه مبسوط
ولا بني آدم ولا شخص
لابس كمّامة ولا لمّامة
ولا كورونا ولا مورونا
كورونا موجودة في روسنا، بتفكيرنا، بزعماتنا
اللّي بتهدّدنا باشي يا امّا مش موجود
يا بتهدّدنا ع سبة نوافق على اشي بدّهم ايّاه.
هيّ أنا اليوم استعجبت،
بقول للحارس، بقول له: كثير مليان
بقول لي: بس لهلق من الصبح ٨٨٠ سيّارة عائليّة، غير الباصات
كانت على هذا الشّاط
أحد شواطي السّهل السّاحليّ.
شاط مع دفع غالي
وبيجيهوش ناس كثير
يعني الشّواطي المجّانيّة بتكون قدّ ما هي هون عشر مرّات أو مرّتين او ثلاثة.
شوفوا لي واحد لابس كورونا
بس شعبنا احنا اللّي مخبّى ومهدّد بكورونا
يسعد مساكم
יסעד מסאכם
אנא חאבב אוריכם בס אלכורונא פי אסראאיל
אחנא אליום כנא פי מנאטק אסראאיליה
פשפנא קדיש אלשעב אליהודי אלחקיקה ח’איף מן אלכורונא
נפס קצתנא אחנא באלצ’פה אלע’רביה ובאלח’ליל ובאלקדס
אלחקיקה אשי בח’וף
יעני ח’רג’וא חואלי 880 סיארת עאא’לה עלא הד’א אלשאט
כלה בסבח כלה מבסוט
ולא בני אאדם ולא שח’צ
לאבס כמאמה ולא למאמה
ולא כורונא ולא מורונא
כורונא מוג’ודה פי רוסנא, בתפכירנא, בזעמאתנא
אללי בתהדדנא באשי יא אמא מש מוג’וד
יא בתהדדנא ע סבת נואפק עלא אשי בדהם איאה.
הי אנא אליום אסתעג’בת,
בקול ללחארס, בקול לה: כת’יר מליאן
בקול לי: בס להלק מן אלצבח 880 סיארה עאא’ליה, ע’יר אלבאצאת
כאנת עלא הד’א אלשאט
אחד שואטי אלסהל אלסאחלי.
שאט מע דפע ע’אלי
וביג’יהוש נאס כת’יר
יעני אלשואטי אלמג’אניה בתכון קד מא הי הון עשר מראת או מרתין או ת’לאת’ה.
שופוא לי ואחד לאבס כורונא.
בס שעבנא אחנא אללי מח’בא ומהדד בכורונא
יסעד מסאכם
ערב טוב
אני רק רוצה להראות לכם את הקורונה בישראל,
אנחנו היום היינו באזורים ישראליים
וראינו איך העם היהודי “מפחד” מהקורונה
הרי זה אותו הסיפור שלנו בגדה המערבית, בחברון ובירושלים
למען האמת, משהו מפחיד
יצאו בערך 880 מכוניות משפחתיות לחוף הזה,
כולם שוחים, כולם מרוצים
אין בן אדם אחד, אין איש
שעוטה מסכה או “שמסכה”
אין קורונה ולא “שמורונה”
הקורונה נמצאת בראשים שלנו, במחשבה שלנו, בשיח/מנהיגים שלנו,
שמאיים עלינו בדָבָר שאינו נמצא
או שמאיים עלינו כדי שנסכים לקבל את מה שהם רוצים.
הנה, אני היום נדהמתי,
אמרתי לשומר (בחוף): ממש מלא פה
הוא ענה לי: עד עכשיו, מהבוקר, 880 מכוניות משפחתיות, חוץ מהאוטובוסים
היו בחוף הזה
שהוא אחד מחופי מישור החוף.
וזה חוף עם מחיר (כניסה) יקר
ולא מגיעים לכאן הרבה אנשים
כלומר בחופים שהכניסה אליהם בחינם מלא יותר מפה פי עשרה או פי שניים או פי שלושה
ותראו לי מישהו אחד שעוטה קורונה (מתבלבל עם מסכה).
ורק העם שלנו מתחבא/מסתגר ומאוים בקורונה
שיהיה לכם ערב טוב.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
איזה קטע, איזה קטע… להתמוגג (מהשפה, אנשים, מהשפה)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי מ.ג’.ן הוא שורש נדיר שרובו אינו בשימוש. הוא עוסק בהוללות ובגסות רוח, אבל גם, באורח פלא, בדברים שהם בחינם.
ולפני שאתם זועקים: כן, אני יודע; המילה היא בספרותית מוקפדת. במדוברת חינם הוא בַּלַאש.
מה קורה בעברית?
ראשית, בואו נמחק כל קשר למגן, מגינים וכו’, שכן השורש של הגנה הוא ג.נ.ן בגזרת הכפולים, מלשון לגונן.
אבל האם הכרתם את המילה העברית מַגָּן (מארמית), היא מתנת חינם?
ואת הפועל הנדיר מנדירים מִגֵּן בבניין פיעל (לא הפועל התנייני המודרני למגן, מיגון, מלשון מתן הגנה), כפי שמופיע בבראשית י”ד 20 שמובנו נתן או מסר?
“וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל”
=-=
* הפועל מַגַ’נַ مَجَنَ בבניין הראשון – התחזק, התקשח; היה הולל וחסר בושה, התמכר להוללות; התלוצץ בגסות, ניבל את פיו
* מֻג’וּן مجون, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הוללות, התבדחות
* מַאגִ’ן ماجن, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – לץ, מופקר, חסר בושה, הולל, חצוף (לא בשימוש)
* הפועל תַמַגַּ’נַ تمجّن בבניין החמישי – התהולל, ניבל פיו
* מַגַּ’אן مجّان, במשקל בעלי המלאכה – הולל, חצוף; הרבה, בשפע
* ומכאן מילת היום: מַגַּ’אנַן مَجَّانًا – חינם, בחינם (עם סיומת יחסה)
* תַעְלִים מַגַּ’אנַיּ تعليم مَجَّانيّ – חינוך חינם
* מַגַּ’אנַיַּה مَجَّانيّة – בית ספר ללא שכר לימוד
המילה מג’אנן מחזירה אותי 33 שנים אחורה, לכיתת המזרחנים שלי בתיכון.
באותן שנים התלמידים למדו את אחד הסיפורים הקצרים היפים –
לִלְפֻקַרַאא’ מַגַּ’אנַן للفقراء مَجَّانًا – לעניים חינם
של הסופר המצרי מחמוד תַיְמוּר, שהלך לעולמו בשנת 1973.
לא התאפקתי, ותרגמתי אותו לטובת כולם:
השעון הראה שתים עשרה כשהרופא במשרדו, כותב נאום אותו יישא בכנס הרופאים.
באותה השעה ישב אחד העניים סמוך למיטת בתו ההרה, אשר צעקה מכאב, בעודה רועדת מקור ודמעותיה זולגות על לחיה. נערה בת שמונה עשרה, שבעלה הלך לעולמו בעודה בהיריון, והיא מתקשה ללדת ומותה מתקרב. האיש העני ישב כשראשו בין ידיו, אינו יודע מה לעשות ואינו מוצא דרך להקל על כאביה של בתו. לפתע אמרה לו אשתו הבוכה בכי תמרורים:
“האם שכחת שהרופא הפלוני מטפל בעניים חינם? לך אליו, דפוק על דלתו, ואולי הוא יציל את בתנו ממוות”.
האיש קם בלי שפצה את פיו ויצא אל הרחוב כדי להגיע לרופא. הוא הלך מתנודד כשיכור עד שהגיע אל דלת הרופא, ודפק עליה. יצא אליו המשרת ושאלו:
“מה תרצה?”
“בתי גוססת, אני רוצה לדבר עם הרופא”
“הוא עסוק מאוד והוא הזהירני פן אענה לאיש”
ענה לו האיש: “אבל בתי גוססת…”
המשרת טרק את הדלת בפניו, והעני חזר כלעומת שבא כשליבו פועם בעוצמה. הוא נעמד לרגע לפני שהגיע לביתו ואמר לעצמו:
“בוודאי, כך אעשה!”
הוא ראה איש הולך לאטו בדרך, הושיט לו את ידו ואמר:
“צדקה, אדוני”
האיש סילקו והמשיך בדרכו. עבר אדם שני ושלישי ורביעי, אך גורלו של האיש אכזבו פעם אחר פעם.
לפתע עבר שוטר, שאמר לו:
“מה אתה עושה, בן אדם? מבקש נדבות ברחוב? קדימה לתחנת המשטרה!”
העני אמר לו:
“אינני רגיל לקבץ נדבות, אדוני, אך בתי גוססת ורציתי לממן את שכר הטרחה של הרופא ולא מצאתי דרך אחרת”.
אך השוטר הובילו לתחנת המשטרה, שם העביר האיש את לילו. בבוקר שב לביתו לאחר ששוחרר, והשעה הייתה כבר עשר כששמע צעקות ובכי. הוא אץ לביתו שם מצא את אשתו צורחת ובוכה על בתם שהלכה לעולמה.
באותה השעה עמד הרופא ונאם בכנס באומרו:
“הרפואה, אדונים נכבדים, היא המעיין השופע אשר מושְקים ממנו העניים בחינם”.
=-=-=-=
כשהייתי בן 17 הסיפור הזה לא עשה לי כלום, הוא “עבר לידי”.
אבל היום, ממרומי גילי, תובנותיי, נסיוני והעובדה שאני אבא –
היה לי קשה מאוד לתרגמו בשלוות נפש.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top