טָבַע

טבע
פעליםLeave a Comment on טָבַע

טָבַע

טבע

פורסם לראשונה ב- 27.12.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
עִ’רֶק غِرق – טבע
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g, והאות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
רויטל שלחה לי סרטון של מערכון, שמופיע בתגובה הראשונה, בו שני חשישניקים (מגולמים בידי שני הקומיקאים המפורסמים ביותר בלבנון) יושבים על חוף הים ונהנים מהחיים, כשלפתע אדם טובע בדיוק מולם.
Help me! Please help me!
שו האדא
עם בע’רק דח’לכ?
Please help me!
שו?
Please help me?
שו עם יקול? תעמל אג’ריכ היכ מן תחת, מתל אלבסכלית. שו, וין ראח?
Please help me!
help me?
עם יחכי אנכליזי
ע’רק
אה ע’רק
Please help me!
אע’רק, אנ שאא’ אללה בתפטס, אלעמא בקלבכ מא אע’שמכ
Please help me!
לכ שו help me?
שו help me בלא בלוט, לו אהלכ עלמוכ אלסבאחה בדל אלאנכליזי מא כאן אחלא?
Help me! Please help me!
شو هادا
عم بغرق دخلك؟
Please help me!
شو؟
Please help me?
شو عم يقول؟ تعمل اجريك هيك من تحت، متل البسكليت, شو وين راح؟
Please help me!
help me؟
عم يحكي إنكليزي
غرق
اه غرق
Please help me!
اغرق، ان شاء الله بتفطس، العمى بقلبك، ما أغشمك
Please help me!
لك شو help me؟
شو help me بلا بلّوط، لو أهلك علّموك السّباحة بدل الإنكليزي ما كان أحلى؟
הטובע: Help me! Please help me!
איש 1: מה זה?
איש 2: הוא טובע, לדעתך?
הטובע: Please help me!
איש 1: מה?
איש 2: Please help me?
איש 1: מה הוא אומר? (פונה לטובע) תעשה ככה עם הרגליים למטה, כמו אופניים. מה, לאן הוא נעלם?
איש 2: help me?
איש 1: כן, הוא מדבר אנגלית.
איש 2: הוא טבע
איש 1: כן, טבע
הטובע: Please help me!
איש 2: תטבע, הלוואי שתתפגר, לך לעזאזל, כמה אתה טיפש
הטובע: Please help me!
איש 1: מה help me!?
איש 2: לא help me ולא נעליים, אילו הוריך היו מלמדים אותך שחיה במקום אנגלית לא היה עדיף?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
כן, זה לא הכי מעודן ואנין, אבל איזו שפה…
=-=-=
השורש הערבי ע’.ר.ק עוסק בטביעה, אך גם בהתמשכות של דברים.
בעברית הוא אולי מתכתב עם ע.ר.ק, אולם ע.ר.ק מתכתב בעצמו עם השורש הערבי הזהה ע.ר.ק.
* הפועל עִ’רֶק غرق, בספרותית עַ’רִקַ, בבניין הראשון – טבע, שקע
* עִ’רֶק פִי אלדְּיוּן غرق في الدّيون – שקע בחובות
* עִ’רֶק פי אלְאַחְזַאן غرق في الأحزان – טבע בצער
* עַ’ארֶק غارق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם עַ’רִיק غريق – טובע, שקוע
* עַ’ארֶק פִי אלנּוֹם غارق في النّوم – שקוע בשינה
* עַ’ארֶק פִי אלְעַמַל غارق في العمل – שקוע בעבודה
* הפועל עַ’רַּק غرّق בבניין השני – הטביע, שיקע; הציף; סיבך
* עַ’רַּקֶ אלסּוּק غرّق السّوق – הציף את השוק (בסחורות זולות)
* תַעְ’רִיק تغريق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הטבעה; הצפה (הפעולה)
* הפועל הספרותי אַעְ’רַקַ أغرق בבניין הרביעי – הטביע, הציף; הגזים
* הפועל הספרותי אִסְתַעְ’רַקַ استغرق בבניין העשירי, המוכר לכל מי שעוסק בעיתונות – נמשך, התמשך; הכיל, ספג; העמיק, הגזים, הפריז
* אִעְ’רַוְרַקַתִ אלְעַיְן اغرورقت العين, עם הפועל הספרותי המטורלל בבניין 12 (!!!) – העין התמלאה דמעות
* עַ’רְקַאן غرقان – טובע
* עַ’רְקַאן בִּ- غرقان ب- – שקוע ב-
* עַ’רְקַאן לַשוֹשְתֹה غرقان لشوشته – הסתבך לגמרי, שקוע עד הצוואר, תקוע בצרה רצינית
* יִעְ’רֶק פִי שִבֶּר מַיֶּה يغرق في شِبر ميّة – מסתבך מהדבר הקטן ביותר, לא מסוגל להסתדר או לפתור בעיות (מיל’: טובע במים רדודים, בגובה טפח, 15 ס”מ)
* מִנ כַּתְ’רַתֶ אלְטַּבַּאחִ’ינ פִשְלַתֶ/אִחְתַרַקַתֶ אלטַּבְּחַ’ה من كثرة الطّبّاخين فشلت/احترقت الطّبخة / מנ כת’רת אלְמַלַּאחִין עִ’רְקַתֶ אלסַּפִינֶה من كثرة الملّاحين غرقت السّفينة – מרוב טבחים המאכל לא יצא טוב / מרוב מלחים הספינה טבעה – ישנם דברים שמוטב שייעשו על ידי צוות מצומצם, עניין שרבים מדי מתערבים בניהולו נדון לכישלון
* אֶלְמַרְכַּב אִללִּי פִיהַא רַאִיסֵין תִעְ’רַק المركب اللّي فيها رئيسين تغرق – כמו הקודם (מיל’: ספינה עם שני רבי חובלים תטבע)
* לַא תְמִדּ אִידַכּ לִלְעַ’רְקַאן בִּעַ’רְּקַכּ מַעֹה لا تمدّ إيدك للغرقان بغرّقك معه – אל תעזור למי שהסתבך כי הוא יסבך גם אותך (מיל’: אל תושיט יד לטובע כי הוא יטביע אותך איתו)
* עִ’רֶק חַתַּא שַעֶר רַאסֹה غرق حتّى شعر راسه – שקע עד הצוואר (מיל’: עד שער ראשו)
* אֶלְעַ’רְקַאן בִּיתְמַסֶּכֶּ בְּקַשֶּה الغرقان بيتمسّك بقشّة – מי שטובע ייאחז אפילו בקש
* אַיְאַס מִנֶ אלְעַ’רִיק أيأس من الغريق – מיואש ביותר (מיל’: מיואש יותר מהטובע בים)
=-=-=
הקורא יובל ברגר @Yuval Berger הזכיר לי קטע שהופיע (גם) בחוברת הלימוד שלי בתיכון, בשנות ה- 80, חוברת שהוזכרה בדף הזה לא פעם…
החוברת הירוקה “לקט קטעים מן הספרות הערבית הקלאסית”:
העוינות בין שבט אַלְאַזְד לשבט תַמִים
(אלאזד היה שבט דרומי בחצי האי ערב, בעוד תמים – שבט צפוני. השנאה העזה בין שבטי הדרום והצפון הייתה אחת הסיבות להתמוטטות שושלת בין אומיה)
אמר אבן עיאש: סיפר לי אדם משבט אלאזד: היינו עם אסד בן עבדאללה בחֻ’רַאסַאן (בצפון פרס. אסד היה שר הצבא ששלט במקום והיו לו קרבות רבים עם התורכים). בעודנו צועדים איתו, הנהר עלה על גדותיו וסחף איתו כמות אדירה של מים וסחף. והנה אדם נאבק בגלים בקוראו: “הצילו, אני טובע!”
אסד נעמד ואמר: “מישהו יודע לשחות?” עניתי: “כן”. אמר לי: “קדימה, צא לאדם”. קפצתי מסוסי והתפשטתי מבגדיי, וזרקתי עצמי למים. בעודני שוחה קרוב לאיש שאלתי: “מאיזה שבט אתה?”. ענה: “מבני תמים”. אמרתי: “המשך בדרכך”.
ואני נשבע באללה, לא התרחקתי ממנו מרחק אמה והוא כבר טבע.
אמר אבן עיאש: אמרתי לו: “אוי ואבוי, האם לא חששת מאללה? הרי הטבעת אדם מוסלמי!” ענה לי: “בחיי, אילו הייתה עמי אבן הייתי חובט איתה בראשו”.
לקוח מהספר: “עיון אלאח’באר” לאבן קתיבה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
וכותב לנו הקורא ערן ישי @Eran Ishay:
אֶלְמַרְאַה בַּחֶר וּאלרַּגֶ’ל סַפִינֶה וּמַא אַכְּתַרֶ אלסֻּפֹן אִללִּי עִ’רְקַת פִיה المرأة بحر والرّجل سفينة وما أكثر السّفن اللّي غرقت فيه – האישה היא ים והגבר ספינה, ומה רבות הספינות אשר טבעו בו
=-=-=-=-=-=-=
בלי שום קשר לטביעות,
הקורא Doron B. Cohen כתב לנו:
“לאחרונה צפיתי ביוטיוב בכמה פרקים של “בלא מואח’ד’ה” ונהניתי מהסיפורים ומהשפה.
בין היתר שמעתי פועל שהיה לי חדש, שבו השתמשה אישה שבעלה מת בפתאומיות, ודיברה על חלומותיה להזדקן ביחד אתו ובין היתר ציפתה ש”נתאנגג'”, פועל שבא כמובן מהמילה הצרפתית “אנגז’ה”, אבל לא ידעתי שיש שימוש כזה. יכול להיות מעניין”.
מה זה בכלל אנגז’ה?
המקור הוא בצרפתית (ואותה מילה באותו איות כמעט גם באנגלית) engagé ופירושו להתארס. ואיך זוגות מאורסים מתהלכים ברחוב? שלובי זרוע.
כותב בנושא אתר “גגילון”:
“סלנג ל: ביחד, בשיתוף או בשילוב ידיים.
מקור המילה מצרפתית (ממנה לקוחים לא מעט מילים הקשורות לעולם הדייטים) ומתייחסת פעמים רבות לזוג מתמסד ש״הולך אנג׳זה.״
״וואלה ראית את השניים האלה שם שהולכים אנג׳זה? לא ראיתי זוג כזה מאז הביקור האחרון שלי בפריז״ “
העניין הוא שלא מצאתי בגוגל שום כתיב ערבי של זה (וחיפשתי בכל אופציה הגיונית ואפשרית).
אני משער שזו המצאה נקודתית של ערבית מדוברת, הכוללת יצירת פועל גזור-שם (דנומינטיבי) ממילה זרה, כפי שקורה בשפות רבות, גם בעברית.
שיהיה יום נהדר ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top