* הפועל נַטּ نطّ בבניין הראשון – קפץ; הידק, קשר, משך; נַטּ עַלַא- نطّ على מילת סלנג בוטה שפירושה: קיים יחסי מין עם-, וגם “סתם” קפץ על מישהו או משהו
* נַטּ نطّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קפיצה. נַטַּה نطّة – קפיצה אחת. נַטּ רַאס نطّ راس – קפיצת ראש (לבריכה)
* הפועל נַטַּט نطّط בבניין השני – הקפיץ
* הפועל תְנַטַּט تنطّط בבניין החמישי – קפץ משמחה ועליצות; התרוצץ
* נַטַּאט نطّاط, במשקל בעלי המלאכה, או נַטַּאטה בנקבה – קפצן, מנתר; פטפטן; טרמפולינה, מקצפת ילדים, מתקנים “מתנפחים” לילדים
* נֻטֵּיט نطّيط, צורת הזכר של מילת היום – טרמפולינה; חרגול (לא מצאתי לכך שום סימוכין פרט למילון אחד. מישהו מכיר?)
* מִנַטּ مِنَطُّ (או מַקְפַז مقفز) – מקפצה של בריכה, אבל מהסוג האלסטי-גמיש, לא מבטון
* מִנַטַּה مِنَطَّة, בצורת הנקבה – מילה ספרותית לטרמפולינה
* נַטּ פִי כַּלַאמֹה نطّ في كلامه – דיבר שטויות (מיל’: קפץ בדבריו); התערב באמצע דבריו של מישהו אחר
* אִבְּנֶ אלְקִרְד נַטַּאט ابن القرد نطّاط – התפוח לא נופל רחוק מהעץ (לרוב בהתייחסות ביקורתית-שלילית. מיל’: הבן של הקוף הוא קפצן [מלידה]. ורסיה אחרת של: אִבְּנֶ אלְבַּטּ עַוַּאם – הבן של הברווז הוא שחיין [מלידה])
* דַ’כַּרְנַא / גִ’בְּנַא סִירְתֶ אלְקִטּ, אַגַ’א יְנִטּ ذكرنا / جبنا سيرة القطّ أجا ينطّ – “מדברים על החמור”, האדם שדיברנו עליו הופיע בפתאומיות (מיל’: הזכרנו / הבאנו את סיפור החתול, הוא בא מקפץ)
* אֶלדַּםּ חַיְנֹטּ מִן וִשֹּה الدّمّ حينطّ من وشّه – הוא בריא (מיל’: הדם קופץ לו מהפָּנים)
* אֶלְעַפַארִיתֶ אלזֻּרֹק בְּתִתְנַטַּט קֻדַּאם עֵינֵיה العفاريت الزّرق بتتنطّط قدّام عينيه – הוא מרוגז מאוד, רואה כוכבים מרוב זעם (מיל’: השדים הכחולים קופצים מול עיניו)
* נַטּ מִנֶּ אלְמַקְלַא פִי אלנַּאר نطّ من المقلى في النّار – מהפח אל הפחת (מיל’: קפץ מהמחבת אל האש)
* לַא מַטּ וַלַא נַטּ لا مطّ ولا نطّ – נשאר ללא שינוי (מיל’: לא מתח/משך ולא קפץ)
* אַכַּל וּנַטּ מִתֶ’ל חֵ’ילֶ אלזֹּטּ أكل ونطّ مثل خيل الزّطّ – אדם חסר תועלת, פרזיט (מיל’: אכל וקפץ כמו סוסי קהילת ג’אט. מסתבר שמדובר בקהילה ממוצא הודי ופקיסטני. הם לחמו לצידם של המורדים באסלאם והובסו, וייתכן שקיימים סיפורים על חדלות-האישים של סוסיהם. לא יודע, לא באמת התעמקתי)
* אִדַ’א דַחַ’לֶ אלְפַקֶר מִנֶּ אלְבַּאבּ נַטֶּ אלְחֻבּ מִנֶּ אלשֻּבַּאכּ إذا دخل الفقر من الباب نطّ الحبّ من الشّبّاك – העוני או מצב כלכלי גרוע פוגמים באהבה (מיל’: כשהעוני נכנס מהדלת האהבה קופצת מהחלון)