יום שישי

יום שישי
אִסלאם פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on יום שישי

יום שישי

יום שישי

פורסם לראשונה ב- 27.7.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שביקשה את המילה ג’מאעה, ושל הקורא Dudi Maman, שכתב לנו:
“אם לא כתבתם בעניין, אשמח לקרוא על גַ’מַע, גַ’מַעַא וכו’.
(אני מקווה שכתבתי נכון. מסגד, חבורה וכו’. כתבתי לפי השמיעה)”
אז מילת היום היא –
יוֹםֶ אלְגֻ’מְעַה يوم الجُمْعَة – יום שישי
לשמיעה:

רגע, אבל זו לא המילה שביקשו דודי או חיה. אז מה הקטע?
הקטע הוא שהשורש הזה הופיע אצלנו פעמים רבות בעבר, ושהיום יום שישי…
אז הנה ריכוז של כל מה שכתבנו עליו:
השורש הערבי ג’.מ.ע הוא אחד הנפוצים בערבית, שכן הוא מופיע במילים רבות הקשורות לקבוצות אלו ואחרות של אנשים:
* הפועל גַ’מַע جمع בבניין הראשון – אסף, כינס
* גַ’אמְעַה جامعة – אוניברסיטה (וראו בהמשך)
* גַ’מֶע جمع, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – המון קהל רב; צורת רבים של שם עצם בדקדוק
* גַ’מַאעַה جماعة, שם פעולה נוסף של הבניין – קבוצת אנשים, חבר’ה
* מַגְ’מוּע مجموع, צורת הבינוני הפעול של הבניין – סך הכל
* מַגְ’מוּעַה مجموعة, צורת הבינוני הפעול נקבה של הבניין – קבוצה, חבורה; אוסף, קובץ
* הפועל גַ’מַּע جمّع בבניין השני – קיבץ, אסף
* מֻגַ’מַּע תִגַ’ארִיּ مجمّع تجاريّ (בצורת הבינוני הפעול של הבניין) – מרכז מסחרי, קַניון
* גַ’מְעִיֶּה جمعيّة – אגודה; עמותה
* גַ’מִיע جميع – כל
* (יום) אלְגֻ’מְעַה الجمعة – יום שישי (יום ההתכנסות במסגדים). ג’מעה במדובר זה גם שבוע
* אִגְ’מַאע إجماع, שם הפעולה של הבניין הרביעי – הסכמה פה אחד
* הפועל אִגְ’תַמַע اجتمع בבניין השמיני – נפגש עם-, התכנס
* אִגְ’תִמַאע اجتماع, צורת שם הפעולה של הבניין – פגישה, מפגש, כינוס
* מֻגְ’תַמַע مجتمع, צורת הבינוני הפעול של הבניין – חֶבְרָה (אנושית)
עכשיו שמעו סיפור (שסופר כבר פעמיים בשנתיים וחצי בהן אני כותב פה ובמעוננו הקודם. הסליחה עם הזוכרים…):
גַ’אמֶע جامع, צורת הבינוני פועל של הבניין הראשון – מסגד גדול (בניגוד למַסְגֶ’ד مسجد, שיכול להיות גם מסגד קטן בכפר או בשכונה). אני לא הייתי בהודו, אבל מספרים שמסגד בהודית (אין באמת שפה “הודית”, אבל הבנתם את הרעיון) נקרא ג’אמה. נשמע ממש הודי, אבל המקור, כפי שאנו מבינים, ערבי לחלוטין
גַ’אמִעַה جامعة, צורת הבינוני הפועל בנקבה – אוניברסיטה
כשאני, שָלֵו, למדתי ערבית באוניברסיטה לפני 23 שנה, למדו איתי בחוג ללשון עברית פרחי כמורה גרמנים. הם באו לארץ ללמוד מספר דברים, בין השאר תלמוד, ושם נפגשנו. מכיוון שהם גם למדו ערבית והבינו שאני מבין את השפה, הם שאלו אותי איך יכול להיות שבערבית מסגד גדול ואוניברסיטה זה אותה המילה. עניתי להם שממש לא, זה אותו השורש ואותה צורה דקדוקית (בינוני פועל בבניין 1, אולם המסגד הוא זכר, והאוניברסיטה נקבה, ויש שם עוד הברה), אבל אלו מילים שונות שנשמעות שונה: מילה אחת נגמרת בעין עיצורית, והשנייה בעין עם תנועת a.
לא עזר כמה פעמים אמרתי להם ג’אמעעעעעע לעומת ג’אמעהההההה, הם לא הצליחו לשמוע (!!!) את ההבדל. הסיבה לכך שבתור גרמנים (במקרה היה מדובר בגרמנים. זה תקף לכל אדם שעבר את גיל ההתבגרות ונחשף לשפה שאינה שפת האם שלו), הם אינם מכירים את הצליל ע, ומכיוון שלא נחשפו לו כילדים, הם גם אינם מצליחים לשמוע אותו. ולכן שתי המילים נשמעו להם זהות, גם לאחר שהגזמתי בהגייה, בהארכה ובהטעמת העין הגרונית. הסיפור הזה מדהים אותי בכל פעם שאני נזכר בו.
מסתבר שלאחר גיל ההתבגרות רוב, או כל בני האדם, מתקשים מאוד להבחין בצלילים שאינם קיימים בשפת האם שלהם או שלא נחשפו אליהם בילדותם, לא כל שכן לבטא אותם בעצמם. לכן מבוגרים שלומדים שפה זרה כמעט תמיד יהגו אותה עם מבטא שפתם המקורית.
רפרנס לתמונה:

שיהיה יום נהדר, ושבת שלום, מוצלח יותר מהשיר
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top