לוויה

לוויה
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on לוויה

לוויה

לוויה

פורסם לראשונה ב- 12.5.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא יפתח גץ.
יפתח שם לב שהשורש של המילה הערבית ללוויה, ג’נאזה, זהה לזה העברי העוסק בגניזה, כך שבעצם גונזים את המת.
אז מילת היום היא –
גַ’נַאזֶה או גִ’נַאזֶה جنَازة וברבים גַ’נַאאֶז جنائز – לוויה, טקס הקבורה; מת, גופת המת; ארון המת
לשמיעה:

השורש הערבי ג’.נ.ז עוסק בעיקר בלוויות, אך גם בגניזה. וזו מהפעמים האלו שאני בהלם איך אני מעולם, אבל מעולם לא שמתי לבד לקשר בין השורשים:
* הפועל גַ’נַז جنز בבניין הראשון – גנז, הסתיר; אגר, אצר. גַ’נַזַ אלְמַיֶּת جنز الميّت – שם את המת בארון; התפלל על המת לפני קבורתו
* הפועל גַ’נַּז جنّز בבניין השני – ערך טקס הלוויה; התפלל תפילת אשכבה (אצל הנוצרים)
* גַ’נַּאז جنّاز – טקס קבורה (אצל הנוצרים)
* גַ’נַאאִזִיּ جنائزيّ – איש דת העורך את טקס הקבורה
* בִּקְתֹלֶ אלְקַתִיל וּבִּמְשִי פִי גַ’נַאזְתֹה بقتل القتيل وبمشي في جنازته – מעמיד פני צדיק, “משחק אותה” שאינו יודע במה מדובר (מיל’: רוצח את הנרצח וצועד בלווייתו)
הקורא @احمد نصار מוסיף את סיומת הפגתם שמעטים מכירים:
וּבִּקוּל: אַללָּה יֻקְתֹלֶ אלְקַאתֶל وبقول الله يقتل القاتل – ואומר (מבקש): שאללה יהרוג את הרוצח
* אֶלְגַ’נַאזֶה חַארַּה וּאלְמַיֶּת כַּלְבּ الجنازة حارّة والميّت كلب – מהומה רבה על לא דבר (מיל’: הלוויה “לוהטת”/נמצאת בשיאה, אך המת הוא בכלל כלב)
* בֹּרְקֹץ פִי גְ’נַאזֶת עֵ’ירֹה برقص في جنازة غيره – שמח לאידו (מיל’: רוקד בלוויה של זולתו)
הקורא Avraham Hasson שלח לנו את:
כַּאנַת גַ’נַאזֶה כְּבִּירֶה, אִשְתַהוּ אלְמוּת كانت جنازة كبيرة اشتهوا الموت – הייתה לוויה גדולה, אנשים ממש רצו למות.
לפני כמה חודשים Yuval Berger שלח לנו את הפתגם, ואף הסבירוֹ:
“אִמְשִי בִּגְ’נַאזֶה וַלַא בִּגְ’וַאזֶה إمشي بجنازة ولا بجوازة – לך בלוויה ולא בחתונה. הפתגם רומז לכך שבלווייה אומרים על “בעל השמחה” רק דברים טובים בעוד שבחתונה לא באמת מפרגנים מאחורי הגב”.
תוספת שלי לפתגם: דרך נוספת לפרשו היא כי לא כדאי לעסוק בשידוכים כי תמיד יבואו לשדכן בטענות אחר כך.
הקורא דביר כחלון ציין פה בתגובות:
גם בקהלת כתוב “טוב לכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה”, רק ששם הסיבה היא שונה: “באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו”
הנה המקור, קהלת ז 1-2:
טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ
טוֹב לָלֶכֶת אֶל-בֵּית-אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל-בֵּית מִשְׁתֶּה–בַּאֲשֶׁר, הוּא סוֹף כָּל-הָאָדָם; וְהַחַי, יִתֵּן אֶל-לִבּוֹ
שיהיה יום נהדר ומלא חיים,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top