פורסם לראשונה ב- 18.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא אוחנה אוחנה.
בעיצומו של חג הפסח האחרון אוחנה שאל אותי איך אומרים בערבית מצות.
הוא הסביר לי שפנה אלינו שכן קיבל מידע מאתר “כִּלְמדוברת – מדוברת: מכללה לשפה ותרבות ערבית” בו כתוב שמצה בערבית, ביחיד, היא קַרַאקִיש.
אוחנה לא הסתפק בתשובה ופנה לצאלח, חבר ערבי שלו, שאמר: אין מילה ערבית למצה (הוא, כמובן, צודק. שָלֵו). לדבריו, הערבים, בעיקר בצפון הארץ, אומרים מַצַּה مصّة (massa) או “מצות אליהוד” (המצות של היהודים).
אז מילת היום היא –
קַרְקַש قَرْقَش – לעס בקול תוך השמעת רעש; כרסם; כסס
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
יש לנו כאן שוב מקרה קלאסי של-
מֶחְסָר לשוני או מחסר לקסיקלי: תופעה בלשנית המתארת מצב בו חסרים בשפה נתונה מונחים מסוימים הקיימים בשפה אחרת.
מחסר לשוני הוא בד”כ (או תמיד) תולדה של פערים חברתיים/תרבותיים/דתיים.
ואני שואל: למה שתהיה מילה ערבית למצה? למה שתהיה מילה עברית להמבורגר או לפיצה? אלו מאכלים תלויי-תרבויות במקורם.
פניתי בסוגיה לחבריי, מורים לערבית גם הם.
חבר טוב שבקי במדוברת של אזורנו מאשר את השימוש בקראקיש, ואף ציין שיש מי שמכנים את פסח עִידֶ אלְקַרַאקִיש عيد القراقيش.
אבל קראקיש, כפי שמיד נראה, הוא שם של כל דבר דמוי ביסקוויט (או פריכיות יבשות וכו’), דהיינו מאפה יבש וקשה שמתפצפץ בפה בזמן לעיסה ומשמיע רעש…
ידידה ילידת דמשק בסוריה ציינה באוזניי שבסוריה אמרו מצה או מצו, כפי שציין צאלח. אולם יש לקחת בחשבון שהיא מביאה את דרך ההגייה של היהודים.
מורה אחרת, ילידת העיר חלב בסוריה, אמרה שאצלם אמרו גם מצה, אך המוסלמים אמרו חֻ’בֶּז פטיר خبز فطير
על המונח הזה פרסמנו בעבר את השורה הבאה:
* פַטִיר فطير – מצה, לחם שלא החמיץ; בוסר; משהו גולמי. עִידֶ אלְפַטִיר عيد الفطير – חג המצות, הוא חג הפסח (לא בשימוש)
=-=
השורש הערבי המרובע ק.ר.ק.ש הוא שורש אונומטופיאי, כלומר כזה המחקה את הצליל בטבע.
בעברית מוכר השורש הזהה העוסק בקרקושים ורעשים למיניהם, וגם, מויקימילון:
“קַרְקָשׁ
לשון חז”ל: רעשן, פעמון יד, צעצוע יד המשמיע קולות קשקוש או נקישות.
“אין מקרקשין לא את הזוג ולא את הקרקש לתינוק בשבת.” (תוספתא שבת יד)
“אותה שעה היה קלאס מקושש נצרים וקולע לבנו קרקש עם צלצלים”. (ש’ דה קוסטר, טיל אולנשפיגל. תרגם אברהם שלונסקי, 1949)”
=-=
מילת היום, קרקש, היא הפועל על דרך הבניין השני. שם הפעולה/מצדר שלו היא קַרְקַשֶה قرقشة.
מי שמכנה מצות “קראקיש” מתמקד בצליל שלהן בשעת אכילתן, ותו לא. זה חביב, אבל מאולץ, לשיטתי, אך זהו המצב במקרים של מחסרים לשוניים.
* קַרְקוּשֶה قرقوشة וברבים קַרַאקִיש قَرَاقِيش – צנים (פרוסת לחם שנאפתה פעמיים והיא יבשה ופריכה מבפנים ומבחוץ. ויקימילון), פַּכְסָם (מאפה קשה ופריך), קרקר, ביסקוויט; בייגלה עם שומשום; עצם רכה שמתפצפצת בעת לעיסתה בפה.
הקוראת מזל מניר-ריחן אף מוסיפה בתגובות שכך נקרא גם הסחוס, למשל של עופות. לאחר בדיקה עולה שהיא צודקת, והמונח המלא הוא קרקושתֶ אל(דַּ)גַּ’אג’ قرقوشة الدجاج. בנוסף, זו מילה נרדפת לסחוס באשר הוא, וכן לאיברי חיות סחוסיים אכילים, כמו למשל רגלי תרנגולת (הרגליים, עם האצבעות. מעדן במזרח הרחוק…)
מילון “מעאני” מסביר: צנים מטוגן טבול בסוכר או בדבש, שמשמיע קולות פצפוץ בעת אכילתו.
אגב, לא חייבים לטגן קראקיש.
לשמחתנו, בעידן בו אנו חיים לכל דבר יש סרטון ביוטיוב.
אז קבלו, במקום הסברים כתובים מַלְאִים, איך מכינים קראקיש בארצנו:
והנה סרטון מפורט יותר, מבית היוצר של הירדנית מַנַאלֶ אלְעַבֶּד منال العبد:
=-=-=-=
* חֻכֶּם קַרַאקוּש حكم قراقوش – פסק דין מעוות ואכזרי (על-שמו של קראקוש, שהיה מושל עריץ)
זה מה שאומר המילון. אך מי אתה, קראקוש?
בַּהַאאֶ’ אלדִּין קראקוש بهاء الدين قراقوش, ששמו המלא אבו סעיד קראקוש בן עבדאללה אלאסדי أبو سعيد قراقوش بن عبد الله الأسدي, בן המאה ה- 12 לספירה, היה איש צבא ומשרתו של המצביא צלאח אלדין אלאיובי.
קראקֻש היא מילה תורכית שפירושה עוף דורס/עיט שחור (קוש: עוף; קרא: שחור).
צלאח אלדין מינה אותו כמושל מצרים. הוא היה אדם טוב, חיובי ומכובד, שבנה מבנים רבים וחשובים באזור קהיר של היום.
לאחר שצלאח אלדין כבש את העיר עכו הוא העביר אותה לידיו. לאחר שהפרנקים (הכוונה לביזנטים של מסע הצלב השלישי) כבשוה בחזרה הוא נפל בשבי, אך הוא הצליח לפדות את עצמו ולהשתחרר.
הוא שירת תחת צלאח אלדין במשך כשלושים שנה, כאשר בכל הקשור להנחיות ולפסקי הדין שלו מיוחסים לו מעשים אכזריים או מוזרים ואף טיפשיים.
=-=-=
קרקוש הוא גם שם של עיירה בצפון עיראק.
=-=-=
תוספות הקוראים:
הקורא יניב קראוס כותב:
“ابو قرقش” – אַבּוּ קַרְקַש היו אומרים על מי שהיה עושה רעש – פקה פקה
הקורא מחמד יונס מציין שגם הפעלים המרובעים קַחְמַש قحمش ו- קַרְמַש قرمش מביעים אותה משמעות.
זה היה הפוסט ה- 1,305 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
