לפיד

לפיד
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on לפיד

לפיד

לפיד

פורסם לראשונה ב- 11.8.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ori Rosen.
אורי הגיב בפוסט לַהִיבּ, שלהבת, שסיים מסכת פוסטים שעסקה בחום, וציין שקיים גם השורש ש.ע.ל.
אורי גם הזכיר את השיר צידלי בהקשר זה.
אז מילת היום היא –
מַשְעַל مَشْعَل וברבים מַשַאעֶל مشاعل – לפיד, משואה
לשמיעה:

ימאמה מבטאת מִשְעַל
השורש הערבי ש.ע.ל עוסק בלהבות ובהצתת אש.
בעברית השורש הזה מופיע במילים-
כמו שיעול, אולם אז הקשר לערבית הוא מול השורש ס.ע.ל سعل,
כמו שועלים, אולם אז הקשר הוא מול השורש ת’.ע.ל.ב ثعلب,
וכמו שעל, כלומר פסיעה. לא מצאתי קשר לערבית.
* הפועל שַעַל شعل בבניין הראשון – הצית, הדליק; ניצת
* שַעַלֶ אלְאַרְצ’ شعل الأرض – עורר ריב ומדון; התסיס; חימם את האווירה לרעה; הלחיץ את האנשים (מיל’: הצית את הארץ)
* הפועל שַעַּל شعّل בבניין השני או אַשְעַלַ أشعل ברביעי – הצית, הדליק
* אִשְעַאל إشعال, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הרביעי – הצתה (גם במנוע בעירה פנימית)
* אִשְעַאל מֻתַאַחֶּ’ר إشعال متأخّر – הצתה מאוחרת
* הפועל תַשַעַּל تشعّل בבניין החמישי – בער, דלק
* הפועל אִשְתַעַל اشتعل בבניין השמיני – בער, נשרף, התלקח
* אִשְתִעַאל اشتعال, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בעירה, שריפה, הצתה, התלקחות
* גִ’הַאזֶ אלִאשְתִעַאל جهاز الاشتعال – מערכת ההצתה
* קַאבֶּל לִלִאשְתִעַאל قابل للاشتعال – (חומר) דליק
* אִשְתִעַאלֶ אלְאַסְעַאר اشتعال الأسعار – עליית מחירים חדה ותלולה (מיל’: התלקחות המחירים)
* שַעִיל شعيل – בוער, דלוק
* שַעִילַה شعيلة, כשם עצם – האש הדולקת באבוקה
* שֻעְלֶה شعلة וברבים שֻעַל شُعَل – להבה, להבה בכיריים; אש יוקדת; מדורה; לפיד
* תַסְלִיםֶ אלשֻּעְלַה אִלַא- تسليم الشّعلة الى- – העברת הלפיד אל-, העברת התפקיד ל-
* מִשְעַאל مشعال וברבים מַשַאעִיל مشاعيل – לפיד
* חַאמֶלֶ אלְמַשְעַל حامل المشعل או מַשַאעִלִיּ مشاعليّ – נושא הלפיד
* מִשְעַל مِشعل – מכשיר להדליק בו אש, מכשיר הצתה
* מַשְעַלַה مشعلة, במשקל המקומות – מקום להדלקת אש או מדורה
אגב, ערבית מדוברת עיראקית, לפחות זו של היהודים (שכן היא שונה מהמדוברת של המוסלמים במדינה), היא שפה עשירה ומצחיקה.
אחד הדברים המצחיקים בה הוא עושר ה… קללות.
אחת הקללות העיראקיות היא
אִשְתַעַל דִינַכּ اشتعل دينك – שתישרף הדת שלך!
ויש עוד כמה דברים שיכולים להישרף במצב רוח עיראקי של קללות, אבל אחסוך אותם מכם…
=-=-=
אורי הזכיר את השיר צידלי, אז הנה הוא שוב (התייחסנו אליו מזמן):
הגיע הזמן שנכיר את אחד השירים הקלילים והיפים ביותר בערבית.
אני בוש להגיד שהכרתי אותו, אי אז בשנות השמונים, דווקא דרך הגרסה העברית שלו (“סידלי”, שהפכה בשיר לשם של בחורה…), שאין לה שום זכר ברשת, לא ביוטיוב ולא במקום אחר. מוזר. מישהו מכיר/זוכר את הביצוע העברי החובבני?
הזמר הוא עַאזַאר חַבִּיבּ عازار حبيب, לבנוני יליד 1945, שהלך לעולמו ב- 2007.
השיר הוא: צַיְדַלִיּ יא צַיְדַלִיּ صيدلي يا صيدلي, רוקח, הו רוקח
صيدلي يا صيدلي يا صيدلي צידלי יא צידלי, יא צידלי
بَدّي دوا الها وبدّي دوا الي בַּדִּי דַוַא אִלְהַא וּבַּדִּי דַוַא אִלִי
רוקח, הו רוקח
אני רוצה תרופה בשבילה ורוצה תרופה בשבילי
قلبها صاير صاير، صاير شعلة نار קַלְבְּהא צַאיֶר צאיר, צאיר שַעְלֶת נַאר
وقلبي قلبي قلبي عم يِغلِي غَلِي וּקַלְבִּי קלבי, קלבי עַם יִעְ’לִי עַ’לִי
ליבה הפך ללהבת אש
וליבי רותח וגועש
عم يغلي عم يغلي، عجّل يا صيدلي עַם יִעְ’לִי עם יע’לי, עַגֶּ’ל יא צידלי
عم يغلي عم يغلي قلبي يا صيدلي עם יע’לי עם יע’לי, קַלְבִּי יא צידלי
רותח, רותח, מהר-נא, הו רוקח
רותח, רותח, ליבי, הו רוקח
نحنا جينا جينا لتْداوينا נַחְנַא גִ’ינַא ג’ינא לַתְדַאוִינַא
دلّونا لعندك توصّى فينا דַלּוּנַא לַעַנְדַכּ תְוַצַּא פִינַא
אנו באנו כדי שתרפאנו
הכווינו אותנו אליך, כדי שתגיד לנו מה לעשות
بدّي منّك حبّة בַּדִּי מִנַּכּ חַבִּה
تجمع قلبها وقلبي תִגְ’מַע קַלְבְּהא וּקַלְבִּי
وتنوّر لي دربي وتحلّ لي المسألة וּתְנַוֶּר לִי דַרְבִּי וּתְחֶלּ לִי אֶלְמַסְאַלִה
אני רוצה ממך כדור
שיאחד בין ליבה לליבי
יאיר לי את דרכי ויפתור את הסוגיה
كلّ اللّي شافونا ما عرفونا כִּלּ אִללִּי שַאפוּנַא מַא עַרְפוּנַא
خيالات وعم تمرق فكّرونا חְ’יַאלַאת וּעַם תִמְרֹק פַכַּרוּנַא
כל מי שראו אותנו לא זיהו אותנו
(הם אמרו שאלו) דמיונות שיחלפו, כך חשבו עלינו
ساعدنا بتسعدنا סַאעֶדְנַא בְּתִסְעֶדְנַא
اجمعنا ولا تشرِّدنا אִגְ’מַעְנַא וּלַא תְשַרֶּדְנַא
بيكفي شو نوَعَدْنَا בִּיכְּפִי שוּ נְוַעַדְנַא
وشو حمِلنا غلي וּשוּ חְמִלְנַא עַ’לִי
עזור לנו ותשמחנו
אחד בינינו ואל תפרידנו
מספיק עם מה שהובטח לנו
והרתיחה (של הלב) שסבלנו
(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.youtube.com/watch?v=stUVOyQUSgw

=-=-=-=-=-=
ואי אפשר לדבר על השורש בלי להזכיר את –
“ח’אלד עבד אל-רחים אסמאעיל עבד אל-קאדר משעל (בערבית: خالد مشعل; מכונה “אבו אל-וליד”; נולד ב-28 במאי 1956), בשנים 2017-1996 היה יושב-ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור חמאס. מאז חיסול אחמד יאסין ב-2004, הוא אחד מבכירי מנהיגי הארגון.
ביוגרפיה
ח’אלד משעל נולד בכפר סִלוואד הסמוך לראמאללה. בשנת 1967 היגרה משפחתו לכווית, שם התגורר עד שנת 1990. הוא הצטרף לאחים המוסלמים בשנת 1971. ב-1978 סיים תואר ראשון בפיזיקה ובמחשבים באוניברסיטת כווית. במהלך לימודיו הקים כמה התארגנויות של סטודנטים תומכי האחים המוסלמים, ובראשם “תא הצדק האסלאמי”, שניצח את רשימת הפת”ח בבחירות לראשות האיחוד הכללי של הסטודנטים הפלס’ בכווית. היה מורה לפיזיקה ומחשבים בכווית, עד שגורש ממנה ב-1990. ב-1990 עבר לירדן, בה פעל בשנים 1994–1999. ב-1996, לאחר מעצרו של מוסא אבו מרזוק בארצות הברית, מונה לראש הזרוע המדינית של ארגון הטרור חמאס. עד אז היה סגנו של אבו מרזוק.
ההתנקשות בחייו
ב-30 ביולי 1997 התפוצצו שני מחבלים מתאבדים באזור שוק מחנה יהודה בירושלים. כתוצאה מהפיגוע נהרגו 16 איש ו-169 נפצעו. חקירת השב”כ קבעה שמדובר באנשי חמאס. בתום הדיונים הורה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לראש המוסד, דני יתום, להכין מבצע התנקשות בראש הזרוע המדינית של החמאס, ח’אלד משעל. מכיוון שמשעל ישב בעמאן, בירת ירדן, שחתמה על הסכם שלום עם ישראל רק שלוש שנים קודם לכן, הורה נתניהו על “מבצע שקט”, שיהיה ניתן להכחשה.
ב-25 בספטמבר 1997 ניסה “המוסד” לחסל את משעל באמצעות רעל שהותז לעברו ברחוב בעמאן, בירת ירדן. סוכני המוסד שנשלחו להתנקש בחייו נתפסו על ידי מאבטחי משעל לאחר התזת החומר, ובעקבות התקרית הדיפלומטית שנוצרה ובלחץ חוסיין מלך ירדן, העבירה ישראל לירדנים חומר נוגד לרעל וחייו של משעל ניצלו. כמו כן, שחררה ישראל את שיח’ אחמד יאסין מבית הסוהר, בתמורה לשחרור סוכני המוסד. […]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
כתב לנו בנושא @Meir Roter:
אליהו הנביא מוכר באסלאם בשלושה שמות
1. א-נביא חד’ר (הנביא הירוק) זה הכינוי המוכר יותר
2. נביא אליאס.
3. אבו משעל – אבי הלהבה.
לגבי השם הראשון לא כאן המקום לפרט, השם השני ברור אבל מדוע ומהיכן הגיע השם השלישי?
ובכן יהיו שמיד יזכירו שאליהו הנביא מוכר מאוד מהסיפור בכרמל שם ירדה אש מן השמים כמסופר בספר מלכים א, פרק יב : וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לז עֲנֵנִי יְהוָה, עֲנֵנִי, …. לח וַתִּפֹּל אֵשׁ-יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים, וְאֶת-הָאֲבָנִים, וְאֶת-הֶעָפָר; וְאֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּתְּעָלָה, לִחֵכָה.
ובכן נראה כי גם המוסלמים מכירים עוד מסורת מקראית הקושרת את אליהו הנביא ללהבה היורדת מהשמים. זה מן הסיפור המובא במקרא – מלכים ב פרק א. המספר על אֲחַזְיָה מלך שומרון שנופל מהחלון ונפצע, ושולח שליחים לדרוש אל האלילים, בדרכם פוגשים השליחים באליהו הנביא שיצא בשליחות אלוקים להודיע לו כי מאחר והוא פנה אל האלילים, הוא לא יחלים ממחלתו. תגובת מלך ישראל היא, הוא שולח כיתה ובה 50 חיילים לעצור את אליהו הנביא, המפגש בין אליהו הנביא לכיתת החיילים ומפקדם מתוארת באופן דרמטי במקרא:
ט וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר-חֲמִשִּׁים, וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַל אֵלָיו, וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל-רֹאשׁ הָהָר, וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר רֵדָה. י וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ, וַיְדַבֵּר אֶל-שַׂר הַחֲמִשִּׁים, וְאִם-אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת-חֲמִשָּׁיו. יא וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֵלָיו, שַׂר-חֲמִשִּׁים אַחֵר–וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַן, וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים, כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ מְהֵרָה רֵדָה. יב וַיַּעַן אֵלִיָּה, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אִם-אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ-אֱלֹהִים מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת-חֲמִשָּׁיו. יג וַיָּשָׁב, וַיִּשְׁלַח שַׂר-חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים–וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר-הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ, וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים, תִּיקַר-נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ. יד הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֶת-שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים, וְאֶת-חֲמִשֵּׁיהֶם; וְעַתָּה, תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ.
סיפור זה מתרחש כאמור בשומרון הבירה המוכרת כיום בשם סבסטיה תל מקראי גדול היושב בצמוד לכפר הנושא את השם סבסטיה עד היום הזה.
והנה בדיוק ממול וממזרח לתל ולכפר, כמעט על ראש ההר, נמצא מבנה צלבני מרשים ועליו כתובת צלבנית שמלמדת כי במקום הוקם מנזר שהוקדש ל – אליאס נביאנו… הלא הוא אליהו הנביא, ואם כן, מסורת נוצרית שהסתובבה בתקופה הצלבנית במקום, ממקמת את ביתו של אליהו שם במקום, משם ירד לעבר השליחים שיצאו מן העיר שומרון, ולשם נשלחו החיילים לעצור אותו, ושם ירדה האש מן השמים ואכלה אותם.
והנה כיצד מכונה המקום בפי ערביי הסביבה? ובכן הם מכנים את המבנה – שיח שעלה – היינו שיח הלהבה… מדהים, כיצד מסורת שנשמרה אצל הנוצרים תחת השם אליאס, הופכת בפי המוסלמים בערבית לא למאר אליאס או לשיח אליאס, אלא דווקא לשיח שעלה שקשור לסיפור האש היורדת מהשמים..
(אגב יש כפר שנקרא בשם דיר אבו משעל, ומדובר דווקא על כפר שבעברו הנוצרי היה ראש המנזר בשם אליאס, וגם במקרה זה העדיפו המוסלמים לכנותו משעל ולא אליאס…)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top