לקח בכוח

לקח בכוח
פעליםLeave a Comment on לקח בכוח

לקח בכוח

לקח בכוח

פורסם ב- 19.8.22

מרחבא
שלום לכולם, 
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
נַזַע نَزَع – לקח בכוח, עקר, הסיר או הוציא בכוח; קלקל, השחית, השבית; פיטר; גסס
יהושע שלח לי סרטון שפורסם במקור ב- 13.6.21 בחשבון טיקטוק של:
mahdi.m02
MAHDI MOKHTARI
שיש לו 561 אלף עוקבים, והוא כותב על עצמו:
وَٱصْبِرْ وَمَا صَبْرُكَ إِلَّا بِٱللَّهِ ۚ وَلَا تَحْزَنْ عَلَيْهِمْ وَلَا تَكُ فِى ضَيْقٍۢ مِّمَّا يَمْكُرُونَ
=-=
זהו פסוק מהקוראן, מ- סורת הדבורה (אלנחל), 127:
עמוד בעוז רוח, ואלוהים הוא אשר יעזור לך לעמוד. אל תצטער בעטיים ובל יציקוך מזימותיהם (תרגום רובין)
=-=-=
לא הצלחתי למצוא ברשת פרטים נוספים על מהדי מח’תארי. מהמראה שלו ומהלהג שלו אני מסיק שהוא מארצות המפרץ.
יג’יכ יקול לכ: “יא אח’י, אלצלאה מא הי ואג’בה” – יחאול ינזע אלדין מן קלוב אלנאס.
“אלקראאן ואהל אלחלקאת מתהמין” – יחאול ינזע אלקראאן מן קלוב אלנאס.
“אלחג’אב מא הו ואג’ב” – יחאול ינזע אלחג’אב מן קלוב אלנאס.
ולכן משואר טויל חתא יהדם אלדין. איש אלח’טה ענדהם? יצ’רבון קואעד אלדין חתא ינהדם מן קלוב אלמסלמין.
יקולון: “אלאדיאן אלסמאויה, יא אח’י, כלהא ואחד וכלהם יעבדון רב ואחד. אנתו ליש תתשדדוא? מא פי פרק בין אלמסלם ובין אהל אלכתאב” – חתא ינזעון אצל מן אצול אלדין.
יקולון: “אלג’נה ואלנאר מו בידיכם. ליש תקולון ען אלמלחד ואלמלחדה אד’א מאתוא, אנהם ידח’לון אלנאר” – ויהדמון אצל מן אצול אלדין.
יקולון: “ליש תחקדון עלא אליהוד ואלנצארא? אנתו ליש תכנון להם אלכראהיה ואלעדאוה? ליש מא יכון ביננא ובינהם אלפה ומחבה?” – יצ’רבון אלולאא’ ואלבראא’ מן קלוב אלמאמנין וינזעון אצל מן אצול אלעקידה.
יקולון: “אליהוד ואלנצארא ואלמסיחיין אח’ואננא ויג’וז אלתרחם עליהם” – ת’מ ילוון אלנצוץ פיצ’רבון אצלן מן אצול אלעקידה חתא יזעזעון אלדין מן קלוב אלמסלמין.
בהד’ה אלטריקה יג’עלון עקידת אלמסלם רקיקה. ואד’א מא כנא סדן מניען עליהם חתא מא יהדמוא אלבניאן רח יג’ון עלא אסאס אלעקידה פיסאוון בין אלכפר ואלאימאן ויג’עלון שבוהאת פי קלוב אלמאמנין פתנתזע מן קלוב אלמאמנין והכד’א ינהדמ אלדין ואנתם תנט’רון.
يجيك يقول لك: “يا أخي، الصّلاة ما هي واجبة” – يحاول ينزع الدّين من قلوب النّاس.
“القرآن وأهل الحلقات متّهمين” – يحاول ينزع القرآن من قلوب النّاس.
“الحجاب ما هو واجب” – يحاول ينزع الحجاب من قلوب النّاس.
ولكن مشوار طويل حتّى يهدم الدّين. ايش الخطّة عندهم؟ يضربون قواعد الدّين حتّى ينهدم من قلوب المسلمين.
يقولون: “الأديان السّماويّة، يا أخي، كلّها واحد وكلّهم يعبدون ربّ واحد. انتو ليش تتشدّدوا؟ ما في فرق بين المسلم وبين أهل الكتاب” – حتّى ينزعون أصل من أصول الدّين.
يقولون: “الجنّة والنّار مو بيديكم. ليش تقولون عن الملحد والملحدة إذا ماتوا، إنّهم يدخلون النّار؟” – ويهدمون أصل من أصول الدّين.
يقولون: “ليش تحقدون على اليهود والنّصارى؟ انتو ليش تكنّون لهم الكراهيّة والعداوة؟ ليش ما يكون بيننا وبينهم ألفة ومحبّة؟” – يضربون الولاء والبراء من قلوب المؤمنين وينزعون أصل من أصول العقيدة.
يقولون: “اليهود والنّصارى والمسيحيّين إخواننا ويجوز التّرحّم عليهم” – ثمّ يلوون النّصوص فيضربون أصلًا من أصول العقيدة حتّى يزعزعون الدّين من قلوب المسلمين.
بهذه الطّريقة يجعلون عقيدة المسلم رقيقة. وإذا ما كنّا سدًّا منيعًا عليهم حتّى ما يهدموا البنيان رح يجون على أساس العقيدة فيساوون بين الكفر والإيمان ويجعلون شبوهات في قلوب المؤمنين فتنتزع من قلوب المؤمنين وهكذا ينهدم الدّين وأنتم تنظرون.
הוא בא ואומר לך: “אחי, התפילה אינה חובה” – הוא מנסה לעקור את הדת מלבבות האנשים.
“הקוראן ואנשי קבוצות הלמידה* מואשמים” – הוא מנסה לעקור את הקוראן מלבבות האנשים.
“כיסוי הראש (החיג’אב) אינו חובה” – הוא מנסה לעקור את החיג’אב מלבבות האנשים.
אבל יש עוד דרך ארוכה עד שהוא יחריב את הדת. מה התוכנית שלהם? הם מכים בחוקי הדת כדי שהיא תקרוס (החוצה) מלבבות המוסלמים.
הם אומרים: “הדתות המונותאיסטיות, אחי, כולן אותו דבר, כולן סוגדות לאותו אל. למה אתם מחמירים? אין שוני בין מוסלמי ובין אנשי הספר**” – (הם אומרים זאת) כדי לעקור עיקר מעיקרי הדת.
הם אומרים: “גן העדן והגיהינום אינם בידיים שלכם. למה אתם אומרים על אתאיסט ואתאיסטית, כשהם מתים, שהם ייכנסו לגיהינום?” – והם מחריבים עיקר מעיקרי הדת.
הם אומרים: “למה אתם עוינים את היהודים והנוצרים? למה אתם רוחשים להם שנאה ועוינות? למה אין בינינו לבינם חברות ואהבה?” – והם מכים את הנאמנות וניקיון הכפיים מלבבות המאמינים, ועוקרים עיקר מיסודות האמונה.
הם אומרים: “היהודים והנוצרים הם אחינו, ומותר להפגין רגשות רחמים כלפיהם” – ואז הם מכופפים/מעוותים את התכנים ומכים עיקר מעיקרי האמונה כדי לטלטל את הדת (החוצה) מלבבות המוסלמים.
בדרך זו הם הופכים את האמונה של המוסלמי לחלשה. אם לא נעמוד כחומה בצורה נגדם, כדי שלא ימוטטו את הבניין, הם יגיעו לעקרון האמונה, יהפכו את הכופרים שווים למאמינים, וישתלו ספקות בלבבות המאמינים. כך ייעקרו מלבבות המאמינים (כל העקרונות והעיקרים) וכך תיחרב הדת בעודכם מביטים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* המונח אהל אלחלקאת אינו מופיע במילונים, אך אני משער שהכוונה לקבוצות למידה של הלכות דתיות, או בשמן המוכר יותר:
חַלַקַאתֶ/מַגַ’אלֶסֶ אלדִּ’כֶּר: حلقات أو مجالس الذكر وهي مجالس يؤدي فيها بعض الناس ابتهالات وأدعية ويذكرون الله – קבוצות או “מועצות” של הזכרת (שם האל) הן מועצות בהן אנשים מקיימים תחנונים ותפילות ומזכירים את שמו של האל.
** אנשי הספר – היהודים והנוצרים.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Michael Sivan, שכתב לנו:
“איך אומרים קונפליקט, סכסוך, בערבית?”
אז מילת היום היא –
נִזַאע نِزَاع וברבים נִזַאעַאת نِزَاعات – סכסוך, קונפליקט; חילוקי דעות; מריבה, קטטה
נתחיל מזה, לפני שתפציצו אותנו בתגובות, שסכסוך בערבית הוא גם:
חִ’לַאף خلاف
צִרַאע صراع
תַעַארֻץ’ تعارُض
תַנַאקֻץ’ تناقُض
תַצַאדֻם تصادُم
תַצַ’ארֻבּ تضارُب
כולם, בעיקרון, בספרותית – מה לעשות, המילה סכסוך, שלא לדבר על קונפליקט, היא מילה “גבוהה” יחסית – ויש כאן חגיגה של הבניינים השלישי והשישי במערכת הפועל, למי שמכיר.
השורש הערבי הספרותי נ.ז.ע עוסק בדברים שליליים כגון קלקול, השחתה, סתירה, עקירה, לקיחה בכוח, שוד וגזל, וכן בתחומים אזוטריים נוספים, שבחרתי להתעלם מהם בפוסט זה.
הקורא מיכה חנונה מציע בתגובות אפשרות לפיה השורש הזה מתכתב עם השורש העברי נ.ז.ק.
חילופי ע-ק מוכרים בבלשנות השמית.
ואני חושב שזה נפלא!
* הפועל נַזַע نزع בבניין הראשון – קלקל, השחית, השבית; עקר, הסיר או הוציא בכוח; פיטר; גסס
* נַזֶע نزْع בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פירוק, הסרה, עקירה, תלישה; הפקעה, נישול; גסיסה
* נַזַעַ אלסִּלַאח نزع السّلاح – פרק את נשקו של-
* נַזַעַ אלתִּ’קַה نزع الثّقة – הביע אי-אמון; הסיר אמון מ-
* נַזַעַ אלתִּ’יַאבּ نزع الثّياب – הסיר/פשט בגדים
* מַנְזוּע منزوع, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – עקור, תלוש; מקולקל, פגום
* מנְזוּעֶ אלסִּלַאח منزوع السّلاح, בצורה של סמיכות מדומה – מפורק מנשקו, מפורז
* הפועל נַזַּע نزّع בבניין השני – עקר
* הפועל הספרותי נַאזַעַ نازع בבניין השלישי, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – התקוטט עם-, רב עם-; נאבק; התדיין בבית משפט
* מֻנַאזַעַה منازعة, בצורת שם הפעולה/מצדר נוספת של הבניין – ריב, קטטה; סכסוך; חילוקי דעות; תחרות
* מֻנַאזֶע منازع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חולק, בעל-דין, מתווכח, יריב; מתנגד
* הפועל תַנַאזַעוּא تنازعوا בבניין השישי – רבו, התקוטטו; היו ביניהם חילוקי דעות
* תַנַאזֻע تنازُع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניגוד, סתירה; תחרות
* הפועל אִנְתַזַע انتزع בבניין השמיני – לקח בכוח; גזל, שדד
* נַזְעַה نزعة וברבים נַזְעַאת نزعات – נטייה, אהדה, מגמה, אוריינטציה
* מַוְצִ’ע נִזַאע موضع نِزَاع – שנוי במחלוקת
* בִּלַא נִזַאע بلا نزاع – ללא עוררין, ללא ויכוח
* תַסְוִיַת נִזַאעַאת تسوية نِزَاعات – יישוב סכסוכים
* אֶלנִּזַאעֶ (או: אֶלצִּרַאעֶ) אלְעַרַבִּיּ אֶלְאִסְרַאאִילִיּ النِّزَاع/الصّراع العربيّ الإسرائيليّ – הסכסוך הערבי-ישראלי
כתב לנו אסף מנע:
נזאע ושקאק نزاع وشقاق – הליך שנפתח בבית הדין השרעי ל’יישוב סכסוך’ או לקביעת מידת האשמה של כל צד הגירושין.
=-=-=-=
האם השורש הזה קיים בעברית?
התשובה הראשונית היא: חד-משמעית, לא!
אבל רגע, האם שמעתם על:
“טיפול בנזעי חשמל (באנגלית: Electro-Convulsive Therapy, ECT), הידוע גם בשם “טיפול בשוק חשמלי”, הוא הליך טיפולי רפואי שבו מועבר זרם חשמלי קצר לראש החולה כדי ליצור פרכוס מבוקר. הטיפול מיועד למספר אבחנות פסיכיאטריות. ההתוויות השכיחות לטיפול הן דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, ולעיתים סכיזופרניה. למרות שהטיפול נחשב לבטוח, קיימים בו סיכונים רבים, ובעיקר פגיעה בזיכרון וסיכון לפגיעות בפה, בשיניים או בלשון, וכן שיתוק חלקי. הסיכון למוות כתוצאה מטיפול בנזעי חשמל נחשב לנמוך ביותר. מחקר שהתבסס על מאגרי המידע של יוצאי צבא ארצות הברית בין השנים 1999 ל-2010, נמצא כי הסיכון לתמותה בטיפול הוא מזערי, ועמד על מקרה מוות אחד ל-73,440 טיפולים”.
נֶזַע וברבים נְזָעִים, במובן שוֹק, הלם.
שאלתי בדף “העברית שלנו” לגבי מוצא המילה.
מסתבר שיש פה וריאציה מודרנית על השורש ז.ו.ע.
מישהו הסתמך – במודע או שלא – על תיאוריית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות, לקח את הרכיבים הדומיננטיים ז ו- ע, והוסיף נ בהתחלה.
המגיבה Yael Pomeranz כתבה ש:
“זהו צורן כמו ב”נטל”, “נגע”, “נצר”, “נפל” “.
=-=-=
מנגד/בנוסף, גורסת האקדמיה ללשון:
“מַפְעֵם (דפיברילטור)
מפעם הוא מכשיר הגורם להפסקת פרפור בעליות או בחדרים של הלב על ידי “מכת” חשמל, שבעקבותיה פעימות הלב שבות לסדרן.
היו שהציעו לקרוא למכשיר מַנְזֵעַ על פי הצירוף ‘נֶזַע חשמלי’ המשמש בקרב הרופאים במשמעות ‘שוק חשמלי’ (המילה נזע מופיעה במילון רפואי חדש מאת יוסף אבן־אודם ויעקב רותם, והיא קרובה לפעלים זע וזיעזע), ואולם במילונים למונחי רפואה של האקדמיה שוק איננו נזע אלא הלם. ועדת הרפואה העדיפה את המילה מַפְעֵם המציינת את תכלית המכשיר ועשויה להיות מובנת לציבור הרחב”.
זה היה הפוסט ה- 1,804 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x