מַעֲבָר

מעבר
מקומות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מַעֲבָר

מַעֲבָר

מעבר

פורסם לראשונה ב- 21.2.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
כהרגלו בקודש, יפתח שלח לי סרטון קצר מקבוצת ווטסאפ של דיווחי תנועה.
אז מילת היום היא –
מַעְבַּר مَعْبَر וברבים מַעַאבֶּר مَعابر – מַעֲבָר, מקום חציה (במשקל המקומות)
לשמיעה:

וזו לשון הסרטון, שמופיע פה בתגובה הראשונה:
والله العظيم! انا مستغرب. هي بدّي أفتح الشباك
المعبر فاضي، وراي فاضي
أنا بساعة زيّ هيك، أوّل مرّة، أوّل مرّة من، أبصر، أكم من سنة
بشوف المعبر فاضي
ואללה אלעט’ים! אנא מסתע’רב. הי בדי אפתח אלשבאכ
אלמעבר פאצ’י, וראי פאצ’י
אנא בסאעה זי היכ, אול מרה, אול מרה מן, אבצר, אכם מן סנה
בשוף אלמעבר פאצ’י
חי אלוהים! אני מופתע/נדהם/מתפלא. אני אפתח את החלון
המעבר פנוי/ריק, מאחוריי פנוי (אין פקק)
אני בשעה כזו, זו הפעם הראשונה, הפעם הראשונה זה, לא יודע, זה כמה שנים
שאני רואה את המעבר ריק
השורש הערבי ע.ב.ר הוא שורש נפוץ מאוד, וכמו הזהה לו בעברית, הוא עוסק בעיקר במעברים ובעבִירוּת, אך לא רק.
לפני שנמשיך, הנה קטע שכתבתי פה בפוסט אחר:
השורש הערבי ע.ר.ב, שאני נדהם מכך שבשלוש השנים וחצי בהן אנו כותבים ברשת הוא טרם הופיע, עוסק בערבים, בדיבור צח וברור ובכלי רכב שונים.
בעברית הוא קיים גם כן, כמובן, כאשר שני השורשים האלה ע.ר.ב ו- ע.ב.ר, בשתי השפות, מפגינים בעצם שוני בודד הטמון בשיכול עיצורים: ע.ר.ב מול ע.ב.ר. (בעברית המשמעויות הקשורות למערב, שעות הערב וכו’ מתכתבות עם השורש הערבי ע’.ר.ב).
בערבית, אגב, שניהם מביעים יכולת הבעה ודיבור גבוהות וצחות. וכך גם שמות השפות עצמן: עברית וערבית, עִבְּרִיֶּה וּעַרַבִּיֶּה عِبْريّة وعَرَبيّة.
ועכשיו לענייננו:
* הפועל עַבַּר عَبَر בבניין הראשון – עבר, חצה, צלח; מת
* עַבַּר עֵינֹה עַלַא- عبر عينه على, במדוברת – זלזל ב-
* עַבְּר عبْر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גדה, צד של נהר
* עַבְּרַ عبْرَ – מֵעֵבֶר ל-, דרך, באמצעות (כמילת יחס)
* עִבַּארַה عِبارة, שם פעולה נוסף של הבניין – ביטוי, ניב; משפט (תחבירי); טענה
* עִבַּארַה עַן عبارة عن – כעין-, מעין-, שווה ל-
* עֻבּוּר عبور, שם פעולה נוסף של הבניין – חציה, צליחה, מעבר; טרנזיט
* אַלְעֻבּוּר العبور – “הַצְּליחה”, הכינוי הנפוץ והמפורסם של חציית הכוחות המצריים את תעלת סואץ בואך סיני וישראל במלחמת יום הכיפורים (6.10.73, משעה 18:30 עד 22:30). האקט הצבאי, שהמצרים לא באמת האמינו שיעבור בשלום, היה הישג רב חשיבות עבורם ומאז ועד היום המילה מעלה זכרונות של ניצחון בעיניים מצריות. תוך יממה הועברו בהצלחה מלאה לצד המזרחי של התעלה כארבעים אלף חיילים מצריים על ציודם.
הביטוי כל כך תפס, שהשפה הערבית (בעיקר המצרית) הרחיבה את משמעות המילה עֻבּור, מ”סתם” חציה או צליחה ל- פריצת דרך, השג משמעותי.
כשמחפשים בויקיפדיה בערבית את המונח العبور הדף שנפתח הוא של… מלחמת יום הכיפורים (חַרְבּ אֹכְתוֹבֶּר, לשיטתם. ללמדנו איזו משמעות מיוחדת יש למלה הבודדה הזו)
* עַאבֶּר عابر, בצורת הבינוני הפועל – חולף; זמני, רגעי
* הפועל עַבַּّר עַן عبّر عن בבניין השני – התייחס; הביע, ביטֵּא; העביר
* עַבַּّר ען נַפְסֹה عبّر عن نفسه – הביע/ביטא/הסביר את עצמו
* עַבַּّר ען ראיה عبّر عن رايه – הביא את דעתו
* תַעְבִּיר تعبير, בצורת שם הפעולה של הבניין – ביטוי, התבטאות, הבעה. תַעְבִּירי تعبيريّ – הבעתי
* הפועל אִעְתַבַּר اعتبر בבניין השמיני – חשב את- ל-; החשיב; התייחס; כיבד. במדוברת גם: אירח היטב, כיבד מאוד את אורחיו
* אִעְתַבַּר נַפְסֹה اعتبر نفسه – החשיב/ראה את עצמו כ-
* אִעְתִבַּאר اعتبار, בצורת שם הפעולה של הבניין – התחשבות, לקיחה בחשבון, תשומת לב, הערכה; שיקול; הפקת לקחים; כבוד
* אַחַ’דַ’ בִּעַיְנִ אלִאעְתִבַּאר أخذ بعين الاعتبار – לקח בחשבון את-
* אִעְתִבַּארַן מִן اعتبارًا من – החל מ-
* אִעְתִבַּארִיּ اعتباريّ – יחסי
* מֻעְתַבַּר معتبر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חשוב, רב ערך, מכובד
* הפועל הספרותי אִסְתַעְבַּר استعبر בבניין העשירי – למד לקח; הצטער
* עִבְּרַה عبرة וברבים עִבַּר عِبر – לֶקַח, מוסר השכל
* כַּאן עִבְּרַה לַעֵ’ירֹה كان عبرة لغيره – שימש דוגמה לאחרים
* עַבַּّארַה عبّارة במשקל בעלי המלאכה או מִעְבַּרַה مِعْبرة – מעבורת (ימית)
* עַבַּّארַה הַוַאאִיַּה عبّارة هوائيّة – רַכֶּבֶל
* עַבִּיר عبير – תערובת מיני בשמים; ריח ניחוח; שם של בחורה
* סֻלְטַתֶ/הַיְאַתֶ/אִדַארַתֶ אלְמַעַאבֶּר וַאלְחֻדוּד سلطة/هيئة/إدارة المعابر والحدود – רשות/מחלקת/מנהלת המעברים והגבולות (תלוי בהקשר, למרות שרוב התוצאות בגוגל, לא משנה עם איזה מונח, מעלות תוצאות הקשורות לרשות בגדה או לשלטונות חמאס ברצועה)
* עִבְּרִיּ عبريّ או עִבְּרַאנִיּ عبرانيّ – עברי, יהודי
* אֶללֻּעַ’ה אֶלְעִבְּרִיַּה اللغة العبريّة או עִבְּרַאנִיּ عبرانيّ – השפה העברית
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top