מוח

מוח
בריאות ורפואה פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מוח

מוח

מוח

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק יאיר גולד.
אז מילת היום היא –
מֻחּ’ مُخّ וברבים מִחַ’אח’ مِخاخ או מִחַ’חַ’ה مِخَخَة או אַמְחַ’אח’ أمخاخ – מוח; שכל, חכמה; עיקר, יסוד, שורש, תמצית; חלמון ביצה
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
יאיר שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק של הערבי הישראלי עַבֶּד עלי, “ג’וקר”, שאוהב לשתף את צופיו בחוויותיו השונות מהמעצרים בהם שהה.
הסרטון פורסם ב- 15.2.24.
אנ שאא אללה מא תנחבס ולא מרה בס אלואחד מראת ט’רוף אלחיאה בתוצלה. בתערפש איש ביציר מעאכ.
אול מא בתפות ע אלסג’ן, או אלמעצרים, ביכונוא כמיה, 10, 20, מש מהם.
אול מא בתפות מא תקעדש ע אלג’אנב. פאהם איש בתסוי? איש בתסוי? בתמשי לאאח’ר אלחיטה אללי בתשופהא, בתשוף אאח’ר אלחיטה בתמשי לאאח’ר אלחיטה. בתרוח ותיג’י. אכם מן מרה. ואנת ראיח וג’אי, איש בתקול? בתקול: “אלמחאמי, אלמחאכם, אללה יסתרהא, אנ שאא’ אללה היכ”, ופאהם כיף?
כל אללי באלע’רפה איש ביצירוא? ביצירוא מח’אח’הם ישתע’ל מעאכ. בדה ירכב אלליע’ו. היכ טביעת אלבני אאדם. ביצירוא כל אללי באלע’רפה יפכרוא איש? “איש קצתה הדא? איש קצתה הדא? איש קצתה הדא?”
בעד מא תרוח מרתין תלאתה איש ביציר? אלמסאול עליהם, איש ביקול לכ: “אהדא! ח’לץ! הדי! רח יכון כלה בסדר, כלה רח יציר מניח”
פאהם? אנת כבר בתציר תערף מין אלמסאול. היכה אנת בלשת תתעאמל מע אלמסאול, אה, ואנת מש תחת אלשג’רה, אנת פוק ע אלשג’רה.
היכ אלואחד איש? ביבלש. אד’א בתפות עלא סג’ן ובתקעד ע אלג’אנב לחאלכ, אנת היכ בתציר תחת אלשג’רה.
אנא בדי איאכ תכון פוק אלשג’רה.
פאיש אנת בעד מא בתקול לה, בתקול לה: “אנא מצ’ע’וט, מצ’ע’וט!”, ובתרוח כמאן מרה ובתרג’ע בתקול לה: “אנא מצ’ע’וט ומתצ’איק” והד’א.
פאיש בתסוי? בתקול להם: “וין אלחמאם?” דע’רי כלהם איש? ביבלשוא יאשרוא לכ. כל אללי ביאשרוא לכ הדול כבר בישתע’לוא לאלכ.
בתרוח ע אלחמאם, אנת עארף: אללי ביפצ’י בנזין בדכ איש? תעבי בנזין. בתטלע, בתקול להם: “אמתא מנאכל? וין אלאכל?” לאזם איש, דאימן איש? בתחסס, ביצירוא הם איש? ישתע’לוא לאלכ. מן ע’יר מא איש? מן ע’יר מא המ יחסוא.
אהם איאם הי אלאיאם אלאולא. היכ אנת איש? בתת’בת חאלכ. היכ בתציר תערף חאלכ, אמא מש תקעד ע אלג’אנב ביציר הדא יג’י יקול לכ: “איש הדא? מין אנת וליש פתת?” והדא. היכ אנת בתכון איש? תחת. אנא בדי איאכ תכון איש? דאימן איש? פוק.
סלאם.
إن شاء الله ما تنحبس ولا مرّة بس الواحد مرّات ظروف الحياة بتوصّله. بتعرفش ايش بيصير معاك.
أوّل ما بتفوت ع السّجن، أو الמעצרים، بيكونوا كمّيّة، ١٠، ٢٠، مش مهمّ.
أوّل ما بتفوت ما تقعدش ع الجانب. فاهم ايش بتسوّي؟ ايش بتسوّي؟ بتمشي لآخر الحيطة اللي بتشوفها، بتشوف آخر الحيطة بتمشي لآخر الحيطة. بتروح وتيجي. أكم من مرّة. وانت رايح وجاي، ايش بتقول؟ بتقول: “المحامي، المحاكم، الله يسترها، إن شاء الله هيك”، وفاهم كيف؟
كلّ اللي بالغرفة ايش بيصيروا؟ بيصيروا مخاخهم يشتغل معاك. بدّه يركّب الليغو. هيك طبيعة البني آدم. بيصيروا كلّ اللي بالغرفة يفكّروا ايش؟ “ايش قصّته هدا؟ ايش قصّته هدا؟ ايش قصّته هدا؟”
بعد ما تروح مرّتين تلاتة ايش بيصير؟ المسؤول عليهم، ايش بيقول لك: “اهدأ! خلص! هدّي! رح يكون كلّه בסדר، كلّه رح يصير منيح”
فاهم؟ انت כבר بتصير تعرف مين المسؤول. هيكة انت بلّشت تتعامل مع المسؤول، اه، وانت مش تحت الشّجرة، انت فوق ع الشّجرة.
هيك الواحد ايش؟ بيبلّش. إذا بتفوت على سجن وبتقعد ع الجانب لحالك، انت هيك بتصير تحت الشّجرة.
أنا بدّي ايّاك تكون فوق الشّجرة.
فايش انت بعد ما بتقول له، بتقول له: “أنا مضغوط، مضغوط!”، وبتروح كمان مرّة وبترجع بتقول له: “أنا مضغوط ومتضايق” وهذا.
فايش بتسوّي؟ بتقول لهم: “وين الحمّام؟” دغري كلّهم ايش؟ بيبلّشوا يأشّروا لك. كلّ اللي بيأشّروا لك هدول כבר بيشتغلوا لالك.
بتروح ع الحمّام، انت عارف: اللي بيفضّي بنزين بدّك ايش؟ تعبّي بنزين. بتطلع، بتقول لهم: “امتى مناكل؟ وين الأكل؟” لازم ايش، دايمًا ايش؟ بتحسّس، بيصيروا هم ايش؟ يشتغلوا لالك. من غير ما ايش؟ من غير ما هم يحسّوا.
أهمّ ايّام هي الأيّام الأولى. هيك انت ايش؟ بتثبّت حالك. هيك بتصير تعرف حالك، أمّا مش تقعد ع الجانب بيصير هدا يجي يقول لك: “ايش هدا؟ مين انت وليش فتت؟” وهدا. هيك انت بتكون ايش؟ تحت. أنا بدّي ايّاك تكون ايش؟ دايمًا ايش؟ فوق.
سلام.
בעזרת האל לא תיכלא אף פעם, אבל לפעמים החיים מביאים את האדם (לשם). אתה לא יודע מה יהיה איתך.
ברגע שתיכנס לכלא, או המעצרים, יהיו שם 10-20 (עצורים נוספים), לא חשוב.
דבר ראשון אל תשב בצד. אתה מבין מה תעשה? לך עד סוף הקיר שתראה, תראה את סוף הקיר ולך עד סוף הקיר. לך וחזור. כמה פעמים. בעודך הולך וחוזר מה תגיד? תגיד: “העו”ד, בתי המשפט, ישמור האל, הלוואי שכך”, אתה מבין?
כל מי שבחדר מה יעשה? המוחות שלהם יתחילו לעבוד יחד איתך. הוא ירצה להרכיב את הלגו. זהו הטבע של האנשים. כל מי שבחדר יתחיל לחשוב על מה? “מה הסיפור שלו זה? מה הסיפור שלו זה? מה הסיפור שלו זה?”
לאחר שתלך פעמיים-שלוש מה יקרה? האחראי עליהם, מה הוא יגיד לך: “תירגע! זהו! תרגיע! הכול יהיה בסדר, הכול יהיה טוב”
אתה מבין? אתה כבר תדע מי האחראי. כך אתה מתחיל להיות בקשר עם האחראי, ואתה לא מתחת לעץ, אתה למעלה על העץ.
ככה מתחילים. אם תיכנס לכלא ותשב בצד לבדך, כך תהיה מתחת לעץ.
אני רוצה שתהיה על העץ.
ואז תגיד לו: “אני לחוץ, לחוץ! (לשירותים)”, תלך שוב, תחזור ותגיד לו: “אני לחוץ וסובל”.
אז מה תעשה? תגיד להם: “איפה השירותים?”, ישר כולם מה? הם יתחילו לסמן לך. וכל אלה שיסמנו לך הם כבר עובדים בשבילך.
תלך לשירותים, ואתה יודע: מי שמרוקן את הדלק צריך לתדלק. תצא, תגיד להם: “מתי אוכלים? איפה האוכל?” צריך מה? תמיד מה? להרגיש, והם יתחילו לעבוד בשבילך. מבלי מה? מבלי שהם ירגישו.
הימים החשובים ביותר הם הימים הראשונים. ככה אתה מה? תקבע את עצמך. ככה תתחיל להכיר את עצמך, אבל אל תשב בצד ואז ההוא יבוא ויגיד לך: “מה זה? מי אתה ולמה נכנסת?” וכזה. ככה אתה תהיה איפה? למטה. אני רוצה אותך שתהיה איפה? תמיד איפה? למעלה.
שלום.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי מ.ח’.ח’ (בגזרת הכפולים) עוסק, כמו בעברית, במוח.
המילה מוח מופיע בפתגמים רבים בערבית, ופה בחרתי להביא רק כמה מהם.
וכן, מוח הוא גם דמאע’ בערבית, מילה שהקדשנו לה פוסט נפרד בעבר.
* הפועל מַחַּ’חַ’ مخّخ בבניין השני – הוציא את הלְשָד מ-; עשה שטיפת מוח ל-
* הפועל תַמַחַּ’חַ’ تمخّخ בבניין החמישי – הוציא את לשד העצם
* הפועל אִמְתַחַּ’ (אלְעַטְ’ם) امتخّ (العظم) בבניין השמיני – מצץ את לשד העצם
* מֻחַ’אחַ’ה مخاخة או מַחִ’יח’ مخيخ – לשד העצם
* עַ’סְלֶ אלדִּמַאע’ غَسل الدّماغ, עַ’סִילֶ אלְמֻחּ’ غَسِيل المخّ – שטיפת מוח
* גַ’לְטַתֶ אלְמֻחּ’ جلطة المخّ – שבץ מוחי
* אִרְתִגַ’אגֶ’ אלדִּמאע’ ارتجاج الدّماغ או אִרְתִגַ’אג’ פִי אלְמֻחּ’ ارتجاج في المخّ – זעזוע מוח
* נַזִיפֶ אלְמֻחּ’ نزيف المخّ או נַזִיף מֻחִּ’יּ نَزِيف مخّيّ – שטף דם מוחי, דימום מוחי
* עֻלְבַּתֶ אלְמֻחּ’ علبة المخّ – גולגולת (אחת המילים לגולגולת. מיל’: קופסת המוח)
* קִשְרַתֶ אלְמֻחּ’ قشرة المخّ – קרום המוח
* מֻחּ’ֹה טַאיֶר مخّه طاير – לא מרוכז, “מרחף” (מיל’: המוח שלו עף)
* מֻחֻ’ֹה תְקִיל مخّه تقيل – קשה הבנה ותפיסה (מיל’: המוח שלו כבד)
* מֻחּ’ֹה מַלְיַאן مخّه مليان – חכם, יש לו שכל (מיל’: המוח שלו מלא)
* מֻחּ’ֹה פַאצַ’י مخّه فاضي – טיפש, אין לו שכל, חסר דאגות (מיל’: המוח שלו ריק)
* מח’ה נְצִ’יף مخّه نضيف – פיקח, יש לו שכל, יש לו ראש טוב (מיל’: המוח שלו נקי)
* אִשִי בִּטַיֶּרֶ אלְמֻחּ’ اشي بطيّر المخّ – דבר מרגיז, מעצבן, מטריד, משגע (לשלילה); משגע (לחיוב), מלהיב (מיל’: משהו שמעיף את המוח)
* דַאח’ מֻחִּ’י داخ مخّي – מוחי/ראשי הסתחרר, כלומר: השתגעתי כבר, חטפתי כאב ראש!
* כַּבֶּר מֻחַּ’כּ! كبّرْ مخّك – נהג בחוכמה! חשוב בהיגיון! הגדל ראש!
* אַבּוּ מֻחּ’ זִנֶח’ أبو مخّ زنخ – טיפש, מטומטם, אין לו הרבה שכל (מיל’: בעל מוח “מסוג” זנח’, כלומר רקוב, מעופש)
* אַכַּל רַאסֹה / מֻחּ’ֹה أكل راسه / مخّه – בלבל לו את השכל/המוח, “אכל לו את הראש”, “חפר” לו (מיל’: אכל את הראש / המוח שלו)
* נַפַח’ מֻחּ’ֹה نفخ مخّه – בלבל לו את המוח, ניפח לו את השכל
* עִנְדֹה מֻחּ’ יַהוּדִיּ عنده مخّ يهوديّ – הוא מוכשר בתחומי המסחר, יש לו “ראש טוב” לעסקים (מיל’: יש לו מוח יהודי. יכול להופיע גם לשם גנאי: שקרן ורמאי)
* כַּלַאם בִּיעַבִּّי אֶלְמֻחּ’ كلام بيعبّي المخّ – דברי תבונה, דברים שגורמים להרגשה טובה (מיל’: דברים שממלאים את המוח/הראש)
* מִש דַאחֶ’ל מֻחִּ’י مش داخل مخّي – זה בלתי נתפס, זה לא מתקבל על הדעת, לא הגיוני (מיל’: לא נכנס למוח שלי)
* מֻחּ’ֹה/דְמַאע’ֹה/רַאסֹה נַאשֶף مخّه/دماغه/راسه ناشف – עקשן מאוד, לא מתפשר; קשה תפיסה
* מֻחּ’ֹה / רַאסּה (זַיּ) חַגַ’ר مخّه / راسه (زيّ) حجر – עקשן, מי שאי אפשר לשנות את דעתו (מיל’: מוחו / ראשו כמו אבן)
* רַאסֹה חֵיט וּמֻחּ’ֹה חֵ’יט راسه حيط ومخّه خيط – מטומטם גמור (מיל’: ראשו קיר ושכלו חוט)
* טֻחּ’ֹה טֻחּ’ֹֹה אִכְּסֶר מֻחּ’ֹה! طخّه طخّه اكسر مخّه – חסל אותו! שבור לו את הראש! (מיל’: יְרֵה עליו, יְרֵה עליו, שבור את מוחו!)
* יַא טֻחּ’ה יַא אִכּסר מח’ה يا طخّه يا اكسر مخّه – או שתירה בו, או שתשבור לו את הראש. זו אמירה בסגנון: אם לא בכוח אז ביותר כוח, וגם כאשר הפתרון הורס גם ככה את כל העסק, כלומר כל האפשרויות גרועות (תודה על התוספת לקורא מיכה חנונה)
כתב לנו מרק שוף:
المعدة أذكى من المخ.
فالمعدة الفارغة تخبر صاحبها أنها فارغة
أما المخ الفارغ فلا يخبر صاحبه أنه فارغ ????????
הקיבה חכמה מהמוח.
הקיבה הריקה מודיעה לבעליה שהיא ריקה
אך המוח הריק אינו מודיע לבעליו שהוא ריק
תמונה: ideogram
זה היה הפוסט ה- 2,387 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x