פורסם לראשונה ב- 3.5.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
אז מילת היום היא –
מֻחַ’יַּם مُخَيَّم וברבים מֻחַ’יַּמַאת مُخَيَّمات – מחנה אוהלים; מחנה פליטים
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
יפתח שלח לי תמונה (מצורפת בתגובות) והקלטה מקבוצת ווטסאפ של דיווחי תנועה מתאריך 29.3.20, כשהקורונה כבר החזיקה אותנו “קצר”.
וזו לשון ההקלטה:
يعطيهم العافية يا شباب
لاللّي نازل من فوق من عند الرّمزونات عالمُخَيَّم
عالمفرق أربع ماتورات قوّات خاصّة
ديروا بالكو يا شباب
اللّي محمّل تنين محمّل تلات محمّل مش عارف شو
ديروا بالكو
יעטיהם אלעאפיה יא שבאב
לאללי נאזל מן פוק מן ענד אלרמזונאת עאלמח’ים
עאלמפרק ארבע מאתוראת קואת ח’אצה
דירוא באלכו יא שבאב
אללי מחמל תנין מחמל תלאת מחמל מש עארף שו
דירוא באלכו
תהיו בריאים, אנשים
מי שיורד מלמעלה, מהרמזורים למחנה הפליטים (שׁעפאט בירושלים)
בצומת יש ארבעה אופנועים עם כוחות מיוחדים (מתכוון ליס”מ)
תיזהרו, אנשים
מי שמסיע שניים, מסיע שלושה, מסיע לא יודע כמה
תיזהרו
=-=-=-=
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yaniv Tillinger, והיא –
חֵ’ימֶה خيمة וברבים חִ’יַאם خيام או חֵ’ימַאת خيمات – אוהל; סככה
בספרותית מבטאים חַ’יְמַה
השורש הערבי ח’.י.ם עוסק בעיקר באוהלים, אבל מכיוון שזהו שורש ותיק, יש לדמיין, במקור, אוהלים מבד או מצמר של גמלים ולא מחומרים סינתטיים מודרניים…
* הפועל חַ’יַּם خيّم בבניין השני – חנה (שבט נודד; צבא), נטה אוהל; שרר
* חַ’יַּםַ אלְהֻדוּא’ خيّم الهدوء – שרר שקט
* חַ’יַּםַ אללַּיְל خيّم اللّيل – שרר לילה, חושך
* חַ’יַּםַ אלְגַ’הְל خيّم الجهل – שררה בּוּרוּת (דרך “עדינה” להגדיר מישהו טיפש)
* מֻחַ’יַּם مخيّم, צורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מחנה אוהלים, מחנה
* מֻחַ’יַּם צֵיפִיּ مخيّم صيفيّ – מחנה קיץ, קייטנה
המילה מח’ים משמשת כיום לרוב כקיצור של הביטוי מֻחַ’יַּם לַאגִ’אִין مخيّم لاجئين, דהיינו מחנה פליטים, שכן פליטים שוכנו מאז ומעולם באוהלים (אולי היום באירופה המצב שונה והם מקבלים יחס שהוא יותר VIP). מח’ים יכול לשמש בהקשרים אחרים של מחנה אוהלים, אולם הדבר נדיר יותר.
באזורנו, כלומר כל אזור הלֵבָנְט/סוריה הגדולה/ארצות אֶלשַּאם (סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל), יש מח’ימאת רבים, שהוקמו בשני גלים גדולים: אחרי מלחמת השחרור (לשיטתנו; הנַכְּבַּה לשיטתם) ב- 1948, ואחרי מלחמת ששת הימים (לשיטתנו; הנַכְּסַה לשיטתם) ב- 1967. הם כבר ישובי קבע לכל דבר עם בניינים ובתי קבע.
נושא מחנות הפליטים הוא סוגיה כבירה ומורכבת בראיה פוליטית, היסטורית, חברתית, דמוגרפית ומה לא. הם נוכחים מאוד בשיח ובכל מדינה ערבית היחס אליהם ייחודי (ותמיד שלילי). האו”ם אפילו הקצה סוכנות לסיוע שהיא ייחודית לאזור: אונר”א.
מחנה צבאי, אגב, זה לרוב מֻעַסְכַּר معسكر, מהשורש ע.ס.כ.ר, העוסק בחיילים.
* מֻחַ’יַּמְגִ’י مخيّمجي – תושב מחנה פליטים (כינוי גנאי לרוב, מפי הגרים בישובי קבע)
* חַ’אם خام – גולמי. מַוַאדּ חַ’אמַה موادّ خامة – חומרי גלם, חומרים גולמיים
* חַ’יַּאם خيّام במשקל בעלי המלאכה – מייצר אוהלים (עֻמַר אלח’יאם عمر الخيّام היה משורר פרסי מפורסם בן המאה ה- 12)
* אַלְחַ’יְמַה אֶלזַּרְקַאא’ الخيمة الزّرقاء – כיפת השמיים (מיל’: האוהל הכחול)
* אַבּוּ אֶלְחַ’יְמַה אֶלזַּרְקַאא’ أبو الخيمة الزّرقاء – אלוהים (מיל’: אבי האוהל הכחול)
והנה ערך קצר מויקיפדיה, העוסק במקום שאולי המבוגרים יותר מביניכם זוכרים:
“כלא אלח’יאם (בערבית: سجن الخيام, בתעתיק מדויק: סג’ן אלח’יאם), הנמצא ליד הכפר אלח’יאם בדרום לבנון, היה קסרקטין של הצבא הצרפתי אשר נבנה בשנות השלושים. לאחר מכן שימש המבנה את צבא לבנון, עד שעבר לשליטת צבא דרום לבנון. בשנת 1985 הוסב לשמש כבית מעצר, בית כלא ומתקן חקירות עד לנסיגת צה”ל מדרום לבנון במאי 2000 והתפרקות צבא דרום לבנון. לאחר הנסיגה הפך אותו ארגון חזבאללה למוזיאון. אסירים ששהו בכלא דיווחו על חקירות קשות ושימוש בעינויים. מבנה הכלא הושמד בתקיפות חיל האוויר הישראלי במהלך מלחמת לבנון השנייה.
חלקו של צה”ל בניהול הכלא נמצא במחלוקת. מדינת ישראל הכחישה מעורבות ישירה בניהול הכלא ומסרה שהמתקן הועבר לרשות צבא דרום לבנון בשנת 1988.
[…]
בכלא אלח’יאם היה גם אגף נשים עבור אסירות”.
שיהיה יום נהדר ורחוק מבתי כלא,
=-=-=
חשבתי שהפוסט הסתיים,
אבל אז סכאלנץ היכה שנית…
על סכלאנץ פירטתי בהרחבה בפוסט הבא, ולכן אין טעם שאחזור בפירוט על הדברים שוב:
בקצרה:
סכלאנץ הוא כינויו של וליד אלנג’אר, שנולד ביהודה ושומרון, והוא חי ופעיל כיום בוושינגטון DC, בירת ארה”ב.
הוא תמיד לבוש בצורה מוקפדת ואלגנטית, הוא נהנתן, מלא ביטחון עצמי ויש לו מה להגיד על כל דבר, בעיקר נגד הרשות של אבו מאזן.
ברוח ימי הקורונה, בתאריך 16.4.20 הוא פרסם את הקטע הבא (מתחיל בדקה 06:38):
بالنّسبة لهادا،
في اشي بدّي أحكيه اليوم، عن جريدة الجمهوريّة
هيّ في لبنان، اللّي حاطّين فيها رسم واحد اسمه
مش عارف شو اسمه
خالص كازو، أنطوان غنّام بقول، غانم
بقول لك: الفلسطينيّة في المخيّمات الفلسطينيّة زيّ الكورونا
ومش هو أول واحد، أنا سمعت كم واحدة وواحد من الأردنّ بقول لك:
ان شاء الله الكورونا تخلّصنا من المخيّمات
هدولة، احنا، الحقّ مش عليهم، على الهملى هدولة،
… بقرا الجرايد، ما حدا بقرا الجرايد أوّل اشي
بتعرفوا وين بستعملوهن الجرايد هالحين؟
ورق… هههههه
هالحين أنا اللّي بدّي أحكي لكم إيّاه
هدولة اللّي بيتطاولوا على مخيّمات الشّتات،
الله يسامحك يا أبو مازن
انت اللّي خلّيت العالم كلّها تستوطي حيط الفلسطينيّة
كنّا داعسين على أكبر شنب
بس انت رخّصت الشّعب الفلسطينيّة
سوّيتنا شحّادين
صار يقول لك: خلص، هدولة شلّة شحّادين
ولّا كان يسترجي واحد يتطاول على المخيّمات الفلسطينيّة في لبنان ولّا في أيّ بلد عربيّ ثاني
بس انت اللّي رخّصت شعبك، يا أبو مازن
عشان هيكة انت أكبر واحد مكروه من الشّعب الفلسطينيّ
صدّقني، الكلّ بكرهك، حتّى اللّي بسحجوا لك بكرهوا لك.
באלנסבה להאדא,
פי אשי בדי אחכיה אליום, ען ג’רידה אלג’מהוריה
הי פי לבנאן, אללי חאטין פיהא רסם ואחד אסמה
מש עארף שו אסמה
ח’אלץ כאזו, אנטואן ע’נאם, בקול, ע’אנם
בקול לכ: אלפלסטיניה פי אלמח’ימאת אלפלסטיניה זי אלכורונא
ומש הו אול ואחד, אנא סמעת כם ואחדה וואחד מן אלארדן בקול לכ:
אנ שאא’ אללה אלכורונא תח’לצנא מן אלמח’ימאת
הדולה, אחנא, אלחק מש עליהם, עלא אלהמלא הדולה (קטיעה בשידור),
… בקרא אלג’ראיד, מא חדא בקרא אלג’ראיד אול אשי
בתערפוא וין בסתעמלוהן אלג’ראיד האלחין?
ורק… הההההה
האלחין אנא אללי בדי אחכי לכם איאה
הדולה אללי ביתטאולוא עלא מח’ימאת אלשתאת,
אללה יסאמחכ יא אבו מאזן
אנת אללי ח’לית אלעאלם כלהא תסתוטי חיט אלפלסטיניה
כנא דאעסין עלא אכבר שנב
בס אנת רח’צת אלשעב אלפלסטיניה
סויתנא שח’אדין
צאר יקול לכ: ח’לצ, הדולה שלת שחאדין
ולא כאן יסתרג’י ואחד יתטאול עלא אלמח’ימאת אלפלסטיניה פי לבנאן ולא פי אי בלד ערבי ת’אני
בס אנת אללי רח’צת שעבכ, יא אבו מאזן
עשאן היכה אנת אכבר ואחד מכרוה מן אלשעב אלפלסטיני
צדקני, אלכל בכרהכ, חתא אללי בסחג’וא לכ בכרהוא לכ.
\=\=\
בקשר לזה,
יש משהו שאני רוצה להגיד לכם היום, על עיתון “אַלְגֻ’מְהוּרִיַּה”
זה מלבנון, שפרסמו בו קריקטורה של זה שקוראים לו,
לא יודע איך קוראים לו,
הגמור הזה, אנטואן ע’נאם, (הקריקטורה) אומרת, (מתקן את שמו של המאייר: אנטואן) ע’אנם
אומר לך: “הפלסטינים במחנות הפליטים הפלסטינים הם כמו הקורונה”.
והוא לא הראשון, אני שמעתי כמה אנשים מירדן שאומרים:
“הלוואי שהקורונה תפטור אותנו ממחנות הפליטים”.
אלו, אנחנו, האשמה אינה עליהם, על האפסים האלה (ההקלטה נקטעת)
… קורא עיתונים, אף אחד לא קורא עיתונים, זה דבר ראשון.
אתם יודעים איך משתמשים בעיתונים היום?
כנייר (טואלט, עושה תנועת ניגוב של אחוריו) חחחחחחח
עכשיו, מה שאני רוצה לספר לכם הוא
שאלו שפוגעים במחנות הפליטים בפזורה/בגלות – (מתחיל משפט חדש)
שאלוהים יסלח לך, אבו מאזן
אתה גרמת לעולם כולו להשפיל את הפלסטינים
אנו שהיינו בעלי הכבוד הגדול ביותר (מיל’: דָרַכְנו על השפם הגדול ביותר. ביטוי נפלא! כביר! עצום!)
אבל אתה הוזלת (את כבודו) של העם הפלסטיני
הפכת אותנו לקבצנים
יש אומרים: “זהו, אלו חבורת קבצנים”
אף אחד לא העז לפגוע במחנות הפליטים בלבנון ולא בשום מדינה ערבית
אבל אתה הוא זה שהוזלת (את כבוד) עמך, אבו מאזן
ולכן אתה האדם השנוא ביותר בקרב העם הפלסטיני.
האמן לי, כולם שונאים אותך, אפילו מי שמלקק לך (מוחא לך כפיים, מריע לך) שונא אותך.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי Haim Monsonego על העזרה!)
רקע:
ב- 13.4.20, יום השנה למלחמת האזרחים בלבנון (1975), פרסם העיתון הלבנוני “אלג’מהוריה”, שהוא העיתון הנפוץ ביותר במדינה, קריקטורה של המאייר המפורסם אנטואן ע’אנם, המשווה בין התאריך בשנת 1975, באמצעות איור של רעול פנים עוטה כאפיה פלסטינית, ובין וירוס קורונה לצד התאריך 13.4.20.
הקריקטורה מופיעה גם היא פה בתגובות.
אז מה היה לנו בקטע של דקה וחצי?
קומדיה, סאטירה עוקצנית, שיעור קצרצר בהיסטוריה של המזרח התיכון, יחסים בין-לאומיים ותוך-ערביים, פוליטיקה פנימית, ניצול אירוע במקום X בעולם כדי להטיל את האשמה על אדם שחי במקום Y, אדם שגר בצד השני של כדור הארץ אבל מדבר (באופן טבעי) כאילו מעולם לא עזב את הכפר שלו בשומרון, וכמובן, והכי חשוב בעיניי: שפה מדוברת, קולחת – ובוטה – מפיו של אחד האנשים שאני הכי נהנה להקשיב לו, למרות ובשל דעותיו…
אַללָּה יְחַ’לִּי לִי אִיַּאכּ, יַא סכלאנץ! الله يخلّي لي إيّاك يا سكلانص!
בתמונה: אוהלים במעברת באר שבע (קסטינה)
מתוך ארכיון פרטי, עזרא מורד, ויקיפדיה
מתוך ארכיון פרטי, עזרא מורד, ויקיפדיה
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
