פורסם לראשונה ב- 8.2.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
חַאגֶ’ז حَاجز וברבים חַוַאגֶ’ז حواجز – מחסום, משוכה, מכשול; גדר, חיץ, מחיצה; מסך
לשמיעה:
יהושע שלח לי את ההקלטה הבאה, שעברה באחת מקבוצות דיווחי התנועה (בווטסאפ) ב- 21.1.21:
אלמסתוטנין ע אלרמזון אללי ידח’ל ע בית איל, עלא אל DCO
ואקפין ע’אד, ופי חאג’ז, קבלה ג’יש
אנא חכוא לי וקף ולף וארג’ע.
חכית להם מאשי. ט’לית למן קדאם וט’לית שארד
בס תפאג’את אנה אלמסתוטנין ואקפין ע רמזון בית איל
מא הי ע אלרמזון הד’א אללי דח’לכ ע בית איל
المستوطنين ع الرّمزون اللّي يدخّل ع بيت إيل، على ال DCO
واقفين غاد، وفي حاجز، قبله جيش
أنا حكوا لي: وقّف ولّف وارجع.
حكيت لهم: ماشي. ظلّيت لمن قدّام وظلّيت شارد
بس تفاجأت إنّه المستوطنين واقفين ع رمزون بيت إيل
ما هي ع الرّمزون هذا اللي دخّلك ع بيت إيل
המתנחלים (נמצאים) ברמזור (הכוונה לצומת) שמוביל לבית אל, ליד המת”ק
עומדים שם, ויש מחסום, ולפניו צבא
אמרו לי: עצור, הסתובב ותחזור.
אמרתי להם: בסדר. המשכתי קדימה וברחתי
אבל הופתעתי שהמתנחלים עומדים ברמזור של בית אל
מדובר ברמזור שמוביל לבית אל
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
ראשי התיבות DCO פירושם District Coordination Officer, כלומר קצין תיאום אזורי/מחוזי
הדובר מתכוון ל- מת”ק ראמאללה, הסמוך לבית אל.
מת”ק? מה זה מת”ק?
“מנהלת תיאום וקישור (ר”ת: מת”ק, באנגלית: DCL – District Coordination and Liaison) היא נציגות של יחידת תיאום פעולות הממשלה באזור יהודה ושומרון המקשרת בין עובדי הממשלה וצה”ל לבין התושבים הערבים ונציגי הרשות.
אופן הפעילות
המת”קים פועלים בשני אופנים: רשות מול רשות, ורשות מול תושב. בתחילת הסכמי אוסלו עיקר הפעילות התבצעה ישירות בין משרד התיאום והקישור הישראלי למקבילו הערבי. המשרד הערבי ריכז את בקשות הצד שלו והגישם לאישור ישראלי. בתחילה התקיימו שני מערכי קישור נפרדים: אזרחי (DCL) שכפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים, וצבאי (DCO) שכפוף לאלוף הפיקוד האזורי (אלוף פיקוד הדרום או אלוף פיקוד המרכז). […]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
שמח וטוב לב אני מתיישב לכתוב פוסט על השורש, לאחר שכבר אספתי חומר, ואז אני מבין לתדהמתי שכבר פרסמנו פוסט על המילה, אך פשוט לא תיעדתי את הנושא ברישום הפנימי שאני מנהל אצלי.
אז הנה הפוסט ההוא שנית, עם מספר תוספות:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Avi Itzhaki, שכתב לנו:
“סבאח אלח’יר. בידי אסאלכ סואל:
קראתי על הרכבת החיג’אזית.
מהכתוב בויקיפדיה הבנתי שהמילה חיג’אזית
מגיע מהמילה חאג’
האם כמו בעברית ימין הופך ימיני, תושב בת ים הופך להיות בת ימי וכו’?
יכול להיות גם נחמד להקדיש לזה פוסט.
המשפט הראשון בויקיפדיה:
“מסילת הרכבת החיג’אזית, ידועה גם בשמות: “המסילה החיג’אזית”, “רכבת החאג'” (בערבית: الخطّ الحديديّ الحجازيّ; טורקית: Hicaz Demiryolu), הוקמה ופעלה בתחילת המאה ה-20 בין העיר דמשק שבסוריה לבין העיר אלמדינה שבחג’אז (מאז 1932 חלק מערב הסעודית) על בסיס נתיב תעבורה עתיק שהוליך לאורך המורדות הפנימיים של הרכסים של החוף המזרחי של ים סוף עד לדרום מערב ערב היא תימן של ימינו”.
תודה”
אז מילת היום היא –
חַאגֶ’ז حَاجز וברבים חואג’ז حَواجز – מחסום; מכשול; גדר, חַיִץ
קודם כל, תשובה לאבי:
אין שום קשר בין שם המקום, מהשורש ח.ג’.ז, ובין העלייה לרגל למכה, העולים לרגל לעיר וכו’, שהם מהשורש ח.ג’.ג’ (בעברית השורש של חגּים וחגיגות).
שורשים דומים, אך בעצם שונים וחסרי קשר דקדוקי.
השורש הערבי ח.ג’.ז עוסק במחסומים והגבלות, במעצרים ובשריון של מקומות:
בעברית הוא אינו קיים.
* הפועל חַגַ’ז حَجز בבניין הראשון – הגביל, מנע, סגר/חסם דרך, עצר; הגביל, הפסיק את-; עיקל; שמר/הזמין מקום מראש (בתיאטרון, או במלון, בכלי תחבורה וכו’), שריין מקום
* חַגֶ’ז حَجْز וברבים חֻג’וּזַאת حُجُوزَات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הפועל – מעצר; עיקול; הזמנה/שריון מראש של מקום; הגבלה
* חַגֶ’ז אִדַארִיּ حَجْز إداري – מעצר מנהלתי
* רַפְעֶ אלְחַגֶ’ז رفع الحَجْز – הסרת/ביטול העיקול
* חַאגֶ’ז حَاجز, היא מילת היום, היא צורת הבינוני הפועל של הבניין
* חאג’ז תַפְתִיש حَاجز تفتيش – מחסום ביקורת
* חאג’זֶ אלצּוֹת حَاجز الّصوت – מחסום הקול
* דַוִיּ אחְ’תִרַאק חַאגֶ’זֶ אלצּוֹת دَوِيّ اخْتِرَاق حَاجز الصّوت – בום על-קולי
* חאג’ז אמני حَاجز أمنيّ – רצועת ביטחון; גדר מערכת
* חאג’ז תראבי حَاجز ترابيّ – סוללת עפר
* חאג’ז תַ’אבֶּת حاجز ثابت – מחסום קבוע
* חאג’ז טַיַּאר حاجز طيَّار – מחסום פתע, מחסום נייד, זמני
* חאג’זֶ אלְאַמְוַאג’ حاجز الأمواج – שובר גלים
* חאג’ז טַבִּיעִיּ حاجز طبيعيّ – מחסום טבעי
* חאג’ז נַפְסִיּ حَاجز نفسيّ – מחסום פסיכולוגי
* כַּסְרֶ אלְחאג’זֶ אלנַּפסי كسر الحَاجز النّفسيّ – שבירת המחסום הפסיכולוגי
* חאג’ז רִיח אַמַאמִיּ حَاجز ريح أماميّ – זכוכית קדמית ברכב (תרגום מאנגלית Windshield, מחסום רוח קדמי)
* חאג’ז מַטַּאטִיּ حَاجز مطّاطيّ, או עַאזֶל מַטַּאטִיּ حَاجز مطّاطيّ, או רק מַטַּאט مطّاط – קונדום (מיל’: מחסום גומי)
* חִגַ’אבּ חַאגֶ’ז حجاب حاجز – דיאפרגמה, סרעפת
* חַאגִ’זַתֶ אלצַּוַאעֶק حَاجزة الصّواعق – כַּלִּיא בָּרָק
* מַחְג’וּז محجوز, בצורת הבינוני הפעול – עצור (לזמן קצר, בבית מעצר); מעוקל; מקום מוזמן מראש
* הפועל הספרותי אַחְגַ’זַ أحجز בבניין הרביעי – נסע לחג’אז
* הפועל אִחְתַגַ’ז احتجز בבניין השמיני – עצר, כלא; עיקל; התבצר
* מֻחְתַגַ’ז محتجز בצורת הבינוני הפעול – שבוי, עצור; מעוקל
* חִגַ’אז حجاز, בצורת שם הפעולה של הבניין השלישי – מחיצה; חגורה; סוג לחן ערבי. חִגַ’אזִיּ حجازيّ, כשם תואר – חג’אזי, של ארץ חג’אז
המשעשע (או שלא) הוא, שמילת היום אינה בשימוש רב באזורנו, למרות המחסומים הרבים.
רוב הערבים אימצו את המילה העברית מחסום محسوم, ואף נתנו לה צורת ריבוי ערבית: מַחַאסִים محاسيم.
והנה מה שויקי אומרת על אלחג’אז:
“חִג’אז (בערבית: الحجاز) הוא אזור במערב ערב הסעודית. העיר המרכזית בחג’אז היא ג’דה, אך הוא מוכר יותר בשל העיר הקדושה למוסלמים שבו – מכה. כאזור, “החג’אז” הוא בעל משמעות היסטורית ופוליטית לעמים הערביים ולאסלאם.
פירוש השם חג’אז הוא “מחסום”. חבל ארץ הררי זה משמש כמפריד גאוגרפי בין המישורים המדבריים של חצי האי ערב לבין ים סוף. החל במאה ה-7 היה האזור למרכז המדינה הערבית האסלאמית שהוקמה על ידי מוחמד וממשיכיו. אחרי שהועברה בירת המדינה לדמשק הפכה חג’אז לחלק מהח’ליפות האומיית ומאוחר יותר עברה תחת שליטת הח’ליפות העבאסית שבירתה הייתה בגדאד. בהמשך הייתה שנים רבות תחת שלטונן של מצרים ושל האימפריה העות’מאנית, אולם זכתה לתקופה קצרה של עצמאות פוליטית בראשית המאה ה-20. היה זה אחד מהאזורים שהוסתו למרוד בעות’מאנים על ידי לורנס איש ערב הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1916 הכריז חוסיין בן עלי, השריף של מכה, על עצמאות האזור, אולם בשנת 1924 נגזלו ממנו סמכויותיו על ידי אבן סעוד מ- נַגְ’ד הסמוכה. הסיפוח היה שלב מכריע ביצירת ערב הסעודית”.
=-=-=-=-=
כתב לנו בזמנו הקורא עמית רחמים:
“חג’אז’ הוא שם של אחד ה”מקאמים” (סוג של סולמות מוזיקליים ערביים) היותר נפוצים דווקא אצלנו בארץ ונמצא בשימוש בשלל סגנונות מוזיקליים מרוק ופופ ועד ג’אז ומוזיקה חסידית דווקא בגלל שהוא אחד המקאמים שמשתלבים נורא טוב עם המוסיקה המערבית”.
=-=-=-=
בתמונה: הכניסה לבית האופרה הלאומית של אסטוניה
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
