מטען

מטען
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מטען

מטען

מטען

פורסם ב- 15.4.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
שַאחֶן شَاحن – מַטְעֵן

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/pwu1pcjuzplw

הסרטון כולל רצף הקלטות ווטסאפ בין אדם בשם סמיר אבו שקרה سمير ابو شقرة ל- ח’צ’ר (ח’דר) אבו שקרה خضر ابو شقرة.
הסרטון הוא מבית היוצר הטיקטוקי של סמיר וח’צ’ר:
samirabushaqra
سمير ابو شقرة وخضر ابو شقرة
בחשבון, שיש לו 220,000 עוקבים ומפורסמים בו מאות סרטונים, הוא כותב על עצמו:
الكنيه ،، أبو سمره ?
العشيره ،، أبو شقره ?
المحتوا ،، نهفات. ،ودعم حسابات
הכינוי: אבו סמרה (מיל’: אביה של השחרחורת)
השבט: אבו שקרה (מיל’: אביה של הבלונדינית)
התוכן: סיפורים מצחיקים, ותמיכה בחשבונות
תוכן הסרטון (שהוא מן הסתם מבוים אבל עדיין מצחיק), בו הדוברים מדברים בלהג כפרי “כבד”:
– ח’צ’ר, אנא ענד דארכ, ג’ית אח’ד אלשאחן תבע תלפוני אללי נסיתה ענדכ. וין חאטה אנת?
– אה סמיר, חטיתה פי עלבת אלשוכלאטה אללי פיהא עדת אלח’יאטה
– עלבת אלשוכלאטה אללי פיהא עדת אלח’יאטה – הדי וין מחטוטה?
– פי ג’ראר אלצחון אללי פיה אלג’ראבין
– אסתע’פר אללה אלעט’ים, יא רבי. וג’ראר אלצחון אללי פיה אלג’ראבין – האד פי אני ח’זאנה?
– פי ח’זאנת ע’רפת אלנום אללי פי אלמטבח’
– פי ח’זאנת, דח’יל אלסמא! ג’לטתני אנת! ג’לטתני! מא ט’לש אלא תקול לי חמאם אלמטבח’ אללי תתחממוא פיה, יא זלמה! ולא רח תג’יב לי כלאב את’רי תיעבת’ן פי דארכ תאלקי אלשאחן. מסתעג’ל מנשאן אלסמא! יא ח’צ’ר, מנשאן אלסמא, וין אלשאחן מחטוט באלצ’בט, יא זלמה?!?! מרצ’תני, מרצ’תני!!!
– خضر، أنا عند دارك، جيت آخد الشّاحن تبع تلفوني اللّي نسيته عندك. وين حاطّه انت؟
– اه سمير، حطّيته في علبة الشّوكلاطة اللّي فيها عدّة الخياطة
– علبة الشوكلاطة اللّي فيها عدّة الخياطة – هدي وين محطوطة؟
– في جرّار الصّحون اللّي فيه الجرابين
– استغفر الله العظيم، يا ربّي. وجرّار الصّحون اللّي فيه الجرابين – هاد في أني خزانة؟
– في خزانة غرفة النّوم اللّي في المطبخ
– في خزانة، دخيل السّما! جلّطتني انت! جلّطتني! ما ظلّش إلّا تقول لي حمّام المطبخ اللّي تتحمّموا فيه، يا زلمة! ولّا رح تجيب لي كلاب أثري تيعبثن في دارك تالقي الشّاحن. مستعجل منشان السّما! يا خضر، منشان السّما، وين الشّاحن محطوط بالضّبط، يا زلمة؟!؟! مرّضتني، مرّضتني!!!
– ח’צ’ר (ח’דר), אני בבית שלך, באתי לקחת את המטען של הטלפון שלי ששכחתי אצלך. איפה שמת אותו?
– אה, סמיר, שמתי אותו בקופסת השוקולד שיש בה ערכת תפירה
– קופסת השוקולד שבתוכה ערכת תפירה – איפה היא נמצאת?
– במגירת הצלחות שיש בה גרביים
– השם ירחם, אלוהים. ומגירת הצלחות עם הגרביים – באיזה ארון היא?
– בארון חדר השינה שבמטבח
– בארון, למען האל! אתה עושה ממני צחוק, עושה ממני צחוק! נשאר רק שתספר לי על מקלחת המטבח בה אתם מתקלחים, בן אדם! או שתביא לי כלבי גישוש ש”יהפכו” את הבית שלך עד שאמצא את המטען. אני לחוץ מאוד! ח’צ’ר, למען האל, איפה המטען נמצא בדיוק, בן אדם?!?! עשית אותי חולה, עשית אותי חולה!!!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. ותודה לקורא יאיר רודי על ההערות)
=-=-=-=
לפני שנים רבות פרסמנו את הפוסט הבא:
שַאחְנֶה شاحنة וברבים שַאחְנַאת شاحنات – משאית
השורש הערבי ש.ח.ן עוסק בהטענה, מטענים והעמסה:
* הפועל שַחַן شحن בבניין הראשון פירושו הטעין, מילא, טען
* צורת שם הפעולה שלו (מצדר) שַחֶן شحن (בזכר, שם קיבוצי) או בנקבה שַחְנֶה شحنة, וברבים שַחְנַאת – מִטְעָן, משא; טעינה, משלוח, העמסה, תובלה
* וַתִ’יקַת שַחֶן وثيقة شحن – שטר מטען
* שַאחֶן شاحن, צורת הבינוני הפועל הזכר, פירושה מַטְעֵן, גם בצורה: גִ’הַאז שַחֶן جهاز شحن (מיל’: מכשיר טעינה)
ומילת היום שלנו, שאחנה, היא צורת הבינוני הפועל בנקבה, שבעבר פירושה היה קרון משא. משאית, אגב, ניתן לומר גם סַיַּארַת שַחֶן سيارة شحن, דהיינו רכב משא
* מַשְחוּן مشحون, בצורת הבינוני הפעול, פירושה עמוס, מלא, גדוש; מלא בעיות; טעון, גם כמו הטלפון הנייד שלכם; טעון רגשית
* הפועל הספרותי שַאחַנַ شاحَنَ בבניין השלישי – שנא את- (לא בשימוש)
* שַחַּאן شحّان, במשקל בעלי המלאכה – מַטְעֵן
שימו לב: אם לא ננקד גם את התרגומים בעברית – לא נוכל להבין מה הכוונה.
שנית, השוני בין שחן (מִטעָן) ל- שאחן (מַטעֵן) הוא בהארכת ההברה הראשונה
כנ”ל לגבי שחנה (מִטעָן) ל- שאחנה (משאית). מסקנה: בערבית יש חשיבות להגיית האותיות (העיצורים), להדגשת הדגשים וכן להארכת ההברות באופן מדויק.
כתב הקורא יהודה כץ:
יש משתמשים עבור ‘משאית’ במילה האנגלי לוֹרִי.
מזג האוויר שלנו שָחוּן.
תגובתי:
לורי אומרים בעיראק, על דרך האנגלית הבריטית. בסוריה יש אומרים קאמיון (כמיון) על דרך הצרפתית.
הקוראת שירה פריד אביבי שאלה:
אז מכאן הגיעה המילה משחן (שבגללו פעם רצו להפיל את הממשלה)?
ומה הקשר – אם יש – למזג אוויר שחון?
תגובתי:
המילה משחן חדשה, זה מה שכותב עליה ויקימילון:
מַשְׁחֵן
עברית חדשה: התקן בדוד קיטור של טורבינה או של מנוע קיטור, המשמש לחימום נוסף של הקיטור, כדי להופכו מ”קיטור רטוב” ל”קיטור יבש” ללא תכולת מים כלשהי.
המשחן מונע נזק ללהבי טורבינת הקיטור.
“הקיטור הרטוב זורם מתוף הקיטור והמים אל סלילי המשחן […].” (יעקב רוזנטל, קיטור (דוודים, טורבינות מתקני עזר), 1978)
גיזרון
מן ש-ח-ן, הִשְׁחִין בלשון חז”ל.
ועד הלשון העברית, מונחים לדודי קיטור (תש”ב), 1942; מונחי כימיה (ת”ש-תש”ג), 1940. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הנדסה כימית (תשמ”ט), 1989.
השורש הערבי הקרוב הוא ס.ח’.ן
=-=
מזג אוויר שחון קשור לשורש הערבי הדומה, אך השונה לגמרי: ס.ח’.נ. (השורש בפוסט הזה הוא ש.ח.נ). השורש הזה קשור לחום, למשל הסחנה ליד בית שאן, שזה מים חמים (מאא’ סאח’נה, בערבית), או כפי שמרוקאים קוראים ליום חמסין: סח’וניה דל מות (חום של מוות).
זה היה הפוסט ה- 1,684 שלנו.
שיהיה יום נהדר, וחג שמח!!!
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x