מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
אַאסֶף آسف – מצטער, מתחרט
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/81N77
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
yunis1998
محمد يونس
למחמד יונס הזה יש 1.1 מיליון עוקבים. הוא כותב על עצמו:
فلسطيني
_غزاوي
_غزاويمازلنا احياء
פלסטיני עזתי
אנו עדיין בחיים
הסרטון פורסם ב- 3.10.23.
שאיפין הדא אלצחן? למא ינכסר, מסתחיל ירג’ע זי קבל.
והיכ אלמשאער, למא תנכסר ולא כלמת אאסף בתח’ליהא תרג’ע זי מא כאנת.
יעני כסרת אלצחן?!? ואללה לאכסר ראסכ ואח’לי משאערכ כלהא תתכסר! תעאל ג’אי!!!
(מכות)
شايفين هدا الصحن؟ لمّا ينكسر، مستحيل يرجع زيّ قبل.
وهيك المشاعر، لمّا تنكسر ولا كلمة آسف بتخلّيها ترجع زيّ ما كانت.
يعني كسّرت الصّحن؟!؟ والله لأكسّر راسك وأخلّي مشاعرك كلّها تتكسّر! تعال جاي!!!
(ضرب)
(ברקע מוזיקה נוגה)
אתם רואים את הצלחת הזו? (הוא שובר אותה) כשהיא נשברת, בלתי אפשרי שהיא תחזור להיות כמו קודם (להיות שלמה).
כך גם הרגשות, כשהם נשברים, אף מילת “מצטער” אינה יכולה להחזירם לאחור.
(מחופש לאשתו)
שברת את הצלחת?!? בחיי, אשבור את ראשך ואשבור את כל הרגשות שלך! בוא לכאן!!!
(רעש של מכות)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא זאב מרזל, שכתב לנו:
“אולי זה לא הכי קלאסי, אבל אפשר אולי, לכבוד חודש אלול, לכתוב על ההבדלים בין לַוְ סַמַחְת لو سمحت, מַעְלֵיש معليش, אַעַ’לְּבַּכּ أَغَلّْبَك ו-מִתְאַסֶּף مِتْأَسِّف?”
אז מילת היום היא –
מִתְאַסֶּף مِتْأَسّف – מצטער, מתנצל
השורש הערבי א.ס.ף עוסק בהבעת צער והתנצלות.
בעברי הוא קשור לאיסוף של דברים, ואינני מוצא קשר ביניהם.
* הפועל הספרותי אַסִפַ أَسِفَ בבניין הראשון – הצטער, התחרט, הביע צער
* לַא יֻאְסַפֻ לַהֻ لا يُؤسف له – שאין להתאבל/להצטער עליו
* אַסַף أسف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צער, חרטה; דאגה
* לַלְאַסַף للأسف, בספרותית: לִלְאַסַף, לִלְאַסַףֶ אלשַּדִיד للأسف الشّديد או מַעַ אלְאַסַףֶ אלשַּדִיד مع الأسف الشّديد – למרבה הצער
* אַאסֶף آسِف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מצטער, מתחרט
* מַאְסוּף مأسوف, בצורת הבינוני הפעול – כשם עצם, ולא בשימוש: הצטערות
* עַ’יר מַאְסוּף עַלַיְהִ غير مأسوف عليه – מבלי להצטער עליו, אין סיבה להצטער עליו
* אַלְמַאְסוּף עַלַיְהִ المأسوف عليه – המנוח
* הפועל הספרותי אַאסַפַ آسَف בבניין הרביעי – ציער, הדאיג; הרגיז, הכעיס
* מֻאְסִף مُؤسف, בצורת הבינוני הפועל – מצער, מעציב
* הפועל תְאַסַּף تأسّف בבניין החמישי, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – הצטער, התנצל
* אַסִיף أسيف וברבים אֻסַפַאא’ أسفاء – בעל לב חלש, רגיש; מודאג; אָבֵל
* וַא אַסַפַאה! – הו כמה חבל ומצער!
במבנה הדקדוקי הזה, שהוא ספרותי קלאסי, קיימת תופעה שנקראת:
וַא אֶלנֻּדְבַּה وَا النّدبة, דהיינו ה- ואו (שם האות בערבית) של העצב והצער.
ה- ואו באה עם אלף מאריכה אחריה, ואחרי השם בשמו נוקבים נוספות האותיות ואו ו- הא.
הצורה הנפוצה והמוכרת ביותר היא: וַא חַסְרַתַאה! وَا حسرتاه – אוי ואבוי, כמה נורא! כמה מצער! אללי!
=-=-=-=-=
זאב שאל על השוני בין ארבעה ביטויים דומים בערבית.
אפתח ואומר שלכל אחד משלושת האחרים הקדשנו פה פוסט נפרד בעבר.
לענייננו:
לַוְ סַמַחְת لو سمحت
ברשותך, אנא ממך. מיל’: אילו הרשית.
זו בקשה מנומסת ומעודנת. בעברית יש יתרגמוה ל- “סלח לי”, אולם מדובר בסליחה לא על משהו שנעשה מתוך כוונה לפגוע, אלא מתוך בקשת סליחה על עצם ההטרדה. באנגלית: excuse me
מַעְלֵיש معليش (המקור הספרותי: מא עליה שיא’ ما عليه شيء – אין עליו דבר)
לא נורא.
זו מילה מאותו ז’אנר של בקשת רשות: “לא נורא אם אפריע, נכון?”
(בִּדִּי) אַעַ’לְּבַּכּ (بدّي) أَغَلّْبَك
אטריד אותך, אפריע לך
כנ”ל. נאמר בנימה מנומסת: סליחה שאני מפריע לך
הוסיף עופר בריל:
לימדו אותי שזהו ביטוי שנאמר בנימה מנומסת: סליחה שאני מפריע לך. משיבים לו בנימוס: ע’לבתכם ראחה غلبتكم راحة: הטרחה שלך/שלכם היא מנוחה.
מִתְאַסֶּף مِتْأَسِّف
מצטער
זו כבר מילה עם עוצמה רגשית עמוקה יותר, הבעת צער על מעשה שלילי. כדברי ויקימילון: “חש בכאב בליבו בגלל דבר שלא לפי רצונו”
היא יכולה להיאמר באותה נימה כמו הדוגמאות הקודמות, אולם גם במקרים בהם אדם מביע צער על מעשיו, ולא רק מתוך פניית נימוסין
=-=-=-=
כתב לנו איתמר בבאי לגבי השורש:
יכול להיות שיש קשר רחוק: בתורה מוצאים את “ויאסף אל עמיו” שנאמר על מי שמת, ואמנם המשמעות המקורית קשורה לאיסוף העצמות (כמנהגו הקבורה העתיק) אבל ייתכן שיש כאן קשר לצער. כמה מהפרשנים קשרו (על פי דברי המדרשים, לא בטוח אם נכון פילולוגית) בין השורש א.ס.ף ל-י.ס.ף, ואת השורש י.ס.ף מפרשים הן כהוספה והן כהפסקה, ואז אולי המשמעות מתרחבת ל”הפסיק לעשות משהו ולכן מתחרט/מתנצל”.
מלבד זאת, באופן מעניין, השורש מוזכר בכמה נבואות פורענות:
אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־ה’ אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם. (ירמיהו פרק ח פסוק יג)
דְּבַר-ה’ אֲשֶׁר הָיָה, אֶל-צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי בֶן-גְּדַלְיָה, בֶּן-אֲמַרְיָה, בֶּן-חִזְקִיָּה–בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן-אָמוֹן, מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב אָסֹף אָסֵף כֹּל, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה–נְאֻם-ה’. ג אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה, אָסֵף עוֹף-הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, וְהַמַּכְשֵׁלוֹת, אֶת-הָרְשָׁעִים; וְהִכְרַתִּי אֶת-הָאָדָם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה–נְאֻם-ה’. (צפניה א)
צילום: softeeboy
זה היה הפוסט ה- 2,348 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
