פורסם ב- 17.7.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
חַ’אנַה خَانَة – מקומה של הספרה במספר; עמודה, טור; משבצת; בית, חדר, אולם, תא; בניין, בלוק (גוש בניינים), אגף בבניין; מקום; אצטבה, מדף
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
חבר שלח לי סרטון מהעמוד של סַיֶּדֶ אלְקֶמַנִי
سيد القمني – Sayed ElQemany
שיש לו כמעט 50,000 עוקבים בפייסבוק, והוא כותב על עצמו:
هذه الصفحة يقوم عليها مجموعة من المحبين المخلصين
للدكتور #سيد_القمني تستحق دعمكم �
1- تسجيل اعجابكم بصفحتكم
2- دعوة أصدقائكم
شكرا لدعمكم �
אחראית על הדף הזה קבוצה של אוהבים נאמנים
של ד”ר סיד אלקמני, והוא (הדף) זקוק לתמיכתם
1. ציון הערצתכם בדף שלכם
2. הזמנה לחבריכם
תודה על תמיכתכם
=-=-=
לאלקמני יש ערך בוויקיפדיה בערבית, ממנו עולה כי:
הוא נולד ב- 1947 בעיר המצרית אלואסטי, והלך לעולמו בפברואר השנה.
הוא איש אקדמיה, שיש מי שמגדירים אותו חוקר ההיסטוריה האסלאמית מנקודת מבט מרקסיסטית, בעוד אחרים מחשיבים אותו כאמיץ שיוצא נגד האסלאם הפוליטי העכשווי.
באופן טבעי, בחברה שמרנית-בעיקרה כמו החברה המוסלמית יש רואים בו כופר, שכיר חרב של מתנגדי האסלאם ושופר תעמולה של ארה”ב, שכן הוא מתבטא כמו הממשל האמריקאי בכל הנוגע לצורך בשינויים בגישות האסלאמיות הלאומיות, בעיקר בסעודיה.
באופן לא מפתיע, ארגון אלקאעדה בעיראק הוציא ב- 2005 קריאה להרוג אותו.
הוא הלך לעולמו בקהיר.
=-=
הסרטון שקיבלתי פורסם ב- 10.6.22. אין לי מושג מתי הוא צולם.
כותרתו:
لا شيء اليوم اسمه معجزة الا ما تصنعه أنت بعقلك وبإبداعك وانجازاتك الشخصية. هكذا تكون “المعجزة الحقيقية” في سبيل وطنك، في سبيل العالم، في سبيل الانسانية. ان تنجز شيئا يضعك بين البشر، يضعك في خانة الانسانية.
אין היום משהו שנקרא נס אלא מה שאתה יוצר בשכלך, ביצירתך ובהישגיך האישיים. זהו “הנס האמיתי” למען מולדתך, למען העולם, למען האנושות. להשיג משהו שממקם אותך בין בני האדם, שממקם אותך במשבצת האנושיות.
=-=
קטעים מהסרטון הארוך הזה מופיעים ביוטיוב. הם פורסמו בידי גורמים אסלאמיסטיים שמשמיצים את אלקמני. בכל מקרה, הפרסום שמצאתי הועלה בשנת 2016, מה שנותן לנו איזשהו קנה מידה על תאריך הצילום המקורי: 2016 או לפניה…
ורגע! מצאתי גרסה ארוכה מהגרסה שקיבלתי, והיא פורסמה ביוני 2015.
תוכן החלק הראשון של הסרטון, בגרסתו הפייסבוקית, לה מצורפות גם כתוביות בערבית (למרות שהוא מצרי, לפעמים הוא הוגה ג כמו מצרי, ג, אבל לרוב הוא הוגה ג’, משום מה):
כיף לי מן יקין? יעני אנא אמא בתקול לי אלמעדן יתמדד באלחרארה אקדר אשופה. אמא תקול לי אלמאא’ יתכון מן אכסג’ין והידרוג’ין בנסבה 1 ל- 2 אקדר אעמל אלתגרבה. אמא תקול לי אלאכסג’ין ישעל אלמאע’נסיום אקדר אשופה פי אלמח’תבר. אמא תקול לי רבנא קאעד עלא כרסי או מש קאעד עלא כרסי דה אערפה אזאי? תקדר תודיני תוריני אלמשהד ותרגעני? לא. אד’ן אנתם תקולון כלאם. ותקתלון אלנאס בכלאם. ותסחקון האמאת אלבשר בכלאם. ולא יסתטיע אחד פיכם אן ית’בת מא קדם מן כלאם.
קדם אלאנביאא’ מעג’זאת. והד’א הם ת’קיל עלא אלמא’מן אליום, אלד’י יעתקד אנה באלאמכאן תכראר אלמעג’זה. במג’רד אדאא’ בעצ’ אלתלאואת ואלטקוס ואלצלואת. באלתאלי יסתטיע אן ינזל אלע’ית’ במג’רד אן נקים צלאת אלע’ית’. פאלגמאעה בתוע אלארצאד יקולוא ללסעודיה אלמטר היחצל בעד ת’לאת’ה איאם. יקומוא הם יעלנוא צלאת אלע’ית’. כויס? פיצלוא אלע’ית’ פינזל אלע’ית’. אנמא אן יעתקד בקא אלנאס הד’א חקן הנא כארת’תנא אלכברא. אננא ננתט’ר מן יחל לנא משאכלנא ואחנא קאעדין סאנדין עלא מא’ח’רת ג’מאלנא מסתנדין אלפרג’ מן ענד אללה הו אללי יתצרף. אחנא עגזה. נחנ אקל מן כאאנאת אפריקיא אללי תטורת ואצבחת אכת’ר אנסאניה מננא. אחנא אקל אנסאניה מן אלחיואן אללי ינקד’ חיואן אאח’ר. ליס מן ג’נסה.
קדם כל נבי מעג’זה. רבמא אברז מעג’זאת אלנבי מוסא הד’ה אלעצאיה אלהאא’לה. אלתי כאן יצ’רב בהא אלארצ’ פתתפתח עיונן, יצ’רב אלבחר פינשק. אוכי. הד’א קיל לי פי אלמקדס ואנא מסלם מא’מן. אצדק הד’א. ואצדק אן הד’א חדת’ לכן אלמשכלה פי אלמעג’זה אנהא אסתעמאל מרה ואחדה. יעני לא תסתטיע אסתח’דאמהא מרתין. יעני הו עמלהא אלנבי מוסא. טיב, טב יא עם אלנבי מוסא עליכ אלצלאה ואלסלאם אנת קאבלת אח’וכ מחמד למא טלע פי אלאסראא’ ואלמעראג פוק וסלמת עליה וגבריל גא למוסא, מוסא קאל לה מן הד’א? קאל לה הד’א מחמד.
كيف لي من يقين؟ يعني أنا أمّا بتقول لي المعدن يتمدّد بالحرارة أقدر أشوفه. أمّا تقول لي الماء يتكوّن من أكسجين وهيدروجين بنسبة ١ ل- ٢ أقدر أعمل التّجربة. أمّا تقول لي الأكسجين يشعل الماغنسيوم أقدر أشوفه في المختبر. أمّا تقول لي ربّنا قاعد على كرسي أو مش قاعد على كرسي ده أعرفه ازاي؟ تقدر تودّيني تورّيني المشهد وترجّعني؟ لا. إذًا أنتم تقولون كلام. وتقتلون النّاس بكلام. وتسحقون هامّات البشر بكلام. ولا يستطيع أحد فيكم أن يثبت ما قدّم من كلام.
قدّم الأنبياء معجزات. وهذا همّ ثقيل على المؤمن اليوم، الذي يعتقد أنّه بالإمكان تكرار المعجزة. بمجرّد أداء بعض التِّلاوات والطّقوس والصّلوات. بالتّالي يستطيع أن يُنزل الغيثَ بمجرّد أن نقيم صلاة الغيث. فالجماعة بتوع الأرصاد يقولوا للسّعوديّة المطر هيحصل بعد ثلاثة أيّام. يقوموا هم يعلنوا صلاة الغيث. كويس؟ فيصلّوا الغيث فيَنزل الغيث. إنّما أن يعتقد بقى النّاس هذا حقًّا هنا كارثتنا الكبرى. إنّنا ننتظر من يحلّ لنا مشاكلنا واحنا قاعدين ساندين على مؤخّرة جِمالنا مستندين الفرج من عند الله، هو اللي يتصرّف. احنا عجزة. نحن أقلّ من كائنات أفريقيا اللّي تطوّرت وأصبحت أكثر إنسانيّة مننا. احنا أقلّ إنسانيّة من الحيوان اللّي ينقذ حيوان آخر. ليس من جنسه.
قدّم كلّ نبيّ معجزة. ربّما أبرز معجزات النّبيّ موسى هذه العصاية الهائلة. التي كان يضرب بها الأرض فتتفتّح عيونًا، يضرب البحر فينشقّ. أوكي. هذا قيل لي في المقدّس وأنا مسلم مؤمن. أصدّق هذا. وأصدّق أنّ هذا حدث لكن المشكلة في المعجزة أنّها استعمال مرّة واحدة. يعني لا تستطيع استخدامها مرّتين. يعني هو عملها النّبيّ موسى. طيّب، طب يا عمّ، النّبيّ موسى، عليك الصّلاة والسّلام، انت قابلت أخوك محمّد لمّا طلع في الإسراء والمعراج فوق، وسلّمت عليه، وجبريل جا لموسى، موسى قال له من هذا؟ قال له هذا محمّد.
(הקטע מתחיל מכאן) איך תהיה לי ידיעה ודאית? תגיד לי שמתכת מתארכת בחום, אני יכול לראות את זה. תגיד לי שמים מורכבים מחמצן ומימן ביחס 1 ל- 2, אני יכול לעשות ניסוי. תגיד לי שחמצן מצית מגנזיום, אני יכול לראות את זה במעבדה. אבל תגיד לי שאלוהים יושב על כיסא או לא יושב על כיסא, איך אני יכול לדעת את זה? אתה יכול לשלוח אותי, להראות לי את המראה ולהחזיר אותי? לא. אם כן, אתם אומרים מילים. אתם הורגים אנשים עם מילים. אתם כותשים את דאגות האנשים עם מילים. ואף אחד מכם אינו יכול להוכיח את הדברים שאמר.
הנביאים עשו ניסים. זהו נטל כבד על המאמין היום, שסבור שאפשר לחזור על הניסים רק עם אמירת ציטוטים (מספרי הקודש), טקסים ותפילות. הוא יכול להוריד גשם רק עם תפילת הגשם. חזאֵי מזג האוויר אומרים לסעודיה שירד גשם עוד שלושה ימים. אז הם (אנשי הדת בסעודיה) מכריזים על תפילת הגשם. טוב? הם מתפללים לגשם ויורד הגשם. אבל כשאנשים סבורים שזו האמת – פה האסון הגדול שלנו. אנו ממתינים למי שיפתור לנו את בעיותינו בעודנו ישובים, נשענים על הגב של הגמלים שלנו, מחכים לישועת האל, שהוא יעשה מעשה. אנו חסרי אונים. אנו נחותים יותר מהיצורים של אפריקה, שהתפתחו והפכו ליותר אנושיים מאיתנו. אנו פחות אנושיים מהחיה שמצילה חיה אחרת, שאינה מהמין שלה.
כל נביא עשה נס. אולי הנס המפורסם ביותר היה של הנביא משה, עם המטה האדיר. הוא היכה איתו באדמה, ונפערו מעיינות, הוא היכה איתו בים והוא נחצה. טוב. זה נאמר לי בספרי הקודש ואני מוסלמי מאמין. אני מאמין לזה. ואני מאמין שזה קרה, אבל הבעיה בנס שהוא חד פעמי. אי אפשר לחזור עליו פעמיים. כלומר הנביא משה אכן עשה זאת. טוב, בן אדם, הנביא משה, עליך השלום והתפילה, אתה פגשת את אחיך מוחמד כשהוא עלה לשמיים באסראא’ ובמעראג’, ובירכת אותו, ו(המלאך) גבריאל בא למשה, משה אמר לו: מי זה? הוא ענה לו: זה מוחמד. […]
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בהמשך נציג את המילה הזו, הפרסית-במקור, יותר לעומק. בינתיים כמה ערכים מילוניים:
* חַ’אנַתֶ אלְאַאחַאד خانة الآحاد – ספרת האחדות
* חַ’אנַתֶ אלְעַשַרַאת خانة العشرات – ספרת העשרות
* חַ’אנַתֶ אלְמִאַאת خانة المئات – ספרת המאות
* פִי חַ’אנַת- في خانة- – בבחינת-, בגדר-
* דַפְתַר חַ’אנַה دفتر خانة – ארכיון, גנזך
* סַדֶּ אלְחַ’אנַה سدّ الخانة – “סתם חור”, עשה משהו רק כדי לצאת ידי חובה
* זַנַּקֹה פִי חַ’אנְתַ אלְיַכּ زنقه في خانة اليك – לא אפשר לו לזוז, לכד אותו בפינה, עם הגב לקיר, סגר אותו לגמרי (מיל’: לחץ עליו בשורה הראשונה בשש בש)
להלן כמה ח’אנות שנכנסו לערבית. אף לא באחד מהמקרים מדובר בדרך המלך להגיד את המונח:
* חַבְּסְחַ’אנֶה حبسخانة או מַחְבַּסֶה محبسة – בית סוהר
* רַצַדְחַ’אנַה رَصَدْخَانَة – מצפה כוכבים
* סַלַחַ’אנֶה سَلَخانة – בית מטבחיים (מילה מעניינת מבחינה לשונית, שכן ה- ח’ בה שייכת הן לסוף השורש והן לתחילת המילה ח’אנה)
* ג’וג’חאנה جوجحانة – נדנדה (בניב של העיר חלב)
* תַנְבַּל חַ’אנֶה تَنْبَل خانة – בית מחסה לעניים
* בַּנְזִין חַ’אנה بنزين خانة – תחנת דלק (בעיראק)
* אַדַבּ חַ’אנה أدب خانة – שירותים, בית שימוש (בעיראק)
* חַאחַ’אם ח’אנה حاخام خانة – מקום מושב הרבנות
כתב לנו בזמנו הקורא האדוק יהודה כץ:
אַזַחַ’אנַה أزَخانة גם אַגְ’זַחַ’אנַה (במצרים: אגזח’אנה) أجْزَخانة בית מרקחת; אַזַאצִ’י أزاچي רוקח. אבל גם: צַיְדַלִי صَيْدَلِي.
והנה, שוב, אחד הפוסטים הפופולאריים ביותר שלנו:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yoav Groweiss.
אז מילת היום היא –
כַּרַחַ’אנֶה كَرَخَانة – בית בושת
לשמיעה:
כן, כן, זו בדיוק המילה שאתם משתמשים בה בכתיב קרחנה (נשמע ממש כמו עיר בקולומביה עם הכתיב הזה…) לתיאור דברים שונים לגמרי (או שלא?)…
את המילה הזו אני (שָלֵו) מכיר עוד טרם נולד הסטלן הציוני הראשון, כך אני משער…
היא הופיעה במערכון הגאוני “שוק ספרים” של הגשש החיוור, בו לקוֹח לכאורה מהוגן (פולי ז”ל) מחפש בבסטה של ספרים שנפתחה בשוק חומר פורנוגרפי.
ואז גברי אומר לו: “פה זה בוטיק ספרים, לא כרח’אנה!”
* אֶלשַּרְמוּטַה לַמַּא תִעְגֶ’זֶ תְעַרֶּץ / תִפְתַח כַּרַ’חַאנֶה الشّر موطة لمّا تعجز تعَرّص / تفتح كرخانة – אנשים לא משתנים, אי אפשר להשתחרר מתכונות רעות (מיל’:
כשהזונה מזדקנת היא מתחילה לסרסר באחרות/פותחת בית זו-נות)
כתב לנו בהקשר הקורא יהודה כץ: אֶלְעַאהֶרַה אִזַא תַאבַּת בְּתִצְבַּח קִוַּאדֶה العاهرة ازا تابت بتصبح قوّادة – כשהפרוצה חוזרת בתשובה היא הופכת לסרסורה
* כַּרַחַ’אנְגִ’י كرخانجي – סרסור
היום אביא בנושא בעיקר ציטוטים.
נתחיל עם ויקימילון:
קָרָחָנָה:
1. בלאגן, חוסר אחריות, אי סדר
2. בהשאלה: נקודת השיא במסיבות טראנס. זמן זריחת השמש והתגברות המוזיקה והאופוריה
מערבית: كَرَخَانَة (כַּרַחָ’אנַה, “בית בושת” או “בית חרושת”), אליה הגיעה מטורקית: kerhane (גם: karhane, מבוטא care-khah-nay; “בית בושת”), במקור מפרסית: תעשיה, מפעל; הלחם בסיסים של کَار (כָּאר) – עבודה וכן خَانِه (חָ’אנֵה) – בית.
=-=-=
כותב בנושא הלשונאי רוביק רוזנטל:
המילה כרח’אנה אומצה בהתלהבות בסצינת הטראנס והפכה למילה המתארת אירועים שיצאו משליטה. מקור המילה טורקי-ערבי. פירושה המוקדם הוא בית מלאכה, ומאוחר יותר הפכה כינוי לבית זו נות.
=-=-=
את החלק השני של המילה אנו מכירים ממילה שחדרה היטב לעברית: חאן (ח’אן בערבית خان), כמו תיאטרון החאן בירושלים, למשל:
חאן (מבנה, לקוח מויקיפדיה):
“חאן (ברבים: חאנים; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.
אכסניה זו הייתה בדרך כלל רבועה או מלבנית ולה שתי קומות ערוכות סביב חצר מרכזית. בקומה התחתונה אוכסנו בהמות המסע (סוסים וגמלים) והסחורה, ובקומה השנייה לנו הנוסעים – בדרך כלל על הרצפה. בחצר שבמרכז החאן הכינו לעצמם הנוסעים את ארוחותיהם”.
ולפי המילונים:
חַ’אן خان וברבים חַ’אנַאת خانات – בית מרזח; פונדק, אכסניה, מלון; חנות; תחנת שירות; מלך, נסיך
=-=-=
איך המילה כרח’אנה עברה מתחום בתי הבושת לעולמם ההזוי של הסטלנים?
אין לי מושג, אני פשוט יכול לשער שמישהו אמר פעם: “יש כאן במסיבת הטרנס ממש אווירה של בית זו נות! בית זו נות בערבית זה כרח’אנה, אין לי מושג בתעתיק מדויק בין שפות, ולשונות מעניינות אותי בדיוק כמו סחים, אז הנה, יצרתי מילה חדשה בעברית, קרחנה!”
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
והיום רק ברמת השמות, בלי פירוט:
ח’אן יונס ברצועת עזה, הכפר הבדואי ח’אן אלאחמר, שוק ח’אן אלח’לילי בקהיר (השם הוא של השכונה בה השוק נמצא), ח’אן אלוזיר באיסטנבול, ח’אן אלבאשא בנצרת, ח’אן אלחלו בלוד, ועוד…
=-=-=
תגובות הקוראים לפוסט המקורי:
בפרסית אמצעית כראח’אנה היא הבית האמור…
בפרסית של היום המשמעות היא – בית מלאכה או פשוט מפעל. אבל כמובן לא תחשדו בפרסית החדשה שהשאירה את התחום *הזה* בלתי מכוסה, נכון? בפרסית חדשה בית פריצות נקרא אפאפח’אנה (ספרותית) ו – אפאפח’ונה (מדוברת).
זה היה הפוסט ה- 1,777 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
