מרחבא
שלום לכולם,
הדף ערביט יוצא לחופשה קצרה.
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מִסְתְחִי מִן חַאלֹה مِسْتْحِي مِنْ حَاله – מתבייש בעצמו
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:
ash_helayel
الحكواتي
הבנתי ששמו אַשְרַף, ואני מסיק ששם משפחתו הֶלַאיֶל (לא מצאתי עליו פרטים נוספים בשום מקום), הוא מבית לחם והוא מכנה עצמו אלחכאותי, מספר הסיפורים.
יש לו 132,000 עוקבים.
הסרטון פורסם ב- 3.7.24 וכותרתו:
الحلاق والصبي
صالون عالم الفن
הסַפָּר והנער
סלון “עולם האומנות”
אליום אלצבח, ואנא נאזל ע אלשע’ל, לקאני ג’ארנא פי אלטריק.
קאל לי צבאח אלח’יר, קלת לה צבאח אלנור.
קאל לי שו האד יא ג’ארנא, ליש מנט’רכ היכ? קלת לה שו פי, יא ג’אר? קאל לי לאזם תחלק, יעני מנט’רכ מש מניח. קלת לה ואללה יא ג’אר מע אלאוצ’אע אללי בימר פיהא שעבנא ואללה אלואחד מא אלה נפס יחלק. ואללה מסתחי מן חאלה חתא.
קאל לי לא, יא ג’אר, מעליש, יא זלמה, לאזם תחלק, הד’א מנט’רכ. קלת לה כמאן שע’לה, בצראחה, אלחלאק אללי באמנ לה, בקית אחלק ענדה, נקל ע מנטקה בעידה ואנא בח’אף ארוח ענד חדא ע’ירה.
קאם צ’חכ. קאל לי יא זלמה אנת מג’נון? אחסן חלאק פי בית לחם, היה מנכ ותחת, אכם מתר בעיד ען דארכ.
קלת לה מין? קאל לי צאלון עאלם אלפן. צאחבה זיאד ג’עיוי מסאלמה, מנכו ופיכו. קלת לה באלכ שאטר? קאל לי יא זלמה, מעלם, רוח ועלא מסאוליתי. קלת ואללה אלא ארוח.
נזלת, עלא טול, קלת אדק אלחדיד והו חאמי. לקית אלצאלון פאתח, פדח’לת. לקית פיה שאב זע’יר פי אלצאלון. קלת לה מרחבא, קאל לי אהלין. קלת לה אנת זיאד ג’עיוי מסאלמה? קאל לי לא, אנא שע’יל ג’דיד, אמבארח לקיתהם מנזלין מנשור ע אלפיס, בדהם שע’יל, רנית עלא צאחב אלמחלקה, זיאד, קלת לה אנא ג’אי אליום אדאום, קאל אללה יסעד וירצ’א עליכ, קאל לי ח’לץ, תעאל דאום מן בכרא.
קעדת שוי זע’ירה, אלא אלשע’יל טלע. הו טלע מן האן, דח’ל זיאד אלחלאק ומעאה 3 שבאב מן האן, וקאל לי צבאח אלח’יר. קלת לה אהלין. קאל לי אנת-,
אנא פכרתה ביערפני ען טריק אלתכתוכ. קלת לה אה, אנא. קאל לי טיב נאולני אלמקץ, בדי אחלק להאלזבון.
נאולתה אלמקץ, קלת ילא, מש משכלה, מא הו עאדי, ימכן עשאן יעני חאב יעמל אג’ואא לטיפה ביני ובינה. נאולתה אלמקץ, קאל לי סח’ן לכ שוית מי, בדי אחלק ד’קן אלזבון.
קלת לה איש? קאל לי אה, יא זלמה, ילא בסרעה, חרכ, פי וראנא שע’ל. קלת לה מאשי. סח’נת לה מי וקלת לה בס אח’וי, יא זיאד, אנא קבלהם, אנא בדי אחלק.
קאל לי אנת לסה מא לחקתש תשתע’ל, יא אח’וי, לסה וראנא שע’ל טויל, שו בדכ תחלק? ח’ליכ לאאח’ר אלנהאר בחלק לכ.
קלת לא לא, שו אאח’ר אלנהאר? אנא וראי שע’ל! קאל לי יא זלמה, אללה ירצ’א עליכ, קום כנס לכ שוי פי אלמחלקה, קום. כנסת שוי, … קלת לה אח’וי זיאד, בדי אחלק. קאל יא זלמה, אנת בדכ תג’נני? קאל אנת, יא זלמה, שו בדכ תחלק? בתחלק, אצבר לכ שוי זע’ירה, ואללה ע’יר אחלק לכ.
קלת לה טב, אסתעג’ל שוי. קאם בעד שוי קאל לי נט’ף לי עדת אלחלאקה, נט’ף לי. נט’פת עדת אלחלאקה. קלת לה בדכ תחלק לי?
קאל לי יא זלמה, אללה ירצ’א עליכ אהדא, מא לכ אנת, יא זלמה, בצלתכ מחרוקה? אקעד, בחלק לכ.
קעדת אנט’ף, צארת אלדניא אלעצר, קלת לה יא אח’וי זיאד, אללה ירצ’א עליכ, אנא מן אלצבח הון ואנא ענדכ, בדי ארוח ע אלשע’ל, אקצד באב אללה!
קאל לי יא אח’וי, מא הו אנת פי שע’לכ! שו הדא? הו ביקאתל פי, מע דח’לת אלשע’יל אלג’דיד. קאל מרחבא יא זיאד, קאל לה אהלין. קאל לה אנא אלשע’יל אללי חכית מעאכ אמבארח. קאם ביטלע פיה, ותטלע פי, קאל לי ואנת מין? קלת לה יא אח’וי, אנא ג’אי אחלק, מן אלצבח בסתנא פיכ! קאל לי עזא, יא זלמה, כאן קלת לי, אנא בפכרכ אלשע’יל! קלת לה אנו שע’יל, יא אח’וי? אנא קאעד יא אח’וי, בסאיר פיכ, יא אח’וי זיאד, בדי אחלק!
קאם קאל לי אנא מתאסף וחקכ עלי, וחלק לי. ואלאמאנה, יא ג’מאעת אלח’יר, מא שאא’ אללה ענה, אידה ח’פיפה, חלק לי חלקה מרתבה.
ח’לץ אלחלאקה מן האן/האד, קאם בס קאל לי בדי אקול לכ שע’לה, יא אח’וי יא אשרף, בדי אנצחכ נציחה. קלת לה שו? קאל לי עמרכ מא תרוח עלא חלאק ותטלע כועכ מן ברא אלכרסי. קלת לה ליש? קאל לי לחאלכ אפהמהא. קלת לה ואללה לאקולהא פי אלקצה ואד’א חדא מן אלמתאבעין פהמהא, הו, יא אח’וי, יקול לי איאהא.
קלעאט!
קאל לי צבאח אלח’יר, קלת לה צבאח אלנור.
קאל לי שו האד יא ג’ארנא, ליש מנט’רכ היכ? קלת לה שו פי, יא ג’אר? קאל לי לאזם תחלק, יעני מנט’רכ מש מניח. קלת לה ואללה יא ג’אר מע אלאוצ’אע אללי בימר פיהא שעבנא ואללה אלואחד מא אלה נפס יחלק. ואללה מסתחי מן חאלה חתא.
קאל לי לא, יא ג’אר, מעליש, יא זלמה, לאזם תחלק, הד’א מנט’רכ. קלת לה כמאן שע’לה, בצראחה, אלחלאק אללי באמנ לה, בקית אחלק ענדה, נקל ע מנטקה בעידה ואנא בח’אף ארוח ענד חדא ע’ירה.
קאם צ’חכ. קאל לי יא זלמה אנת מג’נון? אחסן חלאק פי בית לחם, היה מנכ ותחת, אכם מתר בעיד ען דארכ.
קלת לה מין? קאל לי צאלון עאלם אלפן. צאחבה זיאד ג’עיוי מסאלמה, מנכו ופיכו. קלת לה באלכ שאטר? קאל לי יא זלמה, מעלם, רוח ועלא מסאוליתי. קלת ואללה אלא ארוח.
נזלת, עלא טול, קלת אדק אלחדיד והו חאמי. לקית אלצאלון פאתח, פדח’לת. לקית פיה שאב זע’יר פי אלצאלון. קלת לה מרחבא, קאל לי אהלין. קלת לה אנת זיאד ג’עיוי מסאלמה? קאל לי לא, אנא שע’יל ג’דיד, אמבארח לקיתהם מנזלין מנשור ע אלפיס, בדהם שע’יל, רנית עלא צאחב אלמחלקה, זיאד, קלת לה אנא ג’אי אליום אדאום, קאל אללה יסעד וירצ’א עליכ, קאל לי ח’לץ, תעאל דאום מן בכרא.
קעדת שוי זע’ירה, אלא אלשע’יל טלע. הו טלע מן האן, דח’ל זיאד אלחלאק ומעאה 3 שבאב מן האן, וקאל לי צבאח אלח’יר. קלת לה אהלין. קאל לי אנת-,
אנא פכרתה ביערפני ען טריק אלתכתוכ. קלת לה אה, אנא. קאל לי טיב נאולני אלמקץ, בדי אחלק להאלזבון.
נאולתה אלמקץ, קלת ילא, מש משכלה, מא הו עאדי, ימכן עשאן יעני חאב יעמל אג’ואא לטיפה ביני ובינה. נאולתה אלמקץ, קאל לי סח’ן לכ שוית מי, בדי אחלק ד’קן אלזבון.
קלת לה איש? קאל לי אה, יא זלמה, ילא בסרעה, חרכ, פי וראנא שע’ל. קלת לה מאשי. סח’נת לה מי וקלת לה בס אח’וי, יא זיאד, אנא קבלהם, אנא בדי אחלק.
קאל לי אנת לסה מא לחקתש תשתע’ל, יא אח’וי, לסה וראנא שע’ל טויל, שו בדכ תחלק? ח’ליכ לאאח’ר אלנהאר בחלק לכ.
קלת לא לא, שו אאח’ר אלנהאר? אנא וראי שע’ל! קאל לי יא זלמה, אללה ירצ’א עליכ, קום כנס לכ שוי פי אלמחלקה, קום. כנסת שוי, … קלת לה אח’וי זיאד, בדי אחלק. קאל יא זלמה, אנת בדכ תג’נני? קאל אנת, יא זלמה, שו בדכ תחלק? בתחלק, אצבר לכ שוי זע’ירה, ואללה ע’יר אחלק לכ.
קלת לה טב, אסתעג’ל שוי. קאם בעד שוי קאל לי נט’ף לי עדת אלחלאקה, נט’ף לי. נט’פת עדת אלחלאקה. קלת לה בדכ תחלק לי?
קאל לי יא זלמה, אללה ירצ’א עליכ אהדא, מא לכ אנת, יא זלמה, בצלתכ מחרוקה? אקעד, בחלק לכ.
קעדת אנט’ף, צארת אלדניא אלעצר, קלת לה יא אח’וי זיאד, אללה ירצ’א עליכ, אנא מן אלצבח הון ואנא ענדכ, בדי ארוח ע אלשע’ל, אקצד באב אללה!
קאל לי יא אח’וי, מא הו אנת פי שע’לכ! שו הדא? הו ביקאתל פי, מע דח’לת אלשע’יל אלג’דיד. קאל מרחבא יא זיאד, קאל לה אהלין. קאל לה אנא אלשע’יל אללי חכית מעאכ אמבארח. קאם ביטלע פיה, ותטלע פי, קאל לי ואנת מין? קלת לה יא אח’וי, אנא ג’אי אחלק, מן אלצבח בסתנא פיכ! קאל לי עזא, יא זלמה, כאן קלת לי, אנא בפכרכ אלשע’יל! קלת לה אנו שע’יל, יא אח’וי? אנא קאעד יא אח’וי, בסאיר פיכ, יא אח’וי זיאד, בדי אחלק!
קאם קאל לי אנא מתאסף וחקכ עלי, וחלק לי. ואלאמאנה, יא ג’מאעת אלח’יר, מא שאא’ אללה ענה, אידה ח’פיפה, חלק לי חלקה מרתבה.
ח’לץ אלחלאקה מן האן/האד, קאם בס קאל לי בדי אקול לכ שע’לה, יא אח’וי יא אשרף, בדי אנצחכ נציחה. קלת לה שו? קאל לי עמרכ מא תרוח עלא חלאק ותטלע כועכ מן ברא אלכרסי. קלת לה ליש? קאל לי לחאלכ אפהמהא. קלת לה ואללה לאקולהא פי אלקצה ואד’א חדא מן אלמתאבעין פהמהא, הו, יא אח’וי, יקול לי איאהא.
קלעאט!
اليوم الصّبح، وأنا نازل ع الشّغل، لقاني جارنا في الطّريق.
قال لي صباح الخير، قلت له صباح النور.
قال لي شو هاد يا جارنا، ليش منظرك هيك؟ قلت له شو في، يا جار؟ قال لي لازم تحلق، يعني منظرك مش منيح. قلت له والله يا جار مع الأوضاع اللي بيمرّ فيها شعبنا والله الواحد ما اله نفس يحلق. والله مستحي من حاله حتّى.
قال لي لا، يا جار، معليش، يا زلمة، لازم تحلق، هذا منظرك. قلت له كمان شغلة، بصراحة، الحلّاق اللي بامّن له، بقيت أحلق عنده، نقل ع منطقة بعيدة وأنا بخاف أروح عند حدا غيره.
قام ضحك. قال لي يا زلمة انت مجنون؟ أحسن حلّاق في بيت لحم، هيّه منك وتحت، أكم متر بعيد عن دارك.
قلت له مين؟ قال لي صالون عالم الفنّ. صاحبه زياد جعيوي مسالمة، منكو وفيكو. قلت له بالك شاطر؟ قال لي يا زلمة، معلّم، روح وعلى مسؤوليتي. قلت والله إلّا أروح.
نزلت، على طول، قلت أدقّ الحديد وهو حامي. لقيت الصّالون فاتح، فدخلت. لقيت فيه شابّ زغير في الصّالون. قلت له مرحبا، قال لي أهلين. قلت له انت زياد جعيوي مسالمة؟ قال لي لا، أنا شغّيل جديد، امبارح لقيتهم منزّلين منشور ع الفيس، بدّهم شغّيل، رنّيت على صاحب المحلقة، زياد، قلت له أنا جاي اليوم أداوم، قال الله يسعد ويرضى عليك، قال لي خلص، تعال داوم من بكرا.
قعدت شوي زغيرة، إلّا الشّغّيل طلع. هو طلع من هان، دخل زياد الحلّاق ومعاه ٣ شباب من هان، وقال لي صباح الخير. قلت له أهلين. قال لي انت-،
أنا فكّرته بيعرفني عن طريق التكتوك. قلت له اه، أنا. قال لي طيّب ناولني المقصّ، بدّي أحلق لهالزّبون.
ناولته المقصّ، قلت يلّا، مش مشكلة، ما هو عادي، يمكن عشان يعني حابّ يعمل أجواء لطيفة بيني وبينه. ناولته المقصّ، قال لي سخّن لك شوية ميّ، بدّي أحلق ذقن الزّبون.
قلت له ايش؟ قال لي اه، يا زلمة، يلاّ بسرعة، حرّك، في ورانا شغل. قلت له ماشي. سخّنت له ميّ وقلت له بس أخوي، يا زياد، أنا قبلهم، أنا بدّي أحلق.
قال لي انت لسّا ما لحقتش تشتغل، يا أخوي، لسّا ورانا شغل طويل، شو بدّك تحلق؟ خليك لآخر النّهار بحلق لك.
قلت لا لا، شو آخر النهار؟ أنا وراي شغل! قال لي يا زلمة، الله يرضى عليك، قوم كنّس لك شوي في المحلقة، قوم. كنّست شوي، … قلت له أخوي زياد، بدّي أحلق. قال يا زلمة، انت بدّك تجنّنّي؟ قال انت، يا زلمة، شو بدّك تحلق؟ بتحلق، اصبر لك شوي زغيرة، والله غير أحلق لك.
قلت له طب، استعجل شوي. قام بعد شوي قال لي نظّف لي عدّة الحلاقة، نظّف لي. نظّفت عدّة الحلاقة. قلت له بدّك تحلق لي؟
قال لي يا زلمة، الله يرضى عليك اهدى، ما لك انت، يا زلمة، بصلتك محروقة؟ اقعد، بحلق لك.
قعدت أنظّف، صارت الدّنيا العصر، قلت له يا أخوي زياد، الله يرضى عليك، أنا من الصّبح هون وأنا عندك، بدّي أروح ع الشّغل، أقصد باب الله!
قال لي يا أخوي، ما هو انت في شغلك! شو هدا؟ هو بيقاتل فيّ، مع دخلة الشّغّيل الجديد. قال مرحبا يا زياد، قال له أهلين. قال له أنا الشّغّيل اللي حكيت معاك امبارح. قام بيطّلع فيه، وتطلّع فيّ، قال لي وانت مين؟ قلت له يا أخوي، أنا جاي أحلق، من الصّبح بستنّى فيك! قال لي عزا، يا زلمة، كان قلت لي، أنا بفكّرك الشّغّيل! قلت له أنو شغيل، يا أخوي؟ أنا قاعد يا أخوي، بساير فيك، يا أخوي زياد، بدّي أحلق!
قام قال لي أنا متأسّف وحقّك عليّ، وحلق لي. والأمانة، يا جماعة الخير، ما شاء الله عنه، ايده خفيفة، حلق لي حلقة مرتّبة.
خلص الحلاقة من هان/هاد، قام بس قال لي بدّي أقول لك شغلة، يا أخوي يا أشرف، بدّي أنصحك نصيحة. قلت له شو؟ قال لي عمرك ما تروح على حلّاق وتطلّع كوعك من برّا الكرسي. قلت له ليش؟ قال لي لحالك افهمها. قلت له والله لأقولها في القصّة وإذا حدا من المتابعين فهمها، هو، يا أخوي، يقول لي ايّاها.
قلعاط!
היום בבוקר, בעודי הולך לעבודה, שכני פגש אותי בדרך.
הוא אמר לי בוקר טוב, עניתי לו בוקר אור.
הוא שאל אותי: מה זה, שכן, למה אתה נראֶה כך? עניתי לו: מה קרה, שכן? הוא אמר לי: אתה חייב להסתפר (נציין פה שהמספר די קרח… שלו), המראה שלך לא משהו. אמרתי לו: בחיי, שכן, בשל המצב שהעם שלנו עובר, בחיי, לבן אדם אין חשק להסתפר. בחיי, הוא כבר מתבייש בעצמו.
הוא אמר לי: לא, שכן, לא נורא, בן אדם, אתה חייב להסתפר, עם המראה הזה שלך. אמרתי לו דבר נוסף, בכנות, שהספר שאני סומך עליו, שהסתפרתי אצלו, עבר למקום רחוק ואני מפחד ללכת לספר אחר.
הוא צחק ואמר לי: בן אדם, אתה משוגע? הספר הכי טוב בבית לחם ממש קרוב אליך, במרחק כמה מטרים מהבית שלך.
שאלתי אותו מי, והוא ענה לי: סלון “עולם האומנות”. הבעלים שלו הוא זיאד ג’עיוי מסאלמה, הוא אחד מכם. שאלתי אותו אם הוא מוכשר, והוא ענה לי: בן אדם, לך ועל אחריותי. אמרתי לו: אלך.
הלכתי מיד, אמרתי: אכה בברזל בעודו חם. ראיתי שהסלון פתוח, אז נכנסתי. פגשתי בו בחור צעיר. אמרתי לו שלום, הוא ענה לי ברוך הבא. שאלתי אותו אם הוא זיאד ג’עיוי מסאלמה, והוא ענה: לא, אני עובד חדש, אתמול ראיתי שהם פרסמו פוסט בפייסבוק שהם מחפשים עובד, אז התקשרתי לבעל המספרה, זיאד, ואמרתי לו שאני בא היום לעבודה. הוא אמר תבורך ותהיה בריא, בוא להתחיל לעבוד ממחר.
ישבתי קצת, והעובד יצא. הוא יצא מפה, והספר זיאד עם 3 חבר’ה נכנסו משם. הוא אמר לי בוקר טוב. עניתי שלום. הוא שאל אותי: אתה-,
אני חשבתי שהוא מכיר אותי מטיקטוק. עניתי לו כן, זה אני. הוא אמר לי: טוב, תעביר לי את המספריים, אני רוצה לספר את הלקוח.
העברתי לו את המספריים, אמרתי לעצמי: יאללה, אין בעיה, זה רגיל, אולי כי הוא רוצה ליצור אווירה נעימה ביני ובינו. העברתי לו את המספרים, והוא אמר לי: חמם קצת מים, אני רוצה לספר את הזקן של הלקוח.
אמרתי לו: מה? הוא ענה לי: כן, בן אדם, קדימה מהר, זוז, יש לנו עוד עבודה. אמרתי לו בסדר. חיממתי לו מים ואמרתי לו: אבל אחי, זיאד, אני לפניהם, אני רוצה להסתפר.
הוא אמר לי: אתה עדיין לא סיימת לעבוד, אחי, יש לנו עוד עבודה רבה, מה זה אתה רוצה להסתפר? המתן לסוף היום ואני אספר אותך*.
אמרתי לא לא, מה סוף היום? יש לי עבודה! הוא אמר לי: בן אדם, עשה טובה, קום וטאטא קצת את המספרה, קום. אז טאטאתי קצת, … אמרתי לו: אחי זיאד, אני רוצה להסתפר. הוא אמר: בן אדם, אתה רוצה לשגע אותי? מה זה אתה רוצה להסתפר? אתה תסתפר, המתן קצת, בחיי אני אספר אותך (אדפוק אותך).
אמרתי לו: בסדר, רק תזדרז קצת. אח”כ הוא אמר לי: נקה לי את ציוד התספורת, נקה לי. אז ניקיתי לו את ציוד התספורת. שאלתי אותו: אתה רוצה לספר אותי (לדפוק אותי)?
הוא אמר לי: בן אדם, בחייך תירגע, מה קרה לך, בן אדם, שאתה ממהר (מיל’: הבצל שלך נשרף [וצריך להוריד אותו במהירות מהאש])? שב, אני אספר אותך (הבנו את הרעיון…).
אז ניקיתי, והגיעה כבר שעת אחה”צ. אמרתי לו: אחי זיאד, בחייך, אני מהבוקר פה אצלך, אני צריך ללכת לעבודה, להתפרנס**!
הוא אמר לי: אחי, אתה כבר בעבודה שלך! מה זה? הוא התווכח איתי, ואז נכנס העובד החדש. הוא אמר: שלום זיאד. הוא ענה לו: ברוך הבא. הוא אמר לו: אני העובד החדש שדיבר איתך אתמול. הוא הביט בו, והביט בי, ושאל אותי: אז מי אתה? עניתי לו: אחי, אני באתי להסתפר, מהבוקר אני מחכה לך! הוא אמר לי: לעזאזל, בן אדם, היית צריך להגיד לי, חשבתי שאתה העובד! אמרתי לו: איזה עובד, אחי? אני זורם איתך, אחי זיאד, אני רוצה להסתפר!
הוא אמר לי: אני מצטער, אני אשם, וסיפר אותי. בחיי, אנשי הטוב, בלי עין הרע, היד שלו טובה, הוא סיפר אותי תספורת טובה (כנ”ל).
הוא סיים לספר ואמר: אני רוצה להגיד לך משהו, אחי אשרף, אני רוצה לתת לך עצה. שאלתי אותו: מה? ענה לי: אף פעם אל תלך לספר ותוציא את המרפק שלך מחוץ לכיסא. שאלתי אותו למה, הוא ענה לי: תבין לבד. אמרתי לו: אציין זאת בסיפור, ואם מישהו מהעוקבים יבין, הוא יסביר לי את העניין, אחי***.
טינופת/גועל (זו המילה איתה אשרף מסיים את כל הסרטונים שלו, מסתבר).
* מנקודה זו ועד סוף הקטע יהיה פה משחק מילים משעשע עם דו-המשמעות של צמד המילים הערביות: חלק לה.
מצד אחד סיפר אותו, אך מצד שני רימה אותו ואכזב אותו حَلَقَ له، لم يهتمّ به؛ خدعه وخيّب ما توقّعه منه؛ صرفه خائبًا (מילון https://www.livingarabic.com/)
** מיל’: ללכת לשערו של אלוהים. לא הכרתי את הביטוי, ובזכות הדף הנפלא البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية קיבלתי תשובה תוך דקה. כתב שם בתגובות בסאם אבו מח’: זה לא רק פרנסה. זה גם נסיעה, חיפוש עבודה, יציאה מהבית ללא יעד מסוים (בדרך כלל מכעס) וכו’. אבל לרוב זה חיפוש עבודה או קיבוץ נדבות מנוכרים. הוסיף לנו יובל ברגר: ממה שהבנתי אתה יכול להגיד את זה בכל פעם שאתה יוצא למטרה כלשהי שלהשגתה אתה זקוק לעזרתו של האל (נניח חיפוש פרנסה, פגישה עם מישהו שאתה עומד לבקש ממנו דבר מה וכיו”ב)
*** אין לי מושג מה העניין, וגם המגיבים שלו בטיקטוק לא הבינו. אולי החשש שידו של המסתפר תיגע בשו אסמה של הספר…
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
מילת היום היא –
חַיְוַאן حَيْوَان, בספרותית חַיַוַאן, וברבים חַיְוַאנַאת حَيْوَانات או חַוַאוִין حَوَاوِين – חיה; כינוי גנאי לאדם
לשמיעה:
התייחסנו לשורש של היום בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Matan Babian, שכתב לנו:
“אני מסוקרן לדעת מה פירוש המילה שהגיעה מערבית ונכנסה לעברית – “בחיאת”. אולי המילה הערבית ל”בחייך”?”
אז מילת היום היא –
בִּחְיַאת רַבַּّכּ بِحْيَاة رَبَّك – בחיי אלוהים!
מיל’: בחיי ריבונך!
וכן, זהו ביטוי של שבועה, בדיוק כמו: וַחְיַאת רַבַּّכּ وَحْيَاة رَبَّك / בִּחְיַאת/וַחְיַאת אַללָּה بِحْيَاة / وحْيَاة الله
וגם רק: בִּחְיַאתַכּ! بِحْيَاتك – בחייך!
וזו גם אופציה להשביע את בן השיח.
השורש כבר הופיע אצלנו בעבר בשלושה פוסטים נפרדים, אז ריכזתי כאן את שלושתם.
השורש של היום, ח.י.י, שזהה לגמרי למקבילו בעברית, הוא שורש מורכב מבחינה דקדוקית שכן הוא גם בגזרת הכפולים וגם ב- ל”י. בקיצור, חוויה. בערבית הוא נוגע לשני תחומי משמעות – חיים ובושה.
על השורש ה”אח” ח.ו.י התפרסם אצלנו פוסט נפרד:
תיהנו, ואם זה יהיה ארוך מדי, אז ש-
אַללָּה יְחַיִּיכּ الله يحيّيك – שאלוהים יאריך ימיך
בפנייה לאישה: אַללָּה יְחַיִּיכִּ(י) الله يحيّيكِ(ي)
בפנייה לרבים: אַללָּה יְחַיִּיכּוּ/ אַללָּה יְחַיִּיכֹּם الله يحيّيكو/ الله يحيّيكم
הדרך הספרותית לאמירת הברכה: חַיַּאכַּ אללָּה حيّاك الله
=-=-=-=
תַחִיַּה تحيّة – ברכת שלום (בצבא – הצדעה). ברבים: תַחִיַּאת تحيّات. ואין קשר מבחינת משמעות לשם תחיה בעברית.
* הפועל חַיַּא حيّا בבניין השני, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – ברך לשלום; השאיר בחיים
* הפועל אַחְיַא أحيا בבניין הרביעי – החיה, השיב לחיים, השאיר בחיים; השביח
* חַיּ حيّ וברבים אַחְיַאא’ أحياء – חי. וגם: שבט; שכונה
* חַיֶּה حيّة וברבים חַיַּאת حيّات או חַיַאיַא حيايا – נחש (רואים דמיון לשם חווה? מכירים את העוף הדורס חִוויאי, שצד למחייתו נחשים?)
* חַיַאה حياة – חיים (life)
* חַיַוִיּ حيويّ – חיוני
* חַיַוַאן حيوان וברבים חַיַוַאנַאת حيوانات – חיה, בעל חיים
* חַיַוַאן צאמֶת حيوان صامت – בהמה (מיל’: חיה “שותקת”, בניגוד לאדם, שיכול לדבר)
* חַיַוַאן מַנַוִיּ حيوان منويّ – תאי הזרע (מיל’: חיה זרעונית)
* חַדִיקַתֶ אלְחַיַוַאנַאת حديقة الحيوانات – גן חיות
* הפועל אִסְתַחְיַא استحيا בבניין העשירי – התבייש (במדוברת: אִסְתַחַא استحى)
* חַיַאא’ حياء – בושה
כתב לנו יובל ברגר:
אלחיה – ראסהא ואלעצאיה الحيّة – راسها والعصاية – הנחש – ראשו והמקל (כשרואים נחש ישר צריך לרוצץ את ראשו)
כתב יאיר גולד:
תוספות קטנות:
תחיאתי – בצבאות ערב: ברכה\פנייה למפקד בכיר ממך.
וחיאת (אל)נבי – לשון שבועה: בחיי wiXya:t innabi.
ואפשר להזכיר את הפתיחה המסורתית של מהדורות החדשות בערוץ הראשון בערבית בשנות ה-90: אחיכמ סיאדתי וסאדתי…
=-=-=
נשים מפורסמות עם שם זה:
* תחיה כַּרְיוֹכַּא تحيّة كاريوكّا הייתה רקדנית בטן ושחקנית מצרית. נולדה בשם בַּדַוִיַּה מְחַמַּד עַלִיּ אֶלנִּידַאנִיּ بدويّة محمّد عليّ النّيدانيّ (הדעות לגבי שמה המקורי חלוקות לגמרי בין הויקיפדיות בערבית, אנגלית ועברית…) אך אימצה את השם כריוכא לאחר שבשנות ה- 30 של המאה הקודמת נהגה לרקוד סמבה ברזילאית מסוג Karioka.
* תחיה אֶלְאַנְצַארִיּ تحيّة الأنصاريّ הייתה שחקנית מצרית.
* תחיה מחמד חַלִים تحيّة محمّد حليم הייתה אומנית חזותית מצרית.
* תחיה כַּאטֶ’ם تحية كاظم הייתה אשתו של הנשיא המצרי גמאל עבד אלנאצר. שיעית איראנית במקור.
האם כל התחיות הן מצריות? שאלה מצוינת. אולי אתם מכירים אחרות… ואולי גם כאלה שעדיין בחיים…
מילים מהשורש שעדיין לא אוזכרו על-ידינו:
* הפועל הספרותי חַיִיַ حَيِيَ בבניין הראשון (כן, כן, זה נשמע cha-yi-ya) – חי. צורת העתיד: יַחְיַא يحيا, שהוא כמובן אחד השמות הפרטיים המפורסמים (לא רק בקרב תימנים…). כשהפועל בא עם מילת היחס מִן من פירושו – התבייש מ-
* חַיַּ אללָּה حيّ الله – ביטוי במדוברת שפירושו: לא חשוב, לא משנה, איך שאתה רוצה
=-=-=-=-=
חַיּ حيّ – רובע, שכונה (בעיקר שכונה)
מילה זו, שצורת הרבים שלה היא אַחְיַאא’ أحياء, פירושה גם חי, ההיפך ממת, בדיוק כמו בעברית, והיא מופיעה היום בשל קיומם של ארבעה רְבָעִים בעיר העתיקה בירושלים.
“רבעים אמרת?”
כן, רבעים.
“מה פתאום רבעים? רבעים זה רבים של רֶבַע. רובעים זה רבים של רובע”.
ממש לא. בואו נשווה:
כותֶל – כְּתָלים
בורֶג – בְּרָגים
תואַר – תְּאָרים
נוהַל – נְהָלים
אז רובַע – רְבָעים.
המעניין הוא, שהרבעים היהודי והמוסלמי מכונים בערבית חי:
אַלְחַיֶּ אלְיַהוּדִיּ الحيّ اليهوديّ
אלחי אלְאִסְלַאמִיּ الحيّ الإسلاميّ
בעוד שהרבעים הנוצריים, הנוצרי והארמני, מכונים עם מילה אחרת לשכונה – חַארַה حارة:
חַארֶתֶ אלנַּצַארַא حارة النّصارى
חארת אלְאַרְמַן حارة الأرمن
הרובע היהודי מקבל גם הוא גרסה עם חארה:
חארת אלְיַהוּד حارة اليهود
אגב, חארת אליהוד הוא שם מקובל לשכונות של היהודים גם בערים ערביות בארצות ערב, למשל בקהיר ובדמשק.
אה… חבר’ה… אני שומע. להפסיק עם הצחקוקים!
חארה זה שכונה. עם חית גרונית גאה, עם הארכת התנועה. יופי של מילה.
זה שבעברית הפסקנו להבחין בין חית לח’ית (כף שאינה דגושה, לצורך העניין), ושאיננו מאריכים הברות ארוכות – זו בעיה שלנו, לא של הערבית.
המילה שמעוררת בכם אסוציאציות היא חַ’רַא, خرى, שנכנסה כפי שהיא לעברית.
=-=-=-=
כאן הובא בפוסט המקורי חלק קטן מהערך “חווה” בויקיפדיה.
=-=-=-=-=-=-=
נסיים את הפוסט עם שירו המפורסם של הזמר העיראקי האחד והיחיד נַאטֶ’םֶ אלְעַ’זַאלִי ناظم الغزالي. השיר נקרא מַיְחַנַא (שם של בחורה) וברכת היום מופיעה בו בגרסה מקוצרת…
הנה קישור להופעה של אלע’זאלי עם השיר, וישנם ביצועים מודרניים יותר (של מבצעים אחרים, מן הסתם) באיכות טובה יותר:
=-=-=-=
תוספות ששלח לנו בזמנו הקורא יהודה כץ ז”ל:
ביוגרפיה: סירת חיאה سيرةُ حَياة
ביולוגיה: עלם אלאחיאא’ عِلْمُ الْأَحْياء
בירך לשלום: אלקא אלתחיה أَلْقى التَّحِيّة
הביא למותו: אודא בחיאתה أَوْدَى بِحَياتِهِ
הצדיע: אלקא אלתחיה אלעסכריה أَلْقى التَّحِيّة الْعَسْكَرِيّة
אורח חיים: נמט אלחיאה نَمَطُ الْحَياة
איכות החיים: ג’ודת אלחיאה جَوْدةُ الْحَياة
כיבד בנוכחותו: אחיא أَحْيا
מהלך החיים: מג’רא אלחיאה مَجْرى الْحَياة
נותר בחיים: בקי עלא קיד אלחיאה بَقِيَ عَلى قَيْدِ الْحَياة
סיכן את חייו: ח’אטר פי חיאתה, ערצ’ חיאתה ללח’טר خاطَرَ في حَياتِهِ, عَرَّضَ حَياتَهُ لِلْخَطَر
עורק החיים: שריאן אלחיאה شَرْيانُ الْحَياة
צילום: Caleb Woods
זה היה הפוסט ה- 2,578 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
