נר

נר
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on נר

נר

נר

פורסם לראשונה ב- 5.12.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Eldar Alahverdiev, שכתב לנו:
“האם היה פוסט על המילה شمعه או شمعة?
ראיתי את זה כתוב בצורות שונות במקומות שונים ולפי מה שהבנתי זה נר אבל משמש גם כאשר מכנים מישהו ‘נשמה’ “.
אז מילת היום היא –
שַמְעַה شَمْعَة וברבים שמעאת – נר; (בהקשרים טכניים: מצֵּת)
לשמיעה:

השורש הערבי ש.מ.ע עוסק בנרות ובשעווה (השורש העברי הזהה, העוסק בשמיעה, מתכתב עם השורש הערבי ס.מ.ע):
* הפועל שַמַּע شمّع בבניין השני – שם שעווה, מרח/ציפה בשעווה, חתם עם שעווה; ברח, הובס
* תַשְמִיע تشميع, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ציפוי בשוועה, חתימה בשעווה
* מְשַמַּע مشمّع, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שעוונית; ברזנט
* הפועל הספרותי אַשְמַעַ أشمع בבניין הרביעי – האיר, הפיץ אור
* שַמֶע شمع או שַמֶע עַסַלִי شمع عسلي וברבים שֻמוּע شموع – שעווה, דונג
* וַרַק שַמֶע ورق شمع – נייר שעווה
* עִידֶ אלשֻּמוּע عيد الشموع – אחד משמותיו בערבית של חג חנוכה
* שַמַּאע شمّاع, במשקל בעלי המלאכה – מייצר/מוכר נרות
* שַמַּאעַה شمّاعة – קולב
* מַשְמַעַה مَشْمعة, במשקל המקומות – בית מלאכה לייצור נרות; פמוט
* זַיֶּ אלשַּמְעַה תִחְרֶק נַפְסְהַא וּתְנַוֶּר לַעֵ’ירְהַא زيّ الشّمعة تحرق نفسها وتنوّر لغيرها – מקריב עצמו למען האחרים גם תוך גרימת נזק לעצמו (מיל’: כמו הנר ששורף עצמו אך מאיר לזולת)
* דַארִי עַלַא שַמְעַתַכּ תְנַוֶּר داري على شمعتك تنوّر – שמור/השגח על הדברים הטובים שלך (מיל’: הסתר את הנר שלך כדי שיאיר)
* וַלַּע אַצַאבְּעֹה/צַוַאבְּעֹה שַמֶע ولّع أصابعه / صوابعه شمع – עשה מעל ומעבר לחובותיו ולמוטל עליו (מיל’: הצית את אצבעותיו כנרות)
* אִצְ’וִי שַמְעה אַפְצַ’ל מִן אַן תִלְעַנֶ אלטַּ’לַאם אַלְף מַרַּה اضوي شمعة أفضل من أن تلعن الظّلام ألف مرّة – עדיף שתדליק נר מאשר שתקלל את החושך אלף פעמים (ותודה לבכר מצארוה @بكر مصاروه על הפתגם)
* אִדַ׳א כַּאן רַאסַכּ מִן שַמֶע, לַא תִמְשִי פִי אלשַּמְְס اذا كان راسك من شمع لا تمشي في الشّمس – אם ראשך עשוי שעווה, אל תלך בשמש; אל תעשה דברים העלולים להזיק לך
* שַמְעַדַאן شمعدان וברבים שַמְעַדַאנַאת شمعدانات או שַמַאעֶד شماعد – פמוט, מנורה; חנוכייה
אגב, בארמית נר הוא שרגא…
באשר לסוגית הכתיב, אין לי שמץ של מושג מדוע ערבים רבים, בכל העולם, מתעצלים וכותבים בסופן של מילים שנגמרות בתא מרבוטה ة דווקא הא רגילה ه. אין לי מושג.
אף לא אחת מהאותיות דורשת יותר מאמץ בזמן הקלדתה לעומת האחרת.
הדרך הנכונה היא עם תא מרבוטה.
לגבי השימוש במילה בערבית במובן של “נשמה” – לא יודע, לא מכיר…
בתמונה: להקת הרוק הישראלית “הקליק” משנות ה- 80, שאחד מלהיטיה היה/הוא “לא צריך שתדליקו לי נר”
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top