מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Ettie Pinto Daly, שכתבה לנו:
“השבוע באחד מהשיעורים שלי הסברתי מהי המילה סלע.
לתלמידות שלי זה הזכיר את המילה סלעה בערבית שגם כן מתרגמת לשיעור, מחיר, חלק… כך הבנתי מהן לפחות.
אטימולוגית זה הגיוני כי בעבר העריכו את משקלם/ערכם של דברים על ידי אבנים למשל.
בכל אופן אני לא בדקתי. אשמח לאישוש העניין, או הפרכתו”.
סִלְעַה سِلْعَة וברבים סִלַע سِلع – סחורה
השורש הערבי הספרותי והלא שימושי ס.ל.ע עוסק בפציעות וסדקים ובסחורות.
אתי, לא מצאתי במילונים אזכור לשיעור או מחיר, אבל זה לא אומר שזה לא קיים בשטח…
הקישור לעברית קיים בשני המובנים, אם כי הוא מצריך זכוכית מגדלת מקצועית במיוחד:
סלע העברי, גוש האבן הגדול, מתכתב עם סדק ונִקְרָה (שהיא סדק או נקיק בסלע)
סלע בלשון חז”ל היה גם מידת משקל, ומכאן הקישור לסחורות הגיוני וברור.
* הפועל סַלַעַ سَلَعَ בבניין הראשון – פצע, חתך, סדק
* סַלְע سَلْع או סַלַעַה سَلَعَة – פצע; סדק, בקע, נקרה
* הפועל סַלַּעַ سلّع בבניין השני – פצע, סדק
* הפועל אִנְסַלַע انسلع בבניין השביעי – נסדק; התרשם, התפעל; התרגש
והנה ציטוט נאה מויקימילון:
“מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוֹקָא בִּתְרֵין – השתיקה עדיפה על הדיבור:
אתמול דיבר איתי שמעון משך שעה ארוכה, בלא הפסקה. רמזתי לו: “מלה בסלע, משתוקא בתרין”, אך הוא לא הפסיק לדבר.
המקור:
מהתלמוד הבבלי במסכת מגילה: “כי אתא רב דימי אמר: אמרי במערבא – מלה בסלע משתוקא בתרין” (מגילה יח א). כוונת הכתוב: אם מחירה של המילה הוא סלע (מין מטבע), אזי מחירה של השתיקה יהיה שני סלעים.
מידע נוסף:
רבים משתמשים בביטוי המקוצר “מלה בסלע” על מנת לשבח דובר. כביכול, כל דברי הדובר נכונים כאילו היו חקוקים על האבן. שימוש רווח זה מנוגד למשמעות המקורית של הביטוי מלה בסלע – משתוקא בתרין”.
וכן, מילה נפוצה פי כמה לסחורה היא בְּצַ’אעַה بضاعة
התמונה: צולם ביום שפוי
צילום: Bernard Hermant