עורף

עורף
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on עורף

עורף

עורף

פורסם לראשונה ב- 20.7.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Nitzan Guggenheim, שכתב לנו:
“אהלן שלו,
נתקלתי בביטוי “على قفا من يشيل” וראיתי שהוא מתורגם כ”בשפע”.
לא הצלחתי לתרגם מילולית את הביטוי, תוכל לעזור לי?”
אז מילת היום היא –
קַפַא قَفَا (קַפַן قَفًا) וברבים אַקְפִיַה أقفية או אַקְפַאא’ أقفاء – עורף, גב, הצד האחורי; בהשאלה: אדם נחות, בזוי ועלוב; גבר נבגד; תחתית או קרקעית של כלי
לשמיעה:

נתחיל מזה, שהיה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של אחד מקוראינו, שכתב לנו:
“תוכל לכתוב על המילה חרוז – אני מכיר בספרותית את המילה קאפיה, האם היא גם קיימת במדוברת?”
אז מילת היום היא –
קַאפִיַה قَافِيَة וברבים קַוַאפִי قَوافِي (בספרותית קַוַאפִן قَوافٍ) – חרוז (בשיר)
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי ק.פ.ו (גזרת ל”ו) הוא ספרותי להחריד וגם נדיר, והוא עוסק בחלקים אחוריים, התחקות וחריזה:
* הפועל קַפַא قَفا בבניין הראשון או אִקְתַפַא اقتفى בשמיני – הלך אחרי-, התחקה על עקבות, חיקה
* קאפיה, היא מילת היום, היא צורת הבינוני הפועל נקבה של הפועל, כך שפירושה המילולי הוא: הולכת בעקבות, מתחקה, והאם אין החרוז בשירה הליכה בעקבות מה שהיה לפניו?
* הפועל קַפַّא قفّى בבניין השני, במדוברת – החמיץ, דילג על-; שתה משקה בבת אחת
* מֻקַפַّא مقفّى (בספרותית “מוקפדת” מֻקַפַّן مقفًّى), בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – בית שיר מחורז
* קַפַא قَفا (בספרותית מוקפדת קַפַן قَفًا) וברבים אַקְפִיַה أقفية או אַקְפַאא’ أقفاء – עורף, גב, הצד האחורי
* פַרְגִ’ינִי קַפַא טַ’הְרַכּ! فرجيني قَفا ظهرك – תעוף מפה! (מיל’: הראה לי את החלק האחורי של/ את גבך!)
נשאלנו אם המילה קיימת במדוברת. אז ימאמה שלנו מאשרת את מה שידעתי:
כן, זו המילה גם במדוברת. חרוז בשיר אינו מילה כה נפוצה בשום שפה בעולם, אלא אם אתם משוררים או פזמונאים.
אין שום סיבה שהמדוברת תמציא למינוח הספציפי הזה מילה ייחודית, שכן אין מדובר במילה יומיומית.
=-=-=-=-=
זה מה שהיה אז.
לפני שנענה לניצן על שאלתו, הבה נרחיב קצת בענייני עורפים:
* וִשּ וּקַפַא وشّ وقفا – משני הצדדים (מיל’: פנים ועורף)
* עַלַא קַפַאה على قفاه – על חשבונו (מיל’: על העורף שלו)
* בְּיַאח’ֹד עַלַא קַפאה بياخد على قفاه – אדם עלוב ובזוי, דפוק (מיל’: מקבל [מכות] על העורף, “מכפכפים” אותו)
* אִשְתַעַ’ל מִן קַפַא אִידּה اشتغل من قفا إيده – עשה עבודה לא מקצועית, עבד כלאחר יד (מיל’: עבד עם החלק האחורי של היד)
* רִגֶ’ע קַפַאה יְקַמֶּר עֵיש رجع قفاه يقمّر عيش – חזר בבושת פנים (מיל’: חזר כשעורפו אדום עד כדי כך שאפשר לקלות עליו לחם)
* עַאיֶש עַלַא קַפַא עֵ’ירֹה عايش على قفا غيره – טפיל, חי על חשבון אחרים (מיל’: חי על העורף של זולתו)
* וּרִגְ’לֵיה פוֹק קַפַאה ورجليه فوق قفاه – בעל כורחו (מיל’: כששתי רגליו מעל עורפו)
* פִי אלְוִשּ מַרַאיַה פִי אלְקַפַא סִלַּאיַה/צֹרְמַאיַה في الوشّ مراية في القفا سِلّاية/صرماية – צבוע, דו פרצופי (מיל’: בַּפָּנים הוא מַרְאָה, מהעורף הוא עצם של דג, “קוץ”/נעל)
* יְשוּפוּא וִשַּכּ יְקוּלוּא עַלֵיה קַפַאכּ يشوفوا وشّك يقولوا عليه قفاك – מכוער שכמוך! פרצוף “תחת” (מיל’: יראו את פניך ויגידו עליהם שהם העורף)
* מִן בַּרַּה רֻחַ’אם מִן גֻ’וַּא סְחַ’אם من برّة رخام من جوّا سخام / מִנֶּ אלְוִשּ רח’אם מנ אלְקַפַא סח’אם من الوشّ رخام من القفا سخام – אין תוכו כברו, לא כל הנוצץ זהב (מיל’: מבחוץ / מהצד של החזית שַיִש, מבפנים / מהצד האחורי זוהמה)
=-=-=-=-=
ניצן שאל על הביטוי:
עַלַא קַפַא מִן/מִין יְשִיל على قفا من/مين يشيل
הביטוי מוכר, ומתורגם: קיים בשפע, ללא הגבלה, יש ממנו הרבה, לכל מקום שתלך תמצא אותו בשפע, הוא נפוץ בשוק ובכל מקום
יופי. אבל איך מרצף המילים האלה, אותו אני יכול לתרגם מילולית, הגענו למשמעות הזו?
במקרה כזה פונים לאחד והיחיד, Avshalom Farjun, שענה:
“מילולית: על הצד האחורי – עורף, גב, אחוריים – של מי ש(רוצה) לשאת, כלומר: מצוי בשפע, לא חסר, ‘רק תעמיס’.
ראה הסיפור وافق شن طبقة، עמ’224, בספרי “אבו עלי” “
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top