עור

עור
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on עור

עור

עור

פורסם לראשונה ב- 14.7.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Netanel Daniel, שכתב לנו:
“נתקלתי בזה ממש כעת!
לבס ג’לדה הרבן מנ אלמות لبس جلده هربا من الموت – צורה נחמדה לומר “נחלץ/נמלט בעור שיניו” ” (מיל’: לבש את עורו בבורחו מהמוות. שלו)
אז מילת היום היא –
גִ’לְד جِلْد וברבים גֻ’לוּד جلود או אַגְ’לַאד أجلاد – עור; כריכה של ספר
לשמיעה:

היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Gal Barak, ששאל על הקשר בין מגליד בעברית ל- גִ’לְד בערבית (עור) –
אז מילת היום היא…
גַ’לִיד جليد – קרח, כפור
לשמיעה:

מה פתאום קרח? גל שאל על הַגְלָדָה ועל עורות…
השורש הערבי ג’.ל.ד עוסק הן בעורות והן בקרח. על פניו, אין קשר בין המשמעויות; לפעמים שורשים הם פוליסמיים – רב משמעיים. אולם במקרה של היום זה טיפה מורכב.
ומה קורה בעברית? השורש הזה קיים בפועל הגליד, למשל, שעוסק בהחלמה של… עור! והנה הקשר לערבית.
גֶּלֶד, בעברית, עוד לפני המשמעות של פצע שהחלים, פירושו עור, בדיוק כמו בערבית.
אז הַגְלָדָה היא קרישה (לא רק של רקמות חיות), העלאת קרום.
ואיך הגלידה (או הקרח הערבי) נכנסת לסיפור? המתינו לסוף הפוסט…
* הפועל גַ’לַדַ جلد בבניין הראשון בספרותית – הִלְקָה (עם שוט. מאיזה חומר עשוי שוט?)
* הפועל גַ’לַּד جلّد בבניין השני – הקפיא; כָּרַךְ ספר (מאיזה חומר היו עשויות כריכות הספרים פעם?); פשט עור של חיה
* גִ’לְד جلد וברבים גֻ’לוּד جلود או אַגְ’לַאד أجلاد – עור; כריכה של ספר
* גִ’לְדַה جلدة – חתיכת עור; הצלפה (של שוט, חגורה. שעשויים, מן הסתם, מעור)
מי מכם ששטף את הרכב שלו בעצמו, או הלך לתחנת רחיצה, שמע לא פעם את המונח “גִ’לדה”, אותה מטלית עור שאיתה עושים “וויש” אחרון על האוטו. למה עור? במקור היה מדובר בעור של צבי. כיום הכל חומרים סינתטיים. היתרון של המטליות האלה, בניגוד למטליות או מגבות מכותנה, הוא שהן אינן משאירות סימנים על גוף הרכב או על החלונות.
באשר לצורה ג’לדה, אנו כבר “שרים” בעל-פה את הנושא הזה שנקרא שם קיבוצי: עור, ג’לד, הוא שם כולל לעורות באשר הם, בעוד ג’לדה, אותה הצורה עם תא מרבוטה בסופה (סימן הנקבה בשמות עצם בערבית) מתייחסת לפרט בודד במכלול. פגשנו תופעה זאת פעמים רבות.
* גִ’לְדַתֶ אלרַּגֻ’ל جِلدة الرّجل – שבט (מיל’: הג’לדה של האדם)
* הֻוֶּ מִן אָבְּנַאא’ גִ’לְדֶתְנַא هو من أبناء جلدتنا – ”הוא משלנו” (מיל’: הוא מבני הג’לדה שלנו. תודה לקורא Gali Ben Ishay)
* אַבּוּ גִ’לְדַה أبو جلدة – שמו של גיבור-עם עשיר – וגם שודד – שחי באזור ג’נין בשנות השלושים של המאה שעברה. יש על שמו אפילו ערך בויקיפדיה בערבית. הוא כונה כך בשל רטיית העור שכיסתה את אחת מעיניו שאבדה. פרט לכך, אבו ג’לדה הוא כינוי לקמצנים
* גַ’לַּאד جلّاد, במשקל בעלי המלאכה – תליין; סוחר עורות, בורסקאי
* מֻגַ’לַּד مجلَّد וברבים מֻגַ’לַּדַאת مجلّدات, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – כֶּרֶךְ של ספר. מיל’: כָּרוּךְ
* מֻגַ’לִּד مجلِّد בצורת הבינוני הפועל של הבניין השני – כורך ספרים
* מַגְ’לַדַה مَجْلَدَة במשקל המקומות בנקבה, או נַהֶר גַ’לִידִיּ نهر جليديّ (מיל’: נהר של קרח, “נהר קרחי”) או מַתְ’לַגַ’ה مَثْلَجَة (מלשון שלג, אבל זה שורש אחר, באותו משקל מקומות בנקבה) – קרחון יבשתי, Glacier באנגלית
* גַ’בַּל גַ’לִידִיּ جبل جليدي (מיל’: הר של קרח, “הר קרחי”) או כֻּתְלַה גַ’לִידִיַּה كتلة جليدية (מיל’: גוש של קרח, “גוש קרחי”) – קרחון ימי, Iceberg באנגלית
* גִ’לְדֹה דַהַבּ جلده دهب – הוא עשיר (מיל’: עורו מזהב)
* גִ’לְדֹה זַיֶּ אלְחַ’נְזִיר جلده زيّ الخنزير – חסר רגש, קהה חושים. שום דבר לא אכפת לו. מיל’: עורו כמו של חזיר
* גִ’לְדֹה זַיּ עַטְ’מֹה جلده زيّ عظمه – רזה מאוד, כחוש, עור ועצמות. מיל’: עורו כמו העצמות שלו
* כֻּלֹּה גִ’לְד וּעַטֶ’ם كلّه جلد وعظم – כולו עור ועצמות, רזה מאוד
* עַ’יַּר גִ’לְדֹה غيّر جلده – שינה את דעתו. מיל’: שינה/הפך את עורו
* הַרַבּ בְּגִ’לְדֹה هرب بجلده – ברח, נמלט. מיל’: נמלט בעור (שיניו)
* מַא יְחֶכֶּש גִ’לְדַכּ אִלַּא טַ’פְרַכּ ما يحكّش جلدك الّا ظفرك – רק אתה יכול לעזור לעצמך. אם אין אני לי מי לי. מיל’: רק ציפורנך היא שתגרד את עורך
ומכיוון שחם, הבטחנו גלידה. אז הנה ציטוט מויקיפדיה:
“את המילה “גלידה” הגה אליעזר בן-יהודה, שאותה יצר במשקל “לביבה” על-פי השורש ג-ל-ד, מהמילה “גליד”. על-כן, ההגייה התקנית של המילה היא בהטעמה מלרעית ולא בהטעמה המלעילית הנפוצה. המילה העברית העתיקה “גליד” מתייחסת לנוזל שנקרש – “גליד קרח”.
המילה ‘גלידא’ מופיעה לראשונה בתרגום אונקלוס לספר בראשית, פרק ל”א, פסוק מ’: “הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי” [הֲוֵיתִי בִּימָמָא אַכְלַנִי שַׁרְבָּא וּגְלִידָא נְחַת עֲלַי בְּלֵילְיָא וְנַדַת שִׁינְתִי מֵעֵינָי], כלומר קרח בארמית הוא גלידא.
שף-קונדיטור המתמחה בייצור גלידות נקרא “גלסייר” (מצרפתית: Glacier). במילון ‘אוצר הלשון העברית’ מאת יעקב כנעני משנת תשכ”א מובאת המילה ‘גלידאי’ ובצדה: “העוסק בעשייתה או במכירתה של גלידה”.
אם כן, מה שעשה בן-יהודה הוא גאוני, שכן כאשר המציא את המילה הוא גם שמר על קשר שורשי (תרתי משמע) עם השפות השמיות, וגם בחר מילה שנשמעת טוב לאוזן אירופאית: גלאס Glace בצרפתית זה קרח, ו- קְרֵם גְלָאסֶה Crème glacée בצרפתית וגֶ’לָאטוֹ Gelato באיטלקית הן גלידה. יפה, לא?
=-=-=-=
בתמונה:
“יאקוזה (ביפנית: ヤクザ או やくざ), או גוקודו (極道), עם מספר המזוהה עימם (893), הוא ארגון הפשע המסורתי של יפן.
[…]
ליאקוזה רבים יש כתובת קעקע, ונפוצות גם כתובות המכסות את כל הגוף. קעקועים המכסים את כל הגוף, הנקראים אירזומי Irezumi, נעשים בשיטה המסורתית בה מכניסים את הדיו אל מתחת לעור תוך שימוש בכלים פשוטים ומחטים העשויות חזרן או פלדה. תהליך זה הוא איטי וכואב יותר מתהליך הקעקוע המקובל במערב, וגודל כתובת הקעקע מעידה על מחויבותו של האדם” (ויקיפדיה).
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
עור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top