ענף

ענף
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on ענף

ענף

ענף

פורסם לראשונה ב- 19.2.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“תוכל בבקשה לכתוב על השורש פרע فرع؟
נתקלתי במילה מְפַרַּעַה مفرّعة. על פי אחד ממילוני הערבית המדוברת משמעות המילה היא “אישה ללא כיסוי ראש”, כלומר אישה שאינה עוטה חיג’אב על ראשה.
חיפשתי فرع ומצאתי שלוחה, סניף, מגמה בלימודים וגם פלג מלשון קבוצה שהתפלגה מגוף כלשהוא.
מכאן אני מסיק ש- مفرعة היא מישהי שעזבה את הדת, התפלגה לפלג חילוני או משהו דומה.
نوّرني من فضلك”.
אז מילת היום היא –
פַרֶע فَرع וברבים אַפְרֻע أفرع או פֻרוּע فروع – ענף (של עץ); ענף, סניף, שלוחה; סעיף, חלק; פלג; שיער (לא בשימוש); רכוש רב (לא בשימוש)
לשמיעה:

שימו לב לתהליך ההתפתחות הסמנטית (של משמעות) שמילת היום עברה:
מענף של עץ – מונח מוחשי מתחום הצמחייה – לענפים מטאפוריים בתוך ארגונים (ענף משאבי אנוש, למשל) או לסניפים (של בנק) או לשלוחות (טלפוניות או ארגוניות). אגב, זה קרה לא רק בערבית ובעברית, אלא גם באנגלית (ככל שאני יודע).
השורש הערבי פ.ר.ע עוסק בחלוקה ובפיצול והסתעפות לענפים, וגם בשיער.
בעברית הוא עוסק בהתפרעות, מופרעות והפרעות, ויש סוג של קשר: משהו שכבר אינו שלם, אינו מושלם, אינו אחד.
* הפועל הספרותי פַרַעַ فَرَعَ בבניין הראשון – עלה, גדל; עלה על-; שוטט ב-
* הפועל הספרותי פַרִעַ فَرِعَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה מגודל שיער ופזור שיער
* הפועל פַרַּע فرّع בבניין השני – חילק לסעיפים, סיעף; גזם עצים
* הפועל תְפַרַּע تفرّع בבניין החמישי – הסתעף; היה סניף/שלוחה של-
* תַפַרֻּעַאת تفرّعات, צורת שם הפעולה/מצדר ברבות של הבניין – הסתעפויות; דברים משניים; אביזרים
* פַרְעַה فرعة, מילת היום רק בצורת הנקבה – שלוחה טלפונית
* פַרְעִי فرعيّ – משני
* שַארֶע פַרְעִי شارع فرعيّ – רחוב צדדי
* לַגְ’נֶה פַרְעִיֶּה لجنة فرعيّة – ועדת משנה
* שַרִכֶּה פַרְעִיֶּה شركة فرعيّة – חברה-בת
* פַארִעַה فارعة, בצורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין הראשון – פסגה (לא בשימוש)
* פַרְעַאא’ فرعاء – בעלת שיער ראש רב. מילון “מעאני אלאסמאא” (משמעויות השמות) מוסיף: והיא רבת כבוד ויופי (ותודה לידידי Amjad Atamna על ההפניה לערך המילוני היפה הזה)
באשר לצורות הריבוי של מילת היום פרע:
* הצורה שני ענפים/סניפים – תמיד תבוא בצורת זוגי: פַרְעֵין فرعين (במדוברת)
* משלושה עד עשרה ענפים – עם צורת “הריבוי של המעט” (גַ’מְעֶ אלְקִלַּה جمع القلّة), אַפְרֻע أفرع
* מאחד עשר ענפים ומעלה – לפי כללי שם המספר בערבית: המילה חודש תופיע ביחיד: עִשְרִין פַרְע(ן) عشرين فرع(ا) – עשרים ענפים
* צורת “הריבוי של ההרבה” (גַ’מְעֶ אלְכַּתְ’רַה جمع الكثرة), פֻרוּע فروع, תופיע כאשר מדובר על מספר גדול של ענפים, מעל 11, כשהמספר עצמו אינו מצוין (למשל: ראיתי ענפים רבים ביער)
נחזור לשאלתו של אידוב לגבי המילה מְפַרַּעַה – אישה ללא כיסוי ראש.
עד כה ראינו, שהשורש עוסק גם בשיער ראש, ולא סתם בשיער, אלא בשיער מלא, שופע ואפילו פראי ומפוזר.
ואני מודה שזה הפתיע אותי, מכיוון שאני מכיר את השורש כמעט 4 עשורים, אך מעולם לא ידעתי שהוא עוסק גם בשיער.
אולם המילה הזו, מפרעה, בצורת הבינוני פעול נקבה של הבניין השני, לא הופיעה בשום מילון מאלו שלי יש נגישות אליהם, כולל לא מילונים ערביים, לא ספרותיים ולא במדוברת.
אז פניתי לאמג’ד. אמג’ד אישר שאכן מדובר באישה ללא כיסוי ראש, והוסיף שהמקור הוא אותו מילה ספרותית יפה שהופיעה פה למעלה:
פרעאא’
ולכן, אידוב, למרות שהמסקנה שלך שמדובר כאן במישהי שנטשה את אורח החיים הדתי והתפקרה היא מסקנה יפה ונאה, הרי שבסך הכל מדובר כאן במישהי שרואים את שיערה השופע…
=-=-=
פינת “האם ביקרתם פעם ב-“:
מחנה הפליטים אֶלְפַארְעַה مخيّم الفارعة בנפת טובאס.
המחנה, בו חיים כ- 8,000 אנשים, נמצא 5 ק”מ דרומית לעיר טובאס בחלק הצפון מזרחי של השומרון (17 ק”מ צפון מזרחית לשכם).
המחנה נקרא על שם מעיין אלפארעה. באשר למקור שמו של המעיין, קיימות שתי גרסאות:
* על שם אלפארעה, אמו של אלחג’אג’ בן יוסף אלת’קפי الحجاج بن يوسف الثقفي, ששתתה ממנו (אלחג’אג’ נולד בעיר טאאף שליד מכה בשנת 661 ומת בשנת 714 בעיר ואסט אשר בעיראק. היה מושל עיראק בתקופה האומיית, תחת שלטונו של הח’ליף עבד אל-מלכ ונחשב בזכות נחישותו ואכזריותו לאחד המושלים המוסלמים הידועים ביותר בהיסטוריה”. ויקיפדיה)
* פארע פירושו ארוך, וזאת ביחס לאורך זרימת מי המעיין השופע
בנפת טובאס נמצאים שני ישובים נוספים הנושאים את השם: וַאדִי אלְפארעה وادي الفارعة ו- רַאסֶ אלפארעה راس الفارعة.
מוסיף ידידי Avshalom Farjun:
אומרים: فرّعت المرة / פרעת ל-מרה, בהוראת – הסירה את כיסוי הראש, והלכה עם שיער פזור בפומבי ובחברת גברים זרים, מעשה שנחשב מביש בחברה הכפרית וגובל בפריצות, עד כדי כך שבעלה יכול לגרשה.
ביטוי נוסף באותה משמעות: دايرة على حلّ شعرها / דאירה עלא חל שערהא – מסתובבת ללא כיסוי ראש (יש הבדל גדול כשאומרים את הביטוי על אישה או על גבר. בעוד שאם הביטוי נאמר על גבר, המשמעות שהוא עושה מה שבראש שלו, ועל אישה – שהיא איבדה רסן מוסרי, פוחזת).
שני הביטויים מתארים אישה שאיבדה את רסן הדת והמוסכמות החברתיות.
הקוראת אסתר ספדיה מוסיפה מזכרונות ילדותה בעיר ביירות בלבנון:
מפרעה זו אישה בבגדי בית מינימליסטיים.
נשים מוסלמיות בביירות, בזמנו, לא הקפידו על כיסוי ראש. רק הכורדיות כיסו ראשן.
=-=-=-=
ומסתבר שגם בעברית יש קשר ישיר בין השורש ובין שיער. להלן כמה תגובות קוראים:
“ופרע הכהן את ראש האשה” – בהקשר של ביזוי האשה בטקס האשה הסוטה בתורה (במדבר ה, יח). חז”ל לומדים מהפסוק שבנות ישראל צריכות לכסות את שערן.
בהקשר של הפוסט זה מעניין שגם ביהדות ההפך משיער פרוע הוא שיער מכוסה (ולא שיער אסוף נניח).
מופיע לגבי נזיר:
כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה׳ קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ.
במשמעות של הרבה שיער או “שיער שופע”
ונראה לי שאפשר לראות קשר סמנטי בין עץ שיש לו שפע של ענפים לראש עם שפע של שיער.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top