פורסם לראשונה ב- 5.7.20
מרחבא
שלום לכולם,
הפוסט הזה הופיע אצלנו, כפי שהוא, לפני כשנה וחצי.
אבל אתמול פנתה אלי ידידתי המורה Rina Turgeman, והציעה להתייחס לנושא לאור הבאזזז התקשורתי סביב המילה “ח’רטה” (מי שלא שמע חדשות, שיגגל “השר צחי הנגבי”…)
=-=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Lirán Levi@, שכתב לנו:
“רציתי לדעת אם מה שבעברית נקרא “חרטא” הוא בעצם ה-خِلْط הערבי עם התחלפות שבין ל ו-ר?
(קשר לשורש ח’ר”ט הערבי התקשיתי למצוא…)”
אז מילת היום היא –
חַ’לַט خَلَط – ערבב
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי ח’.ל.ט קשור לערבוב, והוא מופיע בעברית במילים כמו חליטת תה:
* הפועל חַ’לַט خلط בבניין הראשון – ערבב (דברים שהם במצב צבירה זהה, למשל מוצקים עם מוצקים); שיקר; טרף קלפים; קלקל
* חַ’לְט خلط או חִ’לְט, שם הפעולה/מצדר של הבניין – תערובת, מזיגה (של חומרים זה בזה); חנפן; טיפש
* מַחְ’לוּטַה مخلوطة, בצורת הבינוני הפעולה של הבניין – תבשיל ירקות מבושלים (מעורבבים), לרוב מקטניות; כל דבר שבא בערבוביה (מאכלים, מצעים שונים ומשונים)…
* הפועל חַ’לַּט خلّط בבניין השני – ערבב
* הפועל חַ’אלַט خالط בבניין השלישי – התרועע עם-, התחבר עם-
* הפועל אִחְ’תַלַט اختلط בבניין השמיני – התמזג, התערבב; הסתבך
* אִחְ’תִלַאט اختلاط, שם הפעולה של הבניין – ערבוב, התמזגות; גיוון; התבוללות, נישואי תערובת
* חַ’לִיט خليط – תערובת, ערבוביה
* חַ’לַּאטַה خلّاطة במשקל בעלי המלאכה בנקבה – מערבל בטון; מיקסר
* בִּחְ’לֹט שַעְבַּאן בְּרַמַצַ’אן بخلط شعبان برمضان – מבלבל לגמרי את הדברים (מיל’: מתבלבל בין החודשים המוסלמים שעבאן ורמדאן)
* חִ’לְט בִּלט خلط بلط או חִ’לְט מִלְט خلط ملط – ערבוביה, בלאגן
* אִחְ’תַלַטַ אלְחַאבֶּל בִּאלנַּאבֶּל اختلط الحابل بالنّابل – עשה מיש-מש מן הדברים, קשקש בדבריו, לא מדבר לעניין
במצרית, ערבוביה היא חַ’לְטַבִּיצַה خلطبيسة או ח’לטביסה خلطبيسة,
ומסתבר שהכי נפוץ ח’לטביטה خلطبيطة
הקורא Tom Levy מוסיף מידע חם מהתנור, עדכני, בנושא קורונה:
* הפועל חַ’אלַט خالط בבניין השלישי, בנוסף למה שצוין – היה במגע עם (חולה)
* מֻחַ’אלֶט, مخالط בצורת הבינוני הפועל – מי שבא (בהווה) במגע עם (חולה)
השורש ח’רט הופיע אצלנו בעבר, אז הנה הפוסט במלואו, עם תוספות מאוחרות ומעודכנות:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא @avihai aharon, שכתב לנו:
“אני מכיר את הביטוי “חרטאת אבו יסמין” במובן “שטויות במיץ עגבניות” כבר שנים רבות. פתאום נזכרתי בו וחיפוש בגוגל מראה רק תוצאה אחת עליו”
אז מילת היום היא –
חַ’רְטַה خَرْطَة וברבים חַ’רְטַאת خرطات – שטות, שטויות, הבלים
בראשית דבריי אציין, שגם אני מכיר את הביטוי הזה, אך להפתעתי הרבה לא מצאתי לו שום תיעוד בערבית (ברשת), שלא לדבר על אזכור במילונים ערביים. אם מישהו מהקוראים מכיר אותו – נשמח אם ישתף אותנו. התעתיק הנכון של הביטוי הוא חַ’רְטַאת אַבּוּ יַאסְמִין خرطات أبو ياسمين. הכינוי “אבו יאסמין” עצמו מעט תמוה, מכיוון שלרוב אבות אינם נקראים על שם בנותיהם, אלא רק על שם בניהם הזכרים (או שמא מדובר בכלל במוכר יסמין?).
אחד מקוראינו סבר שהביטוי הוא ח’רטאת אבו יאסין, אולם גם יאסין אינו מופיע ברשת בהקשר זה.
השורש הערבי ח’.ר.ט עוסק במספר תחומים: חיתוך וחריטה, ובכך הוא זהה לשורש העברי המקביל ח.ר.ט.
בספרותית קיימת גם המשמעות של התרברבות ושקרים, ומכאן הגיעה מילת היום שלנו, שמופיעה רק במילוני מדוברת.
בספרותית, חשוב לדעת, השורש עוסק גם בגרימת שלשול…
* הפועל הספרותי חַ’רַטַ خرط בבניין הראשון – חרט, חתך; התרברב, סיפר צ’יזבטים, שיקר; גרם לשלשול
* חַ’רְט خرط, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חריטה; שקר, התרברבות. מילת היום היא צורת שם פעולה נוספת, בנקבה, המבוססת על צורה זו
* מַחְ’רוּט مخروط, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חרוט, קונוס (צורה הנדסית)
* חִ’רַאטַה خراطة, צורת שם פעולה נוספת – חרטוּת
* הפועל הספרותי חַ’רַּטַ خرّط בבניין השני, דומה מאוד לבניין הראשון – קצץ, חתך; שיקר; גרם לשלשול
* תַחְ’רִיט تخريط, צורת שם הפעולה של הבניין השני – מיפוי
* הפועל הספרותי אִנְחַ’רַטַ انخرط בבניין השביעי – הצטרף ל-, השתלב
* חַ’ארִטַה خارطة או חַ’רִיטַה خريطة, וברבים חַ’רַאאִ’ט خرائط – מפה (גיאוגרפית), מילה ששורשיה אינם ערבים כי אם יווניים: χάρτης כארטס עם כף רפה הוא נייר, וכך היא נכנסה לאנגלית ולשפות אחרות כ- card, קרטוגרפיה וכו’.
* חַ’רַּאט خرّاط במשקל בעלי המלאכה – חָרָט, עובד מחרטה; שקרן
* מִחְ’רַטַה مخرطة, במשקל המקומות – מחרטה
בסלנג העברי נוצר מהמילה ח’רטה הפועל לחרטט, וכולנו מכירים את הצירוף החביב חרטה ברטה, אותו החדירה לשפה בשנות התשעים הזמרת מרגול (מרגלית צנעני), שלפי האתר “מילוג” פירושו: דברים מופרכים או מטופשים, שטויות.
גם ח’רטה וגם ברטה בתימנית פירושם: דברי הגזמה, התרברבות והתפארות (לקוח מהאתר של האגודה למורשת יהודי תימן).
לסיכום: לשאלתו של לירן, לא נראה לי שיש קשר סמנטי (של משמעות) בין השורשים, למרות שאין ספק שהם דומים עד מאוד (עם חילופי עיצורי למנ”ר).
אולי הם מאותו מקור, אך עם הזמן פיתחו בידול במשמעות.
שיהיה יום מצוין ובלי ח’רטאת,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
