פָּגַע

פגע
פעליםLeave a Comment on פָּגַע

פָּגַע

פגע

פורסם לראשונה ב- 7.5.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“תוכל בבקשה לכתוב על הפועל צַאבּ صاب?
ראיתי ידיעה האומרת:
الكورونا ما بتصيب الصّغارהקורונה לא פוגעת בקטנים (בילדים)
אני מבין כי مصاب הוא פגוע. האם הכוונה רק מי שנפגע ממחלה, מתאונה, נפצע? או גם פגיעה במובנים נוספים?
ما تصيبني במשמעות אל תיגע בי (הכוונה אל תפגע בי?)
إصابة פציעה / פגיעה פיזית.
أصاب الهدف – קָלַע למטרה (האם רק במובן ירי או גם מטפורית?)
אנא עשה לי סדר בכל זה.
תודה!”
אז מילת היום היא –
צַאבּ صَاب – פָּגַע
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
השורש הערבי צ.ו.ב (בגזרת ע”ו) עוסק בפגיעות מסוגים שונים, בצדדים ובצדק ואמת.
ונא לא לבלבל עם צוֹבַּה, מילה שהופיעה אצלנו לפני מספר חודשים, שתרגומה תנור אך מקורה אינו ערבי:
* הפועל צַאבּ صَاب בבניין הראשון, הוא מילת היום – פגע במטרה; השיג; צדק. בספרותית גם: ירד גשם; שפך; נשפך
* צַוְבּ صوب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צד, כיוון; נכון, אמת
* צַוְבּ صوب, צוֹבּ במדוברת, כמילת יחס – ליד, אצל
* מִן כֻּלּ צוּבּ من كلّ صوب – מכל עבר, מכל כיוון
* אַגַ’א צוֹבֹּה أجا صوبه – צידד בו, עמד לימינו
* אַנַא מִן צוֹבַּכּ صوب – אני לימינך, תומך בך, אני חושב כמוך
* הפועל צַוַּבּ صوّب בבניין השני – כיוון; חשב לנכון, אמר שמשהו הוא נכון; תיקן טעות
* תַצְוִיבּ تصويب, בצורת שם הפעולה של הבניין – כיוון של כלי נשק; פגיעה במטרה
* הפועל אַצַאבַּ أصَاب בבניין הרביעי, שהוא הנוכח ביותר בשיח התקשורתי – פגע ב-; עשה נכון, צדק; השיג
* אִצַאבַּה إصَابة וברבים אִצַאבַּאת إصَابات, בצורת שם הפעולה של הבניין – פגיעה במטרה; פגיעה של מחלה, הידבקות במחלה; הבקעת שער בכדורגל
* מֻצַאבּ مصاب וברבים מֻצַאבִּין مصابين – נפגע, פגוע, פצוע (מילה נפוצה מאוד בדיווחים על תאונות, אסונות וכו’)
* צַאבֹּה/אַצַאבַּהֻ בִּאלְעֵין صَاب / أصَابه بالعين – פגע בו בעין הרע
* צַאבַּתֹה אלְעֵין صَابته العين – פגעה בו עין הרע
* שוּ צַאבַּכּ? شو صَابك؟ – מה קרה לך? (מיל’: מה פגע בך?)
* צַוַאבּ صَواب – נכון, אמת, דרך הישר, צדק; הכרה שיפוט
* צַוַאבִּיַּה صَوابيّة – נכונוּת, אמיתות
* צַיוּבּ صيوب – פוגע במטרה; דובר אמת
* אַצְוַבּ أصْوب, במשקל ערך היתרון וההפלגה – נכון יותר, מתאים יותר
* אַצְוַבִּיַּה أصوبيّة – כדאיות; התאמה
* מְצִיבֶּה مصيبة וברבים מַצַאיֶבּ مصايب (מַצַאאִבּ مصائب), בצורת הבינוני פועלת של הבניין הרביעי – אסון, פגע, צרה
* יַא לַלְמֻצִיבַּה! يا للمصيبة – אוי ואבוי! שוב ושבר! איזה אסון!
* מְצִיבֶּה סוֹדַא مصيبة سودا – צרה צרורה (מיל’: צרה שחורה)
* מַצַאאִבּ קַוְם עִנְדַ קַוְם פַוַאאִד مصائب قوم عند قوم فوائد – אחד סובל והאחר מפיק תועלת (מיל’: צרות של עם הן אצל עם [אחר] תועלות)
* כֻּלּ וַאחַד מְצִיבְּתֹה עַלַא קַדֹּה كلّ واحد مصيبته على قدّه – לכל אחד יש הצרות שלו, לכל אחד יש “חבילה” (מיל’: לכל אחד יש צרה לפי גודלו)
* אִללִּי מִן נַצִיבַּכּ יְצִיבַּכּ اللّي من نصيبك يصيبك – מה שנועד לך יפול בחלקך
* לַן יֻצִיבַּנַא אִלַּא מַא כַּתַבַּ אללָּהֻ לַנַא لن يصيبنا إلّا ما كتب الله لنا – אין מנוס מהגורל, מה שנגזר מהאל הוא שיהיה (מיל’: לא יפול בחלקנו אלא מה שכתב אללה עבורנו)
* מֻש כֻֻּלּ רַצַאצַה בִּתְצִיבּ مش كلّ رصاصة بتصيب – לא תמיד כל דבר מצליח (מיל’: לא כל כדור/קליע פוגע)
* מַרַּה תְצִיבּ וּמַרַּה תְחִ’יבּ مرّة تصيب ومرّة تخيب – בחיים יש עליות וירידות, לפעמים מצליחים ולפעמים לא (מיל’: פעם “זה” פוגע ופעם מחטיא)
* מַא תִגִ’י אלְמַצַאיֶבּ אִלַּא מִנֶ אלְקַרַאיֶבּ ما تجي المصايب إلّا من القرايب – הצרות באות רק מהקרובים (פתגם בגנות קשרי משפחה רופפים)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x